פורום הריון ולידה (עמוד 1556)

טיפות דם בשלשול באופן חד פעמי זה בסדר, אבל שלשול אדום לגמרי נשמע מסוכן

תתייעצי עם האחיות כמה זה דחוף

אני אמשיך לעקוב אבל.. תודה!

בריאות!

תפני לרופא אולי יביא לך הפניה לדגימת צואה
ובלי קשר אם משלשל, להקפיד להביא לו יותר נוזלים

מה שמסתובב זה החיסון החי מוחלש לחסן אותה זה בערך כמו להדבק. אם היא מחוסנת בחיסוני שגרה אז היא עם פחות סיכון

התינוקת היתה קצת נודניקית אבל חיסון לפוליו לא הייתי דוחה.

את הטיטול עטוף הייטב.

לפי היידוע לי-החי מוחלש אמור להגן בהמשך על הסביבה. לא עליה.
המומת מגן עליה.

היי, רפואה שלמה!
השיטה שלי היא להכין תה מרוכז מאוד של קמומיל ולנקות בעדינות בעזרת צמר גפן.
ממש עוזר.

אני אנסה עכשיו להכין אחד מרוכז ממש ולעשות איתו
את משתמשת בצמר גפן או עם התיון עצמו על העין?

ממש בעדינות.

מעלים אמיתיים.

אני השתמשתי בחלב אם וממש עזר.

וגם שטיפות בכללי עם תמר גפן ספוג במים רתוחים חמימים.

ואת כל השטיפות לעשות פנימה, מהצד החיצוני לכיוון האף.

יכול להיות גם וירוס ילדים שנקרא אדנו ואז אין מה לשים סינטומיצין, זה יעבור.
אבל שהרופאה תגיד..

ברוך ה מבחינת הנזלת והעין הרבה יותר טוב
אבל התחילה ביומים האחרונים שיעול חבש מאוד שמציק לב לא מצליחה לישון יותר משעה רצוף.. הייתי אתמול אצל הרופאה שנתנה מוקוליט ומי מלח עם סטרואידים
אין ליחה .. ואני גם לא קורה שום שיפור כל הלילה השתעלה ובכתה 🥺
יש למישהי רעיון נוסף?

מגבת רטובה/קערה עם מים

אני משתמשת אבל לא רואה שום שיפור
ולהפך בלילה השיעול הופך
לנבחני ממש
😖

אבל יש פעמים שמשלבים עם ונטולין.
אם לא תראי שיפור תוך יומיים שלושה, ממליצה ללכת שוב לרופא ולבדוק שוב מה עושים...

אם זה חוזר - לשקול מומחה ריאות...

משהו עזר בסוף?

הגדולה שלי בהתקף גם נוראי

ממש בתוך העין

לקחת ממש את השפורפרת ולהניח עם זה את המשחה שהעין פקוחה? היא לא נותנת לי להתקרב אליה 🥺🥺

המקסימום שיכול להיות זה שזה קר ואז לא נעים, זה לא כואב או משהו.
גם כשערים זה מציק בעין, לא החומר עצמו הוא נמס מיד, אלא זה שהוא שומני ואז זה מטשטש את הראיה קצת ובאינסטינקט מנסים להוציא ולשפשף.

העיקר זה שזה יהיה בתוך העין ולא מבחוץ, פשוט לשים על האישון עצמו זה עוד יותר מסובך

ולא משתמשת ישירות מהשפופרת עצמה

משכיבה את הילד על המיטה/ספה.
אם זה ילד קטן מבוגר אחד (בעלי) תופס לו את הידיים לצידי הגוף ואת הראש.
מושכת את העפעף התחתון ומורחת לכל האורך את המשחה תוך כדי סיבוב של המקלון (ואז קל למשחה לרדת).

תה קמומיל פושר-קר, לטבול צמר גפן בתה ולנקות את היטב כל עין בצמר גפן נפרד
*את העיניים(את שתיהן כדי שהשניה לא תידבק)
זה משתפר במיידי עובר תוך יום-יומיים

אפשר לשיעול/צינון סירופ לילדים 'זינקי' זה אבץ וויטמין סי
כנ'ל שיפור מיידי השיעול עובר תוך יומיים שלושה

הפרשות של הליחה..... ולרוב זה גורם לאדמומיות... (לא בהכרח) הייתי בכמה פעמים שונות עם ילדים שונים אצל רופאת עיניים ילדים לגבי זה... תמיד אמרה לי שזה מהצינון...

