פורום הריון ולידה (עמוד 1276)

זה ה-ויכוח שלי עם בעלי. הוא מאוד רוצה וההורים שלו גם לוחצים שנעשה את זה. אבל אני מתנגדת בתוקף. לא מסוגלת עם חוסר אונים של תינוקות ופעוטות.
אראה לו את זה, למרות שיודעת שהוא יגיד ששלנו גדול מגיל שנה.
חיבוק בכולופן

לא הצלחתי להבין/למצוא אם המחקר קשור גם למקרה שילד בוכה ונמצאים לידו או לא.

ואני חושבת שיש הבדל בין בכי כשנמצאים לבד לבכי שההורים ליד.

אם ההורה בחדר, אבל לא מלטף, לא מחבק, לא מרגיע, אז אני לא יודעת מה המסר שהתינוק מבין מזה...

שיש תינוקות שגם אם יתנו להם לבכות - הם לא יירדמו אחרי זמן מה בלי מענה אחר,
ולעומת זאת יש תינוקות וילדים - שגם אם ישבו לידם הם ימשיכו לבכות...
שורה תחתונה - צריך לטפל בילדים מתוך אהבה ואמפתיה, וצריך לחוש כל ילד לגופו, איזו "שיטה" מתאימה לו.
נשמע שזה בדיוק מה שאתם עושים...

לא על עכשיו

אני כבר אמא לשלושה

אבל עברתי עם הגדול שלי את שיטת ה5 דקות לא יודעת אם זה היה נכון לעשות את זה

הוא היה בן כמעט שנה והתרגל ליידים והייתי ניגשת אליו כל כמה דקות להרגיע אותו להרים וללטף אותו

במשך יומיים וזה מאוד עזר

אבל עכשיו שאני חושבת על זה

בזמנו באמת האמנתי שזה לטובתו

גם הייתי אמא טרייה ומיואשת

 

 

 

ככה כשכן ניגשים, קשה לי להאמין שהילד מרגיש שאין לו על מי לסמוך. הרי בסוף הוא כן מקבל מענה.
במחקר מדובר על שיטה שפשוט נותנים לו לצרוח עד שירדם (לפעמים גם שעות)

איך אפשר לשמוע אותו בוכה ולא לגשת?

או לרצות למות בערך .. אז כבר לא יודעת מה עדיף.
אני גם מתנגדת לשיטות כאלו של מלכתחילה לתת לילד לצרוח, זה נורא.

אבל לפעמים מגיעים לקצה, פשוט לקצה..

אמאלה שעות זה מזעזע איך אפשר

 

אם מדובר בילד סביב שנה ומעלה שכבר יודע שהבכי שלו זו דרך יעילה לאמא ואבא אז לא נורא אם נותנים כמה ימים לבכות זה לגמרי לטובתו
אבל זה ממש לא מתאים בכל סיטואציה

לדעתי אם ילד בוכה יותר מכמה דקות לא כדאי להתעקש. או שהוא לא עייף עדיין או שכואב לו משהו. או שהוא עבר את השעה ולא רגוע מספיק.
אז חבל על מאמץ ועל עצבים.

יש סיבה לבכי
גם אם זה הרגל צריך לדעת לתווך את זנ בצורה שהם מבינים.
רוב המקרים זה איזשהו חסך שיש להם שלא ממולא ולכן צריכים את החום שלנו… זה לדעתי.

אני תמיד נשארת בחדר אבל לפעמים הם בוכים מעייפות יתר.. אז לא נשכיב לישון?
אני באופן אישי מאוד עם יד על הדופק בענייני שינה ורוב הזמן לא היה בכי באמת כי היה סדר ערב מובנה מגיל קטן ושעות השינה שלהם היו ידועות מראש ועמדתי בהן רוב הזמן (וגם כי באמת לא הנקתי יותר מדי אז היה לי יותר קל, ויש שיגידו שאלה הילדים הנוחים) אבל היו מקרים שבכו.. אף ילד לא עשוי מסוכר והם לא יימסו מהבכי.
קצת שנוי במחלוקת אבל זו אני 🤷

הנתונים באים לעמוד לטובת הדעה של הכותב ואפשר בקלות גם למצוא מישהו שטוען אחרת ויש לו נתונים שמאמתים את הטענה שלו.

אין לי ביסוס מחקרי, יש לי רק אינטואציות של אמא. ואני מאמינה שגם אם היו פעמים שהילדה שלי בכתה (כי ניסיתי להרדים אותה ככה, כי לא היה לי כח לקום אליה, כי הייתי בשירותים ולא יכלתי לגשת אליה או כל סיבה אחרת) זה אולי גרם לה למשהו, אבל אני בטוחה שגם כל הפעמים שחיבקתי אותה, נישקתי אותה, עירסלתי אותה בידיים, ישבתי לידה וליטפתי עד שנרדמה, ישנתי איתה במיטה, הוצאתי אותה מהמיטה בבוקר בחיבוק גם הם יצרו משהו עצום וחשוב ואולי איזנו אם לא עלו על הפעמים שנתתי לה לבכות.

אי אפשר להתסכל על הורות (או על החיים בכללי) בצורה חד מימדית של מה קורה לילד כשהוא בוכה.

זו דעתי

אני חושבת שצריך להביל בין גילאים ונסיבות שונות, בחודשים ראשןנים בכי מעיד על צורך פיזי ולא על פינוק ולכן אני משתדלת להענות מהר.
אבל בחודשים מתקדמים יותר אני שרה שיר, אומרת קש, מלטפת ושלום. גם אם הוא אחכ יבכה, אם אני יודעת שאין צורך מאחרי זה )רעב, טיטול, גרפס) אז אין לי מצפון ככ.
וב"ה הילדים שלנו בריאים מאוד בנפשם, שמחים ומלאי ביטחון עצמי ואמון באנשים. הם פשוט נרדמים חבד כהה, אחרי שיר קש וחיבוקים, ברור להם שמכבים את האור ונותנים אולי משחק או ספר ולילט.

אם הבכי מתמשך אז אני אכנס שוב לחבק ולראות מה קורה

ביטוח פרטי דרך העבודה?
אצלנו בלאומית זה רק פרטי כי אין להם מרפאות שיניים

הקופה והביטוח הפרטי לא נותנים החזר או משתתפים בטיפולי שיניים, לצערי..

אנא מאד מרוצה מכבי דנט. מה מקצועיות בעיקר.
הזמינות פחות אבל כשמתחילים סדרה זה רץ בדר''כ

אבל גם בירושלים הבנתי שהרופאים שלהם מצוינים

סתימה רגילה עדיף דרך הקופה, כדאי לבקש המלצה
אם זה משהו יותר מורכב אני הייתי מעדיפה רופא פרטי
וכן, זה יקר...

התחלנו ללמד את הבן שלנו אנגלית.
מראים לו סרטונים של lingokids וזה ממש מוצלח.
יש סרט שנקרא חלב ודבש שהוא אוהב.
סרטים של דודו
אולי יש ערוץ מאיר לגיל הזה

אבל הגן של דודו מקסים- לא סגנון חרדי דווקא
יש למלכהלי סרטים מתוקים וגם למנוחה פוקס - סגנון חרגי יותר

שלפחות יהיה יעיל.

אני לא ממש מכירה. אבל יש של צבעים. צורות. מספרים. וכו'.

בדיוק כתבתי
אנחנו גם הורדנו אפליקציות (חלקם בתשלום) שהוא יכול לשחק וללמוד. הוא למד מזה המון

יש את תוכנה בשם גיקומפרי.

רעותי ושלומי וסתם.
שניהם חינוכיים וארוכים והיא נהנית
היא תיכף בת שלוש...

הוא למד מזה צבעים, מספרים וגם כמה מילים.

טיגי הטיגריס

תודה לכולן אנחנו לא משמיעים לו אנגלית, ולא שירת נשים כמו מלכהלי או רעותי

אולי רבי אלתר. לא בטוחה שתואם גיל.

בגילאים האלה יש גננת ששרה. אז לא יודעת כמה תוכן כבר יש..
בהצלחה !

בגן לא על הכל אני יכולה לשלוט, בבית כן.בכל אופן ביקשתי המלצה לא הטפה. תודה

הסברתי למה עולם התוכן שאת מחפשת מוגבל..

ניידת החלומות, שימעלה ועופר, כספיון, הזחל הרעב, לימוד צבעים, רחלי הקטנה (בלי החלק של השירים), זהירות בדרכים מאושר ע"י רבנים, סמי הכבאי חלקית.אבל הוא כבר מכיר בעל פה, ומשעמם לו

יש גם את חמש למקרא אם ככה.
יש גם שימעלה. אבל חלק עלולים להיות מפחידים.

