פורום הריון ולידה (עמוד 1186)

אבל לא בטוח שהיא לא תקום עוד חצי שעה ותחגוג עד 20 במקרה הטוב.

נחכה עד 19.00-19.30 כרגיל

לגבי התעמלות ממש חשובה מסגרת שתוכלי להתמיד בה. לי עזר מאד להתמיד כשנרשמתי למכון כושר באזור שלי. אם את אחת שיכולה להתמיד גם דרך שיעורים אינטרנטיים יש כל מיני אופציות. יש גם דרך קופות חולים אפשרות לקבל מדריכת ספורט הביתה בעלות של 26 שח לשיעור לאיזה 12 מפגשים, וזה ממש נותן דחיפה.
לגבי אוכל, להחליט משהו אחד שאת מתחילה בו. איזה הרגל שאת משנה.. נגיד קפה בלי סוכר, משהו מתוק אחד ליום, רק לחם מלא, פעמיים ביום סלט ירקות.. הולך משהו כזה?

רק לגבי ההתעמלות עדיין לא החלטתי מה יהיה לי טוב..


ולגבי ההפחתות כן זה יכול להועיל ממש.


ותודה.

אה וגם לזכור שנפש בריאה בגוף בריא לעבודת ה'

אני ממש מחכה לחודשים שאחרי הלידה כדי לחזור לעצמי ולהרגיש בריאה וחיונית. זה ממש ממש משפיע על הכל..

זה סדר יום מוקפד. עשייה. שמחה. זה נותן מוטיבציה.
אחרת.. 🥴

להשגת הדברים היא:

אמונה, איכות וסדר יום.

אמונה- להאמין בדרך חיים הזו, שהיא הטובה ביותר עבורך.

איכות- לאכול אוכל בריא ומזין שטעים לך, שמוגש בכלים יפים. לפנות זמן רגוע לארוחה.
לעשות פעילות גופנית שמהנה אותך. לעשות פעולות שעושות לך טוב.

סדר יום- להכניס את האוכל למסגרת של שעות. להכניס פעילות גופנית בתדירות כלשהי בשבוע. להכניס ללוז פעולות שעושות לך טוב בכל יום באופן קבוע.

בס״ד

מסכימה עם אלה שכתבו שיש קשר בין סדר יום קבוע ליכולת להתמיד. עוזר לי מאד כשאני יודעת בדיוק מתי ביום אני עושה ספורט.

נגזרת של הנקודה הקודמת אצלי היא להשתדל שזה יהיה כל יום (לעומת רק בימים x, y, z). בפועל יש ימים שזה לא הולך, אבל אני יודעת שברעיון אני מתעמלת כל יום בזמן קבוע.

עוד רעיונות שאולי יעזרו:

* מה עם מבצע לעצמך?
* מה אם להתחייב כאן מדי יום ולעדכן איך היה?
* מה אם חברותא לכושר איפה שאת גרה? הייתה תקופה שהייתי יוצאת להליכות עם חברות (כל פעם משהי אחרת). זה מדברן...
* או לחילופין ״חברותא מכאן״ - ואתן מתעדכנות מדי יום בהצלחות שלכן (ומתעודדות אם וכשאר פחות הולך)?

מסכימה גם לגבי מה שכתבו לפניי על לחפש משהו שיהיה לך נחמד לעשות. אני מאד אוהבת לרקוד מול סרטונים ביוטוב (כוריגרפיות) וגם לעשות הליכות. וגם לעשות תרגילי בטן על שטיח על הרצפה. מה את אוהבת?

לגבי אוכל, יש כלל פשוט שמסדר לי המון דברים והוא - להתחיל את הארוחה עם סלט. בתקופות הטובות שלי אני מצליחה לדבוק בזה וזה ממש נחמד. זה כלל פשוט, שלא מצריך שינויים דרסטיים באורח החיים שלנו ושבריא ממש. (גורם לאכול ירקות. גורם לאכול פחות פחממות. גורם ליותר ״אכילה מודעת״. נותן הרגשה גופית טובה).

בהצלחה יקרה!!! איזה יפה מה שכתבת בסוף...

מוכנה לנסות להיות החברותא שלך כאן🙂🤝
ל 2-3 פעמים בשבוע
גם אני ממש רוצה להתמיד באימון ותזונה
ולא כל כך מצליחה, בעיקר באימון...
אבל לגמרי ראיתי ששינוי אחד קבוע נותן מוטיבציה לעוד.
אצלי למשל- לפתוח את היום רק בשתיית מים
ואכילת אגוזים טבעיים...
אחכ כבר מתבאסת לתקוע עוגיות או שטות אחרת
אז רוב הזמן זה עובד.
בכללי, הכנה מראש של דברים בריאים
כי כשאין חלופה הכי קל לקחת ג'אנק זמין
יש מאכלים שההכנה שלהם קצרה
כמו פודינג זרעי צ'יה ששמים בלילה במקרר
או סוגי קטניות שמכינים כמות ומקפיאים
ואז רק לחמם.

