פורום הריון ולידה (עמוד 142)

לקחת עזרה, לדוגמא להביא בייביסיטר,

אפילו שתהיה עם הילדים בבית תוכלי לעשות עוד דברים?

שעתיים שאת שומרת על הילדים שלה ושעתיים שהיא על שלך? אפילו חלק מהילדים

זה לא מפנה את כל היום, זה מפנה אותו חלקית.

ואם זה מספיק קרוב את יכולה להגיע לעזור במקרה של התרעה מוקדמת.

וזה גם נותן תעסוקה כייפית לילדים.

שזה קשור לתקופה, מלחמה, טילים , חופש של הילדים ובנוסף חם מאוד בחוץ.

מאחלת לך שתרגישי טוב! ♥️

אחרי 10 שנים בערך היא מתה .

עבדה מציין בלי שום תקלות, בגדים נקיים, עד נגמר לה.

החזיקה קרוב לעשור עבדה מצוין

ממליצה

יום אחד שבקה חיים פתאם..

הוא מנקה פצצה!!!!!!

לא צריכה לרסס את הבגדים מדי הרבה

יש לי גיסה עם מכונה בשם מילה שטוענת שהכתמים לא יורדים לה כמעט

הרגע הזמנתי בוש פולני חח

אבל 8 קילו.

זוכרת כמה עלתה שלך ?

מקווה שתהיה טובה. 

פתח קדמי  לא זוכרת דגם מדוייק

אחרי כל לידה קיבלתי כמעט סדיר

ולידה אחת לא קיבלתי10 חודשים

כמובן שמההלם בדקתי כל הזמן הריון

עשר חודשים היה לך שקט מאז ווסת ראשונה?

תנסי לברר במרפאה שאת אמורה להגיע אליה.

או לברר במוקד לאן אפשר לפנות.

שלום רב,

עקב המצב הביטחוני, חלים שינויים בפעילות המרפאות.

שירות רפואי יינתן רק במרפאות העומדות בהנחיות העדכניות של פיקוד  העורף.

לפני ההגעה לקבלת שירות –  אנא התעדכנו  מראש באתר כללית:

בעקבות המצב: אילו שירותים פועלים ומתי? | שירותי בריאות כללית

או במוקד 2700*

מה אני אמורה לעשות?

הם גם לא עונים בטלפון 

ואצלנו אני יודעת שהמרפאה סגורה אז אין שם מענה

אולי גם אצלך סגור?

הטכנאית לא הגיעה

ביום חמישי יכניסו אותי.

הקטע הוא שקבוע הטכנאית הזו בודקת לי אורך צוואר

ואת הבדיקה עצמה של העובר,עושה חפיף,רק דופק וזהו

היא אמורה לעשות גם הערכת גדילה וכו', למה מזלזלת כך? האם חוקי?

אולי קרה מצב שאין לה מי שיהיה עם הילדים?

לאף אחד אין מסגרות כרגע הרי

אולי לא הסברתי את עצמי

עוד לפני המלחמה היא הייתה כך

קבעתי היום לטכנאית הזו כי אני יודעת שהיא יותר יסודית. אבל ביטלה לצערי 

אולי הרופא כתב רק למדוד אורך צוואר.

ואני אמרתי לה שצריכה גם אורך צוואר

אימצה לעצמה את זה

הרופאה אמרה לי בפירוש שבגלל שלא עשיתי סקירה מוקדמת

היא רוצה א"ס צפוף

מעקב משקל, היקף בטן היקף ראש איברים,

כמות מים ואורך צוואר.

לא יודעת מה בדיוק מכל אלה אבל שיהיה כתוב הרבה דברים.

ופשוט תבקשי ממנה לפני שמתחילה, לעשות את כל אלה, אל תגידי סתם 'מעקב', ואם היא אומרת שלא צריך תראי לה שכתוב.

או שתגידי לה שהרופאה אחר כך נוזפת בך שהמעקב שלך לא מספיק

מעקב גדילה עושים פעם בשבועיים.

אם את עושה יותר מזה, אז לא כל פעם יבדקו.

יצא שעשיתי פעם בשבוע כי היה אורך קצר....

בהריון השני עשיתי סקירה מכוונת כמה פעמים, והרופא בדק מעבר לדבר הספציפי, אבל לא בטוחה שזה חלק מהפרוטוקול או שעושים על הדרך.

לפי אזור מגורייך

ממה שאני יודעת, אצלנו לפחות בלאומית חלק מהסניפים סגורים, ומן הסתם תורים רבים התבטלו.