אבדוק לגבי חמש למקרא

מנוחה פוקס
שלומי וסתם
הגן של דודו
ואולי המליצו על עוד מתאימים, רק שאותם אני לא מכירה בשביל לדעת אם עונים לדרישה או לא.

או רק חלקים? לא הצלחתי למצוא

אין זמין לצפייה באינטרנט

סרט בודד או מנוי לשנה
תכתבי דודו פישר באינטרנט

לא יודעת מה ההגבלות של הפותחת. 🤷‍♀️

תיכנסי לאפליקציה דרך המחשב ותחפשי שם קבוצה שנקראת בגן של דודו

בבקשה לא לשחוט אותי 😅

אבל יש בזה גזל או לכל הפחות חשש גזל וכדאי להתייעץ לפני עם רב בעיניי.

שאני הורדתי את הסרטים שיש אצל ההורים שלי בדיסק והתעצלתי לקחת מהם.
אבל אמרתי נספר גם לקהל הרחב 😅
אבל כן ברור את צודקת

רוב ההיתרים לסרטים פרוצים מתבססים על זה שהם של גויים ומודל צפייה של קולנוע וכדו
פה המודל העסקי הוא של רכישת דיסקים פיזי/מקוון אז העתקה או הורדה של התוכן זה ממש לקחת מיהודי את הפרנסה שלו
גם אם יצליחו למצוא פלפול למה גם זה מותר בעיני זה לא מוסרי

(ראיתי שכתבת שהורדת דברים שיש בדיסקים להורים שלך אז זה אחרת...)

אם הוא יסכים אז אפילו עדיף באנגלית- Daniel Tiger
זה מתוק ממש, חינוכי והבן שלי אוהב מאוד.

ויש גם את רעותי שהיא בסגנון כמו מיכל הקטנה/רינת ויויו וכאלה, רק דתי

בעיקר העונה הישנה

הרבה נשים בררו והגיעו למסקנה לא לעשות את זה
שתדעי שיש גם אופציה לתרום למאגר לכללי
רושמת לך מה שבררתי לפני שנים אולי השתנה מאז
בגדול אין עדיין עדויות שאכן ניתן להשתמש בזה אחרי שנים רבות לאותו אדם אלא רק בתאוריה
התשלום ההתחלתי גבוה וזה לשמירה רק עד גיל מסויים אח"כ זה תשלום חודשי ויכול להיות שגדל עם השנים
הדם הזה חשוב לילוד ברגעים הראשונים ומספק לו כמות ברזל גדולה שנכנסת למאגרים ומונעת אנמיה

אין לי מושג מתי יעבור...

אולי אבקת סודה לשתיה תעשה משהו?

נגיד להניח בתוך כוס כמה כפות ולתת לספוג את הריח??

 

איזה באסה!

מקווה
זה סיוט
ויש לי חוש ריח חזק

את המקרר

בנתיים הריח עדיין קיים🤢🤢🤢
ניסיתי חומץ
אקונומיקה כמה פעמים
א.סודה

רק אחרי שרוקנתי הכל הכל מהמקפיא
וריססתי בסםריי אקונומיקה כמה פעמים(מרוכז)
ואיווררתי חצי שעה כל פעם, בהפסקות
הריח כמעט וחלף
אוי זה פשוט היה סיוט...מעולם לא לקח לי כלכך הרבה זמן ומאמץ להסיר ריח ועוד מסך הכל חתיכת לחם רקוב

שמתי גם משחת שיניים

אולי בריח נתפס באוכל שהיה במקרר ולכן לא עובר?
הייתי מנסה להוציא את הכל מהמקרר ומהמקפיא
לנסות להעביר ניגוב על מה שאפשר
ואולי בכלל לבדוק את הטעם של מה שהיה במקרר יכול להיות שנהיה לזה טעם לוואי

הרוב סגור אז זה בסדר אבל פירות קיבלו טעם ולא נראלי שזה יורד בשטיפה..

אולי למה שארוז להחליף את האריזה לאריזה חדשה
והפירוץ והירקות אולי להשרות במים עם סבון כלים
אם הריח יעלם מהמקרר כנראה שהם המקור לבעיה...

סודה לשתייה וקפה שחור סופגעם ריחות
אולי נסי לשים?
בהצלחה ממש!!!

תודה!!

סביב שבוע 12 התופעות נרגעות.
וגפ יכול להיות שהם יעלמו ליופ ואז יחזרו..
אם בכ"ז זה מלחיץ אותך את יכולה ללכת להבדק אבל בכללי העלמות של תופעות לא מעידה על תקינות ההריון

לפעמים נרגע וחוזר, לפעמים זה נעלם בשלב הזה

אם זה פתאומי וכמה ימים הייי הולכת בכל זאת לבדוק שהכל בסדר.

להירגע

נראה לי היסטריה ללכת כל שבוע להיבדק...

 

אני חייבת להשיג את האולטרסאונד הביתי של כללית.... 

גירושים לא יפתרו את בעיית הבדידות סביר שזה רק יחמיר
נשמע שבעלך פשוט לא מושלם כמו כל אדם הוא אבא טוב הוא מפרנס זה ממש לא מובן מאליו
אם אמרתתשטיפול זוגי עזר לקצת אז שווה לנסות שוב מטפל אחר.
ותחשבי אולי ללכת לטיפול בעצמך לבד לראות איך את עובדת על הבטחון שלך בעצמך ומולו. ואולי תצרי לעצמך מעגל שיעור/ התנדבות כלשהי שיהיה לך מעגל חברתי.

כל העניין שאני עובדת חצי משרה ועם הילדים בעיקר שכחתי מי ומה אני שהבטחון העצמי ברצפה מאוד רוצה לטפל בעצמי אבל לא יכולה להרשות לעצמי כרגע מבחינה כלכלית כי זו הוצאה מטורפת .
גירושים לחלוטין זה לא היתרון אבל גם להיות בזוגיות שאתה מרגיש בה לא הכי טוב עם עצמך גם לא דבר טוב מבחינה רגשית

בבטחון עצמי, גם בלי ללכת לטיפול.
יש הרבה מידע ברשת: עצות, דרכי פעולה, סיפורים אישיים על תהליכים שאנשים עשו עם עצמם. אפשר לצבור ידע, אפשר לעשות ניסוי וטעייה.

אני תמיד רואה פה המלצות גורפות ללכת לטיפול כזה או אחר. יכולות להיות הרבה סיבות למה לא ללכת לטיפול. גם טיפול הוא לא תמיד יעיל ולפעמים אף הורס.

אני אישית מעולם לא הלכתי לשום טיפול. למרות זאת עשיתי הרבה מאד תהליכים עם עצמי, בתחומים שונים וגם בנושא הביטחון העצמי.

אני לא פוסלת צורך בטיפול, אבל את יכולה לנסות לעזור לעצמך כפי שכתבתי בהתחלה.

עניתי למטה 

❤

נתחיל מזה שגירושין עולים יותר מטיפול עבורך. הרבה יותר.
ואני באמת לא חושבת שאת רוצה להתגרש, אלא רוצה יחס. פשוט יחס. להרגיש שרואים אותך. שאכפת ממך. שאת חשובה. צורך בסיסי מאוד וחיוני לכולנו.
ילדים שואבים המון אנרגיות, ביחד עם עבודה, זה הגיונימשיש שחיקה מסוימת. גם בזוגיות. אחרי כמה שנים דברים משתנים, הדינמיקה משתנה עם המציאות, השגרה והילדים וצריך לתחזק את זה.
במקרה שאת מתארת, עצתי לך היא - תתחילי להניע לעצמך את הגלגל.
תהיי את אכפתית לעצמך. תשמחי את עצמך. תעופי על עצמך. תדאגי לעצמך. זה משפיע על הזוגיות ברמות אחרות, זה מדבק כמו שפעת. ברגע שאת משדרת את זה כלפי חוץ - תקבלי יחס כזה.
ובמקביל - תחפשי עם פנס דברים שבהם בעלך מראה לך אהבה ואכפתיות. יש המון. ותקבלי אותם ככאלה. הוא עובד? זה לפרנסת הבית. זה בשבילך, שלא יחסר לך לכלום. שתוכלי לעבוד רק בחצי משרה.
הוא עוזר לך עם הילדים לפעמים? גם זו נתינה בשבילך. וכו' ותודי לו על כך ותעריכי אותו על כך במילים ממש, וזה עושה רצון לתת עוד בעז"ה

הכי טוב לעשות את זה באמצעות טיפול. ואת שווה את ההשקעה הזו. הנפש שלך מורעבת! תני לה אוכל של דימוי חיובי על עצמך ודאגה לעצמך.

