פורום הריון ולידה (עמוד 150)

בנוגע לבקבוק כמה טיפים

קודם כל לנו עבד רק לנסינו, בכל מקרה צריך פטמה עם החור הכי קטן.

דבר שני, אצלי עבד שאני נתתי להם, עם הרבה מגע וקשר עין.

דבר שלישי - אפשר לנסות לשים קצת מיץ ענבים טבעי או משהו על הפטמה כדי שהיא תבין שהיא צריכה למצוץ את זה.

דבר רביעי, זה תהליך אז תנסי כבר מעכשיו

דבר חמישי, אם לא עובד, תנסו בכפית כדי שתצליחי בכל זאת לצאת והיא עדיין תאכל

בּבוקר ללכת ואולי יתנו תמיכה

בע"ה שיעבור לגמרי

ולשתות המון בימים החמים האלה!!!

פשוט לשתית כל הזמן!!!

זה כאבים מאחורה כמו כאבים של עצירות, מישהי יודעת אם יכול להיות שזה צירים?

זה לא רצוף, מרגישה מידי פעם

בדכ''כ מופיעים בגלים- בא והולך

אבל אם זה סתם מדי פעם משך היום לרגע

סביר להניח שהז משהו אחר

"ציר" כואב נורא, וזה לא היה צירים, למרות הגלים

אני חוויתי בשבוע שלושים כאבים מקפלים, הם באו בגלים (מאחורה, כמו כאבים של עצירות)

ובשלב מסוים חשבתי שאני בצירי לחץ וטסתי למיון, מסתבר שהכל היה בסדר, לא הייתי קרובה ללידה וזה היה רק עצירות.

מאז זה קרה עוד כמה פעמים אבל כבר לא נלחצתי

אולי זה באמת עצירות.

פשוט הזכיר לי את הצירים שהיו לי בלידה האחרונה,שבעיקר הרגשתי לחץ שם

 מה לשוחץ בסוף ה כ הכאש נמוך והמשקל גדול

בשבוע 20 העובר קטן ומשוטט ב4חבי הרחם ולא דווקא באגן

חשבתי שבגרידה זה מתאפס מהר יותר.

היית בקשר עם הרופא שלך?

את עדיין מדממת?

עשית אולטרה סאונד לראות אולי כן נשארה איזו שארית?

אבל  אני מטופלת ivf עקב בעיות זרע..

הריון טבעי זה ממש מעל הטבע

עברתי המון ואני מאוד מוכרת כאן

מחכה כבר לרשום לכן את הסיפור עם סוף טוב

בשרי....

מאחלת לכם בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

ישועת ה' כהרף עין

מה אגיד לך

הלוואי שיהיו בשורות טובות

אני כ"כ זקוקה להן.

עברתי שנתיים קשות מאוד

עד שלא תיבדקי לא תדעי, מעניין שלא נתנו לך הנחייה לבדוק בטא כל הזמן הזה

אני עם עבר של הרבה הפלות ותמיד אמרו לוודא שהבטא התאפסה

ללא דימומים רוב הזמן

ובסוף התברר שהיתה שארית קטנה

ובסוף זה יצא לבד

כן חשוב להמשיך לעקוב ולהתייעץ עם הרופא תוך כדי

ו...זה היה הטכני

אבל בלב בעיקר שולחת חיבוק

כמה קשה אחרי כל ההמתנה ובטיפולים

ועד ש..ואז להתרוקן שוב

ו'גם אחרי זה לא מאחוריך וזהו

וואי ממש נסיון כואב וקשה

מתפללת עליך גם בלי להכיר ושולחת כוחות

ואחר כך כן ראו

התחלתי לקסוע תהליך להיסטרוסקופיה

אבל בסוף יצא לבד

ושה' ימלא חסרונכם!

נשאר אותו ערך

ובus לא ראו שום ממצא חשוד

אני מיואשת ככ

אחרי שנתיים ivf לעבור גרידה ככ מצערת 😭😭😭🥱

אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה, חיבוק גדול.

לגבי הבטא- הייתי עוקבת אחרי זה, אם הרירית דקה ובאמת אין חשש לשארית יכול להיות שפשוט הבטא מתאפסת לאט. אבל כמובן תתייעצי עם הרופאה שלך.

בדקתי כל שסוע והקצב היה ממ שאיטי

באמת היה לי איהז שיבוש הורמונלי

יחד עם שארית קטנה

אבל רק מעידה שזה אכן יכל לקרות

וזה באמת היה מתסכל

כי הרגתשי בהריון מלאא זמן בלי כלום

ולא יכלתי לצפות להריון חדש

והיו דימומים לא סדירים

ממש תקופה קשה

וחיבוק לפותחת

וזה לוקח זמן להתאפס

לגבי הגרידה, היתה לכם עוד איזושהי הפלה? הריון שהתחיל ונפל?

כי אולי כדאי לברר אצל מומחה להפלות במיוחד כשמדובר ב"הריונות יקרים"...

חיבוק ענק

האמת שקראתי המון המון וראיתי שזה נדיר שמתאפס בקצב ככ איטי

אני כבר לא יודעת מה לחשוב 

אז אמורה לעשות בסופשבוע עוד בטא וus

ולא יודעת כבר למה לצפות

יעברו 6 שבועות

שזה ים זמן

ויש לי כאבי מחזור

ומחזור לא מגיע

ואני הורמונלית בטירוף

ויש בה ילדים בבית, ויש משרה מלאה שדורשת מלא

ובעל במילואים ומשרה מלאה

והכל סוגר סוגר

ואני מיואשת

למה זה קרה דווקא לי

אחרי שנתיים טיפולים

אוי אבא תרחם

אבל נראלי שגם היה לדעת כשאין את הlh

אולי יש מישהי אחרת שתדע לענות לך.. האמת שאני נזכרת גם שאם יש בטא חיובית נרחב לי שלא יכול להיות ביוץ, ככה קראתי פעם איפשהו

כי בעיקרון כאשר הפרוגסטרון מעל 2 אז סימן שהיה ביוץ

אבל במקרה שלך יתכן וזה מעל 2 בגלל שעוד לא ירדה לגמרי הבטא

אפשר לבייץ גם לפני שמתאפסת הבטא, מנסיון אישי (יתכן אבל שאי אפר להיקלט, לא יודעת)

אבל לא יודעת אם בבדיקת דם יהיה קל לזהות בגלל הערכים שקצת מתבלבלים.