וגם אם תקבעי, קחי בחשבון שייתכנו שינויים וביטולים כי מקרים דחופים יקבלו תיעדוף

תבקשי הפניה מרופא משפחה ותלכי לטכנאית.

שאפשר לעשות בו פרטי, במחיר מסובסד.

אם רלוונטי, אני יכולה לתת לך פרטים.

רק העברתי הודעה שראיתי.

את יכולה לפנות אליהם לברר.

הביוץ אולי איחר אפילו ב4 שבועות כי רק בפעם השלישית שבדקתי יצא חיובי בב. הריון ולא זיהיתי בחוץ כל החודש-חודש וחצי הראשונים מהמחזור אבל ייחסתי להנקה.

תורים לרופא אין בקרוב ואני לא רוצה לפספס את הזמן המתאים לקבוע גיל הריון אבל גם לא רוצה להקדים מידי ..:::

תודה על המענה המתמיד והמרגיע שלך תמיד

זוכרת שאחד הילדים נולד בקיץ והיינו באזור אשדוד ומהר מאודדד הלבשתי שכבה אחת קצר. היה ממש ממש חם.

באזור ירושלים אני שמה שכבה אחת דקה ארוכה.

לא יצא לי לשים בקיץ 2 שכבות. גם בבית חולים לא שמו לתינוק 2 שכבות

הזו...

אני חושבת גופיה ארוכה ומעל גופיה קצרה

אבל לא להפעיל מזגן בבית

אם מתכוונים לקרר את הבית ומאוד חם אז בבית הייתי שמה כנראה שתי שכבות ארוכות דקות

שתי שכבות ארוך ודק.

או שתי חולצות ומכנס אחד.

בהמשך עברתי לשכבה אחת ארוכה, ואולי אחר כך גם לקצר.

לק"י

(דקות כמובן).

בבית שכבה אחת ארוכה ודקה.

ואז היא הצטננה, אז אני חושבת ששמתי לה מתחת עןד בגד גוף קצר.

זה תלוי בילד ובכמה חם, ואם יש מזגן.

מציעה לך להצטייד בבגדים ארוכים ודקים. קצר- מקסימום קונים בהמשך.

אלא אם כן נמצאים במזגן, ואז צריך עוד גופיה ארוכה, או שמיכה.

בערך עד גיל חודש מלבישים ארוך.

לילידת סיוון שלי, הלבשתי דק ארוך עד גיל חודשיים בערך.. אבל שכבה אחת.

לילידת אב, תוך שבוע עברתי משתי שכבות דקות לשכבה אחת דקה ותוך חןדש הלבשתי לה קצר גפ במזגן כי הייתה מזיעה.

אז ממש לשים לב לילד עצמו.. איך הוא מרגיש במגע..

אם משכיבים לישון במזגן עם שמיכה אז לא צריך שתי שכבות עוד מתחת לשמיכה..

אם יוצאים החוצה לשמש, כדאי להוריד שכבה..

שבוע ראשון הקפדתי על 2 שכבות ארוך דק.

עכשיו לרב מלבישה לו ארוך דק שכבה אחת

כשיש מזגן קר מוסיפה לו עוד שכבה או מקפידה יותר על השמיכה...

ולא רק בירושלים ןהמרכז

גם אם אתן משערות שהמקום כבר תפוס אשמח לטלפון כדי לנסות 

מתפקד גם כמקום לחינה, ערבי כלה וכדו' (עם כניסה נפרדת)

ה' גדול, ועד יום רביעי (היום של האירוע) יש עוד (קצת) זמן... וגם עצם זה שהאולם שקבענו הוא מקלט יכול להקל על ההחלטה לקיים את האירוע בכל זאת

בינתיים התאומים הצדיקים שלי מתפללים זה על זה שהחגיגות יתקיימו כרגיל, כי כל המתפלל על חברו נענה תחילה

אני בר מצוותי אחרי המתקפה הראשונה של איראן

זוכרת את הלילה המחריד שעברתי

כשבעלי עמוק באחד הבסיסים המאוימים

אני בתחילת הריון

והילדים ישנים

נער הבר מצווה לא מודע לכך שכמעט 100% שאין מחר ארוע

זוכרת את חוסר האונים והדאגה האיומה

מבינה אותך הכי בעולם!!!!!!

הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא

רק בשורות טובות

אבל בשמחה ובהודיה רבה על הניסים שנעשו לנו.

האולם היה יחסית ממוגן. לא מקלט אבל תת קרקעי אז זה  נתן אשליה של ביטחון.

