פורום הריון ולידה (עמוד 143)

מי עם הילדים ומי במיטה נח או ישן

(לדתיים בחו"ל יש פתרון נפלא של ראשון חופשי לפעילויות פנאי

אבל גם יום טוב שני של גלויות …. )

אני חושבת שגם ככה הבוקר ביום ראשון עד השעה 10 הוא מבוזבז

גם להורים וגם לילדים...

בעיני ההצעה שלך (גם אני חשבתי עליה כבר כמה פעמים;)) ראויה להצעת חוק

פעם אחרת לירושלים, לכותל (גרים בדרום)

וגם לים, לרפת

אבל זה כי אנחנו עם הילדים

חלום שלי שנוכל לצאת לבד יום אחד

או משפחה/ חברה

חובה לצאת גם לבד לפעמים

זה באמת קשה למצוא בייביסיטר טובה קבועה

אבל שווה לחפש

שווה את המאמץ ואת הכסף

אצל ההורים שלי יוצאים אחרי המוסדות

בבוקר מבשלים כשהם במוסדות וכשחוזרים יוצאים וחוזרים באזור 4 -5 ומקלחות 

הכל מוכן בחמישי

לשישי משאירה חמין ועריכת שולחן

ולשים פלטה, מיחם ונרות

אבל עם עוד שני קטנים, ושני הגדולים שמצטרפים אלינו ב2

אז לא באמת מספיקה משהו איתם במהלך היום
 

אני ובעלי עושים הכל ברביעי בערב וחמישי בערב.

אני גם הרבה דברים מכינה כמות ומקפיאה ואז זה חוסך עבודה לשבתות הבאות

הלוואי שהיה יום כזה בלי מטלות של התארגנות לשבת. גם אנחנו משתדלים לצאת בשישי אבל באמת תמיד יש לחץ לחזור לבשל לשבת.

מצד שני יש לי חברה לא דתיה בעבודה שתמיד כל שבוע שוברת את הראש מה הם יעשו בשבת הקרובה, כי חייבים לנסוע לאנשהו עם הילדים. בתחושה שלה אי אפשר פשוט לנוח בבית והיא משתגעת מזה. אז נכון ששבת זה לא ממש יום חופש במובן שאפשר לנסוע ולעשות מה שרוצים, אבל יש גם צד שזו באמת מנוחה כשלא חייבים לחפש מה לעשות כל שבוע, אפשר פשוט להיות בבית בנחת, בלי מסכים, בלי תוכניות מיוחדות, פשוט להיות...

ככה התחלנו לעשות עם סוכות, בעקבות הקורונה. לשחרר את הצורך בלעשות משהו מימי החופש, ופשוט להיות בסוכהההה….

(ועדיין הייתי שמחה כל-כך על יום מנוחה נוסף בשבוע…)

של שינוי סטטוס בחיים

לאט לאט יש כל מיני גילויים כאלה ..שפתאם זה שיש יותר ילדים פתאם מגלה לנו שמעכשיו שבת לדוגמא נראית אחרת

שבת כזוג צעיר  זה באמת לנוח להתפלל לקרוא להרפות

עם ילדים- וכן זה בדר''כ מהילד השני והלאה

זה פשוט שבת אחרת ...

זה נכון שבפועל זה מבאס

אבל תחשבי רגע על זה כחלק ממכלול

גם הבקרים נראים אחרת מפעםהרי פעם יכלתי לקום בנחת להתאושש בנחת להתארגן בשקט לשתות קפה...

ועם ילדים - זה אחרת

וגם כל דבר בעצם

החיים מתשנים

ונכון זה לא קל לקבל את השינוי

אבלל

זה לא אומר להפרד לגמרי

מה חסר לך בשבת של פעם?

זמן לקרוא/לנוח? תשבו ותחשבו איך אתם מחלקים את הזמן ככה שיהיה לכל אחד גם זמן לנחת והרפיה..נכון הז לא יהיה כל השבת

אבל זה יקבל מקום

חסר לך לנסוע - תמצאו זמן אחת ל.. אולי בשישי בבוקר

הרעיון הז לאט לאט להפנים ולקבל שדברים הם אחרת

אבל מצד שני לא להיות בפסיביות

למצוא איך כן מוצאים מקום למה שחסר

ואיך גם מוצאים מקומות אחרים שעושים טוב גם במצב הנוכחי

אבל סתם ככה זה נשמע לך הגיוני שבני אדם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, כלומר עד שקיעה?

ואת הימי חופש שנותנים אפשר לספור על אצבע, וגם בצמצום של הצמצום, בדחילו ורחימו, צריך לחשוב אלף פעם איך ומתי לנצל אותם... 

כי הם כל כך מעטים.

בעיניי זה לא הגיוני בכל אופן שעובדים כל כך הרבה, זה יוצר הרבה בעיות...

בכל אופן, שבת זה מנוחה, לצאת ולנסוע זה סוג של כיף שאנשים מסוימים יכולים לאהוב, אבל בהגדרה זה לא כל כך מנוחה... 

וגם יש בשבת עניין רוחני, שיש עונג יותר גדול אם זה מהשינה, מהאוכל, מהאווירה מסביב, זה חלק מהמתנות של השבת...

אז הייתי אומרת שבאסה שהעולם לא בנוי למציאות של יותר חופש, פחות עבודה... 

ושבת היא שבת. זה משהו אחר. 

היא אוכל ןמנוחה לנשמה ,

אבל חופש מהעבודה הוא גשמי, הוא מנוחה לגוף ולנפש,

אני מציעה דבר כזה:

חופש בראשון ,

עבודה בשני שלישי ורביעי,

חופש בחמישי להתארגן בכיף לשבת מי שרוצה,

שישי כמובן חופש,

ושבת מנוחה. 😁

יש קונים?

קשה שהכל משתנה לך..

הייתי מחפשת דרכים להפוך את השבת לנעימה וקלה יותר..

סתם דוגמאות שאולי יעזורו לך למצוא את הכיוון שלכם:

1. סעודת שבת מינימלית! לדוגמא חלות+ ממרחים (קנויים או מוכנים שהקפאת ולהוציא כל פעם קופסא) ורק דג או רק מרק

ואז זה להכין רק מאבל אחד..

2. להשכיב את הילדים מוקדם בשבת (סעודה שלידית מוקדמת ואז השכבה ואז נשאר זמן רק שלכם..)

3. לחלק את היום בצורה שתקל עליכם. לדוגמא לעשות סעודה יחסית מאוחר ואז זה מחלק את היום ל2. אולי יציאה בבוקר לגינה או תפילת ילדים ואז אחד ישן ובצהרים הפוך וכו.. (אם שתי הילדודים ישנים בוקר אז לעשות שינה איתם אחרי קידוש טוב ואז ארוחה מאוחרת..

ופדוט לחשוב מה יקל עליכם😀 בהצלחה ממש! שבת קיץ זה באמת סיוט😅

ילדים קטנים העומס גדל בזמנים שהם בבית שישי- שבת חגים וחופשים

טבעי שקשה

כשהם גדלים השבת חוזרת להיות יום מנוחה

אצלנו כשהם היו קטנים הינו עושים חלוקה שכל אחד יוכל לישון ולנוח 

3 ילדים, חודשיים אחרי לידה.

מה שאני עושה-

מחלקים משימות קבועות וברורות ביני לבין בעלי לקראת שבת, מתחילים חלק בחמישי בערב.

