פורום הריון ולידה (עמוד 150)

איכילוב?
תל השומר?
מעייני הישועה
בלינסון?
אני הייתי ממליצה לך על מעייני הישועה.
אבל לא יודעת אם שם עברת טראומה, מצש שני בני ברק זה לא עיר עם הרבה בתי חולים אז אולי כוונתך לא לשם?
במעייני הישועה התמקצעו והשתדרגו לאחרונה...שווה לך לבדוק.

אלא אם כן זה הבית חולים שדיברת עליו

אם את יולדת בלי אפידורל והלידות לא מהירות כדאי לדעתי לנסות במים, או לחילופין מקום שיש בו חדרי לידה גדולים

עם כדור פיזיו, ולבקש מוניטור אלחוטי  

וללמוד להרפות, להתחבר, נשימות, תזוזה, ושהתנוחה של היציאה של העובר תהיה נוחה לך!!

חשוב מאוד סביבה לא מלחיצה!!! סביבה תומכת ומבינה 

עוד רעיון- יש אפשרות לאלחש את המקום ואז לא מרגישים את השריפה כשהתינוק יוצא

וטיפ נוסף בזמן הלחיצות להרפות את שרירי הפה, לפתוח את הפה, ולכווץ את השריר של הרחב הבטני 

כן, שם.. 

על מעייני הישועה שמעתי באמת הרבה דברים טובים

אבל לא יודעת איך יהיה בהריון הזה אבל בהריון הקודם הבעיה עברה לתינוק בחודשים הראשונים

והיה מורכב מאוד ככה שצריכה מקום מקצועי גם לטפל בתינוק.

וגם על לניאדו שמעתי דברים טובים אבל חוששת מכל המסביב שיהיה בלידה שיצריך מקום גם לטיפול בתינוק. 

החדרי לידה מדהימים וממולצים מאוד מכל הבחינות שציינת.

החדרי אשפוז פחות מוצלחים...

ולידה הבאה ילדתי במאיר ולמרות שהמהלך של הלידה היה דומה

התחושות שיצאתי איתן היו שונות לחלוטין וחיוביות מאוד.

היא מהטובות בארץ. מאוד מאוד מאוד מקצועיים

מכירה מישהי שילדה דווקא שם בגלל הפגיה.

טיפה רחוק מהבית אבל אופציה,

מה עם תל השומר? ממש חושבת על זה אבל לא מכירה באמת המלצות חוץ מחברה אחת. 

נראלי ההתלבטות היא תל השומר או מאיר תודה על ההמלצות של כולן. אם למישהי יש עוד המלצות על תל השומר ממש אשמח לשמוע אפילו בפרטי.

בית חולים מאיר נשמע ממש אופציה כרגע

הייתה לי חוויה מדהימה שם, והייתי שם שעות ארוכות מאוד ועברתי כמה וכמה מיילדות, כולן בלי יוצא מהכלל היו מקסימות נעימות וסבלניות.

הם (גם הרופאים) עשו הכל כדי שלא אגיע לקיסרי, והייתי ממש קרובה לזה.. ממש נתנו תחושה של שיתוף ושיקוף הסיטואציה, שהייתה מורכבת, מצד שני כל הזמן עודדו והיו אופטימים ובאמת ניסו את כל מה שאפשר. ב"ה בסוף הייתה לידה רגילה

החלטות טובות בעז"ה! 

חס וחלילה שלא תצטרכי.

היו לי לידות טובות במאיר, אבל גם הבאתי איתי מלווים שבאמת עזרו לי, לא יודעת איך הייתי אם הייתי מסתמכת רק על המיילדות העמוסות.

ממליצה בחום על אפס הפרדה, היה חלומי.

עשו הכול הכול לידי, היה מקום למלווה ונשנושים לאורך כל היום קרוב לחדר ובאופן כללי מחלקה קטנה ויפה.

מה שכן, זה כבר היה לפני כמה שנים, לא יודעת אם השתנה מאז.

והאווירה טובה בהרבה לתחושתי.