בדיקה קצרצרה שיכולה למנוע בעיות

אבל אצלי זו בדיקה של כמה דקות שאני צריכה לנסוע שעה עד אליה כי באזור שלי אין מכון שעושה את הבדיקה הזאת. 😏🤷🏼‍♀️
לקחתי הפנייה
אבל הייתי עסוקה בכל כך הרבה עניינים אחרים של בריאות של הילדים בתקופה האחרונה שלא הספקתי לטפל בזה.. (ב"ה הרבה תורים של בדיקות שיצאו תקינות. ויש עוד כמה תורים שצריכה לקבוע/קבועים לעתיד הקרוב.. ממש התעייפתי כבר מהנסיעות האלה)

את יכולה לכתוב לה הודעה דרך האפליקציה שאת צריכה הפניה לזה, או שאמרו לך בטיפת חלב לבקש הפניה לזה. לא חושבת שהיא תזכור ששאלת ושהיא אמרה לך שלא צריך

ולא ברור לי מה מביך? את האמא את מחליטה אם לבצע בדיקכ או לא... אם החלטת שכן מזה משנה מה היא אמרה לך?

בעבר זו הייתה בדיקה שהפנו אליה באופן גורף. כיום החליטו להוריד אותה (מניחה שמטעמים כלכליים) ולהפנות רק מי שבסיכון. עדיין במידה ואת רוצה לבצע את הבדיקה, הרופא חייב לתת לך הפניה. אין כאן עניין של נעים ולא נעים, את עושה מה שנכון לתינוקת שלך.

כן דורש לרוב להשקיע ולנסוע לאורטופד ילדים/אולטרסאונד ספציפי בקופה ששם מומחים בביצוע.

אני צריכה לבקש?

שאלתי אם חזרו לתת גורף, אמרו לי שכן.

למה אמרו לי ככה

אולי היא לא הבינה אותי?

רק לילדה אחת הפנו אותי

אם הכל תקין, אז מעולה
אבל אם חלילה משהו לא תקין, יש משמעות אדירה לאבחון מוקדם

לאחרונה ביטחו את ההנחיה.
אם לא ראו משהו חשוד ולא אמרו לך בבי"ח שכדאיב לא חובה לעשות.
כבר נתקלתי בסיטואציה שאחיות טיפת חלב מעודכנות בהנחיות קצת מאוחר יותק

שעושים לכולם

ועוד יותר בת ראשונה,
ילדים שהיו עכוז רב ההריון ועוד כמה...

את הבנים..

בלימודים שלי (דימות רפואית) (לפני 6 שנים🤔) למדנו בין השאר גם אולטרסאונד ולמדנו על הביקה הזאת כבדיקה חשובה שחוסכת הרבה כאב ראש אחר כך.. (כי אם יש בעיה אפשר לפתור אותה בקלות בחודשים ראשונים ע"י גבס וכשילד גדול רק עם התערבות ניתוחית) מוזר ששינו הנחיות..בטח עניין של סיבסוד..

בילדה הקודמת (בת שנתיים ו4 חודשים עכשיו, עדיים הייתה הנחיה כזו)

אמר באמת שאין צורך ואצל חלק כן

ואז אני מניחה שהוא יגיד אם צריך אולטראסאונד

זכותך לקבל טיפולים כראות עינייך את משלמת על זה. בקשי ממנה בטענה שזה ירגיע אותך לדעת שהכל תקין

ומסר יותר כמו מייל...
אאלט ככה הסבירו לי פה פעם..

