ממש גדלתי ככה, א ז זה בעיקר הרגלים שמאודדד מוטמעים
ולא בעיית התנהלות כללית
נגיד הייתי תלמידה טובה ורצינית
אבל זה יותר בהתנהלות בבית ועם זמנים- אני מאחרת כרונית ממש.......
ממש גדלתי ככה, א ז זה בעיקר הרגלים שמאודדד מוטמעים
ולא בעיית התנהלות כללית
נגיד הייתי תלמידה טובה ורצינית
אבל זה יותר בהתנהלות בבית ועם זמנים- אני מאחרת כרונית ממש.......
לניהול זמנים- תכנון מראש. איזה משימות יש לי, כמה זמן יקח בערך כל משימה+ זמן ספייר כי תמיד לוקח לי קצת יותר זמן ממה שחשבתי, ואז אני מחלקת למשימות חובה ומשימות בונוס שלא נורא אם לא יקרו ומתי אני צריכה להתחיל כדי להספיק את כל המשימות חובה ועוד זמן לבלתמים או משימות בונוס.
לארגון הבית- לכל דבר יש מקום, ואז גם אם הבית מבולגן בסופו של דבר הבלגן הוא זמני ואפשר לסדר אותו די בקלות
וגם- לדרג משימות בבית, מה חייבים בשביל בית מתפקד, מה כדאי בשביל בית שנעים לחיות בו, מה אנחנו חולמים שיהיה בבית וגם לחלק את הזמן ככה שמה שקריטי קורה ומדי פעם מקדישים זמן גם למה שלא קריטי...
לא פירטת מדי איזה כיוון של עצות את רוצה, אז מקווה שעזר 🙂
מה שעזר לי, זה לא נעים להגיד, אבל א. ענישה שנתנו לי ממש איפסה אותי שלא משתלם לי לאחר.
וב. לקחת מלא זמן ספייר, למשל יש לי פגישה בשעה חמש, ואז בארבע אני אומרת לעצמי- יופי, יש לי עוד מלא זמן, אני אשלח, אני אסדר, אפעיל מכונה...
אז מה שעזר לי זה להגיד לעצמי, תעשי מה שאת רוצה אבל ב4 וחצי את מוכנה ליציאה. עם מטפחת, איפור, האוכל בתיק. הכל.
זמנים אני מתכוונת שלא מצליחה להתארגן בזמן בבוקר כדי שהילדים לא ייאחרו ושלפעמים גם שאני לא אאחר.. (עוד לפני הלידה)
וככה כל אבל כל דבר אני מגיעה באיחור, לפעמים קטן לפעמים גדול
מבאס אותי ממש..
שבחללים כדי שתחשבי שמאוחר יותר, היתה תקופה שעשיתי את זה , גם אם יודעים שהשעון מקדים יש לזה אפקט.
מה שאפשר לעשות בערב לעשות בערב
לנסות לקום רבע שעה לפני שכולם קמים
לחשב איזה שעה את רוצה לצאת ולשים שעון מעורר רבע שעה קודם.
ולקחת אוויר, לא לקחת ללב שמאחרים, בטח לא אחרי לידה. ואני אומרת את זה בתור אישה דייקנית ששונאת שמאחרים. יבואו זמני רגועים יותר ובע"ה תצליחי
אז על אותו עיקרון. אם אתם צריכים לצאת ברבע ל8 תגידי לעצמך עד 7:30 כולם מאורגנים! להעיר אותם חצי שעה קודם! זה מאוד עזר לי.
להכין אוכל מהערב, שקיות אוכל שהם לוקחים איתם לדרך גם להכין מהערב! זה למדתי בתקופת המילואים וגיליתי וזה חוסך לי עוד זמנים כואב ראש.
בקבוקי מים- לארגן מהערב. נשאר רק להתלבש , לצחצח שיניים, למען האמת הקטנים כבר לבושים מהלילה, אז בכלל...
אבל תמיד יד בלתמים של פספוסים, בכיות.... אז קמים חצי שעה לפני התכנון המקורי
באמת שהמחירים שמשלמים על איחורים
זה הדבר היחיד שמאפס אותי לפעמים
וגם הטיפ שנתת מאוד יעיל
עובד יותר מטיפים אחרים שניסיתי
תציבי לך יעד של עמידה בשעה x ותתכנני את עצמך בהתאם
נאמר - אם את רוצה לצאת ב7.45 מהבית, תעירי את הילדים שעה לפני לפחות כדי שיהיו מאורגנים בזמן. אני תמיד קמה שעה לפני הילדים כדי להתארגן בנחת ולשתות קפה ואז אני פנויה לעמוד על הזמנים שלהם
אם את מוסחת בבוקר מהטלפון - שימי אותו בצד ותדאגי לשעון קיר שיעזור לך לעמוד בזמן
השאלה היא באמת מה מונע ממך מלצאת מהבית בזמן
יכולה להגיד לך מה עוזר לי
קודם כל להסכים להכיר בזה שמכלול האישיות שלי, על המעלות הרבות שיש בי, כולל גם בעיה של ארגון התנהלות ועמידה בזמנים. זה ממש בסדר והגיוני שאהיה חלשה בתחום הזה.
ולהפסיק להלקות את עצמי ולהתאמץ שזה לא יהיה.
אחר כך אפשר לקחת סיטואציות ולפרק אותן
נניח התארגנות בוקר - מה שותה לי את הזמן?
מה אני יכולה לשנות כדי לשפר את המצב?
דברים קונקרטיים ואפשריים...
ולשים לב שזה למידותיך
שעצם הציפיה מעצמך היא לא מעל הפופיק.
למשל אצלי בימים שהייתי צריכה לפתוח כיתה קבוע היה סיוט (השנה אין לי כאלה ב"ה)
כולם היו יוצאים עצבניים מהבית ובכל זאת הייתי מאחרת.
זה פשוט לא עבד
ולקח לי זמן להכיר בזה שלארגן את עצמי ואת הילדים לבד כשכולנו עם בעיות קשב זה פשוט לא למידותי.
או למשל
בד"כ שיש אירועים ומפגשים בערב אני יוצאת עם הילדים ואוספת את בעלי בדרך. ברור שיהיה מאד קשה וכנראה שלא נצליח לעמוד בזמנים
אז אני עושה את הטוב שלי ומבינה שהאיחור הוא בלתי נמנע.
הטיפ שלי לאימון עצמי לזמנים.
לשער כמה זמן הולך לקחת לך משהו (נגיד להתלבש בבוקר, לשטוף 30 כלים, להכחן ארוחת ערב, לארוז בגדים לשבת וכו') ולכתוב את זה.
ואז לפתוח טיימר בתחילת הדבר ולסגור אותו בסוף, ולהשוות.
בלי שיפוטיות בכלל. פשוט כמו מחקר קטן לעצמך.
לעשות את זה כמה פעמים עד שאת רואה שהאומדן והזמן האמיתי מספיק קרובים.
זה מחדד את חוש הזמן ועוזר בתכנון עתידי.
הרבה פעמים אנחנו אופטימיים ולא כוללים כל מיני בלתמים או לא מחשיבים אותם כי לא חושבים שזה קורה תמיד.
התרגיל הזה עוזר להבין מה קורה באמת.
תמיד כשיוצאים מחדר לצאת עם משהו שלא שייך לחדר הזה ולהחזיר אותו למקומו.
לדוגמה, אני בחדר שלי ויוצאת להכין לעצמי כוס תה.
יש לידי מברשת שיער של הבת שלי, אז אני לוקחת את המברשת איתי מחזירה אותה למקומה (לחדר שלה) וכיון שאני לא גרה בארמון זה לוקח לי דקה.
וככה לא דברים לא מצטברים ולא מחכים לזמן ייעודי של סדר.
ותעבדי עליו... מבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
בגדול אני חושבת שאם יש לך בעיה עם זמנים אז הכי נכון זה לקחת הרבה זמן אחורה ולהתחיל מוקדם יותר.
אם זה קשור לבוקר- אז לא לדמיין שאת תצליחי להספיק מלא דברים במעט זמן...אלא לעשות השתדלות לקום מוקדם יותר כדי להספיק מה שאת צריכה.
אם זה ביציאה מהבית לאנשהו- לקחת את הזמן הכי מאוחר שאת רוצה לצאת ולהקדים בלפחות חצי שעה.
וכן על זה הדרך.
כי כתבת שזה העניין.
אז תנסי לשים לב כמה זמן עובר מהרגע שאת מעירה את הילדים ועד שהם יוצאים מהבית. אצלי זה לא פחות משעה.
אז לקחת את זה בחשבון ולפי זה להתנהל.
דבר שני ממש עוזר לי כשאני צריכה להיות בזמן בעבודה (ויש לי אוטובוס של כמעט שעה נסיעה אז אני חייבת להספיק) - להכין מהערב כל אבל כל מה שיכול לעזור לי לבוקר!
תיק שלי-מוכן (לא כולל סנדוויץ'... זה בבוקר)
תיקים של הילדים- מוכנים כולל מערכת, גם אם ממש לא בא לי להכין למי שהתעצל או שכח אבל אח'כ זה דופק אותי בזמן יציאה..
בקבוקי מים לכולם
עוגיות/ביסקוויטים לבוקר על השולחן
שקיות סנדוויץ', צלחת וסכין נקיה, לחם פרוס- מוכנים על השולחן להכנת כריכים בבוקר.
