פורום הריון ולידה (עמוד 1082)

אני חושבת שקורסים שיותר מיועדים לחרדים / לדתיים יתאימו,
וקורסים שלא - לא יתאימו.


אם הולכים לקורס פרטי של מישהי דתיה, די ברור שיתאים, אפשר לשאול אותה.
גם קורסים לא פרטיים אפשר לשאול, הם בד"כ מכירים את השאלה הזו.

והיא רק אמרה לפני שיש ציורים ואם זה בסדר להראות.
מניחה שאם זה פרטי אפשר שהיא אחכ תראה לך את התמונות/ציורים אם לא מתאים לכם.
וממש ממליצה למצוא משהו שכן מתאים! זה ממש חשוב שהוא גם יהיה שותף.

או שלאמיבינו מה אני רוצה מהם

אבל בכללי פחות ממליצה על קורס של בית חולים

אני עשיתי עם בעלי אצל מישהי דתיה והיה מעולה

ואיזה תפקיד את מיעדת לו בלידה.
יש קורסים שמסבירים את תהליך להלידה לפרטים ועל מבנה גוף האישה ומתוך כך מה יכול לעזור ללידה ולקדם אותה

ויש קורסים תמציתיים יותר של תכלס מה לעשות בלי כל לוגיקה מסביב

בקורס פרטי זה מותאם אליכם
אני עשיתי הכנה ללידה עם הדולה שלקחתי
היא דווקא רצתה ועודדה מעורבות של הבעל

מוסיפה- וכמובן התאימה את הסגנון למה שהתאים לנו

אני ילדתי שם, 3 לידות

ואם מישהי זיהתה אשמח לדעת, התעצלתי להיכנס מהניק האנונימי

מה צריך שיהיה חשוב לי?

אולי אם יש שם אפס הפרדה?

ואם בעלי יכול לישון איתי?

 אני לא יודעת מה צריך שיהיה חשוב מבחינה רפואית,

עונה גם ל@יעל מהדרום

לק"י

לשים בתינוקיה.
לא יודעת אם בכל המחלקות ואם זה עדיין ככה.
לגבי אפס הפרדה- תבדקי באתר של "אפס הפרדה". יש שם טבלה עם כל בתי החולים שאת מבקשת שישלחו לך במייל.

לא חושבת שמותר שהבעל יישאר בלילה.

מקצועית- סורוקה נחשבים יותר מקצועיים ממה שידוע לי. אני ילדתי שם בניתוח אחרי פתיחה שנתקעה בשלב מוקדם ומצוקה עוברית, אז אין לי הרבה ניסיון.

לגבי הבעל, הוא יכול להיות במחלקה עד 10 בלילה. אחרי זה לא מאפשרים לגברים להישאר במחלקה.

לגבי אפס הפרדה- ממה שאני מבינה בפורום יש מקומות שממש מותאמים לזה (בגודל המקלחת לדוגמא), אז שם זה נראה לי פחות מותאם אבל אצלי הם תמיד היו איתי, הזמן היחיד ששיחררתי אותם זה מיד אחרי הלידה לבדיקה בתינוקיה, אחכ הם היו איתי עד השחרור, כל בדיקה וכל דבר שהיו צריכים אותו אמרו לי והבאתי אותו.
ומניסיון בלידות קודמות, הייתה אפשרות לשים את התינוק בתינוקייה כדי להתקלח או סתם אם הייתי רוצה לנוח. הכוונה שזה לא שאם את מחליטה על ביות אז בלי חרטות.
יש שידת החתלה בחדר (אני אישית בכל מקרה מחתלת על המיטה), את מקבלת מתחת לעריסה סלסילה עם טיטולים ובגדי החלפה. בלידה האחרונה קיבלתי גם מגבונים.

החדרי לידה עברו שיפוץ ועכשיו הם ממש יפים, יש שם מקלחת שווה ויש שם עוד כל מיני אביזרים בחדר שלא הספקתי לתהות על קנקנם כי בלידה האחרונה הגעתי ומיד ילדתי (ובקודמות הייתי בישנים)
ויש שם צוות של מיילדות מהממות! ובכלל כל האנשי צוות שם נעימות, המזכירה, הכח עזר.

לק"י

כי אני זוכרת שרציתי להשאיר בתינוקיה ואמרו לי שזה לא השעות (משהו כזה).

מה שכן, הבן שלי היה בלילה בתינוקיה. זכור לי שהיא היתה שקטה.
וכשהוא רצה לינוק הם הביאו לי אותו לחדר, ואני רק החזרתי. שזה היה נוח.

אבל עכשיו כשאת שואלת אולי זה קשור לקורונה. שתי הלידות הראשונות היו בתקופה של הקורונה והיה אסור מבקרים. ורק מלווה אחד קבוע לזמן האשפוז.

הפעם לא ניסיתי לשים בתינוקיה.

הוא לא יכול להישאר לישון
אבל אישה כן?
או שיש דבר כזה שאני חריכה להשיאר לישון לבד?

תדעי שכל אדם זכאי למלווה בכל בדיקה רפואית או אשפוז.
בעקרון אסור להם לאסור גם על מלווה גבר.

דואגים שגברים לא יהיו במחלקה בלילה בגלל מקרה שקרה, ככה הבנתי

לק"י

ומאז ילדתי 3 פעמים בסורוקה.
אני יותר קרובה לסורוקה, והם גם נחשבים יותר מקצועיים.

מה בדיוק מעניין אותך?
נראה אם אני זוכרת.

צוות מקצועי. נעים. מכבד.

לק"י

זה תלוי הרבה על מי נפלת..

תשאלי מה שאת רוצה

אני חושבת שיש בתי חולים שיותר משווקים את עצמם ויש מעטפת של פינוקים והטבות בכל מיני פרטים שנותנים תחושה של מעבר.. בברזילי הם עושים את הבסיס ולא מחפשים להתפנפן..
מי שמחפשת יותר זה פחות מתאים לה, אבל מי שבאה ללדת וללכת ורק להעביר את היומיים האלה בידיים מקצועיות ורגישות ובאוירה רגועה זה אחלה מקום.
אני היתי מרוצה מרב האנשי צוות שפגשתי. בלידה הראשונה היתי מאוכזבת מהמחלקה כי זאת היתה לידה בתקופת הקורונה והיתה אוירה מאד לחוצה ולא מתחשבת. הפעם היה הרבה יותר נינוח, ריק יחסית ורגוע. זמינות גבוהה של האחיות. מבחינת ביקורים הבעל יכול להיות איתך עד 10 ובמשך היום אפשר כמה מבקרים שרוצים ואין הגבלה על שעות ביקור. אבל רק מעל גיל 17 אז אם מגיעים ילדים צריך לצאת ללובי שזה ממש קרוב. בחדר לידה גם היתי מרוצה ורב הצוות שבא איתי במגע היה רגיש ומקצועי. אם את קראת את סיפור הלידה שלי אז חשוב לי לציין שהיה לי מילד אז צריך לקחת בחשבון את האפשרות הזאת.