מסר זה כמו SMS

חוץ מזה שזה עומס של סוכר
האלכוהול מתנדף 

תודה בנות, טוב לשמוע שזה מתנדף ככה שאין לאלכוהול פה שום השפעה .
הלכתי לאכול כמה  

וההיסטריה שנכנסים אליה
וההרגשה שרק בידיים שלו נמצא המפתח לרוגע ולשלווה. ולחפש כל הזמן הוכחות לאהבתו ולתלות כל תגובה בכך שהוא לא אוהב והדיאלוג הפנימי ההרסני הזה
ואז ההתפכחות וההבנה שזה באמת לא אצלו. זה אצלי. וזה ככ קשה להגיע לתובנה הזו, וככ קשה להבין ולהפנים אותה ולשחרר ולקחת אחריות על עצמי. להיות בטוחה שאני טובה מספיק וראויה מספיק לאהבה. להיות בטוחה שהוא אוהב אותי כי אנחנו בוחרים אחד בשנייה כל הזמן מחדש וכי אני אוהבת ומעריכה את עצמי גם וזה מקרין החוצה
את לא מבינה כמה אני מבינה אותך. זו קריעת ים סוף ממש. כואב בנפש וכואב בגוף.
מחבקת אותך חזק חזק ואומרת לך בפה מלא - את היחידה שיכולה להוציא אותך מהחושך. היחידה. הוא יכול לעזור מהצד ולעודד, ויש כאלה שמתבצרים ומתכנסים נוכח גודל הציפייה של האישה מהם ובורחים מהתמודדות כי זה באמת לא התמודדות שלו. הוא ישמח אותך וילווה במסע ויתמוך וישתנה איתך אבל זה לא שלו.
אל תאשימי את עצמך ותקחי על עצמך את הבחירות שלו. זה חלק מהמנגנון הזה שכובל אותך.
ואת לא אישה רעה, חס ושלום. את אישה מדהימה שנמצאת בסיטואציה לא פשוטה, שלא רואה את האור, שבטוחה שהוא לא נמצא אצלה ורק מחכה שיבוא מישהו ויושיע אותה.
אני ממליצה לך ממש אבל ממש לחשוב על תהליך של טיפול וריפוי עבורך. זה ישחרר אותך ויעזור לך להתמודד ולהגיב בצורה שקולה. ולהפסיק להאשים את עצמך. ואת כבר לא תחיי בין תהום לתהום.
ואומרת בזהירות שאם את לוקחת מניעה הורמונלית אז זה גם כן מאוד מאוד משפיע.

בהצלחה ענקית!!
נשמע שהמצב קשה לשניכם וככ חשוב לטפל..
בהצלחה!♡

הוא מחבר בין מקרים שקרו ובין תובנות שיש לו לדברים שוררים עכשיו
זה מראה על מלא שכל ועל זיכרון נהדר

בן ה3 שלי בדיוק ככה. למישהו יש יום הולדת, אז הוא נזכר בכל מי שהיה לו יום הולדת לאחרונה וצריך לספר כל מה שהוא זוכר מכל המסיבות,
למישהו יש תינוק, אז הוא יספר איפה עוד פגשנו תינוקות בעשור האחרון, וכו'

זה ממש תקין
נתקלתי גם בגילאים יותר גדולים
ואפילו לפעמים לי זה קורה חח

אז הוא פשוט מדבר בהקשר

הכי מצחיק זה כשהילד שומע שיחת מבוגרים, וחושב שהוא מבין על מה מדובר, ומתערב בשיחה מתוך האסוציאציות שלו. אני ממש אוהבת לראות ככה את ההקשרים שהוא עושה, זה כל כך מתוק

בוקר טוב!!

בס״ד

אני כמעט בטוחה שראיתי ב-To go.

למשהו יותר איכותי, יש את נעלי דן בצומת מאה שערים. ואת מרטי לא רחוק (רחוב מלאכי? עמוס?). בהצלחה!!

בס״ד

נזכרתי שהייתי במקרה בגולף אנד קו שלשום ושם בוודאות היו סנדלים לילדות.

ויש שם אחד פלס אחד על הסנדלים.

קניתי שם בחשש בחורף כי מה זה 70 שח בתחילת עונה.

והם החזיקו ממש יפה מעמד...

סנדלים זה תמיד יותר בעיה אז אולי יהיה צורך באחד נוסף במשך העונה....

