חברה ששונאת ילדיםמחכה להריון

ישלי חברה טובה שאני מדברת איתה ובקשר טוב איתה

ישלה ילד בן שנתיים מאוד שובב

וכל פעם שהוא משגע אותה היא אומרת לי אני שונאת ילדים לא רציתי אף פעםםםם אני מתגעגעת לחיים שלי לפני שהוא בא..כל פעם שהיא שומעת מישהי בהריון או עם כמה ילדים היא אומרת לי איזה מסכנה היאאא מה היא מביאה ילדים ?בשביל מה?

קשה לי לשמוע את זה ישלי שלושה ילדים ותמיד אחרי שנה מתחיל לדגדג לי עוד הריון ואני מאוד אוהבת להביא חיים לעולם ורואה בזה ברכה עצומה..והיא לא היא הורידה מניעה בלית ברירה כי לא התירו לה וכל פעם שהיא חושבת אולי היא בהריון היא אומרת לי אני אשתה רעלל אני לא אחזיק מעמד עם עוד ילד לא רוצה ילדים

אבל מה אני אמורה לענות לה במצב כזה?  במיוחד שתכף היא בטח תהיה בהריון

כואב לי גם לשמוע שזה מה שהיא עוברת

 

 

ה׳ ישמור קשה לקרוא דבר כזה. מה זה לא התירו לה ?anonimit48
עם איך שהיא מדברת היא לא נשמעת כשירה בכלל להכנס שוב להריון!

דחוף לברר עם רב שיתיר בחיים לא הייתי נכנסת להריון בלי שאני רוצה בלב שלם …

וגם מה זו המילה שונאת? וואי סליחה אבל אני מתכווצת.
התירו לה שנתייםמחכה להריון

גם בעלה לוחץ עליה סוג של..ואמרו לה להוריד מניעה היא עוברת משבר עם הילד לדעתי..אני גם חושבת שלא נכון לה כרגע..כן שאני שומעת אותה אומרת את זה כואב לי מאוד שהיא ככה מדברת

הרב שלהם יודע מה המצב כרגע?יעל מהדרום
אני חושבת שלאמחכה להריון


אז חשוב מאוד שהוא יידע, ושהיא תדבר איתויעל מהדרום
לק"י

כי נשמע שבעלה עלול לעדן את הדברים.
למצוא רב שהיא מצליחה לדבר איתו בצורה פתוחהממשיכה לחלום
ושיש לו הבנה בתחומים האלו ולדבר איתו.חשוב דהיא תדבר בעצמה
בטוחה שברגע שישמעו אותה מדברת יגידו לה לא רק למנוע אלא גם לפנות לטיפול
אישה שמרגישה שהיא רוצה לשתות רעל כדי שלא ייו ך ילדים נמצאת במצוקה כבדה
האמת שלפני הרב היא בכלל צריכה עזרה ודחוףממשיכה לחלום
היא מתבטאת בצורה כואבת וקיצונית שמראה לדעתי על המצוקה שבה היא נמצאת
אז אולי שווה להפנות לטיפולאביול
נשמע שהיא באמת צריכה עזרנ
היא חייבת לחזור למנוע לשפיות הנפשית שלהכבתחילה
מה זה לא התירו?
יודעים מה מצבה? היא הסבירה למה היא רוצה למנוע?
מאמינה ששוב רב לא יכול להכריח אותה להביא ילד בניגוד לרצונה, לכן היא תקבל היתר למנוע.

אני במצבה ואני לא שואלת לא רב ולא אף אחד🙈
אף אחד בעולם לא יכריח אותי להכנס להריון ולהביא ילד בניגוד לרצוני. לכן כנל..

ממליצה על טיפול מסויים, תפני אלי בפרטי.
מה הכוונה שום רב לא יכריח אותה להביא ילד?קופצת
נשים ששואלות רב האם למנוע או לא - בהחלט לוקחות את האופציה הזו בחשבון ורואות בזה אידיאל.
לא תמידכבתחילה
יש נשים ששואלות בשביל לסמן וי בקטע ההלכתי.
שוב, לא אני.
אבל מכירה מקרוב כאלה..

ואני רוצה להאמין שרב ששומע אשה שאומרת לו- אני לא רוצה, לא יגיד לה שאין היתר. הוא ינסה למצוא היתר אפילו מתחת לאדמה.
מה הכוונה לסמן וי?קופצת
זה סיכון אם ככה.
אם הרב יגיד לה שאסור למנוע?
אז כנראה ישאלו עוד רב עד שיגיעו לתשובה הרצויהכבתחילה
נכון. אני מכירה זוג כזההמקורית
לא כל הרבנים ככהנעמי28
שאלתי פעם אחת בחיים, רב חרדי מאד גדול ומפורסם (לא בארץ).

הוא אמר לבעלי ״אנחנו גברים, מעולם לא עברנו או נעבור הריון או לידה, כל אישה צריכה להבין טוב עם עצמה אם יש לה את הכוחות לעשות את זה״
והמליץ להתייעץ עם אישה שאני סומכת עליה.

מאז לא שאלתי וסומכת על שיקול דעתי.

ממש ממש קשה לי עם הרעיון שרב חיצוני יתיר או לי יתיר.
שיחליט על הגוף שלי, על כמות הילדים שתהיה לי 😵

או שזו פשוט המוסכמה אצלן או שהן לא עומדות בלחץחצילוש
גם אני בדעה שזו לא שאלה לרבים...
כמו שאני יכולה להחליט אם אני רוצה לקיים יחסים או לא, זכןתי למנוע או לא וזה לא עניין הלכתי בראייה שלי.

יש שצריכים את אישור מרב כדי למנוע, ואולי זה בהשפעת הנצרות ששם אסור למנוע.
ח"ו בהשפעת הנצרותאודה לה'
אולי הם מושפעים ממנו
יש בזה בעיה של הוצאת זרע לבטלה שמונעים ולכן צריך היתר הלכתי שעדיין לא מסוגלים להביא עוד ילד
מדייקתסליל
שזה לא בגלל שפיכת זרע לבטלה.
אחרת גם בהריון היה אסור לקיים יחסים, למשל.

זה קשור למצוות פרו ורבו, ומצוות המשך שנקראת "לערב" ( מהפסוק לערב אל תנח ידך).

יש דיונים שונים על הגדרים של המצוות האלו (פרו ורבו : שני ילדים - בן ובת, ארבעה ילדים - שני בנים ושני בנות וכו', ומצוות לערב מתייחסת למצווה להמשיך ללדת ילדים גם לאחר קיום מצוות פרו ורבו.)
והשאלה האם מותר למנוע או לא, לרוב סובבת סביב הגדרים האלו והיחס של המצווה הזו ביחס לדברים אחרים.

שאלת המשך היא בהנחה שאפשר למנוע, באלו אמצעים ניתן למנוע. וזו כבר שאלה שכן מערבת בתוכה גם את עניין זרע לבטלה, אבל לא רק.

וכמובן שיש מגוון פסיקות בעניין הזה.
נשמע הגיוני מה שאת אומרת סליחה טעיתיאודה לה'
אבל עדיין ברור שזה לא עניין מהנצרות וכן קטע הלכתי
זה מצווה להביא ילדיםים...
לא אומרת שלא
אבל זה לא אומר שאני מחוייבת בעל כורחי. כי זכותי שלא לקיים יחסים בימי הביוץ ואין שום רב שיכול להגיד לי אחרת.
את לא מחוייבת בעל כורחךאודה לה'
אבל אם תרצי או לא תרצי זה דבר הלכתי שצריך לשאול.
את לא חייבת לשאול אבל זה לא אומר שמותר.
ואגב שאלתי את בעלי וכן יש בזה גם עניין של הוצאת זרע
אפרט בהמשך כשהוא יסביר לי
איזה שטויותכבתחילה
כשאשה בהריון ומקיימים יחסים זה גם זרע לבטלה?
הרי אי אפשר הריון בתוך הריון.
לאאודה לה'
א כי יש גם מצוות עונה
אבל באמת טעיתי וזה עניין של פרו ורבו שכדי להבטל מזה צריך אישור הלכתי
אז מה עושה זוג בהריון שרוצים לקיים את המצווה?ים...
או זוג אחרי שסיימו את שנות הפוריות?
מקיימים מצוות עונהאודה לה'
ומרבים אהבה גורמים לייחוד בין השכינה לקודשא בריך הוא ועוסקים בדבר הכי קדוש בעולם
ןברגע שאין אפשרות לייצור מזה עוד נשמות אז אין הוצאת זרע לבטלה בקיום המצווה הזאת.
וזה לא אומר שאי אפשר ללכת לשאול רב ולקבל היתר למנוע
ממש לא השפעת הנצרותאביול
הפוך, זה בשביל להביא עוד ברכה לעולם. לא שמעתי שלנוצרים יש הרבה ילדים...
אצל הקתולים אסור למנועים...
לאלה שמאוד דתיים יש הרבה ילדים למרות שכבר הרבה פחות מקובל היום
אצל הנוצרים (חלקם, אני מניחה) אין כזה דברמתואמת
ללכת לכומר לבקש היתר למנוע. זה פשוט אסור וזהו, בלי להתחשב במצב האישה ובשלל דברים אחרים.
אצלנו - מלכתחילה נכון להרבות בנשמות יהודיות בעולם, אבל אין התעלמות מה"כלים" להבאת הנשמות הללו, ובדיוק בשביל זה הולכים לרב - שישמע את *כל* הצדדים וייתן את ההיתר למנוע את הברכה הלכתחילית.
מענייןאביול
לא שמעתי על הרבה נוצרים שיש להם הרבה ילדים... לפחות לא כמו אצלנו...
זה בעיקר קתולים אדוקיםאני10
היום פשוט יש פחות כאלה, אבל המשפחות שכן יכולות להיות גם עם מעל 10 ילדים
אני רואה סרטונים ביוטיוב של נשים כאלהמתואמת
עם עשרה וחמישה-עשר ילדים - ונוצריות אדוקות...
נראה לי שזה סוג מסוים של נוצרים. ונראה לי שהרבה מהם מצויים באירלנד, כי יש מושג שנקרא "תאומים איריים" - אחים שנולדו בהפרש של פחות משנה, פשוט כי אמא שלהם לא מנעה...
מה פתאום נצרות!!!!Pandi99
זה עניין הלכתי! ועש אליו התייחסות הלכתית
בתוך ההלכה הזו יש מקום להתייחסות למצב האישה כמובן אבל זה ממש לא משהו שרק הזוג מחליט עליו (כמובן שהמיוחד אם לא קיימו את פרו ורבו)
אפשרויות המניעה היום קיימות רק כחמישים שנהים...
לפני זה זה היה רק בשיטות טבעיות של הימנעות לפי הכרות עם המחזור החודשי וע"י משגל נסוג שרבי נחמן מדבר אליו בשמירת הברית.
אף אחד לא הלך לרב לקבל היתר כשרצו למנוע, כי איך יבקשו היתר לדבר כזה??? ולכן בעיניי אין עניין של היתר למנוע מרב אלא קשור אך ורק לרצונם ויכולתם של הזוג.
זו לא שאלה הלכתית בעיניי
כמו שיש שילכו לשאול רב לגבי שם הילד ויש שיגידו מה הקשר
זה לא נכון, מחילה.. יש דעת תורה לא רק מה שהראה לנוPandi99
מעניין באמת מה היה פעםהמקורית
אולי @מיקי מאוס תחכים אותנו?
ממה שאני שמעתייעל מהדרום
לק"י

* נמנעו מיחסים.
* בדקו מתי ביוץ עם חום השחר (ואולי עוד דברים).
קודם כל פעם ההנקה היתה הרבה יותר אפקטיביתמקרמה
וזה היה סוג של אמצעי מניעה.
בנוסף- נשים שלא רצו ילדים פשוט התנזרו...

פעם הילודה היתה הרבה פחות צפופה.
ולצערנו גם התמותה.

לא סתם יולדת נחשבת "שנתיים"

כי הסיכוי שהיתה נכנסת להריון בתווך השנתיים היה נמוך...
אני לא באמת יודעתמיקי מאוס
אבל ברור שהיו שנמנעו
ושפיכה מחוץ לנרתיק (במיוחד בפי הטבעת או משגל נסוג שד"א זה לא מניעה הרמטית)
וכנראה גם מודעות לפוריות וימים בטוחים
וברור לי שאצל קתולים שאין להם שבע נקיים הרבה יותר קל להתבסס על זה
וגם ההנקה כנראה מנעה הרבה יותר ובכללי היו הרבה יותר הפלות ופחות הריונות שנקלטו כי הבריאות היתה הרבה פחות טובה והתזונה דלה
(וגם נשים שילדו הרבה לצערנו זכו לגדל רק אחוז קטן מהילדים שבאמת שרדו את גיל 5)

בהלכה באמת כתוב שאסור שפיכה מחוץ לנרתיק כשהמטרה היא למנוע הריון או באופן קבוע (כן יש מתירים במצבים מסוימים אבל זה כבר דיון רחב) וזה בעצם "השחתת זרע"

כתוב במפרשים עוד לפני המבול שהיו משקים "כוס של עקרין" אז כנראה שהכירו צמחים או דברים למניעת ביוץ או הריון. מעניין מה זה היה

בהקשר ההלכתי, ברור שיש להלכה מה לומר על מניעת הריון, כי יש איסור לגבר להשחית את זרעו שזה למשל שימוש בקונדום וספק לגבי דיאפרגמה
ויש דיון הלכתי חשוב על סוג אמצעי המניעה.
אי אפשר לומר שבגלל שזה מודרני זה לא שאלה הלכתית ( @ים... ) כמו שברור שחשמל בשבת זה שאלה לפוסקים

אבל במניעה שנחשבת מותרת הלכתית כיוון שהיא אצל האישה ולא מפריעה פיזית להגעת הזרע לנרתיק- כמו התקן או גלולות - לרוב הדעות אין עניין של זרע לבטלה אלא מצוות פרו ורבו והגדרים שלה אחרים לגמרי ובמיוחד שהיא מצוות עשה ולא איסור אז היחס קצת שונה (ועדיין ברור שהיא חשובה, אני חלילה לא מתכוונת לזלזל בה)

גם בעיני השאלה האם למנוע זה לא שאלה לרב, למרות שזו שאלה הלכתית, ובטח לא משהו שצריך לקבל חותמת "היתר" כי ההלכה בנושא כתובה וידועה וקל ללמוד אותה ובעצם השיקול המרכזי הוא מצב הזוג, והתשובה על זה נמצאת בידי הזוג... (ואני מבחינה בין להתיעץ עם רב, שזה מתאים לכל נושא, לבין ללכת לקבל פסיקה שהרב מחליט כמו שלפעמים מתייחסים לזה ולדוגמא גם בשרשור ההוא שהיא "קיבלה היתר")
חייבת לשאול אותך, לא יודעת אם זה חלק מהדיון הכלליאני10
למה קונדום זה השחתה של הזרע יותר מאשר כל אמצעי מניעה אחר?
בסופו של דבר זרע שלא יקלט בביצית בגלל כדורים לא מועיל יותר בשום צורה מזרע שנחסם על ידי קונדום.

גם בשנים האחרונות כן שומעת היתרים לזה ולמדתי קצת את הנושא אבל לא הצלחתי להבין באמת מה מהותית שונה בין זה לכל אמצעי מניעה אחר, חוץ מזה שהזרע לא נכנס לחלל הרחם (ואם זה ההבדל, למה זה כזה חשוב?!)
אני לא מספיק בקיאה בפרטיםמיקי מאוס
אבל בגדול ההלכה מתיחסת למה שבידיים שלנו ודרך העולם ולא לתוצאה הסופית. ויש ערך ומצווה לקיום יחסים גם כשהם לא מביאים להריון. אחרת היה מותר לקיים יחסים רק סביב ביוץ וזה ממש לא ככה. יש מצווה גם בהריון וגם בגיל זיקנה
כדי להכנס להריון צריך שהזרע יכנס דרך הנרתיק לרחם.
בערייה מחוץ לנרתיק הזרע לא מגיע ליעדו

גלולות מבטלות את הביוץ של האישה ולכן הלכתית הם הפתרון הכי חלק. זה לא פוגע בשום צורה בתהליך פשוט גורם לזה שאין אף ימים פוריים
וכמו שמותר ומצווה לקיים יחסים גם כשאין פוריות ולא משנה מאיזה סיבה אז גם כאן

התקן זה טיפה פחות "חלק" אבל גם ממה שאני מכירה מוסכם על כולם כי אמנם יש ברחם נחושת שמפריעה להיקלטות אבל היא לא מונעת מהזרע להגיע ליעדו

דיאפרגמה זה כבר יותר מסובך כי הזרע לא מגיע לרחם אבל המתירים סוברים שמספיק שמצד הגבר הוא מקיים יחסים בדרך המביאה להריון והזרע כן מגיע לנרתיק ורק אחר כך יש חסימה (כמו שבחלק מימי החודש צוואר הרחם סגור ומסוגר ועדיין מותר ומצווה לקיים יחסים)

קונדום הכי בעייתי, מבחינה הלכתית זה כמעט שקול למשגל נסוג (או שקול). יש דיונים סביב זה אבל גם מי שאיכשהו מתיר זה רק במקרי קיצון
..אני10
הערך של קיום יחסים גם בלי קשר להריון ברור לי, אבל שום אמצעי מניעה לא מונע קיום יחסים..
אז לא מובן לי למה הזרע צריך כמו שאמרת להגיע ליעדו, אם ממילא הוחלט על מניעת הריון.
לא יודעת אם השאלה שלי מובנת, ולא אם את הכתובת. אבל זו שאלה שמאד מטרידה אותי, בעיקר כי אמצעים הורמונליים יכולים לגרום לכל כך הרבה בעיות בריאותיות, ואני לא מצליחה להבין אם ממילא הותר למנוע את ההריון מה זה משנה לאן הזרע הגיע..
הותר למנוע את ההריוןמחי
אבל לא הותר לשפוך את הזרע... זה 2 דברים שונים, 2 מצוות/איסורים שונים שלא תלויים אחד בשני
אבל הוא נשפך ככה או ככהאני10
מה המטרה שזה יגיע דווקא לתוך הרחם אם ממילא אין הריון?
בין אם כי האישה כבר בהריון/עברה את שנות הפוריות, ובין אם מדובר במניעה אחרת.
אני לא יודעת מה אני מפספסת, אבל משהו פה נשמע לי לא הגיוני
זה שני עניינים שוניםשובי...
או שלושה.
א. מצוות עונה צריך/ רוצים/ חייבים יחסי אישות- זה הבסיס, ממשיכים להיות ביחד,
גם כשאשה בהריון וגם כשעברה גיל פוריות וכו.
ב. יש מצוות פרו ורבו ואיתה יש מצבים שלא מקיימים אותה כמו למשל כשאשה בהריון או כשמקבלת היתר למנוע לתקופה. זאת מצווה שאפשר בהיתר לא לקיים.
ג. ויש איסור לשפוך במקום אחר חוץ מבתוך האשה ואת זה אין היתר לבטל.
לגבי ג לא מדוייקמקקה
יש בהחלט היתרים לשפיכה בחוץ תוך כדי קיום יחסים עם האישה, למי שזה נצרך לה
למשל במצבים של כאבים חזקים
כותבת כדי שמי שצריכה ובטוחה שזה אסור, תדע שבהחלט כדאי לשאול טחשוב גם לדעת את מי
אני לא רבנית ולא רבהשובי...
לא בקיאה בפסיקות שונות
אבל זאת הנפקא מינה להפרדה בין השפיכה לרביה.
מעבר לזה, אם יש רצונות או צרכים שונים תמיד צריך לדבר עם הרב שלך=בעלך ולחשוב ביחד מה לעשות.
מצד ההיגיון את צודקתמקקה
אבל חא תמיד ההיגיון הוא המנצח
זה קורה בעוד עניינים, מה זה משנה אם אני קושרת קודם נעל ימין או נעל שמאל
מה זה משנה אם נטלתי קודם יד ימין או שמאל אם במילא שתיהן נקיות בסוף?
מה זה משנה אם ברכתי לפני הנטילה או אחרי
מה זה משנה אם הוצאתי את הזבוב עם כף מרק או לבד ממילא הוא בחוץ בסוף

אין לזה סוף אם נתחיל ככה...
מסכימה ולא מסכימהאני10
נכון שכל דבר אפשר לשטח לשאלה הזו, אבל ההלכה בבסיס שלה היא מאד מאד הגיונית.
נכון יש כל מיני דברים שפחות - כמו איזה נעל לקשור קודם, אבל אלה דברים שגם לא נמצאים בליבה של ההלכה.
למרות שאנחנו מקיימים או מנסים לקיים הכל, בסוף צריך יותר לשים לב להלכות שבת מאשר לסדר הקשירה של הנעליים. יש היררכיה מסוימת גם בין מצוות. לא במובן שאפשר לזרוק חלק, אבל ברור שיש דברים יותר חשובים ופחות.
לדוגמאות האחרות שלך גם כמובן יש תשובה, כי זה פרט אחד של מצווה גדולה יותר.