סווצ'רטים/מעילים אם צריך- מוכנים על כסא זמין...
בודקת שלכולם הנעליים במקום ואם לא- מלקטת אותם מהסלון... שהכל יעמוד מוכן.
בודקת שיש חולצות תלבושת/חצאיות/מכנסיים/גרביים... שלא יהיו חיפושים נואשים בבוקר.
מודה שלוקח לי לפעמים שעה כל הסיפור (במיוחד אם בדקתי וגיליתי שאין בגדים ואז מפעילה מכונה מהירה ומייבש) ולפעמים לוקח פחות זמן.
אם מרגילים את הילדים להכין את הבגדים מראש אז בטוח זה יחסוך לנו את הזמן הזה... יום יבוא.
בהצלחה
לק"י
אצלינו מתלבשים מהלילה.
גם כריכים אפשר להכין מהלילה. ואם לא אוהבים, אפשר הכנה חלקית (לטגן חביתות, להכין את הלחם עם הגבנ"צ וכו' ובבוקר רק לשים בטוסטר וכו')
מישהי יודעת להגיד אם זה באמת אותו טעם? החשמלי נותן את הטעם השרוף הטעים של הגז?
יתרונות/חסרונות לכאן או לכאן?
בכללי המלצות או דיס על טאבון בכלל
אשמח לשמוע ממי שמכירה!
יודעת שאח שלי פינטז על משהו כזה, חשב על זה הרבה זמן, בסוף קנה משהו חשמלי, ואחר כך מסר אותו וניסה לשכנע אותי לקחת אותו. אבל גם אני לא הייתי צריכה..
כאילו זה היה לו נחמד והכל אבל סתם לא כזה שימושי ותופס מקום...
וזה הדבר הכי טוב שקנינו
כל כך טעים
אי אפשר להסביר לא רק לפיצה גם דגים וירקות
פחדתי שזאת תהיה רכישה שתשב לי סתם ובסוף אני רוצה עוד אחד חח
ואפשר לקחת איתכם לכל מיני מקומות ובכלל
בנינג'ה זה לא ככה למשל
ובאופה פיצות החשמלי שקניתי כנל
אני מכינה לאפות על מחבת וניסיתי להכניס לאופנה פיצות וזה ממש לא אותו טעם
לדעתי ללכת על הגז
יש לכן רעיון איזה נעליים לשים לילדה בת שלוש שמתחפשת לבמבי?
הייתי שמה או נעלי בובה או נעלי בלנדסטון כאלה
אבל לא משתגעת על זה..
אם בא לך ממש להשקיע את יכולה להכין כיסויים לנעליים מאלבד או לבד בז'/חום. להדביק עם דבק חם..
עם נקודות לבנות (מדבקות?) ולשים על הקרסול מעל הנעליים כך שיכסה אותן.
לתפור או לסגור עם דבק חם
ילדים איכותיים
אך שהדגש הוא לא רק לימודי
לילד שעולה לכיתה ט'
ילד טוב אך לא אוהב ללמוד
נבדק ונפסל-
חפץ לב
רגבים
נשמח לעוד רעיונות
לא רוצה להכליל.
אבל מגיעים לשם הרבה פעמים נערים שלא הצליחו להשתלב במקומות אחרים.
יכולה להגיד לך למשל- שמותר לעשן שם
זאת ישיבה שמקימים, נראה לי אין לה שם, יודעת שמי שמקים הוא מנוף הגליל מהגרעין שם
הישיבה אמורה להיות דוסית ממש פשוט לחברה שקשה להם ללמוד
ישיבת אהבת חיים, כוכב השחר - אתר הישיבות התיכוניות
לא מכירה מקרוב, רק שמעתי על קיומה... לא יודעת לספר יותר מזה.
מכירה שם מישהו שמתקשה מאוד לשבת ונהנה מאוד ומרגיש חלק ממש. בעיני זה מעיד
יותר נותנים לילד לקחת את האחריות אם הוא רוצה.
שמעתי שנחשב מקום טוב.
לא יודעת מעבר לזה
אני יודעת שיש בתו"מ מסלול דומה, אולי זה רלוונטי.
ובכללי יש כל מיני רגבים ברחבי הארץ שלחלקן יותר קל להתקבל, אולי זה יתאים.
שיש שם גם מסלול של חקלאות.
אבל הגיוני שגם שם קמים מוקדם.
את נחלים בדקתם?
אני מכירה מישהו שלומד שם ונשמע בסגנון שאתם מחפשים.
(אני חושבת שיש שם יותר מישיבה אחת ולא סגורה על איזו ישיבה זו בדיוק)
דבר נוסף , אם אתם צריכים עזרה רגשית או לימודית אז אתם צריכים ישיבה תיכונית סטנדרטית עם יועץ נורמלי, הרבה כיתות ומבחר מגמות.
המתוק בן חודשיים כבר, רק על הנקה וב"ה שנינו נהנים מאוד מההנקה
השבוע ושבוע הבא אני אהיה חייבת לצאת לכמה שעות בלעדיו, משהו שאין לי איך לוותר עליו או לקחת אותו איתי..
אז שאבתי ובעלי ניסה לתת לו בקבוק
הקטן בהתחלה חשב שזה משחק ואז כשהבין שזה האוכל נכנס לסטרס וצרח והיה ממש במצוקה מהבקבוק, אז בסוף הנקתי אותו.. כל הלילה גם היה לא רגוע וקם ממש כל פחות משעה לאכול כאילו הוא בודק אם אני עוד פה...
אשמח לעצות, כי יהיה חייב לקחת בקבוק השבוע
ותנסי שזאת תהיה חוויה כמה שיותר נעימה, כשהוא לא שבע ולא רעב, תוך כדי שהוא מכורבל עלייך ואת מדברת איתו, ותחממי לפני את הפטמה של הבקבוק וגם החלב שיהיה חמים. ותנסי למצוא בקבוק עם פטמה כמה שיותר דומה לפטמה שלך. ואם הוא לא שותה לא להיות בלחץ. שמבחינתך המטרה תהיה שהוא יהיה רגוע עם בקבוק בפה ולאט לאט יקלוט איך שותים מזה.
ובלי לחץ, אם זה לא יצליח עד שבוע הבא, אפשר גם לתת חלב במזרק או בכפית.
גם כדי שיהיה כמה שיותר דומה להנקה
וגם שלא יפתח העדפת בקבוק...
יותר התנגד
אולי כי הייתה לו יותר אפשרות לקבל הנקה מאשר אצל אבא🥴
מזרק או כפית זה רעיון! תודה!
אם כן אפשר לנסות לתת בבקבוק שהפטמה שלו מאותה החברה של המוצץ.
עבד לי בעבר.
אופציה נוספת - לתת בבקבוק תיק- תק לאט לאט או בכוס.
זה טוב לתינוקות שנרתעים מהמרקם של הפטמה בבקבוק
כמו לתת עם מזרק.
כל פעם קצת.
אפשר גם לנסות עם כפית.
זה ייקח יותר זמן. אבל יוריד דאגה מהראש שהוא לא אכל כל השעות האלה.
ופעם כתבו כאן לנסות לכסות את הפיטמה של הבקבוק עם חיתול בד.
אפשר גם צריך לנסות רמות חום שונות.
לא דומה 12 שעות ל5 שעות
בכל מקרה- תנסי את הבקבוק של לנסינו. הוא הכי דומה להנקה
לנסות דוקא בזמנים שהוא רגוע ולא רעב
ובנחת
אני מבינה שהסיטואציה מלחיצה
אבל לחץ לא יתרום פה לסיטואציה... להפך
ובסוך בסוף בסוף
אם זה באמת זמן קצר יחסית ולא הרבה שעות
תניקי לפני, תניקי אחרי
תבדקי אופציה שהוא יהיה עם מי שנשאר איתו קרוב אליך כדי לחסוך את זמן הנסיעה ולצמצם את התווך
וברגע האמת הוא יצטרך "לבחור" אם לקחת בקבוק או להשאר רעב...
ואם זה באמת הכרחי- מכמה שעות לא יקרה לו כלום
(אם זה הרבה שעות זה כבר סיפור אחר)
אשמח לשמוע מה אתן חושבות על זה.
אחרי הרבה תסכול עם אמצעי מניעה אמרתי למה לא פשוט ללמוד לבדוק מתי הביוץ וחלאס עם כל הבלאגן..
זה באמת ככה? אם זה ככה פשוט אז למה לא כולם עושות את זה?
זה לא ככה? אז למה ללמוד?
אשמח לשמוע דעות מחשבות וכיוונים
א' בדרך כלל היים הפוריים הם סביב הטבילה. כלומר מעבר לזה שזה מקצר משמעותית את מס' הימים שאפשר להיות ביחד- זה גם אומר לטבול ולא לקיים יחסים כמה ימים.
זה לא פשוט.. מצריך תקשורת טובה ונכונות של 2 בני הזוג
לי זה הרגיש גם יתרון שלא ארגיש שכל הקושי של המניעה עלי אלא אנחנו חולקים את זה
ב' מטבע הדברים הימים הפוריים הם הימים שיש הורמונלית חשק מיני גדול גם לאשה
חייבת לומר שבפועל היתה לי חויה טובה- כי זה יצר מצב שבו אחרי טבילה לא היה אפשר לקיים חבירה
אבל כן יש הרבה תשוקה מטבע הדברים ואני קיבלתי את כל הבמה והכבוד ובדיוק מה שאני אוהבת..