הם גם משתדלים להפריד בחדרים ובכללי באפס הפרדה בעיקר פגשתי צוות ערבי(שאחת מהן הייתה יותר צדיקה מהיהודיות, בחיי)

היינו שם גם עם הבן שלי בניתוח במחלקה אחרת וגם שם לא הרגשתי שיש שם כמות קיצונית..

אולי תלוי לאיזה בית חולים משווים.

ואין שם בית חולים..

סתם עניין של מיתוג.. פתת תקווה ניכסו לעצמם את הכינוי אם המושבות😅

את יכולה לכתוב בנחת את שם המקום.

כל עוד את כותבת בצורה סובייקטיבית זה בסדר לדעתי.

וחיבוק על החוויה הקשה, מקווה שתמצאי את המקום הכי מתאים וטוב.

כי שמעתי על אחת בשם ציפי ולס שיש לה שיטה שמאוד עוזרת ללידות

לידות יותר קלות, מהירות

אבל צריך בשביל זה להיות אצלה בהדרכה מספיק זמן לפני הלידה שבוע 32 בערך.

זה הלוז ברוב המעונות

הבת שלי בת שנתיים וקצת ג"כ אוכלת בוקר בשמונה וחצי, צהריים ב-11:30, שנצ מ-12:30-14:00 בערך, בסביבות 15 ארוחת מנחה של כריך ופרי וארוחת ערב בחמש וחצי.

קיצור אוכלת כמו תינוק, כל 3 שעות בערך😅

זה ממש נראה לי מצחיק התכנון הזה של הארוחות, בחופש זה היה שונה כל כך (וגם בשבתות), אבל נתמודד ונמצא מתי אנחנו אוכלים ארוחת ערב שיהיה איזון נכון לכולנו.

תודה! ותודה גם @קופצת רגע 

מבחינת אוכל זה די מה שמוכר לי גם. הם כן יוצאים קצת רעבים בסוף יום, משתדלת להביא משהו לאכול באיסוף.

השינה קצת קצרה לדעתי אבל אולי זה רק הילדים שלי שישנוניים.. אם זה מספיק לו בשעות אז מעולה.

לגבי חיתול - מוכר.. אנחנו פשוט מחליפים במעון לפני שיוצאים עם אחד החיתולים שלנו ששם.

מבחינת ההרכב של הילדים נראה לי שזה מאד תלוי אופי של הילד, אני הרגשתי על הגדול שלי שגם קטן בשנתון ממש כמו הבן שלך, שעשה לו מאד טוב להיות גדול בקבוצות שהיה בהן ובנה לו ביטחון. בעיניי זה מעולה ממש לילד קטן.

בסוף מעבר לגן עיריה זה בכל מקרה קשה לכולם, גם לגדולים בשנתון (לשכנה שלנו יש ילד גדול בשנתון והרבה פחות מופנם וביישן מהבן שלי וממש נראה עם ביטחון וכו, וכשהבן שלה נכנס לגן עירייה היא אמרה שחטף את הלם חייו, גם מכמות הילדים גם מהעובדה שהיו המון גדולים כי גן דו גילאי וגם הכל השתנה לו פתאום מיחס אישי לקבוצה גדולה), אז אני בעד לעטוף אותם ולבנות להם ביטחון כמה שיותר זמן. ולהתפלל הרבה על הגננת והגן שיהיו לו בשנה הבאה.

מבחינת התכנים בעיני זה לא טראגי. כלומר אם הם לא עושים שום יצירה וכאלה אז מבינה את הבאסה שלך, אבל תזכרי שלגן מגיעים המון ילדים ממסגרות שונות ומיישרים קו עם כולם. הייתי לוקחת את זה כפרוייקט אישי שלי כאמא ופעם פעמיים בשבוע יושבת איתו להכין יצירות, לעבוד על מוטוריקה שמתאימה לגיל, להכיר סוגים של חומרי צביעה (צבעים, צבעי מים, טושים, גואש), להכיר שמות של צבעים וצורות קצת, לספר סיפורים וזהו. לא טרחתי ללמד על מעגל השנה או דברים בסגנון בשלב הזה ממילא אחרי שלושה ימים הם שוכחים. רק דברים תדירים כמו צבעים צורות זה נראה לי חשוב 

זה נורא שונה מאיך שהיה לגדול שלי בגיל הזה, אבל מבינה שאז הרווחנו...