ובהקשר לעניין עם הבעל וחוסר האמפתיה - לדעתי זה גם קשור. מתוך הריחוק ביניכם אולי הוא לא מצא את הדרך להביע כלפייך את הרגש המתאים
חיבוק ❤️

אשתדל לכתוב בהרחבה אחרי שבת..

אבל:
ככל שאני מתנה את האושר שלך ב"אידור" שהוא נותן לך - זה בעצמו והאכזבות שלךממנו מכבים אותו ומונעים ממנו להעניק לך את מה שאת כל כך רוצה.

במיוחד ממה שתיארת את המציאות לפני הילדים נשמע שיש לכם בסיס מצויים לקשר. רק צריך ללמוד איך חיים אותו במציאות הנוכחית.

אני מציעה לך בהמשך למה ש@המקורית כתבה למלא את עצמך בעצמך ולהפסיק לצפות ממנו.
מה שעשוי לקרות לבד (לא כי את מנסה) זה שני דברים:

1. ככל שפחות תצפי ממנו ותצאי מנקודת הנחה שאכן "הוא לא נותן לך כלום ובכלל לא תומך בך" תתחילי לשים לב פתאום לנקודות שבהםהוא דוקא כן נותן ותומך ורק את זו שלוקחת אותם כמובנים מאליהם.

2. ככל שתהיה פחות תלויה בו ופחות משתפת אותו - עשוי להתעורר בו הסקרנות הטבעית להיות שותף בעולמך והוא יתחיל ליזום זמנים משותפים של שיח.

והערה ממש טכנית נוספת:
אתם חייבים ללמוד לייצר לעצמכם זמנים זוגיים שבהם לא מדברים לא על הניהול הטכני של הבית ולא על הילדים.
גם אם כרגע כשהילדים קטנים פחות שייך לצאת בערבים או לנופש זוגי אז לפחות תקדישו פעם בשבוע ערב זוגי אחרי שהילדים ישנים ותעשו בו דברים כיפיים לא טכניים ולא קשורים לחינוך ילדים.
ואולי פעם בכמה שבועות תצליחו להתגייס ליציאה זוגית אפילו עם בדרכי יצירתיות (אני יודעת שזה לא קל כשהילדים קטנטנים והעבודה תובענית, אבל זה אפשרי)

ועוד משהו:
אולי תשאלי אותו (אבל רק אם זה לא ממקום מאשים או תובעני) איך הוא מרגיש עם השינוי שקרה בזוגיות ומה הוא מציע.יכול להיות שתוךתעים מהתשובות שלו..
נסי להקשיב לו באמת ולא להניח שרק התשובה שאת עונה לעצמך היא ה"נכונה"..

בהצלחה!

בכלל ונראה שגם לך, וזו עבודה רצינית...
מה עם האפשרות להגיד לו: אני רוצה חיבוק, אני סיפרתי לך משהו אישי וקשה ואני מרגישה צורך להרגיש אותך קרוב/ עטופה (אגב לפעמים גברים לא יודעים איך להכיל סיפורים קשים שעברו על נשותיהם, הם נפגעים בשבילה ואין להם מושג איך להגיב...)
אם את אומרת שהוא "רובוט" יש סיכוי לא קטן שהדפוס הזה יכנס לו לתוכנה ברגע שתקודדי את זה...
חיבוק גדול. בדידות היא חויה קשה ולא נעימה, אבל כמו שכתבו לך נראה שיש לכם מאיפה להתחיל ולאן להתקדם בלי לשנות סדרי עולם, שה' ישלח לביתכם ברכה ושלום.

קודם כל חיבוק גדול גדול על הרגשת הבדידות והרגשות הקשים שליוו אותך בעת כתיבת ההודעה ואולי גם מעבר זה בטוח לא קל להרגיש את כל הצפת הרגשות הללו, והמקום הבודד הזה מול עצמי יכול להפחיד מאוד.

 

 

אני מרגישה שצריך להבין כאן לעומק הרבה יותר דברים בכדי לענות בצורה מדויקת לכם.

יש כאן חלקים שחסרים בתמונה וחשובים מאוד להבנה הכוללת.

 

כתבת שהייתם בזוגיות טובה מאוד לפני שהגיעו הילדים.

שהייתם צוחקים הרבה,

מלא שיחות *עמוקות*

טיולים

הרגשה מאוד טובה יחד

 

ולאחר מכן כתבת שבעלך רובוטי ולא מראה רגשות 

וכי אתם מדברים רק על הילדים.

 

וצריך להבין רגע את הנקודה הזו. 

על מה הפער הזה יושב כי הוא מהותי מאוד.

 

אם בעלך ניהל איתך שיחות עומק וצחוקים והרגשה של חיבור גדול - נשמע שיש בו את זה.

שהוא לא רובוטי, לפחות לא ביכולת שלו.

ושיש שם משהו עם הגעת הילדים המתוקים, שגורם לו ללכת קצת אחורה בתחום הזה, וצריך להבין מה בדיוק וכמובן איך אפשר לשפר את זה.

גם אצל בעלך אישית וכמובן גם זוגית ביניכם.

יש כאן דווקא הרבה אופטימיות כי את כותבת שזה כבר היה לכם בצורה טובה וחזקה, כלומר אפשר בהחלט להחיות את זה ו"לנקות" את רעשי הרקע ואת המכשולים מסביב (אחרי שמצליחים לזהות אותם במדויק, כמובן) - ואז להגיע לפתרון הנכון איך לגרום לזה להצליח שוב.

 

- צריך גם לחשוב על המציאות של חייכם,

העבודה התובענית של בעלך,

המקום שלך בבית עם ניהול הבית והילדים שכפי שתיארת הוא בעיקר עלייך,

צריך לראות האם הסידור הזה נכון ומתאים  לכם כרגע, ואם לא מה אפשר לעשות כדי להגיע לאיזון שיטיב לכם.

 

- גם על המקום של המחמאות והחיזוקים צריך לעבוד בצורה שורשית ולראות את הנתונים כפי שהם בכדי להתתקדם ב"ה.

 

- צריך גם לעבד לעומק מה קרה באותה הפעם שסיפרת לו דברים אישיים עלייך והוא השתמש בדברים נגדך באחד הריבים. ממש לעשות שם עבודת עומק ולראות מה קרה שם, וכמובן לשמוע גם את הצד שלו לכך, זה חשוב מאוד.

 

- גם הנקודה של השיתוף שתיארת -

שמצד אחד את מרגישה שהוא כן מייעץ לך, שהוא כן מקשיב לך,

ומצד שני חסר לך להרגיש שהוא באמת מאמין בך ושזה עם רגש - צריך לראות איך אפשר לתווך ולתקשר את זה נכון מולו, כמובן מה הוא חווה ומרגיש כשזה קורה ומה הוא מציע, למה את בדיוק מתכוונת ומצפה בעצם, ואז אפשר להתקדם גם בנקודה הזו.

זה קשור גם למה שהעלית על השיתוף הטרי שהיה. כתבת שגם שם כן הייתה הקשבה מצידו, הוא כן הקשיב, הוא כן ייעץ, אבל הרגשת שמשהו שם חסר ואפילו חששת שמא חלילה ישתמש גם בזה לרעה נגדך בעתיד.

צריך להבין כאן מה קורה. 

יש כאן דברים שחסרים מאוד בהבנה.

 

- יש כאן כיוון חיובי נוסף שבעלך יודע ואומר שצריך לעבוד על הזוגיות למרות שיש ילדים - שזה כמובן דבר מבורך,

- יש כאן עוד כיוון חיובי שכתבת שעשיתם בעבר טיפול זוגי וזה כן עזר, גם אם לחודש, - ניסיתם לחזור למטפל? לשקף לו מה קרה מאז? אם משהו עזר לכם יכול מאוד להיות שזו הכתובת לחזור אליה ולראות מה ואיך ניתן לעשות.

 

כתבת גם עוד הרבה מאוד דברים טובים עליו.

שהוא אבא טוב

שהטא כן אבא פעיל שהוא כן פעיל בטיפול בילדים וגם בבית

שהוא גם מפרנס ועובד קשה

שהוא אדם טוב באישיות

שהוא אדם נעים לבריות

שהוא כן מקשיב לך

שהוא כן מייעץ לך

שהיו לכם לפני הילדים גם המון שיחות עמוקות

והמון צחוקים וכיף וביחד וטיולים וטוב מאוד גדול.

 

ומנגד את מתארת שיש לך מחשבות על להתגרש ולהיפרד, כלומר שוב יש כאן פער גדול שצריך להבין אותו לעומק.