ואחרי כמה ימים אפשר היה להיות ביחד בצורה טובה הרבה יותר (כאילו משחק מקדים של שבוע.. משהו בסגנון)
אבל זה היה בהבנה של שתינו שמצריך למידה
ומה הגבולות של בעלי נניח בדבר הזה
ולכן אמרתי מחייב תקשורת ברמה גבוהה.
בפועל אחרי כמה חודשים נכנסתי להריון...ככה שכנראה פספסתי
וזה קורה מעת לעת
לא סתם אחוזי המניעה של זה נחשבים יותר נמוכים
הביוץ יוצא בדכ סביב המקווה. נניח בטווח היומיים שלושה אחרי. ואפשר להכנס להריון גם מיחסים כמה ימים לפני הביוץ כי הזרע יכול לחכות כמה ימים.
אז נניח טבלת והביוץ עוד שלושה ימים. זה אומר שמחכים עם קיום יחסים עד לארבעה- חמישה ימים אחרי כדי שבוודאות תהיי אחרי הביוץ. ובהנחה שהמחזור הוא סדיר ומקבלים כל 30 יום בערך, אז מתוך 18 ימי טהרה נשארו רק שבועיים ואולי פחות להנות מזה שמותרים.
אפשר ללמוד לזהות ביוץ ולמנוע באמצעי מקומי לא הורמנלי (דיאפרגמה, נרות, שקפים- כשהיעילות של הנרות והשקפים ידועה) ואחרי הביוץ אפשר לשחרר ולא להשתמש.
אבל להסתמך על זה כמניעה יחידה זה מאתגר
שאפשר להנות בימים שמותרים בלי יחסים
לא סומכת על עצמי
וגם ככה החשק שלי לא משהו אז מבאס להגביל בדיוק בימים עם החשק....
אבל יש לי חברה שמונעת ככה כבר שנתיים
הביוץ שבוע אחרי הטבילה
ככה שזה יתרון למי שיש לה מחזורים ארוכים
להפך
מודעות לפוריות זה נח כשהביוץ בטבילה ואז 3-4 ימים וסיימת עם הימים הפוריים.
אם זה שבוע אחרי הטבילה אז יש שבוע שלם לפני הביוץ שאת חייבת אמצעי מניעה אחר
שאפשר להיות ביחד בליל הטבילה
מבאס לטבול ולא להיות יחד
מזמן לא עברתי על החומר
אבל אני כמעט בטוחה שאם את רוצה לנהוג ממש לפי הכללים של השיטה אז את לא יכולה לעשות את זה בלי הגנה נוספת כלשהי
כי גם למי שיש מחזור מאד מסודר יכולים לקרות שיבושים פתאום
לא למדתי את זה אף פעם
אני משתמשת בזה הרבה שנים
אבל כן הבעיה העיקרית זה שימי הביץ זה סביב הטבילה
אז או שצריך בימים האלו דיאפרגמה וקוטל או להמנע 😏
דבר נוסף צריך לעקוב כל חודש
ואם קרה שלא שמת לב לסימנים או משהו כזה אז את טיפה בבעיה
ממליצה ללמוד כמו שצריך את כל הפרטים ממישהי שמלמדת
זה סדנא שימושים לשנים רבות שווה לגמרי את המחיר שלה
אחרי סבל ממושך ותופעות לוואי קשות,
תוהה אם יש פיתרון אחר שהוא לא הורמונלי, ולא התקן נחושת- כי לי זה לא מתאים רפואית.
מישהי משתמשת בדייזי וממליצה?
חוץ מהמחיר הגבוה, ומן הסתם הרבה ימים אסורים..
איך זה עובד עם הנקה? זה רלוונטי בכלל?
זה בעצם מדידת חום דומה לשיטת המודעות לפוריות.
רק שהמכשיר רושם את זה.
הבעיה שזה מסתמך על חום של חודשים קודמים.
ולא לוקח בחשבון הפרשות ומצב צוואר רחם.
וזה לא באמת מספיק להסתמך רק על חום.
וגם אם יש איזה שינוי בגוף בחודש מסויים זה לא יקח את זה בחשבון.
בשימוש נכון עם קוטל זרע
(אחרי התאמה והדרכה של מתאמת)
זה אמצעי מניעה ללא הורמונים ומקומי לגמרי ( בלי הכנסת עצם זר לגוף)
בס"ד
א. לא כל-כך עובדת בהנקה (כל עוד המחזור עוד לא חזר)
ב. אם רוצים לקיים יחסים בתקופה הפורה עדיין צריך אמצעי מניעה נקודתי (לרוב דיאפגרמה + קוטל זרע. צריך לקחת בחשבון שאחוזי המניעה שלהם, גם כשמשלבים את שניהם, פחות גבוהים מאמצעים אחרים)
ג. דגימת ההפרשות מצוואר הרחם (שזה מה שצריך לעשות מלכתחילה) מהווה סכנה הלכתית אם חלילה יתגלה דם על האצבעות. אפשר גם להתרשם ממה שיוצא בניגוב וכו' אבל זה עלול להיות פחות מדויק.
לגבי הלמה ללמוד, כי זה מלמד בטירוף על הגוף וכן יכול מאד לעזור, נגיד כדי לתזמן יחסים אם רוצים להיכנס להריון.
הלוואי והיה משהו מושלם...
בהנקה אני לא מקבלת מחזור.
למה לא לבדוק בעצם לוודא שאין ביוץ במקום לקחת גלולות?
מנסה לבייץ אז אפשר להיות חודשים עם "התראות שווא" שהביוץ חוזר כשהוא למעשה לא.
בשביל להכיר את הגוף שלי
אני היום יכולה לדעת בדיוק מה קורה לגוף שלי
מתי אני אקבל מחזור ולא יקרה בהפתעה
ולמה אני מרגישה נפוחה ביום זה וזה
ולמה כואב לי
לגבי מניעה- צריך קודם ללמוד טוב את הנושא ואז לסמוך עליה
אם המניעה חשובה מאוד מאוד עבורכם אז לדעתי לא להסתמך רק על זה כי עלול להיות פיקשושים מכל מיני סיבות
לא מוצאתי עד היום שום מניעה מושלמת
אבל מכל מה שניסיתי לדעתי התקן הוא הכי פחות גרוע.
אבל חייב ווסת מסודר
לדעת מתי הביוץ פחות או יותר
והרבה ימים שאי אפשר יחסים
לכל דבר יש את המחיר ....
נטו בחירה שלך ושל בעלך
לא סגורה על זה אבל לדעתי הוא יותר מתפתל אחרי שאני שותה חלב, אפילו כמות קטנה.. אז נמנעת..
שאלתי היא אם אתן גם נמנעות ממרחים חלביים, טוסטים, קוביות שוקולד פה ושם..
וגם, איזה תחליפ חלב משתמשות?
מישהי ניסתה חלב עיזים? הוא עושה אותו אפקט?
אבל הרופא טען שאין לזה שום ביסוס.
אומרת מה אני עשיתי-
שוקולד חלב אכלתי
גבינות שמנות- אכלתי
וממילא זה עונה לך על טוסטים/סלטים ואוכל חלבי.
מכיון ומכירה מבוגרים שחלב עושה להם לא טוב,
שאלתי ואמרו לי שכמה שיש אחוזי שומן יותר גבוהים זה פחות בעייתי
אז חגגתי ממש על אוכל טעים
דפקתי לעצמי את הקפה לשנה וחצי (ניסיתי מלא תחליפים בסוף שתיתי קפה בלי חלב.
עברו 3 שנים מאז ויש היום מוצרים יותר מוצלחים בשוק..)
לגבי חלב עיזים לא חשבתי על זה אפילו
יש לו טעם עז והוא ממש לא מתאים לקפה..
אבל לא יודעת להגיד לך מבחינת ההשפעה- אין כמו לנסות.
בהנחיה רפואית, אחרי שהיה לו דימום בצואה.
לא אכלתי בכלל חלבי, כולל כל מוצרי החלב כולל חלב עיזים וכד'.
השתמשתי בתחליפים בעיקר של גבינה צהובה.
אכלתי שוקולדים פרווה וגלידות פרווה.
אני לא שותה קפה, אז לא היה חסר לי.
במקום גבינה בלחם אכלתי ממרח חלבה, אבוקדו
מהכל. מה שהכי חסר לי זה קוטג' חחח
זה היה בערך ל 3 חודשים.
אצלי הורדתי עוד כמה דברים וכשזייפתי חזר לצרחות..
לא יודעת על חלב עיזים, לדעתי התחליף הכי נורמלי לחלב זה חלב שיבולת שועל.
לא אכלתי בכלל בכלל חלבי
הדבר היחיד שהיה חסר לי זה גבינה צהובה ויוגורטים.
לחלב, התשמשתי בWHITE שזה חלב על בסיס שיבולת שועל, היה לי ממש טעים.
הכי כיף בזה היה שיכלתי להתבשר מתי שבא לי ואפילו על פירור או טעימה
כל הכבוד לך ובהצלחה!!!
אצלנו זה עזר.
אני אישיתי נמנעתי מכל מוצרי החלב
הכי קשה היה לי בלי קפה.
שתיתי עם משקה שקדים.