באוקטובר 23 שבוע פלוס לתוך המלחמה

באולם ליד מרחב מוגן

אתם יכולים להקדים לשעות היום כי נראה שביום אין טילים 

אחי באמת התחתן כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה - באולם ביישוב קטן ושקט שכמעט לא ספג אז טילים, ליד מרחב מוגן, עם הרבה פחות מוזמנים.

ב"ה הייתה חתונה שמחה למרות האבל שבו כל העם היה שרוי.

אבל אחי וגיסתי הם אנשים בוגרים שמסוגלים להכיל שינויים. הבנים שלי מתקשים בזה יותר...

אבל מה שיהיה יהיה, והם יצטרכו להתמודד עם זה באהבה❤️

שגם ביום יש טילים ..

יש לי אחיין שהחתונה שלו עברה השבוע לאולם מוגן וצומצמה

וגם אחיין נוסף שמברמץ שבוע הבא

נראה לי שכולנו מבוגרים וילדים קצת התרגלנו לשנות תוכניות בשניות

מה שהיה היום לא בטוח שיהיה מחר..

מאיימים עם טילים- אדישות.

מאיימים שלא יהיו לימודים- חרדה!

🤣🤣

איום ממשי לעומת איום רחוק חח

שיהיו בריאים..

לק"י

חופש מתאים לי.

אבל מקווה שיוכלו לחגוג את סוף השנה בכיף. אני והבת שלי חיכינו למסיבת הסיום בגן, שאמורה להיות בשני הקרוב.

לק"י

שלפחות נרגיש חופש😂

לי זה מקל שאני לא צריכה לפזר ולאסוף ביום שישי. אבל עדיין זה יום של עבודות, ולא של מנוחה אצלי.

וגם פה השתוללו ועשו שטויות.

מקווה שבראשון יחזרו לשגרה.

זה סוג של חזית חדשה

לא חושבת שיש מה לצפות בכלל ךשגרה בתקופה הקרובה 

אחרי שהבית איבד את צורתו בשבועות האחרונים.

ואני דוקא מקווה שימשיכו להלחם בהם עד חורמה, ושנגיע לניצחון מהר🙏

לק"י

כדי לקבל זמן מחשב.

בפועל, יש מצב שאחרי עזרה סבירה, אשחרר אותם למחשב שלא יפריעו לי להמשיך😂

לק"י

הקטן באמת הופך יותר.

אבל אם האחים שלו יהיו במחשב, והוא איתם, הוא לא יהפוך כל היום....

בכל אופן שולחת חיבוק. זה באמת קשוח

אבל לי עוזר לחשוב שקורה פה משהו היסטורי, זה ממש פרק משמעותי בגאולת ישראל. אז נכון שלא נוח, אבל תכלס גם יציאת מצריים לא היתה הכי נוחה. הבחירה שלנו אם להישאר רק בחוויה האישית שלנו, או להצליח גם להסתכל במבט רחב ולהבין את גודל השעה...

(זה לא אומר שאסור להתלונן או להתעצבן. אבל זה כן עוזר לקחת את הקשיים בפרופורציה. וזה מרגש כשמבינים את גודל מה שקורה לנו)...

ניסים ענקיים..

ממש 

שנטחן עד דק המונח מאורע היסטורי/ גודל השעה,

אנחנו במאורע היסטורי על מלא.

חזק ונתחזק!

עד לכתיבת כל ספר הגאולה השלמה.

כשמתקרבים לגאולה הכל מואץ.

בעז"ה בקרוב בבניין בית המקדש! 

ראיתי בדיחות שצוחקות על זה שרק בישראל יעירו את כל התושבים ב3 בלילה כדי להודיע שאנחנו במלחמה, כשאנחנו כבר יותר משנה וחצי במלחמה...

אז על אותו משקל - גם אחרי שנה וחצי בתוך מאורע היסטורי בסדר גודל תנ"כי, עדיין יש עוד מה להתרגש מזה ששוב קורים פה דברים עצומים בסדר גודל לגמרי תנכ"י...

מהאסון ההיסטורי

שצריך לתקוף ראשונים

זה מאורע אחד גדול מתמשך

עם פצצה גרעינית אי אפשר לחכות שיתקפו אותנו כדי לתקוף בחזרה...

מצרפת דברים שקראתי הבוקר וחיזקו אותי -

נתנאל אלינסון כותב נהדר גם הלילה:

תראו את התמונה הזאת ותכפילו במאה, בעצם באלף, בעצם בעשרת אלפים. זה מה שאמור היה להיות אם לאיראנים הייתה פצצת אטום. מאות אלפי הרוגים. הרי הנה- הטיל הצליח להגיע למרכז הארץ, וכל ההבדל הוא ראש נפץ אטומי.