אני מכירה את מה שאמרת על הדברים הטבעיים
אני מאד משתדלת בזה

אבל
התקופה האחרונה מאד מאד קשה לי
אני מוצאת את עצמי פותחת את היום בקפה ולפעמים נגרר לעוד כוס או שתיים וכמעט לא שותה מים ....

ופירות / ירקות
מי זוכר מה זה בכלל

שוקולד, קפה מתוק, עוגה/ בראוניז
זה אני זוכרת טוב מאד

נ.ב תודה! אני אשקול את ההצעה שלך

בקושי מסוגלת לישון
ועכשיו הצטאף לחגיגה בן השנה 😰
בטוח שבוקר כאן. ולא

ברוך ה הימים ממש בסדר
ורק בלילות הבלאגן מתחיל
אני לא מצליחה לישון
ואני כבר ענקית
וכנראה גם צרבות
והקטן קם קבוע ב3 סופית. לא משנה מה
אבל ברוך ה'
זה רק ברכה
ורק להודות עליה
וגם רואים את הסוף
עוד רגע 38😍
@פרח לשימוח🌷
@מחי
@אוהבת את השבת
וואי עשיתן לי טוב בלב עכשיו. תודה

השבועות הכי מעייפים שיש.
ועוד עם קטן שמתעורר ב3 ליום חדש 😱

אני לוקחת קלקסן באופן די קבוע ואף פעם לא עשה לי בעיות....

תתיעצי עם הרופא שלך

שבעז"ה ימשיך תקין, בריא ובידיים מלאות!

שמחת אותי😍

ממש ממש שמחה בשבילך
ותודה שאת מעדכנת

מקווה ומאחלת שהמשך ההריון יהיה תקים ומשעמם לחלוטין
ויוביל לחידה קלה ומשמחת בידיים מלאות

איזה מרגש לשמוע! ישתבח שמו

ברוך ה!!!! איזה הקלהההה

בידיים מלאות

שימשיך בקלות ותסיימי בעיתו ובזמנו בידיים מלאות ובשמחה!!

שימחת ממש!

עד ללידה קלה בעיתה ובזמנה בידיים מלאות ובבריאות

אני כ"כ שמחה לשמוע!!!!!!!!!!!!!!!#@$#@$@#

 

ב"ה!!!! חסדי ה' המרובים!!!!!!!!

 

 

באיזה שבוע את???

תמשיכי לנוח נשמה. זה חשוב מאד
הריון תקין וביידים מלאות בעיתו ובזמנו

משמח ממש!!

שיהיה המשך הריון קל לידה קלה ותינוק בריא..!!

עשיתי סקירה היום ובה יצא תקין.
רק אחרי שיצאנו ראיתי שהיא רשמה
שיש רושם לאינסרציה מרגינלית של חבל הטבור
לא הבנתי מה זה

התעקשתי שאני לוקחת אחריות על מה שיקרה ובסוף הסכימו לי לעשות עם שני סינרים אם אני זוכרת נכון

זה בכלל לא בטוח עדיין.

לא נשמע לי שבשלב כל כך ראשוני זה יכול להזיק אבל אני לא באמת יודעת

כששאלו אם אני בהריון, אז שמו שני סינרים.
אני זוכרת שדנו על זה בשרשור עבר ועוד בנות כתבו בדומה לזה @בארץ אהבתי - זכור לי שכתבת שם גם

אבל באמת היתה לי סיטואציה דומה.
נראה לי שכשדאלו אם אני בהריון, אמרתי שלא ידוע לי בוודאות שלא. לא זוכרת מה בדיוק היה בסוף, נראה לי שגם בדקו עם שני סינרים.

של כל אנשי המקצוע במרפאה בערך, ורצו לבקש אישור מרופאה.

אני עשיתי
פשוט שמים 2 סינרים

ידעתי שבהריון שעושים עם 2 סינרים.
אבל עכשיו, כשזה בכלל לא וודאי מוזר לי להגיד או לבקש בכלל.
(באחד ההריונות עשיתי עקירה כירורגית כשעוד לא ידעתי שאני בהריון. לילד ולי שלום)

ובאמת נקלטתי באותו חודש אחרי המתנה ממושכת

הקטן שלי כבר די גדול

ההמתנה קשה מאוד

שמים 2 סינרים.