ואמירות קשות כפי שתיארת שאת נובלת בינתיים. וחושבת על סידור כלכלי נכון, על לצאת מהבית עם הילדים, על להשכיר דירה כי הוא ישאר בבית...

חשוב לעבד ולהבין את הפער הזה. להצליח לסדר את הדברים בראש ובלב.

כרגע באמת יש בלאגן גדול וסלט כזה, וגם חסרה הבנה גדולה, (גם שלי כקוראת מהצד, אבל הכי חשוב - שלך. חשוב שאת תביני את עצמך ומול מה את מתמודדת בדיוק, מה הנתונים, מה בעלך חושב, ושתהיה יותר בהירות כי רק כך ניתן להתייחס לתמונה השלמה נכון).

ואני חושבת שמקום מקצועי יכול לעזור לך מאוד לעשות את הסדר בדברים כנ"ל. הייתי מתחילה בלחזור לאותו מטפל שלכם ולשקף לו את הדברים ולשמוע מה דעתו ומה הוא מייעץ.

ובעיקר - לוודא שיש לך *מקום לעצמך* - להביע הכל בצורה מסודרת ורצופה ועמוקה ומקיפה, וכמובן לקבל ליווי נכון, תמיכה נכונה, כלים טובים ותובנות שיקדמו אותך ב"ה.

 

המון הצלחה יקרה! שתזכי לישועה שלמה ובהירות הדרך

 

- ותודה רבה @איזמרגד1 יקרה על התיוג 🙏

 

 

שיכתבו לך בפרטי, לצערנו יש טיפוסים שקוראים הודעה כמו שלך ומרגישים שזו הזמנה בשבילם לנצל את חולשתך באופן ריגשי או אפילו פיזי. כל שיחה שלא מוצאת חן בעיניך וגורמת לך חוסר נוחות תתעלמי או תחסמי. ❤️

שותה הרבה?

מידי פעם יותר אבל כל הזמן יעד כאב

חיובית לנוכחות חיידק
כתבה לי באפליקציה ושלחה מרשם ואין לי מושג איזה חיידק...

כשמחליפים סוג זה שוב דימום הסתגלות?

הוא נחשב מומחה,
אבל הוא די מתנשא, כן ענה לשאלות והתייחס למה שאמרתי, לא בצורה נחמדה מדי.

בספר שיטת המודעות לפוריות היא ממליצה לשטוף היטב את הנרתיק לאחר היחסים ואז לזהות את ההפרשה המתחדשת.

אבל אם נגיד יש ביוץ.. זה לא מונע היריון?

הזרע נכנס לרחם עוד לפני שאת קמה מהמיטה.
אבל אם את חודש. אל תשטפי מיד.

אם יש לך המלצה לדברין לקרוא בעניין אשמח

עם 2 אצבעות אחריי יחסים

רק כשנמנעתי בזמן של חלון הפוריות..
תשלבי חום השחר ומיקום צוואר הרחם

בשבת בראשית תמיד מרגשת אותי ההתחדשות וההתחלה החדשה.
היא מסמלת גם את המעבר והחיבור בין החגים לשגרה,
וגם פתיחה חדשה,הרגשה של אופק חדש שנפתח,
תמיד יש לי בשבת הזו רצון להתחיל משהו חדש - איזה פרשן או לימוד שאעבור עליו בסבב הזה.
ובניגוד לשיר של נעמי שמר ( שמסמל הרבה מהעולם הזה) ההתחלה הזו היא לא סיום מצער או פרידה מהסבב הקודם, אלא עליית קומה והוספה על הקיים.
שנזכה להתחיל ולסיים!

@מתואמת יקרה!תודה שפתחת לנו מחדש!!!
ותודה רבה לך ולכל הכותבות היקרות,על הלימוד שקיבלתי מכן בשנה שעברה!!!
היתה הרגשה מיוחדת בשמחת תורה שהרגשתי סיום ללימוד השבועי שלנו , עוד מבט לפרשות שנוסף לי בזכותכן בשנה החולפת. תודה רבה 💕

גם אני אוהבת את ההתחדשות שבשבת בראשית. בימים האחרונים קצת קשה לי להרגיש את זה... עודדת אותי ונתת לי תקווה לשיפור המצב!

בפרשת בראשית האור החיים מפרש כל כך הרבה פרושים מיוחדים ,שלא ידעתי מה לבחור...
קודם כל הפתיחה שלו לפירוש
בעזר יוצר אורה. אבאר פירוש התורה. ליחד שמו הנורא. אשר עשאני מראשית. ויעצני וקראני ראשית. לעסוק בנועם ראשית. אתחיל לבאר ספר בראשית

בניגוד למקובל לדבר על חטא אדם הראשון,האור החיים כותב על חוה דברי סנגוריה -
חוה לא ידעה שקיימת בעולם בריאה שלא רוצה לעשות את רצון ה', אם היתה יודעת כמו שאנשים זאת היום-ולא מקשיבים ליצר הרע, היא היתה יודעת להיזהר ממנו.

וראיתי לתת טוב טעם כי אין כל כך אשמה על חוה כי לא חשבה שיש בריה בעולם שבראה ה' להבחין בה אהבת ברואיו שהוא הנחש שנתלבש בו השטן ואם היתה יודעת זה היתה חוששת לו ולא היתה נותנת אוזן לשמוע דבריו כאשר עושים הן היום אנשים צדיקים שאינם מטים אוזן לפיתוייו הגם כי ירבה חלק לשונו והפלגת חשק מעדני מטעמי איסורו וזה הוא לצד שהכירו כי הוא און ומרמה יורד ומסטין עולה ומקטרג, והיא האשה העניה לא עלה בדעתה כי ישנה לבריה זו בעולם לנסותה, ונוסף כי הרגישה בטעימת העץ לצד היותו מותר לפי סברתה וראתה כי משונה הוא לשבח ובהצטרפות דעתה שקלה מאדם, אבל אם היתה יודעת כידיעתינו כי ברא ה' שטן לנסות ידידיו או אם היה לה טעימת העץ באיסור ולא היתה טועמת לא היתה שולחת ידיה לאכול:

והייתי חייבת להקדיש פירוש נוסף ל@מתואמת שמעשירה אותנו תמיד בידע הלשוני.
מה פירוש המילה ויכולו?
מקובל להגיד שזה הסתיימו,
אבל המילה הזו היא גם מלשון השתוקקות.
" נכספה וגם כלתה נפשי" שהבריות בעולם משתוקקות ונכספות לקב"ה,
ובמילה "ויכל" הקב"ה משתוקק אלינו כמו "כלה" שהחתן משתוקק אליה.
אבל מכיוון שזה מעשה בראשית וזה מסובך לתמצת ולקצר,אז אני רק
מצרפת קישור לסיכום שיעור של הרב יהושע שפירא על הפירוש של האור החיים על ויכולו,
רזא דאחד - פרשת בראשית

כמה כוח זה נותן!

ובאמת מרגש להתחיל מבראשית שוב! תודה שהבאת גם את הפתיחה המיוחדת של האור החיים, ממש מרגשת ומחברת.

תודה שהבאת אותם, ותודה גם על ההקדשה

תודה לך @מתואמת על ההתמדה בפתיחת השרשורים ולך וכל הכותבות היקרות!!
זיכיון אותי ללמוד תורה וגם אהבתם אותה עלי בשנה האחרונה,
בחיים בחיים לא הייתי לומדת שום דבר בלעדיכם..
זה ממש מתנה ענקית ועצומה!!!

בראשית ברא- הפירוש החסידי שקודם כל לפני הכל תדע שיש בורא לעולם (בראשית-ברא...)

וגם
ההיפוך אותיות של המילה בראשית זה ראשי תיבות של המשפט- יש ששים ריבוא אותיות לתורה...

והיה עוד היפוך אותיות שאני לא זוכרת

אני פעם חשבתי שבראשית זה ברא שי"ת - ה' יתברך ברא את העולם

חידוש קצר ומעניין לפרשת בראשית🤩
✨✨✨✨✨✨✨✨✨
אנחנו רגילים לקרוא את הפסוק הראשון של התורה בצורתו הרגילה: "בראשית ברא אלוהים את השמיים והארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו..."

*✨בספר "חשבה לטובה" מביאים פירוש מעניין מאוד:✨*

" _בראשית_ - אם מיד בראשיתו של יום זוכר האדם כי - _ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ_
הרי גם לאחר מכן _והארץ הייתה תוהו ובוהו_ - כלומר כל העניינים הארציים והגשמיים, תוהו ובוהו הם בעיניו..."