אני אישית אם מגרדת חזק מידיי, או אפילו לפעמים סתם מגרדת

זה נוצר לי, גם כמו שריטות כאלה אדומות חזקות וכל מיני נקודות אדומות 

נראה מלחיץ לפעמים

כל הכבוד שאת מטופלת!
זה כ"כ קשה סיטואציה כזו!
אין לי משהו חכם לומר..
רק חיבוק ענק!! ושולחת לך כוחות!!!
ומקווה שתהיה לך סייעתא דשמיא גדולה
וישועות בקרוב♡♡♡

אוף. חושבת עליך לאחרונה
כואב לי הלב לקרוא
הלוואי שתפגשי טוב, תמצאי טוב, תרגישי טוב
שרק טוב יבוא אליך!
מגיע לך. את אשה מיוחדת ומהממת ❤️❤️❤️

אין לי עצות מהירות או משו כזה,

רק תובנה שאשתף אותה פה כי מה יש להפסיד!?

 

התחלתי לקרוא ספר "שעריו בתודה" של הב ארוש

ולהתחזק יותר באמונ,

והדבר שעלה לי הרבה פעמים לראש זה "למה לא הכרתי את כל זה אז? כשהיה לי ממש קשה?!!!"

ואז חשבתי לעצמי שזה היה חלק מהקושי... ה' הסתיר ממני את כח ההאיחזות באמונה 

ככה לפחות אני יודעת..

שימי לב שזה מופיע אחרי ההנקות...
זה ממש תקין

מקסימום תתקשרי לייעוץ אחיות ותשאלי..

שזה נקרא "כרית הנקה"

לא יודעת אם זה נכון

יש את זה לכל התינוקים

אמא שלי אמרה שאצלה לכולם היה (ונראה לי גם לגדולה שלי היה אבל לא זוכרת)

זה סתם מהחיכוך בהנקה, יכול לקרות גם עם בקבוק
ממה שאני יודעת אין מה לדאוג 🙏

זה נוצר כדי להגדיל את שטח הפנים של השפתיים וליעל מציצה

אייאייאיי הפיצים האלה🥰

גם אותי זה הלחיץ והמוהל של הבן שלי הרגיע אותי

לא יודעת מה לומר

זכותך להתייעץ עם מי שאת רוצה.
תחזרי בראש מורם

תראי הוא בעצמו חיפש תשובות באינטרנט. כך שזה לא כ''כ רחוק ממה שאת עשית.
ברור שקשה לך עכשיו. אבל אולי בסוף יצמח מזה טוב. הלוואי.
תלכי הביתה. קפוא. אפשר גם לומר שלא מתאים לך היום ותשמחי לדבר על זה בעוד כמה ימים אחרי שהכל קצת ישקע.
אני לא יודעת איפה תחום הקושי. אבל דווקא מרגישה שיש משהו ממש טוב בניכם אם הוא אמר לך שקרא. ובעדינות.

אבל לדעתי יש כאן הזדמנות.

מה גם שלפי איך שאת מתארת הוא בא אלייך בעדינות ולא בתקיפה

ונשמע (ממה שכתבת) שהוא מוכן לשיח בנושא...

אם את חושבת שייתכן והוא נפגע מעצם זה שכתבת, ובצורה מסויימת, את יכולה לפתוח בהתנצלות ובהסבר מה גרם לך לכתוב כמו שכתבת...

ובאמת בדיעבד זה יכול לעזור לכם, גם לדון ביחד בעצות שניתנו כאן....

אם הוא הבין שאת הכותבת מסתבר שהוא יודע פחות או יותר מה את מרגישה וחושבת

בהצלחה רבה! גם ספציפית עכשיו ובכללי עם מה שאתם מתמודדים!

נשמע שבעלך עדין ומתחשב ובאמת מנסה למצוא פיתרון בעצמו שזה כשלעצמו ממש אבל ממש יפה! לא מובן מאליו בכלל
אם כתבת בעצבים או משהו בסגנון ולא נעים לך עכשיו בגלל זה
הייתי חושבת להגיד לו שהיית צריכה לפרוק כדי להתקדם הלאה וכל ההתבטאויות זה כדי להקל עליך להתקדם למציאת פיתרון... גם מתוך סערת רגשות ובדכ את לא חושבת/מרגישה ככה
מקווה שתמצאו את הדרך ביחד
בהצלחה אהובה❤️💝

הוא ממש לא יחפש פה עכשיו לראות מה אנע חושבת.