ובכל שלביו. זה לפי המכון הטרטולוגי והמרכז להרעלות בבית חולים רמבם

וגם בהריון עצמו...

או שאת יודעת בבירור מתי היה ביוץ?

כמה ביוץ מאוחר זה יכול להיות?

אם כבר בשבוע 6 אמורים לראות משו.

 

כשאצלי לא ראו עובר בשבוע 7 זה היה וודאי שלא, כיון שזה היה אחרי טיפולים והביוץ מדויק,

אז אני חושבת לעצמי אם יכול להיות איחור של 4 שבועות בחישוב ביוץ,

 

הלוואי ויש פה משו...

שבוע אחרי שאיחר לי המחזור- עשיתי בדיקה עם סטיק וזה מיד הצביע על הריון.

מאז זה מרגיש לי כמו הריטון לכל דבר: בחילות, עייפות, כאבים מסוימים.

גם התנפחתי קצת

ואפילו 2 שנים רמזו לי שהן מבחינות שאני בהריון 

 

אוף

יודעת שהכל לטובה

אבל מפחדת ממש

  

מחזור אחרון התחיל ב- 20/08 כ"ג באב

 

גיליתי את ההריון יומיים/ שלושה לפני ראש השנה

מצטערת נורא בשבילך

לא גם היה בשבוע 10 בערך שהלכתי לאו"ס ראשון והיה שק הריון ללא עובר....

 

בדרכ זה מצריך הפלה

 

תלכי עוד שבוע למעקב ותראי אם התפתח

בדרכ בכזה מקרה השק כן מתפתח לכן יש תחושות של הריון (אז אם השק יחסית גדול לשבוע שבו לא רואים עובר אז זה לא תקין)

בחילה חולשה והכל

וככה הרופא הסביר לי זה הריון לכל דבר אבל לא תקין...

 

בהצלחה רבה

מאחלת לך הרבה כוחות

ושיתמלאו כל משאלות ליבך לטובה

 

חיבוק גדול!!!

 

 

אצלי זה היה, הבטא היתה מהממת, השק התאים לשבוע הריון להמשיך לגדול, פשוט לא היה כלום בפנים. הרופאה הסבירה שכנראה היה עובר מאוד פגוע שלא התפתח.
במצב כזה עושים הפלה יזומה, יכול להיות שיאפשרו לך גם בציטוטק. לפי ההנחיות של בית החולים.
חיבוק.

אחת המרגיעות

עדיף ישראלי

אבל אין לה כ"כ חדשים. אני טועה?

אני ממש אוהבת את BAYOONA ממש מרגיע וכיף.

 

יש גם את HAMYMOMMY שאני ממש ממש אוהבת ליראות אותה, זאת קוראנית שגם עושה סיגנון של וולוגים שקטים שרואים אותה מנקה, מסדרת, מבשלת, משחקת קצת עם הילדה.

 

 

בזכותה למדתי על הקטע של המגבון סמרטוט וזה מציל אותי!!!!

האמת התחלתי לפקפק ביכולותיו, חוששת שהוא לא באמת עושה את העבודה

אבל למי שי כח לספונג'ההההה

תעיד שאין לך מה לפקפק

אני משפשפת עיניים ולא מאמינה..

אני מסמיקה פה חברות

מה ששלך שלך

בארץ אולי יש את לירון, שהייתה פעם מיס ריין, עכשיו קוראים לה לירונים, יש לה כמה ערוצים באחד מהם יש וולוגים מדיי פעם של סדר, נקיון וארגון

Tara handerson
Jessica tull
Britannyvassure

אתן רואות לפני שמנקות או תוך כדי? אם תוך כדי... איך בדיוק זה הולך?
(הגעתי למסקנה שאת חגה אני בעיקר שומעת 🤭😅)

בפועל, רק רואה

מפוצציםםם ערימות של זבל ובלאגן
ופשוט עושה שם פסח!!
משהו מדהים
בא לי להביא אותה אליי לפסח🤭

היא לא רוסיה,ניראלי, אבל בהירה כזו והיא עושה חסד ממש לאנשים שלא יכולים לדאוג לנקיון

https://www.youtube.com/c/Aurikatariina 

 

היא מנקה לאנשים שיש להם חרדות או דיכאון קשים ומצב כלכלי גרוע

תודה שהבאת את זה
זה נראה ככ קל
חבל שלי זה ממש קשה

אוהבת לראות את רבקה פרץ ואת עדי יעקובי
יש להן גם תוכן של עיצוב בית אם זה מעניין אותך

לשכב על צד שמאל
בלי לחץ נשמה

לא בטוחה שקוביית שוקולד זה מספיק.

בע"ה מקווה שתרגישי אותו בקרוב מאוד.