צריך לשאול את זה רופא שמבין

מקווה שמהר מאוד הכל יהיה מאחורייך

גם לי עשו גרידה ונשארה חתיכה.. סיוט

איזה מסע קשוח

גם את די לבד בסיטואציה כי בעלך מגוייס אי שם

שולחת לך הרבה כוחות ❤️

לאכול עם הידיים זה עוד טוב.

בגיל הזה הרבה ילדים מעיפים את האוכל בכל הסביבה.

לא יודעת באיזה גיל כבר אמורים לאכול עם כף.

בן ה 5.5 שלי עדיין מעדיף ידיים.

בגיל שנה לאכול עם כף זה ממש מוקדם , חושבת שבגיל שנה וחצי אפשר לנסות להתחיל ללמד אבל לוקח זמן לתפוס את זה, זו מיומנות שלוקח זמן לרכוש.

ובהחלט יש ילדים שמבחינה תחושתית יעדיפו ידיים עד גיל מאוחר (כמו בן ה6.5 שלי)

זה גם טוב לתחושתיות שלהם וכו'..

אחרי גיל שנתיים הפ מתחילים לתפוס יותר טוב את הקטע

ושרוב הארוחה תהיה תוך שימוש בכפית.

עדיין מצפה להתלכלך

עדיין מצפה לקושי סביב אכילת מרק

על התחושות.

יכולה לענות לך על עצמי, שאני הייתי בהכחשה כל ההיריון. ולא נעים להגיד אבל עד חודש שמיני עוד הייתה לי בראש המחשבה שאולי היא תיפול לבד.. יודעת שהזוי אבל עד כדי כך לא קלטתי את הסיטואציה. גם כשהתחילה לידה הייתי בהכחשה והלכתי יחסית מאוחר לבית חולים.

אבל מאז, הלידה הייתה קסם, והילדה מהממת והתאהבתי בה מהשניה הראשונה! היה לי כל כך כיף להחליף לה, לשיר לה, לשחק איתה... ומבחינתי זה היה סוג של תיקון כי אצל הגדולה הייתי מדוכאת ועשיתי הכל כמו רובוט. ואצלה הכל היה פשוט מדהים

בדיעבד, אני ממש מודה לאל שידע מה טוב בשבילי ושכיום ממרחק הזמן (6 שנים) הרווח בינהן מושלם. הדבר היחיד שאני מתחרטת עליו הוא על ההרגשה שלי, שאיך לא ניצלתי כל שניה מההיריון והלידה והגידול שלה כתינוקת, כי זה זמן כ"כ יקר שחולף ולא חוזר. מצד שני אני גם מבואסת על זה שאצל הגדולה הייתי מדוכאת וגם לא ניצלתי את הזמן הזה.

מה שאני מנסה להגיד זה שהרגשות האלה לא הכי בשליטה, ולא יודעת אם בזמן אמת הייתי יכולה להשתלט עליהן ולהינות מהמצב, אבל בדיעבד זה מה שהייתי אומרת לעצמי

וחיבוק לך. אין לי טיפים מעשיים. הכחשה זו גם דרך התמודדות, וגם עצב או תדהמה הכל לגיטימי ❤️

תודה על ההשקעה ועל החיבוק! עודדת אותי!

ואת תעברי את זה ואת תצלחי את זה כמו גדולה ❤️

ואם גם תצליחי להינות על הדרך בכלל הרווחת!

אני זוכרת שכשהשתחררתי איתה מהבי"ח הלכתי להשכיב את הגדולה שלי לישון, וממש בכיתי איך עשיתי לה את זה ושגזלתי ממנה זמן אמא יקר שילך לאחותה.. אבל אח"כ עם הזמן הבנתי איזו מתנה עצומה זו בשבילה, היום אני לא מצליחה לראות איך היא הייתה מסתדרת בלעדיה. הכל משמיים!

התינוקי המתוק בן כמעט חודשיים...

נכנסתי להריון מיד אחרי לידה ולקח לי שבועיים לעכל שזה הריון ולא טעות בבדיקות ורק אחרי שראו דופק הבנתי שזה סופי...

הוא נולד פג (היו סיבוכים שכמובן לא קשורים לזה שזה הריון לא מתוכנן או משהו כזה אז בלי להילחץ מזה...) אז הפער בין שניהם עוד אפילו יותר קטן ממה שהיה אמור להיות...

בעיקרון זה שלא תכננתי את ההריון כן השפיע על ההרגשה שלי כי הוא גם לא היה הריון פשוט כמו הקודם וזה היה לי קשה כי גם ככה ההריון הפתיע והגיע לפני שרציתי אז גם אני צריכה להתמודד עכשיו עם שמירה וכו'.

אבל בסופו של דבר גם במהלך ההריון וגם אחרי הלידה וכמובן גם עכשיו אני יכולה להגיד לך שילד הוא תמיד תמיד מתנה. גם כשהוא מגיע בלי שתכננו - אז זה מתנה שהגיעה בהפתעה אבל עדיין מתנה. ואני מסתכלת עליו והוא פצפון ומתוק כל כך שאיך יכולתי להתאכזב על ההריון שלו...