היה מעולה בכל קנה מידה

יחס נהדר בחדר לידה, ביות גמיש במחלקה, מחלקה קצת פחות יפה, אבל בסה״כ נהדר

התינוק יכול להיות איתך כל הזמן אם את רוצה. רק אחרי הלידה בבדיקות הוא בתינוקיה ואפשר שהבעל ילווה אותו.
אני בחרתי שרק בלילה היא תהיה בתינוקיה ובשכר היום איתי
הבעל לא יכול לישון איתך, הוא יכול להישאר עד עשר אחת עשרה בלילה

קראתי הכל ומתגנבת למוחמ מחשבה גם על אסותא אשדוד
מצד שני שה כמעט 50 דקות נסיעה אבל אני בטוחה שיותר וואו שם

אומנם בסוף היה קיסרי חירום אבל בסה"כ הייתי מרוצה.. הרגשתי שניסו לעשות מה שאפשר, בלי לסכן את התינוקת (היו לה ירידות דופק, הכי זה היה ניתוח) לפני שהחליטו על הניתוח

ולא היו מרוצות מבחינת מקצועיות

אבל מ2-3 נשים שמעתי ששם יש יותר מתמחים מאשר בברזילי
לא בדקתי את אמיתות העניין אבל הבנתי שמקצועית עדיף ברזילי

המרחק נסיעה היה לי ממש סבבה.
נהניתי באסותא והייתי מרוצה
הייתי במחלקה של ביות גמיש שזה אומר שיש תינוקיה שאפשר לשים בה מתי שרוצים ואפשר גם להיות עם התינוק כמה שרוצים. רק בדיקות חייב לשים בתינוקיה.
חושבת שיש שם גם מחלקת אפס הפרדה.
באסותא הבעל יכול להיות כמה שרוצים, כולל בלילה

שבאמת את רוב הבדיקות קראו לנו לתינוקיה אם לא הגענו אבל באיזשהו שלב פשוט באו לבדוק אותה בחדר איתנו. ובלי היה איתי כל הזמן (אבל לא יודעת אם זה בגלל שהייתי בחדר לבד, בגלל שהייתי אחרי ניתוח)

מזדהה ממש
מנסים לזכור שבסוף הכל משמים
מתפללים
והולכים להיבדק הרבה

בא לך כל דקה לדעת מה קורה? אי אפשר אבל את יכולה להחליט עם עצמך כמה פעמים זה מבחינתך לגיטימי להגיע למוקד לבדיקה עד הלידה. העיקר שאת תהי כמה שיותר רגועה.. גם ככה עם המחשבות האלה אי אפשר להתרכז בכלום.. אז הזמן שמבוזבז במוקד נותן לך אחכ כמה שעות של פניות נפשית לדברים אחרים

לפעמים זה היה כי לא הרגשתי תנועות, לפעמים כי קראתי משהו עצוב והייתי בפחדים, לפעמים כי הרופא שלי הלחיץ אותי סתם על משהו. לי אישית זה עזר, ולא עזר לי לנסות ״להרגע״ - זאת לא הייתה אופציה עבורי.. הלוואי שכן

זה בהפניית רופא.
הרופאת נשים שלי נותנת לי הפניות לאולטרסאונד אצל טכנאית מתי שאני רוצה.. היא יודעת שאני בלחץ ושזה מרגיע אותי.

מ8 עד 18 זה נקרא טיפול יום נשים וזה ללא תשלום ללא הפניה

לק"י

אז יש מרכז יום לבריאות האשה ברוב המקומות.

לאכול משהו מתוק, לשכב על צד שמאל עם יד על הבטן ופשוט לחכות ברוגע
בעז"ה תרגישי והכל יהיה בסדר
ולא להקשיב ולקרוא סיפורים מלחיצים, יש בשפע בעולם כולו תאמיני לי

אולי אם זה היה עובר את השבוע הייתי לוקחת

הוא משלשל עם תוכן, סליחה על התיאור, לא הכל מימי.
בין 5 ל8 פעמים ביום.
מיום שבת האחרונה...

מסכנון.. והוא פיצי. עכשיו כבר סופש אבל לדעתי כדאי לפחות להתייעץ עם רופא. ותקנו לכם מינרלי מהסופר פארם. הוא מחזיר מלחים לגוף במצבים של הקאה או שלשול

הייתי הולכת מחר או גג בראשון.בתפילה שעד אז כבר לא יצטרך..אבל אם כן- חבל על כל יום שעובר .
לפעמים זה וירוס אבל יתכן גם חיידק ואז זה יכול להיות גם חודש..

רפואה שלמה!!

לנו היה ככה 8 ימים של שלשולים כאלו.. לפחות 8 פעמים ביום, ולפעמים יותר.

בגיל הזה בערך

חוץ מלתת נוזלים ולעקוב שלא אפאתי לא הייתי עושה יותר מדי..

תמיד אפשר לעשות תרבית צואה אבל בדרך כלל זה וירוסים ויראלים שעוברים..

לק"י

בפועל לרוב עד שרוצים לעשות השלשול עובר.

אולי יתמזל מזלי וכמו שאת אומרת יעבור עד אז...

ואכן גילינו חיידק

אם מגיעים מכיוון אריאל נניח, החלקים המפחידים הם בעיקר המעבר בחווארה. 

יש שם שעות יותר רגועות ויש פחות מבחינת פקקים. מבחינת צבא יש די הרבה בתקופה האחרונה על הציר.. פשוט זה רחוב מסחרי ערבי ופחות כיף לעמוד שם בפקקים.

זה המעט שאני יודעת

אם אתם ממש מפחדים אפשר לבדוק על להשאיר רכב באריאל ולקחת משם קו 60 או 59 (נראה לי, בדיוק שינו את הקווים) לאלון מורה באוטובוס ממוגן.

בגדול כדי להגיע מהמרכז לאלון מורה יש 2 אופציות-
דרך אריאל-צומת תפוח שאז זו נסיעה בחווארה, כרבע-חצי שעה בתוך הכפר(תלוי בפקקים, בשעות אחהצ לכיוון הישובים פקוק מאוד, בשעות הלילה פחות) וזה באמת קצת פחות סימפטי בעיקר למי שלא מכיר, אבל בפועל אני נוסעת את זה המון לבד...
או לנסוע דרך קרני שומרון-קדומים-ציר גלעד ואז לא צריך לעבור את חווארה אבל כן את פונדוק(כפר פחות נוח לנסיעה, בחווארה יש שני נתיבים לכיוון, אבל קצר יותר) וזו דרך שפקוקה אפילו יותר מחווארה בשעות אחהצ.


ואם את רוצה עוד פירוט ועוד מידע וכו וכו את יודעת איפה למצוא אותי

באמת.
או לצאת לפני הפקקים (זאת אומרת לפני ארבע כבר להיות אחרי פונדוק), או אחרי הפקקים.
או לקחת בחשבון שנתקעים שעה בפקקים לפחות.

שבסך הכל גרים כאן כמה אלפי אנשים,
נוסעים בכבישים האלה על בסיס יומיומי.

אז כנראה זה לא כזה זוועה😁

בתקשורת ומבחוץ הכל נשמע הרבה יותר מפחיד,
אבל ת׳כלס זה הרים מהממים, נוף משגע, ההתחלה של הפריחה, נחלת יוסף הצדיק,
אברהם, יצחק, יעקב, יהושע, אלקנה, אלישע...
כולם עברו ממש בהרים האלה🥰

אבל תמיד דרך לא מוכרת, היא פחות נחמדה מדרך מוכרת. ואי אפשר להכחיש את זה שיש כאן דרכים באמת יותר חשוכות ומתפתלות מהרבה מקומות בארץ.