השינה מעולה לבן שלי, אחרת הוא לא ירדם בלילה. 

לגבי הגן, את צודקת. וגם אולי יעזור שיש לו אח גדול בבית אז הוא מכיר ילדים גדולים יותר.

הזה שאני מכירה/שמעתי עליהם.

ובדרך כלל השינה יותר ארוכה,

ומקבלים פרי וכריך כשמתעוררים וחוזרים בכל מקרה מורעבים הביתה.

בהמון מעונות..

תמיד היה נראה לי מוזר ולא הגיוני בכלל..

עד שדיברתי עם מדריכת מעונות שהסבירה לי שהרציונל בגיל הזה לקבל ארוחה כל שלוש שעות, ככה גם אם ילד אכל בבית ואז לא אכל טוב בארוחת בוקר/לא אהב את הממרח ששמו לו היום/כל סיבה אחרת, לא יגיע לרעב של ממש לפני שהוא אוכל שוב...

זה כנראה לא מותאם לכל הילדים, ומה שבבית היית נוהגת אחרת כי את יכולה לעקוב כמה אכל ומתי, ולפתוח לו ארוחה מתי שהוא רעב - במסגרת זה פחות מסתדר..

אם את רוצה לשנות את הדפוס שהוא לא אוכל טוב בארוחת צהריים אפשר לנסות לשנות את מה שקורה לפני הגן. לדוגמה אם תמיד בבוקר הוא מקבל בקבוק להחליף את זה בפרי. ואז הוא יגיע לארוחת צהריים פחות מלא. או - לא יודעת אם זו מטפלת שמכינה אוכל בעצמה או שאת מכינה - לשנות כמויות של הארוחת בוקר. כמובן אפשר גם לבקש מהגננת להחליף את הפרי אחרי השינה בכריך, אם היא מביאה את האוכל את יכולה גם להציע לה שאת תביאי לו כריך מהבית לזמן הזה.

ובאסה על המענה מבחינת תכנים וכו'. 💗

היא מביאה את האוכל, נראה לי אני אזרום עם מה שהוא אוכל שם ואתאים את הארוחות שלו בבית (בסוף הוא אוכל ארוחת צהריים קצת אחרי שאני אוכלת ארוחת בוקר, אז הוא יכול לאכול ארוחת ערב קצת אחרי שאני אוכלת ארוחת צהריים... רק מקווה שהוא לא יהיה רעב שוב עד השינה) 

מוקדם באמת, אבל ככה זה משום מה.
טיטול- היא לבד? אז הגיוני שלא תצליח להחליף לילד כשההורים באים והיא צריכה פניות לילדים אחרים, או להורה שהגיע.
מבחינת תכנים- אני הייתי מצפה שתעשיר קצת את עולם היצירה והלמידה שלהם, לא כמו בגן, אבל כן יצירה לראש השנה, צבעים, מדבקות, טושטושים, בר-בצק כו...אצל ילדיי תמיד לפני שבת בגילהזה חזרו עם כמה ציורים, אבל אם יש שם גם תינוקות קטנים כנראה זה מסובך יותר, אם כולם אותו הגיל- בהחלט יכולה להעסיק מעט מעבר. אני הייתי רומזת לה...
כי הם גדולים, מה הם עושים שם כל היום? כמה אפשר לשחק לגו ומגנטים? היא נשמעת מטפלת מהממת ואולי בהמשך כשסדר היום יתבסס וההסתגלות תחלוף יהיה לה יותר פניות להעסקה מגוונת ותואמת גיל. 