או תנועות... נחשב או לעוף למיון?

תני עוד דקה אולי הוא כבר יזוז הרבה....

ומה ששתית היה קר??

פתאום לא מרגישה, יש מעט יותר וחלש יותר.. אז מציעה להירגע, אם כן הרגשת משהו אז סוג של לחזור לשיגרה, להיות במנוחה ואז לשים לב לאט לאט לתנועות

כזה קצת ללחוץ עליה או לצבוט או סתם לנער כזה קצת

ובשניה שאשחרר הוא יחליט לתת מופע בעיטות 😅

מתלבטת אם להעיר את בעלי, אבל תכלס רוב הסיכויים שזה סתם ולא נעים לי.. בא לי לבכות

וקצת להציק לו, להזיז אותו

גם מוגז עוזר לי
או קר

ואני הייתי הולכת אם לא הייתי מרגישה אבל נראה לי קראתי שאמרת שהרגשת קצת, לא?

זה היה חלש ברמות, כאילו אני בשבוע 19 בקושי...
הערתי את בעלי, שתיתי שוב מיץ ענבים ונתתי לו לספור כי אני כבר מרוב לחץ לא הייתי סגורה על מה דופק ומה תנועות.
ב"ה נספרו 3 תנועות מספיק חזקות ששנינו הרגשנו, ועכשיו אני אנסה להרגע ולהרדם.
אם מחר עדיין ירגיש לי מוזר, אלך למוקד

את יכולה להיות רגועה, הגיוני לגמרי לא להרגיש את העובר, מספיק שהוא יזוז קצת יותר פנימה ולא תרגישי. הוא מאוד קטן עדיין.
מעולה שהרגשתי בסוף, אבל באמת שלא עושים מעקב תנועות עדיין

אה עכשיו הבנתי מאיפה הטעות.
בהודעה הפותחת היא כתבה שהיא שבוע 29 ובהודעה שאליה הגבת היא כתבה שהתנועות חלשות *כאילו* היא בשבוע 19.

שימשיך תקין טוב ורגוע בעז"ה!

בימים האחרונים אני גם מרגישה שהתנועות נהיו פחות מורגשות ממה שהייתי מרגישה לפני.
אמנם ב''ה יש תנועות אבל זה יותר עמום כזה ולא מה שהייתי רגילה עד לפני שבוע נגיד.
האם זה מצריך בדיקה?
יש לי תור לרופא ביום ראשון הקרוב בע''ה

יכול להיות שהעובר שינה תנוחה או משהו כזה), אבל אני כן הייתי פונה למרכז בריאות האישה ומבקשת להבדק.



בעבר היה לי הריון שבשבוע יותר מוקדם משלך הרגשתי הפחתה בתנועות. הייתי בערך שבוע 18. לא התייחסתי לזה, כמו שאמרו לך כי זה לא שבוע שעוקבים אחרי התנועות. בדיעבד היה מיעוט מי שפיר ובהמשך הפסקת דופק (שבוע 20+5). יכול להיות שגם לא היה מה לעשות עם זה אם היו מגלים קודם. אבל במקרה שלי הפחתה בתנועות היתה רמז לזה שמשהו לא טוב קורה שם בפנים.

לק"י

אבל בריאות האשה נמצא בתוך מרפאה גדולה של מכבי שיש בה גם מעבדה (שלא צריך לקבוע תור).

שמעתי שיש מרכז בריאות האישה רק בכללית

❤️❤️❤️❤️❤️

תבשר אותנו בשורות טובות!

לא תפקדתי היום
אם יש לכן איך לעודד גם בלי לדעת מה..
אני אשמח.
אוף🥺

חושבת איך לעודד ככה בלי לדעת, אבל קשההה!

בינתיים קחי חיבוק!!

נישאר לחכות לתוצאות בע״ה..

בס״ד

פרק תהילים לזכותך. ❤️
מקווה שהכל יהיה בסדר!!!

תודה לבורא עולם ולכן.
יואוו, אני מתרגשת!!!!

איזו התרגשות ואיזה כיף לקבל ד''ש מה' שאוהב אותך וחושב עליך תמיד!
תיהני ותשמחי ותחגגי! צאי עם בעלך למסעדה או משהו
לפעמים אחרי רגעי כאב מרגישים שכביכול 'אסור' לשמוח-אז זהו שלא -תחגגו ותשמחו ותעצימו את הרגעים היפים, אם יש לכם זמן ואפשרות!

