פורום הריון ולידה (עמוד 153)

לי זה קרה עם גופיות שהאפירו.

כבר השריתי באקנומיקה מהולה במים ולא חזרו ללובן.

אמרו לי שזה קורה ממרכך כביסה. לא יודעת אם זה נכון.

זה לרוב בלאי...

כן הייתי מנסה כביסה רק על טהרת הלבן

ווניש קליה לבן (אולי קצת אקנומיקה)

ולתלות בשמש חזקה

לא מאוד עוזר.

לקנות חדשות זה רעיון מעניין

עם האבקה של וניש קליה הלבנה

חבל שאין לי מניות בחברה כי נראה לי בזכותי הם הכפילו המכירות מרוב שאני אוהבת את המוצר הזה

רק משפריצה ספריי על הכתמים. היה לי בעבר את הג'ל וזה לא כל כך הרשים אותי..

נראה לך שזה ילבין גם את מה שהאפיר או רק ישמור על הלובן שיש?

בשילוב של אבקת כביסה אריאל

והכביסה יוצאת לבנה 

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

שלהם עולה סביב ה-400.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

וזה עובר בין הילדים

מגיל 0 עד שעוברים לבוסטר

מגיל 0

ויתרון מעולה שלו, שגם בגיל שנה כשהופכים את הכיסא לכיוון הנסיעה, עדיין יש אפשרות להטות את הכיסא ככה שהתינוק לא יושב בזווית ישרה. זה מושלם, ובמיוחד בנסיעות ארוכות

וזה עד 18 קילו/גיל 4

לק"י

לחברי מועדון ומצטרפים חדשים.

במקום לקנות סלקל וכשהוא גדל לעבור לכיסא (לא מכירה אף ילד בן שנתיים שיכול להיכנס בסלקל חחח)

יש כסאות שהם ממש מגיל לידה

מניחה שהם יקרים יותר

תלוי מה הצורך, כמה התקציב לחוץ עכשיו (לפעמים כשאין תקציב עדיף לקנות עכשיו בזול, גם אם בטווח הארוך זה יוצא יותר יקר)

אה, ואם את גרה קרוב לגוש דן (או מרחק סביר)- תחפשי ביד2 ומרקטפלייס וכו. הרבה שם קונות כסאות שווים ויקרים, ומוכרות עדיין בתוקף כי גם ככה סגרו את הבסטה די מהר.

אבל הוא פצפון בגודל.

העברנו אותו לכסא, כי הוא היה מוציא את הידיים מהחגורה.

אבל הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

אני הכי לא זוכרת מה ההנחיות בזה

אבל בוודאות מכירה כסאות שאפשר לשים אותם לשני הכיוונים (לדעתי תלוי בגיל/גודל של הילד)

כסאות, לא סלקלים. 

צריך לפחות עד גיל שנה ועד 9 קילו.

הוא פשוט עוד לא שוקל 9 קילו.

יש גם כסאות מגיל לידה שאפשר לשים הפוך.

בדכ במשפחות דתיות שיש כמה יחסית צפופים עדיף לקנות כסא לכל שלב פשוט כי תמיד יהיה שימוש לשלבים השונים. כסא שמתאים עדלידע הוא בדכ יותר יקר מאשר לקנות כסאות לשלבים שונים (לצורך העניין בוסטר גב מתאים מגיל גדול יותר ועולה בדכ פחות מכסא בטיחות)

אני קניתי סלקל לגדולה, שימש אותה עד גיל שנה, כשהייתה בת שנה והייתי בהריון קניתי לה כיסא (שבעיקרון מוגדר מגיל לידה אבל לא רואה ניו בורן יושב בו), כשהשניה נולדה השתמשנו בכסא ובסלקל, כשהייתי בהריון עם השלישי קניתי לגדולה בוסטר גב, האמצעית עברה לכסא בטיחות ושהקטן נולד השתמש בסלקל.

עכשיו קניתי עוד בוסטר גב אז תיאורטית יש לי עכשיו כסאות בטיחות שיכולים לשמש 4 ילדים כשכולם ביחד עלו באזור 2000 שח, כשבמחיר הזה בערך יכולתי לקנות כסא שמתאים מגיל לידה ועד גיל 10 בערך.