כן, היא לבד איתם. וכן לפעמים הם מציירים בטושים וגם יש לה חצר ויש לה אפרוחים שהוא נורא אוהב וגם יש לו חברה אז לא נראה לי משעמם לו.

זה סתם אמא שלו צריכה לוותר על מה שהיא חשבה בדמיון שלה. לגדול שלי היה ממש גן בגיל הזה, עם תפילה בבוקר ומפגש ויצירות מגוונות והוא היה הולך וחוזר עם תיק על הגב (היה צריך אוכל מהבית) וקבלת שבת וריתמיקה וכו'. (וגם אצלו הוא היה הכי גדול, הוא היה היחיד שעלה לגן וכל השאר חגגו שנתיים בחורף)

ועכשיו, יש לו תיק אבל היא ביקשה שלא נביא אותו כי הכל כבר שם, אז כשיוצאים מהבית הוא הכי מאושר לשים את התיק שלו כמו כולנו על הגב אבל בסוף אני משאירה את התיק באוטו (עם מים לדרך וטיטולים ומגבונים להחליף לו כשאני מוציאה אותו). והאוירה היא של תינוקות על השטיח ולא ילדים אפילו שהם כבר לא תינוקות. אבל אם טוב לו ככה אז אני פשוט צריכה לשחרר את הדמיון של הגננת של הגדול.

אין כמו בעלי חיים לילדים

אבל את יודעת? אני כן הייתי מסיבה את תשומת ליבה בעדינות לגבי פעילות תואמת ולא על השטיח רוב היום...
ומעולה שטוב לו שם, איזה כיף...הוא גם לא מכיר משהו אחר.

לק"י

השארנו אותו שנתיים במשפחתון עד לגן עיריה. ובשנה שעברה הוא היה הכי גדול.

אבל הוא אהב את המטפלת, והקבוצה היתה של 4 ילדים, אז גם היחס יותר אישי. ומבחינתי זה העיקר.

תכנים- הם היו שרים ומדברים על החגים/ צבעים/ צורות וכו'.

יצירות- יצירות פשוטות של גואש/ צבעי ידיים/ מדבקות/ טושים.

ב"ה הוא ילד מפותח, מדבר ומבין עניין. כך שלא תמיד זה קשור לרמת הפעילות במסגרת.

עלה בין הקטנים לגן עיריה של יותר משלושים ילדים. אבל הוא חוזר משם עם חוויות, אז נראה שנחמד לו. וכמובן שיש שם גם ילדים בגילו (זה גן דו שנתי, והוא עוד לא בן שלוש).

את יכולה ללמד אותו בבית צורות, צבעים, לספור עד עשר , שופר, תפוח בדבש... שירים לפעוטות מניחה שהיא שרה להם, לא?

תפילה- הם אומרים? 

קחי בחשבון שסדר יום ובהשקעה היא צריכה להתאים גם להם, ולכן הגיוני שהיא פחות תלמד ותשקיע בתכנים אם חצי מהילדים לא בגיל,,,

לך כבר לגבי הארוחות.

אז רק אגיד לגבי עניין הטיטול - אצלנו בסוף יום המטפלות תמיד מחליפות לכולם, כדי שיחזרו הביתה נקיים.

אם צריך להחליף לו, אני לא רואה סיבה שלא תחליפי לו רגע אצל המטפלת כשאת מגיעה, במקום שיישאר ככה חצי שעה באוטו.

ואם את חושבת שהיא לא מספיק שמה לב לזה, אפשר לשאול בעדינות.

את אוספת אותם מהעבודה ישר או שיש לך זמן בבית לפני?

בעלך נמצא בזמן המקלחות או מתישהו בערב? 

תוהה לעצמי מה אני עושה לא נכון ואיך יש כאלה שמגדלות מספר כפול של ילדים ממני ונשארות רגועות?

מה שכן אני משתדלת להזכיר לעצמי תהני מהרגע הזה הזמן טס הם יגדלו  ועוד תתגעגעי לזה...אשמח לשמוע טיפים נוספים

במצבים כאלו אני יושבת עם עצמי ומנסה לחשוב על פתרונות מסויימים..

