פורום הריון ולידה (עמוד 1335)

זה יהיה ארוך, אז מניחה שלא הרבה יקראו.

היי לכולן ♥️
לפני כמעט חצי שנה ילדתי את בני הבכור ברוך השם. חיכיתי לו המון שנים, ממש רציתי כבר להיות אמא. עבדתי כל החיים עם ילדים והרגשתי שיש לי גם ללק מהכלים לתפקיד.

מהלידה ועד היום בגל הולך פשוט הכי קשה בעולם. הלידה שכל כך התפללתי וכיוונתי וייחלץי שתהיה טבעית - הסתיימה בקיסרי חירום שלקח לי חודשים ארוכים להתאושש ממנו, גם פיזית וגם נפשית.

הילד שלי סובל. כמעט תמיד. מבחינה רפואית נבדקנו ונבדקים תמיד ואין פה שום דבר ברור.
מאז שנולד כואבת לו הבטן. הוא בהנקה מלאה. תמיד משלשל. עשינו כבר 3 פעמים בדיקת צואה (שונות) ואין כלום. רופאים פרטיים, הכל. אין שום דבר רשמי.
מעבר לזה, יש לו גם אטופיק דרמטיטיס שזה מצב קשוח שמביא לאי שקט כי מגרד לו ומציק לו בגוף.
מרגישה גם שיש קשר בין העיכול לעור, אני בנאדם שמאד רואה את הדברים בצורה הוליסטית.

בכל מקרה, אני לא מחפשת עצות רפואיות אנחנו בכמת מאד מטופלים ולא מזניחים לרגע.
אני פה כדי להבין אם עוד מישהי חוותה ככה את החיים.
כשרק נולד אמרנו גזים, אחכ חשבנו רפלוקס. לא רצה אף פעם עגלה. תמיד כןאבת לו הבטן. תמיד מגרד כף רגל בכף רגל ממש חזק ושורט את עצמו עד זוב דם. המון פעמים משלשל.

עד גיל 3 חודשים היה ישן בערך 5 שעות רצוף בתחילת הלילה. זה כל כל נגמר. כבר כמעט 3 חודשים קם ה מ ו ן. גג כל שעה וחצי ויונק.
הקטע הוא שיש פה לופ - מתעורר מלא, רק הנקה מחזירה אותו לישון, ואז אחרי ממש קצת זמן שוב מתפתל מכאב ושוב יונק. אז אולי אני בעצם מזיקה לו שמניקה ומניקה אבל מצד שני הוא לא חוזר לישון בלי זה... אתמול בלילה קם כל 40 דקות לינוק.

גם במהלך היום הוא לא שקט ולא נינוח ולא רגוע. בגלל שהכל מציק חו הוא לא פנוי לשחק ולטייל בעגלה. במנשא בבית מסכים לכמה דקות. בחוץ עושים טיול מוקדם בבוקר ואז חם ממש כל היום ואין מצב לטייל במנשא... בעגלה הוא לא מוכן.
בקיצור.
קשה לי.
ברמות.
עייפתי מרופאים. הייתי באמת באמת אצל אינסוף רופאים. גם פרטיים. כולם אומרים שהכל תקין. שאני אמא לחוצה. שהוא תינוק. שתינוקות בוכים. זה גם קשה ללכת כל שניה לרופאים כי גם כשהכל קשה את כבר מרגישה שאת מכניסה את הבמת למצב של חולי. כלומר, גם פה יש לופ - הוא באמת נורא נורא סובל אבל גם אמרו לי שהכל תקין אז עד כמה להתעקש? עד כמה עוד ועוד חוות דעת? מצד שני אמא מרגישה. מצד שלישי אמא גם לא מרפה. אוף איזה קשה.
אני רואה תינוקות אחרים... שנוח להם בגןף של עצמם.

קשה לי נורא. הפער בין מה שדמיינתי לחיים בפועל פשוט ממש קשה לי לעיכול. אנחנו נורא סובלים. אני מיואשת ועצובה ממש.

לא יודעת מה לעשות.
ולא יודעת מה יצא לי מלכתוב פה...
אולי לשמוע שמישהי עברה משהו דומה ושדברים יסתדרו.

מאז שהוא נולד אני רק שומעת "בגיל 3 חודשים הכל משתנה""חכי, בגיל ארבעה חודשים זה ילד אחר"... בינתיים - זה לא משתפר.

אני מקנאה בחברות שלי על הילדים הנוחים שיש להן. מרגישה נורא להודות בזה אבל זו האמת. אני אוהבת את הילד שלי אהבה עצומה ובאמת התאהבתי בו מהשניה הראשונה, זה לא דיכאון אחרי לידה במובן הקלאסי. פשוט דרגת הקושי פה היא לא סבירה ופשוט לא מצליחים להנות בכלל. אף אחד מאיתנו.

לא יודעת למה כתבתי.
בעיקר לפרוק.
הלוואי שהחיים ישתפרו כבר.
אני חייבת שיהיה יותר קל ויותר נעים.

יום טוב לכולן ובשורות טובות.

היי לכן, 

 

שאלה קטנה, 

הבן שלי כבר כמה חודשים טובים ישן ממש טוב בלילה, בקושי מתעורר.. ברוך ה' בלי עין הרע. 

 

בימים האחרונים מתעורר כמה פעמים בלילה לבכי ממש, ועד שאני לא מרימה אותו ומניקה אותו לא נרגע. 

מציינת שביום ראשון השבוע לא הרגשתי טוב, הקאתי מספר פעמים והיו לי כאבי גב קשים,  כתוצאה מכך לא אכלתי  כלום כל היום וכמות החלב ירדה משמעותית. הוא היה רעב ואני משערת שלכן התעורר בלילה.. אבל עכשיו הכמות התחילה לחזור, והוא לא חזר עדיין לישון.. 

בנוסף, אחריי, הוא גם התחיל טיפה להעלאות חום. לא בצורה משמעותית אבל פעם ראשונה שעלה לו קצת החום.. אמא שלי אומרת שהייתה לי קורונה והוא נדבק.. אבל לא בטוחה עד כמה זה נכון, אני הקאתי כי אכלתי משהו כבד לפני השינה, והשרירים בגב נתפסו כי הקאתי ואימתי אותם. 

החום זה אולי השיניים שטרם בקעו לו.. 

 

מה דעתכן? איך אני יכולה להחזיר אותו לישון לילות שלמים? 

 

עוד שאלה, אם כבר פתחתי..

שקיות לאחסון חלב אם של לנסינו.. מכירות? 

מאז הלידה השתמשתי רק בהם, והם מלא פעמים מפשלות! אני מקפיאה ובהפשרה יש מידי פעם חור בשקית, כמה פעמים ירדה הכמות ואפילו פעם אחת התרוקנה לי השקית של 80!! 

אולי אני עושה משהו לא בסדר? 

אני משתדלת להקפיא בשכיבה כמו שרשום בהוראות האריזה, להפשיר במים פושרים ולא חמים.. מה לא תקין? 

ואולי אתן יכולות להמליץ על שקיות לאחסון חלב שאתן מרוצות מהן? 

אשמח ממש!! 

תודה!