היום לדעתי התחליף הכי טעים זה חלב שיבולת שועל בטעם אגוזי לוז.
לק"י
יש גם גבינות כאלה (יודעת על מה אני מדברת?).
ויש תחליפי גבינה של חברת משומשו. יקר, אבל די מוצלח.
יש את אותם אלרגנים שיש בחלב רגיל
זה עושה את אותן תופעות
מי שכואב לו הבטן למשל מחלב רגיל יכאב לו גם מזה
נראלי היתרון היחיד של זה (חוץ מטבעונות) זה קפה אחרי הבשר
ויש אנשים עם רגישות ללקטוז, לא לחלבון החלב.
חשבתי שיש
יש חלב ללא לקטוז
ויש חלב שמיוצר במעבדה ולכן אינו חלבי, כמו הבשר של redefine meat, הוא לא בטוח חלבי הלכתית אבל הוא כן עם לקטוז
אני דיברתי על החלב ללא חלב שמיוצר במעבדה
לק"י
אבל לא בטוח שזה יעבור בהנקה.
כמו שגם אצל אלרגים ממש, לא תמיד חלב עובר בהנקה.
אבל אני חושבת שמי שייצר את זה
עשה את זה כמה שיותר דומה לחלב אמיתי
אז זה בדרך כלל כלול בכל החבילה....
יותר נפוץ תגובה לחלבון חלב פרה.
בחלב אם יש לקטוז, אז תינוק שרגיש ללקטוז יסבול בלי קשר למה אמא שלו אוכלת. אבל זה יותר נדיר.
חוץ מזה, לא אוכלת חלבי
וגם טוסט ושוקולד זה פעם ב..
אצלי בן 5 חודשים
עשיתי ניסיון כמה פעמים, אחרי אכילת דייסה עם חלב הוא ממש לא רגוע
ברגיל בקושי נוגעת בחלבי. חוץ מאצל האחרון שראיתי שלא השפיע עליו. אבל הייתי מנסה להוריד הכל ואז לנסות להחזיר אחד אחד כל מוצר.
אצלנו שותים חלב סויה אלטרנטיב הצהוב. הוא ממש טעים (לא הכי בריא). אין אצלנו בכלל חלב פרה, הילדים אוכלים דגנים עם החלב סויה
כי לא ראיתי בעיות
אבל חמותי נמנעת לגמריי
לא נוגעת בחלבי
והיא אמרה שהיא רואה הבדלי ענק
בילדים הראשונים הפסיקה להניק מהר כי היה מזעזע
ובילדים האחרונים הניקה עד גיל שנתיים פלוס
היא שותה חלב סויה בדרך כלל
אמרה שבהתחלה לא היה טעים והיום היא רגילה וטעים לה
זה לא קל..
אני ניסתי לאכול כל מיני דברים חלביים וזה ישר השפיע עליה..
גם כשאני אוכלת גבינה צהובה או קוטג' היא אח''כ סובלת מכאבים בטן ופליטות מרובות.
אז אני ממש משתדלת לא לאכול.
לגבי תחליפים, יש בעיקר סויה, מעדני סויה, אני מצאתי טילונים פרווה.
חלב, אני שותה שיבולת שועל (עם האריזה הכתומה) וממש אוהבת.
יש גם כל מיני גבינה צהובה פרווה אבל לא ניסתי.
ממש בהצלחה! ❤️♥️
חושבת שיוגורט היה בסדר אבל לא כל כך רוצה לקחת את הסיכון
שותה קפה עם חלב אלטרנטיב. טעם נרכש..הכי אוהבת את השיבולת שועל הכתום.
מה עשיתן בטעימות לתינוקות? נתתן מוצרי חלב?
אם כן איך?
עד גיל 8 חודשים לא נתתי לו חלבי, וגם אני נמנעתי מחלב.
בגיל 8 חודשים, אחרי ביקור אצל רופאת אלרגיה, התחלתי לאכול חלבי וראיתי שלא משפיע עליו.
אחרי שבוע נתתי לו גם לאכול חלבי.
זה היה במצב של אבחנה של רגישות לחלב במערכת העיכול.
לא במצב שחלבי השפיע לא טוב, בלי אבחנה רשמית.
ריר בצואה ודם בצואה. ושילשולים.
נמשך עד גיל שנה (עד אז גם אני וגם הוא לא יכולנו לאכול חלבי ועוד דברים)
נסינו והיה בסדר.
(בגיל 8 חודשים אחרי רופאת אלרגיה, נסינו גם והיה בעייתי- כמה ימים של שילשולים).
ילד אלרגי לא הייתי נותנת
אבל זה לא אלרגיה אלא רגישות שגורמת לאי נוחות במערכת העיכול
ככה שלא חששתי לנסות
והילדה שותה חלב היום בלי שום בעיה...
(אגב גם אלרגיה לחלבי יכולה לעבור אבל בזה כבר צריך להתיעץ עם רופא)
עכשיו ל3 חודשים
עכשיו חזרתי ונראה לי סבבה
אבל אני לא אוכלת כמויות של חלבי ברגיל
לגדול גם נמנעתי כי ממש ראיתי השפעה ועכשיו באמת רגיש לחלבי. מעניין אם יש קשר
או שזה אומר שמראש הוא היה רגיש?
קשה לי להאמין שאם האמא לא אוכלת משהו, זה גורם לרגישות.
יש לי שני ילדים שסבלו מגזים ובגלל זה נמנעתי מחלבי. (הם כבר גדולים ולא אלרגיים אבל הגדול שלי אומר שעד היום כשהוא אוכל הרבה חלבי כואבת לו הבטן)
לעומת זאת היה לי תינוק אחד מותק, רגוע אז הרשיתי לעצמי לאכול חלבי חופשי, וכשהוא גדל להתחיל לאכול מוצקים גילינו שיש לו אלרגיה לחלב. (וכשהנקתי החלב לא השפיע עליו)
החכמתן אותי
וחיזקתם אותי להיות יותר על זה..
עד שהוא היה בערך בן 4 חודשים ורק אז ראיתי ישועה. היה קשוח מאוד, בכה מלא, ומגיל חודשיים הפסקתי לגמרי. היה קשה אבל לגמרי שווה את זה!
שתיתי קפה על חלב שיבולת שועל בטעם אגוזי לוז, טעים מאוד!
חוצמיזה, אבוקדו, טחינה, טונה, ביצים בכל הווריאציות.... בשרי, דגים...
הבת שלי היתה עם חום ביום שלישי בערב וביום רביעי.
היום היתה בלי חום אבל בוכה הרבה וכל הזמן רוצה שירימו אותה.
יכול להיות שכואב לה משהו?
אתמול היינו אצל הרופא והוא לא ראה משהו
חשבתי על זה כי היא מכניסה הרבה ידיים לפה ויוצא לה גם רוק.
אבל לכל הילדים שלי צמחו שיניים יותר מאוחר אני חושבת שיותר קרוב לגיל שנה
אם אני זוכרת נכון
ברוך ה' אני כבר בדרך החוצה אבל אחרי הלידה ובחודשים הראשונים היה גרוע ממש. לא היה לי כוח לאנשים אחרים, רק לתינוקי.
ממש התמסרתי אליו, הנקה מלאה, טיטולים, מקלחות, משחקים, טיולים. ממש ממש הכל.
חוץ מדברים שקשורים לכך שצריך לפגוש אנשים אחרים.. אז טיפת חלב כן לקחתי לכל מה שצריך אבל נגיד בבדיקת רופא שאחרי הברית לא לקחתי. אולטרסאונד פרקי ירכיים לא לקחתי כי לי היה לי כוח להתקשר למרפאה לקבוע תורים. אני יודעת שזה מטופש וזה לטובתו אבל פשוט לא היה לי כוח.
באמת לא הזנחתי מרצון, זה היה מתוך החושך.
השאלה שלי היא כזאת:
האם צריך להשלים את הבדיקה של הפרקי ירכיים? ואיך?
רופא ראה אותו כמה פעמים מאז הלידה בסיטואציות אחרות אז מאמינה שזה בסדר.
אף אחד לא יכול להאשים אותך...מתואמתבאשר לשאלתך: אני יודעת שרק בשנים האחרונות מפנים אוטומטית כל תינוק לא"ס פרקי ירכיים. עד לא מזמן היו מפנים רק בגלל סיבה (כמו היסטוריה משפחתית או לידה קיסרית). אז אם אין סיבה מהותית, נראה לי שאת לא צריכה לדאוג...
לפי הגישה של הרופא ילדים שלנו לא עושים לכולם.
אצל השני כן עשיתי כי הלכתי לרופא ילדים אחר והוא כן בגישה של לעשות לכולם.
ואם כבר - דווקא הילד שכן עשיתי והכל היה תקין הוא עוד לא הולך בגיל שנה וחצי
ובגדול שלא עשיתי - הוא התחיל ללכת בגיל שנה וחודשיים חח
את אמא אלופה!!! את הלכת לטיפת חלב
הלכת לבדיקה אחרי לידה
בדיקה אחרי ברית אם היית רואה משהו חריג אני בטוחה שהיית הולכת
אם את חוששת לגבי הפרקי ירכיים תשלחי הודעה מקוונת שאת שמה לב שלא עשית והאם זה קריטי ואם ניתן להשלים עכשיו
לפי הגודל אפשר חופשי לעשות עד גיל ארבעה חודשים, וגם אם עבר - בנחת.