רק עוררתי את חיבת הארץ הטובה🥰

אפשר ליסוע דרך אבני חפץ, עינב, שבי שומרון, ציר גלעד. כך עוקפים את פונדוק ועוקפים את רוב חווארה. כמו שכתבו מעלי הרבה יהודים נוסעים בדרכים האלה יום יום וב"ה הכל מצוין! ועדיין באמת לא תמיד סימפטי... בכללי שעות אחה"צ- החל מ3 ורבע בערך עד 6- 6וחצי פקוק לחלוטין בכל האיזור- חווארה, פונדוק. וגם אם עוקפים אותם אז יכול להיות פקוק אחרי עינב/ בצומת יצהר הגדולה. אז עדיף לתכנן את הנסיעה שלא תהיה בשעות האלה. בהצלחה ונסיעה טובה!!

אני רק יוסיף שדווקא בערב זה הרבה פחות מפחיד... כי בגלל החושך לא ככ רואים איזה רכב יהודי ואיזה ערבי אז יש הרבה פחות דברים בכבישים....

גוגל יודע יותר ממני 😬
קונים בכל מקום שקונים ויטמינים, בחנות טבע, בשופרסל, באינטרנט...

זה ויטמין שמחזק את כלי הדם הקטנים ולכן עוזר שלא יהיו הכתמות
חוץ מזה זה לא עושה כלום
לי עזר מאוד מאוד
קונים בחנויות טבע
אולי אפשר למצוא אפילו בסופר פארם

ומכאן ההמלצה לשתות מיץ לימון..

זה ניראלי נהיה מחזור...

שחור ומוזר וקליל יותר 

אבל כבר אוסר אז לא משנה...

בע"ה שיעבור מהר!!!

בת 5 ובן 3.

יתקלח בנפרד למרות שיש לי 3 בנים צמודים.. הבת הגדולה והקטנה ( 12 ושנה) אוהבות להתקלח יחד אז מאפשרת אבל עוד קצת שתגדל אני כבר אפסיק עם זה.. גם הקטנה לא אהבה להתקלח וזה היה עוזר לה לא לבכות במקלחת מאז המקלחות המשותפות היא לא רוצה לצאת מהמים.

היא מתקלחת לבד עם הקטנה אני נכנסת רק להוציא את הקטננ והיא מסתתרת מאחורי הוילון או שלא תלוי במה שבא לה.

לא מעל שנתיים, שנתיים וחצי לדעתי

ילדה בת 6 הייתי מקלחת עם ילד עד גיל שנתיים-שלוש
ילד בן 6 הייתי מקלחת רק עם תינוקת עד גיל שנה בערך
תכלס אין לי בנות אז אולי כשיהיו ארגיש שונה, אבל ככה נראה לי
(מסייגת שאין לי שום בעיה שבנים יסתכלו כשאני מחתלת תינוקת, זו הדרך הכי פשוטה וטבעית לדעת שיש הבדלים... אבל להתקלח ביחד מרגיש לי מדי קרוב וממושך)

אני לא חושבת שבגיל 6 בן מיחס יותר מיניות לגוף של בת מאשר הפוך.
זה לא גיל שיש בכלל משמעות למיניות אפילו בימינו עם ההתפחות המוקדמת

מסכימה שבשלב מסוים זה כבר לא שיך, קשה לי לשים את האצבע בדיוק...אצלי עוד קטנים ומתקלחים יחד
אבל בגלל חינוך לצניעות והרגלים בריאים, ולכן בעיני אין הבדל

קשה לי להסביר כי זה משהו בהרגשה יותר מאשר הגיון
אבל כן רואה הבדל בהתנהגות בין בנים ובנות. אצל בנים אני רואה שהם יותר עושים שטויות בנושאים האלה, ואצל בנות זה פחות אישיו. אז לא הייתי רוצה שיתחילו משחקים כאלה באמבטיה ביוזמת הבן...

בת ה3.5 הציקה לבן ה6.5. היתה נוגעת לו כל הזמן. זה הצחיק אותו אבל לא היה לו נעים. אז אמרתי לו שיפסיק להתקלח איתה.

אז אולי אני פשוט לא מכירה מספיק בנות 😅
אצלנו כשאני מקלחת את שלושת הבנים ביחד זה הרבה פעמים הופך למשחק השתוללויות, כל אחד נוגע לשני וזה נורא מצחיק אותם ומרגיז אותי 🤦‍♀️
ומצד שני רואה את אחייניות שלי מתקלחות ביחד, הכל רגוע, אף אחת לא מתעניינת בשניה... וגם אם האחיין התינוק מצטרף זה לא מזיז להן.
אבל בטח כמו כל דבר זה תלוי באופי של כל אחד, בדינמיקה בין האחים, בהפרש הגילאים

גם כדי להטמיע צניעות בסיסית, וגם כדי לתקתק את המקלחות... כשמתקלחים שניים ביחד נראה לי שזה מתכון להתמרחויות...

יש לי 3 בנות: שנתיים, 5 וחצי ו 7
והן חופשי מתקלחות יחד.
הכי נח לי ככה
אולי באמת כבר פחות מתאים...מה אומרות?

סליחה על הנצלוש

לק"י

בעיני זה בסדר.
רק עדיף עם תחתונים (בעיני).

מתקלחות ביחד.
גם אני התקלחתי עם אחיות עד גיל כזה ויותר.
בעיני כל עוד לא מפריע להן - סבבה לגמרי.

מאיך שהייתי מתקלחת עם אחותי
לא מצליחה להיזכר בנות כמה היינו...

היא עוד שניה בת מצוה!

אבל מה שטוב לך

בן חמש ובת שנה

 

כשירגיש לי פחות מתאים אני אפסיק

בד"כ זה בא מהילדים הצורך בפרטיות כשמתחילה מודעות לגוף, וזה גם מקביל לרכישת המיומנות של להתחיל להתקלח לבד.

לי מאוד חשוב לייצר הפרדה מייד כשמתחילים סימנים ראשונים לחוסר נוחות מצד הילד כדי שלא נפספס את בפעם הראשונה שהחוויה של ביוש או חוסר פרטיות תפגע בו ותיצרב בו כזיכרון לא נעים.
כל עוד הגדול נינוח ואוהב את המקלחות המשותפות ומתעסק בעניינים אחרים לחלוטין ולא בגוף אני לא רואה כל בעיה.

אני מעצמי נגיד לא היה אכפת לי נגיד עד גילאי 3

אבל בעלי ממש לא אוהב את זה..אז מכבדת🙂

הבת שלי עכשיו בת 4 והוא בן 6 ניראלי כבר פחות מתאים

 

מטעמי צניעות. אבל אם כן נראלי הכי מתאים עם לבנים או מכנס קצר כמו של בגד ים

כיתה א זו נקודת זמן להפרדה, לא משנה המין
מי שרוצה לפני מוזמן
ככל שהילדים גדלים יותר קל לי להפריד את הקטנים

זו סיטואציה שהכי מרימה להנחתות ללמידה ספונטנית על הגוף ועל פרטיות

הקטנצ'יק מפחד להתקלח לבד, רק עם אחותו/אחיו הגדול יותר

אני לא מכירה קשר בין חום לכאבי גדילה.

