תחזרי למיון יש להם איך לטפל בזה
גם כשילדתי בלי אפידורל
אני חושבת שזה בגלל הלחיצות שלוחצים חזק ונועלים את הלסת, שדוחפים את הלסתות חזק אחת כלפי השניה. קבוע אצלי.
אם ממשיך יותר משבוע אולי כדאי להיבדק..
חזרתי למיון ואמרו לי שאו שמזריקים לי דם לאיזור שעשו לי את האפידורל כי היתה להם פאשלה עשו לי פעמיים חור והיה לי כאבי ראש רציניים וחמורים!!!
או שאני נחה 24 שעות כמעט בלי לזוז חוץ מלשירותים ועשיתי את זה וזה עבר לבד בסוף לא הזדקקתי לפרוצדורה הזו
להיזכר בזה זה סיוט
בדרך כזו משכנעים מישו להגיע למפגש?
ואם תגיעי יהיה הנחמד אחרי כל הדיבורים האלה????
מה בעלך אומר על זה????
בגלל איך שדיברו אלייך א בגלל הטרחה סביב העניין?
איך הם בכללי? תמיד אותו היחס,
האוירה חשובה נכון אבל השאלה מה להקריב עבורה וכמה צעד חכם זה יהיה
ולא להגיע.
את ממש סותרת את עצמך פה יקרה.
את רוצה שזה מה שיעבור לילדייך?
שאם מאיימים ומשתמשים באלימות אז משיגים הכל?
שמותר לדבר ככה לאמא שלהם?
שאנחנו עושים דברים מעבר לכוחות וליכולת העיקר לרצות את הסביבה? ועוד איזו סביבה? מאיימת...אלימה..
אני לא מכירה את כל התמונה
אבל מהקצת שנשמע פה
לדעתי יטיב איתך ללכת לטיפול טוב לעצמך
שבו תבני ותחזקי את הזהות שלך והגבולות הפנימיים שלך
והכבוד לעצמך קודם כל
הייתי פשוט מנסה להזמין מונית באוטבסים באמת לא שיך
אמנם זה הקרבה גדולה ממש
אב אם השקיעו וטרחו והם באמת אנשים בעייתים שלא קולטים בלתמים לדעתי כן כדאי להבליג
כדי שלא יתפתח למריבה גדולה שכבר יהיה קשה מאד לפתור
כמובן שלטא לשתוק אלא לדבר על זה אחר כך שהם יהיו רגועים יותר
אבל לפעמים עדיף לעשות מאמץ כדי לא להגיע למריבות גדולות ולמצבים שלא ממש יש איך לצאת מהם
שאוהבים וחשוב להם לרצות אחרים, תמיד יעשו להם את ה"מצפון" הזה ויתנו להם הרגשה שהם לא בסדר.
ויכולה לבחור רמת הגנה לכל דבר
מה לחסם ומה לא..
בהצלחה!!דיאט ספרייטקניתי לו הרבה יצירות לאחרונה ומשחקים חדשים, וגם הולכים ומזמינים שכנים חברים אלינו ואליהם הביתה.
יצירות:
טושטושים על עיתון
מדבקות בכל מיני גדלים
טושים
צבעים
פלסטלינה
חותכנים כאלה שעושים צורות
משחקים:
לוח עם עט כזה שמוחקים בהזזה
מכונית עם שלט
מטבח מאובזר
בימבות וקורקינט בתוך הבית
פאזלים קטנים
ובעיקר הוא הכי אוהב-
אותי!!!!
סתם לשכב לידי ולהציק לי
אחלה רעיון!
אפונהאז הם די עם עצמם, עד שמתחילים לריב ואז אני צריכה להתערב...
בעיקרון משחקי דמיון רצים פה- בובות (יש לנו מלא), פליימוביל (רק על השולחן הגדול), מגנטים עם בובות קטנות...
אתמול הם שיחקו ממש יפה בפאזלים.
היום בר בצק...
אני די מתייעצת איתם מה להביא להם.
הקטנה רוב הזמן מפריעה להם, אז או שהם לומדים להעסיק אותה, או שהיא איתי בעבודות הבית... חיימשל אמא שלה! איך שהיא רואה אותי נעמדת ליד הכיור היא מביאה כסא..ץ.