אני כותב את הדבר הכל כך פשוט הזה כי אני רואה בשוליים אנשים שמפרסמים את התמונה הזאת ומשמיצים את מקבלי ההחלטות ומבכים את זה שישראל יצאה למלחמת המנע, כאילו הם לא מבינים מה היה מונח פה על כף המאזניים.

אז אני כאן כדי להזכיר דווקא את הדברים הפשוטים. וחשוב להזכיר אותם כי אנחנו נצטרך הרבה כוחות גם הלילה וגם לימים הקרובים:

1. איראן, בוודאות של מאה אחוז תכננה להשתמש בפצצת האטום שלה נגדנו. אם יש משהו שלמדנו מהשביעי באוקטובר, זה פשוט להקשיב למה שהאויב שלך אומר. ואיראן הודיעה בבירור שהייעוד שלה הוא לייצר פצצת אטום שתשמיד את ישראל והיא הייתה ממש שבועות ספורים מלהשיג את המטרה הזאת. ככה פשוט.

אנשים מתייחסים לזה כאילו זאת הייתה איזו אגדת עם או קונספירציה של הממשלה. אבל זו האמת. אם היינו נמנעים מהתקיפה היינו מקבלים את השביעי באוקטובר כפול אלף. מה שקרה פה ביומיים האחרונים זה הצלת חיים של מאות אלפי ישראלים ואולי של גורל המדינה היהודית כולה. הכאב על כל הרוג מההפצצות האיראניות הוא גדול וההרס הוא נורא. אבל חשוב לזכור ולהזכיר מה עמד פה על כף המאזניים.

2. ולא היה זמן טוב יותר מלתקוף. זה חלק מהנס הגדול שמתרחש לנו מול העיניים. איראן במשך שנים תכננה את הרגע הזה: שתהיה לה פצצה, ונרצה לתקוף אותה, אבל תהיה חגורת אש אדירה שתרתיע אותנו מלעשות זאת.

יום שיש האחרון, י"ז בסיוון, 13.6, היה אמור להיראות ככה: עשרת אלפים טילים ביום מלבנון, 5000 טילים ביום מעזה (כפי שקרה בשביעי באוקטובר), פלישת מיליציות מסוריה, ומאות טילים בליסטיים מתימן ואיראן. אלפי הרוגים. זו חגורת האש שאיראן בנתה במשך עשרים שנה בשביל הרגע הזה. כדי להרתיע אותנו מתלקוף.

אז עכשיו אתם מבינים מה קרה פה בשנתיים האחרונות? קריסה מוחלטת של כל חגורת האש. עזה הפכה לעיי חורבות שבקושי מסוגלת להוציא טיל אחד, סוריה השתנתה לבלי הכר וצבא סוריה- הנ.מ המטוסים הספינות הושמד לחלוטין, חיזבאללה בלבנון חטף את מהלומת חייו גוסס ומדינת לבנון כבר הודיעה שתעצור אותו מלסייע לאיראן, והחותים בתימן חלשים מאי פעם. מכל חגורת האש נותרה רק איראן, וגם היא בעמדת הנחיתות הכי קשה שלה מאז עליית שלטון האייתולות. אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. אז ההרס שקורה כעת הוא קשה מאוד, אבל שוב, פרופורציות.

3. ועוד משהו מרתק שאפשר ללמוד מהתמונה הזאת- ההבדל בינינו לבינם. האופוזיציה של המשטר באיראן שלחה היום כרוז ובו רואים את תמונת ההרס בישראל ולצידה את התמונה של הפגיעה הישראלית בבכירים האירניים. בתמונת הפגיעה שלנו בבכירים רואים איך השתדלנו לפגוע בטיל מדויק שישאיר כמה שפחות נפגעים מהעם האיראני. המתקפות שלנו היו על מטרות צבאיות ואילו הם יורים למרכזי האוכלוסייה האזרחית של ישראל, זקנים נשים וטף.

האופוזיציה האיראנית אמרה בכך דבר חשוב לעולם: ישראל לא נלחמת רק את המלחמה שלה, אלא גם את המלחמה שלנו העם האיראני. העם המדוכא והרמוס, שמשטר רצחני שולט בו כבר עשרות שנים, טובח ומוציא להורג את בני עמו. כשישראל בשיאם, גם מה שהם עושים עבור האינטרס הישראלי- זה בעצם אור לגויים; שחרור העם האיראני ומדינות האזור מתוכנית ההרס הנאצית-עמלקית של איראן.

4. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק. יש בינינו אנשים מופלאים שמתנדבים בחילוץ ובהצלה, בהגנה ובשמירה. אבל האמת היא שלכל אחד ואחת מאיתנו יש מה לעשות. הדברים הקטנים הם לפעמים הדבק הכי גדול שלנו: הכנת מאפה או בייבי-סיטר לשכנה הקרובה שבעלה הוקפץ למילואים, בדיקה עם השכן מהקומה למעלה האם הוא מצליח להגיע למקלט בזמן והאם הוא צריך עזרה בלסגור את חלון הממ"ד.

חשוב לזכור, שכשאנחנו חושבים איך לסייע לאחר, אנחנו מסייעים גם לעצמנו. זה מוציא אותנו מתודעה פאסיבית שגורמת לחרדה, ושם אותנו בעמדה אקטיבית שרק מסייעת להורדת לחצים ונותנת לנו משמעות ויציבות בתוך אי הוודאות הגדולה.

שוב. כנראה שלא יהיה קל, לא הלילה, ולא בימים הקרובים. אבל רשמתי את הדברים הללו כדי שנזכור מה היה מונח על כף המאזניים, ומדוע אנחנו למעשה במהלך אדיר שאולי מתוך רעשי היום-יום עוד קשה לנו לעמוד על גודלו. אם ננמיך כעת מריבות סרק ונגביר את הערבות ההדדית בינינו, לימים עוד נגלה, שדווקא מתוך הקושי הגדול, זו הייתה שעתנו היפה ביותר.

אבל זו בהחלט עליית קומה בהתפחות. אולי השיא.

אולי ברמת "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"

מהלך משנה היסטוריה לדורות.

מלחמה כוללת מול איראן עצמה, ראש התמנון אחרי שכל הזרועות נחלשו משמעותית.

מקווה שהפעם נגיע להכרעה ולא ניכנס למדיניות סבבים מולם.

נראה כמו השיא

מהלך שמביא שמחה עם כל המחירים הכבדים

בתקווה שהמדינה תהפוך  למקום יותר בטוח ושלו

אגב, גם התקיפה של הכור העיראקי, לפני 44 שנה היתה בערב שבת פרשת בהעלותך. מצרפת את מה שכתב אז הרב צבי יהודה קוק -

וזה מה שאני כתבתי, בהשראת השיעור של הרב ראובן ששון על הפרשה (שמעתי את השיעור ביום חמישי עוד לפני ההתקפה, אבל חלק מהדברים שהרב דיבר שם ממש התחברו למציאות העכשווית) -

כשאנחנו רוצים להזכיר ניסים גדולים, בסדר גודל שאין מה להתווכח עליו, בדרך כלל נדבר על יציאת מצרים.

חומשים שמות ובמדבר מתארים לנו את התקופה שבה הקב"ה הלך עם עמ"י יד ביד, והתגלה להם בניסים גדולים ועצומים - במכות מצרים, בקריעת ים סוף, במתן תורה, וגם לאורך כל השנים של הנדודים במדבר ובניסים שליוו אותם לאורך השנים - המן שירד מהשמים כל בוקר, עמוד הענן שיישר לפניהם את הדרך, הבגדים שלא היו צריכים להחליף, באר מרים שליווה אותם, ועוד…

אבל החוויה של עמ"י ביציאת מצרים לא תמיד היתה קלה. בפרשת בהעלותך, שקראנו בשבת האחרונה, אנחנו רואים שהמסעות במדבר כללו הרבה חוסר וודאות, והסתגלות לשינויים לא צפויים.

התורה מאריכה בתיאור הזה, שמספר איך עמ"י נסעו על פי הענן -

"וּלְפִ֞י הֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכׇּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ עַל־פִּ֣י יְ-הֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְ-הֹוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃ וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְ-הֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃ אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃ עַל־פִּ֤י יְ-הֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְ-הֹוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃" (במדבר ט', י"ז-כ"ג).