אז דבר ראשון שיש לי לומר לך זה שקחי את הזמן שלך לעכל ואל תרגישי מצפון אם את מאוכזבת או מצטערת, זה הגיוני כי הריון דורש הרבה כוח וזה דבר שצריך לרצות אותו...

דבר שני - אל תדאגי בקשר ללידה ולגידול, אצלי לפחות לאכזבה של ההתחלה אין שום השפעה על הקשר בינינו עכשיו, למרות שההריון גם לא היה פשוט כמו שאמרתי.

תהיי חזקה ותדעי שקיבלת מתנה ענקית, ושהכל ילך בקלות ובלי שום סיבוכים, ההריון הכי קל ומשעמם שיכול להיות!

זה לא פשוט בהתחלה, אני אחרי שנגמרות הבחילות מתחילה לעכל את זה. לא זוכרת מה היה בפעם הקודמת אבל על הפעם האחרונה יכולה לומר שבחודש רביעי כבר הייתי שלמה עם זה שה' הביא את ההריון הזה והוא יודע מה טוב עבורי ושמחתי בהריון משם והלאה.

מצד היחס לילד (בהריון הקודם הלא מתוכנן, הנוכחי עוד לא נולד) אין הרגשה מיוחדת לרעה או לטובה אוהבת אותו כמו את שאר הילדים ושמחה בו מאוד ממש כמו השאר

כן הייתי מתייחסת אליך-

קחי לעצמך יותר זמן, יותר פינוק, יותר עזרה וכאלה

מה שיעזור לך להרגיש הכי טוב פיזית ורגשית במציאות העכשווית שלך

כשהגדולה היתה בת 8 חודשים התחלתי הריון, יש בינהם הפרש של שנה וארבע.

היה לי מאוד קשה בהתחלה לעכל את זה כי גם להריון הראשון חיכנו הרבה וההריון הזה הגיע ממש מהר.

מה שאני הכי ממליצה זה להיעזר כמה שיותר ואם אפשר לשים את הילד שכבר בבית במסגרת.

אני לא ידעתי לבקש עזרה והיה לי מאוד קשה, בעיקר אחרי שילדתי שהייתי עם 2 תינוקות לבד.

בהצלחה רבה!

הכי חשוב לתת את הזמן

אין למה למהר

לעכל לאטלאט לאט

בשרשורי עבר הרבה כתבו בפורום שזה היה ילדים מיוחדים ממש שהם מאוהבות בהם קשות בצורה מיוחדת...

וחלק כתבו שעזר להם התחושה שהקבלה שלח להם את זה, לא משהו שהם "הביאו" על עצמם אלא בחירה של ה' ופנו אליו שיעזור להם לקבל כוחות...

חיובי

מזכירה לעצמי שאין לי הבנה עמוקה ורחבה של המציאות מעבר למה שאני בעולם

ואם זה צריך לעבור דרכי זה טוב מכל הבחינות גם עבורי וגם לכל העולם ויש פה תכנון אלוקי שהוא עמוק ואין לי בינה להשיג כזה דבר וכל החלטה לגבי הריון מסויים ממילא התקבלה מבריאת העולם

מתפללת שתמיד אראה את הטוב שבאתגר כביכול שהבורא מזמן ושאין לי אפשרות להבין ולראות את התמונה המלאה, כי פיסת החיים שלנו היא רק תחנה מתוך 6000 שנה בעולם

זו התבוננות שמצריכה עבודה יומיומית על ביטחון ואמונה בבורא

ושאף אחד לא יגיד לך אחרת

וטוב שאת מאווררת את הרגשות

שולחת חיבוק❤️ כי באמת שקטונתי מלהגיב אחרת

(באמת, ללא ציניות) לקבל כאן לגיטימציה.

תודה

את צודקת וזה באמת מצב עצוב מאוד!

הלוואי שנזכה כבר לגאולה!

בכל מילה, בכל רגש. כל כך כל כךךךךךך

התחושה שההפסקות הן באמת לא עוזרות. ויותר כמו להמשיך מעל שנה וחצי ברצף. בול.

כועסת איתך. כואבת איתך.

חיבוק גדול

קשוח לנו. קראתי אותך למעלה.

חיבוק שוב

האמת עכשיו באמצע בץהסבב אני נועלת את הרגשות האלה

כי הז מםיל אותי ולא מצליחה לתפקד ככה

אבל דוקא לפני הרגשתי גוש כעס מהלך

ולא נעים לומר

הרבה גם עליו

לא שהוא אשם בהכל

אבל היתי מתחלפת איתו

ורק לא להשאר בתפקיד הקשוח הזה 'של להחיזק את הבית ולהשאר לבד'

האמת הנטיה לשי זה פשוט להרגיש

ולהרגיש

ולהרגיש

ולכתוב את זה ולצייר וללכת לצעוק את זה איפושהו אפילו

ולתת לעצמך חיבוק

בלי מילים

בדרך כלל אני לא ככה.

אבל עכשיו בא לי לכעוס

ולא להיות מאופקת וגיבורה כמו תמיד.

אז הנה, אני בכעס.

מחר יהיה יום חדש ואולי אקום אחרת.

אבל קצת נמאס לי גם לתחזק כל הזמן את החומה הזו של "אני מסתדרת". וואלה, לא בא לי כבר להסתדר.

בא לי לכעוס על כל העולם.

והפעם דווקא המקום לכעס זה מה שעושה לי טוב

במקום לצייר לעצמי תמיד תמונה ורודה

תני לזה לצאת ולכעוס

אני אתמול עשיתי מאמצים לנהל את הבקרים ואז משהו השתבש ופשוט עמדתי במטבח וצעקתי לקב'ה שאני כועסת עליו ולמה הוא עושה לי את זה אני כ'כ מנסה ומשתדלת!!! וזה ברגע שחרר ופתח הרבה טוב

כל רגש מובן

ולגיטימי

במצב כל כך לא נורמלי

את נורמלית

מותר לכעוס

מותר להישבר

מותר להיות חלשה

לא שפוי אחרת

אנחנו עם של גיבורי על

ומדינה מטורללת

בו זמנית

שולחת חיבוק וכוחות!

