שאני יושבת אתם בטיפול עולה לי כל פעם המחשבה שבעצם אני הייתי אמורה גם לעבור טיפול כזה.
יודעת שבעבר היתה פחות מודעות לעניין וכנראה זו הסיבה שלא הרווחתי טיפול כזה.
במהלך הטיפול אני מאמצת לעצמי כללים שהמרפאה בעיסוק מעבירה לילדים.
זה מוזר מעט, אני בגיל לא צעיר, כן?!.
האם יש כאן כאלו כמוני שתפשו את עצמם בשנות השלושים מטפלים בנושאים אלו.
אולי אפילו באופן מכוונן, רוצה לחסוך לעצמי פדיחות צפויות בטיפול ישיר.
אשמח לעצות, המלצות, עידודים כי יש הרבה על מה לעבוד.
וא"א בלי, המלצה להורים שמתלבטים לגבי טיפול לילדים, אם אתם זכאים לריפוי בעיסוק לילדים שלם, לכן על זה. זה ברכה



)