שהקב"ה יבשר אותך תמיד רק בבשורות טובות ❤

התפללתי❤

עוקבת אחרי התגובות
אני די במקום שלך גם

וברוכה הבאה לחלק האינטרקטיבי של הפורום

אז לא יודעת באמת להגיד במצבך, לי יש שניים, הפרש שנתיים וחצי, הקטן בן 1.4 ואני ממש מותשת.
ברור לי שאין סיכוי שעושה עוד ילד כרגע ואולי בכלל.

אז הייתי מציעה לברר עם עצמך-
את רוצה עוד ילד בהמשך וזה רק עניין של מתי?
איך הרגשת לפני שנכנסתי להריון של הקטן, גם אז היו לבטים?
מה מניע אותך לרצות עוד?
כמובן שתלוי גם בתכנון משפחה, אם יש לך כמות ילדים שאת רוצה ויש אילוצי גיל...

אני בגדול כן מתייחסת למצבי ולמשאבים שיש לי כשאני חושבת על עוד ילד... גם בגללי, בגלל הזוגיות וגם כי אני רוצה לתת לילדים את המיטב.

את צודקת שצריך להתייחס למכלול, ונגעת גם בעניין של הזוגיות, זה מאוד משפיע! ואני כל הזמן בעבודה על זה, ברור שזה שיקול חשוב! ( קצת שיקול שמבאס אותי כי הוא לא תלוי רק בי אלא באדם נוסף, לפעמים זה גורם לי לכעוס עליו בגלל זה, עובדת על זה מאוד!!)

אבל זה לא מתקשר אצלי בכלל למחשבות האלו..

לגדל ילדים זה אינטנסיבי ותובעני ודורש
אבל זה גם עוד דברים
זה מילוי, סיפוק, משמעות, אהבה, משהו משמגדל ומצמיח ומגלה בי יכולות וכוחות,,
אז זה קשה
אבל אני בוחרת בקושי הזה

יש מותשת עייפה וכו
ויש
מדוכאת, מיואשת עצובה
זה לא אותו דבר

אפשר לעבוד בעבודה משמעותית ומספקת ולסיים אותה מותשים כי זה דורש התגייסות פיזית ונפשית
ולא אוותר עליה
לפעמים אוריד אחוזי משרה
אבל זה סה''כ עייפות מבורכת

ויש לסיים יום מותשת במובן הנפשי- רע לי לא טוב לי אני מיואשת..אני מרוקנת מבפנים..
ואז סהחלט צריך לעשות חושבים מאוד רציני על מה ולמה ואיך יוצרים שינוי
ובכלל לא צריך להגיע לשם

עוד לפני

מה גורם לך להרגיש מותשת?

ריבוי המשימות הטכניות?
המריבות שלהם?
המשמעת?
אין לך זמן לעצמך ולמה שאת אוהבת לעשות?
את מפתחת את עצמך?

מה את יכולה לעשות כדי להקל,לרווח,לאוורר את היום יום שלך?
מה כן פתיר ואפשר להיות בו יצירתי ולהקל?

ומה לא בידיים שלך ופשוט ככה זה ילדים?
איך את היית רוצה להתייחס לזה?

ולגבי תזמון ילודה- זה החלטה שלכם
אני לא מתערבת


אבל אישית לא היתי מחכה לסיים יום בקלילות..כדי להביא עוד ילד..
ילדים גדולים גם מאתגרים ..בעיקר נפשית...
וגם אז יש הרבה אחריות ומשימות
גם מי ישיש לו ילד אחד לפעמים מסיים יום מותש..נכון?

לנו יש אחריות לעשות על מה שאנו יכולות כדי לייצר לנו חוויית חיים ממלאת, משמחת, מספקת.
להכניס בשבוע תחנות רענון ותדלוק.
לדעת להוריד רף לפעמים
לשמח את עצמינו..
אבל לחכות שהכל יהיה רק רגוע ונינוח...

התכוונתי באמת לנפש פחות פיזית.. האם רוב הימים יותר חסרי סבלנות או לרוב זורם ונעים.. וכמה זה משפיע בתחושה של הסוף יום, על איזו אמא אני..

חושבת שהפיסקה האחרונה שלך מאוד נכונה!! לקחת אחריות. יש הרבה דברים שאני יודעת כמו שהנפש שלי מרוקנת כבר תקופה ארוכה ובכל זאת לא מצאתי משהו בשבוע להקדיש לעצמי ולמלא אותה וברור ברור שזה משפיע.. משתדלת לשמוע שעורים על חינוך ילדים ןזה ממש מדייק לי את הרצונות שלי כאמא. ומדהים שגם עצם הכתיבה פה, גם דברים שאני כבר יודעת פתאום מודגשים לי. תודה רבה על התגובה!!