מה שלא מובן לי בשז"ל שזה מצד אחד נחשב דבר ממש חמור, מצד שני זה אפילו לא מוזכר בתורה אלא בפרשנות ויש מחלוקת אם זה בכלל מדאורייתא או דרבנן,
ורוב מה שקראתי ולמדתי על זה בספרות הלכתית בסופו של דבר הדיון הולך למחוזות אחרים - כמו מצוות עונה או פריה ורביה.
אז מרגישה שאו שאני מפספסת משהו משמעותי או שיש פער בין איך שזה מוצג ליחס שזה אמור לקבל.
בעיני מאוד סביר שיש פערמקקה
בין איך שזה אמ6ר להיות לבין איך שזה התקבע בציבור.
גם המקווה על כל חלקיו בעיני מקבך יחס כזה
וכשהרגשתי שאני הולכת למקום של לחץ הזכרתי לעצמי שכמו שאני לא יאכל סרטים אם בטעות הדלקתי אור בשבת אז גם אין מה לאכול סרטים אם בטעות שכחתי לנקות את החורים באוזניים לפני הטבילה
לא לתוך הרחםמחי
לתוך הנרתיק.
נקודת המוצא של ההלכה היא שלגבר מותר לשפוך זרע רק בתוך הנרתיק. לא קשור אם יהיה הריון או לא, אם האשה על מניעה, אם יש משהו בפנים שחוצץ והזרע לא יגיע לרחם אלא רק לנרתיק. זהו.
אם את מקבלת את נקודת ההנחה הזו, אז אין שאלה. בתוך הנרתיק זה לא נחשב לזרע לבטלה, ומחוץ לנרתיק כן (אני לא מדברת על מקרים מסוימים שהזכירו כאן שבהם יש פתרונות אחרים). אין קשר להריון
היו המון דרכים למנועלאחדשה

ויש לזה גם התייחסות בגמרא. היה מוך, שנשים היו דוחקות פנימה ומורחות איזשהו חומר (מניחה משהו בסגנון של קוטל זרע מחומר טבעי שהיה מוכר להם), עד לפי 50 שנה בערך נשים היו עושות גם שטיפות פנימיות עם חומרים חומציים כדי לקטול את הזרע, ובואו לא נשכח פעם, שאשה הייתה מניקה לרוב לפחות שנתיים וזה היה מונע לה הריון כמעט בצורה הרמטית. היום כל כל הרבה השתנה שזה כמעט לא רלוונטי.

אבל לא המצאנו ולא חידשנו כלום ומה שבטוח, אנחנו לא יותר חכמים מהתורה וחכמים.

אניסליל
לא חושבת שזה מדוייק.
יש בגמרא דיונים על הנושא של מניעת הריון (ספציפית כרגע עולה לי בראש דיון בהקשר של מניעת הריון לצמיתות) ושל גדרי מצוות פרו ורבו.

לגמרי יש כאן מקום להלכה. זה בסדר שיהיו שיחשבו שזו לא שאלת רב, אבל קצת מפריע לי שמיוצג כאן בשרשור כאילו זה מנותק לגמרי משאלה הלכתית. ברור שיש כאן גם יסודות הלכתיים, וזו לא המצאה או חידוש הלכתי של השנים האחרונות.
לא הבנתי איך זה קשור אליך,אהבתחינם
מה שכן ברור לי שהיא במצוקה ממש.
היא לא חיבת משפחה גדולה אבל לדבר ככה זה מדליק נורה אדומה
בול מה שעלה לי. במצב כזה אסור אסיר להביא ילדים.anonimit48
קודם בריאות נפשית
במצב שלה- הייתי מסתמכת על דיעה מקלה ומונעתיעל מהדרום
לק"י

אם היא לא רוצה, שתחפש רב שמבין גם בענייני נפש ותפרט לו בדיוק למה היא רוצה למנוע.
אם היא לא מפרטת, הפסיקה כנראה לא תתאים למצב הספציפי שלה.

ואיזה עצוב זה לשמוע הורים שמדברים ככה
מה זה לא התירו לה?? היא לא במצב שמסוגלת ללדתחצילוש
ולגדל עוד ילד!!! אם היא לא בהריון, מניעה מיד!! מי זה הרב הזה שרואה אישה במצב נפשי כזה ולא מתיר לה??

אישית, תפיסת הרבנים שלנו היא שאך ורק לבני הזוג יש את הבחירה ושיקול הדעת להרחיב את התא המשפחתי, מי שרוצה להתייעץ מוזמן, אבל הרב *לעולם* לא יחליט דבר גורלי כזה עבור זוג. אנחנו עושים כך. לנו יש את שיקול הדעת. אם בא לנו להתייעץ אפשרי, אבל אנחנו לא כפופים לאף אחד בזה ורק אנחנו מחליטים כמובן. אף אחד אחר לא יגדל לה את הילדים. בטוח שלא הרב הזה!
תגידי לה שלא כל אחת חייבת חהיות אמאמקרמה
להיות אמא זה זכות שצריך לרצות.
ואם היא לא רוצה (וזה בסדר גמור)
שתמנע הריון!
תהיי חברה טובה
תחזקי אותה!
תגידי לה שאפחד לא יגדל את הילד במקומה
והיא חייבת לקחת אחריות על החיים שלה
וזה בסדר גמור למנוע!

זה אסון להביא ילד 'כי לא קיבלתי היתר למנוע!

וחוסר הרצון שלה בילדים לא קשור לרצון שלך בילדים
אתם נשים שונות
עם כוחות ורצונות שונים

הברכה של האחת זה הקללה של השניה ולהפך
מה זה לא התירו לה😳נעמי28
מי שואל בכלל במצב כזה
זה נורא

בתור חברה הייתי לוקחת אותה לשיחה על זה
אתן צודקות אני ידבר איתהמחכה להריון

שתדבר עם הרב הזה אישית אני ממש דואגת לה

מפחדת שהיא תכנס למשבר יותר גדול אחרי שתהיה בהריון

את לא אמורה לענותהמקורית
רק לחזק אותה לנמשיך למנוע
אחרת היא תיכנס לדכאון אחרי לידה.
זה צפוי ככ, כבר מעכשיו יש מצב שהיא עכשיו כבר בצקןם לא טוב.

ואם יש ביניכן שיח שלא נעים לך על הילדים - אז אל תקיימי אותו איתה.
להפנות אותה לרב ד ח ו ף , שלא תהיה קורבן של עצמהאנונימית-אנמית
שתדבר עם רב פוסק הלכה שמבין.
אני חושבת שאת צריכה לשמוח שאת רוצה בהריונות וקל לך
כנראה היא מחפשת ממך או חיזוק או חיבוק או פשוט תגובה
היא נשמעת קצת פוסט טראומטית וזה ממש חשוב שתדבר עם רב שיתיר לה למנוע ובכללי אולי תלך לטיפול לדבר על הדברים או הדרכת הורים שיעזרו לה עם התמודדות
אולי אין לה מספיק תמיכה , מה שבטוח שלא טוב לה והיא זועקת את זה וחשוב לתת מענה לחברה בעת צרה
מה זה לא התירו??? שתמנע הריון. איזה הזיהאורוש3
מישהו אחר יגדל את הילדים שהיא תשנא? פשוט אין היגיון. וחוץ מזה שתלך לטיפול. לא בשביל הילדים שאין לה. בשביל הילד שיש לה ובשבילה.
מוסיפה על כל מי שאמרה לחזק אותה להמשיך למנועטארקו
שכדאי גם להפנות אותה לטיפול רגשי. נשמע שהיא זקוקה לתמיכה כזו ושהחיים שלה בבלאגן עכשיו.
נשמע לי מבין השורות שהקשר ביניכן לא עושה לך טוב ♥️מתואמת
את מסוגלת להתנתק ממנה? אחרי שתציעי לה ללכת לטיפול (ואז המטפלת, שבעלת ניסיון, תתמודד עם שלל הרגשות שלה)?
כתבו לך כבר מספיק עליה. אבל אני רוצה לכתוב עלייך ואלייך. את לא חייבת להמשיך להיות בקשר עם מישהי שמחשבותיה ודעותיה קשות לך...
הרבה כוח ושמחה, יקרה ♥️
נשמע גרועציפיפיצי

היא צריכה טיפול, מסכנה

זה בעיקר מה שחסר לי בכל השרשור. לא מספיק רק למנוע.תהילה 4
היא חייבת טיפול. יכול להיות שאפילו הנחיית הורים תעזור לה לדעת לכייף ולהנות מהבן שלה. יכול להיות שיש הבדל בין הציפיות שלה לבין המציאות ולכן היא מרגישה כבולה. חשוב מאד,שתברר את הלמה.
כואב לי על הילדים...
למה הפסיקה מניעה? היא לא נשמעת במצב להביא ילדים.
יש אנשים שילדים באמת בכלל לא מדבר אליהם, אבל נשמע שיש אצלה גם משהו אחר.
בכל אופן, לפחות תגידי לה שזה חשוב שהילד יקבל אהבה וירגיש אהוב ושלא תגיד דברים כאלה לפניו. שלפחות לא יגדל עם תסביכים
כואב מאד. אולי היא בדיכאון ?בננות
חוץ מזה שהיא חייבת למנוע, היא חייבת גם טיפולזוית חדשה
כי המצב הוא שיש לה ילד כבר. ואת זה היא לא יכולה לשנות. וזה לא בריא להמשיך לגדל אותו בגישה שהיא שונאת כל רגע.
היא חייבת טיפול רגשי.
וואי איזה לא נעיםאביול
ממש עושה רע לשמוע ככה....
את מנסה להאיר לה את הצדדים החיוביים שיש בהבאת ילדים?
ומצטרףת כמובן שהיא זקוקה לטיפולאביול
דחוף טיפולדפני11
זה נורה אדומה איך שהיא מדברת על הילד שכבר קיים ואני מאוד זהירה בלשוני אבל שחלילה לא יגרם נזק לילד (גם פיזי)....
הייתי גם בןדקת בזהירות אופציה של דיכאון אחרי לידה שהמשיך...
ודחוף דחוף דחוף להפנות לטיפול וליידע עוסית בקהילה....

(לגבי המניעה, ברור שלמנוע, אין פה שאלה בכלל)
היא קורבןoo
של חברה שלא יכולה להכיל נשים שלא רוצות ללדת.
טיפול לא יוכל לעזור לה אם היא לא תצליח להשתחרר מהתלות ממוסכמות חברתיות/ דתיות שסביבה.
אני חשתי בעצמי חלק מהתחושות הללו והיה לי את האומץ לבחור דרך חיים אחרת. יש הרבה נשים שאני מכירה במציאות שנשארו בדרך הזו למרות תחושות דומות. זה אחד הדברים הקשים בחיים, ללכת נגד מוסכמות שחיים איתם מלידה.
קשה לי עם מה שאת כותבת...מתואמת
את בעצם מאשימה את החברה בתחושות שלה, ואני לא בטוחה שזה נכון...
היית אומרת אותו דבר על אישה בציבור החילוני שרוצה הרבה ילדים, אבל מונעת את זה מעצמה כיוון שזה לא מקובל במגזר שבו היא חיה?
לרצות ילדים זה טבעי לבני האדם הממוצעים. לא אומרת שמלא ילדים, אבל אחד-שניים זה חלק מהבסיס הנפשי של האדם. אנשים רוצים שתהיה להם המשכיות כלשהי, הם רוצים שיהיה להם למי להעניק אהבה שאינה תלויה בכלום, הם רוצים ילדים.
נכון, יש אנשים שזה לא מתאים להם, אבל הם מיעוט. אם הם מודעים לכך מלכתחילה - אז באמת עדיף שלא ילדו ילדים. (אבל אז הם צריכים למצוא בן זוג שחושב כמותם או לא להתחתן)
ואם הם כן ילדו, אפילו ילד אחד, ועדיין ממשיכים להרגיש כך - אז כן, הם צריכים טיפול כדי ללמוד איך להתמודד עם זה. ממש כמו אדם שחולה במחלה - שהוא ודאי לא בחר בה - שהולך לטיפול נפשי כדי להצליח להתמודד עם ההשלכות הנפשיות שלה...

(ובכוונה לא דיברתי כאן על העניין הדתי והיהודי, כי חברתה של הפותחת לא מחויבת בזה, כאישה, וגם כי לפעמים זה פחות מתיישב על הדעת...)
כןoo
אני מאשימה את החברה שיש בה רק אופציה אחת, ללדת מגיל צעיר והרבה.
להרבה נשים אין רצון טבעי ללדת בגיל צעיר/ הרבה ילדים. גם ללדת ילד או שנים בחברה הזו, זה חריג ודורש ללכת נגד מוסכמות.

יש הבדל ענק בין להביא ילדים בגלל מוסכמות לבין לא להביא ילדים בגלל מוסכמות. ילדים לא צריכים להגיע לאמא שלא רוצה אותם.

בטח קשה לקרוא את מה שאני כותבת, זו דעה שבחברות מסוימות אין לה מקום וזו בדיוק הבעיה.
אני מסכימה איתך לגמרימתואמת
רק לא מסכימה עם האשמת החברה בכך...
אםoo
לדוגמא החברה הייתה מנחה את מדריכות הכלות לומר לכלות שיש להם את הבחירה מתי וכמה ללדת, במקום לומר להם שצריך אישור רב למניעה, המקרים הללו היו פחות קורים.
אני חושבתהמקורית
בתור אחת שעברה הדרכה גרועה ולא באתי מחברה דתית או חרדית- צריך לדבר על מניעה כאופציה שקיימת בכלל. צריך לדבר על זה שצריך ליווי והדרכה גם אחרי חתונה ושזה לא נגמר בהדרכה, טובה ככל שתהיה.
גם לגברים.
זה לא עולה אפילו. וזה באמת לא בסדר.



הבעיה יותר רחבהoo
מהדרכה גרועה.
זו הדרכה עם דחיפת אידיאל שמשפיע לא רק על ההתנהלות האישית, אלא גם על לחץ חברתי שמופעל על ה׳יוצאים מהכלל׳ שלא עומדים בציפיות.
עלי אישית ועל בעלי הופעל לחץ כבד, אחרי שכבר היו לנו 2 ילדים.
גם עלייהמקורית
אבל לדעתי אין פה קשר בהכרח
אם כי ייתכן שילוב
יצא לי להכיר המון נשים שהמחשבה שלהן ככ מקובעת או סובלות מחוסר מודעות קיצוני, ש"מחמירות" לעצמן בכל מיני דברים ולא מודעות לקשיים שלהן כדי לבטא אותם בכלל או לחפש פתרון. ולא רק בילודה כמובן. אם האישה היקרה הזו לא הייתה שומרת לעצמה ומבינה שמשו לא תקין כשתחושות כאלה עולות אצלה בקיצוניות כזו, היה בידיה לחפש פתרון על אף המוסכמה החברתית. ולכן בעיניי המוסכמה החברתית לא מוסיפה, אבל היא גם לא עיקר הבעיה, אלא - חוסר מודעות של הבעל ואשתו לכך שמהתחושות שלה עולה מצוקה אמיתית שצריך לתת לה מענה וזה לא רק ה point of view שלה, וגם רצון להיות כמו כולם מצד הבעל (בינינו, רוב הגברים רוצים עוד ילדים ים או בלי אג'נדה דתית) ומפה נגזר ההמשך - העברה של מידע לא מדויק ולא נכון לרב, שפוסק לפי מה שעיניו רואות. הוא בסוף השרשרת, לא בהתחלה.
כל מדריכת כלות לגופהמתואמת
וגם כל כלה לגופה.
אם מדריכת הכלות שלי הייתה אומרת לי על העניין של מניעה - הייתי מזדעזעת. כי *אני* לא הייתי בשלה לזה. ב"ה היא הייתה חכמה ורק דיברה על זה שתמיד כדאי שיהיה ליווי כלשהו בזוגיות גם לאחר החתונה. (וזו מדריכה שהדריכה גם כלות חילוניות - זה לא שבכוונה היא נמנעה מנושאים כאלו)

באופן כללי אני לא חושבת שנכון להשליך את הקשיים ואת הטעויות על החברה ועל הסביבה, בכל נושא שהוא... אחריות האדם היא על עצמו ועל ילדיו, וזהו.
האחריותoo
בהחלט מוטלת על האדם עצמו.
אבל חברה שדוחפת אידיאל בלי אלטרנטיבות, לא משאירה אפשרות בחירה למי שחי בה ומכיר רק אותה.

הקורבנות של השיטה הזו שקופות. אני הייתי קורבן של השיטה הזו תקופה ארוכה, אבל גם כשקופה היה לי את הכוח לסלול לי דרך חדשה. יש הרבה נשים שאין להן את הכוח, זה גדול עליהן. כשקופה אני ראיתי ורואה אותן. מי שלא הייתה שם כנראה תתקשה לראות.