מביאה לך דוגמאות. מעכשיו לעכשיו..

אם הילדים רעבים אז שתמיד יהיה משהו בהישג יד להכין מהר או להכין מראש יום לפני...

בזמן מקלחות להביא לילדים שממתינים משחק שווה או לשים להם שירים מקפיצים בבוקסה להוציא אנרגיות..

וכשכל הקטנים במיטות, אפשר לשים להם סיפורים בבוקסה בזמן שאת יושבת עם הגדול לשיעורי בית..

זה רק דוגמה אבל בעיקרון עדיף באמת לשבת ולחשוב על פתרון וכל פעם לנסות לכוון/לשנות לפי הצורך למשהו שיחזיק אותם...

לי לפעמים זה מאוד עוזר...

קושי טכני, אפשר לנסות למצוא פתרונות.

לדוגמה -

הילדים רעבים כשחוזרים - את מכינה מראש צלחת פירות / ירקות / קרקרים + גבינה / טוסטים או כל אוכל אחר שכיף לאכול כשחוזרים הביתה וזמין ונגיש.

צמאים? כנ"ל. יש מראש בקבוקים שמחכים במקרר לכל אחד

דבר נוסף - לא לתכנן לעשות שום דבר אחר חוץ מלהיות איתם. לא להכין אוכל, לא כלים, לא כביסה, לא סדר. נטו פניות אליהם. אצלי זה מוריד המון מהלחץ

לנסות לעשות סדר יום לשעות אחר הצהריים. לא חייב משהו מאוד קשוח. אבל כן סדר כללי, שיהיה ברור לך ולהם מה קורה.

חוזרים הביתה - אוכלים

אחר כך - שומעים סיפור מוקלט (מאפשר להם להירגע קצת מהעומס של היום, ולך להתפנות רגע למשהו אחר. למשל, מקלחת לאחד הילדים)

משחק לבד. את נוכחת בסלון לידם, אבל לא בהכרח משחקת איתם. כן מציעה במה משחקים

ארוחת ערב

מקלחות

לגבי שיעורי בית, באמת קשה לשבת רק עם ילד אחד למשך זמן כשיש עוד ילדים קטנים ממנו שדורשים גם את שלהם.

האם יש שלב שבעלך מגיע ואחד מכם יוכל לשבת איתו?

האם יש מצב שהבכור הולך לישון קצת יותר מאוחר ויש איתו חצי שעה של שקט?

לק"י

אפילו מרגישות לאוכל שנמרח ליד הפה.

בדקתם את הכיוון הזה?

אמר שאם זה היה רגישות למאכל מסוים אז זה עובר די מיד

ופה זה יכול להשאר גם יום יומיים

בא והולך...

@אמהלה

מבחינתך? כנראה שלא אם אין לך שפע מטורף

מבחינת התינוק תניקי הרבה אחרי זה.לדעתי לו א נורא

נסעתי לשנות קצת

אבל עדין לא עוזר

זה אבקה שמוהלים במים כמעט בלי טעם

עוזר ממש

ובכללי להוסיף סיבים לתזונה והמוןןן מים

דגנים מלאים?

קטניות לפעמים?

גם מתח משפיע על המעיים 

עזבי את המקלונים. הם אידיוטים.

אם עשו לפי מעקב זקיקים ואוביטרל זה הרבה יותר אמין. בטח גם ההורמונים משבשים את המקלון. 

לא עושים מעקב זקיקים אחרי הזרעה. תעשי בטא בדם 14 יום מההזרעה ובינתיים תסיחי את דעתך ככל הניתן. תעיפי את כל המקלונים.

מניסיון כן? 

רלוונטיים בכלל בטיפולים...

ההורמונים משבשים את כל העניינים

הם סתם גורמים ללחץ וחרדה

גם את מקלוני הבדיקת הריון תזרקי לפח.

תעשי מעקבי זקיקים כמו שהרופא מורה לך (בתקווה שבעז"ה לא תצטרכי עוד)

תעשי ב. דם ביום שהרופא אמר לך ואל תתפתי לסטיקים

הם היצר הרע בכבודו ובעצמו.....