כשהייתי במצבך תיפקדתי פחות.
לגבי פרקי ירכיים אני חושבת שאפשר גם אחרי תקופה, כדאי לבדוק עם רופא הילדים אם הגיל עוד רלוונטי.
אם לא, לא נורא. פעם לא היו בודקים את כולם, זה יותר משמעותי אצל בנות, אז אם יש לך בן ואין הסטוריה משפחתית נשמע לי בסדר גמור
כי זו בדיקת סקר חשובה, אם הכל תקין זה בקטנה, אם לא, יש טיפול שחבל לפספס.
וכל הכבוד שטיפלת בעצמך!
אז הבדיקה בגדול נועדה לזהות מקרים שבהם ראש עצם הירך נמצאת מחוץ למפרק שלה בעצם האגן שנקרא אצטבולום.
במקרה כזה עצם הירך מתמקמת בשרירים של הישבן ושם נוצרת רקמה צלקתית כדי להחזיק אותה, למה זה משנה? אז בדרכ חיים עם זה בלי כאבים אבל זה עלול לגרום לצליעה קשה, גובה שנמוך בכ-10 סנטימטרים מהגובה המקורי. אם תופסים את זה בזמן הטיפול הוא רצועות שממש מכניסות את המפרק למקום, אם מגלים את זה מאוחר מידי הטיפול הרבה יותר מורכב והרבה פחות יעיל.
הזמן האופטימלי לביצוע הבדיקה הוא עד גיל 6-8 שבועות.
לא מייעצת כמובן רפואית...
ילדתי ממש בתחילת המלחמה וכמובן שלא עשיתי כי רק חשבתי איך לשרוד את היום לבד עם הילדים.
כבר שנתיים וחצי כמעט, יש טעם לעשות?
לא סביר שיש בעיה
תמיד אפשר לשאול את הרופא שלכם
אנחנו עשינו רק למי ששלחו אותו. נראה לי שרק 2 ילדים מתוך החמש.
יש מצב שבחלק מהמקומות שולחים רק את אלה שיש להם גורמי סיכון (שאני לא זוכרת מה הם בדיוק).
עשיתי אולטרסאונד פרקי ירכיים בסביבות גיל 7-8 חודשים.
התעכבתי כי עד שנתנו לי הפניה, והיו כמה בידודים של קורונה.
התייעצתי עם אורתופד, והוא אמר שכדאי לעשות גם בשלב הזה.
עשיתי כמו שעושים בדרך כלל. אני חושבת שקצת עשו לי בעיות כשקבעתי את התור, אבל זה הסתדר.
אבל עם פיסוק תקין , כנראה לא צריך.
אם כבר אי-אפשר לעשות אולטרסאונד, אז אפשר להתייעץ עם אורטופד ילדים. רב הסיכויים שהכל תקין
פרקי ירכיים היו ילדים שלי שלקחתי בגיל שנתיים, לא הייתי מודעת לזה בכלל...
קיצר פשוט לעשות בקרוב ככל האפשר.. ובע"ה הכל יהיה בסדר..
ואיזה כיף שאת יוצאת מזה.. חיבוקקקק
לק"י
ואול' פרקי ירכיים לא בכל מקום שולחים את כולם.
אל תהיי קשה עם עצמך. יש נשים שהן לא בדיכאון, ולא מצליחות לעשות הכל.
כל שנה לפחות אישה אחת כותבת פה על הכאב שלה סביב משלוחי המנות והסעודה.
כאב שלא מגיע מריק, אלא מתעצם בחג הכל כך חברתי הזה.
שנים הייתי גם אני שם. ואת הכאב מכירה.
היום ב"ה במקום אחר וכל כך רוצה לעזור בזה!
חולמת למצוא את מי שצריך שיזמינו אותו ולשלוח משלוחי מנות לאלו שזקוקים.
מתברר שלא כל כך פשוט למצוא אותם. ניסיתי דרכים שונות.
לא סתם ההודעות האלו פה הן אנונימיות לא נעים לפרסם דבר כזה.
ולפעמים התמונה מבלבלת לשני הצדדים (אנשים שחשבתי שבודדים התבררו כמעורבים מאוד בקבוצה שאני פחות מעורבת בה, אנשים שנראו לי חזקים חברתית התבררו כבודדים)
אשמח לשמוע על עצות מהחכמות פה.
מה שאני חשבתי:
לשאול כל מי שפוגשים איפה הם בפורים. (אבל לא פוגשת המון אנשים...)
להזמין הזמנה כללית. יודעת שלא הרבה יפנו, אבל אולי יעזור לאחד או שניים.
משלוחי מנות, אפשר לפתוח עין, דווקא על תפקידים פשוטים של אנשים, קופאית במכולת, סייעת בגן, מנקה ... אפשר להתענייין ולדבר איתם ואז פשוט להשתדל לזכור לחשוב עליהם ביום פורים ולהביא משלוח מנות...
אני באמת לא יודעת איך לבדוק את זה, אז הפיתרון שלי להביא לכל הבניין שלי. לדאוג שלפחות בבניין שלי לא יהיה מישהו שלא מקבל.
ואני לא ממש ברמה של ליזום סעודה עם אנשים בודדים, אבל אני כן משתדלת לתמוך ולהשתתף ביוזמות של סעודות- של הבניין, או קבוצות גדולות אחרות שמי שרוצה יכול להצטרף, כדי שבסביבה שלי לא יהיו אנשים שאין להם עם מי לאכול סעודה.
אני בשבוע 9 ובתחילת שבוע ראיתי טיפה דם חום כזה ישן. החלטתי לנוח קצת ואתמול פתאום רואה מעט דם אדום בניגוב. והיום גם אותו דבר
אין לי אפשרות להיבדק כי זמינות הרופאים פה על הפנים וללכת למוקד לא רלוונטי, כי בעלי כמובן בצבא.
התייעצתי עם רופאת נשים שאמרה לי שרפואית זה לא דחוף
לא יודעת מה אני רוצה מכן, אבל נהייתה לי ממש מועקה בלב...
וגם כמה כבר אצליח לנוח?
יש לי תור לרופאה בשבוע הבא
עריכה: כבר הייתי אצל הרופאה וראו דופק
ב"ה הכל בסדר
כן הייתי שוקלת למצוא דרך ללכת למוקד בשביל להרגיע את עצמך. אין אפשרות להביא בייביסיטר או להיעזר במשפחה? בע"ה הכל בסדר, אבל רק בשביל הרוגע שלך אולי כן כדאי לבדוק
אין אצלכם רופא תורן במרכזי בריאות האישה?
רופא אמר שיש משמעות למנוחה.
והמקרה של הכתמות / דימום בהריון ממליצים על מנוחה ולא לעשות ספורט במשך שבועיים (מהפסקת הדימום).
לא חושבת שהכוונה היא לשכב במיטה ולא לעשות כלום
אבל לא להתאמן, לא להרים דברים כבדים וכו'
בזמן היניקה הוא פשוט צובט לי את הפנים בכוח, הדרך היחידה להפסיק זה לשים לו גרב על כף היד,אחרת זה ממש מכאיב (גם אם שניה לפני גזרתי לו ציפורניים)
מה עושים?
לק"י
אם הוא הן כמה חודשים- תני לו לתפוס לך את האצבע שלך.
אם גדול יותר- אולי תנסי לתת לו משחק ביד בזמן ההנקה.
משחק יגרום לו להפסיק לינוק
ואת היד הוא משחרר
עד שיתרגל לא לצבוט.
אני "אוכלת" לו את היד, מנשקת אותו, מזיזה את הפנים שלא יגיע כי באמת יש לי לפעמים שריטות ממנו
לא חשבתי למצוא לזה פתרון, מבינה שהוא מחפש איפה לשים את היד וזה עדיף לי מהמשיכה של השרשרת או שהוא משחיל את האצבע שלי בעגיל ומושך 😅
סורי שלא הועלתי חח
הפנים בזמן ההנקה. מחפש תעסוקה.
אני מנסה להסיט את היד שלו לכיוון הכתפיים והידיים שלי כדי שפחות יציק או יכאב או מלמדת אותו ללטף במקום לצבוט
תנסי לתת לו ביד משהו שאפשר למשש
אולי לקשור על המצח איזה משהו שהוא יכול לתפוס
אני באיזה שהיא תחושה שבדור שלנו ההורים כל הזמן מנסים לרצות את הילדים
והרף כל הזמן עולה ועולה
אולי זה נובע מזה שהורים מנסים בעצם לפצות כל הזמן.. על זה שהם עמוסים לא נמצאים.. לא יודעת..
מה דעתכן?
כי הורים מנסים למנוע מהילדים שלהם לחוות תסכול,
משתי סיבות:
1. הם רוצים שהילדים שלהם יהיו מאושרים
והם חושבים בטעות שזה מה שיגרום להם אושר.
2. הורים לא יודעים להתמודד עם תסכול אצל הילדים שלהם (והרבה פעמים גם לא בעצמם). אז הם צריכים לעקוף את הבעיה הזו.