גם כמעט ולא יכתבו כאן בפורום שהוא ייעודי לנושא. כי גם כאן יש חוסר הבנה למצוקה הזו, לכוח האדיר שיש לחברה.

אני לא פוסלת חברה ולא אידיאל, אבל חייבים להבין את המחיר שנשים משלמות, לגלות הבנה ולאפשר אלטרנטיבה אמיתית.
אבל אני כן חושבת שחל היןם שינויהמקורית
גדול בניגוד לזמנים עליהם את מדברת, לפני 20 שנה
פעם זה היה בא מהחברה. היןם זה מגיע מהנשים עצמן, הרצון לעמוד באידאל בכל מחיר. גם כשהחברה הרבה יותר פתוחה, מאפשרת ומגוונת
חל שינוי קלoo
ולא מספיק בכלל. הנשים הללו הן חלק מהחברה והן תמיד היו.
השינוי שאני מדברת עליוהמקורית
הוא לא על זה שיגידו שמצוות הילודה פחות חשובה פתאום. כי היא לא.
התורה היא נצחית.
אבל יש שינוי מבחינת ההתנהגות של הפרטים בחברה, לא כל המשפחות נראות אותו דבר. ומבחינת היחס של הרבה רבנים למניעה, בהתחשב במצבה של השואלת. וזה כן השתנה לדעתי מאוד.

וזה שהנשים הללו נמצאות - זה מה שצריך לשנות. שהן לא יפעלו נגד הרצון שלהן הפנימי והצרכים הפיזיים והנפשיים שלהן כדי לעמוד בסטנדרט שלא תואם את המציאות שלהן. וזה כבר שינוי תפיסתי אישי של כל אחת. וגם קצת תיקון של הדור בכלל לדעתי
אני באמת שמחה שאת משמיעה את הקול הזהמתואמת
כי באמת יכול להיות שיש נשים שלא מצליחות בעצמן להגיע לבירור המקום המתאים להן בעולם.

רק רוצה בכל זאת לכתוב שהאידאלים האלה של החברה שלנו לא הגיעו ממקום ריק... הם הגיעו מהתורה מההדרכה הבסיסית שהיא נותנת לכל עם ישראל באשר הוא.
נכון, עדיין כל יהודי הוא אדם בפני עצמו, ומה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר. ולכן התורה לא עומדת בפני עצמה, אלא נמסרה בידי בני אדם גדולים שיכולים להתייחס לכל מקרה לגופו.
החכמה היא להגיע לאנשי האמת הללו, שיודעים שהתורה היא תורת חיים, שמתאימה לכל אחד ואחד מהחיים בצורה המדויקת לו. והאנשים האלו, רבנים שבאמת מבינים נכון את התורה, יכולים לפסוק לכל אדם בפני עצמו את מה שמתאים לו.

ושוב תודה שאת משמיעה את הקול שלך, כי כך נשים ידעו לפנות לרבנים הנכונים בנושא הזה...
כשאמרתי לבעליoo
שאני רוצה למנוע להרבה שנים, הוא הלך לשאול רב (חרדי) והוא אמר לו שאישה לא צריכה להיכנס להריון ללא רצון, בלי מגבלת שנים.
אני לא הייתי צריכה את ה׳אישור׳ הזה אבל לבעלי זה היה חשוב לשמוע את זה.
יופי, ב"ה! משמח שהגעתם לרב כזה מתואמת
מסכימה מאדנעמי28
לכל חברה יש את היתרונות ואת הנקודות החלשות שלה.
ובהחלט יש חוסר ענקי בנושא הזה.

אישית כרגע מקבלת מבטים לבטן כעבור שנה אחרי לידה.

לפני שילדתי את הקטן קלטתי שצירפו את השם שלי לתפילה על ילדים ( בכלל הייתי עם מניעה) רק כי עברו כבר שנתיים וחצי מהבן הקודם.

חברה קרובה שלי שילדה 4 ילדים בתוך 5 שנים בקריסה מוחלטת ובכלל לא ידעה שמניעה זאת אופציה שמקובלת.

ואני לא מדברת על חברה מאד סגורה בכלל.

אם זה לא לחץ אז מה כן?

שאידיאל נהיה חובה חברתית, וזה בהרבה תחומים במגזר (גם באברכות בעייני)

לא כולן מצליחות לנרטל רעשי רקע, לעצור ולחשוב מה באמת אני רוצה, במה אני מאמינה ומה מתאים לי בשלב הזה של החיים.



זה שלא כולן מצליחות לעצור לחשובהמקורית
זה לא בעיה של המגזר או החברה.
זו בעיה אישית שכמו שכתבתי, הרבה לוקות בה. כי תראי איזה הבדל בין שתיכן, באותה חברה בדיוק. לחברה אין קשר לכך בעיניי. היא מציבה אידאל מסוים, שלא חייב לעמוד בו.
כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים. אפילו שלא קשורים לדת.
כשאין כל כך אופציותנעמי28
ואף אחת לא מסבירה שיש כזאת אופציה של מניעה
או שיודעים שיש כזאת אופציה אבל זה רק ל״חלשות״ או ״פתוחות מאד״ - וזה בהחלט קורה
אז גם לעצור ולחשוב זה לא יעזור.

אני לא מאשימה את החברה ממקום של קורבנות אלא ממקום שצריך לדעת ולהכיר בזה שיש בעיה ולעשות משהו כדי להגביר את המודעות.

בסוף זה נשמות של ילדים ונשמות של הורים.

ב״ה שבשנים האחרונות המודעות עולה אם כי לא מספיק.

ההבדל בין שנינו שאני כבר לא חלק משום חברה, סוללת את הדרך הפרטית שלי ומרדתי בעוד הרבה דברים.

אמא שלי נגיד לא יודעת שאני על מניעה והיא תזדעזע אם כן.
ובאמת שאני לא מבית כל כך סגור.

מה שכתבתoo
׳אני כבר לא חלק משום חברה, סוללת את הדרך הפרטית שלי ומרדתי בעוד הרבה דברים׳- בול אני.
נשמע לי מאד מוזר הסיפורים שאת מספרתאמא לאוצר❤
על חוסר מודעות למניעה
אני באה מחברה מאד דוסית
מאד. יש יגידו אפילו סגורה.
ומניעה זה דבר מאד ידוע ומדובר אפילו
זה לא סותר את זה שיש אנשים שפותחים עיניים...

אבל כל החברות שלי מודעות לאפשרות של מניעה.
ורובן גם משתמשות בה..... כל אחת והזמן שמתאים לה.
האמת שמקריאה בפורום נשמע שהרבה מונעותיעל מהדרום
לק"י

אז אומנם אין כאן נשים מכל החברות והגוונים בציבור הדתי, אבל יש פה גיוון.

אישית, כשהיה לי רק ילד אחד, קיבלתי הערות בעבודה, ודוקא לא מהדוסיות.....
אני גרה באזור דתי, אבל מגוון. לא מרגישה לחץ ללדת
זה בדיוק מה שאמרתי...אמא לאוצר❤
כן. אני מסכימה איתךיעל מהדרום
עצם זה שזה דורש התחברות לאינטרנטנעמי28
הורדת נתח נכבד מהציבור הדוס יותר שבדיוק עליו אני מדברת.
יש פה גם כאלה...וגם חרדיותיעל מהדרום
אלא אם דיברת על 100 שעריםיעל מהדרום
לק"י

אם את מתכוונת לדת"ל, אז יש פה כאלו.
אהה וואו.. אז את מדברת על ציבור סופר סגורחצילוש
בהודעות הקודמות שלה היא לא דיברה רק על ציבור סופראמא לאוצר❤
סגור בכלל...
אוי נואמא לאוצר❤
היא סתם הביאה את הפורום כדוגמא
לא צריך להיתפס לשטויות..
חוץ מזה שאת טועה, יש פה המון דוסיות ממש וגם חרדיות
ממש לא נעים לינעמי28
לקרוא את הדרך של שתי תגובות שהגבת לי.
בטוחה שלא התכוונת ,אבל לא נעים לי לקרוא.

בטח שיש כאן חרדיות, ועצם זה שהן פה זה גם פתיחות מסויימת, יש מגזרים שלמים וגדולים שלא יתקרבו לכאן.
ואני לא מדברת על 2 רחובות של מאה שערים.

שמחה שהחוויה שלך אחרת גם בציבור מאד דוס
שלי לא.
ואני בטח לא ממציאה❤️

כנראה שבציבור הדת״ל הנושא הרבה יותר פתוח.


אני מתנצלת. לא התכוונתי.אמא לאוצר❤
יצא לי ככה אולי כי גם את כתבת בצורה מאד נחרצת ולא ככ נעימה לכיוון השני.. וגם רציתי שאחרות שיקראו את השרשור יראו שזה ממש לא מאה אחוז השיפוטיות הגדולה שאת מתארת כלפי מניעה. וגם בציבור דוסי ממש זה לא בהכרח ככה. וחבל שנשים יקראו ופתאום יתחילו לראות את המציאות ככה ובעצם לחשוב שכל דבר שאומרים להם הוא שיפוטי..(ממש לא אומרת שאת ככה, אומרת שזה דבר שלחלוטין יכול לקרות אחרי קריאה של הודעות ככ נחרצות בעניין, במיוחד אם מישי קצת מרגישה ככה וא זזה מעצים ומנפח את התחושות בלי פרופורציות לפעמים.)

אני בטוחה שאת לא ממציאה אלא ככה את חווה את המציאות ואני מצרה על כך, אבל זה ממש לא נחרץ ככ כמו שכתבת לאורך השרשור (בעיקר בהודעות הראשונות)

ואני מאד מסכימה עם הסייפא.
בכלל לא הבנתי שאת מגיעה מהציבור חרדי ועליו את מדברת. אם היית כותבת את זה מראש אולי הייתי מגיבה אחרת כי היה לי ברור שאנחנו מדברות על ציבורים מאד שונים.

בכל אופן חיבוק שככה את מרגישה. ממש לא נעים❤️
היה לי מאד קשה אם הייתי מרגישה שאני לא יכולה למנוע בכלל.
ואני מקווה שגם אם המניעה הזאת תתארך מעל המצופה אני ארגיש הכלה מהסביבה.....

שוב סליחה😘
❤️נעמי28
מתנצלת חזרה
ואת צודקת
סליחה אם אני נשמעת תוקפנית, אני ממש עדינה במציאות.באמת.
פשוט אני מגיבה דווקא על שירשורים שיושבים אצלי על משהו.
כעסים שאני צריכה לטפל בהם ויוצא לי תוקפני🫣
מבינה מאד, זה קורה לכולנו💓אמא לאוצר❤
מסכימה עם כל מילה.קופצת
כל מי שכתבה כאן כנראה לא מכירה את החברה החרדית, או שחושבת שהחרדיות שנמצאות כאן מייצגות 😏


אני גם מצירה מאוד על הענין הזה. עד היו מרגישה את ההשלכות שלו.
את באה מציבור חרדי??אמא לאוצר❤
וואלה
אני בשוקק
באה גם באה.קופצת
ועברתי מסע, וואחד מסע.

וואלה!! מעניין לשמוע!!❤️אמא לאוצר❤
לא מוזר בכללoo
אני מגיעה מחברה לא מאד סגורה והנורמה של מניעה היא מקסימום לקחת חצי שנה- שנה. מי שלוקחת יותר זה יוצא דופן. לקחת יותר משלוש שנים זה מצב בלתי נתפס.
דווקא אצלינו ממש לא חווה את זה ככהחצילוש
אבל המסר שקיבלתי מהבית גם הוא, קודם כל את. הבריאות שלך, הפיזית, הנפשית, הכוח שלך, הרצון שלך.. בלי שאת רוצה וחפצה בכל מאודך וכנ"ל בעלך, אין שום סיבה שתהיי בהריון.. אמא שלי קבוע מעודדת אותי לקחת את כל הזמן שאני צריכה.. וההורים שלי דוסים.
מי שהגבתי לה דיברה על חוסר מודעות למניעה בכללאמא לאוצר❤
לא רק תקופה ארוכה.
לגבי תקופה ארוכה את צודקת. זה באמת לא מקובל ואנשים בדר"כ לא רואים את זה בעין יפה....

אבל אני מסכימה איתך לגבי ה3 שנים. לא מסכימה איתך שמקובל רק שנה גג. הרבה סביבי מונעות גם שנה וחצי-שנתיים...
מנסה להביןאר
אני בחברה דוסית אבל לא סגורה
ולא מאוד דוסית

לפי מה שאת אומרת
לכל חבריתיך יש עשרה ילדים ויותר??
כי אם מונעים גג שנה אז כולן יודות עד סוף גיל הפוריות שלהן

מסכימה איתך שיד מוסכמות בחברה הדתית
וזוג עם שני ילדים מבחירה יראו חריגים
אבל כמו שבחברה החילונית זוג עם ח ישה יראו חריגים...

השאלה היא כמה את מכניסה את החברה לחיים האישים שלך...
אני מנעתי בעבר גם מעל שנתיים ואפילו בהתיעצות עם רב (פעם יחידה שהתיעצנו לגבי מניעה ומנעתי עוד פעמים בחיי)

לא מרגישה חריגה בכלל
יש סביבי המון שכנות וחברות שההפרש בין הילדים הוא 3-4 שנים ממניעה
לא חברות שליoo
אלא הסביבה שלי.
כמות ילדים לא רק תלויה במניעה אלא גם בעוד דברים. לרוב הסביבה שלי יש 6-10 ילדים.
השאלה המדויקת היא כמה הסביבה נכנסת ונדחפת לחיים שלך. בסביבה שלי נדחפים ממש.
מסכימה לגבי הסוף...הבעיה היא כשנדחפיםיעל מהדרום
לא מסכימההמקורית
לעצור לחשוב בהחלט עוזר. וזה חלק מתהליך התבגרות שעוברים.
מה זה להיחשב חלשה או פחות לעומת השלכות של הריון לא רצוי?
באמת, כאילו?
אם כבר, לא צריך ללמד על מניעה, אלא על הקשבה לעצמנו ומודעות לכוחות שלנו ובחירות מתאימות. ופיתוח חשיבה ביקורתית ואפשר את כל זה גם בהיוועצות עם גורם הלכתי, זה לא סותר בכלל מנסיוני.

כל אישה צריכה לדעת שיש לה בחירה, בכל דבר בערך. רק הקטע שכשזה נוגע לילודה כולם מזדעקים שלא מדברים על מניעה, אבל אם זה קצת ויתור על מצוות אחרות - זה לגיטימי. ואני אומרת את זה גם לעצמי עכשיו כי כתבתי על זה גם. אבל זה לא חזות הכל. בכלל.
תקשיבי, יש לי 'רק' 2 ילדים. ואני מונעת מבחירה בינתיים. ומתפללת שהשם ייתן לי כח ורצון לעוד.אז אני מדברת מהצד שלך. אבל באמת שלהאשים את החברה בכך שמניעה לא מספיק מדוברת זה מפי הבעל דבר, כי זה מפספס את המטרה כאמור (וגם לא נכון) - בחירה. חשיבה ביקורתית. מאזן של כוחות. ראייה שלי כאינדיבידואל עם שליחות משלי כאידאל,. ולא מניעה כאידאל.
בדיוק. זה הנקודהנעמי28
כאן זה ספציפית המניעה.

חינוך של להיות רגע קשובות לעצמינו.
זה הדבר שצריך לחזק.
כן זה משהו שפחות מדובר בחברה שלנו (בכל חברה לדעתי, אבל זה לא משנה)

לפני כל האידיאלים, לפני שכל האחריות של בניית העולם הזה והעולם הבא על הכתפיים שלנו.



אני ממש מסכימהממשיכה לחלום
בעייני זו גם עבודת השם בדרגה גבוהה יותר
כי עובדים את השם עם הכלי שיש לנו- אנחנו עצמינו.
כמובן שזה צריך להיות בהכוונה למה שהשם רוצה ולדברי התורה אבלזה לא אמור לסתור בכלל
איך זה יכול להיןת שבאת מבית לא סגור וזה שאת לוקחתאחתפלוס
מניעה זה סוד כי אמא שלך תזדעזע?
לי יש חברות חרדיות מכל הסגנונות-אחוזים ניכרים של הנשים לוקחות מניעה.
אולי אולי חסידויות ממש סגורות..
מניעה זה דבר שמדובר בציבור החרדי (הליטאי והספרדי) וא''א להכליל את כל החרדים כך.
תלוי מה מגדירים כסגורoo
יש לי גיסה לטאית קלאסית מבני ברק (סמינר וולף) שלא לקחה אף פעם מניעה ולדבריה לא מתכוונת לקחת כי זה התערבות ברצון ה׳. בינתיים 6 ילדים.
אולי את לא מכירה את כל הסגנונות.
אני מכירה כמה נשים מוולףאחתפלוס
רובן מונעות ואלו שלא מונעות עושות את מאידיאל ולא מאילוץ של סביבה .
אם לגיסתך יהיה קשה, היא לא תחשוב על זה?
האידיאל מתגבר אצלה מעל הקושי.
מבחינתה האופציהoo
של מניעה לא קיימת. ככה היא אמרה לי. היא מגיעה מבית כזה, היא קבלה חינוך כזה וזה נראה לה הגיוני. את יכולה לקרוא לזה אידיאל, אבל אם זו רק אופציה אחת בסוף זה גם אילוץ.
ואם היא תלד בקיסרי, נגיד?מתואמת
יש מצבים שמבחינה רפואית צריך למנוע, ולידה קיסרית היא רק אחד מהם...
אם היא הולכת בהיריונות לרופאים, היא אמורה לשמוע על המצבים האלה...
אולי אז היא תמנע, לא יודעתoo
לא. זו בחירההמקורית
כי היא יודעת שיש אופציה כזו וזה לא זר לה. אבל היא בוחרת אחרת כאידאל.
מה יקרה כשהאידאל פוגש צורך ? תהיה החלטה לקבל. לא נראה שהיא שם בינתיים.אלא אם כן והיא סובלת ולא חושבת 'להרים דגל' מה שנקרא כמו שכתבתי למטה.
איך האידיאל יפגוש צורך שלא קיים?oo
יש לך ספק במקרה של 6 ילדים צפופים אם היה/יש צורך או לא?
כן.המקורית
יש לי קרובת משפחה חרדית שבחרה מעצמה ללדת 6 צפופים והיא בת 32. אז יש לי ספק. אנחנו מדברות מאוד פתוח.
ואני בטוחה שכמוה יש עוד
יש כאלה שאוהבות ונהנות מזה, כמה שקשה לעכל זאת...מתואמת
אוהבות ונהנות מגידול ילדיםoo
ומקבלות את האידיאל עליהן. לא קשה להבין את הסיטואציה, אלא קשה לי לראות אותן מתמודדות עם הקושי הגדול אחרי שהן ׳בחרו׳ באופציה היחידה שלהן.
לפעמים בוחרים במשהו באמת מתוך רצון אמיתימתואמת
ואחר כך מגלים שהוא לא קל ואולי אפילו לא מתאים לי...
ויכול להיות שלך זה נראה שקשה לה, אבל היא נהנית למרות העומס והצפיפות...
אולי.oo
זה בסדר מבחינתי לא להבין את כולם, לא הכל עובר דרך ההבנה שלי.

