פורום הריון ולידה (עמוד 153)

השאלה מה התקציב.

סידור עם שם, תיק לטלית ולתפילין עם השם שלו, טלית,

ספר שהוא אוהב לקרוא.

אולי ספר זה רעיון. צריכה לחשוב מה הוא אוהב

המתנה הכי טובה בפער מהמתנות האחרות - כמובן רק למי שמתחבר.

פיג'מה

מחברת לחידושי תורה עם השם שלו

סטנדר מעוצב (יש משהו מדהים מעץ מלא עם אפוקסי אבל יקר)

אולי פיג'מה, אבל ממש קשה לקנות לו מה שההוא אוהב...

אבל את האמת זה רעיון לחדש לו

חשבתי לשמור את זה לחנוכה או אפילו ליום נישואים (באדר)

והוא לא מתלהב...

העיקר זה המחשבה וההשקעה.

קניתי פעם תיק כזה סט ללולב ואתרוג בסביבות טבת 😉

בעצם אולי זה רעיון שיתאים לך?

גביע חדש, קופסא לאתרוג, ארגז כלי עבודה לבניית הסוכה

אין לי עוד רעיונות, אבל אולי זה כיוון טוב

אוזניות

נעלי בית

כיפה

בגד לחג

מחזור עם הקדשה

שעון

משהו עם תמונות- משטח לעכבר, תמונה קטנה עון קיר וכו

(וגם לי)

אבל זה משהו שצריך למדוד ולבחור...

נראה לי אקנה לו שוקולד עם ברכה...

חחח

הלוואי שנהיה מותרים עד אז, אבל לא נראה לי

כי גם ככה הם צריכים להיות קצת גדולים על הרגל..

מפנקים כאלה

כי ענד שרשרת זהב בלי כלום

אז כשילדתי קניתי לו כתר כי באמת היה מלך בהריון שלי וגם בלידה 

מתנה שימושית גם כמה שנים אחרי…

בעלי אוהב מכשירי חשמל 🥰 אז היה ממש שמח לקבל...

ספרים של התפתחות אישית וקודש

פק"ל קפה, כסאות מתקפלות ליציאה זוגית

מטען נייד (אפשר עם הדפסה אישית)

ציוד לספורט (כאן יש הרבה אפשרויות. החל מבגדים עד ציוד לספורט ספציפי. אפילו אם הוא לא מתאמן כרגע, אם זה משהו שמעניין אותו בכלליות אפשר להסתכל בחנות ספורט על האופציות)

ציוד לאופניים אם הוא רוכב (נניח מחזיק לטלפון לאופניים, ציוד לתיקונים)

אזניות

משחק שתוכלו לשחק יחד אם אתם אוהבים / קופסת חדר בריחה

צמחים אם זה משהו שישמח אותו (עציץ, או יכול להיות יותר נחמד אדנית, אדמה וזרעים)

אפשר משהו בהתאמה לתחביבים שלו

אם הוא אוהב מטבח- אחת מהנינג'ות המעניינות בשוק או אפילו את הבסיס (אחים שלי היו עפים על זה)

בכללי נינג'ה סלשי יכול להיות מושלם לכל מי שאוהב ברד

מנגן על כלי נגינה- כיסא שנוח לשבת ולנגן עליו, מגבר או איזה שהו משהו אחר שיכול להתאים לכלי ספציפי כמו רצועה לגיטרה או תיק חדש לכינור

טכנולוגיה- לקנות אביזרים לפלאפון/מחשב או בלי קשר לבית

אוהב לקרוא- שובר בסטימצקי או צומת ספרים או בקטע תורני- שובר באור החיים/יפה נוף

אוהב ספורט- שובר לחנות ספורט רצינית שיקנה מה שבא לו, אבל אפשר פשוט לתקוע מקל מתח באחד המשקופים בבית או משהו בסגנון

לקחת חופשת מחלה על משהו שהוא לא מחלה זה לא בסדר.

אם משום כיוון אין פתרון, בודקת הכל,

אני דווקא הייתי מעדכנת מראש. או מבקשת להגיע עם התינוקת, או מבקשת להתחיל יום אחר כך.

משרד החינוך.

כי אסור להאריך חופשת לידה על חשבון יום מחלה.

כדאי לברר.

יום בחירה נשמע רעיון טוב 

טוב אני צריכה לראות מה אני אעשה.

את הימי בחירה אני רוצה לשמור לצימר

אבל קצת אחרי שחזרתי מחופשת לידהף באמת הרגשתי לא טוב ולקחתי יום מחלה

נראה לי זה היה ביום השני או ממש בשבוע הראשון כשחזרתי. הרגשתי לא נעים אבל באמת לא הרגשתי טוב....

לגביך, תבדקי לחזור פשוט יום אחרי

לומר את האמת, אין לי סידור לתינוק

הלכתי פעם לניתוח קטן עם התינוקת, קיוויתי שיקבלו אותי. פשוט לא מצאתי סידור, היתה אמורה להתחיל אצל מטפלת שביטלה לי פתאום בגלל איזו אי הבנה.

ובסוף המזכירה לקחה אותה לזמן הניתוח ושמרה עליה. וטוב שהלכתי כי מסתבר שזה היה רציני ולמצוא תורים לוקח חודשים

בית פרטי (סביר) ביו"ש זה לא דבר זול.

רק בגבעות או בבקעה.

אולי טל מנשה

תתקנו אותי אם אני טועה.

איזה קטע! אצלנו ביישוב מאד יקר וחשבתי שבכל האזור ככה.