האוביטרל משרה ביוץ תוך 24-30 שעות גם אם הגוף לא התכוון לבייץ

בעז"ה הכל יהיה לטובה

בשורות טובות יקרה

ובדיוק הגיע לי משלוח מעלי של 100 סטיקים של ביוץ חחחחחחחחחחחחחח פפפפ

נחפש למי למסור אם אין בהן תועלת בטיפולים

14 יום מהאוביטרל.

זו ההמלצה הרפואית

זו ההמלצה בעלון המצורף לבדיקות הביתיות

זו גם ההמלצה ממי שחוותה את העוגמת נפש האיומה מבדיקה חיובית בגלל האוביטרל ואז קבלה ווסת

אל תעשי את זה לעצמך

אני יודעת כמה קשה לחכות

וכל יום נוסף זה ייסורים

אבל הנפש... תשמרי עליה מאכזבות קשות ומרות

שיהיה בשורות טובות ומתוקות אהובה

13 יום מאוביטרל

שלילי

בא לי לבכות

תגידי שאת מטופלת פוריות וצריכה לעשות בדיקת בטא, מתי לבוא.

בגדול מטופלות פוריות לא צריכות תור, לפחות בכללית.

כי לי בדיקה ביתית היתה שלילית בבוקר ובדיקת דם היתה מעל 100.

שיהיה בשורות טובות

שנה טובה ומבורכת

ולנוח
שלב מאוד קשה בעיקר כשאת על בונג'סטה, ועוד עם שלשולים.
מקווה שתרגישי יותר טוב, ואם לא, תרשי לעצמך לבטל מה שיש ולנוח.
או שמישהו יקח אותך לאן שצריך, עזרה כלשהי...

בעלי לא בבית וגם לא יהיה זמין בשבוע וחצי הקרובים..

ודי רוצה להגיע כבר להורים שלי שגרים ממש רחוק.. ואין את מי לסנג'ר לנסיעה, אוףףףף

קודם כל ממש חשוב להקפיד לשתות הרבה שלא תתייבשי.

אם את עם רכב ומרגישה שאת יכולה להתרכז בנהיגה אז אולי תצאי וקחי בחשבון שיכול להיות שהנסיעה תהיה ארוכה יותר כי תצטרכי לעשות הרבה עצירות בתחנות דלק. למרות שאם זה לא דחוף ממש לנסוע אז אולי כדאי לחכות ולראות איך תרגישי מחר.

תרגישי טוב!

ולהתאושש כראוי

זה עוצר שלשולים. אפילו כמה כוסות כאלו.. תראי הקלה מיד בע''ה.

תרגישי טוב!

מעריכה מאוד מאוד!

מעדכנת שב"ה הנסיעה עברה בסדר ועכשיו אוכל לנוח😄

שתהיה שנה טובה ומבורכת

תני לעצמך לנוח, תקפידי לשתות הרבה ולאכול טוב.

רוב הסיכויים שתתאוששי.

מיון תמיד מתיש אותי ברמות, מעדיפה לוותר אם לא ממש חייבים..

כל עוד יש תנועות, לא הייתי נוסעת. מרגישה חלשה- תלכי לאכול ולנוח. לחץ באגן זה מאוד נפוץ, האגן מתרחב והתינןק גדל.

חולשה זה גם מאוד נפוץ... את בהריון, יודעת...חח

בכל אופן, אם לא שתית היום מספיק ולא אכלת מספיק ונהייה לך לא טוב.
כדאי שכבר עכשיו תתיעצי מראש עם רופא ורב לגבי יום-כיפור...
 

לשים מעט מרכך לשיער שלא יגע בכלל בקרקפת כי זה עושה נשירה. למרוח מרכך רק בשיער של הקוקו...

ואת מניקה?אחרי לידה?
ההורמונים מאוד משפיעים על נשירה.
ובאסה עם הכינים המסרק הצפוף מוציא הרבה שיער.