את השרשור ההוא מצא אקראית

עדין לא בבית

אבל אוסיף כמה מילים להבהיר
בעלי יודע שאני כותבת פה מידי פעם.זה ממש סבבה לו ולא מטריד אותו בשום צורה.
אני ממש מרגישה בנח עם עצמי שהתייעצתי באינטרנט

הנקטדה היא
שבהתייעצות ההיא כתבתי את המחשבות הכי כמוסות שליעל סגנון האופי שלו, הכוחות והחולשות שלו
זה לא דברים שכתבתי מתוך כעס. זה דברים שכתבתי מתוך חוסר אונים. כל מילה שם אמת מבחינתי
רק שלעולם הוא לא היה אמור לראות את זה
(ואנחנו ממש פתוחים ביננו. זה פשוו לא סגנון המחשבות שהיתי משמיעה לאזניו. בחיים)

הוא מצידו
לא כועס בכלל
שולח הודעותשהכל בסדר, שלא מפריע לו מה שקרא, מחכה שאחזור
(ואם במקרה אתה קורא גם את זה שתדע שהגבת מהמם )


אבל אני לא מעיזה להסתכל לו בעינים

בעיניי הזדמנות פז לדון על זה

ויש לך בעל מהמם, איזה עדינות

 

מצד שני, ממש מבינה את המבוכה שלך..

לדעתי תבקשי ממנו לא לדבר על זה כרגע, לתת למבוכה קצת לשקוע

ולדון בזה עוד יום יומיים

ואתם נשמעים שניכם מהממים ממש
הלוואי שתמצאו את הכוחות להתרומם מכל קושי ולהתקרב

ממש מרגש אותי,
פשוט רוצי הביתה...
אני לא יודעת על מה נתייעצת אז, אבל התקשורת שלו איתך ממש יפה

לוידעת למה 

אותי זה מרגשש

אבלממש!!!

 

חיבוקיםםם

 

שנשמע שיש לך בעל מקסים!

ואם בהתחלה זה היה נראה שיש כאן פוטנציאל צמיחה

עכשיו עוד יותר...

ולקח שאני למדתי אחרי שנכוותי במשהו דומה- לא כותבת שום דבר שאין-אין-אין מצב שאני אראה לו אי פעם. אם כן אז רק לעצמי (ולא בפורומים וכד'), וגם זה לא ממש, למקרה שהוא יישאר אחרי  (סתם, ב"ה אין יותר מדי דברים כאלה)

איזה לא נעים........

תעדכני מה בסוף, ממש מביך

 

מן הסתם הוא יקבל את זה..... מתפללת עליך שהמצב יירגע....

המזל שלנו כנשים - שגברים הם לרוב יותר רחפנים ופחות אכפתיים מהנשים, אז נקווה שהוא לא יעשה מזה ביג דיל 

 

ובמחשבה שניה, יש בזה משהו טוב - הוא רואה בצורה כנה מה את מרגישה,

בלי שהוא מרגיש מבחינתו שאת מגזימה או סתם מתרגשת

(כי זה לא ממוען אליו)

אז הוא ייקח את הדברים יותר ברצינות... נקווה לטוב! 

תקשיבי

שקורה לי דברים מהסגנון הזה,

וקורה לי לפעמים 

אני נבוכההה ומתביישת מאוד 

ואז מגיע שלב ההתעשתות,  כלומר, במקרה שלך- אני חשבתי את כל זה, אני כתבתי את זה כי אני רוצה להיחלץ מהמצב,

הטוב בזה, שהוא יודע לפחות כמה אני רוצה לצאת מזה, הוא יודע כמה אני מרגישה ומה אני מרגישה באמתתת מול אנשים זרים ולא מולו שעלולים להיות סינונים וחצאי משפטים, נאי לוקחת את זה לצד הטוב ש"מעולה שהוא רואה מהצד מה אני חושבת" זה שונה מאשר את אומרת לו, ואולי אפילו שמחה עם זה שהוא ראה את זה 

 

ככה אצלי בכל אופן...

 

ובקטע אמוני, אם הוא ראה את זה, טוב שהוא ראה וכך הכי טוב בשבילך, לרוב צומחים מהדברים האלה רק קטעים טובים 

אתן מדהימות.
אחת אחת
ממש עזרתן לי להתאושש

הנס היה שב"ה הוא קרא את זה בעיניים גבריות ולא נכנס שם לפרטים. לא קלט ככ את כל הדקויות.
אכן היה לא קל, אבל חזרנו ודיברנו.