כל פעם שיש לנו שבת משפחתית (לעיתים רחוקות) אני מתקשה לשמוע את ההתנהלות שלהן מול הילדים ותוהה אם בכלל אפשר להתנהל עם עומס כזה בצורה טובה יותר.
זה באמת קשה לראות את זה מהצד...מתואמת
ובכל זאת, זה לא מצביע על כל הנשים שבחרו בזה, וזה גם לא אומר שהיא מתחרטת על הבחירה. זו פשוט התנהלות אחרת...
נכוןoo
אבל אני בהכרח מסתכלת על הסיטואציה כבעייתית, כי אם ההתנהלות פחות תקינה, אז המצב בכללותו פחות תקין. גם אם הוא בבחירה/ בשמחה/ באהבה
בהחלט יכול להיות שמשהו אצלם ספציפית לא תקיןמתואמת
אני לא מכירה אותם...

ו @מחכה להריון - אני מרגישה צורך להתנצל בפנייך... הגלשנו את השרשור שלך כבר לדברים לא קשורים אלייך... ואת בסך הכול רצית לעזור לחברתך ♥️
סליחה!
אני חושבת שאת משליכההמקורית
מהחוויה שלך על המון נשים שבוחרות אחרת, וכתוצאה מכך מסתכלת על כלל הנשים הללו כ- אנוסות חלילה לעשות משהו שהן לא רוצות. בשם אידאל. ומאשימה את החברה בלחץ.

לדעתי הן לא אנוסות ולא לחוצות חברתיות.
לא כולן, בטוח.
מסכימה שחלקן לא יודעות מתי נכון לעצור ולא קשובות לעצמן, אבל זה לא קשור לחברה. כי בעיה כזו באה לידי ביטוי בדרכ בעוד המון תחומים בחייה של אישה. ויש לפתור את זה.

האם זה קל? לא. האם במכלול הן שלמות עם ההחלטה? אני בטוחה שרובן כן.

ואולי שומעים לפעמים נשים שמביעות קושי, וזה גורם לנו להצביע בהאשמה על האידאל, אבל קושי הוא לעתים רגעי לעומת תמונה שלמה. ומותר להביע קושי. זה לא סותר את העובדה שמדובר בבחירה לרוב.
כתבת יפה. מסכימהחצילוש
תודה, שכתבת את זהאחתפלוס
זה כ''כ נכון.
בטחoo
שהחוויה שלי משפיעה, אני סוביקטיבית לגמרי.

בגלל שהנושא הזה קרוב ללבי ומכיון שהרבה מסביבתי אלו נשים חרדיות, אז דברתי ע״כ לא מעט. זה נושא מאד מדובר: הלחץ החברתי, הקושי, ההתלבטות למנוע או לא, גודל ה׳הפסקה׳.

כן, יש נשים שמאמינות באידיאל ב100%. אני מרשה לעצמי להיות סקפטית. אבל השירשור לא עליהן, אלא על נשים שלא מאמינות בו, שהן במצוקה ממנו. להן אין מענה בתוך החברה החרדית.
למה אין להן מענה?המקורית
איזה מענה הן צריכות לדעתך?
יש היתרים למניעה למי שצריכה כזה ולא רוצה להרות
י
שהאופציהoo
לבחור מתי ללדת וכמה תהיה לגיטימית הן מבחינת האישה והן מבחינת החברה. לחנך לזה, להדריך את זה ולבצע בפועל.

היתרים זה שם מכובס למכשולים בדרך לבחירה
אבל היא לגיטימית באמתהמקורית
זה שנשים בוחרות להסתכל על הליגיטימציה כהפך רצון השם למרות שיש אפשרות כזו זה שלהן.

את רוצה שיכריזו בראש חוצות,בעיתונים ובהפצת פשקווילים 'אל תלדו הרבה ילדים אם לא בא לכן, ומהיום מי שיציק למי שלא רוצה הרבה ילדים ייענש על ידי בית הדין"?

באמת לא מבינה איפה אין לגיטימציה. כל אישה ששאלה רב, גם את, קיבלת לגיטימציה. אז היא קיימת.
מה נעשה למי שלא שואלת? ניתן לה לבחור את הבחירות שלה. ונאמין שהשם מסובב את הדברים בצורה מדויקת לכל אחת לפי המסלול שלה שנכון לה. בדיעבד, כל הנשמות הללו מגיעות לעולם ברצון השם. וגם אישה שמונעת יכולה להיקלט בסוף, וזה קורה. אי אפזר לנהל את העולם. אפשר לעשות השתדלות כדי שיהיה לנו טוב. ואת זה רובנו עושות.
החברה לא אשמה כאן, נשמע שהקושי טמוןממשיכה לחלום
בחוסר היכולת שלה לעמוד על מה שהיא צריכה, ונוסף על זה יש את קושי שבעלה לא קשוב אליה, לא מבין מה היא צריכה ולא עוזר לה להשיג את זה
בעייני לא שייך להאשים כאן את החברה,מאף אחד לא באמת יודע מה היא עושה, אם היא מונעת וכמה. גם אם יהיה איזה חסר טקט שישאל משהו היא יכולה לענות שהם מאוד רוצים ילדים ושיתפלל עליהם שיזכו. או כל תשובה אחרת שעולה על דעתה
נשמע כאן שהקושי המשמעותי הוא בתוך פנימי.
אני בחברה שב הבאת ילדים לעולם היא ערך עליון, גדלתי על זה. בהחלט אצלינו הגישה שצריך סיבה למה למנוע ולא סיבה למה להביא ילד לעולם.
רבנים נותנים אצלינו בדרך עלל אישורים קצרי טווח יחסית וצריך לבקש להמשיך למנוע.
ועם כל זה בחיים לא הייתי מעלה על דעתי להיא ילד במצב נפשי כזה שאני חשה שנאה כלפי הילד שלי.
היא כותבת שהיא מוכנה לשתות רעל!

זה לא קשור לקהילה כלל
זה קשור ליכולת הפנימית להקשיב לעצמך


קל להגיד מבחוץמקרמה
אם לא היה לה את הכוחות להתנגד למוסכמה החברתית עוד לפני שהגיע למצב הנפשי בו היא נמצאת
מאיפה יהיו לה את הכוחות להתנגד לה כשהיא בשפל????

זה לא חכמה להגיד 'אם הגעתם למצב נפשי קשה יש לכם אישור למנוע'
צריך להגיד ' תיקחו אחריות על החיים שלכם, על הילדים הנוכחים ועל הילדים העתידיים וקבלו את ההחלטות שטובות לכם... רק אתם יודעות את מצב הנפש שלכם, לא הרב, ולא החברה
נראה לי לא הבנת אותי נכון, זה בדיוק מה שרציתיממשיכה לחלום
לומר
שהנקודה כאן היא שהיא תצליח להיות במקום פנימי שלא מוותר על עצמה אלא מבים את הצרכים שלה ועומד עליהם.

דיברתי על המקום הזה של לשים את האחריות על הקהילה ואמרתי שלמרות שאני בקהילה שמכוונת לילודה עדיין לא הייתי עושה משהו שאני לא מסוגלת,
ואני גם בהחלט לא חושבת שזו דעת התורה.
זה לא אותו דבראמאשוני
בציבור החילוני כל אחד הוא איניבידואל, ולכן כשמיהו בא עם "יציאה" מוזרה אולי מרים גבה ונושא לריכולים, אבל לא מעבר.
מאוד מכבדים את המרחב והבחירות האישיות וצורת וסגנון החיים של האחר.

לעומת זאת, הציבור הדתי הוא מאוד קהילתי ולכן גם שיפוטי הרבה יותר למי שלא הולך לפי בנורמה הקהילתית.
לגבי מה שכתבת על בן זוג אז זה הרבה יותר מורכב מזה. כי ילדים בני 20 שמתחתנים אין להם יכולת תפיסה והבנה למה הם נכנסים ומה הם רוצים בחיים, מתחתנים על סמך מה שהם מדמיינים שיהיה ומקווים לטוב,
לפעמים זה עובד והרצונות בהמשך הולכים לאותו כיוון והכל טוב,
ולפעמים יש התנגשויות.
אני לא חושבת, אפשר להגיד שאני די בטוחה שאותה חברה לא ידעה לומר לפני החתונה שככה היא תדבר שנתיים אחרי לידה.
במיוחד אם היא מציבור ששואל על מניעה אז היא די הוסללה למצב הזה והיכולת לבוא ולקחת אחריות על החיים ולהבין מה היא באמת רוצה בניגוד למקובל, במיוחד במיוחד עם בעלה כן הולך לפי מה שמקובל זה מאוד מאוד קשה.
גם הקהילה, כנראה שגם המשפחה הקרובה, הבעל וכל הסביבה שלו, זה לא פשוט בכלל.
מכירה לא מעט שהם קורבן של המצב הזה.
הציבור החילוני לא שיפוטי?מתואמת
זה לא מה שאני רואה בחוויה שלי... מקבלת הרבה שיפוטיות על הבחירה שלי ללדת הרבה ילדים מהדודים הלא דתיים שלי...
בכל אופן, נכון שבציבור הדתי יש הסללה מסוימת. ואני לא אומרת שלנו אין לפעמים תהיות אם נהגנו נכון שהתחתנו בגיל 20. אבל אז זה היה הדבר הכי טבעי בשבילנו, ורצינו בזה בכל מאודנו - בגלל עצמנו, לא בגלל הסביבה. (בעלי למשל היה די נדיר אפילו בקרב חבריו הדוסים בגיל הצעיר שבו התחתן... שלא לדבר על ההורים שלו, שלגמרי נפלו מהרגליים...)
המקרה של חברתה של הפותחת הוא נדיר, ואני עדיין עומדת על זה. הטעות היא - בלי להאשים אף אחד - שהיא לא עלתה על זה בזמן, וגם עכשיו לא עומדת על צרכיה בצורה מושכלת.
ואני מצטרפת לתפילות בשבילה - שתמצא לעצמה את הטיפול המתאים למצבה הנוכחי...
אני מסכימה מאד עם מה שאת אומרת בשרשור הזה❤️אמא לאוצר❤
תודה לך ולשאר ♥️מתואמת
מסכימה מאודהמקורית
מסכימה עם כל מילה, תודה שאת כותבתממשיכה לחלום
מסכימה איתך בנקודהנעמי28
שבכל חברה יש את השיפוטיות שלה.
גם בעניין שבסוף זאת אחריות אישית של כל אחת להכיר את עצמה ואת הצרכים שלה.

מסכימה איתך שרובה של האוכלוסיה באמת מאמינה באידיאל מסויים ומאושרת איתו וזה מרגש ❤️

באמת המקרה הזה נדיר, בכלל כאן בפורום הנושא של מניעה ולהיות קשובה לעצמך מאד פתוח.

בחוץ החוויה האישית שלי היא לא כזאת.

כמה קשה זה לראות את הצורך האישי שלך שמנגד יש קולות כל כך חזקים של-
- לא להתערב בהחלטות שמים.
ה׳ מכיר את הכוחות שלי והוא יחליט כמה ילדים מתאים לי.
לא לרצות ל״הקל״ במצוות.
- שמניעה בכלל מוגבלת בזמן - הדיכאון מוגבל בזמן?

קולות מאד חזקים שמערערים לא פעם גם אותי.

אני לא יודעת חשבונות שמיים.
אני כן יודעת שיש נשים מוכות שנכנסו להריון ונשים שנאנסו ונכנסו להריון.
לכן אני כן מרגישה אחריות להתערבות מלמטה בהתאם לכוחות הנפשיים שלי.

יש כאלה שיראו בזה חוסר אמונה ואני מאד מבינה אותן.






אני חיה בחברה דוסית מאוד, שמקובל בה ללדת כל שנתייםמתואמת
מינימום (יש לי חברות בנות גילי עם עשרה ושנים עשר ילדים...)
ובכל זאת מעולם לא קיבלתי מבטים מנשים על ההפרשים שיש לי בין הילדים (למעשה רוב ההפרשים אצלי הם מעל שנתיים), ומעולם לא הרגשתי שמישהו לוחץ עליי (או על חברותיי שעם פחות ילדים ממני) ללדת צפוף יותר.
בכלל, זו חברה שאמונה על שמירת הפרטיות של האנשים... מה שלא משתפים - אין זכות לחקור ולשאול. מקסימום להתפלל בלב, בלי לומר כלום, ולנסות לעזור בלי להתערב...
נשמעת חברה מהממתנעמי28
לפי השרשור הזה אני מניחה שדוסית בחברה הדתית לאומית שונה מדוסית בחברה החרדית.

לא מבחינה דתית חלילה, מבחינה חברתית.

כנראה שהטענות שלי הן טענות לחברה שבה אני גדלתי ולכן מרגישה לא מובנת פה.







את הציבור החרדי אני באמת לא כל כך מכירה בפן הזהיעל מהדרום
יעל, יש פה הרבה הכללות,אחתפלוס
לא כל מה שכתוב פה על החברה החרדית זה נכון. כיום.
כן. אני מבינהיעל מהדרום
כנראה... אני לא מכירה את החברה החרדית מבפניםמתואמת
יש לנו בשכונה הרבה חרדים, אבל אני לא נמצאת באינטרקציה קרובה מאוד איתם. מכירה בעיקר מספרים 🤭
וגם בציבור החרדי יש מגוון גדול של מגזרים וגישות...
אני חרדית ב"ה, הכי מיינסטרים שיש ומונעת!!עוד יבוא היום

וגם כל אחיותיי וגיסותיי מונעות (וזה בהחלט נושא לשיחה, ךא פתוח כמו כאן על גבי הפורום אבל בהחלט נושא שאני יכולה לדבר עליו עם אחיותי או חברותי המורות...)

נשים של ראשי ישיבות

נשות אברכים, מורות בבית יעקב

 

גדולי הרבנים החרדים הכי בעד מניעה כשצריך!!!!

והצורך יכול להיות נפשי/גופני

הרב בני פישר (מגן לחולה) אומר שכבר אחרי הילד הראשון צריך למנוע

והוא מגובה בדעות של הרבנים הכי גדולים!!!

 

חרדית שנמצאת פה בפורום, זה זרם או כמה זרמיםקופצת
בתוך המגזר.
לא מדובר עליהם, אני לפחות לא דיברתי עליהם.
לא יודעת לאיזה זרם את מתכוונת אבל אני חרדית הכיעוד יבוא היום

שיש, וכן, הגעתי לפורום הזה וזה לא עושה אותי חרדית פחות.

אני מחנכת בבית יעקב, בעלי ראש ישיבה. ואני צדיקה צנועה וחסודה אפילו שאני פה!!!

 

אולי את מתכוונת לחסידויות שונות. זה כבר משהו אחר.

את מחנכת בבית יעקבoo
ואת לא מכירה חרדים שלא גולשים פה?
בתור תלמידת בית יעקבאודה לה'
לשעבר ישתבח שמו והמסע שעשיתי כדי לצאת משם
זה חתיכת שקר כל העניין של אינטרנט בעולם החרדי
כל כך מדברים נגד לא מראים שימוש נכון אוסרים לגמרי ואח"כ אותם מורות בעצמם הולכות ומשתמשות גם בדברים לא כל כך הכרחיים.
לא אמרתי שצריך להשתמש רק ההכרחי אבל אם זה מה שהן היו עושות אז מילא
והתלמידות מבינות את זה ושמות לב באיזשהו שלב
אז למה למען ה' יצליחו לקבל מהם?!
ולמה להגיד משהו אחד ולעשות אחרת?
ובהחלט אני רואה קשר בין שימוש באינטרנט לחרדית פחות דוסית ואני מדגישה חרדית
וואו, ממש הרמה להנחתה. אז קודם כל תדעי לך שהיוםעוד יבוא היום

בסמינרים החרדיים יש שיעור שבועי בכל נושא הטכנולוגיה. מדברים על הנושא בצורה הכי פתוחה שיש!!!!

ומה את יודעת למה הגעתי לפה? 

ומי אמר שזה שאני פה עושה אותי פחות דוסית???

פחות אפשר לקבל ממני???? איזו נחרצות.

אני מורה ביסודי, עם פלאפון כשר ואינטרנט מסונן

גם בבית ספר יש לנו אינטרנט מסונן!!! ובהחלט משתמשים בו במקרה הצורך.

יש לנו קבוצת מיילים של המורות בבית הספר המנהלת וגם החינוך העצמאי משתמשים באנטרנט מסונן.

אז אני מחנכת פחות טוב כי אני נעזרת פה בפורום???

אני פחות חרדית בגלל זה? פחות צדיקה? פחות דוסית? פחות צנועה????

לא יודעת איזה מסלול עברת בחייך. אבל אני יודעת מה אני, מי אני ומהיכן אני מגיעה. והדעות הקדומות פה והנחרצות המוחלטת מוגזמות!!!

 

לא דברתי עליך ספציפיתאודה לה'
דברתי באופן כללי
על מה שאני חוויתי.
לא בכל הסמינרים זה קיים ויפה למי שכן.
וסליחהאודה לה'
עכשיו קראתי את התגובה שלי
באמת הייתי לא נעימה
זה לא קשור אלייך רק למה שחוויתי בחיים מהמגזר הזה והחלק הגדול בעניין הזה
מאד מאד מוצפת מהעניין וזה גם היה שנים שהיה יותר צמצום ודיבור נגד ומנגד התחיל להפתח מה שגרם לבלבול
שוב סליחה


לא פקפקתי בך לשניה!קופצת
ברור שאתכשרה וחסודה.
וברור שיש חרדים עם אינטרנט - יעיד הפורום.

פשוט לא התכוונתי אליך. ציינתי שאני מדברת על אוכלוסיות שלא משתמשות באינטרנט.
היום כבר כמעט אין כאלה שהן הרמטיותהמקורית
אז אתן לא מכירות.קופצת
יש והרבה.
אולי נשים מחסידויות סגורותאחתפלוס
בתוך עמי אנוכי יושבת.
נכון. רווח יותר במגזר החסידי.קופצת
הם לא נקראים חרדים?
לא.הם חסידיםהמקורית
הבדל מהותי במנטליות ממה שיצא לי להכיר
כתבת ברצינות?קופצת
ברורהמקורית
חסידים נחשבים לחרדים כלפי חוץ בגלל הנראות. אבל יש הבדלים רבים במנטליות בינם חבין עצמם בסוגי החסידויות וגם בין המגזר הליטאי
ברור שיש הבדלמקרמה
אבל עדין גם חסידים (על כל סוגיהם)
וגם הליטאים.
וגם הספרדים
נכללים כולם תחת המגזר החרדי
הם כן. אבל כשמדברים על חרדיםאחתפלוס
זה מכליל את כולם.
צריך לסייג שזה לא רוב הציבור-לא ליטאי ולא הספרדי ולא הכלל חסידי
ברור שלא התכוונתי לכולם. וברור שבהכללותקופצת
עסקינן.