בס״ד

וגם בעלי מסיים גמור.
מנסים למצוא לזה פתרונות.
עובד לנו חלקית ביותר 😅
ממשיכים לחפש, כי באמת אי אפשר יותר.
ומאידך יודעים שזה שלב כזה בחיים,
ויום אחד הוא בע״ה יהיה מאחורינו...
אז מתנחמים בזה... וממשיכים...

ממש אהבתי את ההבחנה ש@למה אני כאן?🙄 עשתה בין עייפות של הגוף לבין עייפות של הנפש. הבחנה חכמה ונכונה מאד.

וברוכה הבאה @כאיילה יקרה!!!❤️

הבקרים שלי לרוב מתחילים קצת יותר מאוחר אז יש לי זמן לארגן את הילדים בנחת. ואז פיזורים לגנים ולמעון, אני הולכת לעבודה ואז כשאני מסיימת יש לי חצי שעה עד שאני לוקחת אותם מהצהרון. אני מאוד מקפידה בחצי שעה הזאת לנוח לפחות עשר דקות, לאכול משהו בקטנה ואז חהביא אותם. אם אני לא מספיקה את זה אני חסרת סבלנות ברמות אחרות....

אז מה שאני רוצה להגיד, תנסי אולי למצוא לך איזה חמש עשר דקות במהלך היום שאת נחה חרגע, זה משדרג פלאים.

ולגבי הילדים, זה לא נראה לי קשור. נכון שילדים דורשים מאיתנו הרבה אבל יש בזה הרבה סיפוק. וככל שהם גדלים האתגרים הפיזיים יורדים (ובאים אתגרים אחרים... אבל פחות פיזיים)

דייקת לי שההרגשה שלי היא דווקא יותר במקום הנפשי למרות שהילדים קטנים, אבל זה תמיד יהיה ככל הנראה.. והטיפ שנתת אני אומרת לכל השכנות חח לעבור אם אפשר רגע בבית להכין כוס קפה זריז ואז לאסוף את הילדים חחח באמת עוזר!!

אבל בנוסף זה הזכיר לי שחייבת למצוא זמן לעצמי מעבר לזה , בשנה האחרונה מרגישה ממש מרוקנת בנפש ואין ספק שזה משפיע.

אבל לפעמים מותשת-גמורה ולפעמים מותשת-שמחה.
זה תלוי באיך שהסתיים היום: אם הוא הסתיים בכיף, הצלחנו לעשות פעילות נחמדה לפני השינה, הילדים הלכו לישון בלי ויכוחים (זה נדיר נורא ) - אז אני מותשת-שמחה. אם הילדים גררו יותר מדי את הזמן בהתארגנות הערב, לא הספקנו לעשות שום דבר נחמד, הייתי צריכה לצעוק עליהם כדי שכבר ילכו למיטות ויישארו בהן - אז אני מותשת-גמורה, שלא לדבר על עצובה וכועסת על עצמי.

לא יודעת לומר אם זה מדד להבאת ילד נוסף... כלומר, אם ברוב הימים אני מסיימת את היום מותשת-גמורה, זה בעיקר סימן בשבילי שאני צריכה לשנות משהו בעצמי ובהתנהלות שלי. אף פעם לא חשבתי שזה מדד להמשך הילודה... (אם כי בהיריונות, כמובן, אני הרבה יותר מותשת...)
מקווה שעזרתי לך אף שלא כתבתי משהו ברור 🤷‍♀️

וברוכה הבאה לכתיבה בפורום

תודה לכל המגיבות , זרתן לי ממש להגדיר מחדש את כוונתי! נראה לי מתואמת הגדירה יפה, האם זה מותשת ומסופקת או מותשת גמורה בהרגשה שלא הייתי מספיק סבלנית, צעקתי אולי קצת יותר מידי...
כי מותשת, חושבת שכולנו גומרות ככה את היום...

באמת השאלב מה רוב הימים אצלכן.. לי ברור שכשהיו לי 2 הייתי פנויה אליהם הרבה יותר, משחקת, ממציאה להם כל מיני משחקי התפתחות והיום הרבה יותר קשה להגיע לכולם עד לפעמים בלתי אפשרי..
לפעמים כשאני פוגשת משהי שבאה ממשפחה גדולה אני שואלת איך הרגישה כילדה והתשובות לכאן ולכאן.. מבחינת הסבלנות והפניות של ההורים, לכן שואלת כאן מהכיוון של ההורה, של אמהות שעכשיו במצב הזה
אולי הייתי מובנת עכשיו יותר? תודה רבה רבה!!