סלטים אני קבוע קונה מקייטרינג (130₪ לשבת)

מכינה רק את העיקרית ואת הפשוטות יותר, לא עכשיו מנות שף .

ולגבי מנוחה בעלי נותן לי לנוח בבוקר, ואני נותנת לו בצהריים.

יוצאים לגינה אחרי השעות החמות, בדרך כלל עם מישהו נוסף לתת יד.

אפילו דברים גדולים יותר מיום חופש נוסף בשבוע😉

ממש. מנסיון!

תמיד אפשר לפתוח את הראש ולחשוב .

אוקיי אז יש אפשרות שתהיה הצעת חוק שתאפשר יום חופש נוסף בשבוע (שזה סיכוי קלוש))

מה עוד יכול לאפשר את זה?

אולי הורדת אחוז משרה? או לעשות צעדים ולהיות עצמאית בתחום שלך?

אין דבר העומד בפני הרצון, לא צריך לפחד לרצות ואז דברים פשוט קורים🙂

סתם לצורך דוגמא זוכרת כשרק התחתנו בעלי חלם שיהיו לנו בקרים פנויים שנשתה קפה ביחד או שיעשה ספורט ואז זה היה כל כך רחוק מאיתנו (שמינו התחלנו ממש מוקדם לעבוד) והיום זה קורה

זה מתיש ואינטנסיבי, ואין לי כח לעמוד על הרגליים 3 שעות ברצף וגם אני עובדת וגם אמא.

הפטנט שלי שממש ממש עוזר -

להתחיל להכין שבת מתחילת השבוע. זה ישמע מצחיק, אבל זה מעולה בשבילי. יום אחד חלות עוגה, עוטפת היטב ומקפיאה, יום אחד סלטים מבושלים (מטבוחה, חצילים) ואז אני גם עושה כמות כפולה ומקפיאה מסודר. גם דגים ובשרי אני הרבה פעמים מכפילה כמויות וזה מאוד מקל עליי לשלוף תבנית דגים לפני שבת. ביום שישי בעלי מכין חמין, או אני, ומעמידה איזה אורז ושעועית ירוקה צ'יק צ'ק. 

ממש לא ברור ומלחיץ 

בכל מקרה לא מתכוונת להגיב יותר, ההודעה שלי נועדה רק לתת להן חיבוק אחרי הכאפה הלילה (שממנה יהיו סטטיסטית משפחות שלא יתאוששו), ככה שלא חלמתי שאצטרך גם להסביר את המהלך מחלל השם הזה עצמו. 

אבל לא כולן רואות ככה את הדברים

ואם מדובר על חוק הגיוס

אז מחילה אני ממש חושבת שלכל אחת דעה שונה

אני מאוד בעד שכולם יתגייסו ומאוד מכעיס אותי שלא לפעמים

אבל לא מסכימה באופן הזה

וגם מעורבב פה ים פוליטיקה ושנאה לחרדים כי יש לא פחות משתמטים בציבור החילוני וזה מושתק

זה לא מצדיק

אבל זה לא שחור לבן

כל אחת ודעתה שלה ואין לי בכלל עניין להתדחים על זה

רק שהאופן בו כתבת מאוד לא הגיוני בעיני

(מופנה לפותחת)

אה

ובעלי מגוייס ..ולגמרי חסר להם כח אדם אז זה לא שאין לי רצון שיתגייסו כל מי שרק יכל..

מצד שני זה חלק מאוד נחוץ מהצבא.

אם כבר הלהקה הצבאית וגלי צה"ל הרבה יותר מתסכל

כשאת כותבת חיבוק ביום הקשה הזה אנחנו מבינות שקרה משהו נורא אז אנחנו קודם כל נלחצות. אין פה הגיון ורק אח"כ מגיעות המחשבות של על מה בעצם היא כתבה את זה. מה שנקרא אזהרת טריגר, כשאת כותבת קשה הקונוטציה הראשונה והיחידה היא של מקרה טרגי, מוות של הרבה חיילים, ודברים בסגנון הזה בלבד. אם את לא מתכוונת לזה, רצוי להוסיף כמה מילים לפני שאת גורם לעשרות נשים לפחות להילחץ בטירוף.

גדול מתחילות לעבור שמועות כי קשה להימנע מזה. ובהרבה מעגלים לא מתקבלות ההודעות הקבועות של "כולם בסדר" ולוקח זמן עד שיש הותר לפרסום.

זה הזמן הכי מורט עצבים שיש. וגם בסוף זה לא שיש שמחה או הקלה זה כאילו לחכות לחכות ולחכות ואז לבכות על מישהו שאת לא מכירה מרוב מתח שהצטבר וגם קצת אשמת ניצולים וסולידריות של משפחות מגוייסות ודאון של איך ממשיכים מפה לתמוך בו ללכת שוב לאותם מקומות פעם אחרי פעם.

אז כשזה קורה אני חושבת שכולנו זקוקות לחיבוק גדול וענק על הטלטלה וההצפה ביום קשה כזה.

מצד שני, כשבעלי נמצא שם בשטח, ממש לא מזיז לי כל מיני דיונים שקרו הלילה בממשלה. אין לי כוחות לא לשמוע חדשות לא להבין מה הולך ולא להרגיש כלום לגבי זה.

משתפת כי שאלת מה יכול להלחיץ אז מסבירה איך אני חוויתי את זה ועל מה זה יושבת בעצם החרדה הזאת שמחברת בין משפחות מגוייסים לימים קשים באמת.

רואה את זה כמשהו עד כדי כך חסר תקדים כי זה מה שהיה עד עכשיו ממילא

אני חושבת שציבורים שלא התגייסו עד כה אכלו אותה במהלך שהם עשו לצערי הם כרגע במצב שהקרקע נשמטה תחת רגליהם וזהו גם מאיתנו המגוייסים הם כבר לא יקבלו תמיכה, הכלה, והבנת הזולת שאם הייתה עד כה וחבל...

וכן בימים האחרונים עלו לי מחשבות על הציבורים הלא מגוייסים שנשותיהם בכזו קלות פוגשות אותי ואומרות לי וואו איזו לביאה ואיזו חזקה וגיבורה!! וואו וואו אז יש לי מה להגיד על זה אדם שהוא כזה גיבור ויש לו כוחות התמודדות הרבה היו רוצות כוחות כמו 'שלי' לעבור תקופות כאלו מורכבות של סבבים אז למה לא שיתחלפו איתי שגם הם יהיו אלופות ולביאות וגיבורות!!! ככה!!

אבל באמת אני יותר מרחמת עליהם מאשר עלינו כמגוייסים ופעם הייתי כועסת עליהם היום כבר אין כעס רק רחמים על ההתנהלות שלהם שכבר אין לי מושג לאן היא תביא אותם, אבל אני אופטימית כל משבר מוליד צמיחה וגאולה

זה כבר ממש עובר לידינו... נמאס לנו לצפות... יש דברים אחרים שהרבה יותר מלחיצים כמו מחשבות על התחממות בגזרות וכו'.

זה ממש לא הסיפור שלנו כרגע, רובנו משאירות את המלחמה הזו לאחרים

אגפת לי לשא נכנע לחמאס ולא נאמץ גישה שמאלנית בהכל ולא נחיה לפי מדינת בג''ץ בכל מה שקשור תדת

מעדיפה את המילואים כבר

זה מאד משתנה בין אישה לאישה

לי כל הדימום של אחרי לידה הוא כמו וסת רגילה, ואז כשבוע הכתמות בודדות ביום )חלקן משמעותיות יותר וחלקן פחות) ואז בגדול זהו.