אין לי כוח כבר לכל מה שקורה די כבר.

ברור שתכעסי זה מכעיייססססס!!

וחיבוקקק 💞

בס"ד

זאת זעקה שחייבת להישמע מסוף העולם ועד סופו 🥺

כי באמת שאי אפשר, אי אפשר, אי אפשר יותר.

שולחת לך חיבוק ותודה ענקית.

פשוט צודקת בכל מילה

הכאב שלך הכי מובן ולגיטימי

ואני כותבת את דווקא כאישה שבעלה לא מגויס

אין לי בכלל מילים לומר מול הכאב שלך.

אז רק חיבוק גדול גדול

והמון הערכה וכבוד

חיבוק גדול

וזהו.….

אבל מה לעשות כורח המציאות וצריך להתמודד

בדיוק בשיחה עם בעלי אמרתי לו אני נעזרת בהכל הכל הכל כל מה שמתאפשר לי אני חוטפת

אבל אתה הבטחון והרוגע בבית לכולנו! זה בסוף מה שהכי הכי עוזר לי להיות שפויה! זה מה שאני רוצה!!

וזהו!! באחד האפטרים הוא יושב בסלון וזמזמם לעצמו שיר משהו... אני מוצאת את עצמי בחדר במיטה נרגעת ונרדמת... וכמה שאתה מבין מה זה הסיחרור היומיומי שאישה מגוייסת עוברת והכל עלינו

אולי תנסי לפרט קצת יותר מה המקום, ומתי מתגבר הכאב, ומה מקל עליו?

יש שלל כאבים שיכולים להיות באגן, וזה משנה איפה ומתי מגיעים וכו כדי להבין

סיפור, יצירה ושיר

כל פעם משהו אחר.

סיפורים: יוסף מוקיר שבת, פרה שומרת שבת, החומץ שדלק וכו

שירים: מי אוהב את השבת, בואי בואי הברוכה, היום יום שישי

יצירות:

- פמוטים מגלילי נייר טואלט: קישוט והוספת "להבות" מנייר צבעוני.

- כיסוי לחלות: קישוט בד אלבד עם טושים ונצנצים.

- נר הבדלה מבריסטול: צביעה והדבקה של רצועות צבעוניות ליצירת נר.

-חלה מפלסטלינה: יצירת חלה בצורת קליעה מפלסטלינה.

- שקית בשמים להבדלה: מילוי שקית רשת קטנה בעלי לוונדר או ציפורן, וקישוט בסרט צבעוני

שרשרת לבקבוק יין מחומר שאני לא זוכרת איך קוראים לו. אני חושבת שבתור ילדים קראנו לזה דפי נחושת אולי? כמו דף של חומר מתכתי שאפשר ליצור בו תבליטים.

מאותו חומר למיטב זכרוני הם יצרו וקישטו גם כיסוי למתג אור

אפשר גם להכין חלות \ קינוח לכבוד שבת

אולי לדברים אמיתיים שהם יכולים ממש להשתמש בהם בשבת יש סיכוי להשיג את המטרה באופן יותר יעיל מיצירות שהן בעיקר למען היצירה.

סיפורים, הצגות 

כדורי שוקולד

חבקי מפיות (מגלילי נייר טואלט או מנקי מקטרות עם חרוזים. יש אינסוף רעיונות בפינטרסט)

קיפולי מפיות פשוטים

עבר לי בראש

אבל מגלילי ניר טואלט קשה לגילם...

נראלי אבל שבכל מקרה עדיף לי המנקה מקטרות כי הם מעדיפים להעסקת עם חרוזים מאשר ים מדבקות.. 

זה היה בשירותים, השתמשו בזה לצרכים מסויימים וגם אם זה נקי זה לא באמת באמת נקי, ובטח לא מתאים ליד האוכל.

הרי שוטפים ידיים לאחר השירותים, אז מה ניקח איתנו את הגליל המלוכלך?

אני יודעת שגננות ממשיכות לבקש גלילי נייר טואלט ואף פעם לא הערתי לגננת האמת וכולנו חיים וכולנו בסדר, אז כנראה הבעיה רק אצלי.

(אותו היחס יש לי לגבי קופסאות של ביצים 😪, אבל אף אחד בעולם לא מבין אותי בחיי)

וקופסאות ביצים מדעית עלולות לשאת סלמןנלה

אחרי ששמעתי את זה אני מקפידה לשטוף יידים אחרי שנוגעת בהם

לק"י

ומסכימה איתך לגבי גלילי נייר טואלט.

אפשר להשתמש בגלילי נייר סופג.

אבל על גליל נייר טואלט אף פעם לא חשבתי ככה

אפשר באמת להשתמש בגליל של נייר סופג, או להדק רצועה של בריסטול.

מבחינתי ברור שמשתמשים רק בגלילים של נייר סופג

ככל הידוע לי על פי חוזר מנכל אסור להשתמש בגלילי נייר טואלט ליצירות בגן

ככה זה יתחלק יותר ויהיה פחות בלאגן

אפשר מאחורי הדלת

שיתייבשו ומחזירה לארון

ותלינו מתלה על דלת האמבטיה.

בפועל הם מתנגבים בחלוקים פעם בשבוע בערך, ובשאר הזמן משתמשים בשלל המגבות הרגילות שיש לנו כי גם אצלנו המגבות פשוט נמצאות על הרצפה בסוף השימוש (אולי רק שני הגדולים מקפידים לתלות, בעיקר כי רק הם גבוהים מספיק כדי להגיע למתלה... ואת הילדונת אני מקלחת בדרך כלל, אז מניחה את המגבת שלה על המיטה שלה. אבל זה גם לא מקום בטיחותי מספיק כי היא עושה הרבה בלגן במיטה...)

