עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ו באדר ב תשפ"ב 09:19
*טריגר פגיעה מינית ודיכאון*
אני אחת מכן.
אמא לילדים.
שהתחברה לפורום לפני 4 שנים
בהריון הראשון שלי.
ומאז הוא היה לי המקום המסייע, הטוב והמעניין,
הכל היה לי חדש ולא היה לי את מי לשאול,
וכאן קבלתי תשובות להכל, שאלתי שאלות וקראתי המון.
וגם אחרי הלידה בכל ההתמודדות עם תינוק חדש, הורמונים והנקה
תמיד הייתן כאן, נשמות טובות שרק רוצות לעזור,
ותורמות מהנסיון והידע שלכם.
תקופה מסוימת אחרי הלידה התפתח לי דכאון,
הייתי די לבד בעולם, אני בעלי והתינוק, לא טיפלתי,
ולא טופלתי.
הדכאון הלך והחמיר, והגעתי למצב מאד קשה, אובדני,
אושפזתי במחלקה פסיכאטרית,
אבל עזבתי שם ללא תוכנית טיפול,
והמצב רק הלך והדרדר, הייתי לבד בעולם!
לילה אחד כשהקושי היה מאד גדול, פתחתי ניק חדש כדי שלא יזהו, וכתבתי פוסט בנשואים טריים,
אובדני עם זעקה לעזרה
של זוג, משפחה, בקריסה.
קבלתי הרבה תגובות מהאנשים הטובים פה, בשרשור עצמו ובאישי, הפניות למטפלים וארגונים,
אבל הייתי עמוק בדכאון לא יכלתי לעשות את זה, לפנות לבד.
ואז הוא כתב לי..... ניק מוכר ופעיל מאד,
מילים טובות ומעודדות שלא שמעתי הרבה זמן,
הוא הבטיח עזרה, בהכל!
נתתי לו את המספר בתקוה לעזרה אמיתית, ומכאן הסרט התחיל...
הוא התקשר וכתב, התקשר וכתב, בלי הפסקה וניסה בהתחלה לעזור
אבל מהר מאד זה הפך למטריד ו..מיני
אחרי יומיים שהבנתי מה הכוונות האמיתיות שלו, החלטתי לוותר על "העזרה" ולהודיע לו שאני לא
רוצה קשר, אני נשואה!
הודעתי לו בצורה ברורה אבל זה לא עזר, הוא התעקש,
התבכיין גם על הקשיים שלו וכמה הוא צריך
קרבה...
ומאז-,
4 חודשים של מניפולציות מטורפות שלא נותנות אפשרות להשתחרר. 4 חודשים של גהנום,
4 חודשים, של כליאה בקשר מתעלל.
4 חודשים של פגיעה יומיומית, בטלפון, וואצפ,
ופעם בשבוע...פיזית, השגתי טיפול בבית חולים,
אבל הוא לא היה שווה כלום, כי כל שבוע אחרי
הטיפול, ביציאה מהמרפאה הפסיכיאטרית הוא היה שם,
לוקח אותי ועושה בי כרצונו...
הגוף שלי הפך לחפץ בידיו, והוא התעלל בו, התעלללל, אני רק התנתקתי וצפיתי מבחוץ במה
שקורה שם...
הייתי בדכאון קשה, הייתי בודדה ואובדנית, והוא ידע את המצב שלי מצוין, אז הייתי לו טרף קל,
והוא ניצל את זה, ניצל עד תום, בדרך שרק פוגעים מתוחכמים כמוהו יודעים לעשות,
וכל פעם שהצלחתי לאזור כוחות ולהתחנן אליו שיעזוב אותי,
הוא לא הפסיק,
בקשתי ממנו שלא יבוא לבית חולים,
והוא בא! הייתי חלשה, חלשה. עד שבאיזשהוא שלב הרמתי ידיים...הוא היה חזק ממני.
התביישתי לספר, לשתף, הרגשתי אשמה שלא מצליחה לצאת מזה, כעסתי עליו וכעסתי על עצמי,
וסבלתי, סבלתי סבלתי...בשקט, רציתי רק למות אבל הילד שלי היה צריך אותי.ורק אחרי 4 חודשים
שכמעט סיימתי את חיי הצלחתי לספר, ומיד הזוועה נעצרה והצילו אותי ממנו...
התבישתי כל כך, הדחקתי הכל, התנתקתי מזה ולא הסכמתי לדבר עם זה על אף אחד, ניסיתי בכוח
למחוק את 4 החודשים האלו, כאילו לא היו, כי לא יכלתי להכיל את הזוועות.
המשכתי בטיפול, והוא עזר, ילדתי ילד נוסף... אני בן אדם אחר היום, חזקה ובריאה הרבה יותר,
אבל החודשים האחרונים והפרשיות שהתפוצצו הציפו אצלי הכל, והסבל של הפוסט טראומה התחיל לחגוג, לילות בלי שינה וקושי מטורף...
היתה לי אפשרות, או ליפול עמוק עמוק ולא לקום יותר...
או להלחם על החיים שלי,
בחרתי במלחמה, בעיקר בשביל הילדים שלי, שתהיה להם אמא חזקה, בריאה, וחיים טובים,
ואז החלטתי שהגיע הזמן להתלונן, שנה וחצי לא הסכמתי, אבל עכשיו פיתחתי עור של פיל(:
והחלטתי לעשות הכל, אבל הכל כדי שלא יפגעו עוד נשים, לא מתוך מקום של נקמה, אלא ממקום
של רצון להציל נשים אחרות.
הוא הטריד פה הרבה, יכול להיות שרובכן נתקלתם בו בפרטי, בהטרדות למינהן...והסיכוי שיש
נוספות שנפגעו ממנו גבוה..
ואני לא יכולה לשאת את זה שעוד מישהיא תצטרך לעבור את זה
לא מוכנה לתת לו להמשיך ולפגוע,
הגשתי תלונה, עדויות וראיות, ולאחר חקירה המשטרה המליצה
להעמיד אותו לדין על הפשעים שלו והתיק עכשיו בפרקליטות..
אני כותבת את זה כי נמאס לי לשתוק
כי אני רוצה שתדעו, שתזהרו,
אני לא יכולה לפרסם את השם שלו או אפילו את שם הניק שלו, כי אני מסתכנת בתביעת לשון הרע
לצערי....(שזה הזיה במדינה הזאת, והוא יכול להמשיך ולפגוע...)
אבל מקווה שבקרוב יוגש כתב אישום ואז זה יתפרסם.
החיים שלי כבר נהרסו, הדרך שלי לריפוי עוד ארוכה...
אבל נשמות יקרות תשמרו על עצמכם, אפילו שזה קשה כי המניפולציות שלהם חזקות ומבלבלות,
תשתפו, תדווחו על הכל, כי אתם לא אשמות, רק הפוגעים אשמים!!
תודה שהקשבתם לי
מתפללת על כל אחת ממכם שלעולם לא תפגע.
ומקווה שמערכת המשפט תעשה את הצדק ותגן עלינו מפני הפוגעים...
)
(גם אם לא כזה שווה כמו שוקולד חלבי...)