בקיצור- במשפחות שמתכננות כמה ילדים בטווחים קצרים יחסית- לא משתלפ כסא רב שלבי

ואז הגיוני להגיד שזה לילד או שניים. תלוי משפחה ותכנון. מכירה כמה משפחות עם נניח 7 ילדים, שהאחרון או שניים אחרונים נולדו בפער מאלו שמעליהם (ולקראת סוף גיל הפוריות… כשמבינים שאם רוצים עוד אז זה עכשיו, ומראש מתכננים שזה יהיה 1-2 וזהו)

אם זה לילד ראשון זה אחרת.

לכן כתבתי על יד2 מגוש דן דווקא, כי שם כן נפוץ הילד או שניים. ואז הכסאות יהיו עדיין בתוקף… (מניחה שביוש זה יהיה פחות נפוץ).

בין 400-600

מגיל לידה ועד…

שהוא עבר גם מבחני התרסקות מהצד.

והוא יחסית זול לאיכות שלו..

אבל בהחלט יש גפ זולים יותר.

כי אם לא, כסא בטיחות יהיה כבד ומסורבל

אם יש רכב, עדיף באמת כסא עד גיל גדול יותר 3-4

זה הכי חשוב.

ולא לשאוב... אפשר גם לעשות עיסוי בעדינות נגד כלפי הבית חזה.

וקומפרסים קרים

ואם את מסתבכת, תייעצי עם מישהי שמבינה.

הנקה זה מתנה מופלאה לילד/ה שלך שווה להתאמץ עליה.

בהצלחה אמא אלופה שאת ❤️

זה מקל גם על זה

רק להזהר עם עלו שיש בהם גם אקמול

כמו דקסמול צינון וזה, כי זה לא טוב סתם לקחת אקמול

זו תופעת לוואי משמעותית. אפשר לנסות להחליף תרופה בתוך אותה משפחה, או לנסות משהו ממשפחה אחרת.

כמה זמן את כבר עם התרופה?

אם ממש מעט אז אולי שווה לחכות קצת, אבל אם כבר תקופה, אז בהחלט לנסות לבדוק עוד אופציות 

והתורות לפסיכיאטר סיוט..

בהצלחה ובבריאות

לא מסוגלת לאכול כמעט כלום, אבל אוכלת רק כדי לקבל אנרגיה כי אני החולשה מהלידה וההנקות, בקושי עובר לי האוכל בגרון...

זה משתפר אחרי שבןע- שבועיים 

לא היה ככה בלידה ראשונה

לידות הבאות לוקח לי בערך חודש עד שחוזר התאבון. עד אז, אכלתי ממש בכוח כדי שיהיה לי אנרגיה וחלב.

חייתי על שוקולד ועוגות עם קפה. עזרו לנו עם ארוחות בשבועיים הראשונים, אז כשישבתי עם הילדים לארוחת ערב השתדלתי לאכול ככה שידעתי שהכנסתי משהו בריא ומזין.

אח''כ היה פיצוי חחח רעב שלא נגמר

גם זה התאזן😊

מזל טוב!!

אני בחורה אכלנית חולת גאנקפוד והכל והיה לי איזה שבועיים שלמים אחרי הלידה שכאילו פשוט לא הייתי רעבה

וזה קרה להמון חברות שלי

מניחה שיש בזה גם משהו הורמונלי מכל השינויים

זה חזר לי אחרי שבועיים כזה

אל דאגה, אני משלימה את הכל עכשיו חחח

השאלה

עם דימומים של המירנה, בעיקר בהתחלה.

לפעמים אין ברירה אלא לשאול שוב ושוב את הרב.

אחרי הפסקת אמצעי מניעה אחר, נראה לי גלולות והיה לי דימום ממש חלש במשך כמה חודשים. כל חודש הייתי מתייעצת עם דמות הלכתית ותמיד קיבלתי את אותה תשובה שזה לא אוסר. זה היה מוזר, אבל זו התשובה שקיבלתי.