בקיציר, לא מצאתי פתרון🤷‍♀️

מה שכן - אחרי שנים שבהן הייתי מכבסת מגבות רק בהרתחה, עכשיו התחלתי להכניס אותן לכביסה הרגילה (מלבד כאלה מלוכלכות מאוד), אז זה לא מאוד נורא שהן בתחלופה גבוהה...

אז ככה:

לכל ילד וו משלו בחדר עם מגבת בצבע ייחודי משלו!

הוא לוקח את המגבת ומחזיר לחדר!

ותודה ל@ראשוניתשונית

זה באמת אחלה רעיון.

זה מוציא לי מהמקלחת את עומס המגבות.

שמתי את שאר המגבות בארון בחדר רחצה מתחת לכיור מגולגלות.

ב"ה!!!

מצחיק להגיד אבל זה באמת הציק לי ואשכרה לא מצאתי פיתרון..

אז תודה רבה לכל אחת ואחת על הטיפים💗💗💗

להדגיש שיש מגבת אחת משותפת

מי שלא מקפיד לקחת את המגבת שלו לחדר, יאלץ להתנגב במגבת "המשומשת" המשפחתית ולא יוכל לקחת מגבת נוספת מהארון השבוע.

ולהנגיש את המידע שזה לא לרעתם, זה לטובת הסדר הכללי בבית שגם הם נהנים ממנו.

לכל ילד וילד?

אשרייך!

אבל מה בעצם הסנקציה ליד שלא לוקח את המגבת החדשה שלו לחדר?

צריכה להיות להם סיבה להתאמץ לשנות את ההרגל של לזרוק על הרצפה.

היתה לי חבילה של מגבות שתכננתי להחליף..

שלושה מגבות עם מתלה, ב"ה.

השאר וידאתי שיש להם מגבות- מסתבר שלגדולות יש מגבות משלהן בחדר. אז זה בעיקר האמצעיים.. עברתי ילד ילד והסברתי. ראיתי שהם מבינים את הכלל. כמובן אצטרך לתזכר להם. אבל ב"ה המצב כבר פי מליון יותר טוב- מאשר גוש מגבות רטוב על הרצפה...

בקיצור, ב"ה ב"ה.

עוד איזור לא פתור קיבל את המקום הנכון שלו...

עכשיו נשאר את הבלאגן של המצעים🤣

על המקל של הווילון בצד

כאילו יש את האמבטיה

על חלק ממנה יש איזה קרש שעליו כל הסבונים וכו'

אז כשהוילון סגור המגבות נמצאות שם

כשמסיימים להתקלח פותחים את הווילון ושמים את המגבת על המקל

מקווה שהובן

הקטנים לא מגיעים..

תמיד המגבות על הרצפה..

ויש מתלה בגובה שלהם: המגבות תמיד נופלות כי זה ללא ווים ממש טובים כנראה.... נראים כמו מסמר גדול.. לא מעוקלים..

ואז גם נמוכים יותר יכולים להגיע

ואפשר גם לשים מוט כמו של הוילון בשביל לגלות עליו או לקדוח נמוך יותר

לא קטנה באתר הזה ספציפית אבל דוגמא 

וחשוב שהמגבות יתייבשו לאורך היום

וגם אצל ההורים שלי ושל בעלי זה באמבטיה ומעולם לא היתה לנו בעיה

אולי לא פותחים את החלון אצלכם או שהוא לא מספיק מאוורר?

שהן פרושות ומתייבשות

ולא נופלות בקלות

יש לאיקאה

והם תולים את החלוק מהטבעת שמיועדת לזה אז זה לא מחליק.

אפשר לתפור לכל המגבות טבעות אם אין, שיתלו משם ואז זה לא מחליק.

(זה לא בדיוק טבעות, זה חלק כזה שתפור, זה מבד, שאפשר להשחיל על המתלה)

לתלות על כל מגבת כזה תופסן

ושום מגבת לא נופלת

האם יולדת שהתפטרה זכאית לדמי אבטלה? - אבטלה | ביטוח לאומי,(%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7).

וחשבתי לחתום אבטלה

עכשיו אתן מחדשות לי ש3 חודשים מחכים

הלם...

איך נכסה הוצאות של הקיץ... 

כאשר אישה בהריון מתפטרת מעבודתה עקב מצב בריאותי או קושי פיזי ממשי בביצוע התפקיד (למשל, עבודה פיזית כגננת שדורשת הרמה, ריצה, טיפול בילדים קטנים וכו') — ניתן להכיר בהתפטרות הזו כהתפטרות "בדין מפוטר", אך זה לא אוטומטי. כדי לזכות בזכויות כמו פיצויי פיטורים, צריך לעמוד בתנאים הבאים:

❗ התנאים המרכזיים:

ההודעה למעסיק: יש ליידע את המעסיק שההתפטרות היא בשל ההריון והקושי הנובע ממנו. כלומר, לא סתם מתפטרים — אלא בגלל שהתפקיד הפך להיות לא מתאים מבחינה בריאותית.

מכתב מסודר: מומלץ לנסח מכתב רשמי שבו מצוין:

שההתפטרות נעשית עקב ההריון.

שהתפקיד כבר אינו תואם את מצבך הבריאותי/הפיזי.

ושאת מבקשת לראות בהתפטרות זו כהתפטרות בדין מפוטר.

תיעוד רפואי (לא חובה אך רצוי מאוד): אם ניתן, צרפי מכתב מרופא נשים/משפחה שממליץ להפסיק את העבודה או שמעיד על מגבלות תפקוד.

השלמת תקופת ההודעה המוקדמת: למרות שמדובר בדין מפוטר, עדיין צריך להודיע מראש כפי שנדרש לפי חוק — לרוב 30 יום, תלוי בוותק.