סליחה על ההטעיה

יש הרבה יישובים, בחלקם יש בניה מתפתחת,
בחלקם עוד לא,
אבל זה התקציבים בערך לבתים יפים מאוד.
לא בכל היישובים אפשר לרכוש ישר..

עלי אם אני לא טועה זה לא בטווח מחירים שציינת (לא בקיאה)

יישוב תורני, שעונה על כל הקריטריונים שציינת.

מערך חוגים עשיר, תלמוד תורה אחה''צ לבנים ובנות, סניף נפרד. אווירה תורנית ממש.

יישוב קהילתי מאוד.

הבניה החדשה כרגע עולה 1.6 דירות גדולות ומרווחות. זה רבעיות, אבל לכל דירה יש גינה וחניה.

(אפשר גם לנקות דירות ישנות ולשפץ, אבל צריך לבדוק אם יש בנמצא..)

באמת יישוב מדהים.

שווה לבוא לגור!

ברוכין

רבבה

בית אל

כוכב השחר

חרשה

פסגות

אבל נשמר לשנים

אז זה הוצאות חד פעמיות כאלה

יש לי סירים של סולתם חדשים- סבבה אבל  לא וואוו

וסירים שלהם שאמא שלי הביאה לי כשהתחתנתי שהיו בשימוש שנים אצלה. נראים יותר איכותיים 🤷🏼‍♀️

הסירים בסדר, אבל החלקים מהפלסטיק (ידיות והצ'ופצ'יק של המכסה) נשברים ממש בקלות...

היום הם לא באיכות הזו, אבל עדיין לדעתי טובים יותר באיכות מסירים אחרים. (ויקרים הרבה יותר...
וסתם טיפ לפותחת השרשור- אם את מתכננת לקנות סירים של סולתם (תבררי, יש חנות גדולה בצומת בילו- ליד רחובות)

תקני סיר נירוסטה כאשר הידיות הן פלסטיק (אם נירוסטה זה רותח ואי אפשר להחזיק בידיות ללא מגבת)
והמכסה הוא מקשה אחת עם ידית מפלסטיק גם (מקשה אחת- מנירוסטה, ולא מכסה שקוף, מניסיון, יש מסגרת סביב מכסים שקופים ושם מצטבר לכלוך ומים...
וידית למכסה במקשה אחת- ללא הברגה.

את הקטע של הזכוכית

איך הם לא חשבו על זה

זה סיוט

כל ניקוי שעה עם קיסמים ואפילו זה לא עוזר עד הסוף

שונאת לבשל בסירים האלה 

אני משחילה שם מגבות נייר על קיסם

מעצבן בותר

לק"י

לי אישית זה לא מפריע שמצטבר לכלוך. לא חושבת שהוא מגיע לאוכל.

אבל אמרתי אולי יש חברות פחות מוכרות באיכות טובה יותר 

דרך אגב כשמחממים מראש את המחבת מנירוסטה  ומשתמשים אפילו במעט שמן אז האוכל לא נדבק אליה.

בדיוק השבוע זרקתי את מחבת הנון סטיק שלי אחרי שניסיתי כמה פעמים את העניין הזה

לחמם עד שזה ממש לוהט?

כי אני אוהבת להתחיל לטגן את החבילה שזה עוד קצת קר ולא הכל קופץ לי מרוב שזה רותח

צריך להשתמש בסיליקון או בעץ.

כשמטגנת לא בשמן עמוק

וזה אחלה

שוליים

שנקרא הר הפנסיה/ הר הביטוח.

את יכולה להכנס לשם ולראות את כל הפנסיות שיש לך.

שימי לב להכנס לאתר הממשלתי, ולא לכל מיני אתרים פרטיים.

כדי לאחד קרנות פנסיה, את פונה לחברה שבה את רוצה להיות, והם פונים לשאר החברות ומעבירים את שאר הפנסיות אליהם.

אפשר לעשות את זה דרך סוכן ביטוח. לפעמים יש מישהו דרך מקום העבודה.

לגבי מה מומלץ- אני פחות מבינה בזה.

אחרי תקופה שהפנסיות לא פעילות אני חושבת הם מתאחדות לזאת שפעילה.

בכל אופן סוכן הפנסיה של מקום העבודה החדש שלך ישמח לאחד אותן בשבילך.

אלא אם התכוונת שאת עובדת עכשיו בכמה מקומות ואז פשוט תגידי לכולם שיפרישו לקופה הפעילה שלך.

יש קבוצה שנקראת הכסף של המורים, כדאי להתייעץ שם

יש לי מלא קרנות לא פעילות והסוכן אמר לי שאם לא אאחד אקטיבית זה יקרה לבד אז אני מבינה שלא 

עורכת - גיגלתי ונראה שכן קורה אוטומטית 

איחוד חשבונות לא פעילים בקרנות הפנסיה תחת קורת גג אחת,%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%E2%80%8E.&text=%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%91!,%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA%E2%80%8E%20%E2%80%8E%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94%E2%80%8E.

קיבלתי הודעות על קרנות לא פעילות.

שבתאריך מסוים מאחדים אותם, אלא אם אני מתנגדת.

אני ממש ממליצה להוציא את הדו"ח הזה פעם בתקופה, עולה 20 שקל ונותן הרבה מאוד מידע.

את יכולה לפנות לקופה אחת ולבקש שימשכו אליהם את שאר הקופות.

ממש מומלץ לאחד קופות. סתם כאב ראש שהכסף מפוזר בכמה.

הכי טוב זה הראל. יש תנאים טובים

גם להסתדרות המורים וגם לארגון הגננות.

ביקשתי מהם שיאחדו לי וזה מה שעשו. 

בקשר לשאלה - קשה לי להאמין שרב יוכל להתיר את זה בלי לראות.