היה לי קשה יותר... (בעיקר כי חוויתי דיכאון אחרי הלידה השנייה)
בכל אופן, התשובות לשאלה שהצגת בסוף הן סוביקטיביות לחלוטין. יכולים להיות שני ילדים באותה משפחה, אפילו קרובים בגיל, ואחד מהם יאמר לך שזה היה כיף חיים לגדול במשפחה גדולה והשני יאמר שזה היה אסון... בסופו של דבר, אנחנו אנשים שונים, ולכן חווים אחרת את החיים. ולכן לא יודעת אם אפשר להסתמך על זה כהוכחה... (או שאולי צריך לבדוק מה רוב הילדים במשפחה חושבים...)

ברור שזה סובייקטיבי מצד הילדים.. לכן שואלת מצד של ההורה. האם הורים להרבה ילדים, פחות סבלניים או צריכים יותר כוחות נפש להיות סבלניים. האם מרגישים שיש להם מספיק פניות לילדים, מצליחים לתת לכל ילד מה שהוא צריך.. אפילו ברמת להתייחס לכל אחד כשחוזרים מהמסגרות. או שככל שנולדו יותר ילדים הדברים האלה פחתו?
ויש לופ כזה של מרוץ החיים...
בקיצור, משהי שמצליחה לשמור על שיגרה שמרגישה מבורכת(כמובן שיש ימים שונים, השאלה מה הרוב..) הצלחתי להבחין מהתשובות פה, שנשים שיודעות ומצליחות למצוא זמן לעצמן, מקדישות זמן לתחביבים, חברות, ספורט ולא מגיעות למצב שהן מרוקנות, מגיעות לילדים יותר מלאות באנרגיה סבלנות...

וגם תלוי בתקופות, וגם תלוי בסוג הילדים...
בכל אופן, כאן באמת תוכלי לקבל את התשובות הסוביקטיביות השונות

ובעיניי זה מדהים ומקסים. אימא שלי הייתה עקרת בית והייתה מאה אחוז בפניות אלינו.

5 ילדים בלי עין הרע
ובהחלט מסיממת את היום מותשת,
כל יום כל יום.....🥴

זה באמת הדיוק של השאלה...

זה יכול להיות חלק מזה..

וכן. יש הרבה עייפות ומותשות.
אבל גם הרבה רגעים של נחת ושמחה ואושר גדול.

מוסיפה עוד נתון: בדקת ברזל, בי 12, ויטמינים?
לפעמים זה הגורם לכבדות וחולשה...

חסר לי קצת בי 12 באמת, לא מצליחה להקפיד על הכדורים.. באמת זה קשור לאנרגיה, אני יודעת שצריכה נגיד לעשות ספורט וזה יעזור..
זה פשוט מדהים שיש דברים שאני יודעת ורק שכותבת או מדברת זה מדגיש כמה זה חשוב

זה מאוד משנה מבחינת הכוחות.

ברגע שיש ילד מספיק גדול זה עוזר להתאפס:
כשאת יכולה להיכנס לנוח חצי שעה אחרי הצהריים ויש ילד מספיק גדול בבית להשגיח.
יכולה להיכנס לשירותים או להתקלח בנחת
יכולה לשבת על הספה ולשלוח ילד להביא משהו מהמטבח או מהחדר
לקפוץ לקחת משהו מהשכנה בלי לסחוב איתך את הכולם (הוא ההפך: לשלוח ילד לשכנה)

כל הדברים האלה הם דברים קטנים שלא נתפסים אפילו כעזרה אבל מאוד משנים את מארג הכוחות שלך בבית...

קטנים. ואני גם לבד איתם כל היום חוץ מההתארגנות בבוקר שבעלי עוד נמצא. אז כמו שכתבת אפילו לבקש משהו מהשכנה הם בשיירה אחרי חח.. אין ספק שזה מתיש. אבל כמו שדייקתי בעזרת הבנות פה. הייתי רוצה לסיים את היום או לפחות את רובם של הימים בתחושת סיפוק ושמחה ולאחרונה מרגישה שהימים של החוסר סבלנות, פניות לכולם, יותר צעקות.. הימים האלה גדלו

כשכולם קטנטנים...

מבואסס ומותששש

סחתיין עלייך @באר מרים, @כאיילה זה יכול לשנות לך דרמטית את החיים! ולח עוזר רק הטבליות של ה1000 מקג מציצה מתחת הלשון, ממליצים עליהן כאן הרבה פעמים

זורמים עם סיפוק. חלק קטן מהימים קשים ומתישים.

אני משקיעה הרבה מחשבה ופועלת כדי שהחיים שלי יהיו שלווים ולא מתישים.
בעיני זה מהות החיים, לחיות אותם ולא להגרר איתם מותשים.

תחכימי אותנו

שיהיה באיזי, בלי למהר, בלי להתאמץ מעבר לכוחותי. שהוא יכיל באופן קבוע פעולות שעושות לי טוב.