אני מכירה הרבה ציבור חסידי, מכל מיני חסידויות, גם כללי שאין לה אינטרנט.

וכן, מכירה גם הרבה ספרדים וקצת ליטאים כאלה
אני לא דיברתי על האינטרנט אלאאחתפלוס
עבר עריכה על ידי אחתפלוס בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ג 20:47
על המניעה.
כנראה לא שרשרתי נכון.
בקשר לאינטרנט -נכון לרוב החרדים או לפחות למחציתם, אין אינטרנט
רוב מוחלט של החרדים עם אינטרנט מסונןעוד יבוא היום

אצל החסידים בקהילות השמורות יותר זה אחוזים הרבה יותר נמוכים

לא רוב מוחלטoo
וגם לא בטוח שרוב. יש הרבה שמחזיקים קו אנטרנט רק לצורך מייל.
ממה שאני מכירה בסביבה שלי, המינסטרים החרדי הלטאי, אולי לכ50% יש אנטרנט מסונן ולשאר או רק מייל או כלום.
קחי כמדגם את צוות המורות בביה"ס שלנו, חוץ מ3 מורותעוד יבוא היום

לכולן יש מייל

ומתוך כל המורות עם המייל 90% עם אינטרנט מסונן.

אבל זה לא חכמהמקרמה
כי סביר להניח שכל המורות באותו הבית ספר פחות או יותר באותה תת חברה בציבור החרדי
כך שמדגם מיצג זה ממש לא...
הציבור החרדי גדול ומורכב מהרבה מאוד תתי חברה
ובחלקם אין אינטרנט כלל
הנתונים שאת מביאהoo
במחילה קצת מוזרים:
מורות בבית יעקב עם 90% אנטרנט, נשים של אברכים וראשי ישיבות כולן מונעות. נשמע לי קצת לא מדויק. אני מכירה אחרת והנתונים רחוקים ממה שאת מציגה.

אבל גם אם הנתונים שהבאת נכונים באיזור שלך, עדין הציבור החרדי רחוק שנות אור מלקבל את הנשים שרוצות וחושבות אחרת בנושא הילודה.
אני לא חושבת שזה נכוןהמקורית
נראה לי שאת מערבבת בין אידאל המשפחה הגדולה שנהיה בציבור החרדי וגם אצל דת"ל לבין קושי עם ריבוי ילדה לפרטים בתוך האוכלוסייה.
אם אישה תבוא ותכריז: כולם צריכים רק 2 ילדים, זה לא עובר מסך. לא מבחינת הרצון ולא מבחינת ההשקפה. אז כהכרזה כללית זה לא יעבור ובעיניי טוב שכך.

אבל ברגע שאישה מרימה דגל, לא משנה איפה היא בסקאלה מבחינת מס הילדים, ואומרת שקשה לה, לא יגידו לה להמשיך.

מה הבעיה האמיתית בעיניי, אם כן? שנשים לא מרימות דגל.
למה אישה צריכה להרים דגל?oo
למה אי אפשר לומר בפשטות שכל אחת תבחר מה שמתאים לה?
למה צריך לקבל ׳היתר׳ לבחור במה שמתאים?
למה מסתכלים עליה עקום? למה אי אפשר להכיל צרכים בסיסים של נשים?
אידיאל לא קודם לכלום, אידיאל שלא מכיל צרכים בסיסיים זה אידיאל פגום.
אין איסור לבחורהמקורית
יש אידאל של משפחה גדולה, ומי שלא רוצה לא חייבת. מה פגום בו? שנשים מרגישות נחותות? זה שלהן. לא קשור לאידאל.
יש הרבה נשים שטוב להן עם האידאל. והוא גם מצווה.
אז מה, נשים שלא טוב להן כיסוי ראש, נבטל את המצווה כי קשה להן? כי כל הנשים האחרות מכסות את הראש?
קושי של נשים או אנשים מול מצווה לא מבטל אותה. זה אומר שקשה להם. ויש לכך פתרון. פה זה גם רק הידור מצווה לחלק מהדעות.

ובקיצור, כמו בכל דבר שבו יש 'מוסכמה חברתית' - צריך עמוד שדרה כדי ללכת נגד הזרם.
המוסכמהoo
החברתית הזו פוגענית כלפי חלק מהנשים. כנראה מי שלא חוותה מתקשה להבין. אני לא מרגישה נחותה מאף אחד ועדין היו שנים שחשתי את הפוגעניות כלפי.

ראיתי שכותבים פה שוב ושוב שזה לא קיים. אם זה לא היה קיים לא היה צורך לכתוב זאת והשירשור הזה כנראה לא היה נפתח.
גם אםהמקורית
אנשים לוקחים את המוסכמה ככלי בידיהם כדי לפגוע, זו עדיין בחירה של כל אישה ואישה מה לעשות עם החיים שלה ואיך להתייחס לדברים.

ושלא תטעי, גם אני חווה לחץ בעניין הילודה. וגם מהכיוון ההפוך - מסתכלים עליי כאחת שרק רוצה ללדת. באמת אני מקבלת מכל הכיוונים.
אז זה קושי, נכון.
אבל החיים לא קלים.
מה נעשה..
כשחלקיםoo
משמעותיים בחברה לוקחים אידיאל ופוגעים בו באחרים, זה אידיאל פגום ופגם בחברה.
אני מצטערתהמקורית
אבל שוב לא מסכימה.
לא ייתכן שדבר השם פגום. יש עניין להרבות בילודה, לגמרי. כמו שיש עניין לשמור על הנפש והגוף ומניעה היא חלק מזה בעיניי. צריך איזון בין הדברים.

החברה פגומה אולי, שהיא משתמשת בקושי של אנשים כדי לרדת להם לחיים. ויש מה לתקן בנושא. בוודאי.
אז לתקן את כל החברה לא נתקן. אבל כן להעלות מודעות להקשבה עצמית של כל אחת, ועם הזמן גם ההסתכלות של החברה משתנה מטבע הדברים כי המציאות מדברת בשטח.

וקראתי שכתבת על זה שאת רואה נשים שקשה להן ויש להן להן צפופים. את לא יודעת לכמה נשים עם ילד ו2 קשה. אז את מי נאשים?
אין את מי להאשים. נדרש פה שינוי. וגם קבלה של העובדה שנשים לעתים בוחרות במסלול חיים שיעלה ממנו קושי. זה יכול להיות ילודה גבוהה, אברכות, או כל דבר אחר. אין איסור להתלונן כשקשה, וזה לא אומר שכל מי שמתלוננת עשתה טעות כי הכריחו אותה.
יש הכל מהכל. אבל הרוב לדעתי בוחר בצורה עצמאית ולמרות הקושי שלם עם הבחירה בסופו של דבר

כל מילהאביול
זה קיים אבל לא בהיקף גדולאחתפלוס
כמו שבנות כותבות פה.
קשה לדעת היקףoo
של נושא מושתק
אפשר להגיד לך משהו בכנות?מקרמה
יש לך המון חכמת חיים
ונראה שעברת מסע בחיים שלך
אבל אם הבנתי אותך נכון נראה שאת מסתכלת היום על העולם מהפרספקטיבה של סוף המסע.
הלוואי ולכל אישה תהיה את המודעות הנםשית והםנימית שיש לך
ונלוואי ולכל טישה יהיה עמוד שדרה
אבל אנחנו עוד לא שם.



אמרת שהבעיה האמיתות היא שהנשים לא מרימות דגל...
אבל זה סימפטום

זה סימפטום לחברה סגורה
זה סיפטום לחוסר עידוד לחשיבה עצמאית או יותר נכון חברה שהיא נגד חשיבה עצמאית.

כדי שאישה שחשוב לה להשתיך חברתית תרים דגל נגד האיגידאל שמקובל בחברה בה היא חיה היא צריכה להיות להיות מספיק בטוחה שיקבלו אותה גם אם היא לא במינסטרים

לחץ חברתי והצורך לא להיות שונה זה אחד הלחצים הגדולים ביותר בעולם שלנו היום.

זה קיים בכל המגזרים בנושאים שונים
אני לא מרגישה שאניהמקורית
בסוף המסע בכלל.
אבל אני כן רואה כשליחות אישית שלי לדבר על הדברים האלה, אחרת השיח יסתכם בילודה או לחץ חברתי על ילודה והשלכותיו ולא במהות.

והמהות היא, שנשים שנותנות ללחצים חיצוניים להשפיע עליהן ולא מפתחות חשיבה ביקורתית ועצמאית - נפגעות. ולא רק בזה כמובן.

אז אפשר לדבר על ילודה, שהיא מצווה בפני עצמה. ואפשר גם לדבר על מצוות אחרות שנשים בוחרות לא לקיים ושם הן כן מפתחות חשיבה עצמאית. איך זה יכול להיות? כי יש פה גם יצר הרע בעיניי שמסית את השיח מהמהות לשיח קטן שמגביל את היכולת לפתח את החשיבה הזו

וסליחה, אבל הדוגמה שאת מדברת עליה בדיוק קולעת לדבריי - המהות היא לא להרים דגל נגד ריבוי ילודה, או נגד המיינסטרים, אלא לפעול בהתאם לכוחות שלי באמת. בלי הצהרות. בלי התרסה.
לא שמעתי מעולם על כך שסילקו משפחה קטנה מקהילה רק כי אין להן מספיק ילדים. זה לא קורה. אלא מה? השיח נגד עידוד ילודה והתרסה והצהרות הוא זה שלא מקובל. ועם זה אני דווקא כן מסכימה. אפילו בתור אחת שלא זכתה לכך בעצמי.
אני חושבתשעל הרוב אנחנו מסכימותמקרמה
ממש לא חושבת שהשיח צריך להיות על הפחתת ילודה
ובהחלט צריך להתמקד בעידוד נשים לפעול לפי הכוחות שלהם.
אני לא יודעת כמה את מכירה באמתקופצת
את החברה החרדית מבפנים.
את חלקה.

המילים "חשיבה עצמאית" לא קיימות שם.

אז בטח שצריך ןחייב לפתח חשיבה עצמאית, אבל זו בדיוק הבעיה - שזה ממש אסור בחברות מסוימות שעליהן נסוב השרשור.

זוהי בדיוק שורש הבעיה.
אסור? באמת?המקורית
אני ממש לא מסכימה.
כן יש גבולות שבתוכם צריך להתנהל, אבל זה ממש לא אסור לדעתי. זה אפילו מאוד בולט שזה קיים בעיניי בהרבה דברים שיש בחברה החרדית
גם לדעתי.קופצת
לכן בדיוק אזרתי אומץ ופתחתי במסע שלי.

היום אני עובדת הרבה עם החברה הזו.
גם בצמתים הרגישים של מניעה וכו.

אם היה מקובל ומותר לחשוב עצמאית - השרשור הזה לא היה קיים.
השרשור לא מעיד על כל החברההמקורית
כי כמו בכל חברה - היא קיימת ממגוון רב של אנשים. שרובם לא נמצאים פה.
ולדעתי השרשור מעיד על כך שיש כזו. לפחות ממי שענתה ושיתפה, כי רוב הנשים פה כן חושבות עצמאית.
זה שלא כל הנשים רוצות למנוע, זה לא מעיד על חוסר חשיבה עצמאית. זה מעיד על בחירה.
ואנחנו לא יודעות כמה מהן לא מונעות מתוך המחשבה שאסור להן, וסובלות מזה. אבל לאותן נשים שלא רוצות ללדת ובכל זאת לא מונעות - זה ככל הנראה לוקה בחסר, המודעות והחשיבה הזו. אנחנו לא יודעות לכמת אותן.
העבודה שלי יושבת בדיוק גם בצומת הזוקופצת
של מניעה, שאלת רב וכו.
אני אומרת לך דברים מהשטח.
ברור שרוב הנשים פה חושבות עצמאית, לכן הן כאן.

מה שכן. אי אפשר לדחוק באדם לפתוח את התודעה.
היה מקרה של אישה שמאוד נגע לי וציער אותי, שיתפתי את המנהלת שלי ואמרתי לה שבא לי לנער אותה ולהעיר אותה, איך את נותנת שזה יקרה?? שככה יתייחסו/ יעשו לך??

ואין מה לעשות עם זה. כשאדם לא שם, עוד לא מבין ורואה את הסיטואציה מהצד, קל וחומר שחושב שאסור לנהוג אחרת - לא יעזור לי לתת נאום חוצב להבות.
מקסימום זה להגיד בנעימות או לשאול אם היתה רוצה לשמוע על.....

אז זהו. אנחנו יכולות לשרשר פה עד מחר על חשיבה עצמאית, מי שצריך לקרוא את זה כנראה לא נמצא כאן🙃
בולoo
׳אנחנו יכולות לשרשר פה עד מחר על חשיבה עצמאית, מי שצריך לקרוא את זה כנראה לא נמצא כאן׳
אפשר רק להבין משהו?ממשיכה לחלום
אני משרשרת אליך אבל בעצם זו שאלה כללית
נרא מי תענה לי;)
בנות מספרות על הרבה לחץ בנושא מהחברה.
למה זה נחשב הרמת דגל?
מדובר בשיקול דעת אישי שמתאים לנקודת זמן ספציפית..
מי בכלל מעיז לדבר איתכם על הנושא?
מי עוד חלק מההחלטה הזאת חוץ מבני הזוג?
שואלת באמת כדי להבין
אני גם מיצטרפת לשאלהכמהה ליותר

נישמע שיש פה כמה נשים מאוד ספציפיות שחוו חטטנות מסויימת, ולכן הם מרגישות או חושבות שזה משהו שקורה אצל כולן, או בתופעה נירחבת בציבורים מסויימים, וקשה להם להבין שזה באמת לא קיים באף חברה כחברה, אלא בצורה ספציפית בכמה אנשים ממש חטטנים וחסרי טאקט שסובבים אותן.

זה לאאנונימית בהו"ל
חייב להיות בהכרח משפטים.

אבל כשנמצאים כחלק מחברה, התפיסה והאידיאלים מסביב משפיעים.
אם למשל בחברה מסוימת האישה האידיאלית היא כזו שיש לה כמה ילדים צפופים, והיא מצליחה לגדל אותם בשמחה וסבלנות, באופן טבעי מי שלא נמצאת שם מרגישה לחץ. או שזה יוצר תחושה שזה אפשרי, עם קושי לזהות האם זה באמת אפשרי עבורי, או שזה פשוט מה שמקובל כאן, ולכן זה נראה לי גם מה שמתאים לי.

ואני חושבת שדווקא זה הגורם המשמעותי ללחץ, ולא החטטנות..עצם הצבת אידיאל מסוים כנכון, מקשה על בחירת דרך שונה ממה שכולם עושים.
אז העמקת עוד יותר את השאלהכמהה ליותר

באיזו חברה יש אידיאל שאישה תגדל כמה שיותר ילדים צפופים?

 

ניראה לי שזה אידיאל שכניראה אישה יצרה לעצמה מול עצמה.

אני חיה בחברה שיש בה אידיאל מסויים להתחתן (פשוט מעצם העובדה שרוב הנשים בחברה שלי מיתחתנות באיזשהו שלב) ויש אידיאל להביא ילדים (פשוט ביגלל שלרוב הנשים הנשואות בסביבה שלי יש ילדים) ויש בה כניראה גם אידיאל שיהיה בערך 6-7 ילדים (כי זאת הנורמה בסביבה שלי)

ועדיין, אין שום לחץ או תחושה שלמי שיש 7 ילדים היא שווה יותר או אידיאלית יותר ממי שיש לו 2 ילדים.

 

מה שכן, יכול להיות שאישה שיש לה ילד אחד תרגיש לא נעים ביגלל שלכולם סביבה יש יותר ילדים.

אבל זה חבל, כי היא לא מבינה שבסופו של דבר זה לא מעסיק אף אחד כמה ילדים יש לה, ואף אחד לא חושב עליה שום דבר וברור שלא חושב על זה שהיא "אידיאלית" פחות, זה הכל בעיה שלה  מול עצמה....

הוו עכשיו את מדברת על ליבתקופצת
הבעיה.
כל נורמה או מוסכמה חברתית, רק את מחליטה אם לתת לזה להשפיע ולנהל אותך, או לא.

כל אחת מאיתנו נמצאת במקום אחר על הסקאלה. ככל שפחות נתייחס למה מקובל ומה חושבים עלי - כך תעלה איכות החיים והאושר שלנו.
מסכימה עם כל מילה!כמהה ליותר


לגמריהמקורית
תימצתת יפה את מה שניסיתי לכתוב באריכות פה בשרשור
בדיוק.אחתפלוס
הבתיממשיכה לחלום
תודה על ההסבר
אני לא מכירה סיטואציה של אנשיםקופצת
ששואלים או מחטטים, אבל כן מכירה לחץ חברתי ומוסכמות.

גם בעיני זה שיקול דעת אישי של בני הזוג, אבל אפילו פה בפורום יש מלא בנות שמכניסות למשוואה הזאת רב.
הרב לא הופך את השיקול לפחות אישי וזוגיהמקורית
הוא נותן פרספקטייבה מסוימת. מכווין לדעת התורה לפי המצב של כל זוג. מה עושים עם זה זה משו אחר.. אבל אני לא שואלת למשל בשביל האסור והמותר, אלא בשביל לקבל באמת את דעת התורה כאמור
בעיני אין לזה מקום.קופצת
דעת תורה כבר כתובה וידועה. אפשר לפתוח ולהסתכל.

אבל מקבלת שיש זוגות שחיים אחרת.
יש אנשים שנוח להם לדון עם מישהו בהלכותיעל מהדרום
לק"י

ולא לפתוח ספרים.
ולא רק בנושא הזה, בכלל בנושאים מורכבים יותר מאסור/ מותר.
כאמור, מקבלת🙂קופצת
זכותו של כל אדם לחשוב שונה ממךכמהה ליותר

אני לא חושבת שזה המקום של אף אחד להתערב בשיקול של אישה אם לישאול רב או לא.

זאת החלטה שלה בלבד, גם אם ניראה לאחרים שאין לזה שום מקום.

 

 

 

מה זה זכותו??? חובה על כל אדםקופצת
לחשוב אחרת ממני!
אחרת, יהיה משעמם מאוד בעולם והפורום הזה בכלל יתבטל.

כשאני נפגשת עם אנשים שחושבים אחרת ממני, נפתחים לי כל הצ'ארקות.

חובה בסיסית של כל אדם לחשוב ולפעול איך שהוא רוצה, וכל הכיף זה להחשף לזה פה בפורום.
פשוט לאורך כל השירשורכמהה ליותר

מרגיש כאילו כולם חושבות שנשים שבוחרות להביא הרבה ילדים צפופים - אין להם זכות ליבחור ככה, או שהם סתם ניגררות ושזה לא בחירה שלהם אלא בחירה של הבעל\ הסביבה שלהם.