בעיקר אוהבים משחקי דמיון עם בובות
פלימוביל
מגנטים
וסרטים , אין מה לעשות, חובת השעה
).).
ממשיכה לחלוםעזר אבל לא מספיק.
מה שבאמת עזר זה המלצה מכאן לעשות אמבטיה עם שיבולת שועל (שמתי בתוך גרב)
והייתי רוחצת באמבטיה של תינוקות....
לפנים כן עזר הקרם, אבל לא היה באותו רמה של הגוף
הדבר היחיד שעזר זה או סטרואידים, או אמבטיות עם שיבולת שועל בתוך גרב - עזר פלאיייייים. (אגב, ניסינו בעיקבות משהי שהמליצה על זה פה בפורום)
אני ממליצה לימרוח סטרואידים כמה ימים, עד שהעור מחלים קצת, ורק אז להמשיך ולישמור על העור שלא יגיע למצב הקודם על ידי השיבולת שועל.
לגבי האמבטיות עם השיבולת שועל, זה ממש פשוט- שמים גרב דקה מאוד עם שיבולת שועל בתוך המים של האמבטיה.
ואחרי שיוצאים מהאמבטיה, לקחת את הגרב עם השיבולת שועל ולימרוח על כל העור המגורה והפצוע, ולהשאיר על העור בלי לישתוף. (כשמוציאים את הגרב מהמים, אז אפשר ליסחוט את זה קצת ואז יוצאת מין מישחה כזאת של השיבולת שועל)
עוד משהו, מומלץ ממש לקצר את זמן המיקלחת למינימום, וגם לא לשים סבון ישירות על העור.
שיש לו רק בפנים. אז זה עוד יותר פשוט וקל.
לא צריך לשים את הגרב באמבטיה, אלא פשוט ליטבול קצת במים ואז לימרוח על הפנים את המישחה של השיבולת שועל שיוצאת מהגרב.
הילדים אצלי נולדים גדולים ותמיד בסקירה מאוחרת הרופא אומר שבטח ישנו לי את התאריך בשבועיים לפחות כי הוא ממש גדול.
הא"ס הכי מדוייק זה הראשון ואם עשית אותו אז אין סיכוי לטעויות
כנראה שהוא שמנמן 
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
אבל אני גרה ממש קרוב... אז לא קשה לי להתנייד איתם...
קורה לי מלא וגרים רחוק
אבל הקשר חשוב לי מאוד
אז צריך להבין למה ואיך הוא מתנהג ככה
בס''ד
למי שלא יודעת, אני כבר כמה שנים כותבת בלוג אנונימי בנושא הדיכאון שעברתי וההתמודדויות והטוב לאורך השנים שחלפו מאז.
בעקבות השרשור של @קופצת אני בימים אלה מכינה גרסאות PDF של כל הפוסטים שבבלוג. בעבר סיפרו לי שהבלוג שלי לא נפתח לכולן, בגלל תוכנות סינון. (ב''ה תכני הבלוג וכמו כן גם התמונות לגמרי צנועים. יש תמונות בודדות שבהן רואים פנים של נשים, בפוסטים הישנים. בע''ה כשיום אחד יהיה לי זמן אשתדל להחליף אותן, כי אולי זה מה שגורם לבעיה של הסינונים. וחוץ מזה יש תמונה אחת שרואים אותי מאחור - רק את המטפחת, בלי הפנים).
אם יש כאן בנות שאין להן גישה לבלוג ומעוניינות לקבל את קבצי ה-PDF, אפשר לפנות אלי בשמחה ובלי נדר אשלח להן. את הקבצים ניתן לקבל בשיחה אישית או דרך המייל (מי שרוצה במייל אבל חפצה לשמור על אנונימיות יכולה לפתוח כתובת מייל חדשה). אם כבר ישבתי והכנתי את גרסאות ה-PDF האלה - הכי ישמח אותי שזה יגיע לכל מי שזה יוכל לעזור או לעניין 🤗
*
ואם כבר אנחנו מדברות, אז יש לי שתי שאלות-בקות:
1) מי שאכן לא מצליחה להיכנס (או שמצליחה באופן חלקי), אשמח ממש לשמוע מה תוכנית הסינון שלך וגם מה רמת הסינון, על מנת שאוכל לנסות לסדר את המצב. אפשר להגיב ישירות לשרשור או דרך השאלון הזה, שקצת יותר מפורט (לוקח כדקה לענות).