ובהרהור אוסיף, שלפעמים קשה לנו לקבל את "ועשית ככך אשר יורך" שאוסרים אבל גם להקשיב לדעת תורה שזה מקל זה לגמרי אותו ציווי

אצלי אני לובשת שחור

ומעל התחתון שמה פד רב פעמי שחור

קצת קשה לדעת כמה דימום יש אבל בוודאות לא דימום כמו מחזור רגיל.. יש לי תחושות של מחזור

וזה מפסיק לגמי תוך 3-4 ימים. (מחזור רגיל אצלי זה 6-7 ימים)

ברמה של בקושי תחתונית ביום (אצלנו זה לא אוסר)

לא זוכרת להגיד אם היה איזה כאב כי בד''כ לא כואב לי בכללי, וגם היה לפרק זמן קצר יחסית לדימום אחר

שאמרו לי שאם פד אחד מספיק ליום שלם- זה לא נחשב וסת.

אבל אני לא בטוחה שזוכרת במדויק.

זה לא ציטוט של השיחה

רק תמצית של הרעיון

בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם

כי באמת פוחדת להעיק

והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו

לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו

באמת שלא מתלוננת עליהם

פשוט מרגישה תלושה

אומנם לא עם סיפור כמו שלך אבל מבינה מאוד את התחושות

האמת שפורים זה חג מאוד מציף חברתית כבר מילדות ומסתבר שלאורך כל השנים.

גם לנו כמשפחה מאוד טוב מהרבה בחינות מקום המגורים אבל חברתית פחות. ביומיום זה לא מפריע לי יותר מידי יש לי חברות פשוט לא מפה. ובפורים זה זועק. אין לנו כמעט למי להביא משלוח מנות ולא ממש מביאים לנו כמובן.

גם למדתי שזה לא בהכרח משמח אנשים לקבל משלוח לא צפוי.

אין לנו עם מי לעשות את הסעודה. אזרתי אומץ להזמין את גיסי וגיסתי והם לא רוצים לעזוב את העיר שלהם בגלל החברים והאווירה (ולא קיבלנו הזמנה לבוא אנחנו אליהם)

וגם בלי פורים קשה לי להסתגל חברתית במקום חדש. אני תמיד חוששת שאני מעיקה. גם אם מישהי נוצר איתה חיבור בגינה אני לא ארגיש בני לבוא לשבת לידה על הספסל או להיכנס למעגל של נשים מדברות. 

והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.

הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.

אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל.. 

אבל אנסה..

הבנים נגמלו ישר בשירותים.

תודה!!

לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.

לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים

הורדתי טיטול וזהו

היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך

ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב

עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה

כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.

אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.

ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.

דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.

כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם

אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...

זאת יכולת פיזיולוגית

יש ילדים שצריכים ללמוד להתאפק ויש ילדים שצריכים ללמוד לשחרר

הם לומדים הכי טוב על ידי התנסות1

אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?

אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.

אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .

אבל היא לא תעשה שם.

היא מתאפקת במקום לשחרר.

זאת הבעיה..

מים זורמים בכיור שלידה

לעשות כאילו מנפחים בלון

לק"י

מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).

שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.

אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.

כדאי לתת לה להתעסק בחומרים שמדמים צואה כמו חימר או פלסטלינה חומה

יש פס. רק שלא ברור אם הוא ורוד או שקוף.

כדאי לחכות לאיחור ולעשות עם שתן של בוקר.

תנסי שוב עוד יומיים

או בדיקת דם

אבל נראה לי שזה כן חיובי

וזה היה בטא 30 בדם

מצרפת לך תמונה של הבדיקה שעשיתי דאז

זה היה 13 יום מהזרעה 15 יום מאוביטרל

כמעט אחד לאחד

הלכתי לטיפול דרך הקופה חולים, ככה שפשוט הלכתי למי שהביאו לי תכלס לא יודעת אם היא התאימה לי, כי היה נושאים בעיקר בקטע הדתי שהיא לא הבינה או התחברה אליהם. אבל בכללי זה היה בסדר.

ותכלס זה עשה לי שינוי מטורף בחיים פשוט, לא היה לי הרבה מפגשים בכלל אבל אני פשוט במקום אחר בחיים. ממש.