 

זה כמו נשים דתיות שמכסות שיער, אז ברור שיש נשים דתיות שממש לא רוצות לכסות את השיער, אבל ביגלל הלחץ שהם חיות בחברה דתית - הם מרגישות חייבות. אבל זה כל כך לא נכון לכולן.

רוב הנשים בחברה הדתית, בחרו בזה, ורצו את זה בלי שום כפיה או לחץ. וזה לא יהיה נכון לאמר שכולן מיסכנות, חלשות אופי וניגררות אחרי החברה.

 

באותה מידה יש נשים שבאמת מאמינות באידיאל רוחני בלהביא הרבה ילדים ורוצות באמת לקיים בשלימות את המיצוות שקשורות לנושא הזה, או שסתם יש להם רצון  חזק ועמוק להביא הרבה ילדים - וזה לא הופל אותן לחלשות! או לקורבנות של אידיאל חברתי!

רובן בוחרות בזה בלב שלם!

 

 

את צודקת מאוד!קופצת
חשוב מאוד וטוב שכתבת את זה.


אם זה נעשה מבחירה - זה מהממם!!! הנשים האלו קורנות והילדים שלהן זכו!
תודה שהבנת אותיכמהה ליותר

את מהממת באיך שאת מכילה ומקבלת דיעות שונות 💖

תודה על מה שכתבתאחתפלוס
ניסחת את מחשבותי
לא כתבוoo
שרוב הנשים מרגישות כך או אחרת, כל אחת מביאה את המחשבות והדעות שלה, זה לא אומר שהרוב ככה.

מנין לך מה רוב הנשים מרגישות עם ילודה או עם כיסוי ראש? אני לא יודעת מה רוב הנשים מרגישות, לא דיברתי עם כולן כדי לדעת, אבל אני יכולה לומר מה שמעתי מהרבה נשים. זה לא אומר שיש נשים שלא חושבות ומרגישות אחרת.

לכתוב רוב הנשים מרגישות x מרגיש לי השתקה של נשים שאינן מרגישות x.

כשאני כותבת שיש נשים שמרגישות y וכותבים לי שהן מיעוט, בלי באמת אפשרות לדעת שהן מיעוט, זה מרגיש לי השתקה.
אני לא אוהבת את השיח הפמיניסטיחצילוש
שאישה שבוחרת "נכון" לפי הפוסטמודרנה היא אלופה ומדהימה וקשובה לעצמה, ואישה שבוחרת אחרת חשודה אולי כנגררת, שבויה בכבלי הפטריארכיה, כנועה, מוותרת על עצמה וכד'.. חשוב לא לתת הרגשה כזאת. זה בתכלס הכי לא בעד נשים שיש. אין נכון ולא נכון. לי לא נכון ללדת כל שנה, אבל מקבלת שלנשים רבות זה נכון מתוך בחירה מודעת ושליחות גדולה. והן לא שבויות או נגררות, הן חזקות ומדהימות.
כל מילה!!!כמהה ליותר

הסברת בדיוק מה שרציתי לאמר.

מסכימה איתך כ''כאין לי הסבר
ישoo
נכון ולא נכון.

הנכון הוא לאפשר לכל אישה לבחור מה שהיא רוצה.

אם יש נשים שחיות בחברה מסוימת ומרגישות שאין להן את אפשרות הבחירה בה הן רוצות, זה בעיה גם של החברה.

למה כל שיח על רצון של נשים ועל בחירה שלהם הופך לשיח על פמניזם? אני לא צריכה פמניזם כדי לרצות או לבחור, זה טבעי לי.
כי זה פמיניזםשובי...
זה שיוויון שלא קיים
וזה מנוגד לטבע האשה והגבר והתפקידים השונים שלהם בעולם ובמשפחה, וזה מתנגש עם יהדות.
עם השינוי במעמד האשה הגיע רצון לשינוי בזהויות.
החפץ חיים פסק מזמן שאשה חייבת ללמוד תורה ומאז האשה משחוררת בהרבה מובנים
אבל בטבע שלנו הוא ימשול בה
במובנים מסוימים יש הררכיה יפיפיה
הגבר נמצא מעליה וזאת לא חולשה שלה או פחיתות כבוד, ההיפך.
לאשה יש את התפקידים שלה ולגבר את שלו וב"ה שמצווה עליו לאוהבה יותר מגופו
ז"א שאם לאשה יש צורך, הבעל ינסה ככל שניתן לחפש היתרים אבל במידה ואין הם צריכים לקבל שהלכה וה' מעל שניהם.
אבל לכל אחד יש בחירה חופשית לא לקיים מצוות, וזה לא פמיניזם.


איפה דברתיoo
על שוויון? דברתי על רצון ובחירה. אני לא צריכה שוויון כדי לרצות או לבחור.
הבחירה החופשיתממשיכה לחלום
היא דבר עצום וחשוב והיא עיקרון חשוב מאוד מאוד ביהדות
אני לחלוטין מסכימה איתך שכל אחד ואחת אמורים לבחור באופן חופשי

פשוט לא מספיק ברור לי למה את אומרת שנלקחה ממך הבחירה
גם אם משפחה או חברות מביעות את דעתך ואומרות לך להביא עוד ילד,
אפילו אם הן מתנהגות ממש בגסות
הבחירה עדיין בידיך
וביד כל אחת ואחת

המקום היחיד בעיניי שבאמת נלקחת הבחירה זה לחץ מבן הזוג או אם הרב לא נתן מניעה ולזוג חשוב להקשיב לרב (ואני מאמינה ומקווה שאם היו מסבירים לרב את רגשות האישה הוא כן היה נותן היתר)
וחשוב ליממשיכה לחלום
לא לבטל את התחושה שלך,
אני מכבדת מאוד.
פשוט בשרשור הציגו את זה ככה שבמגזר חרדי יש הרבה נשים שנשללת מהן הבחירה
ולדעתי לחץ חברתי לא נחשב שלילת בחירה
כי יש לנו עבודה להקשיב לעצמינו ולעשות את מה שהשם רוצה ממנו באופן אישי כרגע. וזה תקף בכל תחום בחיים כמובן לא רק לילודה
מסכימה איתך מאוד. כתבת מדויקהמקורית
להקשיבoo
לעצמנו זה לא עבודה, זו מיומנות שנלמדת מגיל צעיר.

כילדה, נערה ואישה צעירה חרדית, לא נחשפתי ליכולת הזו. לא רק אני, גם הרבה מחברותי וממכרותי.
גם אני לא. לצעריהמקורית
ובכלל לא באתי מעולם חרדי.
זהoo
קיים בעוד חברות. בחברה החרדית זה חלק ממהות החברה- אי חשיבה עצמאית כמו שכתבה @אר
זו לא מהות החברה בכללהמקורית
זה שזה מצב קיים אצל חלק מהאנשים בחברה לא אומר שזה האידאל שעל פיה היא פועלת.
לשאול רב זה לא לוותר על החשיבה העצמאית. זה לבדוק איפה אני עומד ביחס להלכה.
זה לקבל דעת תורה. להחכים. ואפשר גם להקשות ולשאול שאלות מן הסתם. מהמקום הזה כן מפעילים חשיבה. זה שמי שבוחר לשאול יודע שהוא כפוף לחוקים מסויימים - זה בחירה. ולעתים יש איפה לתמרן ולעתים לא. זה לא היעדר מחשבה. בוחרים לחיות כפופים לחוקי התורה.
וכל אחד עם עצמו בביתו בוחר מה לקיים ועל מה להקפיד ומה פחות. האין זו חשיבה עצמאית?

שוב אני שואלת, למה במצוות אחרות אנשים כן מחשבים לעצמם מה כן ומה לא ופה לא?
זה שעשו מהעניין של מניעה עניין של היתר ואיסור, ואנשים לפעמים פונים כדי לסמן וי - קורה.
אבל יש גם הרבה אנשים שמתייעצים לשם ההתייעצות, כדי להרחיב את הדעת, ויש אנשים שבכלל לא שואלים אלא כמו שנאמר פה רבות - פועלים מדעת עצמם כי כך הם חושבים שנכון. זו החשיבה העצמאית שלהם.
ואם תגידי שיש נשים שלא קשובות לעצמן, זו בעיה. אבל שוב, היא נקודתית אצל אותן נשים כמשו שמגיע מהחינוך בהית ולא מעצם החרדיות או הדתיות

בעיניי מהות החיים של שומרי המצוות כמכלול הם לגמרי חשיבה עצמאית. ורואים את זה בשטח - לא כולם אותו דבר. בכלל.
לימוד תורה הוא חשיבה עצמאית פרופר.
אחרת איך אדם יוכל לעבוד את השם באמת בכלל?

לעשות מה שבא לי לפי מה שטוב לי, מתוך מקום של נוחות - זה לעתים חשיבה עצמאית. לא תמיד. כשזה נוגד ערכים שבן אדם מתיימר לרצות לחיות לפיהם זה כבר יצר הרע וניסיון.
כך בעיניי
אתoo
מסתכלת במבט שלך כמי שלא גדלה בחברה החרדית ולכן קשה לך להבין.

מהות החינוך היא: נעשה ונשמע- קודם לעשות, אחרי זה לשמוע ולהבין. לעשות מה שאומרים לך, זה אידיאל בפני עצמו. כשיש אידאל כזה הוא מאד מקשה לפתח חשיבה עצמאית.
אם לוקחים אותו לכל דברהמקורית
אז כן.
זה לא אמור להיות כך
זה לא אםoo
ככה זה קיים, בכל התנהלות החיים.

התיקון שלי לענין הזה, שהילדים החרדים שלי, יודעים לחשוב באופן עצמאי מגיל אפס.
אפשר להבין ממך על איזה חלק בחברה החרדית את מדברת?כמהה ליותר

מרגיש שגדלת אולי בסוג של כת (במיוחד בתיאורים של חוסר יכולת חשיבה עצמאית), שנחשבת אולי כחרדית אבל היא לא באמת שייכת לרוב החרדי. 

 

בכללי בחברה החרדיתאר
אין ככ מקום לחשובה עצמאמת. הרב הולך לפי מה שהרב/גדול הדור פוסק. גם בחברה הדתית זה קיים אבל יש הרבה יותר פתח לחשיבה ורצון עצמי ובחירה אישית.

מה שכתבת נכון.קופצתאחרונה
יש חלקים גדולים במגזר החרדי שמה שכתבת לא נכון לגביהם.
למה?
ארוך וקשה להסביר.
אבל תאמיני לי שאני מכירה מקרוב מקרוב
כי אני יודעת שרוב הנשים הדתיותכמהה ליותר

הם לא חלשות וניגררות, כמו שאתן מנסות להציג אותן.

 

כי רוב הנשים הדתיות - הן דתיות מבחירה אישית שלהן, ולא כי כפו עליהן את הדת.

ואני יודעת שהרבה חילונים חושבים שהנשים בחברה הדתית הן הניגררות אחרי הגברים והרבנים.

אז לא! חשוב לי לאמר שלרובן יש שכל, ורובן הגיעו בעצמן לרצון להיות דתי או להשתייך לציבור כזה או אחר.

ודי להציג אותנו כחלשות אופי כל כך.

 

וברור שבתוך הבחירה שלנו יכולים להיות דברים שקשה לנו איתם, ואין לי ספק שכיסוי ראש זה דבר שהוא קשה מאוד להרבה נשים. אבל זה לא סותר את זה שזאת הבחירה שלהן!

 

אני קוראת את עצמי שובכמהה ליותר

וניראה לי שכתבתי מידי בתקיפות.

 

סליחה עם יצא ככה.

זה באמת לא אישי ❤

לא הצגנוoo
נשים. שיתפנו על עצמנו ועל נשים אחרות שאנו מכירות אישית.

תראי כמה קשה לקבל אותנו.
אנחנו נשים חזקות ואמיצות שעושות מה שאנחנו חושבות, לא בגלל פמניזם ולא בגלל סיבה חיצונית, אלא בגלל שלא היה לנו טוב והחלטנו לבחור אחרת.

למה שיתוף כזה נותן לך תחושה שאני מציגה את כל הנשים? למה הוא נוגע למה שאת מרגישה? כולן צריכות להרגיש כמוך? למה חשוב לך להדגיש שאת החזקה? מי ערער על החוזקה שלך?
האמת שלא היה לי נעים ליקרוא את התגובהכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך י"ח בשבט תשפ"ג 00:43
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך י"ח בשבט תשפ"ג 00:30
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך י"ח בשבט תשפ"ג 00:17

אבל אולי הבאתי את זה על עצמי כי גם אני לא התנסחתי בעדינות לפני כן.

 

לא קראתי את כל השירשור, הגבתי די לתגובות ספציפיות.

אז סתם ניסיתי ליקרוא שוב ממש בריפרוף רק את ההודעות שלך, ולא ניראה שמדובר רק על שיתוף...

 

אצטט כמה:

"אני מאשימה את החברה שיש בה רק אופציה אחת, ללדת מגיל צעיר והרבה"

"יש הבדל ענק בין להביא ילדים ביגלל מוסכמות לבין להביא ילדים בלי מוסכמות"

"אוהבות ילדים ומקבלות את האידיאל עליהן. לא קשה להבין את הסיטואציה, אלא קשה לי לראות אותן מתמודדות עם הקושי הגדול אחרי שהן ׳בחרו׳ באופציה היחידה שלהן."

 

במישפטים האלו הפכת את כל הנשים שבוחרות להביא הרבה ילדים - לנשים שאין להם יכולת בחירה אמיתית ולנשים שניגררות אחר מוסכמות ללא יכולת להפעיל שיקול דעת על מה טוב להן...

זה מה שהפריע לי.

 

בעיני זאת ממש לא גבורה לחשוב על עצמך. זאת אמורה להיות ברירת המחדל של כל אישה.

אולי לי קל לדבר כי ברוך ה אין לי סביבה מישפחתית חטטנית או חסרת טאקט, וגם אני לא שייכת לחברה שיש בה לחץ כזה (אני חרדית), אז לא הייתי צריכה גבורה מיוחדת כדי ליבחור במה שטוב לי. 
(וגם *בחרתי* לשאול על זה רב, ולא ביגלל שאני ניגררת או חלשת אופי, אלא כי ככה אני מאמינה ורוצה)

אני יודעת שיש נשים שמאוד מאמינות באידיאל הזה של להביא הרבה ילדים, ויש לי אפילו כמה חברות כאלו, ואני ממש לא חושבת שהן חלשות או ניגררות ביגלל זה, באותה מידה שהן לא חושבות עלי שאני חלשה או ניגררת ביגלל שאני מונעת.
פשוט כל אחת מאיתנו עושה את מה שטוב *לה*.

אני אישית, דווקא מאוד מעריכה אותם על זה, כי להיפך - הם עשו בחירה קשה מאוד, למרות שמקובל יותר לימנוע, ולמרות השיפוטיות של אנשים מיסביב.

 

ולגבי מה שכתבת על זה שאני מנסה להדגיש שאני חזקה או שאני רוצה שכולם ירגישו כמוני או משהו כזה, לא כזה הבנתי מה התכוונת.

זה ההבדלoo
ביננו.
את מצאת את אפשרות הבחירה שלך בחברה בה את חיה. אני לא.

הציטטות שהבאת הן הפרשנות שלי למצב.

אידאל שהוא אמיתי וחזק, לא צריך להפגע מתחושות של אנשים שאינם מסכימים עם האידיאל.

תמיד יש דעות נוספות וטוב שכך. דעות נוספות לא מאימות על אידאלים אלא מעשירות את הדיון.
אני אנסה לענות על זהשלומית.

(כמובן לא במקום @כמהה ליותר) ומצטרפת ל@חצילוש החכמה.

את מציגה דעה, לפי מי שמונעת, והולכת נגד המוסכמות היא החזקה. ואני לא חושבת שזה לא נכון, אלא שהמשוואה הזו לא נכונה. אני לא רואה אידאל בללכת נגד החברה. 

האידאל הוא לעשות מה שנכון.

אם החברה שסביבי עושה דברים נכונים- אני אשתדל לעשות אותם גם, ואם היא עושה דברים לא נכונים- אני אשתדל שלא לעשות אותם.

בנושא של ילודה, אני משתדלת בכל שלב (כמו בכל נושא אחר בחיים) לחשוב מה רצון ה' כרגע, כמו גם מה נכון לי ולנו.

ומוסיפה עוד נקודה שחשובה לי- לזכור ששום דבר, במיוחד בנושא הזה, זה לא תוכנית כבקשתך. 

האידיאלoo
היחיד שאני מציגה, זה לחיות ע״פ בחירה.

יש נתונים בחיים שהם אינם תכנית כבקשתי (יש לי כמה כאלו, משמעותיים מאד) אבל זה לא מונע ממני לנהל את הדברים שכן נתונים לבחירתי ולהפוך את חיי לתכנית כבקשתי.
אז אנחנו חלוקותהמקורית
כנראה בעניין הזה.
זה שזה כתוב זה מעולה, יש מי שמסתפקת בזה, ויש מי שרוצה להעמיק מול רב שהיא סומכת עליו ולבחון את המצב שלה. מול ההלכה הכתובה. מול הכוחות. מול המצב בבית.
ובכלל, לא הסתפקתי בזה שצריך לשאול רב, וזאלתי את הרב גם למה בכלל צריך לשאול אותו
הלכתי רחוק חחח
זה במקרה שאת באמת מתייעצתמיקי מאוס
וההחלטה נשארת בידי הזוג
וזה בעיני נפלא (אישית לא מתייעצת אבל כל זוג ומה שנח לו וכל זוג ורמת הספק שלו)

יש סיטואציות שבהם זה לא ככה ועל זה הדיון (הרב "התיר" לה שנתיים. זה לא שבהתייעצות עם רב הם הגיעו למסקנה שנכון יותר להפסיק אחרי שנתיים)

ובאמת ב"ה ברוב המגזרים והקהילות זה לא ככה.
אבל יש כאלה שכן

וברור שאף אחד לא מכריח בכח, אבל ההבניה החברתית או החינוך גורמים לזוג לחשוב שכך הדרך לקיום ההלכה ואין אחרת וזה לא כזה פשוט
האמתממשיכה לחלום
שגם בעיניי רב כן חלק מההחלטה הזו
אז בשאל התכוונתי מעבר לרב עצמו
אבל את בהחלט צודקת שגם זה פרמטר
אני לא התנסחתי ככהמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י"ז בשבט תשפ"ג 13:00
לא יודעת אם צריך לעודד "להרמת דגל"
אם כי לפעמים בהחלט נדרשת בלימת חירום חברתית וחשיבה מחודשת- לא יודעת אם זה המקרה- ואולי כן- כי אין יותר מנושא הילודה כדיני נפשות.

אני חושבת שלחץ ומוסכמות חברתיות הן אחד הלחצים המשפיעים ביותר היום ועלולים להיות הרסניים בהיעדר חשיבה עצמאית.