והרמב"ן מפרש את הפסוק ומרחיב עוד על המורכבות והטורח שזה הביא על עמ"י -

"לומר כי אם יאריך הענן על המשכן ימים רבים והמקום ההוא איננו טוב בעיניהם והיו חפצים ומתאוים מאד לנסוע מן המקום, אעפ"כ לא יעברו על רצון השם… וכן אם יהיה הענן ימים מספר כשנים או שלשה ימים והיו העם יגעים מאד וענה בדרך כחם*ף יעשו רצון השם ללכת אחרי הענן. וסיפר עוד (פסוק כא) כי יש שלא יעמדו רק לילה אחד ויסעו בבקר, אע"פ שהוא טורח גדול להם. ולפעמים יעמוד הענן יומם ולילה כי הלכו כל הלילה ובאו במקום ההוא בבקר וינוח הענן שם כל היום ההוא וכל הלילה, ונעלה בבקר השני ונסעו, והוא טורח גדול מן הראשון, כי היו העם סבורים שיעמדו שם, ופרקו העגלות והניחו משאם כמנהג הבאים מן הדרך, ובהעלות הענן יחזרו לטעון ולא יוכלו לעשות להם תקון לדרך או יומים…" (פירוש רמב"ן לבמדבר ט', י"ט).

גם אנחנו היום בימים שמזכירים קצת את החוויה הזו. מצד אחד - ניסים גדולים ועצומים. ניסים שאנחנו מרגישים את יד ה' איתנו, לא רק פועלת מלמעלה כמו ביציאת מצרים, אלא ניסים שבהם הקב"ה 'נותן לנו כוח לעשות חיל' ועוזר לנו לנצח את האיום הכי גדול שהיה על עמ"י, ובגדול…

אבל מצד שני - זה גם פוגש אותנו בחיים הפרטיים עם חוסר נוחות, פחד, חוסר וודאות, יציאה מהשגרה, ועוד הרבה התמודדויות פרטיות,, כל אחד עם הסיפור שלו.

אבל חשוב בתוך הקושי, לראות את הדברים במבט רחב. להבין שאנחנו בתוך פרק משמעותי בגאולת עמ"י, בתוך ימים היסטוריים שייזכרו לדורות.

ומעל הכל חשוב לזכור שכל מה שקורה לנו זה ברצון ה' - "עַל־פִּ֤י יְ-הֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה יִסָּ֑עוּ", גם הניסים הגדולים, וגם התמודדויות האישיות והטורח שנגרם לנו בתוך המציאות הזו.

שנזכה לעוד הרבה טוב, ושנזכה להודות לקב"ה על כל הטוב שהוא עושה איתנו…

באת לי בדיוק בזמן ♥️

תודה שעזרת להרים את המבט, כי השגרת חירום הזאת לפעמים ממש מתישה..

המציאות הזו באמת לא פשוטה.

גם לי לא קל.

אבל באמת מחזק אותי לראות את המציאות במבט על, להבין באילו רגעים היסטוריים אנחנו חיים, ולנסות להודות לקב"ה שאנחנו זוכים לחיות בדור המדהים הזה...

בהנחיית הרופאה שלי

ב''ה הילד בריא ושלם וגם באמת פסקו לי הדימומים והיא נספגה מהר

ואחרי עוד קצת נעלמה

היא נספגה ונעלמה!!!

ממש יהיה טוב בע"ה

תנסי לא להיות  בדאגות כי זה לא בריא ללב, לגוף, לנפש ולעובר😉

אבל אחרי 5 הפלות אחת עם המטומה בחודש שלישי קצת קשה לי לשחרר.. מתפללת על זה המון!

תודה ❤

אבל באמת יש סיכויים טובים

אז מקווה איתך ביחד שהפעם זה יגמר בשמחה, בידיים מלאות ומתוך בריאות ❤️

לאחר IVF ועד שבוע 9, נתן לי רופא בכיר מאד.

ובכלל חוצפה של הרוקחת להביע את דעתה על מרשם של רופא, זה ממש לא בתחום האחריות שלה

היא אמורה לספק לך תרופה בדיוק לפי המרשם

כבר קרה לי שרוקח הזהיר אותי על התוויית נגד לתרופה שרופאה לא אמרה לי מחוסר תשומת לב או מחוסר אכפתיות.

זה בהחלט מתפקידו והם הרבה יותר מונחים בחומר בהשוואה לרופאים.

והוא אמר לי שאולי כדי לרדת במינון מ3 לשתיים.. בוקר וערב..

בעיקרון הרופא במיון נתן לי את ההנחיה הזו והרופאה לא יחסה לזה חשיבות היא נתנה לי מרשם חדש ורשמה 3 פעמים ביום..

לא יודעת.. אולי כן שווה להקשיב לרוקחת.. בכל אופן להוריד כדור אחד לא נראה לי קריטי.. 

שאם אני ושכחת אחד הז עלול לעושת כתמים

וי שפה 2 שכתבו שגם להן הרוףאה הנחתב 3

לא היתי מורידה בעצמי

אם כבר מוצאת דרך להתיעץ עם רופא 

בבקשה אל תורידי על דעת עצמך

היא רוקחת,עם כל הידע שלה היא לא רופאה

אפשר לבדוק שוב בעקבות אזהרה של רוקח

אבל רופא רואה מה קורה ועוקב אחרי המקרים השונים...