הכאב ברגל או במפרקים?

נתקלת בזה שיש קשר?

גם חום לא תמיד יש.
ויש אנשים נשאים.

אחד הסיבוכים של סטרפ לא מטופל זה דלקת במפרקים.

הכאב ברגל או במפרקים?

ישמצב שזה במפרקים.
הוא אומר שכואב לו הכל

עוד לא מצאתי פתרון לזה...
ממש מחכה בקוצר רוח שהילדים יחזרו מהמסגרות וימלאו את הבית בחיים ודיבורים, ואז כשהם חוזרים אני מתעייפת ותוהה למה חיכיתי כל כך שהם יבואו כבר 🤦‍♀️
הייתי מנסה בכל זאת להיפגש עם איזו חברה מדי פעם...

בחופשת לידה ולהתחיל לדבר להכיר ולהיפגש?

מקנאה בנשים של פעם שהיו תמיד ביחד וגידלו את הילדים בשבט

זה היה יכול לפתור כל כך הרבה בעיות

וחיבוק לפותחת💚

זה באמת לא פשוט

אולי יש נשים ביישוב שעובדות מהבית?
או סתם חברות ביום חופשי באמצע השבוע?
ואז להזמין לארוחת בוקר נחמדה?


אני ראיתי שהחברות שלי מאוד עמוסות בבקרים אז לפעמים קובעת עם חברה או שתיים לערב נחמד.. זה לגמרי ממלא כוחות

לא קל...
האם במעגלים סביבך שכנות קהילה עבודה משפחה יש בנות שאפשר לפתח איתן קשרים?

יש איזה 2 בנות.. אבל גם לא לעיתים קרובות הן יכולות להפגש
וגם הקשר איתן הוא ברמה מסוימת

אבל זה גם משהו,..

אני לא מסכנה פשוט גרים בשליחות אז מטבע הדברים מבחר האופציות הקיים מצומצם

פשוט הזדהתי מאוד עם התחושות
של הרצון למפגש ושיח ואיוורור מהבית..
והתחושה שגם אם יש נשים ..הן עסוקות מדי או לא זקוקות לזה

בהרבה מקומות יש מועדון יולדות, אולי תבררי אם יש באזור שלך?

לגמרי להישאר , את היולדת ומה שטוב לך עושים

אם לבעלך קשה הוא יכול לחזור הביתה ולבוא לביקורים תכופים... יש זוגות שעושים כך.. אם העבודה גם קרובה יותר לבית שלכם וכו'...

הילד/ה הגדול/ה במסגרת?
אם הגדול/ה איתך בבית ממש לא הייתי ממהרת לחזור הביתה כשאת בשלב כזה רגיש וחייבת להתאושש.

אם תחזרו הביתה, תקבלי עזרה? הבעל יעזור מספיק?
תורידי את המשימות לרמה הפרקטית ותראי אם תצליחו להסתדר לבד או עם עזרה בכל תחום-
כביסה
אוכל
ניקיון בית ושטיפת כלים
תעסוקה וטיפול בילד/ה הגדול/ה.

אם יש פתרונות- כדאי לחזור הביתה..
אם אין פתרונות - להשאר או להתפצל לכמה ימים.

מכירה זוג שהאשה היתה אצל ההורים והגבר היה נוסע לישיבה וחוזר פעם באמצע שבוע ופעם לשבת.
כל זוג ומה שמתאים לו.

אנחנו התלבטנו בזמנו אם להתפצל או לחזור והגענו למסקנה שנישאר עוד שבוע ואז נחזור סופית.. יש כל מיני אפשרויות וגמישויות אחד כלפי השני.

רק שהצטמררתי לשמוע שהבעל כדי להיות בישיבה חזר פעם בשבוע ולשבת כשאשתו דקה אחרי לידה.
לא לזרוק עגבניות

אבל יש סיבות גם מאחורי החלטות כאלה

בתור מישהי שגם עשתה בחירה כזו
ההורים שלי גרים רחוק מאד.
בעלי בעל תפקיד בישיבה וילדתי כמה ימים לפני תחילת זמן אלול

הבחירה הייתה להיות בבית לבד אחרי לידה או להתפצל.

לשנינו היה מימד של קושי בעניין ועדיין זו הייתה הבחירה העדיפה עלינו.
ככה אני יכולתי לקבל את העזרה והפינוק שהייתי צריכה והוא יכל למלא את הזכות והחובה שלו.

היא סיפרה על עוד אופציה של התפצלות.
יכול להיות שהבעל במקום לחזור הביתה לבד חזר לישיבה כי אצל ההורים שלה לא היה מתאם לו להיות.
ואף אחד לא באמת היה מרויח מזה שהוא היה דווקא בבית שלהם ולא בישיבה.

אבל חייבת להגיד שגם אנחנו התפצלנו באחת הלידות, וזה מה שהיה נכון לנו.

זה היה נראה לך בסדר?
אם כן, מה ההבדל?

אבל יש הבדל כי כשמתנגש בהבנה שלי תורה וחיים זה יותר קשה לי תפיסתית

ואכן, אחרי שחזרתי הביתה היו לא מעט פעמים שעזב את הלימוד שלו ובא הביתה כדי לטפל בה כשאני כבר לא יכלתי או כדי שאוכל לישון..

אבל הבחירה שהוא יישאר בישיבה ואני אסע להורים שלי היא לא התנגשות מבחינתי.
לי היה צורך להיות אצל ההורים ובעיניים שלי חלק מהמחיר של לגור רחוק מההורים הוא שהוא לא יוכל לבוא איתי. אני בוחרת בעצם לשים את המשקפיים שאומרות שהמצב האידאלי הוא שנהיה בבית כדי שהחיים והתורה לא יתנגשו אבל אם יש לי צורך להיות אצל ההורים (שקצת מרגישה שזה הפך לאיזו מציאות קדושה להגיע אחרי לידות ראשונות להורים, ואם נפקח רגע את העיניים נגלה שמחוץ לציבור שלנו זה לא כ"כ נפוץ) אז אני בוחרת את הבחירה של לנסוע להורים שלי לבד.

יש אפשרות לשנות את התנאים ככה שיהיה לו יותר נוח? ואם לא, אם תחזרי לבית יהיה לך עזרה רצופה?
האמת שבעיני יולדת היא מעל הכל... וכל דבר שמקל עליה עושים. אז אם לך לא נוח לחזור ובעלך לא יכול להתחייב לעזרה מלאה בהכל (או בעצמו או בתשלום) אני לא הייתי חוזרת. את עברת לידה מטפלת בתינוק, בעלך יכול להתמודד עם קצת אי נוחות...

והוא שם לב שאני קצת מתרחקת כדי לא להדביק את התינוק אז לפצל אותו ממני שוב יהיה מאוד קשה... גם ככה אין לי לב לסיטואציה הנוכחית...
אדבר איתו היום לנסות למצוא פשרה... אבל הוא לא יודע שהוא מעמיס עלי בעצם זה שהוא מתלונן אלי שלא נוח לו פה

זה חסר תועלת להפריד בין אחים כדי שלא ידבקו...
אני מעולם לא הפרדתי, מעדיפה חולי פיזי מלתת לילד הרגשה שאמא מתרחקת ממנו.
בכל אופן, מהלידה הגדול שלי חלה לפחות 5 פעמים ואף פעם לא הרחקתי אותו מהתינוקת והיא לא נדבקה ב"ה (בת חודשיים)

ולגבי בעלך, חיבוק על ההתמודדות מולו!
מקווה שתמצאו פתרון שיתאים לשניכם.
ומצטרפת למחזקות שאת החשובה כרגע וכדאי שהוא גם יבין את זה.