🟨 מה מקבלים במקרה כזה:

אם זה מתקבל כהתפטרות בדין מפוטר, את זכאית ל:

פיצויי פיטורים.

יתר הזכויות הנלוות לסיום עבודה (פדיון ימי חופשה, דמי הבראה וכו').

שאני מרגישה פשוט כישלון מטורף, וזה משפיע עלי כ"כ!

במקום שיהיה לי יותר קל לתפקד כי אני בבית, אני רק נאבקת במצב רוח מזופת כל היום.

ומגייסת את עצמי בכוחות על להיות עם הילדים בשמחה ולשיר להם ולשמוח איתם.

ואני מרגישה שאני פשוט בן אדם כישלון

תוך כדי עבודה אחרת.

לאכול את החסכונות זה לא חכם.

ובכלל לא להכניס כסף זה לא חכם, כי בינתיים את גם לא מפרישה לפנסיה.

אז לא מבזבזת רק מהיום, את מבזבזת מהפנסיה שלך.

כמובן,  מה שהיה היה. ואני מאמינה שעשית החלטה טובה ואת שלמה איתה וטוב שכך.

כרגע זמן להסתכל קדימה. .בהצלחה 

כי למצוא סתם עבודה מזדמנת זה לא יהיה הרבה יותר משכר מינימום.

ולאבטלה אני זכאית לסכום המקסימלי.. שהוא גם לא ככ גבוה, אבל עדיף על משכורת של 5 אלף...

כשהחיים נותנים לנו בעיטה, זה רק כדי שנעוף קדימה.

מכירה מאוד את התחושה,

בע"ה תמצאי עבודה טובה.

אל תתפשרי, תאמיני בעצמך, תתחברי לקבוצות מקצועיות ולקבוצות של נשים תומכות בנשים.

תחפשי באופן אקטיבי, כלומר תציעי את עצמך, לא רק לחפש משרות שמפרסמים.

כל מי שבא כל יומיים תגידי למה שמעת על משרה מתאימה? לא? כשתשמעי תגידי לי..

תני לעוף השמיים להוליך דבר.

בסוף את לא יודעת למי יש איזה בנדוד או חבר ילדות שיכול לפתוח לך דלתות.

הכי חשוך לפני עלות השחר, אז תצאי מזה בע"ה.

זה פוגע לך בדמי הלידה אבל אם את מפחיתה משרה, לא?

אוליעדיף לחתום אבטלה במקום, במידה ולא תצליחי להוציא שמירה

זה פחות ממה שתרוויחי במשרה מלאה מן הסתם, כי אבטלה זה פחות כסף, אבל גם לא ככ משמעותי

תודה רבה!!

אם זו הארכה של חלד ואת ממשיכה להיות מועסקת אחרכך אצל אותו מעסיק, מה שאומר שהוא שומר לך את יחסי עובד מעביד, אז לא

אבטלה אחרי לידה זה בגין התפטרות,לא בגין הארכה.

אבל בכל אופן הייתי מנסה להוציא שמירה. את לא חייבת לחכות 30 יום כדי לדעת אם מאשרים לך או לא. את המסמכים אפשר להגיש מהרגע שקיבלת המלצה והרופא נשים חתם לך על הטפסים. ועד אז תשתמשי בימי מחלה

אני עם רקע אורטופדי אבל

ויש לי חברה שגם לה איזרו פעמיים, בלי רקע אורטופדי. פעם אחת אחרי ערעור

ובכל מקרה, אפשר לנסות להגיש במקביל אבדן כוזר עבודה דרך חברת הפנסיה. תבררי עם סוכן אצלך, זה תקף גם לשמירת הריון ומשלמים. חברה שלח הגישה גם וגם וקיבלה מהפנסיה ישר למרות שביטוח לאומי דחו

אבל לא הגשתי כי הסימפ מסכן את בריאותי, יש סעיף נוסף שנקרא - אופי העבודה

אם מה שאת סובלת ממנו מקשה עלייך את ביצוע נעבודה בגלל אופי העבודה, הסיכוי יותר גבוה שיאשרו. אבל המעסיק צריך לחתום על זה שאין לו עבודה אחרת להציע.

בעבודה הקודמת שלי, נתנו לי לעבוד בישיבה אבל זה מן הסתם לא עזר. אז כתבו את זה וציינו גם שאין עבודה אחרת להציע,(חייב לציין את זה,יש מין ריבוע כזה שמסמנים) ואישרו.

עם המלצה של אורטופדית.

לדעתי את לא מפסידה מלנסות. וביטוח לאומי משיב תשובה מהר אם מאשרים או לא. ממילא התכנית השנייה שלך היא ירידה דרסטית בהכנסה. אם יש לך ימי מחלה לנצל, הייתי מנסה

צריכה לחשוב על זה ..

תוהה מתי אצטרך לתת תשובה לגבי שנה הבאה ואם ביטוח לאומי יתנו תשובה בטווח הזה...

כאילו אם יהיה לי את הטפסים שצריך בשלב שצריך לתת תשובה...

או להיות סייעת אישית להחלפה בחל''ד של מישהי

מהשו יותר בנחת כזה

למרות הוראה מתקנת אני לא מוסמכת

וסייעת זה הרבה ימים כדי להרוויח משהוא משתלם ויהיה לי קשה הרבה ימים..

לעבוד בעבודה לחודשיים?

מתלבטת גם אם כדאי הכיוון הזה כי סייעת רפואית יהיה לי יותר קל מהתפקיד שלי עכשו

כי הרבה פעמים קשה למצוא

בטח בבתי ספר- לתפקידים שהם לאו דוקא הוראה רגילה

וגם במקומות אחרים

ואז יעזור להם תגבורת במשרד לתקופה זמנית.

אולי חברות תיירות או אופנה.