וזהו יסוד חשוב באמונה! שכאשר אדם זוכר בראש ובראשונה שהבורא הוא מעל הכל, זה גורם לו להיות רגוע ושמח בחלקו, ולהסתכל על האירועים הגשמיים שקורים לו כ"תוהו ובוהו", מכך הוא תולה אותם בקב"ה בלבד, ומבין שרק בידו הכוחות לעזור.

✨שבת שלום ומבורך✨

ראשי תיבות של בן ראשון אחרי שלושים יום תפדה.
רמז לפדיון הבן.

שהתורה אף פעם לא נגמרת
גם בגיל 80 יש עוד מה ללמוד.. שנזכה

נחש - מלשון ניחוש.
נחש - מלשון לחוש=למהר.
נחש - מלשון לחוש=להרגיש.
לפעמים אנחנו *ממהרים* *לנחש* את *התחושות* של עצמנו או של סביבתנו, ולא תמיד זה טוב... לפעמים זה עלול לגרום לטעויות קריטיות - ולהביא אותנו ממש לחטא, החטא שאותו מסמל הנחש הקדמון...

מוזמנות לפתח עוד את המחשבות הללו...

האמת אין לי כרגע עוד מה להוסיף כי המסר ככ חזק.
תודה על זה.

איך את מרגישה יקירה?

עם עליות וירידות בכאבים בשן. אבל ב"ה הכאבים החזקים נורא של היומיים הראשונים חלפו.
ואיך את? (ראיתי את השרשור שפתחת על הקושי בנפש... לא הגבתי, אבל חשבתי עלייך )

אני משתפרת. כשעולה אצלי קושי כזה, זה סימן שצריך לשנות. אני על זה.
תודה ❤️

אולי אם חווה וקין בפרשתנו היו לומדים לזהות שקושי הוא סימן להתקדם הלאה, הם לא היו חוטאים...

@נפש חיה. זאת הפרשה שלך!!
בקריאת התורה חשבתי עליך הרבה🙂

לא הספקתי לכתוב לפני שבת, והאמת שגם לא הצלחתי מספיק להתרכז בשיעור שהצלחתי לשמוע בשביל שאצליח לכתוב את הדברים.
אבל בשבת קראתי שוב בספר של הרב ראובן ששון 'האישה ומצוותיה' על טהרת המשפחה, את החלק בו הוא מדבר על הקשר בין הנידה לחטא הקדמוני, והמשמעות של הטומאה על רקע החטא. וחשבתי לסכם את הדברים (עם עיבוד וקצת תוספות שלי. וסליחה מראש על האורך. בספר זה עוד יותר ארוך ומפורט…).

למה דימום הווסת מטמא אותנו? מה זו בכלל הטומאה הזאת?
בלשון של ימינו, למילה 'טמא' יש קונוטציה מאוד שלילית, של משהו רע, מאוס, שצריך להרחיק.
אבל בעצם צריך לזכור שהטומאה נמצאת בכל מקום. היום כולנו טמאי מתים, בלי אפר פרה אדומה שיטהר אותנו.
רק שרוב הזמן אין לזה משמעות מעשית. כי טומאה וטהרה רלוונטיים לשני דברים - לקשר עם הקב"ה בבית המקדש, ולקשר עם הבעל בין בני זוג.
ובגלל שבית המקדש חרב, המקום בו אנחנו פוגשים את מושגי הטומאה והטהרה זה סביב הקשר הזוגי, עם טומאת הנידה, שהיא הטומאה שרלוונטית לקשר הזה.
ולכן דווקא אנחנו זוכות לעבור תהליך של טהרה, תהליך של הסרת הטומאה, כדי לחזור ולהתקרב על הבעל (זו עדיין לא טהרה שמאפשרת לעלות לבית המקדש, עדיין יש עלינו טומאת מת, אבל אנחנו כן זוכות להסיר מעלינו חלק מהטומאה).

אבל בכל זאת - מה זו הטומאה הזו? זה עדיין משהו שלילי שאנחנו שואפים להסיר מאיתנו. אז מה המשמעות של הטומאה הזו?
את זה אנחנו יכולים ללמוד מהפרשה שלנו, שם הכל התחיל.
לפני חטא אדם הראשון, לא היתה מציאות של טומאה. הכל היה שלם וטהור. היתה מציאות עליונה, וגם האדם היה הרבה יותר רוחני ומחובר לנשמה שלו, ללא יצר הרע.
אבל החטא הפיל את כל המציאות. גם הגוף של האדם נהיה חומרי יותר, הקשר בין הנשמה לגוף נהיה קשה יותר, ונכנס לאדם יצר הרע שהפך להיות פנימי וחלק ממנו (לעומת מה שהיה עד אז, שהנחש היה היצר הרע אבל הוא היה חיצוני לאדם).

הנפילה הזו של המציאות הביאה לעולם את המציאות של המוות. הוא בעצם הביטוי הכי גדול של 'זוהמת הנחש', וזו הטומאה שמתבטאת במציאות של מוות.
טומאת מת לא קשורה למעלה הרוחנית של האדם. גם צדיק גדול שנפטר הוא עדיין אבי אבות הטומאה. וכל אחד לפעמים מצווה להיטמא למת (בשבעת הקרובים, במת מצווה).
אבל עצם המציאות של מוות מאפשרת לטומאה אחיזה במציאות. זה מבטא מציאות רוחנית שמבטאת את הנפילה של העולם בעקבות חטא אדם הראשון, וצריך לעשות תהליך כדי להיטהר ממנה, כדי לעלות שוב למדרגה של קדושה ולאפשרות לחיבור קרוב יותר לקב"ה דרך בית המקדש.
(והיום שאין אפשרות להיטהר מטומאת מת, וגם אין אפשרות לעלות לבית המקדש, הקשר שלנו עם הקב"ה חסר בעקבות זה. כמובן זה לא מונע מאיתנו לעסוק בקודש - בתפילה, בתורה ובמצוות, אבל השיא של הקשר חסר).

גם טומאת הנידה היא חלק מהביטוי של הנפילה הזו.
כאשר האישה חטאה, גם היא היתה חלק מנפילה של המציאות. ובגלל הניתוק שנוצר בין הנשמה לגוף, כל התהליך של יצירת חיים חדשים נהיה קשה יותר.
במציאות המתוקנת, האידיאלית, של לפני החטא, לא היתה צריכה להיות מציאות של אפשרות ליצור חיים שלא מתממשת. כל חיבור של האדם לאשתו היה מביא ללידה. בלי צער העיבור, ובלי קושי הלידה ("הרה ויולדת יחדיו - ביום שהרה זה יולדת ולד אחר כמו תרנגולת וכיון שמשמשת בכל יום נמצאת יולדת בכל יום". לא יודעת איך זה היה מתבטא במציאות למעשה, אבל זה מבטא את המציאות המתוקנת שכל ניסיון להרות מביא מיד ללידה ללא קושי).
אבל החטא הביא למצב בו החיבור הזה נהיה קשה. לא תמיד הפוטנציאל מתממש. וגם כשכן, זה בא בצער ובקושי.
והמציאות של פוטנציאל חיים שלא ממומש מבטא איזשהו 'מוות'. לא מוות ממש של יצור חי, אבל זה קשור למציאות של מוות שהחטא הקדמוני הביא. וגם זה מאפשר אחיזה של הטומאה. זה מביא אותנו למציאות רוחנית שכבר לא מאפשרת חיבור וקרבה פיזית עם הבעל. וצריך לעבור תהליך כדי להתגבר על הטומאה הזו, ולחזור להיטהר, לחזור למציאות שמאפשרת את שיא הקשר הזוגי - החיבור הפיזי.

ובעצם, עם ההסתכלות הזו, אפשר להבין שמציאות הנידה היא לא סתם עונש על החטא. זו בעצם תוצאה של החטא, שגם מאפשרת את התיקון.
בכל פעם שמגיעה אלינו אחיזה של הטומאה, בעקבות הדימום, אנחנו יכולות להיות שותפות בתיקון של הטומאה הזו, של זוהמת הנחש שאוחזת בעולם לאחר החטא. ותהליך הטהרה שאנחנו עוברות הוא עוד שלב של תיקון החטא וניצחון על הטומאה.