אבל בהנקה כשאני מתאמצת יכולים להיות כתמים שבדרכ לא אוסרים )על בד צבעוני וכו(,

אז אצלי כל הקטע זה לצלוח את השבעה נקיים.

אבל ממש משתנה בין אחת לשנייה.

ממה שקראתי פה צריך ממש לקחת את הזמן ולתת לגוף לעשות את שלו.

לגבי הכתמות כתומות, זה מצוין.

אם הדימום האדום ממשיך יותר משבוע וחצי שבועיים שווה לבדוק שלא נשארו שאריות.

אבל הכתמות לא אדומות ממש זה אומר שהגוף מתחיל להתייצב

ממש מקווה שילך לך מהר

אחרי לידה (:

במה שנשאר נראה לי נלך לאיזה צימר בקיץ

וממש רוצה שיכלול גם ארוחות כמה שאפשר🫢 נחכה שיגמור את המילואים או יקבל איזשהו חופש ואז נצא..

היינו לפני שנה בצימר שפירסמו כאן בעבר בעדי עד עם גקוזי וא.בוקר וסדנא והיה מקסים..

נראה מה נחליט בסוף.. בינתיים אני בכיוון של עכותיקה/ איזה צימר מטורף שמצאתי בשדה צבי/ רום אמירים

ופה לעוד רעיונות ;)

בגלל שיש תקציב, אולי מלון כדי לא להתעסק עם ארוחות בצימר.

אם רוצים שבת אז או במלונות שפונים למגזר הדתי כי אחרת אין אווירת שבת. בירושלים יש כמה, יש את כינר, מלון לביא, ניר עציון. ובטח יש עוד.  

ירושלים בשבת עם תפילה בכותל זה ממש כיף.

זה תלוי מה אתם אוהבים...

אוהבים להישאר עם ג'קוזי ובריכה פרטית או לצאת למסלולים, יוצאים עם הילדים או בלי.. אוהבים אוכל טוב או יותר טבע או אטרקציות או סדנא

איפה לא הייתם..? אנחנו משתדלים לגוון במיקום כדי להכיר עוד חבלי ארץ.

אם אתם פנויים לצאת עכשיו אז יותר זול עכשיו לפני שכולם מבלים והמחירים עולים.

תהנו!!

אבל התיכנון לפצל את מה שקיבלנו לנופש זוגי ולנופש משפחתי..

ללכת למלון הכל כלול יחסית פשוט..

אולי באילת, אולי באיזורים אחרים.. 

צימרים, מלונות, בתי הארחה

רק לבדוק באמת שהקטגוריית סליקה היא לינה.

הרבה בתי עסק שלא היו בקטגוריה הזאת עד עכשיו משנים את זה עכשיו ללינה כדי שמילואימניקים יגיעו אליהם

ולא חושבת שבעלי עסקים ישקרו לך שזה לינה ובפועל זה לא יהיה כי הם עובדים מאוד מאוד קשה על השם שלהם.

אם בעל עסק ישקר ויפרסמו שהוא רימה מישהו זה יכול לגמור עליו

כי לא ידוע לי שקיבלנו

זה אוטומטי? 

בפמיקס יש גם מחירים טובים.

(ולא הבנתי מה ההבדל בין תיק-תק לבין כפתורים🤔)

המתכתי הזה

כפתורים זה כפתורים רגילים

מקודם.

אני מתכוונת לפתח עם תיקתק כמו שיש בחלוקים בבית חולים,

את יודעת אם יש כאלה בגאולה?

פעם אחרונה שחיפשתי היה רק כפתורים באמצע (ולא פתחים בצדדים) וזה ממש לא נח לי..

אפשר גם עם רוכסן

לא נח לי שהפתח באמצע או שצריך להרים חולצה.

גם אחרי שיטוט נרחב בגוגל,

אני מבינה שכרגע אין כזה ואם זה חשוב לי אצטרך תופרת🤔

למעשה אני יצרתי לעצמי חלוק עם פתחים מהצדדים משמלת בסיס🤭 אני לובשת מעל זה עליונית, וזה רק בשביל הבית... (לא תפרתי בכלל את החיתוכים. אולי באמת שווה בשביל זה ללכת לתופרת)

קנינו מכשיר שמחבר תיקתקים בעליאקספרס

לפני מעל שנה

זול ויעיל

תקתקים שאפשר להוסיף לבגד?

מבחוץ.

הוספתי כאלו לסינרים וכד'

וטיקטקים בכלל. זה רק נורא יקר שם.

לנינה רוקה יש כותונת מאד מאד נוחה מבד נעים מאד

אני ממש מרוצה ממנה, כשזה בשחור וארוך זה אפילו אפשרי להסתובב עם זה כחלוק....

כזה

כותנת הנקה בסט מאמ-שחור – Nina Rocca

אם אמצא משהו שממש נח לי אני מוכנה לשלם הרבה.

מה שבקישור צריך להרים את החלק העליון,

אני יודעת שזה יותר נח וראיתי הרבה בגזרה הזאת אבל לי דוקא זה נראה מסורבל.. 

בסלון ולא רואים כלום.

זה ממש מוצלח ולא מסורבל בכלל להרים

יש לי כותנות אחת שזה מהצד והיא הרבה פחות נוחה (קניתי באורדמן)

לדעתי גם לתינוק פחות נח שזה מהצד. כאילו יותר קשה להגיע אל השד.

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

תראי אם את רואה משהו דומה

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

ויש גם בזויה. הבד לא הכי הכי נעים, לחורף הוא מעולה לי, לקיץ קצת מזיע.

יש לי 3 כאלה כבר 6 שנים ואני ממש מרוצה.

עכשיו ראיתי בזויה ורציתי לקנות, אבל ההדפס שלהם פרחוני ואני פחות אוהבת, למרות שמשרגיש שהבד שלהן ממש נעים.

עולה שם 60 שח אני חושבת

הפתחים מהצדדים אבל מתחת לחלק עליון.

בד דקיק ונעים, ממש לא מסורבל להנקה כי הפתחים ארוכים.

מצאתי במבצעים באתר במחיר שהיה לי מספיק טוב.

ממש אהבתי. המשלוח הגיע מהר - יום למחרת הביתה.

אנחנו לא נביאות, יכולות רק לקוות ולהתפלל בשבילך

ממליצים לעשות רק בדיקת דם.

בהצלחה רבה!

כל שניה של חוסר וודאות היא נצח נצחים

אז מבינה למה היא לא התאפקה ובדקה.

לידה ראשונה לידה טבעית ומהירה מאוד ב37+4

לידה שניה לידה טבעית ארוכה ומתישה מאוד, נמנעתי בציפורניים מזירוז, ב40+4

ותודה על השיתוף

אני במצב של מחשבות יתר

כל היום רק חושבת ומדמיינת 

והמחשבות כל היום זה בול הסיטואציה..

והזוי שאת כבר כל כך בסוף!!!
שיהיה בשעה טובה ובקלותת!!!

איך הבת שלך מקבלת את זה? מתרגשת?

אני מדברת איתה על זה גיי הרבה וכם עשיצי לה ספר "הולד לי אח" בmebook

וכששואלים איפה התינוק היא מצביעה על הבטן

וואלה לא יודעת אם היא באמת מבינה מה הולך להיות 

אם אישה ילדה כמה לידות בזמן דומה, סיכוי גבוה שעוד לידות יהיו ככה.