כשהם קטנים המערכת החיסונית חלשה עדיין
יש סבירות יותר להדבקה וגם כל דבר קטן מסובך יותר-אפילו נזלת זה סיוט כי קשה להם לינוק..ועושה גזים וקושי לישון
וגם חום עד גיל חודשיים-זה אישפוז..וגם בדיקה מאודדד לא נעימה בעמוד השדרה

אז זה לא כזה בקטנה...

אבל
נכון יש גבול לזהירות ואי אפשר להרחיק לגמרי או להשתגע
אז כן להזהר ולהרחיק כמה שניתן.
ואיפה שלא אז לא
אבל כן להשתדל.

🤷‍♀️

ואני גם לא מבינה איך אפשר טכנית להרחיק.
לשים את התינוק בחדר כל היום?

מנסיון..

להרחיק הכוונה שלא ישב ממש צמוד אליו או יגע לו בפנים
באותו חדר- כן
אבל לא במרחק נשימה -שלא ינשום על הפנים של הקטן

מה שאפשר
והוא לא חייב להרגיש ריחוק
כי אפשר ליזום רגעי קרבה ומשחק וסיפור וחיבוק..וגם כשהתינוק ישן או בעגלה
זה לא כזה דרמטי

ותרגישי לו את זה
את מה שכתבת לנו
זהו הוא לא יודע
אז כדאי שתגידי לו כדי שידע
רק ככה הוא יבין..
הדרך היחידה זה לדבר לדבר לדבר

לשתףאותו בכנות
עם הבנה לתחושות שלו
אבל כן לומר-
אני מרגישה שטוב לי פה וזקוקה לעזרה ולתמיכה
אני מבינה שלך פחות נח ואתה מעדיף בבית
וקשה לי קצת להכיל את התלונות כי זה עושה לי מצפון ואני רוצה שיהיה גם לך טוב

אז אולי נשב ונדבר ונראה תכלס מה האופציות שלנו
מה בדיוק קשה לך..? למה אתה זקוק? איך אפשר אולי עוד לתת לזה מענה גם בשהות שלנו פה?
אולי תיסע לבית ליום יומיים עם הגדול ? אולי תקח לך זמן לבד קצת במהלך היום?
וכו
ואותו הדבר לתחושות שלך-שתפי אותו מה זה עבורך להיות אצל ההורים ומה זה נותן לך
ולמה בבית קשה לך עדיין

ותסכמו לתת לזה עוד נגיד שבוע -ותוך כדי לתת מענה חלקי לצרכים שלו..ואז לבחון מחדש מה הלאה..

של להישאר בבית ההורים שניכם
אל מול להתפצל/ חזרה שלך הביתה. וכמה זמן את עוד חושבת להישאר שם. וכמה בעלך נכון לקחת על עצמו. לקחת ילד לגן זה ממש נשמע קשה. הוא לא יכול לבקש גמישות בעבודה בבוקר למשך תקופה?

ומוכנה לעגבניות: לדעתי צריך להתחשב באי נוחות של הבעל גם. לא במחיר של חזרה מלאה הביתה, אבל אולי כן להתפצל אם זה עדיף.

מודה שאני מעדיפה את הבית
גם במחיר של חדפ ואוכל פושטי ובית מסריח.

אם הוא לא יודע אז הוא לא ידע לשנות...
לא מתוך כעס או ביקורת
לא מתוך שיתוף

אני עם הקטן מתחזקת אצל ההורים והוא בבית עם הגדול.
נשמע לי מושלם. ככה לא מצופה ממך לעשות דברים שהם יותר ממה שאת מסוגלת (כמו להחזיר את הילד מהגן) ואת מתאוששת במהירות.
לשבת כבר תתלבטו איפה להיות וגם אחריה אתם יכולים להתפצל אם את מרגישה צורך

הבן שלי מתנהג מזעזע! צורח כל היום (בבית כי הוא עם דלקת עיניים...( וכשאני שואלת למה הוא ככה אז בעלי אומר שזה כי אין לו אמא ושאמא שלו כל היום מטפלת בתינוק או ישנה או אוכלת (זה לא לגמרי מדוייק כי כן שיחקתי עם הילד שעה אתמול והאכלתי אותו ארוחה) ושאני צריכה לדעת לדאוג גם לילד הראשון אם החלטתי להביא ילד שני.
נה אתן אומרות? מה אני אמורה לעשות?

לק"י

את אחרי לידה. את צריכה לנוח, הגדול צריך להתרגל.
הבת שלי בת 2.5 והקטן בן 3.5 חודשים, ועדיין יש לה לפעמים התנהגויות פחות נחמדות, כמו בכי והיעלבות כשאומרים לה "לא" על דברים.

לעשות שלא ירגיש שאני עוזבת אותו?
בואי נגיד שאני יודעת ב100 אחוז שהילד כועס עליו, אבא שלו הרים אותו על הכתפיים ועמד בכניסה לחדר ואני הייתי עם התינוק בחדר ואז הבן שלי אמר ביי ביי אמא וסגר את בדלת😬

לק"י

אז להקדיש לו זמן לבד (כשהתינוק ישן או כשמישהו אחר מטפל בו).
לתת לו ללטף את התינוק, לנשק וכו'.

וגם להבין שאין מה לעשות, זו התנהגות נורמלית של ילד שנולד לו אח. לא כולם מקנאים בהתחלה, אבל בהמשך.

ואת, תשתדלי לנוח כמה שאפשר.
לפחות כל עוד יש לך עזרה עם הילדים.

או שזו היתה החלטה זוגית?

נראה לי בעלך בשוק
ואולי קצת לא מעכל את הסיטואציה
אתם חייבים לעשות שיחת איפוס
בלי ביקורות ובלי האשמות

אבל תדעו שכל הצטרפות של ילד למשפחה גוררת שינוי במערך ההורות
וכן... הגיוני שהאמא פחות פנויה במיוחד רגע לאחר הלידה
ולכן יש לילד 2 הורים... לגיבוי אחד של השני.


ואת יכולה למצוא רגעים קטנים שיפחיתו לגדול את תחושת הנטישה.

קודם כל לשתף אותו.
לדוג, כשמחליפים טיטול שיוציא את המגבונים מהחבילה.
להביא את הטיפול.

לספר לו סיפור אחד ביום שהוא מתפנק לידך.

לעשות טקסים קטנים של יחס
כמו כשאת שותה קפה- להכין לו פינוק וישב לידך

מה שבכוחותיך


ודלקת עניים אמורה לעבור אחרי 2 מנות של טיפות... ואז כבר אפשר לשלוח לגן

האמת שעכשיו התפוצצתי איתו ויצא גרוע

והוא לא ערוך נפשית לכך.
מרגיש ש'נעלמת' לו. ושהלידה גובה ממנו מחיר. כי עכשיו הוא יותר עם הילד.
הילד חולה.
הוא חווה חוסר נוחות.
ואז משליך את זה עלייך..
צריך לחשוב איך פותרים את זה.
מכירה את הגישה של - שיתבגר. זה המצב.
זה יכול לקרות, אבל במקביל יצטברו הרבה מטענים ככל הנראה.
כמו שאת זקוקה להכלה, הבנה ועזרה - כך גם הוא.
אין פה אשמים. שניכם בקושי.