אפשר אולי להסביר את הטומאה כמו 'כאב רוחני'. כשלאדם יש כאב פיזי, זה לא נעים, אבל זה מה שמביא אותו לטפל בבעיה ולהגיע לריפוי. הכאב הוא לא הבעיה עצמה אלא הוא מעיד על כך שיש משהו שדורש טיפול, והוא מעורר את האדם לטפל (ולכן מסוכן לאבד את היכולת לחוש כאב, כי האדם יכול לסבול מבעיה ולא לדעת והיא רק תחמיר).
באופן דומה, הטומאה היא ביטוי של מציאות רוחנית בעייתית, של מצב שמצריך תיקון, ועצם זה שיש טומאה שמונעת אותנו מקירבה לבעל (כמו 'כאב', רק שלא מרגישים אותו באופן פיזי אלא ברמה הרוחנית), זה מזכיר ומראה לנו שיש מציאות שדורשת תיקון. והתורה גם מלמדת אותנו את התהליך שצריך לעבור כדי להגיע לתיקון הזה ולנצל את הטומאה, על ידי תהליך הטהרה.


במבט פנימי אפילו יותר, יש רמזים ומקורות שונים לכך שהחטא הוא חלק מהתהליך ההכרחי של העולם.
הקב"ה ברא את העולם מתוך מגמה שהעולם יצטרך לעבור תהליך של תיקון. העולם מתחיל ממקום גבוה כדי שיהיה לאן לשוב, שתהיה נקודת התחלה שאפשר לשאוף לחזור אליה, אבל הנפילה היתה מוכרחת, כי זו היתה המטרה של העולם, שנגיע אל השלמות ואל התיקון דווקא מתוך מקום נמוך.
לכן עוד לפני החטא של האדם יש הכנה אל החטא במקומות שונים - מיעוט הלבנה (שקשורה גם לאישה), חטאה של הארץ (שלא עשתה 'עץ פרי עושה פרי' אלא רק 'עץ עושה פרי' ולכן נתקללה יחד עם האדם), וגם מקומות שונים שבהם רמוז שנברא מלאך המוות למרות שעוד לא היתה אמורה להיות מציאות של מוות ("והנה טוב מאוד" - זה מלאך המוות).
הקב"ה רצה שהחטא יגיע מבחירתו החופשית של האדם, כדי שהוא יהיה קשור באמת אל התיקון, שהוא יצטרך לתקן את מה שהוא קלקל, ולא שסתם יצטרך לעמול על תיקון של נפילה שלא קשורה אליו. אבל זו היתה חלק מהמטרה של העולם, כדי שהאדם יהיה ממש שותף בבריאה, בהעלאת העולם אל המקום העליון שלו.
וכך הקב"ה גם גלגל שלאישה יהיה תפקיד משמעותי בקלקול, כי לה יש את הכוח לתקן. ועכשיו לאחר הנפילה, בכל חודש האישה פוגשת את מציאות הטומאה שירדה לעולם בעקבות החטא, ויכולה לעבור את התהליך של התיקון, כדי להוסיף עוד שלב בתיקון החטא והעלאת העולם למקום העליון שלו.

(הדברים האלו הם עמוקים וקשורים לפנימיות התורה ולעומק הרבה יותר גדול. לא באמת הבנתי עד הסוף את כל המושגים שהזכרתי. אבל אני חושבת שגם בלי להבין הכל עד הסוף, זה פותח את ההסתכלות ועוזר להבין את הדברים קצת יותר לעומק, וגם עוזר להבין שיש עוד הרבה מעבר שאנחנו לא מבינים, אבל להכל יש משמעות, גם אם זה מעבר ליכולת ההבנה וההשגה שלנו).

מקווה שהרעיונות האלה יחדרו עמוק פנימה, ואצליח להרגיש ולהתרגש מהם עד הסוף...

מהמם ממש

עשית לי סדר בכל הדברים וחיברת בין הכל!
תודה על הסיכום המדהים שלך!

ולסיום הסבב פרשות,זה הזדמנות להודות לך על כל מה שאת כותבת כאן,בזכותך אני יכולה לשמוע שיעורים של הרב ששון,כי אני יודעת שגם אם יש לי באמצע הרבה "מסיחים" אני יכולה לקרוא את הסיכום שלך!

וזה מחזק שאת כל פעם מודה על הסיכומים שאני כותבת, כי זה דוחף אותי לכתוב (כשאני מספיקה), ואז גם אני קולטת את הדברים טוב יותר. הסיכום עוזר גם לי לסדר את הדברים בראש.

ובאותה הזדמנות, תודה גם לך על הדברים היפים שאת כותבת בכל שבוע, ועל הלימוד של האור החיים הקדוש שאת מזכה אותנו להצטרף וללמוד.

ללמוד ממנו פרשת שבוע מידי שבוע?

עם הבעל אולי (או לבד..)

משהו ברמה גבוהה אבל מצד שני משהו משמח וממלא

ולא מידי ארוך או פשטני מידי

יש "שיחות הרב נבנצאל" על סדר פרשות השבוע שזה מובן ויפה מאד.

'בני ציון' של הרב פנחס פרידמן
ו'נתיבי אור' של הרב נסים יגן

שיחות הרצי"ה - (שיחות הרב צבי יהודה על הפרשות של הרב אבינר)
זה מבט כללי על כל הפרשות ומחבר את הכל לתהליך כללי.
אני ממש ממליצה לעשות סבב כזה לפחות שנה אחת,כי זה לא רק פירוש ספציפי על פסוק מסויים אלא עוזר להבין את כל המהלך האלוקי בעולם שמופיע בתורה,מראה את הסדר האלוקי.
( אני נהנתי מהמהדורת כיס זה גם מקוצר וגם אפשר ללמוד בדרכים).

כמו שכתבה @נפש חיה.
"הגיוני משה" של הרב בוצ'קו- קצר על כל פרשה, ומעניין מאד.
ואותו סגנון-
"אהלי תורה" של הרב יעקב אריאל.

אנחנו אוהבים גם לקחת פרשן- וכל שבת ללמוד פרוש אחד שלו על הפרשה ( כמובן שזה גם גורם להסתכל על עוד פרושים שלו וזה מעניין מאד )
זה גם משימה מעניינת לראות קווים של הפרשן שעוברים לאורך כל הפרשות.
( רשי,רמבן,הנציב,המלבים,אור החיים,שפת אמת)

אולי ינחם אותך
אני סבלתי בערך מאמצע ההריון מברקסטונים
ובחודש תשיעי היו לי כל הזמן צירים כואבים אבל לא סדירים
ילדתי ב40+1
אבל בגלל שהרחם שלי התאמנה כל כך הרבה- הלידה היתה קלה ומהירה מאוד ב"ה! לידה ראשונה
ברמה שהמיילדות אמרו לי ללידות הבאות בע"ה להגיע מוקדם הרבה יותר כי כנראה שאני יולדת מהר

לכן יש בזה משהו יותר מחשיש. כי שעה וחצי אחרי שמתחיל אני עם תינוק.
זה מתחיל מ0 ל100. אז כל פעם אני נדרכת מחדש

אז לא התכוונתי עד כדי כך מהר חחח 😅
וואי אז ממש מבינה את החשש❤️

אני עם צירים כל ההריוןןן
ולא ברקסטונים
צירים צירים..
מחודש רביעי חמישי..
ואני יולדת בסוף (הרבה אחרי התאריך..)
והלידות שלי ארוכותתתת

לא יודעת מתי זה הופך מברקסטון וכבר נחשב ציר. זאת האמת

כשזה יהיה ממש לידה מין הסתם תדעי

גם מתי נתחתן, הבית יהיה מסודר ומתי נעבור לדירה גדולה יותר... אם אפשר גם מתי נכנס להריון ומה יהיו המרווחים... וגם מה המין! חחח 

לפותחת תנסי להנות מחוסר הידיעה 🥰🥰
כנראה לא סתם הקב"ה ברא את זה כך..

אבל וואו עם לידות מהירות כמו שלך זה באמת מותח!!!
והכי חשוב בשלב הזה לנוח לנוח לנוח!

הכי חשוב זה לא הזמן אלא תינוק בריא ואמא בריאה

גם ככה האינטואיציה שלנו לא טועה בדכ

בהפתעה

עד שיש יתרון בקיסרי...
@פרח לשימוח🌷 - גם בזה אני מזדהה איתך... זה תמיד היה מתסכל! בעיקר בהיריון של השישי, שהכנסתי לי לראש שאני יולדת לפני התאריך (על סמך רוב הלידות הקודמות), ובסוף ילדתי ב-40+3... (מי שישמע, כן?)

הכח שלי נגמר🙉

אתן לך את ההמלצה שתמיד נותנים כאן בפורום - תדמייני כאילו התאריך שלך הוא בשבוע 42 (תכל'ס לא יודעת כמה זה עוזר...)

יותר בסגנון מלון עם תינוקיה
מאד מפנק ומושקע ואפשר לשהות שם גם עם הבעל

אפשרות להזמין מלון רגיל, ויש החזר מקופ"ח

כדאי לברר

 

ודרך אגב יש החזר מלידה שלישית או רביעית

למי שזה חשוב

מה היתרון של בית יולדות על בבית מלון רגיל אם אני לא רוצה תינוקיה?
יש אביזרים לטיפול בתינוק בחדרים?