אבל גם אז יכולות להיות הפתעות.

מלידה אחת אי אפשר לדעת כלום.

לק"י

1- 41+4/5 (עם זירוז).

2- 40+5

3- 41+4 (כבר היתה פתיחה, עשו זירוז בלון ואז סטריפינג והספיק ב"ה).

4- 41+2 (הייתי בטוחה שלא אלד, ושוב אגיע לזירוז).

ואף פעם לא בדקתי פתיחה/ מחיקה לפני שהגעתי ללדת (מלבד פעם 1, ולא היה כלום).

מכירה מישהי ישלדה פעם ראשונה ב36

ופעם שניה ב41🫢

אני ילדתי חצי מהלידות בשבוע 40-41++++

וחצי ב39+

לא מסודר..מבולגן...

אבל אחרי הלידה הראשונה לא יכלתי לדעת בכלל כיוון

היום אני כן מנחשת אשני לא יולדת לפני 39

אבל גם הז לא בטוח..רק סברה

כדאי לקחת ברצינות, אבל אם את לא רוצה זירוז תשאלי אותם, אולי את יכולה במקום זירוז לקחת מדלל דם מעכשיו. זה בעיקר זריקות קלקסן.

ייתכן שבכל מקרה יגידו לך לקחת עשרה ימים אחרי הלידה.

למיטב זכרוני הסיכון עולה בתקופת הלידה וקצת אחריה. אז מי שמקבלת מדלל בהריון או מי שמעל גיל 40, צריכה לקחת מדלל בימים או בחודש שאחרי הלידה.

יש איזה בעיה עם הקלקסן והאפידורל, צריך שיעברו 12 שעות או משהו כזה מהזריקה האחרונה, אז זה טיפה מסבך. נדמה לי ככה, הזיכרון שלי כבר לא משהו.

יום לפני יילוד.. ואם ילדת אכלת אותה בעיקרון

לי גם יש משהו או אין משהו בקרישה לא ברור, כל אחד טוען משהו אחר וקיבלתי אספירין בגלל עוברים קטנים ועדיין בזמן הזרקת האפדןרל דיממתי מלא מאזור הזריקה, משהן שלא תקין בעליל. קיבלתי ישר תרופה שעוצרת דימומים זה היה בראשון וחשבנו שזהו. אבל גם בלידה השנייה האחרונה היה אותו דבר בדיוק

אז כן חשוב להתייחס לזה ולא לזלזל

שיהיה בקלות ובידיים מלאות 🙌

בבקשה אל תזלזלי בזה

לא יודעת מה בדיוק יש לך אבל צריך להתייחס לזה ברצינות. להקשיב לרופאים ולשים לב לגוף שלך

לפני הלידה ובחודש אחרי הלידה

עדיף להיזהר ולעקוב מאשר להידפק אחר כך

לידה קלה ותקינה בעזרת ה🙏🏽

אני לוקחת מה שמריך ובלידה הקודמת הייתי גם צריכה לקחת חודש וחצי קלקסן אחרי הלידה

מודה שלא עמדתי בזה נפשית

מקווה שהפעם בעה יהיה בסדר

את שלושת הראשונים שלי ילדתי בשבוע 40 + (ואפילו 41)

וברביעי- הפתעה שבוע 39+ 

ואפילו לא הכנתי תיק כי הייתי בטוחה שאלד אחרי התל"מ.

בשבת, בחושך, עד שהאמבולנס הגיע-  כיוונתי את בעלי להוציא לי כמה דברים ונסענו ללדת

אבל הילדים שאחרי זה ילדתי אחרי התאריך. רק הוא הפתיע

את הראשונה ילדתי ב40 בזרוז

את שני האחרים ב36/7, לידה טבעית

לצאת קדם קודם התל"מ לחופשת מחלה. (אם יש לך ימי מחלה)

לנוח ברוגע בבית. לארגן מה שצריך...

לא קל לצאת לעבוד בחודש תשיעי...

(גילוי נאות, עשיתי את זה רק מילד רביעי ואילך. שלושת הראשונים עבדתי עד ללידה ממש. גם אחרי התל"מ)

ואין לי מצב כלכלי שמאפשר לי להיות רגע בבית

בנתיים אני פה סובלת

קשה לי ממש 

מבינה ממש את הסבל..

כי אחרי לידה זה לא ממש מנוחה

ממליצה לך מאוד למרות האילוצים לקחת ימי חופש ולהגיע ללידה רגועה ורעננה יותר

נפשית ופיזית

לא יודעת למה לצפות עכשיו..

מבחינתי מ-36 ועד 42 אני יכולה ללדת😅

5 לידות ספונטניות:

36+2

38+6

39+6

41+1

37+1

אני תמיד מסתבכת כי 39+6 זה בעצם שבוע 40

(ואם ככה השבוע שחסר לי הוא בעצם 41)

זירוזים בגלל סכרת

אחד 39+1 עם תנאים לזירוז.

שני 39+5 בלי תנאים לזירוז.

שלישי יצא לבד טבעי ב38+1 (בגלל שהראשונים היו זירוזים בשבוע מתקדם יותר תביני את רמת השוק שהוא החליט לצאת🤣🤣)

ככה שאין קשר🙂

לא סתם זה ככה,משבוע 28 העובר מספיק גדול ככה שתוכלי ממש להרגיש אותן. הוא גם יותר םעיל.

אני במקומך לא הייתי הולכת להיבדק, בטח הוא פשוט נח קצת או שהחליף תנוחה..

כי גם אם תלכי, לא חושבת שיש כלכך מה לעשות

אני כמובן לא מהווה חוות דעת רפואית (!!!) אלא סתם כאמא היסטרית שלרוב רצה על כל שטות

אם את חוששת תייעצי אולי עם המוקד של הקופה

אבל זה בסדר גם אם יש פחות תנועות.

הוא עדיין קטן, ושינוי בתנוחה ממש יכול להשפיע על התנועות.

אבל אצלי בהריון הקודם זה היה לא בסדר למרות שצחקוו עלי שאני בכלל הולכת להיבדק

עדיף להיבדק

זה בסדר לשאול-

זה עזר שהלכת להיבדק?

כי מישהו אמר לי פעם שאין מה לעשות לפני שבןע 28 אז בגלל זה לא נבדקים...

משבוע 24 עובר יכול להיות בר חיות (גם אם זה נדיר), אז אם אין תנועות מורגשות בגלל מצוקה אפשר ליילד אותו במהירות ולהנשים אותו וכדומה.

כשהיינו בפגייה עם התאומים שלנו היו שם פגים שנולדו בשבוע 26 ונשארו בחיים (מקווה שלאורך ימים ושנים). ואני מכירה גם פגית שנולדה בשבוע 23 והיום היא בחורה צעירה ובריאה! (אבל זה כבר באמת נדיר...)

אני הרגשתי גם תנועות אבל בקושי

שהלכתי לסקירה הרופא אמר שהשליה קדמית לכן לא מרגישים הרבה

לק"י

ורופאה אחת אמרה לי פעם משבוע 30. אבל זו באמת לא ההנחיה הרגילה.