מה נחשב לבינוני-קשה?

הרופא שלה הוא טיפוס אנטיפת כזה "יעבור שתלדי"

קשה? היא לא מצליחה ללכת. מתחילה לשקול ברצינות להשיג כסא גלגלים לבית.
כואב לזוז, כואב לישון, כואב הכל.
יצאה חודש לפני הזמן לחופשת לידה כי לא מסוגלת לזוז כבר

ויש כאלה שמקבלותצהמלצות לזרוז בתחילת תשיעי. אבל זה רק מי שממש במצב בלתי נסבל
הכתובת לכך הוא אורטופד אגב לא רופא נשים

לי הרופאה אמרה לקחת סידן בלי קשר בהריון. אבל אני לא גורם רפואי. ואני לא יכולה לקחת אחריות על אחרים.

עוד דבר, לשים טייץ. ושכל הבגדים באיזור לא "יחתכו" באגן.

מהתיאור שלך אני מבינה שאני לא יודעת ב"ה.

בשניהם הייתי מאוד מוגבלת וכאובה ובשמירה
אז לא היה ידוע לי שיש אוסטואפתיה אז לא ניסיתי
וממה שהבנתי זה עלול לחזור שוב בהריונות הבאים

אמן שלא תסבלי יותר מזה

בואו לפה! יותר יעיל!!

אני סבלתי מסימפיזיוליזיס קשה מאד, התניידתי בכיסא גלגלים
עזר לי מאד שיאצו ואוסטאופתיה. בזכות זה הצלחתי לעמוד על הרגליים בסוף ההריון
לגבי ההריונות הבאים אני לא יודעת, זה היה ההריון הראשון שלי
אם את צריכה לשאול עוד משהו אז בכיף

היה לי בהריון הרביעי. ואחריו היו עוד שניים בלי.
בהחלט יש איך לטפל-
או פיזיותרפיסטית מומחית בנושא
או אוסתיאופט טוב.
מכירה מישהי שנכנסה לאוסתיאופט על כסא גלגלים ויצאה בהליכה...
אחרי הלידה, ללכת לחוג יוגה או פילאטיס, ולהקפיד כל הזמן , בהריון ובהנקה על מולטי ויטמין כמו פרנטל וכד'.

מה הקשר למולטיויטמין? בכללי לחיזוק או שידוע לך שהסימפי קשור לחוסר מסויים?

כיף חיים של חוסר וודאות

פיזיותרפיסטית שלי אמרה שאן הולכים בהיריון לפיזיותרפיה רואים בוודאי שיפור בתפקוד.
גם דיקור, הידרותרפיה ואוסטאופתיה מומלצים ועוזרים מאד לחלק מהנשים

הנה קישור ביוטיוב בו הוא מסביר על התופעה והטיפול: 

 

 

זה טיפול יקר, אבל עוזר מיידית למי שמדובר באמת בסימפיו' (לפעמים זה לא סימפיו' אלא משהו אחר)

 

 

לפעמים מחמיר

אם משפיע על הלידה רק לטובה כי העסק כאילו מרווח יותר.

אוסטאופתיה, הציל אותי. זה טיפול של לחיצות ומשיכות זה מחזיר את האגן למקום מאוזן אחרי טיפול אחד כמעט הכל עבר, אחרי השני כאילו מעולם לא היה. אחרי הלידה היה לי עןד קצת כאבים ועבר...
שתנסה, כבר אומרת לא בטוח שלכולן זה עןזר..

אם היא בשלב מוקדם וייתכן שתצטרך שמירת הריון שתלך מעכשיו לאורטופד להתלונן! ושתוודא שהתלונות והאבחנה כתובים!
לי זה מה שדפק את השמירה.
בקשר ללידה, היתה לי ב"ה לידה מדהימה! אבל כן הרגשתי עד לאפידורל מאד מותשת כי כאילו לא היה לי הפסקות בין הצירים (התנוחה במוניטור גמרה עלי). אבל במצב כזה הם הציעו לי אפידורל בשלב מאד מוקדם (לא יודעת איך זה ברגיל... ולא רציתי מיד)
התמודדות: כרית הריון טובה ונוחה! נעליים טובות שתופסות את הרגל, חגורת גב תומכת עוזרת מעט, כדור פיזיו...