2) האם יש לכן רעיונות של מקומות ברשת איפה עוד ניתן יהיה לפרסם את הבלוג?
תודה!!! ❤
נב: מנהלות, מקווה שזה בסדר @אין לי הסבר, @יעל מהדרום, @טארקו, @חצילוש. ואם לא, תרגישו חופשי לערוך כמובן.
(התיוגים לא עבדו לי משום מה)אני ברימון והכל נפתח
מאוד אהבתי את התוכן, הכנות, הכתיבה הקולחת וריבוי התמונות. בלוג ממכר...
מציעה לפרסם בהידברות
אענה בהמשך על השאלון
אממ יש להם שם מדורים שדומים לבלוגים, תראי למשל כאן:סדקים של זהב, פרק 4: יש לי החוצפה לתת לה מסר של אהבה
ויש עוד כמה מדורים בסגנון
בס''ד
נעשה עם זה אבל זה לגמרי פותח את הראש ואת האופקים...
ותודה גם על התגובה לגבי הסינון!
❤
בס''ד
מחזק ❤
בס''ד
(אני מבינה שנפתח לך הכל? את זוכרת שידברנו על זה מזמן מזמן?)
בס''ד
מעניין ממש למה התוכנה חסמה אותה 😅
את יכולה להזכיר לי מה הסינון שלך ומה הרמה בבקשה?
ממש תודה על כל הפירוט!!!
🥰🥰🥰
בס''ד
ה' יברך אותך! חיזקת ושימחת אותי! ❤
בס''ד
תודה ענקית שכתבת.
כל-כך יקר לי לקבל את התגובה שלך!
תודה גדולה גם על המידה הכטני הזה! גם הוא חשוב לי.
וואו נשמה שה' יאיר לך בכל, ויהפוך בקרוב מאד כל נקודה של קושי לנקודה של צמיחה וטוב גלוי!!!!! חזקי ואמצי! ❤
בס''ד
התגובה שלך ממש משמעותית לי.
חיבוק על ההתמודדויות שעוברות עלייך! לא פירטת אבל אני בטוחה שזה לא קל.
אני שולחת לך תמיכה וכוחות, והרבה תקווה למחר טוב יותר - שבו תגלי כמה גדלת והרווחת מהמסע הזה. ותפילה שה' יהפוך בקרוב כל מכאוב לשמחה.
❤❤❤
לשאלותיך
1. אני ברימון הרמטי, לא נפתח לי שום בלוג
2. אין לי רעיונות חדשים
קוראת המון מה שאת כותבת, ותמיד מתחדשים לי דברים ומזיזים לי משהו בלב, תודה רבה!
איך את שולחת את הקובץ PDF?
תוסיפי למרק גמבה, זה מוסיף טעם טוב. ותתבלי מלח, שום גבישי וחוואג '
כי היא צריכה להתרכך...
אם חתכת קוביות אז מעולה.
לבת שלי יש כבר כמה ימים הפרשה מוגברת מאחת העיניים. כמו ההפרשה הרגילה של הבוקר אבל לא רק קצת בפינה של העין אלא כמות יותר גדולה שניכרת על כל העין. חוץ מזה אני לא רואה משהו חריג. הייתן פונות לרופא בגלל זה? אני זוכרת שבמקרה דומה עם ילד גדול יותר הרופא אמר שזה קורה כשמצוננים וזה שום דבר. ואפשר לנגב עם צמר גפן טבול בתה אם רוצים.
מה אומרות מניסיונכן?
תודה רבה וחנוכה שמח!
אם אתן מדברות על החמרה לדלקת אז כנראה כדאי שכן תראה רופא בינתיים אשתדל להצטייד במגבוני עיניים של תינוקות (קונים בכל בית מרקחת? בסופר פארם?) ובע"ה נלך לרופא בהמשך השבוע
ריבוזום