חלק ממה שכתבת אפשר להעזר בצ'אט גיפיטי- הצבת חזון, ניהול יעדים וכו'.. את ממש יכולה לבקש ממנו שיכין לך תוכנית עבודה שנתית לפי רבעונים ויעדים מדידים, ותקבלי טבלה מסודרת תוך כמה שניות.

לגבי הנעת עובדים אני מאמינה שזה עניין של חספוס. ככל שתהיי יותר זמן באינטראקציה ובתפקיד ניהולי ככה תהיי טובה יותר ויותר.

לכן, תמשיכי לקרוא ספרים, אפשר גם לשמוע פודקאסטים, אבל תני לזמן לעשות את שלו.

בקיצור פתרתי לך את הבעיה, את לא צריכה שום קורס

כן, גי'פי הוא אחד מידידיי הטובים ביותר 🤣 חד משמעית

ובכל זאת זה לא מספיק

אני בהחלט נעזרת בו לפתור כל מיני סוגיות בין אישיות (כפרה עליו, התייעצתי איתו איך להעביר ביקורת לעובדת חיה בסרט.. הוא שואל אותי, זה מספיק עדין או שאת רוצה אפילו יותר בעדינות? קיצור אני ממש יד ביד)

איכשהו זה לא מספיק לי.. אבל תודה יקרה!

רק נראה לי שעדיף לך לשלם בעצמך אם זה סכום סביר.

גם אני לקחתי קורס בתחום העבודה שלי והעדפתי לשלם עליו בעצמי כדי לא להיות מחוייבת אח"כ לחברה

מיומנויות ניהול - מכון מגיד - מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים

תסתכלי אם משהו שם רלוונטי לך

הווסת חלק מההתאפסות.

להתאפס פתאום

אז לשאלתך

כן

בעיקרון אומרים לקחת ברזל בלי מוצרי חלב, שזה בסיסי

ואומרים שעם ויטמין C זה הכי נספג טוב, וזה חומצי

מה שאומר שההיגיון הוא שאומפרדקס יפגע בספיגת הברזל כי הוא סותר חומציות, אז בהחלט הייתי בודקת את זה לעומק

התור הבא רק בעוד חודש 

אולי אשאל את האחות ליווי הריון 

לוקחת בערב ברזל

אבל מעולם לא לקחתי סותרי חומצה אז לא יודעת אבל מאמינה שההשפעה שלהם מסתיימת באיזשהו שלה לא?

לצרבות מאוד עוזר לי החליטת פטרוזיליה..

או שזה לא היה בעיה?

כי אמרו לי על בטן ריקה

אחרי בערך שעתיים מסיום האוכל

תלוי מה וכמה אכלת...

ואין קשר בין המחסור בברזל לאומפרדקס 

זה במקביל

מצטרפת ליעל בהמלצה לשאול רוקח- יש להם המון ידע בנוגע לתרופות.

התכוונתי שאני לא מכירה את ההשפעה של אומפרדקס על ברזל

ולגבי הבי12- אצלי זה שיפר ספיגת ברזל בטירוף. אני בד"כ לא לוקחת עוד ויטמינים חוץ מברזל אבל אחרי שרופאה הציעה את זה פעם אחת, וראיתי את התוצאות של זה מאוד מהר, בעז"ה בהריון הבא אתחיל לקחת את זה על ההתחלה

תודה על החיבוק שלך

אני חייבת כזה

בטח שאת צריכה חיבוקים

מעכלים עם הזמן

אפשר גם לעצור לכמה ימים ולפרק את התחושות שעולות בך

דברי עם בעלך כמובן

יהיה בסדר ❤️

מחבקת גם אותך! תתני לי טיפים אם יש

אז לדבר עם הקב'ה מלא מלא על זה ועל תודעת השפע וכמה את מבורכת ומוכנה לקבל בשמחה ותודה על כל מה שכבר יש

ולעשות פעילות גופנית רכה מה שאת יכולה זה כ'כ נותן כוחות לנפש לא לחכות לסוף ההריון

לא לעשות חשבון עם עצמך תשפטי את עצמך לכף זכות ואת מולטי מיליונרית שזכית ושהכל יהיה בקלות ובידיים מלאות תתפללי לפרטי פרטים איך את רוצה להיות אחרי הלידה ושבעז'ה גם אם יש אתגרים נוספים שהכל ייפתר לטובה תמיד כי אם כבר ניסיון אז רק לצמוח מזה לבקש מהקב'ה מה שאת רוצה... מה יש להפסיד בכלל

אני גם עם בעל מגוייס אז רק עכשיו אני עושה הרבה הרפיות ומתחברת להריון והלידה למרות כל העומס

תודה תודה יקרה על החיזוק

לחשוב מה הכי טוב לכם

בעת הזאת.

ואם בעזרת ה תחליטו לשמור אותו

אני בטוחה שהוא יגדל לתפארת

ויסב לכם נחת ואור וטוב.

🌸🌸🌸🌸

מעריכה שכתבת . מה רצית לכתוב?

המילים שלך חמות

הייתי צריכה לשים טריגר?

חיבוק גדול!!+

איזה מורכבות!!!!

כרגע

רק

לזכור

לנשום

חיבוק גדול!

יכול להיות שהרגשת אמא גרועה כי זה חלק מהתסמיני הריון?

תתייעצי עם רופא, תתחילי חומצה פולית.

ושיהיה בשורות טובות

אבל לפעמים מרגישה ככה בעוד מקרים גם בלי הריון

עצם התזמון שזה קורה יום אחד ואז פתאום את מגלה הריון גורם לך להרגיש עוד יותר נוראית

התייעצתי ואתחיל לקחת בראשון בעזרת השם מינון גבוה

@בכינוי אחר @שמחה כפרוייקט  @האור שבלב כל כך תודה לך על המילים האלה

@התייעצות הריון  חיבוק גם לך ותודה . אני עובדתבעבודה מאוד אינטנסיבית אבל היא גם הכרחית בשבילי בשביל קידום של כל השנים הבאות בקריירה 

אני נקלטתי להריון בערך כשהבת הגדולה היתה בת 8 חודשים והיה לי ממש קשה בהתחלה.

הרבה כוחות! 3>

שאני ממש מזדהה ומבינה את הקושי

היו ויהיו רגעים קשים, אפילו מאוד

ונתתי לעצמי לשהות בקושי הזה בסבלנות

לזכור שהכל זמני

והזמן קצת חלף

והבייבי הזה הוא תמצית האושר של חיי

והלב שלי עולה על גדותיו

בזכותו

חיבוק

ומוסיפה -

עכשיו ברגע הזה של תחילת ההריון קשה לתאר ולתפוס את העולם ומלאו של התינוק הזה שיש לך בפנים, וזה לגמרי לא רק הוא זה דור שלם שנוצר ברגע הזה.

לי המשמעות היותר רחבה של ההריון עזרה לי לעבור אותו בהחזקה פנימית יותר בטוב - לא סותר להיות ולהרגיש כל קושי ולעשות הכל כדי שיהיה יותר קל.. אבל עצם ידיעת המשמעות נותנת המון בעיני.

ועוד דבר. השתדלתי מאוד להפריד בין התחושות שלי לגבי הסימפטומים הלא רצויים של ההריון - העצבנות העומס והתחושות הפיזיות לבין האהבה שבוודאי יש לי ועוד תתגלה אחרי הלידה כלפי העובר, מאוד עזר לי להיות עד הסוף עם עצמי ולא לחסום את הרגשות שלי ובמקביל גם להעביר מחשבות טובות לתינוק - ה ו א בוודאי רצוי והקב"ה בחר שיגיע אליי עכשיו (לי זו הייתה בת מאלפתתתת), הסימפטומים (וכל הקשיים כולם) הם המציקים לי. 