אבל גם אל תאסרי את עצמך ללא ודאות. תשאלי רב...

ואגב, הרב אמר לבעלי שטישו לא מקבל טומאה. זה תופס גם לצבע אדום?

נדמה שהיו כמה טיפות בניגוב שנעלמו.

תמיד לשאול, אז מה אם אין לך מה להראות.

טישו לא נחשב כבד לבן. לא יודעת בדיוק להסביר... כאילו אצלי כתם על טישו לא נחשב כתם… מבינה? רק עד או תחתונים לבנים נגיד.

אז שווה להתייעץ עם רב שאתם הולכים לפי הפסיקה שלו. 

שנהגתי כדין כששטפתי. וזה לא מעכב את המשך הספירה

מניחה שזה תלוי פסיקה ותלוי מקרה ספציפי, אז תפני לרב שלך!

לבדיקה על תנאי

ויצא שוב דם. קטן כזה גודל של שקל נצמד להפרשות. לא עכשיו נוזל.

מצד שני זה יצא מבפנים

סורי על התיאורים.

יש עדיין למה לשאול???

בעלי אומר שמפחד שזה בעייתי ומעדיף לא לשאול (אולי נבוך, זה הרב שלו)

תמיד תמיד

אצלנו אני זאת שאחראית על השאלות בדיוק מהסיבה הזאת.

והיו דברים שהייתי ממש מופתעת שהרב התיר.

חוסר הנעימות אבל אולי הוא יצליח למצוא פתח להתיר.

לעניין הדימום- ממליצה לך ללכת להבדק שוב, אולי לא הכל יצא? חבל למשוך זמן כי עלולים להסתבך עם זה אח"כ

ללכת שוב?

כרגע מהתיאורים שלך, יש דם, אבל עדיין לא ראית אותו על דבר ש בוודאות מקבל טומאה, ולכן יכול להיות שיתירו לך

יש מיילדות מיוחדות לכך. ויש מעטפת שלמה לעיבוד לזוג.

ממליצה מאד להתקשר אליהם לברר מראש.

הן מנחות קבוצות תמיכה של זוגות אחרי לידות שקטות

אולי תתקשרי אליהן ישירות ותשאלי אותן מה התהליך?

מלכה נוקריאן – 050-8946213

אתי יונה – 0542112243

זכרתי שראיתי פעם שיש להדסה עין כרם תוכנית מיוחדת שעוטפת ומסייעת בזמן ואחרי לידות שקטות אז חיפשתי והגעתי לכאן.

קבוצת תמיכה הדסה עין-כרם בירושלים | לידה שקטה

היא ספרה שעטפו אותם והתייחסו אליהם ברגישות רבה.
בשורות טובות, שה' יתן לכם כוחות.
 

לוקח שבועיים בערך ואז שוב אחרי החגים

ואחר כך רגוע מאוד רוב הזמן

אני באתי פעם להאכיל את הבת שלי ונפעמתי מהשקט והרוגע

יכול להיות שהבכי לא ייפסק..

האמת, אחרי ספיגת הלך הרוח כאן

אין פלא שאין מטפלות

בטוחה שמרביתן מעולות

חשוב לי לשים את הדברים על השולחן כמו שהם.

כתבו לפניי שהסתגלות לוקחת זמן וזה נכון!

יש צד נוסף/אחר שייתכן והמטפלת פשוט לא מתאימה לתפקיד הגדול הזה.

אני לא מתייחסת לזה כמשהו שלילי אלא כעובדה.

כולנו יודעות שיש מחסור מטורף במטפלות והרבה שמגיעות לעבוד במעון פשוט לא מתאימות למקצוע. בתור נשים הן אלופות ומדהימות אבל בתור מטפלת לפעמים פחות.

מטפלת שלא מסתדרת בתפקיד הגיוני שהילדים יבכו בלי הפסקה.

אז לשאלתך למה ישר לצאת בנקודת הנחה כזאת?

אז זה לא היה ישר. התגובה הזאת הגיעה אחרי שתי תגובות לפניי על הסתגלות

בנוסף להסתגלות רציתי לציין אופציה נוספת.

זה הכל. 

נהיה מתיש השיח הזה..

עוד 3-4 שנים לא תהיה אף אחת בתחום. אף

אחת

הסתגלות זה דבר לא קל

בטח לתינוק שהיה עם אימא שלו בבית ... ותינוק אחד עם אימא אחת..

זה לא פשוט, חיבוק מותק

אשתף אותך שהכנסתי את התינוקת שלי שנה שעברה ולקח זמן, וב'ה השנה היא התחילה ממש בטוב ובשמחה. (בת שנה)

חיבוק על הקושי..... ♥️♥️♥️

אני יותר ממבינה את הצורך אחרי אוגוסט לחזור לשגרה ולהתחיל לתת ימי עבודה

וגם מבינה מטפלות שלא נעים להם שהורים מסתובבים להם בגן

אבל אם נסתכל על הדברים לא מהפרספקטיבה של ההורים או המטפלות

אלא מהפרספקטיבה של הילד- יש פה חתיכת אירוע

ולפעמים הציפיות לא תואמות את המציאות

כן! ברור שאם אנחנו לא בקצב שלהם אז הם יבכו

זה באמת מפחיד להישאר עם דמות שלא מכירים

במקום שלא מכירים

ויש עוד ילדים (שלפעמים בוכים)

הסתגלות איטית שמאפשרת לילד לשחרר בקצב שלו

בלי שמאיצים בו להסתגל

יכולה להגיע גם בלי בכי

זה מצריך גיוס של ההורים (כן... גם אם זה אומר שהשבוע הראשון של ספטמבר הוא לא שבוע עבודה, ולפעמים שבועיים)

וזה מצריך גם שינוי תפיסה של הגננת
 

אבל זה אפשרי
 

ואם החלטנו שהקצה פחות מתאים לנו

אז להבין שהבכי הוא תוצאה טבעית

---

השנה פעם ראשונה החלטתי שאני רוצה שינוי

וילד שצמוד אלי (לינה משותפת, הנקה הכי דבק אמא) הסתכל עלי כשאמרתי לו שלום, נתן יד לגננת וחייך... והיה 4 שעות בלי אמא בטוב

כמה זמן לקח עד לפרידה היפה?