אגב את יכולה לחפש גם באול ג'ובס ואתרי דרושים אחרים תחת עבודה זמנית

אני קניתי בסוף עונה ב 140 שח לנעל של צעד ראשון , היה ב 40% הנחה.

בדיוק אתמןל ראיתי באתר שלהם שיש נעלי צעד ראשון במחירים כאלה יחסית. אני בכל אופן הולכת לשם בחודש הקרוב

יש שם מבצע זוג ראשון  ב 15% וזוג שני ב 40% הנחה, כך שזה יוצא משתלם (יש לי 2 תינוקות שבדיוק התחילו ללכת).

ואפשר שאלה? הבת שלי הולכת בערך 3 שבועות, הולכת כמעט חלק, אבל לא מוכנה בשום אופן לשים משהו על הרגל (נעל) שאני שמה היא פשןט נעמדת ולא זזה, זה בסדר?

יש לנו אירוע חודש הבא וחייבת שתהיה עם נעליים כבר

זה מתחיל מ 19.

היו שם גם נעליים ב 90.

לגבי הבת שלך, זה הגיוני.

יש כאלה שיזרמו עם הנעליים מייד ויש כאלה שצריכים הסתגלות. (אחת הבנות שלי, כשמדדתי לה נעליים היא לא הסכימה להוריד).

אם את נותנת לה יד היא מסכימה ללכת?

תנסי להרגיל אותה בהדרגה.

לק"י
 

בהתחלה באמת לא תמיד הם מסכימים לנעול. אני זוכרת את הבכור שלי גם עומד כאילו נדבק לרצפה😂
 

אם זה לאירוע אולי אפשר נעלי בד או גרביים יפים. לא?

דווקא אומרים שזה בריא בהתחלה ללכת בלי נעליים, עוזר ליציבה ולהתבססות של ההליכה.

מקסימום לאירוע תשימי נעליים רק לתמונות 

מדרכה אבנים חול לא חסר

אז כדאי שתהיה נעל לרגל 

במקום שהנעל תחזיק את הרגל, זה יהיה הפוך...

רק תראי שיש סנדל סגור עם סוליה גמישה.

מדדתי לה בחנות מידה 19 והיה ענק עליה

האמת הזמנתי בשיין סנדלים מידה 17, עוד לא הגיע אז לא יכולה להמליץ

בטוחה שהאיכות לא תהיה משהו ובטח שלא מתקרב לאיכות של נעלי צעד ראשון

אבל אני לא מתכננת להנעיל לה אותם כל יום, רק ליציאות במקומות שאני לא רוצה שתלך יחפה.

ובכל מקרה אני לא מידי מאמינה שחייבים נעלי צעד ראשון במחיר מופקע ולא הגיוני.

אצל הגדול שלי קניתי נעליים ראשונות באיזה חנות רגילה במחירי סוף עונה, עלה 30 שקל.

לא נרשמו בעיות.

ובשיין על הנעל היה טבלת מידות בס"מ

0-3Years חודשים תינוק גרבי נעלי עור רך בלעדי נעלי פעוטות נעליים טרום הליכה חמוד דוב ברווז חצי-גבוהה כותנה סריגה גרב - AliExpress 1501

(יש הרבה בסגנון, לא חייב דווקא מהקישור שמצאתי).

זה נראה שיש שם גם גדלים קטנטנים. ולדעתי זה מצוין לתחילת הליכה.

(ואם את לא בטוחה לגבי הגודל, זה מספיק זול בשביל לקנות בכמה גדלים כדי שבטוח אחד יתאים...)

קניתי בטעות מידה גדולה יותר ממה שהיא צריכה אז זה קצת מחליק לה אבל זה בסדר גמור לבחוץ והיא ממש הולכת איתם טוב ותמשוך איתם בנחת עד שתגיע למידה קיימת😉

אחפש קישור עוד מעט 

אנחנו קנינו את הבהירות, זה מהמם!

וממש זול.

איזה מידה קנית?

כתוב שם איך להתאים את המידה?

מידה.

אני לא זוכרת איזו מידה לקחתי רק זוכרת שהתלבטתי כי הייתה מידה שהייתה נראית לי בידי בשבילה אז לקחתי את הגדולה יותר, ובדיעבד הייתי צריכה לקנות את הקטן יותר.

אני גם קניתי לקטן סנדלים במידה אחת מעל ולפני שקניתי אותן הוא נעל סנדלים ישנות של הגדול שתי מידות מעל (וזה באמת היה לא מוצלח).

הסנדלים עכשיו תופסות לו טוב את הרגל ויש עוד מלא מקום אחרי האצבעות, נראה לי אחלה, הוא יציב איתן.

כשהילדים שלי היו בגיל הזה לקח להם זמן להירדם בלילה בגלל בשנת צהריים במסגרות.

אולי תנסי לעייף אותו, לצאת למתקנים וכדו' ואז ירדם יותר מהר.

בהצלחה!

אוף! תודה בכל מקרה

ואני חושבת על זה שהשינוי בהשכבות שלו היה די פתאומי, לא בהדרגה.

אז אולי יש סיבה אחרת? עכשיו הוא בוכה ובוכה ובוכה ואני לא מצליחה להרגיע אותו ולהחזיר לישון, נתתי לו נורופן, נראה אם יעבוד.

אתמול הוא בילה חצי לילה במיטה שלי כי לא הצלחתי להחזיר אותו לישון במיטה שלו (גם בשלי לא, אבל לפחות אני ישנתי כשהוא התהפך שם)

שיניים, אוזניים, תולעים

איך היה עם הנורופן?

לפעמים יש תקופות כאלה שעוברות.

לא בטוח שזה יהיה כמו אצל הגדול.

ולגבי שנת צהריים- יש לך אפשרות להשפיע על השינה במסגרת? שישן יותר מוקדם או פחות זמן?