כשנזכרת בעובדה הזו עדיין אני נבהלת ומרגישה שזה חלום

אבל מנגד אתמול היה כתם דם בהיר מה שיתכן שהוא השתרשות ? אבל הרגשות האימהיים שלי גרמו לי מאוד להילחץ כי זה יצא מיד כשסיימתי לשאוב ומאז אני דואגת. בכלל מותר לשאוב בהריון?

הרופאה שלי לא שולחת לי בדיקות דם וזה בעיה כי רק היא יכולה לשלוח 

תודה ששאלת ועל המקום לפרוק💓

תני לך להיבהל. ולא להבין איך זה קרה.

אם ההריונות בד"כ תקינים, ללא דימומים, הפלות, לידות מוקדמות, לפי הידוע לי אפשר להמשיך להניק.

לא בקיאה לגבי שאיבות.

מכירה מישהי שהרגישה רע ממש בכל פעם ששאבה ובהנקה הרגישה בסדר גמור

תהיי עם יד על הדופק לראות איך את ומה קורה בהנקה או שאיבה

רופאים אומרים שמותר להניק בהריון אבל בפועל הרבה נשים סובלות מהתכווצויות ושאר תופעות לא סימפטיות שלפעמים כדאי או חייב פשוט לוותר למרות הקושי

מייד אחרי השאיבה יצאה ההפרשה שהייתה חד פעמים ואחריה הפרשה רגילה

יש טעם לנסות להתייעץ עם רופא נשים? מניחה שזה גישות וזהו

שאבתי בעוצמה נמוכה יותר גם ועדיין זה קרה אז מתלבטת אם לנסות שוב או להפסיק מיד, מה שאולי יפסיק את ההנקה שגם ככה נחלשת למרות  שרציתי להניק עוד שנה

כבר הנקתי לפני כמה שנים בהריון והיה בסדר אבל לא שאבתי

דימום זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו

רופאי נשים ואחיות ליווי הריון משום מה בגישה כוללת שמותר להניק ולשאוב בהריון תוך כדי התעלמות מוחלטת מעדויות של נשים שזה עשה להן רע, התכווצויות ודימומים. ככה לפחות אלו שפגשתי...

אולי באמת לליגת לה לצ'ה תהיה תשובה בשבילך

אני בגישה של אם יש ספק אז להחמיר במקרים כאלה ולהפסיק...

השאיבה יותר אגרסיבית לרחם לעומת הנקה. ויש נשים שזה בעייתי להן.

אם את ממשיכה לשאוב, תהיי עם יד על הדופק לגבי כתמים או התכווצויות של הרחם.

אבל לגמרי לא בטוחה שזה אומר שאת חייבת להפסיק עם זה.

אולי תתייעצי עם ליגת לה לצ'ה?

כי רופאי נשים בד"כ לא מבינים בזה.

שאיבה הרגי ש לי בחוש אחרת

הדבר הראשון בערך שעשיתי זה להרים טלפון לפסיכולוגית שהמליצו לי עליה ולהכריח אותה לקבל אותי אליה למרות שהייתה מלאה. דיברתי איתה בזמן שהתלבטנו אם להשאיר בכלל והיא אמרה לי שבכל מקרה היא לא תעזוב אותי והיא בכלל לא הכירה אותי לפני הטלפון.

היום הוא בן שנתיים וחצי ובעלי במיוחד מת עליו והוא מקסים וחמוד ויחד עם אתגרי האמהות הבלתי פוסקים, אני אוהבת אותו ממש ויודעת שיכולה להיות האמא הכי טובה לילדים שלי.

קחי את החודשים לעכל ולהתכונן ללידה, אני דאגתי לי לליווי בלידה (דרך שיחה עם מיילדת-שירות של הדסה, עשינו הכנה קצרה ללידה ותכנון והיא מכניסה את הפרטים שלי, הבקשות והדיוקים למערכת ככה שכשהגעתי לא הייתי צריכה לספר את הסיפור שלי כל פעם מחדש ודאגו לי למיילדות מהממות עם הכי הרבה אמפתיה והבנה של המצב)

חיבוק!

לפעמים צריך עירוי.

ותבקשי מהרופאה גם בדיקת דם ל-B12 - זה גם משפיע מאוד וגורם לחולשה, וגם בזה לא תמיד כדורים עוזרים וצריך זריקות...

תרגישי טוב!

אם את המצב סמרטוטי כזה, אז אל תחשבי על יציאה לנופש עכשיו🤭 זה הרבה יותר מ"סתם" היריון...

אני במצב כזה בקושי יצאתי מהבית, לא חלמתי אפילו על נופש וכדומה...

את צודקת ,יש בזה משהו ,אני מדי חלשה

יש שעות טובות יותר ופחות...

הבי 12 על גבול התקין מתחילת ההריון וההנחיה עבורי

לקחת יום כן יום לא 

מאגרים לא עשו שזה באמת תמוה

אין לי מושג איפה מכניסה בדיקת דם עכשיו

אולי עדיף להחליף סוג.

כל אחת מגיבה שונה לתכשירים שונים.

ומצטרפת להמלצה של מתואמת על בי 12.

הייתי עושה את הבדיקה כדי לדעת מה צריך לתגבר.

תבקשי בדירות ממש מקיפות כולל ויטמין d(אוחי כדאי להתייעץ עם אחות או  גי פי טי איזה בדיקות כדאי לעשות)
 

שימי לב שיום לפני הבדיקת דם צריך להימנע מלקיחה של ברזל

הוא מעולה לי תמיד

אבל תמיד לוקחת 2 והיא טוענת שזה לא יעזור

הריון אחד לקחתי משהו באבקה שהקפיץ לי..אולי של אלטמן? לא זוכרת

לא כיף להיפרד ככה כל בוקר...

אבל יש ילדים כאלו, שרגע הפרישה קשה להם.

אצלנו המטפלת היתה שולחת לי תמונה שלה מחייכת ומשחקת דקה אחרי שהלכתי, אז זה עזר לי להרגיש פחות רע להשאיר אותה ככה...

לבת שלי זה עבר רק בגן חובה. עוד שנתיים של גן היא היתה מתקשה כל בוקר בפרידה (ובכן כבר לא קיבלתי תמונות שלה כל יום, אבל כבר ידעתי שזה רק לרגע שאני הולכת). לרוב הילדים זה עובר מוקדם יותר.

הבן שלי בגיל שנתיים היה במשפחתון פרטי, היה ממש בוכה בהיסטריה כשהגענו לשם.

גם לא נתנו להורים להיכנס.

החלטתי לבדוק את זה עם מקליט וישר הוצאתי אותו משם.

אם יש לך דרך לבדוק, להפתיע באמצע היום,

אני ממליצה, גם בשביל הרוגע שלך וגם בשביל לדעת שהכל בסדר.

בהצלחה!

גם לי יש ילד שבכל מסגרת כל השנה קשה לו להיכנס.

ואני יודעת שטוב לו במהלך היום.

יש ילדים כאלה.

ברגע שלא נותנים להורים להיכנס זו נורה אדומה בוהקת.

אני נכנסת ונשארת כמה שבאלי ואף אחד לא מזרז אותי.