בדברים כמו שימורים אפילו לא בלחץ

בדברים כמו קרקרים ובמבה כן משתדלת בהקדם אבל גם, בנחת..

חשוב גם לבדוק מחרקים

רק שימי לב על חמץ אם הוא נמכר בפסח.

מפעילה שיקול דעת, אבל רוב הדברים כנראה טובים והייתי אוכלת. 

האמת אין לי דבר כהז בכלל

גם במלחמה הנוכחית לא באמת היה. צריך מעבר למצרכים בסיסים..

אז אם כבר היתי שומרת משהו כזה עם מוצרים ספורים ולא מעבר

סתם לא כביקורת..פשוט לא מרגיש לי נצרך בכמות גדולה

וברור שזורקת בלי בכלל להתלבט

@אחרית דבר, כמו ש@אמאשוני כתבה. שלא נזדקק בע"ה. אבל במקרה של אסון חס ושלום, זה חשוב שיהיה. אגב לא רק בהקשר של מלחמה. גם רעידת אדמה חלילה, אם איכשהו לא ניתן לצאת מהבית.

תנסי כמה שיותר להיות ברגע. להנות ממה שיש עכשיו. באמת זה לא קל.  אבל עדיין להזכר בזה שיש לכם יום נישואין, בטוב שיש.

וסתם שאלה להמשך, מה בעצם היה אכפת מהרמז של הבת שלה? ומה זאת אומרת "לא מתאים"...? באמת הייתם נדרשים לבטל?

סתם זה מעצבן האנשים שרומזים כל מיני דברים במקום פשוט לומר שלא מתאים להם...

ותהנה ממש!

הדמעות צריכות לשטוף ואחר כך קל יותר. וזה באמת מבאס כששום דבר לא הולך וזה גם ככה התפשרות על התכנית המקורית.

ולחשוב מה יעזור לך, אולי לשבת לאכול משהו ביחד, לשמוע שירים בקול, לי עוזר לחשוב לרגע על הנס שיש לי בעל וילדים... בהצלחה ותהנו

זה הדבר הראשון שקפץ לי. כואב יותר בזמן של שכיבה..

תנסי לעסות לה טיפה מאחורי התנוך של האוזן. אם היא מגיבה בהירתעות או בכי זה כנראה כאב אוזניים.

אפשרות נוספת היא ללכת לרופא שיסתכל לה באוזניים ויראה אם זה מודלק.

אנסה

תודה!

זה משפיע רק על השינה?

כי אם היא סתם שוכבת ומשחקת אז היא לא בוכה או משהו כזה

זאת תקופה שיש קפיצה קוגניטיבית, הילד נהיה יותר מודע לעולם ולסביבה, וזה מפריע לו לישון...

זאת באמת תקופה קשה מאוד. אחר כך לאט לאט הולך ומתאזן, אבל לא חוזר למה שהיה קודם.

את יכולה לקרוא על זה באינטרנט.

אבל זה גם משפיע בגיל הזה...

אני יודעת שלכל אחת זה אינדבידואלי, ואם זה לא מתאים לך תזרקי מהאוזן שנייה.

אבל אני ממש הרגשתי שבמילואים הרבה יותר קריטי לבנות סדר יום כמה שיותר מסודר כדי להצליח להחזיק הכל לבד. לדעתי ממש חשוב בשבילך לנסות לבנות סדר יום. אני עושה לפי הלוחשת לתינוקות. אוכל- משחק-שינה. מהניסיון שלי זה ממש יכול לתת יותר רוגע וזמן שקט בשבילך ובשבילה. ואז גם תדעי מראש מתי הזמנים הרגועים שאפשר להשקיע בעצמך ולעשות את מה שצריך בבית.

תודה שכתבת

לא זורקת, מכניסה לי את זה.

מנסה ובעזרת ה' נעשה ונצליח

גם אצל ילדים שעבדתי והשקעתי בהרגלי שינה, בגיל 4 חודשים הכל מסתבך לכמה שבועות.