ברבע לעשר נתתי לו, ב4 הוא בכה, אז זה היה ממש מחשיד לכיוון הזה.

תודה על העידוד!

במסגרת הוא הולך לישון יותר מאוחר מבבית, אין לי מושג אין היא מצליחה למשוך אותו לפחות שעה אחרי שהוא נרדם בבית, כנראה מאוד מעניין לו שם. היא לא תשכיב אותו מוקדם יותר אם אני אבקש, לפעמים היא משכיבה אותו מוקדם יותר כשהוא מבקש. תמיד היא משכיבה אותו פשוט כשהוא הולך מיוזמתו ומטפס לעגלה, או ב12.  ואני לרוב מעירה אותו כשאני אוספת אותו, אבל אין לי אפשרות לאסוף אותו מוקדם יותר.

ממ שעם כולם זה ככה

ואין יוצאי דופן

מרגילה לסדר יום שישנים וקמים עד 2

ואז בערב נרדמים בזמן סביר ממש

יום שישנים צהרים- יכולים למשוך ערים גם עד מאוחר ממממש

אז אני כבר לא מנסה

גם מעירה אותם אחרי 2 אם עוד לא קמו

קודם כל לנרמל, ואולי באמת אני פשוט צריכה להשכיב אותו עוד יותר מאוחר ואז הכל יהיה סבבה, פעם הוא היה נרדם ברבע לשבע, לאט לאט איחרתי את שעת ההשכבה שלו והיא התייצבה על שבע ועשרים, עכשיו אני מנסה בשמונה אבל אולי צריך יותר מאוחר מזה (שזה גם באסה, ששוב לא יהיה לי את הערב שלי, אבל לא נורא).

הוא אף פעם לא ישן אחרי שתיים כי אני אוספת אותו מהמסגרת ברבע לשתיים.

אולי בצהריים יש חלון ערות ארוך יותר.

כמה פעמים הוא ישן במהלך היום?

זכור לי שבגיל הזה ישנים שנת לילה של כ12 שעות, ועוד 3 תנומות במהלך היום.

גם בן 7 חודשים, ער בין שעה לשעתיים בין שינה לשינה... רק לפעמים אם ממש מעניין לו, אם יצאנו לטיול או משהו כזה הוא יכול להישאר ער שלוש- ארבע שעות 

אופי של ילד.

וידוע ששינה מביאה שינה.

תהני מכל רגע

כי תינוק שלא ישן זה מאד מאתגר.....

ב"ה

ב"ה

ב"ה

אנחנו מטופלים בשניידר.

האם הוא כבר התחיל מערב? מטופל תרופתית? אם לא הייתי מתחילה עם מה שיש ובהמשך עוברת

מכירה במרכז את פרופ' ליאת דה פריס או ד"ר שרון דימול

הוא התחיל טיפול תרופתי, וב"ה בבדיקת דם האחרונה היה כבר מאוזן.

אבל בעצם עד עכשיו לא היינו אצל אנדוקרינולוג. את הטיפול התרופתי התחלנו עם הרופא ילדים שהתייעץ טלפונית עם אנדוקרינולוג.

ועכשיו הרופא אמר שכדאי לעשות בדיקת דם נוספת וללכת לאנדוקרינולוג להמשך מעקב וטיפול.

תודה על ההמלצות.

המרכז קצת רחוק לנו, מקווה לקבל המלצות בירושלים, זה יהיה יותר מעשי...

אבל אני מניחה שהוא תינוק קטן. בגיל כזה זכור לי שהמעקב צפוף וצריך לעשות אחת לחודש ואולי אפילו פחות בדיקות דם ולשנות את המינון, ממש מומלץ להיות במעקב רציף.

ראיתי שיש מרכזים של אנדוקרינולוגיה בכללית בירושלים, אולי לנסות לקבוע שם.

מלא בהצלחה

עדי אורבך

פלוריס לוי חדמי

במקור ברוך לדעתי יש את ד"ר נחום טרספולסקי. בכללית

חניה זה די מעצבן שם אבל…

הייתי שמה מנעול עם מפתח או משהו שהם לא יכולים לפתוח גם עם כסא

אהם שובבים.. אז לגמרי..

היו מקרים שלא נדע 

צריך לדאוג שהמרפסת לא תהיה מסוכנת עבורם.

ולא למנוע מהם לצאת למרפסת.

אם יש הגבהה למעקה, ואתם מרחיקים דברים שאפשר לטפס מהם אל המעקה, זה אמור להיות מספיק בטוח.

הילדים שלי מאוד אוהבים לשחק במרפסת, ולשבת שם להירגע.

אם בכל זאת את רוצה לנעול, תנסי לבדוק איפה שעושים את דלתות הזזה, אם אפשר להוסיף מנעול גבוה.

ושולחן ומתלה כביסה ויש אופניים וג'וקים שהם אוהבים לרכב עליהם 

אז אם הם עולים על זה זה מסוכן אבל אני לא אוציא משם פינת ישיבה מן הסתם

אני תמיד משגיחה אבל בא לי נעילה שלא אהיה בלחץ כל הזמן 

כי בעיקרון זה לא אמור להיות,

אולי כדאי באמת להוסיף הגבהה לגדר.

ובינתיים באמת להוסיף מנעול למעלה או לקשור איכשהו את המנעול שיש כרגע שלא יצאו לבד.

גרים בקומה ראשונה, ועדיין זה מסוכן עם קטנטנים, וגם פרצה לגנבים בלי נעילה

כשהיו יוצאים, תמיד בהשגחה

אם אין השגחה, הדלת נעולה והמפתח במקום לא נגיש

או סורגים מהמעקה עד למעלה, שלא יהיה שום מצב ליפול משם

או נעילה לדלת שלא יכולים לפתוח לבד

במקרה הזה פחות הייתה חשובה לי הנראות העיקר שאהיה רגועה שהם בטוחים