שפעם לא היום מדברים על רגשות
והקשר עם ההורים היה מאד נוקשה
אז היום הולכים לקיצון השני
שכמעט ואין מרות
וההורים כביכול חברים של הילדים שלהם
ןאני מקווה שזה בדרך להתאזן
שמצד אחד יהיה קשר טוב ובריא עם ההורים
ומצד שני סמכות והיררכיה מאד ברורה
זה לא ספציפית הורים וילדים
אלא
ריצוי זו דרך שהרבה אנשים משתמשים בה לקשר עם אנשים
הם חושבים שאם השני יהיה מרוצה אז יהיה טוב
לו להם
אבל זה לא עובד
כי ההסתכלות צריכה להיות שונה
הטוב בין אנשים נוצר
כשיש איזון
כשהטוב מתחלק בין שינהם
כשלכל אחד מהם טוב בפני עצמו ואז ביחד
אם נחזור להורה- ילד
קשר טוב והתנהלות טובה
בהכרח מתקיימת רק שגם להורה וגם לילד טוב
ריצוי גורם את ההפך
לשני הצדדים לא טוב
כי ריצוי סוחט את המרצה ולא מספק אף פעם את זה שמרצים
במיוחד ילד
ככל שמרצים אותו הוא ירצה יותר
כי היכולת הרגשית שלו בהתפתחות
הגיוני שאני מרגישה תחושה של שריפה בנרתיק?
כולן מרגישות את זה?
נראלי שמה שקניתי היה בלי חומר שעלול לעשות את השריפה. בלי ננו 9 משהו כזה אני חושבת..
אנונימית בהו"ללי היה שורף אחרי vcf
אז נשמע הגיוני
אבל עבר לי אחרי כמה פעמים ששמתי.
כנראה הגוף התרגל
מבאס אם זה מהג"ל
כנראה רגישה למשהו בג'ל
לי זה לא עושה שום דבר
זה אמור להיות ג'ל עדין יותר משאר הקוטלים
לנסות קוטל אחר
אולי אחר לא יעשה תופעות לוואי
אם מתאימים עם מתאמת ויודעים להכניס היטב אז זה אחוזים די זהים..
ממליצה לקרוא על זה
הקוטל נגיד מעלה מ98 ל99
משהו כזה
כמובן שהדיאפרגמה בטוח מתאימה ואת מקפידה על כל הכללים
שזה ענין של רגישות
יש נשים שיותר טוב להן נרות
יש נשים שהשקפים שורפים להן
הגיוני שיש שסובלות מהג'ל
נסי אולי להחליף חברה
אם חשוב לך למנוע לא הייתי מוותרת עליו..
לא מספיר מבינה בזה
שפופרת ירוקה
אבל זו תופעת לוואי של הג'ל
הייתי מנסה עוד פעם פעמיים, ואם עדיין שורף מפסיקה את השימוש.
יש לאחותי חתונה עד 3 שבועות. אני ממש ממש רוצה להיות מותרת בחתונה.
המחזור שלי בד"כ ממש מדויק. ולפי החישובים של העונות, יש סיכוי גדול שאצטרך לטבול בדיוק ביום של החתונה🙄
מעבר לזה שזה נראלי כמעט בלתי אפשרי (החתונה תיגמר מאוחר, לא רלוונטי לקפוץ באמצע בגלל האיפור) ואין סיכוי שאני דוחה טבילה.
חשבתי אולי על פרימולטנור, אבל שבוע אחרי זה בעלי מתחיל עוד סבב מילואים ואני רוצה להיות טהורה בשבוע הזה, ולהיות על פרימולטנור כמעט חודש נראלי לי הזייה.
הכי מושלם זה אם אצליח לטבול יום לפני החתונה.
השאלה אם יש לי מה לעשות בינתיים, כדי להקדים את המחזור. כל רעיון יתקבל בברכה🙏🏻
להסתבך עם זה. כי הדימום עלול להתארך והתזמון עלול להשתנות.
אולי אפשר להתייעץ עם רב איך ניתן להקדים את הטבילה.
אם למשל תצליחי לעשות הפסק יום קודם וכד'...
וד"א יצא לי להיות חודש וחצי ואפילו יותר על פרימולוט. אבל זה גם לקחת סיכון....
על להקדים
אבל הייתי על פרימולט יותר מחודשיים והיה בסדר גמור
אבל משתנה בין נשים...
אני חושבת שעם פרימולט אפשר גם להקדים
לקחת עכשיו יומיים ואז להפסיק והמחזור אמור להגיע די מהר
אבללל אני לא רופאה ולא התנסיתי יותר מידי עם פרימולט
תתייעצי עם רופא נשים...
אבל מהחוויה שלי - פרימולוט עשה לי מצב רוח נוראי וכאבים נוראיים, שאחרי כמה ימים פשוט הפסקתי והשלמתי עם זה שהווסת יגיע למרות שלא היה כל כך נוח.
זה היה ממש בלתי נסבל. אם אין ניסיון עם פרימולוט אני ממליצה חד משמעית לא לקחת כשיש אירועים חשובים.
זה נראה לי סבל וגם עלול לגרום לכתמים באיזשהו שלב..
אישית הייתי מחכה ללקבל מחזור רגיל (ולנסות להיות רגועה כי סטרס עלול להיות גורם משבש)
וכשאני מקבלת הייתי מנסה להבין מתי הטבילה יוצאת ובהתאם לזה מה לעשות.. להתייעץ עם רב אם זה יהיה רלוונטי..
שיטת אביבה עוזרת גם לדימומים של התקן לא הרומונלי. (לקצר/ כתמים)?
עוזר רק לרבייה?
או עוד דברים? כאבים?
גם מסייע לרגשי?
עוזר לכל מה שקשור למערכת ההורמונלית,
אי סדירות וסתית, כתמים
גם כאבים
רגשי? יכול לעזור לתופעות של PMS
יכול לעזור גם לנשים מדממות בשל צוואר רחם רגיש? (כלומר לא דימום הורמונאלי, אלא בעיה מאובחנת...)
מה הכוונה פי אם אס?
תודה...
בשעות מיוחדות..
כולל אמצע הלילה, אז שווה לבדוק
ואולי תוכלי להספיק לפני שקיעה טבילה בתנאי שאת לא נפגשת עם בעלך?
צריך להתייעץ עם רב כמובן, אבל זה נשמע יותר פשוט מאשר לקצר ביום..
ואז ללכת להיות אצל ההורים כל היום בהתארגנות עם כולם...
אנחנו אמורים להיות שבת במרכז שעה נסיעה מהבית
נניח ויתפתח משו בשבת זה מסוכן לחזור שעה נסיעה במצב הזה?
עדיף להישאר בבית?
או שמיותר להישאר בבית?
זה שבת שלא נעים לי לחזלש ואני ממש תוהה מה לעשות
(בעלי אדיש, הפסקתי לדבר איתו בעניין)
לק"י
ובינתיים כלום.
אם תצטרכו להשאר שם, זה יהיה לכם נעים?
(אני אישית מפחדת לנוע בדרכים כשיש הרבה אזעקות. יש כאלה שכן ייסעו).
אצלנו הפוך הזמנתי מלא אורחים
ואני מתבאסת לחשוב שיבטלו הכל רגע לפני שבת.
אבל גם אם חלילה יהיה משהו אז קשה לי לדמיין את כולנו נדחסים בממד
ומצד אחרון כבר כל כך הרבה זמן שמדברים ומדברים ומדברים
וכלום לא קורה.
אני לא הייתי מבטלת שום דבר.
אלא אם כן תצא הודעה רשמית להיות מוכנים ובקרבת ממדים וכדו'.
למרחק של 3 שעות נסיעה ובסוף חודש תשיעי..
לקחתי עוד 2 סטים של בגדים לכל אחד ליתר ביטחון ואת התיק לידה..
ובסוף שלא היה כלום ברוך ה'
בתחושה שלי- מצד אחד לא לבטל תוכנית כי באמת כל כמה ימים זה עולה שוב כמשהו שבטוח יהיה.. מצד שני כן להיערך מעט יותר עם בגדים ופינוקים כדי שאם יתחיל שלא תהיו עם בגדי שבת עד שתרגישי מוכנה לנסוע..
רשמתן בדיוק 3 נקודות שחשבתי עליהן
וניסע בע"ה
ואם יש עוד מישהי שמתלבטת אז זה באמת שיקולים
טורחים כל כך, ולא רע למ להישאר שם עוד יום יומיים
וגם צריך לסמוך על השם קצת
שגם אם יהיה משהו
אנחנו נתקוף ראשונים
והם לא מחזירים מיד בדרך כלל
אז יהיה זמן להתכונן
לכן אני לא חושבת על זה
מחכה שאנחנו או ארה"ב יתקפו ואז נראה מה יהיה
בואי
כבר חצי שנה חופרים על זה
אני גם כבר נהייתי אדישה
יאללה שיעזבו אותנו בשקט
עצם המתח והפחד זה המלחמה!!!
בכל מקרה לפחות צחקתי לכבוד חודש אדר 😅
רקאניאבל נערכים מאוד רציני כבר מעכשיו
בתי החולים מכינים את החניונים וכו
עד פורים נזכה בנס פורים מספר 2 בעז"ה!!
את החג
אני אוהבת את פורים
את המבחנים שלי דווקא הייתי שמחה שיבטלו
(יש יומיים לפני פורים ויומיים אחרי)
אבל שבפורים יהיה שקט😅
יש לי יותר מידי דרישות🤭
אז רישמית אפשר להחליף את סיפור זאב זאב
באיראן איראן
גם מסתדר לפורים 😁
חח ממשהמקוריתמה שאומר שלא צפויה מתקפה ביממות הקרובות.
