בעלי לא אוכל בריא,
אוכל המבורגרים ופיצות וקולה וקוראסונים.
אם בכלל אוכל סלט (לא מכין אף פעם-רק אני) אז בלי תיבול בריא, סתם ככה יבש.
אני באתי מבית שהנשים תמיד מקפידות בו על סלט ותזונה ותמיד יעדיפו סלט או דג על פסטות בבתי קפה. אני מרגישה שבמקום שאני אהיה כזו גם, פתאום כשאין לה השגחה של אמא\אחות או גיסה אני מושפעת מבעלי מה גם שאף פעם הוא לא יזמין סלט בבית קפה אז תמיד אנחנו מזמינים פסטות לכל אחד ואני תופחת. גם עם כל העייפות של החיים וגידול ילדים למי יש כוח לעמוד במטבח? או לטרוח על אוכל בריא?
בבוקר -עובדים\אם אני בחופש אז מנקים ומעמידים מכונות כביסה ופוף הזמן מסתיים וכבר צריך להביא אותם מהמעון.
כשהילדים פה -צריך להשגיח במיליון עיניים ואין מצב לעשות כלום.
בערב-אני הולכת לספורט או אם אני בבית אני קורסת מעיפות או במקרה הטוב רואה נטפליקס ובכל מקרה הולכת על קצות האצבעות כדי שיהיה לי השקט והזמן שלי ורוצה רק לנוח ולא להתחיל להתעסק עם בכי\הרגעה\התעוררות באמצע הלילה.
וסתם בכללי-
פונה בצורה נרגשת לאימהות לתינוקות\פעוטות בני שנה, שנתיים
איך יש לכן זמן לבשל???
גם אם בעלי יוציא אותם להסתובב שעתיים זה בדיוק הזמן של בקושי לנקות, להעמיד מכונה ולנוח.
באיזה זמן בדיוק מבשלים?
אני מספיקה בערך שמינית מ18796896785757 המשימות, הסידורים והעניינים שיש לי:
קניות\בריאות\ סדר וארגון\ סידורים\ניקיון\כביסות\שיחה עם הבעל\טלפונים למשפחה.
לשטוף רק בעלי שוטף.
FreeSpiritהמקורית
היי לכן,
שאלה קטנה,
הבן שלי כבר כמה חודשים טובים ישן ממש טוב בלילה, בקושי מתעורר.. ברוך ה' בלי עין הרע.
בימים האחרונים מתעורר כמה פעמים בלילה לבכי ממש, ועד שאני לא מרימה אותו ומניקה אותו לא נרגע.
מציינת שביום ראשון השבוע לא הרגשתי טוב, הקאתי מספר פעמים והיו לי כאבי גב קשים, כתוצאה מכך לא אכלתי כלום כל היום וכמות החלב ירדה משמעותית. הוא היה רעב ואני משערת שלכן התעורר בלילה.. אבל עכשיו הכמות התחילה לחזור, והוא לא חזר עדיין לישון..
בנוסף, אחריי, הוא גם התחיל טיפה להעלאות חום. לא בצורה משמעותית אבל פעם ראשונה שעלה לו קצת החום.. אמא שלי אומרת שהייתה לי קורונה והוא נדבק.. אבל לא בטוחה עד כמה זה נכון, אני הקאתי כי אכלתי משהו כבד לפני השינה, והשרירים בגב נתפסו כי הקאתי ואימתי אותם.
החום זה אולי השיניים שטרם בקעו לו..
מה דעתכן? איך אני יכולה להחזיר אותו לישון לילות שלמים?
עוד שאלה, אם כבר פתחתי..
שקיות לאחסון חלב אם של לנסינו.. מכירות?
מאז הלידה השתמשתי רק בהם, והם מלא פעמים מפשלות! אני מקפיאה ובהפשרה יש מידי פעם חור בשקית, כמה פעמים ירדה הכמות ואפילו פעם אחת התרוקנה לי השקית של 80!!
אולי אני עושה משהו לא בסדר?
אני משתדלת להקפיא בשכיבה כמו שרשום בהוראות האריזה, להפשיר במים פושרים ולא חמים.. מה לא תקין?
ואולי אתן יכולות להמליץ על שקיות לאחסון חלב שאתן מרוצות מהן?
אשמח ממש!!
תודה!
איך קונים שקיות של יד שרה?
הולכים לסניפים שלהם?
בחיים לא הייתי..
וברור לי שכמה שאמרתי לא לגלות וזה סוד וזה... עוד מעט אצטרך לספר בעבודה, ומתישהו גם יראו בע"ה. אוך הסתבכתי בתוך עצמי.. לא יודעת למה אני כל כך מתבחבשת בזה 
בדיוק מה שהיא כתבה.
אני אישית מספרת למשפחה קרובה ממש בשבוע 14 (משפחה שלי),
משפחה של בעלי בשבוע 20++ כי ברגע שהם יודעים אז כל העולם יודע.
וכמובן שלהורים שלי בבדיקת בטא ולהורים של בעלי באזור שבוע 8.
חברות טובות בשבוע 20 וכאלה שבקושי רואה לא מספרת או מספרת ממש לקראת הלידה.