מסתובבת בפנים יוצאת הולכת.

במבנה אחר שהיו בו ילדים יותר קטנים אבל קבוצה קטנה יותר וזה מאוד מאוד עזרה לה..

היא עדיין היתה מאוד מהוססת ולא משוחררת אבל כבר נכנסה בקלות 

כל בוקר בכי בכניסה למעון

המטפלת שכנעה שיש לו קשיי הסתגלות וזה

המטפלת הייתה נורא משכנעת, האמנתי לה.

בפועל שלחתי מקליט מספר ימים וממש הופתעתי

מאוד התלבטתי מה לעשות

אחרי קצת זמן החלטתי פשוט להוציא, הוא היה איתי בבית (אני הייתי בחלד) עד שהתחיל בגן חדש

בגן החדש הילד פשוט פורח!!!!!!!!!!!!!!! 

כבר ביום השני הוא נשאר עד 16 כי פשוט לר צה לחזור הביתה

ילד עם קשיי הסתגלות לרוב יצטרך הדרגה יותר ארוכה עד שמסתגל

מחכה משעה 7 לילד הדלת, רוצה ללכת

אני דיי כועסת על עצמי שהייתי ככה "עיוורת" לדגלים האדומים (זה לא היה רק בכי, היו עוד כמה בקטנה אבל לא התייחסתי לזה ברצינות)

אם הוא היה בוכה פעם פעמיים,מילא

אבל אם זה ממש כל יום - תשלחי מקליט מקסימום תופתעי לטובה. בעז"ה

החלטות טובות!

יש ילדים שהם פשוט ככה.

יש ילדים שזה כי לא טוב להם. לבן שלי היה קשה להכנס שנה שלמה. בשנה שאח"כ, עם מטפלת אחרת אבל אותו מבנה ואותה קבוצה, נכנס עם חיבוק וזהו אחרי יומיים.

אותו דבר קרה לו בגן השנה. היה לו קשה כל בוקר להכנס, הגננת יצאה לחופשת לידה ותוך שלושה ימים הילד נכנס בריצה.

זה לא חייב להיות התעללות. אצלנו לא היה שום דבר בעייתי אובייקטיבית. סתם ילד רגיש יותר מהרגיל

ומוסיף טעם ומתיקות.

אפשר להכין יום מראש, ולשמור במקרר בתוך שקית זילוף או סתם כלי אחסון.

את הקישוט על העוגה עדיף באותו יום. הדף סוכר אסור לו להיות במקרר, הוא נרטב, וגם הקצפת תחזיק פחות טוב על העוגה במקרר.

רמת ההבנה שלי בעוגות שואפת לאפס

ממש תודה על העדכון הזה 

אם צריך להיות בגן בשעה 9, זה אומר לקום נצח לפני

מלחיץ קצת, קיוויתי להכין יום קודם ואם יסתבך אמרתי נפנה לקונדיטורית..

נעשה כמה ניסיונות מראש.

את יודעת להגיד לי כמה ריצ מול כמות הפודינג?

הייתי מכינה 2 קופסאות ריץ' עם חבילה אחת של פודינג. זה יחס סטנדרטי.

אבל אופות מקצועיות מבדילות בין מטרת הקצפת מבחינת כמות הפודינג. (למריחה על העוגה נדמה לי קצת יותר פודינג, ולשושנים קצת פחות. אבל אולי אני טועה)

תכיני הכל מראש בנפרד...

הקצפת לא מתקלקלת במקרר, אבל היא תהיה קצת פחות... וגם יותר מסובך לארוז את העוגה כך שהקצפת לא תיגע בכיסוי.

את הדף סוכר אסור בשום אופן במקרר.

לכן נשמע לי הכי מוצלח לעשות הכל בבוקר.

אבל זה לא מסובך, מקסימום לא יהיו שושנים הכי מקצועיות (זילוף שושנים פשוט לא דורש כלום חוץ משקית זילוף עם פיה מתאימה. אין כאן איזה ידע נסתר... תנסי 2-3 על נייר אפיה בצד כדי להבין איזה גודל את רוצה וכמה צריך ללחוץ בשביל זה).

חוץ מזה את רק מצפה את העוגה, נכון? הילדים לא מבינים אם הציפוי חלק מספיק כמו קונדיטורית או שיש בו גבשושיות כמו אמא חמודה.

אז את צריכה לצפות, לצפות מהצד אם את רוצה, להניח את הדף סוכר (ישר! זה דורש מקצועיות 😅), ושושנים מסביב, אפשר בצבע שונה מהקצפת של הציפוי. נשמע לי קליל, ולא מבינה למה יש סיכוי שתתייאשי ותרצי לקנות...

צריך לשים משהו מתחת הדף סוכר כדי שייתפס על העוגה?

אני מתכננת כמו שכתבת על איזה מסגרת שושנים סביב הדף האכיל

ואולי גם כמה מסגרות לגובה מהתבנית השקופה עד גובה העוגה

מבינה למה אני מתכוונת

הכי בעולם לא מסובך

כך שהחלק התחתון שלה יהיה למעלה- ואז בטוח יצא ישר, בלי שקעים וסדקים.

נראה לי שדף אכיל מניחים על גנאש ולא על קצפת- תשאלי את מי שאת מזמינה אצלו איך להתנהג עם הדף.

ואת יכולה לקנות סוכריות צבעוניות ולפזר מעל ומסביב, כך שאם יצאו לך פקשושים- זה מיטשטש.

ומזל טוב! איזה מרגש!!

צריך לשים משהו מתחת הדף סוכר,

אני חשבתי שקצפת זה טוב, אבל מישהי כאן הגיבה לך שלא, וצריך גנאש.

אני מרחתי ממרח שוקולד (רגיל, של סנדוויצ'ים...) מתחת הדף סוכר, והוא נצמד מעולה.

של בן שלש, מקווה מאד שאלו לא הסטנדרטים בגן של הבן שלך.

ואם עוגה פשוטה את יודעת להכין אז לקשט בקטנה זה באמת לא סיפור גדול

היא כל הזמן אמרה לי תעשי אצלה ואצלה, סוג כזה וכו

היא באמת חיה ברמה

בניגוד אליה אני פוגשת אמהות, הן משתפות אותי בתמונות של מה שהכינו

יש גם כאלה שעשו סתם עוגת דבש עם תבנית אלומיניום והניחו מעל את הדף האכיל. זהו.

יש כמובן גם כאלה שהשקיעו..

שיתפתי את הגננת שהתחלנו להתארגן להתכונן 

היא אמרה לי "שוש - תכיני בלי היסטריה, גם ככה זה לילדים!"

אני לא רוצה לצאת לא טוב ליד חמותי ולכן כן רציתי להשקיע. 

אבל מכאן כמו שאת אומרת עד להוציא כמה מאות על עוגה - בחיי יש גבול!!!!!

מי ייתן ויום אחד לא אשים על דעתה של חמותי

על העוגה עצמה שמה שוקולד מריר מומס (ממיסה במיקרוגל עם קצת ריץ) ועל זה את הדף סוכר ואז מקשטת מסביב לדף עם קצפת מספיק רק להקציף ריץ (קופסא אחת וגם זה הרבה רק למסגרת) 

ורק את הדף האכיל לשים בבוקר.

( האמת שאולי גם זה יכול להחזיק יפה על העוגה, פשוט בחיים לא השתמשתי)

טצלינו קבוע מקשטים עוגות יום לפני והכל מצויין ב"ה.