רוקחים לא מנהלים מעקב....

למרות שהם באמת עם הרבה ידע..

יש דעה שדופסטון יכול להשפיע על העובר אבח היא לא נפוצה כ"כ בקרב ברופאים. מביאים אותה עדיין הרבה

אם זה מדאיג אותך אל תורידי מינון אלא תבקשי אוטרוגסטן או קרינון. זה תרופות שעושות אותה פעולה. 

לגבי המינון- אחרי שהיתה לי לידה מוקדמת (הפלה..) בגלל המטומה הייתי אצל רופא ממש מומחה והוא נתן לי מינון של ארבע כדורים דופסטון..אז 3 נראלי בסדר (:

ומעודדת אותך שהיו לי גם הפלות בגלל המטומה ועוד הריון שהתחיל עם המטומה ונלחצתי מממש כבר חשבתי שלי אין סיכוי עם המטומות, ואחרי ממש מנוחה, כמובן תפילות ותמיכה היא נספגה וההריון המשיך כרגיל ב"ה

מבינה אותך ממש לגבי הלחץ מכל רטיבות וואי זה סיוטט

תנוחי מלאאאא!!!!!

בע"ה הריון תקין בידיים מלאות!

לקחת בנטילה הראשונה 4 בבת אחת ולאחר מכן 3 פעמים ביום.

שמחה לשמוע שההריון הצליח ב"ה

אתן לא מבינות כמה ההודעות שלכן מחזקות אותי!

אין עליכן בעולם!!!

אצלי זה היה 4 במשך היום, לא בבת אחת

עד השבוע שההריון הקודם הפסיק..

בשורות טובות!

איזו חצופה הרוקחת הזאת!! אין שום סיכון לעובר בדופסטון וזה מינון מקובל! נתקלתי בכל כך הרבה פעמים שרוקחים התערבו בטיפול, עם כל הכבוד (ויש כבוד), הידע שלהם הרבה יותר מצומצם והם לא מודעים לכל התמונה. רוקח שבאמת רוצה להתנהל בצורה מכובדת לא מלחיץ את המטופלת אלא מתקשר לרופא לברר ישירות מולו.

מזכיר לי סיפור שהיה לי לאחרונה, שרשמתי למטופלת התקן נחושת כי זה מה שהיא רצתה, והיא רצה לבית מרקחת לקראת שעת סגירת המרפאה כדי להביא מהר והרוקח התעקש שמה שרשמתי זה הורמונלי. המטופלת המסכנה חזרה למרפאה בלי ההתקן, וזה כשהיא מיטרטרת עם תינוק ואמרה שהרוקח אמר שזה הורמונלי. בדקתי שלא טעיתי- ואכן מה שרשמתי היה לא הורמונלי כפי שהיא ביקשה. בסוף נאלצה לחזור בזמן אחר. אבל ממש הכעיס אותי הרוקח הזה.

(בעזריאלי מודיעין)

אם תגידי שמות אולי אזכור

קבעתי

גם בעקבות ההמלצה של @מקרמה

הריון ראשון שלי, היא תענה לי על שאלות וכזה?

מרגישה שהנוכחית לא סבלנית אליי...

מאוד ענינית

לא מתרגשת או מלחיצה

אבל גם מאוד יסודית

אבל גם מאוד עמוסה וקשה להשיג אותה

טיפ שלי- 

כשאת יוצאת מהתור לשאול במפורש מתי היא רוצה לראות אותך שוב

לצאת לדלפק ולהגיד שהרופאה אמרה שהיא רוצה לראות אותך בעוד x שבועות

והןמכניסות טותך ליומן 

אחרת אין סיכוי לקבוע תורים

ואין לי מושג מתי הפעם הבא שאני צריכה לפגוש רופא באמת

לא תמיד תצאי עם המלצה חותכת

יש מקרים שהיא מציגה את הנתונים ולכאן או לכאן ומשאירה לך את ההחלטה

(לרוב אפשר להבין בין השורות מה ההמלצה שלה ואני לפעמים שואלת במפורש מה היא היתה עושה...)

אני מטופלת שלה הרבה שנים

ולא מחליפה אותה גם כשעברתי דירה

ממליצה ממש

אבל גם מבינה כאלו שהסגנון שלה פחות מדבר אליהם

מה הכוונה שלך הסגנון שלה? שלא אומרת במפורש?