זה במעון, משפחתון או מטפלת פרטית?

ניסיתי עם הקודם שלי פרידה מאוד הדרגתית ולא עבד. בסוף הוא בכה כל בוקר עד פסח.

סליחה אם חפרתי 😅 פשוט מעניין אותי אם אפשר אחרת עם הקטנה

תינוקי בן שנה

באופן כללי המזג שלו נוח (מציינת את זה כי כנראה גם זה משפיע). הוא לא מחבב זרים אבל גם לא מתחיל לצרוח כשהוא רואה אותם.

ביום הראשון הגעתי להיכרות קצרה

ביום השני הייתי איתו למשך חצי שעה וזה היה טיפה מוזר כי כל האמהות השאירו והלכו. נשארתי איתו שם על הרצפה ואחר כך הלכנו הביתה ביחד.

ביום השלישי הבאתי אותו, נשארתי איתו שם לאיזה רבע שעה במשחק - נפנפתי לשלום והוא בכלל לא התייחס אליי, היה עסוק במשחק.  נשאר שם לעוד שעתיים לבד. ביקשתי מהמטפלת לעדכן אותי ברגע שהוא מאבד את זה. היא התקשרה אליי ובאתי לאסוף.

יום למחרת כבר היה יום שישי מלא.

ראשון גם מלא.

מאז שהוא התחיל מעון לא היה לי יום אחד שהוא בכה בפרידה או באיסוף.

אולי זה בגלל ההדרגה שממש השתדלתי לעשות הכי בעדינות שיש.

אולי זה בגלל המזג הנוח שלו

אולי יש קשר כמו ש @מקרמה פירטה

אצלנו הוא גם יונק, גם בלינה משותפת

אולי המטפלת שהיא טובה (לא על סמך המלצות אלא על סמך הקלטה שהייתה מעולה ב''ה!)

אני באמת לא יודעת מה גרם לזה. 

סיכמתי עם המטפלת שאם הילד ברע, שתתקשר תעדכן ואם מסתדר נבוא לקחת.

היה יום השבוע שהוא לא היה במיטבו ומייד באנו לאסוף אותו.

אני חושבת שסוג התקשורת הזה עם המטפלת ממש חשוב, לטובת כולנו.

לתוהות -

התחלנו בראש חודש ולא לפני יומיים בראשון לחודש

זה שילוב של מטפלת מהממת ממש (משפחתון קטן) שמשרה רוגע ושלווה

היא ממש שולטת בסיטואציות ועם גישה מדהימה לילדים, משהוא באמת מיוחד שברור לי שעל סקאלת המטפלות הטובות היא על הקצה העליון

יש בה משהו שרואה את הילד ובקצב שלו

התחיל ממפגש היכרות עוד שבוע שעבר

שהיינו איתה לבד בגן (אני היא והילד)

ואז ביום שישי היינו שעה וחצי כל ההורים וכל הילדים

היא ממש הנחתה אותנו לשבת עם הילדים ויצרה כל מיני גירויים בגן (סיפור, במבות, אוכל) ואמרה לי לא לדחוק בו ואחרי כמה זמן הוא התחיל לתפוס מרחק אבל בתווך ראיה

יום ראשון הגענו לעוד יום משותף- והפעם הוא כבר שחרר והלך לחדר אחר

ביום שני שוב התחלנו ביחד וכשהוא שחרר- אמרתי לו שלום והוא נשאר שעה לבד

אתמול נשאר כבר עד 11

והיום עד 12:30

וכל יום היא מאפשרת להישאר עד שהילד משחרר

זה לא שאין בכלל בכי בגן- נגיד היום היה ילד שפתאום התחיל לבכות איזה רבע שעה אחרי שאבא שלו הלך והיא לקחה אותו הצידה (והיתה איתו כמובן) כי בכי יוצר אווירה מלחיצה ומדבק

(היא הביאה במיוחד לימים האלו עוד מישהי שתאפשר לה את הגמישות הזאת)

אבל האווירה בגן סופר רגועה

ופשוט קסם

זה ילד שלישי שלי אצלה ואני בהלם כל פעם מחדש

(ואז נזכרת גם למה היא שווה כל שקל והיא עולה לא מעט)

אנחנו כבר שבוע בהסתגלות, לא משאירים לבד או מנסים להשאיר כמה דק והוא צורח או מתחבא גם איתנו ובמיוחד אם אחת המטפלות מסתכלת עליו.
מתחילה להתייאש

הבאת חפץ מהבית?

ישבת לשחק איתו קצת?

את מרגישה שאת סומכת על המקום?

המתוקים הקטנים האלה מרגישים אותנו מאוד מאוד

לא רשמת גיל

אבל אולי יש שיר שהוא אוהב? או סיפור מסוים? זה ממש עוזר להסתגלות

יש איזה מוסכמה שככה זה שילד יבכה בימים הראשונים ואין מה לעשות למרות שהלב בכלל לא שלם עם תהליך כזה.

אני עם הקטנה שלי עשיתי את ההסתגלות מאוד הדרגתית (ברמה ששנה שעברה ישבתי איתה כמעט ימים שלמים אצל המטפלת). זה לא שהיא לא בכתה בכלל כשהלכתי אבל הלכתי בשלב שראיתי שהמטפלת היא כבר דמות שהילדה יכולה להירגע איתה אז אם היה קצת בכי הוא היה רק של כמה דקות בפרידה (עמדתי מחוץ לדלת לשמוע) ולא לאורך כל היום. השנה ברוך ה' כבר לא היה בכי. אני גם מרגישה שכשההורה מנסה כל הזמן ליצור נפרדות ולצאת כמה שיותר מהר הילד במקום להיות רגוע ולהנות מהמפגש עם אנשים חדשים כל הזמן בחששות שההורה ילך ועל זה הפוקוס שלו במקום על ההתקשרות עם הדמות המטפלת החדשה.

היום כשהבאתי את הבת שלי למטפלת

הגעתי מאוחר ו3 ילדים צרחו

רק הבת שלי והבן של המטפלת לא בכו

והיה שם תינוק שהיא אמרה לי שרק על הידיים הוא נרגע אבל היא לא יכולה להחזיק אותו כל הזמן כי יש לה עוד תינוקות לטפל בהם אז היא נותנת לו לבכות ומידי פעם מרימה אותו ומרגיעה אותו ושוב מניחה עם משחקים והוא מתחיל לצרוח

וגם אמא שלו עשתה את זה בהדרגה ובהתחלה הייתה איתו

איך ריחמתי עליו😪

הרמתי אותו קצת גם שירגע קצת

נס שהבת שלי מכירה אותה ומגיעה לשם בשמחה רבה

כשאני עבדתי בכיתה עם 18 תינוקות, מספיק 3-4 בשביל שמבחוץ זה ישמע מזעזע ושכל הכיתה צורחת, ובפועל הרוב רגועים ומשחקים...

הריון בסיכון זה עוד התמחות.

אני מכירה במרפאת נשים של כללית במודיעין רופאי הריון בסיכון ובהדסה הר הצופים, עוזר לך?

איזה כלל, אף פעם לא שמעתי על זה...

ארבעה ילדים שלי לא נגעו בטחון.. 

שאלו אותנו אם לתת טחון או לא.

הוא התחיל את המעון בגיל 9 חודשים.

אם זה הנהלים של המעון, הם צריכים למצוא פתרון.

בדקתי לך בחוזר מנכ"ל.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://meyda.education.gov.il/files/PreSchool/maonot/aruhat-erev.pdf&ved=2ahUKEwjByfO6zsyPAxW3wAIHHREMCBIQFnoECB4QAQ&usg=AOvVaw10KQBY_2v0Gn5TOFqI8qLc

תקראי פה בעמוד 10 - כתוב שעד גיל שנה חייבים להיצמד לחוזר של משרד הבריאות, ויש קישור. בעמוד 11 של הקישור כתוב שהמיומנויות למזון מוצק מופיעות בסביבות גיל 9 חודשים ואם לא חושפים את הילד למזון בגיל הנכון זה עלול לגרום לבעיות אכילה.

ואם את נותנת דייסות ואוכל מעוך זה בדיוק מתאים לשלב ההתפתחותי שבין לבין.. לא ממש מוצק אבל לא טחון דק. אני הייתי מתווכחת על זה ומבקשת לפנות למדריכת המעונות או לפיקוח אם לא מקשיבים לך אחרי שאת מראה להם את החוזרי מנכ"ל.

רק רוצה להגיד שאל תכעסי עליהם.. יש למשרד החינוך מליון הנחיות שונות ומשונות ואף אחד לא יכול לדעת את כולן בעל פה... אז בודקים כל דבר נקודתית (אני בדקתי לך ע"י חיפוש בדף האינטרנט)

עם המנהלת ומראה לה את החוזרים האלה.

ורואה מה התגובה שלה..

אם הילדה לא אוכלת במעון זה משהו שלא הייתי מתעלמת ממנו...

אצלנו במעון נותנים לאכול לחם עם ממרח גם לפני גיל שנה...

בכל מקרה אפשר אולי להביא לה טחון בבקבוק, היא תזרום?

ובחיים לא שמעתי על זה

להפך, ילדים שלא אכלו יפה טחון אנחנו פנינו להורים לשאול אם אפשר להביא לחם או אוכל אחר

אם אוכלת דייסות אולי תנסי להביא לה למעון ושיתנו לה, הגיוני שזה יעבור בקלות יותר כי זה לא באמת מוצק

חדשה..

חשבתי להביא לה דייסה אבל דייסות טעימות רק קרוב לזמן ההכנה

יכול להיות שהמטפלת תסכים להכין לה במעון

8 חודשים?

היא לא אוהבת מרקים..

אבל פסטה, אורז, שעועית לבנה וכד' יהיה לה קשה לאכול

זה מעון צמחוני.. יש טופו, דגים, קטניות

רוצה לבוא מוכנה למנהלת

במזלג או משהו דומה

או שאת תביאי לה אוכל לתקופה הקרובה...

כי לדרוש שהמבשלת תשנה ממש את התפריט נראה לי לא הוגן.

ואורז עם הרבה רוטב או אפילו בתוך הירקות הטחונים נראה לי שהיא כן יכולה להסתדר

היו מכניסים קוסקוס או אורז למרק הטחון

זה היה שלב המעבר

תפוחי אדמה/פירה זה לא מרקם של טחון, סיכוי טוב שהיא תזרום.

ביצה קשה מעוכה עם גבינה, יוגורט... מה שהיא אוכלת בבית.