חיבוק ❤️❤️

לטפל בתינוק , לאכול לנוח ולישון!  

אחרת זה מתכון לדיכאון אחרי לידה

וכל זה תמשיכי לעשות ללא שום נקיפות מצפון עד שתתחזקי

ולהפך שיודה לך שאת עושה לו אשה ואמא בריאה

מאד נורמלי שמיד אחרי לידה תהיי עסוקה בתינוק. יהיה מצוין אם תצליחי לשלב יחס גם לילד הגדול. כגון - לספר סיפור תוך כדי הנקה. לשתף אותו בטיפול בתינוק- למשל לעסור להכין אמבטיה ולצפות ברחצה, להביא לו מוצץ וכד, אבל כשהתינוק ישן גם את צריכה לישון.
באמת יש פה תקופה שאת פחות אמא של הגדול אבל את מביאה לו אח. תאמיני לי וגם לעצמך שזה שווה את זה.
ואם יש מישהו כגון הורים/גיסים שיכולים לאפס את בעלך. כדאי ממש

לפעמים גם אחות בטיפת חלב יכולה לאפס את הבעל.

נשמע שיש פה כמה וכמה מרכיבים,
ושגם בעלך כרגע טעון וזה בהחלט לא נעים

אולי תצאו בערב לאיזשהו מקום ותבקשו מההורים לשמור על הילדים ויהיה לכם קצת זמן זוגי נינוח לדבר על הדברים?

חשוב שתגידי שזה מעמיס עלייך וקשה לך,
ותפרטי מה הצורך שלך לגבי הילד הגדול, לגבייך והעזרה שאת מקבלת או תזדקקי לה כשתחזרו לבית וכו❤️

מעבר לזה לשוחח על האתגר של הילד הגדול שפתאום מלהיות המרכז הפך לצדדי יותר לפחות עבורך
ולחשוב יחד איך לעזור לו, וגם לעזור לו לתמלל רכשות.
יכול להיות שהוא כועס עלייך, תנסי לדבר איתו על זה ולעזור לו להבין מה קורה לו

ואיזה כתיבה נוגעת!!!

כמה טוב שיש לה אחים גדולים, שעכשיו מעסיקים אותה...
אבל לי כבר אין ריכוז לעבוד כמו שצריך... (הספקתי קצת בבוקר, בין לבין)
בהצלחה גם לך

ניסחת את זה ממש יפה, אני כל כך מזדהה
יש לי כמה הצעות שעבדו אצלינו, מקווה שיועיל
1. תליתי מובייל מתחת לשולחן שעליו אני עובדת. יכול לעבוד גם עם משחקים אחרים, העיקר שיהיו מחוברים. ככה היא הרגישה שהיא עלי (ישבה לי על כפות הרגליים או צמוד) וגם אני יכלתי לעבוד. אצלנו עזר לעד חצי שעה, בגילאים 0.6-1.5

2. שהיא תעזור לך להכניס מכונה. עובד החל מהגיל שיודעים להתרומם (על 6, ישיבה או עמידה). בהתחלה הם רק מסתכלים בפליאה, בת השנתיים וחצי שלי כבר יודעת לעשות הכל לבד מלבד לשים סבון ולבטל נעילת ילדים, בן ה1.3 גם קרוב לזה.
כנ"ל לגבי סידור הבית, קיפול כביסה ומטלות אחרות

3. לגבי כתיבה, לא יודעת אם יתאים לך. אני התחלתי להשתמש באפשרות הרמקול במקלדת של הפאלפון. ככה אפשר לדבר בקול והמקלדת ממירה את המילים לכתב. צריך לעבור על זה אחר כך, אבל זה עדיין מוריד הרבה זמן הקלדה. אם את צריכה עט ביד כשאת חושבת זה כנראה פחות יעזור...

4. אפשרות נוספת לכתיבה - לתת למתוקה דף וצבעים, לשבת לידה ולכתוב בזמן שהיא מציירת. חשוב לדבר איתה מדי פעם תוך כדי, כדי שהיא תרגיש שאת עדיין איתה (אפילו שאת לא)

5. לגבי בישול - שרפרף לידך. היא לא חייבת לעזור דווקא בהישול. שלי הכי אוהבים לנקות את השיש. מביאים להם ספוג עם סבון ומעלימים עין מהקצף שמגיע לכל מקום. אח"כ מגב קטן ובסוף סמרטוט. מחזיק אותם בכיף חצי שעה

בהחלט אאמץ כמה מהם
אני לרוב עובדת במחשב הנייד על הספה 🙈 והיא באמת אוהבת לפזר את כל העטים ודפי הממו שנמצאים על המדף הקטן שלידה... לפעמים אני מאפשרת לה... אבל עדיין הדבר שהכי מהנה אותה זה לטפס עליי
לגבי כתיבה - הרעיון של הקלטה יכול לעזור לי ברעיונות לסיפורים. בכתיבה ממש אני חייבת לראות את המילים מול העיניים... אבל בסדר, כבר עיכלתי את העובדה שזה לא הזמן שלי לכתוב מלא ספרים בקצב זה הזמן שלי ללדת ילדים ופחות ספרים
כל שאר הרעיונות - בהחלט אנסה! מקווה שהיא תסכים לנסות לצייר ולא לאכול את הצבעים

אני ממש כזאת! צריכה לחשוב עם עיפרון ביד. טוב לשמוע שיש עוד אנשים כמוני 😁

אם את באמת חייבת לעבוד תמצאי לה מטפלת. ואם לא, אז תהני ממנה... זה לא ממש גיל להתעסקה עצמית. תקשיבי הילדה ממש נורמלית. גם אם היו לך ילדים נוחים יותר. וחיבוק.

הילדה הקודמת שלי כנראה הייתה ה"לא נורמלית" (זה באמת היה כיף, איך שיכולתי להניח אותה עם משחק והיא הייתה מתעסקת איתו שעות...)
התחלתי באמת לחפש למתוקה הנוכחית שלי מטפלת, אבל אני בספק אם אמצא מישהי טובה. בכל זאת, אנחנו באמצע השנה...
תודה!

ממש כתבת גם אותי @מתואמת
וצריך להזכיר לעצמי מדי פעם שבאמת באמת הוא צריך אותי עכשיו. הוא צריך לדחוף לי אצבעות לתוך האף ולהגיד אף, לדחוף לי אצבעות לתוך הפה ולהגיד פה ולמשוך לי את הלסת ואת הפרצוף כשאני מעיזה להרחיק ממנו את המשחק הזה

אבל אצלי לפחות יש לו מטפלת ובעיקרון יש זמן כלשהו בלעדיו לעבודה מהבית... הלוואי שתמצאי! אולי אפילו בייביסיטר יומיים בשבוע שתיתן לה צומי כשאת עובדת?

אבל היא עדיין מחפשת אותי...
האמת שחשבתי לבקש מבעלי שיום בשבוע הוא ייקח אותה איתו לכולל (הוא לומד רק סדר בוקר) 🙈 אבל עדיין חוששת מביטול התורה...