כשנופלת החלטה על תקיפה אתה רוצה למקסם את יכולת ההפתעה.
כשרוצים למקסם את התהליך המדיני, אז מחריפים את הטון.
כלומר עושה רושם שעדיין לא הוחלט על תקיפה.
אבל אף אחד לא יכול להבטיח מה יקרה..
מאוד מאוד
כל יום אני גומרת עם דמעות
(וגם במשך היום....)
אוכל נרדם ישן לא יותר מכמה דק מתעורר בוכה אוכל נרדם וחוזר חלילה....
ככה כל היום סביב האוכל מעגלים שלא נגמרים
(מניקה אבל הרוב מטרנה. אני לא באמת יכולה לספק כאלו כמויות...)
מידי פעם גם מקיא כמובן...
ולא לוקח מוצץ
רק על הידיים כל היום !!
מה עושים ?? איך מרגיליםם תינוק לסדר של אוכל (הרי לא מדובר על הנקה מדובר על בקבוקים)
אני מתוסכלת וכל הבית איתי
אי אפשר לדבר נורמלי להתנהל נורמלי להתייחס לילדים האחרים.
מרגישה שאני לא עומדת בזה ואני כפוית טובה כי נולד לי ילד בריא ומתוק ב"ה!!
וכואב לי עליו מאווד.
מה אפשר לעשות ??????
אוסטופאסט ישחרר לו לחצים
וירגיע אותו.
ויעזור לו להרגע.
דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ
לחפש עוד סוגים
ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ
הוא לא צריך לאכול כּ"כ הרבה
זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע
ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות
ואז שוב בוכה.
דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט
וגם אם הוא בוכה שתסדר
ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.
חיבוק גדול
בן כמה הילד?
קודם כל
להאכיל פחות
לדחות האכלות כמה שאפשר
לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום
להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה
ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.
זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.
(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)
חיבוק ענק
אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.
הלוואי שתצליחו לעזור לו!
אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.
יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..
מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.
הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים
כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.
ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.
ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.
מקווה שיסתדר.
האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??
באזור המרכז ?
כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.
וגם לא רוצה מוצץ....
ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.
* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע
*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות
יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.
הציל אותי בגיל הזה!!!
ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.
עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות
יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה
נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך
זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.
או לתת משו נגד גזים?
אוסטאופט עוזר גם לזה
אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם
מתואמתכמה דברים שכדאי לבדוק:
האם יש לו לשון קשורה?
האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?
האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?
בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...
אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?
להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן
תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.
יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....
יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט
וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..
הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...
דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי.
היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם
מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)
אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר
ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא
קודם כל צריך לבחון אם זה רק הצורך הטבעי בקרבה/סדר באכילה/שינה/החלפת טיטול וכדו' - הצרכים הרגילים.
אם לא, אז כדאי להמשיך לבחון מה מפריע לו - אולי גזים?
אולי המטרנה/התזונה שלך לא טובה? אולי ריפלוקס?
גם לנו המליצו בלי סוף על אוסטאופתיה, וזה לא עזר.
כדאי ללכת לרופא ילדים טוב ולהתייעץ.
תינוק בכיין לפעמים מצריך בירור מעבר. זה יכול להתיש, אבל לפעמים מגלים מה הבעיה, ואז אפשר לתת מענה מתאים.
בהצלחה בע"ה.
ר"ח אדר הגעת אלינו 
ואנו נדרשים לה לאותה שמחה
הלוואי שנגיע אלייך השמחה
כמה שאת יקרה
וכמה שאת בלתי מושגת לפעמים
וכמה שאת חומקת לנו מבין האצבעות לפעמים
אבל היום אנחנו בוחרים לתפוס אותך חזק חזק
לשמור
ולא לאבד!
ובעצם אם חושבים על זה,
כל דבר בחיים
שאנחנו רוצים אותו וחושבים שהוא יביא לנו את האושר,
יש לו פוטנציאל באמת לעשות את זה,
אבל באותה מידה יש לו גם פוטנציאל לא לעשות את זה.
זה תלוי בנו.
אם אדם רווק מייחל לזוגיות, כי הוא כמה ורוצה זוגיות וגם חושב שאם היא תהיה לו הוא יהיה מאושר -
ברגע שהוא ימצא את הזוגיות הזו שהוא חלם עליה
הוא יוכל באמת להיות מאושר -
אבל רק אם יבחר להיות מאושר בה.
ורק אם ישמור עליה.
ורק אם ישקיע בה.
ורק אם ילחם ולא יוותר עליה
(כמובן לא מדברת על מקרי קיצון שבהם עדיף להתגרש אחרי שכבר ניסו הכל ולא צלח.
מדברת על מקרים שבהם האהבה דועכת פשווט כי לא משקיעים בה ולא לומדים עליה, ולא נלחמים עליה, ולא יודעים שיש פתרונות, ומעוד הרבה הרבה סיבות).
ואם אותו אדם יבחר שלא להיות מאושר מהזוגיות הזו - מכל סיבה שהיא -
הוא פשוט לא יהיה!
כנ"ל זוג נשוי שמאוד כמה לילד, וחושב שאם וכאשר יהיה לו ילד הוא יהיה מאושר!
אם הילד הזה יגיע והזוג יבחר להיות מאושר - הוא יהיה!
ואם יבחר עדיין לא להיות מאושר ולהתרכז *רק* בקשיים של גידול הילדים וכל המסביב - זה מה שהוא יספר לעצמו וזה מה שיגרום לו *לא* להיות מאושר.
אנחנו בתור בני אדם צריכים להפסיק לומר לעצמנו "אני אהיה מאושר/ת רק כש____
כשאתחתן
שאסיים את הלימודים
שאקבל 100
שאתקבל לעבודה
שאעלה דרגה
שאסיים תואר שלישי
שיהיו לי ילדים
שתהיה לי בת סוף סוף אחרי הבנים
שיהיה לי בן סוף סוף אחרי הבנות
שארזה
שאשמין
שאהיה יותר חזק ושרירי/יותר חזקה ויפה
שבעלי סוף סוך יעשה כך
שאשתי סוף סוף תגיד כך
שלילדה יהיה טוב מבחינה חברתית
שהילד סוף סוף יסיים את גיל שנתיים הנורא
שהילדים יגדלו
שהילדים יתחתנו
שהנכדים לא ישגעו
שהנכדים יבואו יותר לבקר
וכן הלאה וכן הלאה
זה פשוט לא נגמר.
צריך להתאמץ ולשמוח בכאן ועכשיו.
להתאמן בשרירי השמחה בכאן ועכשיו.
לשמוח
ולשמח
להינות, לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, לשמוח במה שיש, להתפלל על מה שאין (עדיין) אבל לא לתלות בו את *כל* שאיפותינו וחלומותינו,
ואם לא מאושרים - לטפל בזה.
לנסות לבד,
לנסות עם חברים
לנסות עם משפחה
לנסות עם עזרה מקצועת אם לא מצליחים
זו עבודת חיינו.
להיות שמחים.
זה ממש כמו שריר -
שמאמנים
עובדים על שריר השמחה. מאמנים אותו.
עוד ועוד ועוד.
מאמנים את המחשבות המחזקות ולא המחלישות
מאמנים את העין הטובה והכרת הטוב
מאמנים את ההודיה על כל דבר ודבר שכן יש
מאמנים את הראייה הרחבה
מאמנים את האמונה והביטחון בקב"ה
ה' יתברך
אני רוצה להיות שמחה
תראה לי את הדרך ברחמים ובמתיקות לאותה שמחה
תן לי ולכל העם אינסוף סיבות אמיתיות לשמוח
רק בך אנו בוטחים
שמחנו כימות עיניתנו
שמחנו
בבניין בית מקדשך
בבניין הבית הפרטי שלנו
בבניין הביטחון שלנו
בבניין השמחה שלנו
שמחנו
כי ראינו עצב מספיק
שרק נשמח
היום
ובכל יום.
אמן.
אז בואו נעצור רק לרגע אחד
*ונבחר* היום לשמוח.
במה יש לי לשמוח היום, כאן, עכשיו?
נגמרו לי השמותהיום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,
על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,
על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,
על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,
על מילים מחזקות של חברה יקרה,
על היכולת לכתוב עכשיו כאן,
ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.
תודה לך ה' הטוב 🙏
אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי
אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי
אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש
שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק
אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה 
מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..
ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!
תודה ששיתפת 🙏
ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️
תפסת אותי ביום קשוח
אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים
שמחה על בעל מדהים
ילדה מהממת
הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה
אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו
היה יום דיי מבאס
ותקופה של עומס קשוח מאוד
משמח לשמוע על האוצרות שלך
בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)
ילדה מהממת ב"ה
והריון תקין ב"ה
כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️
מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.
מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים
מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות
ברוך ה' ממש על כל זה!
תודה יקרה ששיתפת
את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️
אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה
על הבריאות
על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי
על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב
על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות
על השפע הגשמי
עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי
על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש
וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה
♥️
את הניסים היומיומיים הללו
ב"ה ממש!
כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️
שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️
בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר
בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה
שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!
שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה
ומהלאא???!!
זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.
שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.
ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית
בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת
❤️
והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.
ארשום את הדברים הפשוטים ..
שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.
שמחה שהבית יחסית מסודר.
שמחה שרח אדר.
שמחה לחיות ב"ה!
ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה!
גיבורה ואלופה שלנו! 👑
כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!
תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת
על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!
ריגשת וחיזקת ❤️
ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑
ותודה רבה על המילים הטובות 🙏
כ"כ כ"כ משמח לשמוע!
ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת
על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.
זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!
שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️
על הבעל
על הילדים
על הבריאות
שיש עבודה ב"ה
על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש
תודה יקרה ששיתפת 🙏
ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️
הילדים שלי מתוקים ב"ה!!
מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.
שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.
אני יושבת ומניקה בנחת,
נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.
הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.
יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.
הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.
כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!
מדהימים קטנים
תודה על השיתוף המשמח הזה 
ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️
המתוק הקטן שלנו עם עיכוב התפתחותי ועוד כמה עניינים רפואיים שמלווים אותנו.
ובדיוק היום (בדרך לאחד המעקבים) חשבתי איך מבחוץ זה נראה שהתמודדות כזו אמורה להוריד את 'מפלס השמחה' שלנו. אבל למעשה - כל דבר קטן שהוא מתקדם בו, כל חיוך שהוא מחייך (וב"ה יש הרבה כאלו) - משמחים כל כך, פי כמה מאשר מה שהיה עם הילדים הקודמים. ובכלל הוא מלמד אותנו גם להעריך ולשמוח הרבה יותר בהתפתחות התקינה והמדהימה של שאר הילדים, ב"ה...
(זה לא שאין רגעים קשים ומורכבים יותר. גם זה קיים, וגם לזה יש מקום. אבל ב"ה באמת ביומיום הוא מוסיף לנו המון שמחה...)
כאמא לילד אוטיסט
כל דבר חדש שלומד או יכולת שרכש משמחת
איזה לימוד נפלא שהמתוק הזה מעביר לכולנו!
ונפלאים אתם שאתם לומדים איתו וממנו את השמחה וההודיה הזו על כל התקדמות והתפתחות שבאמת לא מובנים מאליהם!
הוא זכה בכם ואתם בו ❤️
ב"ה שתראו עוד המון שמחה ונחת ממנו ומכל אחיו, בריאות איתנה וכל הטוב שבעולם!!! 🙏❤️
ותודה רבה לך יקרה על כל המילים מחממות הלב שלך ❤️
אוהבת את השבתשמחה מאוד בבעלי, בילדים , באוצר הקטן החדש,
בתחום שיש לי בו הקלה גדולה
בזה שהתמודדויות שלי עטופות בהרבה דברים טובים
בחופשת לידה שנותנת לי מלא נחת
בפורום היקר
ברגעי נחת וסיפוק קטנים עם הילדים..
ממש משמח 🌟
תודה על השיתוף יקרה, ב"ה שתמשיכי ותראי עוד ועוד שמחה ברכה אור ושפע טוב בכל התחומים ❤️
ברואים של הקב"ה, ובפרט לקרוא כאן בפורום ולראות אילו נשים צדקניות וכ"כ טובות יש כאן!
וכמה יהודים טהורים ומדהימים יש כאן בעולם זה פשוט מפעים ומדהים.
להתבונן רגע בבריאה המשמחת
בברואים המשמחים
לראות כמה טוב וחסד מפיצים בעולם
כמה נחת רוח
איזה אנשים טובים! וכמובן נשים טובות טובות טובות!
רבע מההיריון כבר מאחוריי תודה לאל ומרגישה שזה תזמון מתאים.
ניסינו מעל שנה להיכנס להריון, ועברנו עוגמת נפש בדרך לא פעם..
ולאורך כל התקופה הזו יצא לי לקרוא המון המון פרסומי ניסא של אנשים שעשו את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעו.
אני, צינית שכמוני, יכולתי רק לקנא בתמימות ובביטחון.
הרגשתי שזו פדיחה לעשות את הסגולה הזו, בעיקר בגלל החלק של הפרסום.
לקח לי קצת זמן לנקות הציניות, עשיתי את הסגולה ובאמת באותו חודש נפקדנו!
תודה לה' אלף פעמים!
אני עוד המומה מהפלא הזה שיש בתוכי, ולא תמיד בטוחה שזה אמיתי לגמרי..
עכשיו בתפילה שנעבור את ההיריון הזה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות🩷
תודה לבורא עולם ולשליחים
מדהים!
בשעה טובה ומבורכת יקרה ❤️
שיהיה הריון שמח וקליל וכמובן בידיים מלאות בבריאות ובשמחה 🌟
לתינוקות שלא עולה 100 ש''ח, אלא פחות..
תודה
זה עולה 40 שח. ל-4 חלקים
נראה לי שאקנה עוד 4 חלקים, הילדים שלי ממש נהנים מזה
ב50 ש"ח
לא יודעת אם עדיין קיים
שמיכה מקופלת על הרצפה, עדיף מסוג צמר קשיח יותר ולא רך ככה שלא יתקפל כל דקה
יש לי משטח של איקאה
היה לי משטח פאזל
בסוף היה לי הכי נוח לפתוח שמיכה.
ובהמשל פספוסים
רק להעביר מגבון
לעומת שמיכה שצריכה כביסה ושמיכת צמר בכלל סיוט
גופיות בשיין.... ואני קונה שם הכללללל
דווקא גופיות צריך 100% כותנה מבית טוב..... זה צמוד לגוף... זו דעתי כמובן
אם הכוונה לבגדי גוף.
מתקשה בכביסה יחסית, וגם הקטע בכתפיים /צוואר מתקפל כזה אחורה.
יש לי אחרות של פוקס ונשמרות טוב יותר לדעתי. (יש מצב שעברו קצת פחות כביסות ..)
אולי כי הן בשימוש בינתיים "רק" אצל ילד שני
אמשיך לעקוב
ממש יפות.
והיה גם ב16.5 שח יפות יותר (כמו חולצת בסיס עם תיתקים)
כי הארוך יש לו באמת קטע שלא כולם אוהבים, בצוואר יש מאין מכפלת ולא טיקטקים.
הגופיות קיץ לעומת זאת מעולות!
זה עם כתפיית גופיה רגילה
קנו לבן - בגדי גוף גופיה לתינוקות from Next Israel
וזה מתאים למי ששמה בגדים עם כפתיה יותר דקה, ככה שכמעט לא יראו את הגופיה
https://www.next.co.il/he/style/su015936/n33588
הכתפיות הדקות לא מחליקות כזה על הזרוע?
אני צריכה ללדת בסיוון
כמה זמן מלבישים ארוך לניו בורן בקיץ?
ואוברול ארוך דק. עד אחרי סוכות, אפילו עד חשוון.
דווקא בניו בורן העדפתי את הסוג הזה:
Buy White Essential - בגדי גוף עם שרוול קצר from Next Israel
ככה אפשר להפשיט את הגופיה גם מהבטן ולא דרך הראש (במקרה של פליטה רצינית, קאקי גב וכאלה)
הוא שם בגד קצר לראשונה רק בקיץ שלאחר מכן
תודה! באמת נראה סוג טוב
מאמינה שבאב כבר כן נלביש קצר
עם החום של אב אני ארחם עליו חחח
אבל באמת גופיה קצרה ומעל ארוך דק נשמע הגיוני
את לא מבינה, אחרי כמה חודשי שימוש האוברול היה פשוט נראה חדש!!!
מסוג הבגדים שעושים כאב ראש כי מצד אחד לא וזרקת כי הוא בצב מעולה
מצד שני אין לי כח לארוז כל שנה בגדים.. ולמסור לא תמיד רוצה כי הם במצב כ"כ טוב וחבל לי עליהם
בקיצור, צריכה לחזור לקנות בלידר
לגבי מידות, תלוי מה המשקל לידה
קשה לדעת מעכשיו
את יודעת כמה בגדים שמרתי כי היו במצב טוב
והם של בת
ועכשיו יש בן בדרךךך
חחחח אני נראלי אעביר הכל לאחותי/ גיסתי
טוב נראה לפי המציאות בשטח
בכל מקרה גופיות ארוכות יש לי מהבת שלי
נזמין גם קצת קצרות
אם נמצאים במזגן צריך ארוך,
בחוץ אם לא מוצל גם חשוב ארוך דק.
לילידי אב בבית לא ממוזג באזור חם, הלבשתי קצר (או פחות מזה , כלומר טיטןל בלבד) כבר בגיל כמה ימים.
אלו דקות וארוכות-
ואלו חמות ונעימות, גם אחרי לא מעט כביסות-
SHEIN LMoss Kids סט מתנה של 4 בגד גוף סרוג בצבע אחיד עם גומי לתינוקת בת LMoss, סתיו/חורף
מקפידים על צחצוח שיניים.
מה יכולה להיות הסיבה?
ממש לא נעים...
עורכת-
מחפשת המלצה לרופא שיניים מומלץ לילדים.
יש לי ביטוח שיניים ממגדל, אז אם אתן יודעות על רופא שאפשר לקבל עליו החזר ממגדל, הכי טוב...
תודה רבה!
אם כבר אוסיף שאלה על המלצה לרופא שיניים לילדים
תודה!