קטע, בחיים לא שמעתי על מעון צמחוני, חשוב בגיל הזה להוסיף לה בבית בשר ועוף

זה בטח פרטי או משהו?

למרות שתכלס זה לא מתערבב בכלים

לק"י

חלקם היו מתעוררים וקוראים לי, וחלקם באים אלי....

עברו חדר בסביבות גיל שנה וחצי.

עד גיל שנה מקובל שתינוק יונק בלילה. אני גמלתי מהנקות לילה בגיל גדול יותר.

את הבן שלי העברתי בסביבות שנה וחצי. הוא המשיך לינוק בלילה עד גיל שנה ושמונה, ואז הפסיק לבד.

הייתי צריכה להוציא אותם מהחדר שלי, כדי שאוכל לגמול מהנקה בלילה. כל עוד הם היו איתי בחדר, פשוט הייתי נרדמת איתם.

וחלק גם עד קרוב יותר ללידה.

פעמיים בערך עד חודש שלישי-רביעי

ואז הבנתי יום אחד שלט כיף לי כבר...

אז הפסקתי

היונק היה בן שנה ו8

בדיוק מתלבטת אם להמשיך ורציתי לפתוח על זה שרשור🙈

איך מחליטים אם להפסיק?

בינתיים אני עוד שמחה בזה שהיא יונקת, אבל חוששת ממה שיהיה סביב הלידה ומתלבטת אם לא עדיף להפסיק זמן לפני...

לק"י

יש כאלה שמניקות 2 ילדים.

לי אישית זה כנראה לא היה מתאים, וגם הפערים אצלינו הם ככה שהיונק הקודם היה גדול יחסית בלידה הבאה (2.3- 3+).

אני מניקה לפני השינה ובבוקר וזה ממש פינוק בשבילה והיא מוכנה לוותר רק כשאני לא נמצאת, היא באה אלי למיטה כל בוקר ונצמדת אלי לפני השינה עד שאני מניקה אותה.

אני בחודש חמישי.

פשוט זרמנו וההגעות לאט לאט פחתו יותר ויותר.

תלוי גם בילד הספציפי כמובן.

יש כזה שבגיל 4-5 כבר ישן לילה שלם במיטה שלו

ויש כזה שבגיל 7 עוד מדי פעם ביקר אצלי לפנות בוקר.

בגיל 9 נדמה לי שכבר אף אחד לא הגיע

ולשאלה השניה- היו כמה הריונות שהנקתי עד חודש שביעי, שמיני או תשיעי. ופשוט היה איזשהו רגע שכבר

ב א מ ת מיציתי את העניין ופשוט מסמסתי את זה איכשהו. ודי מהר הילד התרגל שזה לא רלוונטי ושכח מזה.

חודשיים בערך

אז אני מניחה שהייתה פחות התמודדות כי התינוק/ת לא הכירו כל כך משהו אחר.

כן התכוננתי נפשית לתיזוז בלילה לקום שוב ושוב...

ולא להניק תוך כדי שינה.

אבל זה איפשר לנו להרגיש שהחדר שלנו זה "אזור מבוגרים" והיה נכון לנו.

אם הוא טוען שהיא צריכה את החום שלכם (נשמע הגיוני) אולי תוכלו לחלק ביניכם את השעות מי קם אליה?

מכירה כאלה שממש עובד להם חלוקה של השעות.

או שהבעל קם ומביא לאשתו להנקה ומחזיר...

תראו מה עובד לכם.

ובא אלינו כמעט כל לילה באיזה 2 3 בלילה

אנחנו מכורים לזה

לילות שלא בא אנחנו קמים בריקנות חחי

אני מכורה להסניף אוותו מתוך שינה

אני חוששת מהיום שכבר לא ירצה לבוא, בחיי

פרימולוט אין לו השפעה על בדיקת הריון. זה פרוגסטרון

של איזה חברה הבדיקה הזו?

ואם לא נקלטת- יתכן מאד שיקח לך כמה ימים עד שתקבלי ווסת כי אחרי פרימולוט לוקח לפחות 3 ימים.

מקווה שזה יסתדר לך בזמנים בעז"ה

חיבוק גדול

והלוואי ובאמת לא תצטרכו את הבדיקות

בשורות טובות

אבל אולי עוד מוקדם לבדוק 

הלווואי שיהיה לך חיובי💝

אבל כן דוחה מחזור, כך שזה עדיין לא נחשב איחור.

לגבי התמונה אני לא רואה 😔 אולי זה מוקדם מדי ועוד כמה ימים יראו משהו, בדיקת דם זה הכי ודאי.

מאחלת בשורות טובות בקרוב ממש! 

תבקשי שיוסיפו בדיקה של בטא - שזה מה שצריך לראות כדי לראות אם יש הריון.

אני לא רואה קו נוסף

הלוואי ובאמת לא תצטרכו לעבור עוד בירורים ובדיקות!

אבל האמת שגם אם בבדיקה זו כתוב אופקי-

מה שאני רואה נקרא פס אידוי -רואים מעין פס לבן בין 2 צל של פסים ורודים

לא נחשב חיובי..

אבל את יכולה לבדוק שוב או בדיקת דם לוודאות

עשיתי היום בדיקת דם (וגם שתן). הבודקת אמרה שאי אפשר להוסיף בדיקת בטא אם הרופאה לא הוסיפה אותה בהפנייה.

עכשיו הגיעו התוצאות, וראיתי שבבדיקת שתן יש לי ערך של הורמון בשם פרולקטין שנכתב שהוא בטווח הנורמה לנשים בהריון-446

לשנייה קפצתי מהתלהבות. אולי זה אומר שאני בהריון?!