וגם בזוגיות היה לי שינוי ממש לטובה בעקבות הטיפול האישי שלי, בלי שהוא יהיה שותף בתהליך חוץ מלשמוע עליו, וזה משהו שלא הבנתי קודם- שהמון ממה שהיה חסר/ הפריע לי היה רק שלי, וברגע שפתרתי נושאים עם עצמי ונהייתי מאושרת יותר עם עצמי המון דברים ורגשות פשוט נפתרו מעצמם...

תכלס מציעה- לכי למישהי. גם אם לא יהיה מאה אחוז התאמה ודיוק, עדיין זה יעשה משהו ויקדם אותך הלאה.

תגידי למה דבר ראשון לא להחליף מניעה?

הורמונים יכולים לשנות את כל מי שאנחנו לגמרי...!!!!

חיבוק

היינו במקום הזה.

רק שאני הייתי במקום של בעלך. הזוגיות תמיד היה לי סופר חשובה, אבל היה פער גדול בין הרצון שלו לשלי. הוא רצה קשר רגשי יותר, ואני לא הייתי מסוגלת להיפתח מכול הלב ולדבר איתו. או להקשיב. שיעמום אותי. חזרתי מידי. אפילו "חופר".מוגם פער גדול באמת בנושא החיים אישות.

משהו היה סגור אצלי מולו.

לקח לנו לא מעט שנים עד שהגדול נולד. עברנו מסע זוגי שלם ובגדול - זה מתנה.

היינו בטיפול זוגי. ופרטני במקביל לפי תקופות. כל אחד הבין עם עצמו מה הקושי. שלי בלהיפתח ושלו לרצות כ"כ קשר שהרגיש לי קיצוני ויותר מידי. אם הרבה עבודה עצמית, וזוגית אני יכולה לומר שבעלי הוא החבר הכי טוב שלי. אנחנו מקפידים למצוא זמן זוגי בתוך השיגרה בערב כשאני מסדרת את המשחקים והוא חוזר ואוכל ארוחת ערב. פלאפונים בצד ומשלימים איך עבר היום.

בנוסף משתדלים פעם בלצאת. לצאת שעה יותר מאוחר לעבודה ולאכול ארוחת בוקר יחד אחרי שפיזרנו ילדים למסגרות ולהיות יצירתיים.

הבנו בטיפול את הצרכים אחד של השני, פערים תמיד יהיו. אבל יש יותר הכלה. וקיבלנו כלים איך להתמודד אם זה. עכשיו במקום של הומור מול הפערים.

אהבה כמו בספרים, לא קיימת אצלנו. אבל, כן אני מחכה שיחזור מהעבודה כדי לדבר. רוצה להתייעץ דווקא איתו. רוצים לעשות דברים יחד. יכולה לומר שאני מאושרת בזוגיות, ושזה הדבר הכי מדהים שיש. לחשוב שכמעט פירקנו את החבילה.. מריבות וצעקות לא היה ואין כ"כ. חוסר הסכמה - כן. כמובן שתמיד יש לאן להתקדם!!!

מחזקת אותך כ"כ על הטלפון לטיפול. אני יודעת כמה שזה קשה לעשות את הצעד הראשון הזה, במיוחד שאת אומרת שסהכ בסדר ביניכם.. וממש לא מובן שרצית להתחיל טיפול לבד. כשזה מרגיש עניין זוגי ו"בעיה שלו". בסוף מגלים גם את המקום שלנו, ואיך שזה משפיע.

ועוד נקודה - אם את מרגישה שהמניעה עושה לך לא טוב, ממליצה לחשוב על לשנות. זה קרה לי אחרי אחד הלידות שלקחתי גלולות ופשוט כל דבר הכי קטן הפך למפלצת. הוציא אותי לגמרי בחוסר פרופורציות על העולם. מאז בטראומה, ולא מוכנה לקחת שוב..

וקשה להרים ככה את הראש מעל המים.

אבל טוב מאד שאת מחזיקה בראש את החשיבות של החיזוק של הזוגיות. ומחזקת אותך כן למצוא חזרה את הכוחות להתקדם עם הטיפול- לתת מקום והתייחסות לעצמך. אני מאמינה שגם בדינמיקה עם בעלך דברים יכולים להשתנות.