בהצלחה!!

שיהיה גם וגם...

את מכירה את הסיפור על האחד שאחר להגיע ליריד בגלל השלג?

אז הרב אמר לו שהוא חייב לשלם לאדם ששכר אותו

אז הוא אמר לו מאיפה החלטת

הרב אמר על פי ההלכה

אז הוא אמר שהתורה נתנה בקיץ והיא לא רלוונטית לחורף...

 

בקיצור לא יודעת מה היה קורה אם גברים היו בהריון

ברצינות..
הטרטרנו בכל מיני בדיקות.. שלחו אותו לבדוק תפקודי כבד.. אולטרסאונד כבד..
עד שזה פשוט עבר אחרי כמה ימים

גם הוא לא היה יכול ללדת

אבל אחים שלי היו חופשי יולדים 100 ילדים

אין גבר שלא מרגיש טוב זה כמו סוף העןלם זה מדהיםםםם

למרות שלפעמים לצאת ולעבוד עוזר לאסוף את עצמך ולא לשקוע בעייפות ובבחילות של ההתחלה

אני לגמרי לא תפקדתי, למזלי זה נפל על החגים ועל אוגוסט שהייתי בחופש. הרבה יותר קשה לי ההתחלה לעומת הסוף והאחרי לידה
לכן שיתנו לכל אחת להחליט.
אדבר עם בנט ואעדכן אתכן

להתחיל את החופשות לידה של תינוקות פגים מהתאריך.ל. המשוער ולא מחודשיים לפני זה!
התינוקת עוד לא גדלה, הטיפול בה מטורףףףף
וכבר מתקשרים מהעבודה ..
מה זה "חופשת לידה" בכלל???
ומי הגבר שהמציא את המושג🤦🤦🤦

של התינוק אז זה מאריך את החופשת לידה קצת..

של הלידה ואחכ עוד אשפוז...

גיסתי ילדה תאומים. אחד היה חודש וחצי והשני חודשיים וחצי בפגיעה. בחופשת לידה התחילה מהרגע שהשני השתחרר.

אשפוז ממושך רצוף של התינוק ( מעל 14 יום נראה לי ), חופשת הלידה מתארכת במשך האשפוז.
זה לא מחייב שאשפוז התינוק יהיה מגיל הלידה שלו. אפשר שזה יהיה מגיל לידה - למשל פג שמאושפז בפגייה, אבל לא חייב.
יודעת מנסיון- הבת שלי אושפזה לאשפוז ארוך ( מאד... ) בגיל שבועיים וחצי, וכך היה אצלנו.

טוב שיש אפשרות להאשים את הטפשת🤪
ספויילר- זה לא עובר גם אחרי הלידה

נהיה לי זכרון של פרוסת לחם

בשבוע 11 היה לי תור
ואני רגילה שכל בדיקת א.ס היתה פנימית.. אז הרוםא אמר לי לכי למיטה ותרימי רק חולצה.. ממש.. בביררוורר...
ואני ממש התעלמתי
והלכתי
והכנתי את עצמי לבדיקה פנימית
עם הסדין עליי
והוא אומר לי מה כבר התחילה הטפשת? את כבר שבוע 11 ואת רזה אני עושה לך בדיקה מהבטן
וזה היה מביךךךךךך...!!! כי הרגשתי סתומה בלחץ כי הוא ממש אמר לח במפורש להרים חולצה רק לבטן

בושותתת
מזל שהוא זרם!!!

בכללי היה לי מלא צחוקים איתו וגם כשבעלי היה בבדיקות היה צחוקים חחח אז המבוכה עברה לי מהר אבל שמעי זה רק מהטפשת בואי נגיד שלפני ההריון בחיים לא היה קורה לי משהו כזה

כיום אחרי הלידה יש לי זכרון של פרוסת לחם.
כבר חודש מנסה לקנות אלכוהול לחיטוי
אני בממוצע 3 פעמים בשבוע בסופרפארם
אלכוהןל לחיטוי אין בבית. למה? זכרון של פרןסת לחם

מעודד שאני לא לבד בסיפור הזה😝

הזכרון אחרי הלידה