אבל אז בעלי בא ודיבר בהיגיון שיכול להיות שהפירימולוט נור משפיע על הבדיקה, ושבעצם היו לי מחזורים אפילו באורך של 32 יום. (בגלל זה הוא מנסה להרגיע אותי, בפעם האחרונה שפתחתי ציפיות התפרקתי לגמרי)

הוא אומר שנחכה ליום ראשון ואם לא יהיה כלום אז אני אעשה בדיקה.

3 שעות ערות. ובכ"א הוא ממש לא יכול לנבא הריון.

הוא גם יכול לעלות כתוצאה מלחץ/פעילות גופנית

הפרולקטין עולה לקראת הלידה ובזמן הנקה.

סליחה יקרה אני פשוט לא רוצה שתפתחי ציפיות.

כמה ימים את אחרי הפסקת הפרימולוט?

ואת יכולה לבקש הפניה לבדיקת בטא מרופא משפחה

הא ועכשיו אני רואה שבכלל מדובר בתוצאות של בדיקת שתן? את בטוחה? לא ידעתי שבודקים זאת בשתן. אם זה כך אז זה ממש לא אנדקציה לכלום....

מותר להתאכזב ולהיות מבואסת,

נשמע שזו ממש לא פעם ראשונה שאת באה עם אפס ציפיות, נשמע שזו דרך חיים..

וקשה להחזיק ככה לאורך כ"כ הרבה זמן.

אנחנו בני אדם וזקוקים להכרה ופינוקים.

אני חושבת שכדאי שתקנה לעצמך משהו שאת אוהבת. אפשר באינטרנט ואפשר שוקולד או גלידה או איזה פינוק מסופר קרוב.

קודם כל כדי להרגיע את האכזבה

אח"כ יש מקום לבחון לאן התחושה הזאת לוקחת אותי.

הגבינה לא הייתה מונחת במקום אבל לא היתה לך עד עכשיו סיבה מספיק טובה להזיז אותה.

עכשיו קיבלתי את ההזדמנות. אחרי שהבאסה תירגע, תוכלי לישוב מה *את עושה* כדי שהגבינה תזוז.

זה יכול להיות צעדים קטנים ועקביים שאולי זמן יזיזו טת הגבינה.

יאללה יש לך עבודה לעשור הקרוב ובע"ה בפעם הבאה תזכי לחגוג ברוממות רוח כפי שהנפש שלך מבקשת.

זה באמת נשמע מבאס...

אני אחרי אירועים כאלה מתבאסת ואחרי זה מנסה להפיק לקחים.. וגם בסוף בסוף (אחרי שסיימתי להתבאס) מנסה להכנס לפורפורציה.

תנסי לפרק את מה שקרה ולחשוב מה אפשר ללמוד מזה לפעם הבאה.. אולי לתאם איתו מראש מה משמח אותך. והשוקולדים- למה הילדים אכלו מזה? אולי לשמור אותם לערב רק לך ולבעלך. אולי בעצם רצית את התשומת לב רק לעצמך ושתחגגו בפרטיות.

ודרך אגב- לבעלך יש הפרעות קשב וריכוז?

כי ההתנהלות שלו ממש מזכירה לי את בעלי... בעלי ממש עם לב טוב אבל עושה כל מיני דברים ולא חושב בצורה רחבה מה יהיו ההשלכות... חוסר תכנון כזה. אצלו זה בגלל ההפרעת קשב.

ואני בעצמי עם אחת כזו..

זה מין חוסר רגישות וחיבור לעולם אין לי איך להסביר את זה

הוא נפגע ונעלב שלא מעריכים וזה יגרום לפיצוץ.

כל שנה מחדש חושבת איך להימנע מזה, ובדכ זה עובר חלק, אבל פה זה היה משמעותי יוצא, ורציתי לשבת איתו יחד כמסקנה מפעמים קודמות, וגם אמרתי לו אל תקנה לי כלום כי אני לא צריכה כלום וחבל על הכסף והטרחה שגם ככה לא קולע

אני מאלו שמסתבכים עם קניית מתנה וזה ממש מכניס אותי ללחץ, בעלי בדיוק הפוך וגם חשוב לו שביום הולדת שלו אני אשקיע ואקנה.

במשך השנים מעולם לא קלעתי לטעמו והוא תמיד טרח להבהיר לי את זה, לאט לאט ירד לי החשק לגמרי לקנות לו מתנה כי ידעתי

שלעולם לא אצליח לקלוע לטעמו. 

אז בעיני, על מתנה תמיד תמיד להגיד תודה ולהביע שמחה אמיתית, בזמן אחר אפשר לדייק או להגיד מה אוהבים אבל כשמקבלים את המתנה

לא להגיד חבל על הטרחה ועל הכסף. אצלי זה ממש יושב ואני זוכרת חזק את כל המתנות שקניתי ולא אהב וזה כואב!

על מתנה צריך לאמר תודה.

הוא חשב עליך!

הוא יצא מהעבודה מוקדם במיוחד בשבילך!!

הוא התאמץ ונסע עד קצה העולם כדי לפנק אותך!

ולקנות לך שוקולדים כדי לשמח אותך!

כי הוא אוהב אותך ואת חשובה לו!

זה לא ברור מאליו.

הוא לא יודע לנחש מה ישמח אותך ומה לא.

תיאום ציפיות זה ממש קריטי.

ועכשיו תנשמי שתגידי לו מאמי תודה שחשבת עלי ותודה על כל ההשקעה הזו!! ואז לשבת ולאמר לו בדיוק בדיוק מה יכול לשמח אותך יותר פעם הבאה .