(ואולי באמת זו המניעה ההורמונלית שצובעת את הכל באפור?)

לפני שנה, ובדיוק מצאתי המלצה להרשם למעוררות אהבה.

ממליצה לך בחום.

זה פשוט משנה חיים ומשנה תודעה.

מרגישה בוחרת כל יום בעצמי, בזוגיות ובטוב של החיים בכלל.

בקצרה על מעוררות אהבה -

תוכנית לימוד שנתית, בהנחיית רחלי אנקרי ורוחמה בן יוסף.

בעלות חודשית של טיפול זוגי אחד (שנתי יוצא כ4000)

במקביל יש קבוצות עבודה עם יועצות זוגיות שמלוות אותנו, ככה שמתייעצים בהם לומדים מהתייעצות של בנות אחרות.

מבוסס על המון שיטות בזוגיות ודברים שהם למדו (לימודי ימימה, לדעת להכנע ועוד ועוד)

אני חושבת שהיתרון של זה על ייעוץ זוגי, זה שזה לא פותר בעיה ספציפית אלא נותן מענה יותר רחב להמון תחומים (שיעורים על מיניות, כיבוד הורים, כסף, עין טובה, פרפקציוניזם ועוד ועוד בהקשר זוגיות) לבנות שרוצות לבנות קומה נוספת בזוגיות ולחוות אותה בטוב יותר 

אוכל לפרט לך קצת יותר באישי.

בגדול - אנחנו ממליצים עליו.

במרפאה בה בודקים

שקבעתי לא שאלו כלום

אבל הלכתי למרפאה ספציפית ששם בודקים.. לא משהו מסובך.

לדעתי קבעתי תור דרך האפליקציה. אם יש הפניה זה אמור להופיע 

אח"כ הייתי צריכה למלא טופס אצל האחות,
והיא עשתה לי בדיקת דם במרפאה הרגילה.
הגיעו התשובות אחרי חודש וחצי חודשיים.

אז כנראה זה שונה...

עם רקע משפחתי מקבלים הפניה ליעוץ אונקו-גנטי בבית חולים, שם עושים הערכה לפי סוגי הסרטן במשפחה של מה כדאי לבדוק ואז לרוב מציעים לך 2-3 אופציות: מה מכוסה בסל, מה קצת יותר מורחב ומה הרבה יותר מורחב. אצלנו גם זרקו מילה לגבי מה הם חושבים שכדאי, אבל בסוף זו החלטה שלך.

עושים את הבדיקות שבוחרים ולפי התשובות (מתקבלות דרך היועץ הגנטי) מבינים מה צריך לעשות

ניתן לעשות במכבי ייעוץ וירטואלי (לשלוח טפסים שממלאים במייל) והם מאשרים את הבדיקה.

הבדיקה לא בסל למי שלא חלה ועולה בסביבות 300 שקלים (אלא אם כן כבר נמצאה מוטציה במשפחה לאחד מהחולים)

במכבי התהליך מאד פשוט. לא יודעת איך בכללית

האמת עוד לא הבנתי כל כך כי בכללית לא הסכימו לקבוע לי במרפאה רגילה כי יש הסטוריה משפחתית

ובבתי חולים שפניתי אליהם אמרו שזה לא אצלם

מישהי בכללית עם הסטוריה משפחתית שקיבלה תשובה על זה?

זו בדיקת דם שעושים במעבדה..

כנראה שאם יש היסטוריה יפנו לייעוץ יחד עם תוצאות הבדיקה

יש שם ימים מסוימים שאפשר ללכת לדעתי בלי לקבוע.

לבושתי עדיין לא הלכתי 

ותלוי גם במיקום של השלייה.

בהריון הראשון הרגשתי בשבוע 20

בהריון השני בשבוע 17

בהריון השלישי גם בערך 16-17

בהריון הרביעי בשבוע 20

בשלושת ההריונות הראשונים היתה שילייה אחורית, ובאחרון שילייה קדמית.