אולי שיש יותר סלחנות להסתובב עם תינוק שבוכה..

אבל העיקר זה באמת התינוקיה. לא כמו בבית חולים..זה יותר דומה לביות מלא כמובן
אבל יש לך את האפשרות להשאיר שם לזמן המקלחת או הארוחות, ויש מי שיפנק אותך ויקלח את הבייבי במקומך, ואין מצב להתקע בלי חיתול מגבונים או מוצץ ואפילו מטרנה

מאוד נהניתי

לקחתי חדר פרטי וגם הייתי עם התינוק כל הזמן.

כשהלכתי לאכול או התקלחתי שמתי אותו בתינוקייה וזה היה פינוק אמיתי!

האחיות מתוקות ברמות ואיך שהגעתי ממש כמה דקות לפני הדלקת נרות שבת, קילחו אותו ואמרו לי ללכת להתארגן בעצמי. מאוד דואגות שגם אם התינוק איתך בחדר כל הזמן, את תאכלי לקחת הפסקות קלות 

החדר ממש נקי -מלון

הייתי בזמן ממש שקט אז זה הוסיף לזה

האוכל היה ממש טעים ועשיר

החסר הוא שאת צריכה לחכות עד 9 בערך לארוחת בוקר או 8 וחצי

ואם את רעבה כל הלילה או נניח ב7 בבוקר בא לך עוגה וקפה או משהו, אין בנמצא

למרות שהם אומרים שאמור להיות

אז כן צריך להתארגן מראש על זה במיוחד למי שמניקה וערה בלילות

בעלי בא וישן איתי לילה אחד בתוספת של 180 שקל ועוד קצת על הארוחה אז הוסיף לאווירת החופש

כבר בביח מתקשרים לברר על בית יולדות?
כמה זה אמור לעלות?

חדר פרטי עולה 850

כמובן שככל שמספר הלידות עולה כך יש השתתפות גבוהה יותר

תלוי גם בקופה

וכן, התקשרתי בבית חולים כדי לסגור

למרות שיש בתי החלמה שמבקשים לסגור בערך אפילו בלי לשלם, מראש

היה 

שיש 2 סוגים של חדר פרטי

ב850 וב750

הם נותנים את ה850 , והוא גם הרבה יותר גדול

אבל מי שקצת לוחצת הם פתאום נזכרים שיש פרטי גם בקצת זול יותר

אם את לוקחת בקומה של חדר האוכל והתינוקיה, זה עולה מעט יותר.
אבל לדעתי זה שווה את המחיר.
בנוסף, בקומה ה"יקרה" יותר יש גינה צמודה לחדרים הפרטיים, מלאת צמחיה. ממש נעים היה לשבת שם (כמובן תלוי בעונה).

הייתי בביכורים וממש ממליצה

צריכה ללדת החודש בעז"ה. מתלבטת בין לילה שלישי (ואולי אף יותר) במלונית בעין כרם או בביכורים. מישהי היתה בשניהם ויכולה להשוות אולי?

הייתי בהדסה בייבי (מלונית עינכרם) לפני כשמונה שנים, ובביכורים לפני שנתיים.
הדסה בייבי - מפנק, נעים, נוף מהמם. החיסרון הענק הוא - התינוקיה.
היו שם אחיות מבוגרות, נרגנות, במחילה - עצלניות.
הכי לא מפרגנות ונעימות.
נכנסתי והייתי צריכה לחכות עד שיקלטו תינוק אחר, אז חיפשתי כיסא לשבת וחטפתי צעקות שלקחתי כיסא ממקום כלשהו. הבאתי את התינוק להחלפת חיתול - הביאו לי חיתול ואמרו לי תחתלי.
קיצר - היתה *לי* חוויה מאד לא נעימה ולא אחזור לשם.
לפני שנתיים הייתי בביכורים והיתה חוויה מתקנת.
נכנסתי לתינוקיה מותשת, מיד האחות לקחה את התינוק ושאלה אותי: אכלת?
כל כך חימם לי את הלב שדואגים לי.
מיותר לציין שהתינוקיה נעימה, מחבקת ומזמינה. מטפלות שממש רוצות להיטיב ולפנק את היולדות.
חדרים - נקיים וחדשים, ממש כמו מלון.
לגבי האוכל - לא היה משהו משהו, אבל סביר בהחלט.
היתה לי חוויה מהממת ומקווה מאד לחזור לשם גם אחרי הלידה הזו בעזרת השם.

לא הייתי בביכורים אבל הייתי פעמיים בהדסה בייבי, פעם אחת לפני חמש שנים ופעם אחת לפני שנתיים. לא זוכרת איך היה לפני חמש שנים אבל לפני שנתיים הרגשתי שהתינוקיה היתה מדהימה! גם אם היו אחיות מבוגרות, ההרגשה היתה שהן רק רוצות להיטיב איתי ועם התינוקת שלי. לימדו אותי דברים, חיפשו איך להקל בכל המובנים. מתקשרות אם צריך, ואם לא עניתי הן באו ודפקו בחדר. פעם ראשונה אחרי הלידה שישנתי טוב.
וגם- לא יודעת איך בביכורים אבל שם יש בדיקות רופא, ואם צריך נגיד בדיקה חוזרת לצהבת וכד' אז לא צריך ללכת במיוחד לבי"ח, פשוט הרופא מגיע ומבצע הכל שם. זה גם מאוד מקל.

זכור לי יחס מגעיל ממש.

כמו בביות מלא

בחירה שלך. והתינוקיה היתה זמינה לכל מקרה.

בגלל סגנון האחיית
וגם יש תחושה יותר של "מלון"

האם נכון להשאיר את שאר הילדים בבית וחנסוע עם התינוק או שזה יצור משקעים כלפיו?
החגים עברו סוף סוף, והילדים חזרו למסגרות ורק עכשיו מתחילה לנוח...

אז נראה לי זה לא כזה ביג דיל

לפני כמה ימים, או בילד הקודם?
אולי אחד מהחלקים נשחק וצריך החלפה?

זה תמיד בא בגלים אצלי.

ולהיות במקום שנעים לך עד כמה שניתן...
אפשר גם לראות תמונות וסרטונים של התינוק.
ויש שיטות לשאיבה מוצלחת, דקה בכל צד ואז 3 ואז 5, משהו כזה...
וגם שווה לשחק עם העוצמות.

בלי להיכנס למקלחת כל פעם?

בדרך כלל יש בחשמלי מנגנון שמדמה יניקה של תינוק בהתחלה זה פמפום קל לגירוי הוצאת חלב ואז מתחיל לצאת חלב בזרם.
אם משאבה ידנית אז תפמפמי קלות עד לטפטוף חלב ואז תשאבי בעצמה רגילה.
ותעסי תוך כדי עיסוי בשד תוך כדי שאיבה זה גם עוזר.

זאת בדיוק הבעיה, יש טפטופים.

שקבלת וסת או ייתכן הריון שמשפיע על ייצור חלב?
או משהו בשסתום הפנימי שבין הבקבוק למשאבה לא תקין

והפצעים והעייפות ואולי באמת משהו מתקרב. מקווה שלא מחזור, היה נעים לנו בלעדיו 😏
אבדוק מחר הריון למרות שאני סקפטית. למה שזה ישפיע בעצם? הורמונים?

ומוריד בתפוקת החלב לטובת ההריון
ועוד משהו שיכול לשבש-וירוס, מחלה כלשהי, זה מחליש את הגוף זמנית וכמות החלב משתבשת אבל צריך להמשיך להניק/לשאוב כרגיל ולשתות המון מים, כשמרגישים טוב יותר תפוקת החלב חוזרת

לפני השאיבה לעסות את השד, זה עוזר לחלב להשתחרר

לשאוב 10 דקות, לעשות הפסקה של עוד 5 דקות עיסוי ואז להמשיך לשאוב

 

אולי לא מדייקת בזמנים אבל הרעיון הוא עיסוי לפני ובאמצע

לי זה מאד מאד עזר

התברר שהיה לי קרע פיצי (היה צריך ממש להתאמץ כדי למצוא אותו) בשסתום והחלפת שסתום פתרה את הבעיה

לקחתי לפני כיפור כדי שיהיה לי קל בצום והגעתי למצב שאחרי הצום היו לי כמויות של חלב
תקחי כמה ימים כדי שייתן לך פוש ויגביר לך כמויות ואז ברגע שתמשיכי בשאיבות הגוף שלך כבר יתרגל לכמויות האלו
ואולי אחת לתקופה לחזק שוב ביומיים שלושה של פולן

ב"ה יוצא לי חלב כמות יפה ב"ה (180/190 ל4 שעות) אבל לפעמים זה מגיע במהירות תוך רבע שעה מגיעה לכמות הזאת ומרגישה ריקון של השדיים ולפעמים זה בעצלתיים, טפטופים ואחרי 30 + מגיעה לכמות ומרגישה מרוקנת. השאלה היא למה לפעמים זה ככה ולפעמים זה ככה ומה אפשר לעשות כדי להשפיע.
אנסה חימום ועיסוי, תודה על העצות!
לגבי שחיקה/קרע, לא חושבת כי בעבר כשזה קרה אז אותו צד לא שאב כמעט ועכשיו זה יוצא.