(והבעיה העיקרית שלי היא שאני תחושתית. קשה לי כשקופצים עליי ומושכים לי באיברים שונים... אז הילדים האחרים כבר יודעים את זה, ואני יכולה לתזכר אותם בעדינות, אבל היא פיצית... ואולי היא אפילו תחושתית בכיוון ההפוך...
לפחות היא מאוד אוהבת שירים עם תנועות ידיים. אז כשאני שרה לה היא קצת פחות מושכת אותי...)

היא תיקח ממך את המכתב ותרוץ לקשקש עליו בחזרה תשובה-

אמא יקרה שלי!אני כ"כ רוצה להגיד לך ואני לא מצליחה לדבר, אז בבקשה תקראי מה שאני כותבת לך.
אני בכלל לא צריכה נחמה! טוב לי ואני שמחה להיות כל היום יחד עם אמא כזו! אני משתוללת עלייך כי זה התנהגות תואמת גיל.
ככה הילדים בגילי משחקים ונהנים.
ובכלל שכחתי שאני לא יונקת ,בבקשה אל תחשבי על זה יותר אמאל'ה שלי. המערכת החיסונית שלי כבר בנויה, מאגרי הסידן בגוף שלי מלאים,ב"ה נתת לי כל כך הרבה. באמת שאני לא זקוקה לזה עוד.

ואל תכעסי שאני לא הולכת למשחקים הרבים שקניתם לי,הם לא כ"כ מעניינים אותי. אם תוכלי בבקשה לתת לי מקלדת שבורה או מחשב שלא עובד יהיה לי הרבה יותר מעניין לשבת לכתוב לידך סיפורים!

אה וגם אמאל'ה שלי בעז"ה אני אגדל ואבין שיש עוד דברים בעולם חוץ ממני, כרגע אני לא מסוגלת להבין את זה. ה' טבע בי חשיבה על עצמי כדי שיצליח לגדול. אם הייתי חושבת על אחרים לא הייתי אוכלת ולא מבקשת להחליף לי טיטול מאז שנולדתי. ב"ה שנתן לי יצר חיים!

אז תודה רבה על הכל אמא יקרה שלי! את באמת האמא הכי טובה בעולם!!!

תודה רבה על זה!
וואו

@אם מאושרת נראלי שאת מצטרפת לכותבות הספרותית המוכשרות שכאן!!!!

מדהים ויפהפה וגאוני!!!

איך ידעת ככה לתמלל אותה? מה, היית פעם תינוקת?...
כתבת מדהים וכל כך נכון! שומרת לי את המכתב הזה כדי לקרוא בו שוב ושוב ולהיזכר...
תודה!!!

הייתי צריכה להכין סרטון לאירוע משפחתי והייתי בלחץ לסיים עד הערב, ותכננתי גם לאפות לחמניות ועוגות, אבל הנסיכה הקטנה רק רצתה לשבת על המקלדת ולפרק את המדפסת ולמשוך בחוטים.

ואחים שלה ניסו להסביר לה- "מה את לא מבינה שאסור לשבת על המחשב?" אז פחדתי שהיא תבכה, אז עניתי להם כאילו בשמה, וזה היה ממש נחמד וכשקראתי מה שאת כתבת כבר הייתי בראש הזה.

אז המשכתי לבת שלך

אבל באמת זה לא חכמה, כי אני יכלתי להתקפל  - לרוץ למכולת לקנות לחם במקום לאפות, וכשהיא נרדמה לשנ"צ לעשות סרטון ברמה מאד פשוטה. אבל לך זה לא בדיוק עבודות שאת יכולה להתקפל איתן🤔

 

ותודה @חצי שני ,@אוהבת את השבת ( הכותבות כאן הן ליגת על, קשה להתקרב אליהן ) ,@מכחול ,@מאוהבת בילדי יקרות ♥

את עדיין מדהימה על הנחת הזו...
תודה!!

אולי תנסי ביו טיוב

אפשר גם שמן אקליפטוס במבער,
למלא קערה עם מים רותחים ומלח , ובזהירות לרכון מעליה עם מגבת על הראש

יש גם ספריי לאף ששכחתי את שמו והוא בלי מרשם רופא

הבנתי שיש דברים שממש עוזרים גם בלי מרשם. (הרוקחת כמעט נתנה לי אבל למזלי ברגע האחרון אמרתי לה שאני בהריון והיא אמרה שזה לא מתאים).

ולישון

גם לך כאבו השיניים ברמה קיצונית בעקבות הסינוס?

אבל אם את קונה- תקני את הכדורים עם הג'ל, לא הרגילים. הם הרבה יותר מועילים.

והשיניים- אוף...

אם זה השיניים או הסינוסים. כי הכאב ממש ממש חזק

רק שימי לב שלא כדאי בהנקה- זה מייבש חלב.

 

איך את עכשיו?

יותר טוב ב"ה, תודה על ההתעניינות אהובה ♥️ העניין הוא הלילה. כבר כמה לילות שאני לא ישנה טוב, כי הכאבים המשמעותיים מגיעים בלילה ברמה קיצונית 🥴

ולישון על הגבהה?

הלכת לרופא??

 

תרגישי טוב!

קיבלתי אנטיביוטיקה
הרופא טוען שאם הכאבים הם מתחת לעיניים, זה חיידקי ולא וירוס

שזה תלוי אם יש חום או לא..
תודה לכולכן! מקווה להרגיש טוב בע"ה

איזה סיוט!!! שיעבור מהר בע"ה!!!!

אולי יוכלו לעזור לך פה

ויש שם תחפושות ממש חמודות ב10 עד 15 שקל!

ופריטים בודדים ב2 שקל (כובעים, משקפיים, זקן)

מרגיש לי מוגזם להוציא כזה סכום רק על תחפושות, וזה עוד בלי משלוחי מנות

אבל זה לא בהכרח השקעה רק ליום אחד. אצלנו זו הייתה השקעה לימים ושנים...
אנחנו בזמנו הזמנו תחפושות גם מעלי אקספרס ששרדו כמה ילדים, וחלק תחפושות שקניתי בסטוק או משהו דומה. מה שלא היה שימושי בהמשך (כשהבת שלי גדלה) העברתי לגמח תחפושות, והשאר - הילדים שלי שיחקו כל השנה בחיילים ושוטרים (ונסיכה..). תחפושות שקניתי בזמנו לבן ה12, בן ה3 משתמש בהן באופן יומיומי כמעט...

משתמשים כל השנה

ולפעמים לקנות אביזרים במקס סטוק ולא תחפושות שלימה יכול לתת קפיצה לתחפושת ידי
בהצלחה!!

ועוד לא התחלתי🤦🏻‍♀️
ואני שונאת את ההשוואתיות שיש ביום הזה..

את הכל בו בערך😬

מזדהה
בשבת גיסתי הייתה אצלנו ואיכשהוא הגענו לדבר על פורים היא שנה ראשונה נשואה ומסכנה נפלתי עליה כבד תתכונני אין חג זה היום המסויט של השנה וכו' וכו'
וואו כמה טראומות

תחפושות, וזה יוצא זול יחסית. (יכולה לכתוב לך רעיונות, אם תרצי).
ויש גם גמ"חים של תחפושות.
ואפשר גם לחפש בקבוצות קהילתיות תחפושות להשאלה.