אם אני לא טועה, מוסיפים לריץ חבילת פודינג (או 6 כפות אם את קונה את החבילות הגדולות) ושליש כוסות סוכר

מספיק להוסיף 2 כפות לחבילת ריץ'. כנראה את צריכה 2 חבילות ריץ'.

ממש לא להקציף יום לפני הזילוף! הפודינג מייצב את הקצפת ואז כשתזלפי שושנים על העוגה הן יהיו "שבורות".

צריך לזלף מיד אחרי ההקצפה (נגיד עד רבע שעה כזה).

תכלס זה תלוי בגודל של דף הסוכר. אם את יכולה לזלף מסביב ויישאר מקום לדף סוכר אז את יכולה לעשות מראש.

אם אין מספיק מקום ואת צריכה לזלף על המסגרת של דף הסוכר (זה גם יותר יפה כי מסתיר את הקצוות של הדף) אז את צריכה לשים את דף הסוכר קודם ולזלף אחר כך.

אבל אין לי ניסיון עם דף סוכר, יכול להיות שמחזיק נהדר במקרר מערב קודם.

ריץ+ 3 כפות פודינג+ 3 כפות סוכר ולהקציף חזקנשיהיה ממש יציב..

דף סוכר חשוב לא להניח ישר על קצפת אחרת מתעוות אז תמרחי מתחתיו צימקאו ושימי לב להניח ישר כי אין חראטות😅

כמו שאמרו את הקישוט (ביחוד הדף סוכר) כדאי להניח רק בבוקר אחרת יכול להשבר ולהתעוות.אפשר במקום דף סוכר להניח אותיות מצמקאו ובבוקר להוסיף קצת קישוטי שוקולד/ בצק סוכר..

זילוף עדיף מצנתר גדול ולא הרגילים שמוכרים כמה ביחד בזול.. קשה לזלף ופחות יפה..

יש לי תחושה שמעשכיו עד היומולדת אנחנו נאכל מלא עוגות עם קצפת

עד שנצליח לעשות את זה טוב חחח

תשלחי לי את הנסיונות😅

כולם פה כתבו ריצ', למה לא שמנת בעצם?

אחרי כמה שעות השמנת פשוט צנחה לתוך עצמה אמאלה זה היה לא נעים!!!!

רק ששמנת זה חלבי וריץ זה פרווה, זה ההבדל היחיד לא?

תמיד המוכרת בחנות אפייה אומרת לי לדלל.. להוסיף כוס מים +-

וגם - אני מתכננת להניח את העוגה על תבנית שטוחה,

אני רוצה לעשות מאין מסגרת מתגלגלת שעולה אחת מעל השנייה

ככה כמה קומות עד שכל הדפנות יהיו מכוסות

הקומה הראשונה של הקצפת תצליח להחזיק את הקומות שמעליה?

דבר שני, בעבר הכנתי לבן שלי עוגה עם דף אכיל, אני כן שמתי בבוקר, והדף לא החזיק טוב, הוא קצת 'התקמט' כזה, אחר כך ראיתי שאמורים למרוח עליו מאחורה ממרח צימאקו. בכל מקרה מכיוון ששמתי בבוקר זה לא היה נורא, אבל לא הייתי שמה מהערב. וחוץ מזה לברר ואולי אם חשוב לך שיראה ממש טוב לנסות קודם, מה ואיך למרוח ואיך מחזיק.

דבר שלישי, אם אין לך נסיון בזילוף ואין לך רצון מיוחד דווקא לפתח את התחביב עכשיו, אפשר גם לקנות נשיקות סוכר, קצפיות כאלה, יש בהמון גוונים וצבעים ואפשר פשוט לסדר מסביב, זה נראה דומה לזילוף ובעיני זה יפה. 

אבל אני רוצה גם על הדפנות של העוגה..

של קצפת, רק בשביל ה"דבק" ותניחי מעל את הנשיקות.

קחי בחשבון שתצטרכי מלא נשיקות.

אני הייתי שמה עדשים או סוכריות קטנות של עוגה או גנאש וקוקוס... סתם מטעמי חיסכון.

אפשר לפזר סוכריות צבעוניות בבוקר.

בעז"ה אשלח תמונה של העוגה

היומולדת עוד חודש וחצי חחחח איזה אמא לחוצה והיסטרית אני יוצאת שמתארגנת מעכשיו

קצפת חלבית זה יותר טעים וזה גם די יציב - אבל בגלל שזה יוצא מהבית למזג אוויר החם וגם בגן לא בטוח שיהיו לזה תנאי קירור נורמאלים, עדיף עם רי'צ כי זה עוד יותר יציב.

עם הפודינג והסוכר כמו שכתבו פה.

איזה אמא אלופה! 

אם את בכלל רוצה שזה יצא מטורף, והכי הכי בקלות,

יש לקנות בחנויות אפיה צבע מאכל, את מוסיפה טיפה אחת של צבע מאכל לקצפת לריץ ויוצאת לך קצפת צבעונית...

ואם את מחלקת את הכמות ושמה כמה צבעים אז בכלל

מרשים נורא ואפס עבודה 😉

אבל גם סוכריות על ריץ לבן זה מהמם

נראה פי עשר יותר טוב..

ו@שושנושי שימי לב לקנות צבע מאכל גל ולא על בסיס מים אחרת יכול לגרום לקצפת להיות נוסלית מידי..

עוגת גן בדרכ עושים בתבנית איי שלוש.

על העוגה עצמה שמה גנאש שוקולד - שתי שוקולד ושמנת ממיסה ושופכת

כשמתקרר קצת את מניחה את הדף סוכר אבל שימי לב. אם את עושה מראש הדף סוכר יימס לך. אז תמרחי בשכבה מאחורה צימקאו לבן מומס זה שומר על הדף שלא ייהרס

שנה את הדף באמצע ובצדדים מקשט כאוות נפשך. זה לא קשה! ולא שווה להוציא על זה כ"כ הרבה כסף. 

למרוח צימקאו לבן מומס בחלר האחורי של הדף אכיל, כדי שלא יתכווצץ במקרר. משהו כזה.

אין לי כל כך עצות כי גם אני סובלת מזה תמיד בסוף

אבל כל זמן שאת יכולה,תשימי רגליים למעלה

וכמובן להמשיך לעקוב אחרי לחץ דם ושתן

מחברת גם 3 טבעות בלי בעיה

4 שבועות כל אחת

מסוכן זה לא

בריא יש כאלו אומרים שאין לזה משמעות.

זה רופא אמר לך ? או ניסית לבד?

שאין בעיה *רפואית* לחבר.

אבל - חיבור לזמן ארוך עשוי להביא לכתמים שקשה להיפטר מהם.

אמרה לי לחבר כמה טבעות שבא לי 

נראה לי שהכי הרבה שחיברתי היה 4, אולי 5, אבל סתם כי לא בא לי להגיע לכתמים…

בינתיים לא קרה שהיו כתמים.

רק כשמוציאה את הטבעת, מקבלת וסת אחרי 3 ימים בערך. 

לרוב הכתמים לא אוסרים

אין בעיה

כל עוד אין כתמים

כשמתחיל כתמים מומלץ להפסיק

פעם חיברתי 4 וגם היה בסדר 

לפעמים יש לי ואני לא בטוחה

לא דם בכלל

אולי יותר ורוד

וגם לא תמיד