כשאני עייפה, או די הרבה זמן אחרי אוכל, או לחוצה, או משהו מטריד אותי - השאיבות שלי קשות, כמו שאת מתארת.
אני מנסה להרפות, לנקות את הראש ולא להיות בלחץ על כמה חלב יוצא, אלא להסיח את הדעת ולקוות שהזרם יגיע..

נסי לעורר את רפלקס שחרור החלב ע"י עיסוי ידני של הפטמה לפני השאיבה.

או על תמונות שלו ולחשוב עליו
זה משחרר אוקסיטוצין

מקפיצה לך

אזור המרכז

יודעת שלאחת מבנותיי אני חייבת משהו איכותי... בשביל עונה אחת. אחרתזה להחליף כמה בעונה

זה הקישור לבנים, יש גם לבנות.

נעלי ספורט - נימרוד – נעלי ילדים

ראיתי לבת שלי נעל מהממת בנקסט, אבל בעלי לא מתלהב מהרעיון של לקנות לה אונליין, אומר שחייבים למדוד לה (בת 1.10). איך אתן בטוחות שהנעל תיהיה להם טובה? מסתפקים בלמדוד את נרגל?

מעדיפה להוסיף עוד כמה שקלים ולקנות בחנות

אבל גם המחירים עכשיו מטורפים בתחילת עונה ואנחנו צריכים כבר נעליים, וגם להיסחב איתה לחנות זה סיפור מבחינתי.
נראה איך יעבוד

יש מדריך מידות וככה מתאימים את המידה

נניח אם היא 140 אז לקחת מידע של 146 ולא של 142?

אני קונה קצת יותר גדול מהמדידה, אבל לא בהרבה, כדי שלא יהיה גדול מדי.

עכשיו שקניתי בכלל לא מדדתי, כי כבר קניתי באתר שלהם את הנעל הקודמת. פשוט קניתי מידה אחת יותר.

(לא קונה בנקסט נעליים. אבל כן קונה לילדים בפפאיה אונליין, ואם צריך הולכים לחנות, בלי הילדים, להחליף)

עכשיו שיש גם גבהות סגנון חצי מגף
מאמינה שיש בסגנון לבנות
https://www.next.co.il/he/style/st452372/505123#505123

ומאד מאד מאד מרוצה.
נעלי החורף שלהם חזקות ואיכותיות והחזיקו לי בשקט עונה שלמה.

בסגנון שמי21 העלתה?
או משהו יותר מתוחכם?

70-80 שח ומחזיק יפה עונה שלמה

יש גם מגפונים לבנות- אבל לא בלנדסטון.
יש כמובן בעוד הרבה סניפים אחרים

לק"י

שונאת שרופאים שוכחים שהם נותני השירות

קודם כל חיבוק❤️

ולגבי אגני הכליות - ממליצה לך להתייעץ במכון פוע"ה. הם ידעו להסביר את הדברים בצורה מקצועית, בלי להלחיץ (הרב דוב פופר, אחר מהרבנים המשיבים, הוא יועץ גנטי במקצוע, אז את יכולה לבקש לדבר איתו, ולסמוך על זה שהוא לגמרי מקצועי...).
זה הטלפון שלהם - 02-651-5050 (תתקשרי מחר, יש מענה עד 18:00).

ממה שאני יודעת, זה לא כל כך נדיר לקבל ממצא כזה. זה אולי מעלה סיכון תסמונת דאון ולכן יש עוד מה לבדוק, אבל עדיין יש הרבה מאוד סיכוי לתינוק בריא. בעז"ה שכל החששות יתבדו ותהיה לידה קלה עם תינוק בריא ושלם...
(אגב, עשית את בדיקות הסקר של תחילת ההריון - שקיפות עורפית וחלבון עוברי? אם בהן יצאו תוצאות טובות, זה יכול לעמוד להרגיע לגבי הממצא שהרופא ראה עכשיו).

אני באמת אנסה להתקשר מחר...
עשיתי שקיפות עורפית וילסון עוברי והתוצאות טובות (עשיתי השוואה למה שהיה בהריון הראשון ונראהאותו דבר בדיוק)
בכל מקרה מחר אני נפגשת עם הרופאה

אחת הסיבות שמכון פוע"ה ממליצים על בדיקות הסקר האלו, היא מהסיבה הזו. שיש הרבה ממצאים 'רכים' שלפעמים רואים בסקירות, שמעלות סיכון במידה מסויימת לתסמונת דאון. ולמי שלא עשתה בדיקות סקר זה יכול יותר להלחיץ. אבל תוצאות טובות בבדיקות הסקר יכולות להוריד משמעות את רמת הלחץ, כי זה די שכיח גם בתינוקות ללא תסמונת, אז רוב הסיכויים שזה בסדר.
(בכל מקרה טוב שיש לך תור לרופאה. וטוב גם שתתקשרי אליהם כדי לשמוע את הדברים בצורה מסודרת ומקצועית יותר. אבל בינתיים כותבת לך שאת בהחלט יכולה לא לחשוש יותר מידי, בעז"ה יהיה בסדר).

חיבוק גדול מאוד
זה ממש נותן תחושה רעה כשמקבלים כזה יחס!♥️
לא מבינה בזה אבל אני שמעתי המון על נשים שהיה אגני כליה מורחבים והילדים בריאים.
הייתי ממליצה ללכת לרופא נוסף, שיש עליו חוות דעת טובות

אףף כל כל כאב לי בשבילך!!!!! איזה רעעע למה ככה למההה
תתחזקי ותזכרי שרוב הרופאים טועים עם האבחנות האלה ובע״ה הכל בסדר!!! היפלא מהשם דבר?????
ליבי איתך❤️❤️❤️
ולפי איך שאמרת שהוא דיבר לא הייתי נלחצת כמו מרופא אחר נורמלי

פשוט זה רק מעלה סיכון לתסמונת, אבל לא מחייב שיש. גם לאח שלי, בין 20 ומשהו ראו בהריון אגן כליות מורחב, וכל מה שזה דורש זה מעקב, וזה הסתדר במשך החיים. כן אמרו להורים שלי שזה מעלה סיכון לתסמונת דאון והמליצו להם על מי שפיר

מלחיצים מעבר לנורמה
תודה על החידוד

צריך להפסיק לסלוח להם ולשתוק להם על דברים מהסוג הזה, והיחס שלו לגמרי לגמרי נוגד את החוק, תתלונני!
ממש ממש ממש לא בסדר.

כמו שאמרת, ה' מנהל את העולם והכל יכול לקרות,
שולחת לך חיבוק ענק וכוחות לדרוש את היחס שאת ראויה לקבל!

ותעברי רופאה, מגיע לך יחס הולם.

שולחת לך חיבוק גדול על החוויה הנוראית ❤️❤️❤️❤️

טוב שפרקת!
ובע"ה שיהיה בשורות טובות והשמך היריון קל לידה קלה ותינוק בריא!!
ושהבירור גם יעבור בטוב😘

אבחנו אגני כליות מורחבים( הבנתי שזה ממצא מאוד שכיח אצל בנים)
ונולד בן בריא ושלם
תהיי רגועה❤️

הייתי מתלוננת על רופא כזה אבל להחלטך...

אגני כליה מורחבים זה ממש לא תמיד מעיד על תסמונת יש לי ילד עם זה.

ואם זה בן אז זה יותר נפוץ שתדעי את זה

ובכללי אגני כליה מורחבים זה דבר נפוץ לגמרי שיכול להיסגר ממש לבד. 

את יכולה לנשום עמוק ולשמוח! אם כל השאר הבדיקות תקינות ב"ה אז בכלל...

ולדעתי כדאי לך להחליף רופאה כדי לקבל קצת יותר אמפתיה כי בהריון אנחנו זקוקות לכמויות נכבדות מכך וגם בכללי. שונאת שרופאים מתנהגים לא יפה! מכירה את זה