ויש כאלו שמחפשות מישי אמפטית- במיוחד שמדובר ברופאהמוחא רופא

(זה לא שהיא אפטית או לא רגישה, פשוט מאוד ענינית)

בעיני היא ממש מעולה

לק"י

כמה תורים מראש.

אצלינו במכבי זה ככה, וזה ממש נוח שיש תורים.

בריטקס נחשבים חברה ממש טובה ובטוחה וזה בין הכסאות הזולים שלהם..

לדעתי עלה לי באזור 800-900 שח אם אני זוכרת נכון.

מאד מרוצים מהשירות והאיכות של המיטות.

רק חשוב לשים לב שהן גבוהות מאד. 

תגידי אזור בכללי..

מקומות שיש בהם בוקר לימוד שבועי.

אישית אני לומדת ימימה

וכן לומדת פ"ש עם קבוצת נשים בימי שישי בבוקר.

שפותחים קבוצות לימוד ברחבי הארץ , אולי יש משהו באיזור שלך...

של מבשר שלום

וקשה ממש שאין ממד בתוך הבית וצריך להוציא את הילדים!

יש אולי חדר פנימי מוגן?

לק"י

לא חייבים לרוץ בלחץ.

אצלינו 2 הגדולים יורדים לבד, ואנחנו מרימים את 2 הקטנים.
 

שיהיה לילה טוב ושקט!

יש לך אפליקציה של פיקוד העורף?

כי עכשיי הם התחילו לתת התראות רבע שעה לפני ואז אפשר ללכת עם הילדים בנחת ולא לרוץ.

זה עדיין מלחיץ אבל לפחות נותן קצת זמן

בהחלט סיטואציה מאתגרת!

בע"ה שבקרוב ממש זה יהיה מאחורינו.

חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו 🇮🇱

היה שבת מזעזעת

איי לנו שום מרחב מוגן ושום כלום

היה בומים מטורפיםםם

חוויתי התקף חרדה פעם ראשונה בחיים

הלכנו להורים שלי עכשיו

מקווה שיהיה בסדר

האמת שהפתעתי את עצמי ויחסית לעצמי במצבים כאלו, הייתי רגועה

אולי הילדים גרמו לי להתאפס ולא לאבד עשתונות.

מצאתי את עצמי באישון ליל ממלמלת את פרק צ"א- יושב בסתר עליון, זה היה מרגיע וחיזק קצת את האמונה.

ה' ישמור על כולנו ויאמר די לצרותינו

ישועת ה' כהרף עין

פתאם הלב מתרחב

חוזר למקום

איזה מילים מדויקות

לא שפעם ראשונה שאני אומרת תהילים בחיי

אבל פשוט מרגישה שעכשיו אין מדויק מזה

וזה פשוט נותן כח ואחיזה במשהו אמיתי

ממ שמכוונת על כל אחד ואחד מאיתנו ברחבי הארץ ו

מרגישה שיושבת כאן בחדר חשוך ושולחת אור וכח ושמירה לכל עמ''י..

גם הקטע שאבא לא בבית בשבת לא מוסיף לחרדה...

אבל באמהתרכז להתפלל על עמ''י ולפרט - על החיילים, הזקנים, החולים, הנשים ההרות , הילדים... שה' ישמור על כולנו. 

באמת..

ואצלי היום הוא עוד פה..עד מחר...

(חאני מודה שאני מפחדת ממש מלהיות לבד..מכינה את עצמי מרא שללילה לבן ונרב מתוח בלב)

אז באמת בא לי לפרגן לך!❤️שלא תחשבי שזה מובן מאליו בכלל..ואשריך על התהילים והתפילות

תודה יקרה!

תהיי חזקה, אני בטוחה!

אנחנו עברנו להורים במוצש

לא להאמין כמה ממד זה מרגיע...

אבל לצערי לא נוכל להישאר פה הרבה אז מקווה שהכל ירגע מהר

מקווה שיסתדר לך מהר

והלוואי שזה השתרשות

בהצלחה יקרה, בשורות טובות

להיות דימום מחוסר איזון הורמונאלי.

ויכול להיות שהמחזור עוד לא הסתדר.....

חיבוק

זה מאכזב ומאתגר

היא וואו.

אישה גדולה. ומקצועית מקצועית.

מקבלת בירושלים.

תשאירי הודעה קולית, היא תחזור אליך 

הן יועצות ולא מטפלות.

אם רוצים טיפול מיני חשוב ללכת למישהי מוסמת מטעם איט"ם, עם לפחות תואר שני בתחום טיפולי והכשרה רשמית של טיפול מיני.