משהו ברור,

בלונים?

שירים?

שלט גדול?

לצאת לאיפשהו כולם יחד או אתם כזוג? 

באמת לא מצפה ממנו כי זה מסובך מדי אצלי ולכן אמרתי לו שאני לא רוצה כלום.

רציתי חגיגה משפחתית שמחה זה הכל לשבת כולנו יחד בבית או בחוץ.

בעלי גם היה יוצא פתאום באמצע היום, ומשאיר אותי להשתגע עם הילדים בשעות הכי עמוסות, יעני כדי לצאת לקנות לי מתנה בהפתעה.. אה, היו פעמים שהוא היה חוזר ואומר, סליחה, לא הצלחתי למצוא כלום. (אחרי שנשארתי עם הילדים כי הוא נזכר ברגע האחרון כן?) הם רואים ישר, ולא רואים מסביב.. מצחיקים,

שולחת לך חיבוק, ויומולדת שמח! בריאות, שמחה , ורק טוב ❤️🎁

לאישה זה תמיד יום מלא באכזבות (טוב אולי לא כולם),

יש איזו מחשבה שזה היום שבו נולדתי, אז עכשיו אנחנו בוחנות כמה אנחנו משמעותיות ליקרים לנו, ובעיקר-

כמה אני משמעותית לבן הזוג שלי?

כמובן שזו טעות, כי יומולדת זה עניין של תפיסה, יש כאלה שיום הולדת זה אירוע חגיגי, קישוטים, מתנות, אורחים, אווירה... ויש כאלה שזה רק אומר שהגיל שלהם השתנה כמו כל יום. אפשר להתבונן ולראות פערי תרבות מטורפים בין משפחות שונות ובין עדות שונות בימי הולדת.

לדעתי אל תעבירי ככה, כי זה לא באמת יעבור לך... תארגני לך מה שאת רוצה, איך שהיית רוצה שיראה, שלט, בלונים, תזמיני עוגה חלבית יפה, אל תחסכי, תשלחי לבעלך קישור לתכשיט שאת רוצה או ווטאבר ותגידי לו שיביא לך את זה עטוף יפה עם ברכה.

שולחת לך חיבוק, תדעי שאת לא לבד והמוני נשים איתך במערכה הזאת של ימי הולדת מבאסים.

ולסיום , בדיחה- איך יכול להיות שליצור הזה ששוכח ימי הולדת, שוכח לקחת את הילד מהגן ושוכח איפה שם את המפתחות נקרא "זכר"?! 

רצה לשמח אותך

אז מה אם התפקשש אחר כך, ילדים, הם ילדים
תנסי להסתכל על הטוב שיש לך

עם השנים למדתי לא לצפות.

להגנתו יאמר שגם כשעשה משהו וזה לא מה שרציתי התעצבנתי עליו.. 🤦

בתחילת הנישואין באתי עם ציפיות בשמיים והיום לאחר עשור פלוס אני אומרת כל מה שאני רוצה ברחל בתך הקטנה.

כן כן. ואז אני שמחה ושלום על ישראל..

אגב אם במהלך בשנה סתם ככה יש משהו שאני רוצה, נגיד בושם. או מטפחת, אני שולחת לו תמונה או קישור לווטסאפ. בלי שום הסבר והוא מבין וקונה לבד למאורע הקרוב, אחלה שיטה! 

רואה שמתחיל להיות ממש קצת דימום, פד לא מתמלא אפילו ביום שלם.

(אבל כן קצת מסריח, זה בסדר?)

לשתות פעם ביום זה מספיק או יותר?

מצד אחד אין לי כח

מצד שני לא רוצה להסחב אם יש שארית...

אחרי לידה אולי זה קריטי...לא מבינה בזה. אבל לא הייתי מתערבת.

ללידה.

הרבה יותר מדי זמן להיטהר.... (12 שבועות.....)

אבל עד חודש לא מצפה לכלום באמת

אחרי חודש זה כבר מדגדג ומתחיל לעצבן

אצלי אחרי 9 שבועות באחת הלידות פתאום יצאה חתיכה די גדולה. אז בזמנו לא הבנתי את המושג שארית.

ונתתי לגוף להתנקות , אחרי כמה שנים טובות הבנתי.

לא הלכתי לבדוק כי פחות אוהבת את הבדיקה אחרי הלידה למרות שיודעת כמה זה חשוב.

בלידות האחרות בין 5 ל6 שבועות כבר טבלתי.

לא מנסיון אישי אבל שמעתי דברים טובים

נחמה קירשנבאום אבינר - פסיכולוגית

שתזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים!

הרבה נחת והחלמה מהירה!

והרבה נחת!❤️

איזה כיף שיש הרבה לידות פה ב"ה!

תזכו להכניסו בבריתו של א"א בעיתו ובזמנו ולגדלו לתורה, לחופה ולמעש"ט

מזל טוב גם לדודה המהממת @בארץ אהבתי

שתזכו לגדלו/ה בנחת בשמחה ובבריאות בע"ה!!

שתהיה התאוששות טובה בכל המובנים!

משמחות ממש ממש🙂

ב"ה הייתה לידה קשה וטובה

מקווה לספר יותר לעומק בהזדמנות..

@בארץ אהבתי

@ראשונית

@חולמת להצליח

@פצלושון

@אן אליוט

@מתואמת

@השקט הזה

@יעל מהדרום

@ואז את תראי

@אמהלה

@רקאני

@אורוש3

@מכחול

@אוהבת את השבת

@קמה ש.

@מאוהבת בילדי

@באתי מפעם

@מדברה כעדן.

@לב אוהב