אני אישית נגד להשקיע בזה כלכלית יותר מדי, כי באמת זה רק ליום אחד. (וגם אם משתמשים בהן שוב - זה עדיין לא מצדיק מחיר של 60-100 ש"ח ומעלה...)
אני כן משקיעה מבחינה יצירתית, אבל רק כיוון שאני אוהבת את זה. מבינה את מי שלא...

ואשמח לרעיונות

למשל:
פרפר - בגדים לבנים או ורודים (עדיף מבריקים/נוצצים אם יש) ביחד עם סט של כנפי פרפר ומחושים. (זה מה שהבת שלי התחפשה בשנה שעברה, כשהייתי אחרי לידה ובלי זמן וכוח להכין בעצמי...)
חתול - בגדים פרוותיים יחסית בשילוב עם סט של אוזניים וזנב חתול.
על אותו רעיון - יש כל מיני כובעים כאלה בצורת ראשים של חיות, שאפשר לשלב עם בגד רגיל בצבע המתאים.
מלכה - שמלת שבת חגיגית ונוצצת בשילוב כתר ושרביט (אפילו בהכול בשקל יש).
רקדנית (אם זו תחפושת שמתאימה לכם) - חולצה בצבע חלק (עדיף מבריק) וחצאית טוטו צבעונית. את השיער אפשר לקשור בקוקס.
טבח - בגדים רגילים וסינר וכובע טבחים מנייר. אפשר להוסיף כל מיני כלים מהמטבח.
קוסם - בגדים שחורים, גלימה נוצצת, כובע חד פעמי כזה מהכול בשקל בצבע שחור שעליו מדבקות כוכבים, בובת ארנב וקלפים.

רוב התחפושות אצלנו בעצם היו ככה. רק לפעמים השקעתי בתפירה (ידנית, כי אני לא יודעת לתפור במכונה)...

תודה ענקית

אני בצוות שמפעיל גמח כזה אצלנו בישוב, ב10-20 שקלים לתחפושת(שמחזירים אחרי פורים כמובן)
והרבה ממה שדוחף אותי להשקיע בו זה באמת לשמח משפחות וילדים בלי לצאת עם חור בכיס, גם ככה כל המשלוחי מנות והמסיבות סביב פורים זה הוצאות...

ויש גמחים כאלה בהרבה ישובים וערים

בנוסף, אולי יש איזו שכנה/קרובת משפחה שיש לה ילדים שכבר גדלו ויתאים לה לתת לך תחפושות משנים קודמות?

אלא על חוויה, בעיניי.
ובאמת שלילדים לא צריך לקנות יקר, אם כי אפשר להשתמש בזה גם במהלך כל השנה.

סתם ככה במהלך השנה..

התחפושת היא לא האישיו אבל
מנסים לגרום להם לחוות את החג בצורה כיפית דרך כל התחנות של המצוות- מקרא מגילה, מספרים להם את הסיפור של המגילה, סעודה, מוזיקה, וגם תחפושות.

אני לגמרי בעד, אגב, התחפושות הן לא עיקר אצלי בכלל. ויקר זה גם עניין יחסי.

יש לי חברות שממש משקיעות, תופרות וכו
מבחינתי זה לא בא בחשבון
תחפושת ב60 שח נשמע לי, לפחות, הגיוני וסביר לתחפושת יפה שמתאימה בלי השלמות.

אם הייתי רוצה לשלם פחות - הייתי מחפשת למסירה או קונה אביזרים האמת. עשיתי את זה בשנים שעברו.

ובכלל ההוצאה המצטברת בחג באופן כללי
יש גם סעודת חג חגיגית
משלוחי מנות
אם הילדים בבית הספר ובגן אז אולי גם לצוות או לחבר
אז כשזה בקונספט הזה, זה באמת אחרת

ובכל זאת, מחכה לו בקוצר רוח כל שנה

זה חג שבפוטנציאל אמור להיות כייפי
בפועל אצלי לפחות זה פחות קורה הרבה לחץ ועומס

כי יש הרבה להספיק בזמן קצר
אני בכל אופו למדתי את הלקח שלי ואני לא מבשלת באותו יום למרות שאני מארחת ערב ובוקר
ומשלוחי המנות מוכנים לפחות כמה ימים לפני כדי שלא יתנגש עם הבישולים
אבל זה יתרונות של עקרת בית, שאולי השנה כבר לא יהיו לי.

אין כמו הכנה מראש
לי גם עוזר להיות ממוקדת. להכין רשימה מה *בדיוק* אני מכינה למשלוחים ולסעודת החג
כשזה לא כתוב, אני עושה עוד ועוד ועוד.. ומגלה רק בסיום את גודל הטעות

גם בכיוונים שלא חשבתי עליהם, גם על לחפש באמת בגמח של השכונה שלנו וגם על ההזדהות- תודה נשים יקרות!

בעיניי כדאי לחפש יד שניה, זה באמת בגד ליום אחד

להגיד כמות מסויימת של מילים (לא זוכרת כמה). מילים זה גם הברות שיש להן משמעות נניח בו לבקבוק, קולות של חיות וכו'

עוד לא הייתי בעצמי אבל זה מה שאני זוכרת שכתבו פה בפורום בעבר

לק"י

והם רוצים פירוט, אז תחשבי על זה מראש.
ותכיני סרטונים בפלאפון שהוא מדבר, למקרה ששם הוא ישתוק.

בודקת שיש חמש מילים לפחות. כלומר שואלת אותך
בודקת שבונה מגדל משתי קוביות
הולך
עולה מדרגות עם הרגליים
מזהה כמה איברים או מבצע הוראות פשוטות

ויש גם חיסון, אז אין ברירה

והיא הםנתה לרופא כי אין לה מספיק מילים...
אררר
צריך לפחות עשר מילים, וגם להצביע על דברים ששואלים (נגיד איפה אף), יש עוד דברים אבל אני לא זוכרת.
כמובן שמיד אחרי התור הזה היא התחילה לדבר מילים...

@חרות
@חרותיק

לא יודעת איזה הנכון

וממליצה עליה בטירוף!

אני למדתי הרבה בחיפוש על שרשורים כאלו שהיו פעם בפורום..
לא אומרת שבמקום, רק לתת עוד או בינתיים

אז כדאי לוודא ולעשות את העסקה עד גיל חצי שנה

שיהיו בריאים🤦🤦

ולא יודעת, מרגיש לי שהשירותים הציבוריים לא יהיו מדויקיים לגישה שאנחנו רוצים. 

קבלת החזר על החשבונית

שאת לוקחת פרטי,

אבל ממש לא יודעת פרטים, את יכולה להתקשר למוקד מידע של הקופה שלך בטח ידעו הכי טוב.

ותזדרזי כי כמו ש@בימבה אדומה כתבה אם זה עד גיל חצי שנה, אז שלא תפספסו...

אכן אלו המחירים של ייעוץ שינה, וזה דווקא נחשב מהזולים.
יש לי חברות שלוקחות 2000 ומעלה.

אומנם עברו כמה שבועות מאז שכתבת,
אבל אם את עדיין מרגישה צורך בעזרה, מוזמנת לפנות אלי בטלפון, כי פה (כמו שאת רואה) אני פחות נמצאת..
050-4655755

לא בטוח שתצטרכי ייעוץ שינה..