הצורך שלא להיות חריג ולהיות מקובל חברתית גורם לאנשים לישר קו עם החברה גם בנושאים שלא תמיד באמת מתאימים להם אישית.

זה קורה בכל חברה
אנחנו רואים את זה בצורך לעמוד בסטנדרט מחיה כלכלי.
אנחנו רואים את זה קןרה בנושא של דימוי גוף

ואיכשהו בנושא של עידוד ילודה בלי שנותנים את הקונטרה באופן ברור ומדובר למתן לגיטימציה לאישה להיות קשובה לעצמה ולכוחות שלה נראה לי ממש הרסני
תודה על התגובה המושקעתממשיכה לחלום
אני מסכימה איתך מאוד שהחשיבה העצמאית היא מאוד חשובה
במיוחד בנושא הזה ובכל מה שנוגע לנורמות חברתיות
אני חוויתיoo
חטטנות והפעלת לחץ מההורים של בעלי, מקרובות משפחה שלי ובעלי חווה גם מחברים שלו.
גם אני חווה לחץהמקורית
ודווקא מחמתי, שהיא בכלל לא דתייה.
מאמא שלי, שהיא אם למשפחה יותר גדולה, הלחץ הוא הפוך חחח
אין איך לברוח מזה נראלי חוץ מלהדוף
ברור להדוףoo
ספציפית בנושא הזה חוויתי הכי הרבה חטטנות, כמו שלא חוויתי בשום נושא אחר. זה הפסיק רק בגלל שהתיאשו ממני או חלקם שחושבים שיש לי בעית פוריות.
גם אצלי האמת. מה אני אגיד לך..המקורית
לצערנו זה מנת חלקן של הרבה נשים. וממה שיוצא לי לראות ולשמוע, לא רק בחברה הדתית/חרדית.
ממש תפוח האדמה הלוהט🤦

אני מבינהממשיכה לחלום
זה חודרני מאוד
מעצבן שאנשים חושבים שהם בכלל יכולים לחוות דעה בנושא
גם אני ממש חווה את זה מחמותיחצילוש
ומפורש. לא ברמיזות, כפי שציינתי בשרשור השני של @כבתחילה ויודעת שחמי אולי לא יגיד בחיים משהו, אבל חושב בדיוק כמוה.. אבל בשום מציאות בחיים אני לא רואה את זה מנהל אותי, או פקטור כלשהו בבחירות שלי ושל בעלי, וכנ"ל בעלי אותו הדבר. אני לא קורבן של זה שבמקרה חמותי מטיפה לילודה. זה אולי מעצבן, מעיק, יש צורך להעמיד במקום מדי פעם.. אבל זה ממש לא מה שיגרום לי ללדת כל שנה או לא למנוע.. לכן בעיני זה הרבה יותר מבנה אישיותי מאשר חברה. וכאשר יש לחץ שמכריע, הוא כנראה בתוך הבית, בין בני הזוג, כשאחד רוצה מאוד והשני ממש לא או להיפך.. לשני הכיוונים..
גם אותי זה לא ניהלoo
אלא ההדרכה שקבלתי והחינוך להוריד את הראש ולקבל מה שאומרים לך.
כשעשיתי שינוי התחלתי לקבל את כל הלחצים לחזור לתלם.

זה 2 חומות לעבור:
1. לעבור לחשוב בצורה עצמאית
2. להתעלם מכל הלחצים שיבואו אחרי המעשים העצמאיים
לגבי האינטרנטכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ג 18:43
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ג 18:42

אני לא חושבת שאת צודקת.

אני גרה בשכונה חרדית, וכמעט בכל רחוב יש חדר מחשבים (מקום שאפשר לבוא ולהשתמש במחשב ואינטרנט), והחדרי מחשבים מלאים, כך שיש באמת הרבה שאין להם אינטרנט בבית.

 

לגבי הנושא של המניעה -אני ממש מסכימה איתך.

אני גם חרדית, ואני מעולם לא הרגשתי שום שיפוטיות לגבי הנושא הזה של מרווחים בין ילדים.

אני לא מרגישה שמישהו ביכלל שם לב לזה.

 

מכל השירשורים שיש פה על נשים שמדברות על מבטים לבטן או על תחושת לחץ מהסביבה - התחלתי להבין שכניראה זה כן דבר שמצוי באיזשהו מיגזר, אולי במיגזר הדתי לאומי היותר דוס?

במיגזר החרדי הקלאסי, זה ממש לא המצב.

 

גם במגזר הדתי הדוס זה לא קיים מתואמת
לפחות במגזר שאני נמצאת בו...
מוזררר, כי לפחות פעם בשבועכמהה ליותר

יש שירשורים כאלו, על לחץ חברתי או מבטים בבטן.

 

מעניין אם כן לדעת לאיזה מיגזר הנשים שפותחות את השירשורים האלו שייכות...

אני מתחילה לחשוב שאולי נשים סתם מפרשנות דברים לפי תחושות שלהן, כי אם זה לא בחרדי, ולא בדתי לאומי, אז איפה כן?

אני חושבת שזה קיים בכל המגזרים..אמא לאוצר❤
חטטנות והתערבות מיותרת מכל מיני אנשים
בכל מיני נושאים ומטבע הדברים גם בנושא הילודה. (שהוא פשוט רגיש יותר משאר הנושאים)
יש נשים שיפגשו בזה יותר ויש נשים שיפגשו בזה פחות.
ויש נשים שזה יפריע להם יותר ויש נשים שישימו פס.

פשוט לא בהיקף ובצורה שנשמע מהשרשור הזה ולכן נשים התקוממו..
^^^ אולי תלוי באופי (החטטני) ופחות בחברה מסויימתיעל מהדרום
יכול להיות שנשים מפרשות דברים לא נכוניםמתואמת
ויכול להיות שבכל מגזר קיימים האנשים החטטניים שימצאו היכן לתקוע את האף שלהם.
הם כנראה בודדים, אבל האמירות שלהם בכל זאת פוגעות מאוד, ונשים מרגישות צורך לפרוק על כך... (כמו תמיד בעניינים האלו - בדרך כלל פורקים על חוויות שליליות ולא על חוויות חיוביות...)

ואסיים באנקדוטה שמראה איך באמת יש הערות שנתונות לפרשנות:
הייתי עם הקטנה שלי בחנות, וחיפשתי שעון לבכורה שלי. כשהמוכרת שמעה שהבכורה בת 15, וראתה את הקטנה התינוקת, היא אמרה: "וואו, איזה הפרש..."
אני פירשתי את זה כהתפעלות וכמחמאה. אבל יש סיכוי שאם הייתי במצב רוח רע באותו יום - הייתי מפרשת את זה כביקורת וכזלזול ב'נשים הדתיות שלא יודעות מתי להפסיק ללדת'...
(וטוב שלא אמרתי למוכרת שאמא שלי ילדה את האחרונה שלה כשהבכורה - אני - הייתה בת 18 )
מסכימה שהרבה פעמים זה תלוי בפרשנות שלנומחי
ובאיזה מצב רוח קמנו בבוקר...

ואמא שלי ילדה את אחותי הקטנה כשהבכור שלה היה בן 21
אכן, אצל דוסים יש הפרשים הרבה יותר גדוליםמתואמת
שמעתי על לא מעט אחיינים שמבוגרים מהדודים שלהם - מה שאומר שיש הפרשים של 21 שנים או יותר...
זאת החברה שבה גדלת אבל היום יכול להיותאחתפלוס
שהיא השתנתה גם בעניין הזה, לא?
בלתקשובי...
מותר לה לא לרצות עוד ילדים, או ילדים בכלל. זה לגיטימי.
אם גבר היה אומר שלא רוצה ילדים זה היה מתקבל אחרת.
היא כן חייבת למנוע וחייבת לטפל ברגשות שלה בשביל עצמה ובשביל הבן שיש לה.
זאת לגמרי נשמעת ביצה ותרנגולתאמאשוני
היא לא מוכנה עדיין להריון, לא מאפשרים לה למנוע, היא הולכת נגד רצונה ולכן המצוקה שלה גוברת.
יכול מאוד להיות שאם היא הייתה מחליטה שהמניעה זה עניין שלה בלבד, כל הלחץ והחומות שהיא בונה סביבה היו פוחתים משמעותית והיא הייתה יכולה להפנות את הכוחות שלה להתמודד עם גיל השנתיים המתאגר ממילא ולא לפחד לפתוח את הלב לאהבת ילד.
אולי בתור חברה נכון לתת לגיטימציה למצב שלה שהיא לא מוכנה כרגע לעוד הריון. זה בסדר גמור. כל אחד והקצב שלו, אין מה להילחץ.
נשמע שבעלה לא איתה בקטע מה שמגביר את המצוקה שלה.
לדעתי הכי נכון לה זה טיפול זוגי כרגע, שהמטפלת תשמע אותה, שבעלה ישמע אותה ואז ביחד הם יחליטו מה נכון להם כמשפחה והאם שואלים רב או לוקחים אחריות לבד על החיים ומה עושים עם זה הלאה.
נשמע שהיא קודם כל צריכה הרבה חיבוק והכלה ותמיכה. תנסי לא להקשיב למה שהיא אומרת אלא למצוקה שבאה מאחורי זה.
אם יש לך יכולת השפעה עליה, לא הייתי מחכה שהיא תהיה בהריון. תנסי להשפיע עליה.
בשורות טובות!
כיף שאת נכנסת לפה מידי פעם, במיוחד עם דברי החוכמהזוית חדשה
שלך
נראה לי שבעלה לא שומע ממנה את המשפטים האלואחתפלוס
זה די ברור לי.
כי אין רב שהיה שומע את המשפטים הללו ולא אומר לה למנוע דחוף!!! אין!!! . הכי חרדי וסגור שיש!!
אז נראה לי דבר ראשון לעודד אותה לדבר בפתיחות עם בעלה
לפני שהתחתנתי מכרה שלי אמרה לי שלהתחתןדיקלה91
זו טעות חייה ושהיא שונאת להיות נשואה
נו כל אחד וזווית הראייה שלו
יש להם זוגיות מזעזעת והיא לא עושה שומדבר טוב כדי לשפר אותה. מניחה שחברה שלך גם לא מחנכת את הילד שלה מי יודע מה ולא רווה ממנו נחת לרגע.
לא שאני שופטת אותה, אני בעצמי קשה לי מאוד מאוד מאוד עם התינוק המתוק שלי ורק מקווה להיות אמא חזקה ולדעת להתמודד ולקבל באהבה את כל הקשיים שילדים מביאים עמם.
כן את צודקתמחכה להריון

היא לא מחנכת אותו הבנתי ממנה שאין לה סבלנות אליו..וקשה לה איתו ממש תאמת שאני נפגשת איתה אני באמת רואה שהוא ילד מאוד שובב הוא יכול לרוץ לכביש..הוא בוכה ונזרק על הריצפה המון ובכללי הוא כמעט ולא מחייך הוא תמיד עצבני ורוצה לבכות לא יודעת ממה זה נובע               

אי אפשר באמת לדעת מה הביצה ומה התרנגולת..חצילוש
יכול להיות שבגלל שהוא מאתגר מאוד היא התייאשה וכתוצאה מזה הוא מתנהג יותר גרוע והיא מסתובבת בתחושות כאלה קשות.. עצוב. שניהם מסכנים
ממש. מקווה בשבילה שתמצא את הדרךoo
נשמע כמו בן שנתיים טיפוסי....רק מהקשוחים שבהםיעל מהדרום
לק"י

מקווה שימצאו פתרון למצב של שניהם.
נכון אני תמיד מרגיעה אותה שזה לרוב עובר שהם גדליםמחכה להריון

גיל שנתיים זה גיל "המרד" ככה קוראים לזה

תודה לכולן אתן מהממותמחכה להריון

האמת שאני מדברת איתה על זה היא די מכחישה את זה

ניסיתי לדבר איתה על זה והיא לא ממש רוצה לשמוע היא ישר מעבירה נושא

 

אתן נוסעות בנסיעה ביןעירונית עם תינוק מקדימה בסלקלאוהבת את השבת

?


אם זה לא מומלץ עד גיל 14 זה לא מסוכן גם לתינוק?

כמובן נגד כיוון הנסיעה.. ולכבות כרית אוויר..

אני כןרוני_רון

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

זה אכן לא מומלץ. מותר חוקית אבל זה לא מקום בטוחקופצת רגע
יחד עם זה, צריך לעשות את השיקול האם תצליחי לנהוג בצורה טובה כשהוא בוכה במושב האחורי. 
לאמדברה כעדן.
תמיד מתקינה מאחורה. לא קשור עירוני או בינעירוני... נשמע שזה נסיעה חד פעמית בשבילך? 
פשוט תוהה איך נוסעים עם 4 ילדים...?אוהבת את השבת
מבוגר +4..

הגדולה בת 8

גם בת ה8 יכולה לשבת מקדימה על מושב מתאיםחילזון 123
זה פחות מומלץ אבל מותר
אני יודעת שמותר, אבל קראתי שבטרם לא ממליציםאוהבת את השבת
מתחת גיל 14..
ברכב של 5 מקומות?מדברה כעדן.

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

ואז צריך לכבות כרית אוויר... שזה די מלחיץ שלא נדע.אוהבת את השבת

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

גם לתינוק צריך לבטל כרית אוויר מקדימהמנגואית
כןפה לקצת
סתם מעניין אותי, למה בגיל 15 זה כבר בסדר?
נראה לי כי אז אפשר להפעיל את הכרית אוירחילזון 123
לגיל קטן הכרית אויר עצמה מסוכנת

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

נכון.. וגם, ככל שהגוף גדול יותר הוא יותר עמיד שלאאוהבת את השבת
עד מתי צריך לבטל את הכרית?אורוש3

כי אני אצטרך שהגדול ישב קדימה.

הוא מעל 13. 

בעצם מבטלים רק לכסא שנגד כיוון הנסיעה לדעתיאוהבת את השבת
טעות שלי..
תודהאורוש3
לא, מבטלים כרית אויר לכל ילדיראת גאולה

לא הצלחתי למצוא מידע חד משמעי מאיזה גיל כבר לא מבטלים. המידע הכי קרוב שמצאתי היה שילד שזקוק למושב הגבהה על פי הגובה שלו, יכול לשבת במושב הקדמי על מושב הגבהה ולבטל את כרית האוויר. הסקתי מזה שבגיל שלא צריך מושב הגבהה כבר לא מבטלים את כרית האוויר.

רק תחשבו על זה,

כרית האוויר נועדה להגן על המבוגר שיושב בכסא במקרה של תאונה חלילה. לילד צריך לבטל את ההגנה הזו (כי היא מסוכנת לו). כלומר ילד שיושב במושב הקדמי חשוף לסכנה יותר לעומת מבוגר!

המלצה נוספת של בטרם שקל ליישם - להזיז את הכסא אחורה ככל האפשר.

לפי החוק עד גיל 8, לפי בטרם עד גיל 13שיפור
יש איזושהי התחזקות של העצמות בגיל 15 בערךיראת גאולה
אפשר לקרוא על זה באתר של בטרם.
פעם לא הייתיהרקולסית

ובשלב כלשהו החלטתי לתעדף את הקיבה שלי לתינוק על פני הבטיחות.

כן הרבה יותר בטוח מאחורה אבל תינוק שהוא נגד כוון הנסיעה זה פחות מסוכן מילד שיושב עם כוון הנסיעה.

תודה לכל המגיבות!! האמת שעשיתי את זה הרבה..אוהבת את השבת

פשוט פתאום קראתי באתר של בטרם שמומלץ רק מעל 14 וזה גרם לי לתהות מה זה אומר מבחינת תינוקות...

תכלס אין לי מושג...

ואמן שלכולם יהיה נסיעות בטוחות ובכלל בשורות טובות תמיד❤️


תודה לכולכן שעניתן🩷🩷🩷

עד גיל 14, זה אם אין כסא מתאיםנעומיתאחרונה

אם אני זוכרת נכון, במידה ויש כיסא בטיחות מתאים אפשר גם קודם.

(לא ניסיתי לבקש מילד בן 13 לשבת עם בוסטר 

לא.זה מפחיד אותי בטירוף. מאחורה ואם בוכה אז עוצרתואילו פינו
מישהי שמעה על בובת כובד?מתואמת

קראתי על זה קצת, וחשבתי שזה יכול לעזור לילדונת שלי, שזקוקה למגע חזק.

השאלה אם זה באמת כך... זה מוצר יקר, אז רוצה לשמוע מבעלות ניסיון אם זה באמת יכול לעזור.

(האמת שראיתי שיש כאלה זולות וכאלה יקרות. יודעות לומר לי מה ההבדל?)

נראה לי כדאי לבקש המלצה ממרפאה בעיסוקמתיכון ועד מעון

אולי תדע מה כדאי.

וגם, אם יש אפשרות לקבל איזה החזר מהמדינה. (מבינה שזה מורכב)

 

כדאי ללכת לרבע באופן חד פעמי, אני הלכתי עם פעוט בןחנוקה

שנתיים וקצת. לא קיבלנו טיפול אבל כן יש לה מלאאא ציוד למשל רציתי לקנות לו שמיכת משקל אז היה לה ובדקה איזו והאם.

וכוונה אותי ונתנה דגשים למקלחת לפעילות מותאמת וזה ממש עשה לי סדר בהמון דברים...

ומרגישה שנתן לי יותר כלים להתאים לו משחקים ופעילויות

תודה לשתיכןמתואמת
היא קיבלה ריפוי בעיסוק מקיף במהלך השנה בגן שלה (גן תקשורת), אבל עכשיו הצוות הפארא רפואי כבר סיים את השנה, אז לא נעים לי לשאול על כך את המרפאה בעיסוק... (אף שמן הסתם היא תשמח לענות לי)
אני שמעתי על שמיכת כובדshiran30005

שהציעו לנו לשים אותו לישון עם זה יעזור לו בויסות החושי.

אחכ להוריד לו כדי שלא יהיה מסוכן

ועשיתם את זה? זה עזר?מתואמת

בכל אופן, היא זקוקה יותר למשהו במשך היום. בלילה יחסית היא נרדמת בסדר...

תודה!

נראה לי שזו ממש שאלה למרב''עמתיכון ועד מעון
כי אני יודעת שיש כל מיני טכניקות של כובד, יש גם ווסט כובד, יש חליפות לחץ. כדאי להתאים מה שיתאים לה
תודה! אז נחכה לשנה הבאה ולמרפאה בעיסוק שתהיה להמתואמת
בגן כדי לשאול...
חבל עד שהיא תכיר אותה. הייתי שולחת הודעהאורוש3
למי שהייתה איתה השנה
תודה! צודקת...מתואמת
למרפאה בעיסוק שהייתה לה השנה אין הודעות, אז זה רק להתקשר...
שווה את זה. את יכולה להתקשר ולשאול מתי נח להאורוש3
תודה!מתואמת
זה היה בחורף אומנם, לקחתי שמיכה ממש כבדהshiran30005

יש את זה לעדה הבוכרית, שהביאו איתם מרוסיה. כן זה עזר ממש , הרגיעה אןתה. היא ישנה לידי ככה שהייתה בהשגחה

בקיץ כבר לא שייך והבת שלי מתעוררת בבכי המון המון בלילה

אז זו לא שמיכת כובד מקורית, בעצם?מתואמת

מעניין אם שמיכות כובד מקוריות מתאימות לשימוש בקיץ... נשמע שכדאי לכם לבדוק, כי זה סיוט אם היא מתעוררת כל לילה...❤️

תודה!