נראה לי שנחכה קצת ונלך עם הלב שלנו, וכשיתחשק לספר - נספר בע"ה
אני משתמשת בסבון ובקרם גוף של לה רוש פוזה
לא ניסיתי את השמן אמבט שלהם אבל שמעתי שיעיל יותר מהסבון כאשר יש התפרצות על העור
הבנתי מהרופאת עור שבזמנים של חום/קור קיצוני זה מחמיר, בעיקר חום (הזעה)
אמהלה ובסוף כל דולה יש לה דגשים אחרים ואולי בעיניה אם היא תהיה x זה סימן שהיא היתה הדולה הכי משמעותית ובעיניך אם היא תהיה y היא תעשה את תפקידה...שלום בנות יקרות,
בקרוב ממש, בעזרת השם קיסרי רביעי
והרופאה כבר שאלה אותי לגבי מניעה לאחר מכן
היא הודיעה לי חגיגית שלא עושים שום התקן במצבי (סיבוכים והידבקויות)
אז מה נשאר? לחיות עם גלולות הרבה שנים? (יש מצב גדול שאני צריכה לסיים את תפקידי בהבאת ילדים לעולם לאחר ניתוח זה...)
אשמח לשמוע מכן , קיסריות נכבדות מה האפשרויות שיש
תודה!
בבקשההה
אם הבדיקות שהו מעל המייבש אז יכול להיות שהן לא תקינות? 
או שכזה צלון של פס זה לא הריון??
בבקשה מי שיכולה להסתכל
אני רואה כזה צלון קטון של פס
אני מניקה, ועם התקן....
ממש לא רוצה עכשיו
זה לא נקרא פס, נכון?
גם אתמול אחה"צ וגם היום בבוקר והיה שלילי לגמרי
ברוך השם אני מניקה, ולא מקבלת מחזור
וכל הזמן אוכלת סרטים שאולי אני בהריון... לדוגמה כי פתאום שמתי לב שאני הולכת לעיתים תכופות מידי לשרותים...
ממש בכיתי פה אתמול מעצם המחשבה, אני עדיין לא מוכנה בכלל
ברוך השם זה נראה שהפעם זה לא
אבל משום מה אני לא כזה סומכת על ההתקן בתוך תוכי...
ואז זה בכלל מגיע מהר
הפגזתי היום בפוסטים, אבל הם ישבו לי בראש כבר זמן מה.
מכירות את זה שאתן זוממות וכבר כותבות פוסט בראשכן? רק להגיע למחשב בעייתי
רציתי לשאול,
איזה טקסים\הרגלים אמורים להנחיל אצל בני 1.8?
בבוקר-שטיפת פנים? מודה אני זה מוגזם בגיל כזה?
בכללי בבוקר יש בוקר טוב עם חיבוק. כל פעם מוציאה ראשון מהמיטה את התאום שבוכה יותר או כל פעם מישהו אחר.
אחרי ארוחות שוטפים ידיים ופנים.
הם יודעים לשחק יפה ולא לריב.
אם מכים או זורקים צעצועים כמובן אומרים להם שאסור.
אוהבת להקריא להם סיפורים ולפתח להם דימיון עם משחקים.
לשאול אותם שאלות.
מנסים לחבר אותם יחד.
כשהולכים לטיול קוטפת להם פרחים, עלים מסבירה על מנופים וכלי תחבורה שרואים, חוזרת על צבעים: העלה ירוק. הפרח צהוב..
בערב הרגלתי אותם קצת לאסוף ולסדר והם אשכרה שמים את הסנדלים שלהם במקום מיוחד (מחזירים לבד למקום) ומכניסים כסאות לשולחן יצירה שיהיה מסודר.
שיר שינה-בעבר היה לנו שיר שעזר להם לישון. היום ב"ה לא צריך.
תוהה אם לשיר המלאך הגואל?
כמובן בקידוש והבדלה והדלקת נרות מסיבים את תשומת ליבם ומנסים לערב במשימות הבית או לפחות בתשומת לב אליהן.
מדברים אליהם כמו גדולים.
מעודדים ותומכים.
ואנחנו כזוג אוהבים. וגם מלמדים אותם לומר תודה ולאהוב את המשפחה המורחבת כולל סבים וסבתות.
איך זה עד כאן? יש עוד משהו???????????????
תודה
ממה שאת כותבת אתם מגדלים אותם מקסימים עם מלאאאא אהבה.
ילדים צריכים טבעיות, אהבה ושמחה בעיניי. זה הכל
אה וגבולות
מוזמנת לקרוא קצת על השיטה לראות אם מתאים לך. עלה לי בעקבות השרשור שהיה כאן היום לגבי מניעה לאחר קיסרי אחרון.
מי שכל הלידות שלה היו קיסריות- אחרי כמה קיסרים אמרו לכן שכבר לא כדאי להמשיך?
אני אחרי שני קיסריים וכבר בניתוח השני היה הדבקויות שלקח זמן לפתוח.
עקרונית, חולמת על חמישה שישה ילדים, אז תוהה לעצמי אם אני חיה בסרט וסטטיסטית זה לא הולך לקרות.
יודעת שאין כללים מדויקים אבל מנסה להבין את הסטטיסטיקה
שזה לא נכון להציג את זה כ"המלצה הרפואית האמיתית", אלא כהמלצה של הרופא (המאוד מומחה) שלה. אני זוכרת שהוא אמר שזה מה שהוא היה ממליץ לבת שלו. לפי מה שהבנתי יש רופאים אחרים מומחים עם גישה אחרת שבאמת אומרים שזה אינדיבידואלי.
צועקת לךשום דבר לא במקרה- ה' נתן לנו מתנה ללדת בקיסרי. נשים שהיום יולדות בקיסרי הרבה פעמים אם הן היו יולדות פעם הן או העובר לא היה שורד.
ה' גם יודע בדיוק מה מספר הילדים שמתאים לנו -מפתח הלידה זה רק אצלו (וכן עדיין צריך להשתדל) אבל בסוף רק הוא מחליט.
כל ילד זה מתנה וזכות עצומה- בע"ה שיהיה לכולנו בשמחה ובידיים מלאות.