מעריצה נשים כמוך.. אני מאוד מבולגנת, גם מחשבתית.. ונכון שאומרים שאמהות הן מנהלות? אז הרבה פעמים חושבת שזה'לא פייר' כי אני הכי לא מנהלת באופי שלי, בחיים לא אעבוד בתחום שמנהל אחרים, עושה סדר, מחלק משימות..
יש איזה משהי בכפר חבד שיש עליה הרבה כתבות שהיא מנהלת בית ספר ויש לה 20 ילדים. מאמינה שחלק מההצלחה של זה זה הכישורים שיש לה כמנהלת..

אצלנו, לפחות, אני לא המנהלת היחידה של הבית ושל הילדים - בעלי הוא המנהל העיקרי.
אבל עדיין לפעמים זה קשה...

כי ילדים ועבודה זה דורש והשעה של ההשכבות בעיקר היא מאוד אינטנסיבית ומתישה.

אני אנסה למצוא את המילים אבל בעיקרון יש ימים שאני מותשת וממש מסופקת על היום שעבר ויש ימים שאני מותשת "מתה" אצלי זה בעיקר תלוי בשעות שבהן אני חוזרת מהעבודה (גם מצב בריאותי נכנס אצלי למשוואה) יש ימים שאני חוזרת מוקדם ומספיקה להיות בצהריים עם הילדים בכיף ויש ימם שזה ישר למקלחות, ארוחות ערב ארגונים

אם רוב הימים שלך עייפים ומתישים, אז ההרגשה שלך מובנת.
לחיות בעייפות ותחושת עומס תמידית זה קשה מאוד ושוחק. לדעתי צריך למצוא דרך שתאזן ותאפשר לך לקחת אוויר. יותר בכיוון של ניהול זמן ושימת לב למה שאת צריכה ועושה לך טוב.

באמת זה התובנה שעולה לי מהשרשור הזה, למרות שיודעת את זה בתוכי כבר הרבה זמן.

האמת כמו שכתבו לך בלי קשר למחשבה על ההריון הבא, זה שאת מרגישה כ"כ עייפה וגמורה זה כשלעצמו חבל בשבילך בשביל עצמך ובשביל הילדים שלך..
וכאן האתגר הגדול למצוא מה ואיך לשנות
וגם כתבו לך רעיונות וכיוונים ממש יפים..

ומצד שני, זה באמת לרוב יהיה די מתיש ודורש אבל כן שתהיה לך תחושה שאת מצליחה לשלוט במצב זה ממש חשוב..

מרגישים את הלב שלך מבעד לכל שורה ❤️

וזה מתאים למנגינה של "מחכה" של עידן רייכל לא?



או שהמצאתי?


וחיבוק ענק יקרה!!!! בע"ה בשורות טובות בקרוב!!❤❤❤❤

אבל נראלי שאין שום בעיה..
שיאכלו הכל ( חוץ מדבש..)
ואולי גם חלב ניגר..

ובתאבון! נשמע טעעים

את צודקת, לא הייתי וגם לא קראתי את הנאמר..

ואני לא מבינה למה במרחב כזה אמורים לבוא דיונים פוליטיים

אשרייך על הענווה לבוא ולהתנצל. מבחינתי את ממש לא צריכה להתנצל, לרגע לא נפגעתי , נהנתי דווקא מדיון מכבד, ומותר שנראה דברים אחרת אפילו שאנחנו רואים את אותו הדבר. ולגמרי מסכימה עם תוכן הדברים, אני בהחלט מתקוממת איתך אך אני חושבת שהעניין פה היה זווית הראיה השונה של הדברים. וזה יפה שיש ריבוי דעות ,זה בריא ומעשיר. ממני - אל תפסיקי להיות את🙏

מרגישה שהיה מכבד, וזה יותר חשוב מהכל. באמת זה מעולה שיש ריבוי דעות והסתכלויות, והבאת התובנות והמחשבות *בצורה מכבדת* זה רצון ה' לגמרי!

שנמשיך לרצות להיות מכבדים!

ושהכל יהיה לזכותו של עם ישראל️

לא נפגעתי, אבל תודה על הרגישות

ומצטרפת אל ההתנצלות שלך 💕

חישרהכח על הרגישות❤❤
ולא ראיתי כלום מזה.. השרשורים כאן עפים בטילל

היא כתבה שהיא אחרי,

אני לא יכולה להעתיק קישור כי אני מהמחשב של העבודה אבל בשרשור של ,אפשר להיות חטטנית ומעצבנת"

אני ב"ה בסדר..תודה רבה! שמחה לבשר שנולד בן - הריון ולידה


התרגשות ממששששש