לא, אילתרנוshiran30005

אמא שלי עןבדת במעון שיקומי והיא רואה כמה שזה עוזר לילדים אז אמרה לי לעשות ככה

אבל שווה לבדוק

אח שלי כבר שנים ישן קבוע עם שמיכת כובדשיפוראחרונה
ובתור ילד עשה שיעורי בית עם אופד כובד. אבל הבנתי שלא מתאים לכל הילדים  עם קושי בויסות חושי.. תנסי לחפש באלי אקספרס יכול להיות הרבה יותר זול.
שבוע 8 ואין דופק פצלושון

שבוע שעבר ב6+5 ראו דופק ועובר בגודל שמתאים ל3 ימים קודם

והיום עובר באותו גודל בלי דופק

עצוב לי נורא

וכן אני יודעת שצריך לעשות עוד בדיקה לוודא אבל מה הסיכוי אם הוא באותו גודל

אוףף

אין לי כוחח

 

ואפילו אין לי שום דימום

אולי זה קשור לאנטיביוטיקה שהייתי צריכה לקחת עכשיו שבוע לאיזה דלקת בשן

אבל אמרו לי שמותר אותה בהריון

 

אוףףף

אין לי כוח לחזור לטיפולים

כל כך שמחתי כבר

וואי. חיבוק ענק ❤️אונמר

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

❤️‍🩹😰שיפור
חיבוק יקרהמקקה

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

וואי חיבוק גדול. לא יודעת אם מנחם אבל לרובירושלמית במקור
מדובר בפגם כרומוזומלי בביצית ולכן אם העובר לא היה נופל עכשיו הוא היה נופל חודש מאוחר יותר עם יותר כאב לב ויותר בזבוז זמן.

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אוף. איזה עצוב!!!פרח חדש

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

חיבוק ענק ענקמדברה כעדן.

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

חיבוק ענקקרקאני

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

חיבוק גדול!!! ובלי נקיפות מצפוןקנקן שבור

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

חיבוק גדול!רוני_רון

בשורות טובות

אוףף! חיבןק ❤️יגל ליבי
אוף. חיבוק!!מאוהבת בילדי

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

אוי חיבוק אהובה!!!אוהבת את השבת

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש


קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אוי שובר לב. חיבוק ענק אהובה.אורוש3
וואו, חיבוק גדול!!!מוריה 7
חיבוק ענק 🫂מולהבולה
חיבוק ענק💔🩷 כואבת איתך ממש. שהשם ישלח לכם כוח🤍אמא לאוצר❤
אוף 💔😓 איזה כואב!!! שולחת חיבוק ענק❤️בידיים פתוחותאחרונה
מתפללת שהשם ימלא חסרונכם במהרה באור גדול וברחמים ובקלות ♥️
אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל

בלתי נסבל.


מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?


אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(


ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.

וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי


שונאת את עצמי אחר כך

ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם


ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם

נדיר שאני בבית בשעות האלו 

שנה הבאה בגן?איזמרגד1

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

לאאאאנונימית בהו"ל
לצערנו הרב
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון


לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

עונהנויה12345

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
יש ילדים שלא צריכים את השנצ, לא משנה כמה אנרגיה הם יוציאו.
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
או שנצון קצרצר בלבד
המטפלת צריכה את השנציעל...

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

והן גם לא נחות כל הזמן הזהיעל מהדרום

לק"י


הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.


(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

לרוב משבע וחצי אפילושיפור
ברור שאני עושה את זהאנונימית בהו"ל
חברים, בריכה, גינה, והכל...
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

נולדה בתחילת ינואראנונימית בהו"ל

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אתם יכוליפ לבקש ועדת חריגיםכורסא ירוקה.
יש רשויות שמאפשרות עד ה12 בינואר לעלות אם אני לא טועה בתאריך
היא נולדה ב17אנונימית בהו"ל
וואו איזה באסה..כורסא ירוקה.
ממה שאני מכירה כבר אי אפשר בכללאמא לאוצר❤
גם לא ילדים שנולדו בראשון או בשני.
זה תלוי רשות מקומיתכורסא ירוקה.
בדקת לאחרונה? בשנים האחרונות זה משהו ארציאמא לאוצר❤

שאין דבר כזה

נכנס בחוק לפני איזה שנתיים

מכירה הרבה שבדקו וניסו מכל מיני איזורים

מדברת על השנהכורסא ירוקה.

חברה שהבת שלה ילידת ינואר והיא ביקשה אבל אמרו לה שהם מחריגים רק את מי שנולד עד ה12 לחודש

מוזר. מכירה מלא שביקשו השנה ושנה שעברהאמא לאוצר❤
על ילדים שהם באמת תחילת ינואר כאילו עד החמישי גג ואף אחד לא הצליח אמרו שכבר אין דבר כזה
מעניןכורסא ירוקה.אחרונה
הבנתי שזה בכל מקרה תלוי עירייה.  באסה
באסה. שלי גם היה ככה, יליד פברואראורוש3
פשוט שחררתי מתישהו והיה הולך לישון מאוחר. 
ככ מבינה אותך!!אחת כמוני

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪


מבינה שאצלך לא :/

זה סיוטענבלית

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

החלטתי היום פשוט לא להלחםאנונימית בהו"ל

התקלחנו, שמנו פיג'מה


 

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון


 

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה


 

לא יודעת מה מצבה


 

נראה מה יהיה מחר

מהמם! זאת גם הגישה שלנודיאן ד.

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

 

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

 

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

 

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

 

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

 

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

 

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

בול!Seven

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

פשוט להשכיב בשעה עשרשבעבום

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הבעיה שאני נגמרת בעצמי בסביבות שמונהאנונימית בהו"ל
אצלי אבל בגיל ההז הם לא נותנים לי מנוחה9 בום

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי


קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום


אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח


אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

קשוח❤️שיפור
אולי לשכב איתה בחדר קצת חשוך ולתת לה לשחק עם משחקים עד שמתעייפת?
זהו אם אני לידהאנונימית בהו"ל
הולך לי כל הערב...
חשבתי שממילא הלך לך כל הערב...שיפור

אם את מעדיפה להיות בסלון אז אולי תני לה לשחק בסלון ותעשי מה שמתאים לך. תגידי לה שזה זמן שקט, והיא יכולה להיות בסלון אם היא משחקת בעצמה

 

 

איך מוצאים אשת טיפול מתאימה?אנונימית בהו"ל

החלטתי שאני רוצה ללכת לטיפול.

ב"ה לא קרה משהו מיוחד ובגדול אני בטוב,

זה יותר בקטע של אקסטרה וקצת פינוק.


דברים שפוגשים אותי בעיקר בעבודה

אנשים מסביבי שמערערים אותי ואת הביטחון שלי

אני גם חושבת הרבה זמן על חיפוש עבודה וככ מפחדת לשמוע לא שאני פשוט דוחה את זה בלי סוף

וזה לא חכם


אני חושבת שאני בעיקר נמנעת מדברים

הפחד מהכישלון הוא חזק מאוד אצלי

הרצון להיות תמיד בסדר

עם כולם


ובא לי לעוף על החיים

לנסות ולהתנסות בדברים חדשים


איך לי כח להתבחבש בילדות וכזה

זה פחות אני


בקיצור לא יודעת בדיוק מה אני מחפשת וגם איך מוצאים מישהי שמתאימה לי?

איך את מוצאת מישהי שמתאימה לךאיזמרגד1

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

תודה! נשמע טובאנונימית בהו"ל

אקרא על זה קצת יותר.

איך מגיעים למטפלות בגישה הזאת?

הן יכולות לעשות רק קורס בשביל זה, נכון?

איזה הכשרה כדאי שתהיה למי שאני הולכת אליה?

פסיכולוגית/עו"ס קליניתמצפה88
פסיכולוגית או עו''ס קליניתאיזמרגד1אחרונה

שעובדת בגישת cbt. ממש חשוב שיהיה הכשרה של תואר שני כי ככה הטיפול מקיף הרבה יותר, ואת לא מסתכנת בפספוס של משהו מחוסר מקצועיות

איך מגיעים אני לא יודעת, אני הגעתי דרך הקופה.

אלופהאחת כמוני
בהצלחה רבה 
הרבה הצלחה!Doughnut

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

אני מירושלים.. אבל תודה!אנונימית בהו"ל
והשאלה היא איך אני מגיעה בכלל למטפלות בשביל לעשות שיחה ראשונית איתן, יש איזו רשימה?
עושים בטלפון, אחרי שאת מבררת ומקבלת המלצהDoughnut

שיחת תיאום ציפיות ובדיקה אם זה מתאים לך, לפעמים אפשר בשיחה להרגיש אם מתחברים או לא.

ובאמת זה לא קל למצוא מטפלת טובה, ממש כמו שידוך... לא להתייאש עד שתמצאי!❤️

אני הלכתיכל היופי

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני

איזה כיף שהיא עזרה לך!אנונימית בהו"ל
אבדוק עליה, תודה
באיזה איזור את בארץ?רק רגע קט
יש לי המלצה על מישהי שאני חושבת שאולי היא תתאים לך.
ירושלים, אשמח!אנונימית בהו"ל
רלוונטי לך מישהי בבית אל?רק רגע קט

אם כן, מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

יכולבשורות משמחות

להתאים פה עין הבדולח

תקראי על השיטה

בשיטה מדברים על העבר אבל לא בקטע חופר כי זו לא מטרת הטיפול

ונפתחות עכשיו קיליניקות של הסטאז אם זה מתאים לך אוכל לקשר אותך

תכתבי לי בפרטי

הייתן נוסעות 3 לילות לים המלח?שירה_11
עם ילדים? מרגיש לי משעמם מידיי, יש מה לעשות שם?

ואם יש לכן דיעה על וורט ים המלח בכלל אני אשמח

כן בטחעדיין טרייה

יש שם את נחל דוד בעין גדי

מצדה שעולים למעלה עם רכבל

נחל בוקק (מסלול קצר יותר מעין גדי)

הים עצמו

אפשר לטייל/לאכול ארוחת ערב בקניון

בדרך הלוך/חזור אפשר לעבור בעיינות צוקים או לשלב את ירושלים/ מישור אדומים (מג'יק קאס)

מוסיפהקטנה67

יש גם את מרכז המבקרים ע"ש משה נובמייסקי, הילדים שלי ממש נהנו שם

יש גם את נחל ערוגות ובית הכנסת העתיק בעין גדי

יש אתר מגילות קומראן

כן צריך להתארגן מראש מבחינת האוכל כי אין שם הרבה היצע אבל מעבר לזה בהחלט יש מה לעשות

כן אבל תעשו כזהאורוש3

דברים על הבוקר. ברמת שמונה, כשנפתחות השמורות (תבדקי אבל שבאמת לא אחרי) ומה שלא שמורה שנסגרת מוקדם אז תעשו לקראת הערב. כי חםםם.

יש את נחל דוד, עין בוקק, נחל ערוגות אם אתם עם גדולים. הים עצמו פחות כיף לילדים ממה שאני ראיתי, שורף. אבל יש כאלה שאוהבים. אם יש בריכה במלון גם טוב. שמעתי שמעניין במרכז המבקרים של מפעלי ים המלח. 

חם חם חםזוית אחרת

לים המלח עדיף להגיע בסתו או באיזור פסח.מנסיון.בתקופת הקייץ חם מאוד ולא נהנים מהמקומות היפים שאפשר לטייל בהם.לגבי מלון וורט-המלון בנוי כשהחדרים מפוזרים על פני השטח- כדי להגיע לחדר האוכל או למקום המרכזי צריך לצאת מהחדר וללכת בחום המטורף.אני לא הייתי בוחרת בו.

וואיייישירה_11אחרונה
בחום הזה????אחת חת חת שתיים
לא.
למי פה יש מתגברת מעצבנת?יהלומה..

שכל דבר עונה בטון מעצבן: בסדררר אמא.

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

לפחות היא עונה. 🙄🙄מוריה

ממליצה על הסדרה מתבגרת של עידן ניידיץ.

אזהרת צניעות.

לי , גם פרצוף כזה של דיכאון או אי-שביעות רצוןפילה
ליחנוקה

אבל היא בת ארבע...

משהו נוראי.

ב"ה התמדה בזמן איכות איתה עשתה פלאים לדיבור הכללי המתלונן מקטר ולטון הבלתי אפשרי

חחחחח גם בת 2.5 תופס?shiran30005

כי דבר מלווה בבכי , טריקת דלתות ושכיבה על הרצפה

🙄

לאמתיכון ועד מעון
אין מה להשוות, פשוט אין
לי מתבגרמולהבולה

כל תשובה זה

יאללה יאללה

מורה של מתבגרות נסיכות, תופס?חוזרת בקרוב
בתור מורה למתבגרות וגם אמא למתבגרות, חד משמעית- לאיעל...אחרונה

זה פשוט עולם אחר, לחוות את זה כמורה

ןלחוות את זה כאמא.

 

אמנם זה נתן לי הרבה כלים לקראת השלב האימהי,

אבל כמורה את הרבה פחות מתערבבת ממה שעובר עליהן..

מה פתאום???מתיכון ועד מעון

לא קיים בכלל, רק אצלך

אצל כל השאר הילדים מושלמים

(תקראי כמובן בטון ציני)

לכולם יש קשיים עם הילדים, זה תקין, נורמלי תואם גיל.

העיקר לנשום, לדעת שזה תקין חלק מהבנייה של הזהות מצריך התנגדות למבוגרים 

התייעצות דיקור מי שפירקמומיל

אשמח להתייעץ מנסיון של הבנות כאן.

אני בת 40, בהריון ומתלבטת האם לעשות דיקור מי שפיר. הייתי אצל רופא בסקירה מוקדמת שיצאה תקינה, עשיתי גם שקיפות עורפית וגם nipt. שגם תקינות.

אז הרופא ממליץ לי לעשות דיקור מי שפיר רק בגלל הגיל. אני מתלבטת לא בגלל הסיכונים של הבדיקה שהבנתי שלא ממש משמעותיים אלא בגלל שהבנתי שיכולות להתקבל תוצאות לא ברורות שלא ידעו חד משמעית איך לפרש אותן ואז בעצם זה יכניס אותי להתלבטויות נוספות.

האם יש כאן נשים שהיו במצב דומה? מה היו השיקולים שלכן להחליט כן או לא לעשות? 

את יכולה לבקש לדעת רק דברים וודאייםילד בכור

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

Nipt לא אמור להחליף מי שפיר?מתואמת

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

לא. היא לא מחליפהאורוש3

זו עדיין בדיקה סטטיסטית.

יש לה סטטיסטיקה טובה מאוד לתסמונת דאון וסטטיסטיקה טובה לעוד כמה תסמונות נפוצות יחסית. אבל זה עדיין לא וודאות מלאה וישמעוד המון דברים קשים שלא נבדקים בה.

כמובן שזה עניין מאוד אישי.

בעיקר הניפט לא פולשנית ולא מסכנת, רק בדיקת דם. ומי שפיר זו בדיקה לא נעימה וגם יש לה אחוז סיכון להריון, גם אם מאוד נמוך...

תודה על ההסבר!מתואמת
בדיקור מי שפיר בודקים מספר לא גדול שלמצפה88

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

צ'יפ גנטי כיום זו הבדיקה הרגילה שעושיםאורוש3

פעם היו עושים קריוטיפ שזה פחות מדוייק והצ'יפ היה נחשב מורחב. היום הצ'יפ זה במקום הקריוטיפ של פעם. האקסום זה הרחבה נוספת.

ונכון לגבי החתימה לא לדעת דברים שלא יודעים מה המשמעות שלהם. אנחנו סימנו את זה. 

יש זכאות לצ'יפ מעל גיל מסוים? לא צריך לשלם?מצפה88
בדיוקאורוש3
אני שמעתי מפרופסור מאוד גדול שאם כל הבדיקותרק לרגע 1

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

סיכון קטן מאד כיום, ומאוד נדיריעל...
אני לא באה מעמדה כלשהי אבל אני כן בעדרק לרגע 1אחרונה

בחירה מודעת ומושכלת

סיכון 1:400 או 1:1000 אצל רופא מאוד מומחה זה לא נדיר וזה סטטיסיקה של הפלות מעבר לזה יש סיכונים נוספים וכל אחדה צריכה לעשות את החישוב שלה

לפי דעתי*אורחת

זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.

לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.

 

מה המטרה שלך?

מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.

האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים? 
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.
 

זה לא נכון.. יש עוד תסמונות גנטיות קשות מאודאורוש3

שנבדקות רק בבדיקה הזו.

והן פשוט נדירות יותר. ממש לא מדובר רק על ארבעים אחוז לסכרת.

אפשר להחליט לא לבצע את הבדיקה הזו. לגמרי החלטה לגיטימית. אבל יש אחוז של הריונות שביתר הבדיקות יהיו תקינים לחלוטין ועדיין תהיה תסמונת גנטית או מטבולית קשה שלא ניתן לזהות בדרך אחרת...

אני עשיתיאורוש3

צעירה ממך אבל מעל 35. התלבטתי המון, זה הריון שחיכיתי לו הרבה. ב''ה עבר בשלום.

עשיתי בעין כרם. אפשר שם לבקש לא לדעת מה שמתחת לעשר אחוז סיכון או מה שהם חריגות שלא יודעים להסביר. אנחנו סימנו את זה.

אנחנו בנוסף הרחבנו לבדיקת אקסום. היא בודקת עוד דברים שאי אפשר לראות בבדיקה הרגילה וגם הסיכון אליהם עולה עם הגיל, אבל היא בתשלום פרטי ולא ממונת. אני הרגשתי שאם אני כבר ''מסכנת'' אני רוצה מקסימום בדיקה של דברים קשים שאני יכולה לעמוד בו כלכלית.  

באקסום יש או סינגל, שזה רק לעובר, או טריו שזה בודק את ההורים גם ואז יכולים להסביר חריגות גם לפי ההורים זה יותר מומלץ אבל מאוד מיקר. אז אנחנו עשינו רק לעובר ובעין כרם מאפשרים את זה. לא בכל מקום. ואם צריך אז הם יכולים להמליץ להרחיב גם אחרי קבלת התוצאות. המעבדה שם גם מהירה.

החלטות טובות, בהצלחה!


אולי יעניין אותך