כשהתחלתי להרגיש, זה היה ברמה של פרפורים בתנועות עדינות, לא מעבר.

לפי הממצאים בסקירה המוקדמת

קטע הייתי בטוחה שארגיש יותר מוקדם כי זה הריון חוזר

צריך להרגיש מוקדם יותר?

וגם אז הייתי צריכה להתאמץ כדי להרגיש..

אז זה באמת לא קשור להריון חוזר.. יכולים להיות הרבה משתנים כמו מיקום שילייה, גודל של העובר, משקל שלך..

לק"י

ובתוך הבית קצת קריר אפילו.

אז הורדתי לבן ה-3.5 חודשים את הגטקס, והוא עם בגד גוף דק ואוברול פוטר מעל.

אם נראה שחם לו, אז שכבה אחת דקה וארוכה או בגד גוף ואוברול מעל.

אפשר להדליק מזגן, רק לשים את התינוק לא מתחתיו, ולכסות בשמיכה אם צריך.

אבל עדיין לא ממש חם.

לא הדלקנו מזגן בבית, ואנחנו גרים במקום יחסית חם.

בן השנתיים לובש בגד גוף, חולצה ומכנסיים ארוך ודק.

כל יום מזג האוויר משתנה, ויש גם הבדלים בין היום ללילה.

כרגע צריך בגדים ארוכים ודקים, וגם עדיין בגדים עבים יותר.

ומעל חליפת פליז... ביום לא מדליקה מזגן, לקראת ערב עד לפנות בוקר מדליקה עם שעון שבת....

שמה שמיכה רק אם אני מרדימה עלי או במיטה וככה בכללי לא שמה..

רק מראה את ההבדלים במזג האוויר בין מקומות שונים.

אז אוטמטית חשבתי על קור

בימים שחם בחוץ הבית יחסית קריר.. אז אין מה להדליק מזגן על קור... ובלילה ממש קר.

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה

האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

זה קורה בגיל הזה?

לא יודעת

כשהפס הבהיר יתכהה בדיוק כמו הפס בקרה זה חיובי.

לפעמים אפילו הוא מתכהה יותר מהבקרה

לפעמים פס חזק, גם אם הוא קצת פחות מהבקרה, גם יכול להיות ביוץ.

זה תלוי גם בריכוז של השתן.

ותלוי בהבדל מהבדיקות בימים הקודמים.

כתוב מפורש שצריך להיות זהה

אבדוק שוב לקראת שבת

תודה רבה

ביחס לבדיקות של ימים קודמים לגמרי רואים התכהות...

אז מיום חמישי, בדקתי שוב בערב שבת- הפס היה אותו חוזק כמו ששלחתי אולי קצת ממש יותר חזק אבל עדין לא כמו פס הבקרה...

ממוצש התחיל להתבהר

אז מה זה אומר? היום היה יותר בהיר אבל עדיין קיים

מבולבלת קצת

אשמח לעזרה

ואחר כך נחלש.

אז כנראה שהביוץ היה בשבת.

לא יודעת בדיוק, ומה זה כל כך משנה?

או להבין שזה היה ולחכות לתוצאות..

נסתי פשוט לתזמן את הענין...

לוקחת בחשבון שאולי הביוץ היה, וצפי למחזור בעוד שבועיים.

אבל יש סיכוי שלא.

אם את רוצה, את יכולה להמשיך לבדוק, אבל בידיעה שאולי את בודקת סתם והביוץ כבר עבר.

כי הביוץ הוא ב24 שעות אחרי הפס הכהה, אז אם נניח שהמשיך להתחזק בשבת עוד לפני שנחלש במוצ"ש אז אולי הביוץ היה כמה שעות אחרי שבת.

מצד שני את לא יודעת מתי בדיוק בדיוק היה השיא של הבדיקות (יכול להיות שבין שתי הבדיקות הכהות היה השיא ובעצם הבדיקה החזקה השניה כבר הייתה אחרי)

אנחנו עוקבים אחר הביוץ כבר שבועים. מאז הפסקת גלולות...

תודה 

תודה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

ממש שימחת!

את מוכשרת כ"כ 🏆

ממש מחמם את הלב!

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות