לטרוזול טבע- צריך לקחת בשעה קבועה?אקריליק
מקפיצה לי... צריכה להתחיל מחר ורוצה לדעת אם זה משנה מתי...אקריליק
לפי מה שזכור לי, לא משנה מתי ביוםאולי בקרובאחרונה
לגבי שעה קבועה-אני לא זוכרת.. יש מצב שלא חייבים, אבל אל תסמכי על זה, כי כאמור, לא זוכרת
בהצלחה!
בהצלחה!
יש דבר כזה דיכאון אחרי לידה רק בלילה?אנונימית(:
מתוסכלת ברמות
במהלך היום הוא איתי בבית וכיף לנו הוא די רגוע.
איך שמתחיל הלילה ועולים לישון מתחיל הבלאגן, כנראה גזים. הוא בוכה כל חמש דקות בערך , ואם נרדם על הידיים שלי הוא בוכה כשאני מחזירה אותו למיטה.
בלילות אני לרוב קמה אליו לבד כי בעלי קם מוקדם לעבודה , הוא עוזר לי בהכנת הבקבוקים..
אבל אני פשוט מתוסכלת. מתעצבנת על הילד בלילה ,מרגישה שהוא רק מקשה עליי ולא נותן לי לישון (ומרפי שאיך שאעצום עיניים הוא יבכה שוב). מרגישה אמא רעה שככה אני חסרת סבלנות בלילה. כמובן זה לא מגיע חלילה למצבי קיצון כלפיו אבל אני כן בוכה מתסכול ומתחננת אליו שיירגע והוא כזה מסכן וחסר אונים וכואב לו מהגזים ובמקום להיות סבלנית איתו ולעטוף אותו אני רק מחכה שיירדם ושאוכל לחזור לישון.
פוחדת שמתחילה לפתח איזה שהוא דכאון. אני פחות מ3 שבועות אחרי הלידה..
המלצות גם לטיפול בגזים יתקבלו בברכה
במהלך היום הוא איתי בבית וכיף לנו הוא די רגוע.
איך שמתחיל הלילה ועולים לישון מתחיל הבלאגן, כנראה גזים. הוא בוכה כל חמש דקות בערך , ואם נרדם על הידיים שלי הוא בוכה כשאני מחזירה אותו למיטה.
בלילות אני לרוב קמה אליו לבד כי בעלי קם מוקדם לעבודה , הוא עוזר לי בהכנת הבקבוקים..
אבל אני פשוט מתוסכלת. מתעצבנת על הילד בלילה ,מרגישה שהוא רק מקשה עליי ולא נותן לי לישון (ומרפי שאיך שאעצום עיניים הוא יבכה שוב). מרגישה אמא רעה שככה אני חסרת סבלנות בלילה. כמובן זה לא מגיע חלילה למצבי קיצון כלפיו אבל אני כן בוכה מתסכול ומתחננת אליו שיירגע והוא כזה מסכן וחסר אונים וכואב לו מהגזים ובמקום להיות סבלנית איתו ולעטוף אותו אני רק מחכה שיירדם ושאוכל לחזור לישון.
פוחדת שמתחילה לפתח איזה שהוא דכאון. אני פחות מ3 שבועות אחרי הלידה..
המלצות גם לטיפול בגזים יתקבלו בברכה
קודם כל ,אהבתחינם
שהבעל יטפל בו עד נגיד 12 בלילה ואז יעלה לישון
ואת תכנסי למיטה בשעה 8 בערך
לא לעשות *כלום* בבית.
לישון. מקלחת חמה ולמיטה.
את תשני 4 שעות בערך ותהיי סופר ערנית בלילה.
בנוסף,
כל הזדמנות שיש לך את עולה לישון. לא אומרת טוב רק כביסה, רק אוכל, רק שטיפה
עולה לישון!!!!!! איתו ביחד!
זה תקופה
והיא עוברת. באמת.
אני יודעת שנראה שלא
אבל היא עוברת…
ממליצה על ליקציק וביו גאיה! עוזרים מאוד!
ולא לוותר על עצמך
יש מן קטע כזה שהוא מאוד מובן שאחרי לידה אנחנו רוצות להיות מיליון אחוז רק לתינוק,
ושוכחות להעניק לעצמו אחוז אחד..
אז לא לשכוח את עצמך!! תשני בכל הזדמנות! את דקה אחרי לידה!
בהצלחה אהובה
תקופה קשה
אבל בהחלט עוברת
❤️
ואת תכנסי למיטה בשעה 8 בערך
לא לעשות *כלום* בבית.
לישון. מקלחת חמה ולמיטה.
את תשני 4 שעות בערך ותהיי סופר ערנית בלילה.
בנוסף,
כל הזדמנות שיש לך את עולה לישון. לא אומרת טוב רק כביסה, רק אוכל, רק שטיפה
עולה לישון!!!!!! איתו ביחד!
זה תקופה
והיא עוברת. באמת.
אני יודעת שנראה שלא
אבל היא עוברת…
ממליצה על ליקציק וביו גאיה! עוזרים מאוד!
ולא לוותר על עצמך
יש מן קטע כזה שהוא מאוד מובן שאחרי לידה אנחנו רוצות להיות מיליון אחוז רק לתינוק,
ושוכחות להעניק לעצמו אחוז אחד..
אז לא לשכוח את עצמך!! תשני בכל הזדמנות! את דקה אחרי לידה!
בהצלחה אהובה
תקופה קשה
אבל בהחלט עוברת
❤️
מצטרפת לכל מילה שלמעלה.חיבוק אהובה!אם_שמחה_הללויה
ואני זוכרת את עצמי תמיד בתקופות של אחרי לידה עם החשכה רמת החרדה הייתה עולה לי. היה עוזר לי לעשות מקלחת חמה ואחר עך לעסות את הגוף עם שמן שקדים , אפשר להוסיף שמנים אתריים מרגיעים כמו חבנדר, גרניום, שמיתי גם על ורבנה שהוא נגד חרדה. לבנדר מרגיע. גרניום מאזן הורמונלית.
מוסיפה על הנאמרליאניי
קודם כל מחזקת מה שכתבו לך לחלוטין
את חייבת לישון שהוא ישן לפחות בבוקר/ בצהריים לתפוס תנומה קלה כשמתאפשר ובעיקר לנוח גם אפ את לא ישנה אבל להיןת במיטה ולנוח זה חשוב לא פחות כשהוא מאפשר לך במהלך היום.
לגבי הלילה- אצלנן קבענו שבעלי יהיה עד 12 בלילה איתה וככה אני נכנסת לישון באיזור 9 .
תנסו לאמץ שיטה שתעזור לשניכם…
כמו שכתבו לך זאת תקופה את חייבת לזכור זה יעבור ויהיה קל יותר מיום ליום, אני יודעת שלא קל..
לגבי הגזים- יכולה להציע לך לשים אותו על הגב ולסןבב את הרגליים בעדינות בכיון השעון ולכפוף ברכיים בעדינות לבטן זה גורם להם לשחרר גזים.
אני יןדעת שיש סמיקול/ חליטת תה שומר? אני לא ניסיתי שומגבר מהדברים האלה אבל ראיתי שהמליצו (כמובן להתייעץ אולי עם רופאת ילדים איך אפשר להקל על הגזים).
מה לגבי תמל? אני הבאתי לה תקןפה סימיאקל קומפורט זה הקל עליה בגזים.
ודבר אחרון- אל תחמירי עם עצמך בכלל,
את דקה אחרי לידה עייפה ומותשת ויש לך גוזל קטן לטפל בו 24/7 זה ברןר שאוזלים הכוחות ואת מותשת בלילה אבל תנסי לעזור לעצמך קודם אל איך לשנות את סדר היום/ להתאזן עם בעלך כך שתצליחי לישון יותר.
תנסי גם אןלי שמיכת עיטןף זה עוזר להם להיכנס לשינה חזקה.
את אמא מהממת אני יןדעת ןבטוחה!!!
❤️
את חייבת לישון שהוא ישן לפחות בבוקר/ בצהריים לתפוס תנומה קלה כשמתאפשר ובעיקר לנוח גם אפ את לא ישנה אבל להיןת במיטה ולנוח זה חשוב לא פחות כשהוא מאפשר לך במהלך היום.
לגבי הלילה- אצלנן קבענו שבעלי יהיה עד 12 בלילה איתה וככה אני נכנסת לישון באיזור 9 .
תנסו לאמץ שיטה שתעזור לשניכם…
כמו שכתבו לך זאת תקופה את חייבת לזכור זה יעבור ויהיה קל יותר מיום ליום, אני יודעת שלא קל..
לגבי הגזים- יכולה להציע לך לשים אותו על הגב ולסןבב את הרגליים בעדינות בכיון השעון ולכפוף ברכיים בעדינות לבטן זה גורם להם לשחרר גזים.
אני יןדעת שיש סמיקול/ חליטת תה שומר? אני לא ניסיתי שומגבר מהדברים האלה אבל ראיתי שהמליצו (כמובן להתייעץ אולי עם רופאת ילדים איך אפשר להקל על הגזים).
מה לגבי תמל? אני הבאתי לה תקןפה סימיאקל קומפורט זה הקל עליה בגזים.
ודבר אחרון- אל תחמירי עם עצמך בכלל,
את דקה אחרי לידה עייפה ומותשת ויש לך גוזל קטן לטפל בו 24/7 זה ברןר שאוזלים הכוחות ואת מותשת בלילה אבל תנסי לעזור לעצמך קודם אל איך לשנות את סדר היום/ להתאזן עם בעלך כך שתצליחי לישון יותר.
תנסי גם אןלי שמיכת עיטןף זה עוזר להם להיכנס לשינה חזקה.
את אמא מהממת אני יןדעת ןבטוחה!!!
❤️
לא נשמע לי כמו דיכאון, אלא "פשוט" עייפות לא רגילה...מתואמת
וזה באמת קשה להתרגל לקימות בלילה! במיוחד אחרי שרגילים במשך שנים לישון שינה רצופה.
עייפות גדולה שכזו עלולה להתפתח לדיכאון, אבל לא מחייב בכלל. דיכאון זה בעיקר תחושה של חוסר רצון וחוסר חשק לשום דבר בחיים. ובלילה, עם הרגשת הבדידות שיש מכך שאת כאילו היחידה שערה עכשיו, הגיוני לחוש קצת ב"דאון"...
מצטרפת לעצות שנתנו לך פה, איך לישון יותר במהלך היממה. ובע"ה בהמשך תתרגלי לשינה מהסוג הזה, הלא רציף, ותצליחי להתאושש מן העייפות...
עייפות גדולה שכזו עלולה להתפתח לדיכאון, אבל לא מחייב בכלל. דיכאון זה בעיקר תחושה של חוסר רצון וחוסר חשק לשום דבר בחיים. ובלילה, עם הרגשת הבדידות שיש מכך שאת כאילו היחידה שערה עכשיו, הגיוני לחוש קצת ב"דאון"...
מצטרפת לעצות שנתנו לך פה, איך לישון יותר במהלך היממה. ובע"ה בהמשך תתרגלי לשינה מהסוג הזה, הלא רציף, ותצליחי להתאושש מן העייפות...
עוד משהו..אם_שמחה_הללויה
רק אם מתאים שישן איתכם בחדר..במיטה מטחברת. אותי זה הציל ממש. אם את מניקה בלילה זה ממש מקל.
ולגזים עזר לי בעיקר להרדים במנשא בד, מקלחת לפני שינה עיסוי של בטן של התינוק בשמן..
ולגזים עזר לי בעיקר להרדים במנשא בד, מקלחת לפני שינה עיסוי של בטן של התינוק בשמן..
תודה לכולן❤ לוקחת לי את העצות שלכן!אנונימית(:
חיבוק גדול יקרהנגמרו לי השמות
את באמת שנייה אחרי לידה ועם עייפות מצטברת ומטורפת... לא פלא שגם הרגשות והמחשבות הרעות יגיעו...
הייתי מנסה קודם כל לדאוג לשינה מתי שרק אפשר, לבקש מכל מי שיכול לשמור על המתוק אפילו לשעה ביום/צהריים/ערב וללכת לישון.
חוסר שינה בתוספת לילה זה מתכון הכי לא טעים שיש... ואפילו הרסני.
אם את צרגישה שההרגשה הרעה לא חולפת למרות זאת, או אפילו עכשיו ליתר ביטחון, את יכולה לפנות לארגון "ניצה" או לברר לגבי כך יותר לעומק
מזל טוב יקרה והרבה נחת ושעות שינה מתוקה 
❤
תודה רבה אהובה❤אנונימית(:
יקרה פתחתי פה לפני חודש וחצי בערך בדיוק כזה שרשור!!!אנונימית בהו"ל
על דיכאון לילה אחרי לידה שהרגשתי ( בגלל זה כותבת מהאנונימי...)
יכולה רק לעודד אותך ולומר לך שעובר זמן, התינוק מקבל קצת סדר ובעקבות כך גם הלילה שלך, וזה עובר, בעזרת השם. עכשיו אני כבר לא מרגישה דיכאון בלילה, בה. כן לא תמיד כיף להיות ערה בלילה אבל לא דיכאון כמו שהיה לי בהתחלה. ולאט לאט הגזים מתחילים להעלם, וגם לנסיך שלך זה יקרה!
יכולה רק לעודד אותך ולומר לך שעובר זמן, התינוק מקבל קצת סדר ובעקבות כך גם הלילה שלך, וזה עובר, בעזרת השם. עכשיו אני כבר לא מרגישה דיכאון בלילה, בה. כן לא תמיד כיף להיות ערה בלילה אבל לא דיכאון כמו שהיה לי בהתחלה. ולאט לאט הגזים מתחילים להעלם, וגם לנסיך שלך זה יקרה!
בע"ה! תודה רבה❤אנונימית(:
רק משתפת אתכן שאתמולאנונימית(:
עליתי לישון איתו ב8 בערב עד 11
והיה לי לילה הרבה יותר טוב! הוא גם ישן טוב בין ההאכלות אז הצלחתי לישון איתו..
אז תודה על העצה הזו!! לגמרי מאמצת לי
והיה לי לילה הרבה יותר טוב! הוא גם ישן טוב בין ההאכלות אז הצלחתי לישון איתו..
אז תודה על העצה הזו!! לגמרי מאמצת לי
מעולה!!! כיף לשמוע 💗ליאנייאחרונה
מחזור מאחר ומה הסיכויירח נעלם
הי, חדשה פה. אתחיל בגדול- בטיפולי פוריות, הייתי אמורה לבייץ אבל נדחה לי הביוץ בגלל שלקחתי אורגלוטרן (מעכב ביוץ). מסיבות כאלה ואחרות לא המשכתי לשאיבה. לפני שבועיים התחלתי להרגיש כאבי בטן ולמחרת זה היה השיא, וחשבתי שזה ביוץ. אבל עד עכשיו לא הגיע המחזור ועברו 16 ימים.
הסיכוי נמוך (לא סתם עוברת טיפולי פוריות...) אבל איך זה שהמחזור עוד לא מופיע?
הסיכוי נמוך (לא סתם עוברת טיפולי פוריות...) אבל איך זה שהמחזור עוד לא מופיע?
לא מאד מבינה בזה, אבל למה לא לעשות בדיקה?:-)
לא רוצה להתאכזבירח נעלם
מלחיץ באמת ממש!:-)
אבל אולי עדיף במקום לפתח ציפיות...
ובבדיקת דם,שיהיה אמין
ובבדיקת דם,שיהיה אמין
לא מבינה גם, אבל ברוכה הבאה רקלתשוהנ
יש מצב שהכאב לא היה ביוץ?ירח נעלם
יכול להיות שהביוץ בא אחרי שיש כאבי בטן?
כן, קרה ליפשיטאאחרונה
הייתי במעקב והרופאה אמרה לי שהביוץ בפועל היה יום אחרי שהרגשתי כאבים..
תינוק בן חודש לא רגוע..אושר כפול
אני מתחילה לחשוב שזה לא תקין...
הוא בוכה ברוב הזמן שלא יונק.
בשבוע השני שלו ישן בין ההנקות כשעתיים-שלוש כל פעם אבל משהו השתבש. ראיתי שתינוק צריך לישון 16-18 שעות בגיל הזה והוא ישן בערך 8-10 שעות במצטבר ביממה, כולל הלילה ויש רק כמה דקות במהלך היום שהוא סתם שוכב רגוע ומסתכל מסביב, כל שאר הזמן צריך ידיים וגם אז לפעמים זה תוך כדי צרחות שלו
לפעמים ברור שזו הבטן, לפעמים אין לי מושג... אם אחזיק אותו על הידיים, לפעמים הוא כן יכול להירדם גם ל3 שעות, אבל זה מפחיד אותי מאד להירדם איתו.
ברור לי שהוא יונק מספיק כי הוא נהיה ממש שמנמנן וגם יש לו חיתולים מלאים.
הוא נראה ממש סובל ומיותר לציין שאין לי כך אפשרות לתפקד בבית עם שאר הילדים ואני מותשת מלילות של להרים- להוריד וכל הגוף שלי תפוס מזה שהוא על הידיים כל הזמן.
זה דורש בירור רופא לדעתכן??
הוא בוכה ברוב הזמן שלא יונק.
בשבוע השני שלו ישן בין ההנקות כשעתיים-שלוש כל פעם אבל משהו השתבש. ראיתי שתינוק צריך לישון 16-18 שעות בגיל הזה והוא ישן בערך 8-10 שעות במצטבר ביממה, כולל הלילה ויש רק כמה דקות במהלך היום שהוא סתם שוכב רגוע ומסתכל מסביב, כל שאר הזמן צריך ידיים וגם אז לפעמים זה תוך כדי צרחות שלו
לפעמים ברור שזו הבטן, לפעמים אין לי מושג... אם אחזיק אותו על הידיים, לפעמים הוא כן יכול להירדם גם ל3 שעות, אבל זה מפחיד אותי מאד להירדם איתו.ברור לי שהוא יונק מספיק כי הוא נהיה ממש שמנמנן וגם יש לו חיתולים מלאים.
הוא נראה ממש סובל ומיותר לציין שאין לי כך אפשרות לתפקד בבית עם שאר הילדים ואני מותשת מלילות של להרים- להוריד וכל הגוף שלי תפוס מזה שהוא על הידיים כל הזמן.
זה דורש בירור רופא לדעתכן??
וואו איזה קשה!!רק טוב=)
אם נראה לך שהוא סובל מהבטן הייתי מנסה להוריד לגמרי מוצרי חלב, לא מנסיון אבל הרבה אומרות שעוזר..
אני בכל מקרה הולכת בגיל חודששחרית*
לרופא ילדים לבדיקה ראשונה.
אז בהחלט שווה ללכת לבדוק.
אז בהחלט שווה ללכת לבדוק.
שווה ללכתדפני11
למרות שבהחחט יש תינוקות כאלו, שההסתגלות לעולם קשה להם והם בוכים המון...
מה שלי נשמע, שיכול להיות שזה ריפלוקס, אולי גם סמוי.
ואז הם ממש סובלים
לכן כדאי ללכת, אין מה להפסיד...
מה שלי נשמע, שיכול להיות שזה ריפלוקס, אולי גם סמוי.
ואז הם ממש סובלים
לכן כדאי ללכת, אין מה להפסיד...
לדעתי כן. תשאלי אולי זה ריפלוקסיראת גאולה
לבת שלי היה ריפלוקס סמוי (בלי סימנים חיצוניים, עלתה במשקל ולא פלטה).והיא צרחה ברציפות במשך כמה חודשים עד שקיבלה תרופה וקיבלנו ילדה חדשה!
לפי החוויה שלי- מה שתיארת=תינוק קטן😒😊רקלרגעכאן
אצלי כולם
רצו רק ידיים
8-10 שעות ישן ביממה במיטה?
אצלי בגיל הזה שעה אחת במיטה זה חגיגה
בלילות ישנו רק צמוד אלי
ביום במנשא
ורק לפעמים בעגלה או בעריסה..
וכןצהרבה מזה בגלל גזים- שזה דומה למה שתיארת..
זה גם צורך רגשי
וגם פיזי
ומתאזן לאט לאט..כל חודש נהיה יותר קל
וימים קשים יש בין לבין תמיד...
לשלול ריפלוקס זה לא רע אז אם ירגיע אותך לכי לרופא
עם הבכורה הלכנו כמה וכמה פעמים
לשווא..
אבל ןפעמים כן זה יכל לעזור
או רק להרגיע
בכל מקרה קחי אויר
תינוקות לא ישנים לפי הספר
ולדעתי רובם אפילו ...גורמים לנו כאמהות לחוסר שינה וחוסר זמן לעשות משהו..
בחופשות לידה בקושי לאגול או ללכת לשרותים אני מספיקה
וגטוחה שיהיו כאלה שיזדהו איתי
העיקוד זה שזה זמני ומשתפר עם הזמן.ושהם מתוקיםםם😍😍😍
רצו רק ידיים
8-10 שעות ישן ביממה במיטה?
אצלי בגיל הזה שעה אחת במיטה זה חגיגה
בלילות ישנו רק צמוד אלי
ביום במנשא
ורק לפעמים בעגלה או בעריסה..
וכןצהרבה מזה בגלל גזים- שזה דומה למה שתיארת..
זה גם צורך רגשי
וגם פיזי
ומתאזן לאט לאט..כל חודש נהיה יותר קל
וימים קשים יש בין לבין תמיד...
לשלול ריפלוקס זה לא רע אז אם ירגיע אותך לכי לרופא
עם הבכורה הלכנו כמה וכמה פעמים
לשווא..
אבל ןפעמים כן זה יכל לעזור
או רק להרגיע
בכל מקרה קחי אויר
תינוקות לא ישנים לפי הספר
ולדעתי רובם אפילו ...גורמים לנו כאמהות לחוסר שינה וחוסר זמן לעשות משהו..
בחופשות לידה בקושי לאגול או ללכת לשרותים אני מספיקה
וגטוחה שיהיו כאלה שיזדהו איתי
העיקוד זה שזה זמני ומשתפר עם הזמן.ושהם מתוקיםםם😍😍😍
תודה על זה❤️דיקלה91
ממליצה לך ללכת לשקול אותותמיד להודות
אצלי הבכי התברר כרעב למרות שהיה ברור לי שהיא אוכלת מספיק ולקח לי שנים להתאושש מרגשות האשם.
מאז אני תמיד הולכת לבדוק שעולים מספיק במשקל.
מאז אני תמיד הולכת לבדוק שעולים מספיק במשקל.
יש סיכוי שזה גזיםהריון_ראשון
בול המצב שלי. רק שילד ראשוןדיקלה91
גם שלי ככהסיפור_של_הלב
גזים ריפלוקס וכל הבעיות האפשריות..
מקווה שיעבור בגיל 3 חודשים כמו שאומרים
מקווה שיעבור בגיל 3 חודשים כמו שאומרים
אם זה ריפלוקס סמוי- כשהילד לא פולטאנונימית-אנמית
ממש ממליצה לקבל את התרופה , אומפרזול ,הציל אותי
כן יקירהציפיפיצי
זה דורש בירור רפואי
כתבתי קודם כאן לעוד מישהי....
אני עם תינוק בן חודשיים שבגיל חודש וקצת כבר היה עם דלקת אוזניים רצינית.
שווה לבדוק ולעשות בירור
במיוחד שאת לא אמא לילד פעם ראשונה ויודעת להבדיל מתי זה גזים ומתי זה פשוט משהו אחר.
וממליצה בחום, לעשות מה שהלב האימהי שלך מרגיש. מניסיון שלי, כמה שפשוט להקשיב לאחרים
ופשוט ללכת לבדוק ולהירגע.
תודה רבה לכל מי שהגיבה!!אושר כפול
אז ב"ה המצב ממש השתפר!!!
גיליתי מאכל שבוודאות עשה לו גזים נוראיים והורדתי והתחלתי להשכיב על הבטן במהלך היום כשהוא לידי והוא ישן כך רצוף גם שעתיים.. בלילה אני משכיבה אותו על הבטן כשהוא נראה לי עייף, טיפה מנדנדת והוא נרדם. אחרי חצי שעה אני הופכת אותו לגב והוא נשאר לישון רגוע לרוב לשעתיים. גם גיליתי איך לעזור לו לשחרר גזים/יציאות וזה ממש מקל עליו ועלי.
לשקול לא הלכתי כי אני פשוט רואה שהוא אוכל ממש טוב ומתעגל אבל יש לי תור לטיפת חלב בתחילת שבוע אז מקווה לשמוע שאכן עולה וגם אברר אם יש צורך באמת ללכת לרופא (מעדיפה כמה שפחות להיות בסביבת אנשים וק"ו חולים), אבל ב"ה הרבה פחות לחוצה, הודות לכולכן!!! ורקלרגעכאן מתבאסת שלא קראתי תגובה כזו עם הבכורה שלי שעשתה לנו שמח..כמה רגשות אשם ודאגות היה חוסך לי... עוזר לשמוע גם את הצד הזה, שתינוק יכול להיות פשוט קשה בלי סיבה ספציפית.
בהצלחה לכל מי שבאותו שלב שלי והרבה לילות מלאי שינה מתוקה!
גיליתי מאכל שבוודאות עשה לו גזים נוראיים והורדתי והתחלתי להשכיב על הבטן במהלך היום כשהוא לידי והוא ישן כך רצוף גם שעתיים.. בלילה אני משכיבה אותו על הבטן כשהוא נראה לי עייף, טיפה מנדנדת והוא נרדם. אחרי חצי שעה אני הופכת אותו לגב והוא נשאר לישון רגוע לרוב לשעתיים. גם גיליתי איך לעזור לו לשחרר גזים/יציאות וזה ממש מקל עליו ועלי.
לשקול לא הלכתי כי אני פשוט רואה שהוא אוכל ממש טוב ומתעגל אבל יש לי תור לטיפת חלב בתחילת שבוע אז מקווה לשמוע שאכן עולה וגם אברר אם יש צורך באמת ללכת לרופא (מעדיפה כמה שפחות להיות בסביבת אנשים וק"ו חולים), אבל ב"ה הרבה פחות לחוצה, הודות לכולכן!!! ורקלרגעכאן מתבאסת שלא קראתי תגובה כזו עם הבכורה שלי שעשתה לנו שמח..כמה רגשות אשם ודאגות היה חוסך לי... עוזר לשמוע גם את הצד הזה, שתינוק יכול להיות פשוט קשה בלי סיבה ספציפית.
בהצלחה לכל מי שבאותו שלב שלי והרבה לילות מלאי שינה מתוקה!
איזה כיף, ב"ה!רק טוב=)
איזה יופי!אביולאחרונה
גם אני השכבתי על הבטן כשראיתי שזה מה שעוזר.
כדאי ללכת לרופאאביול
למרות שאצלי הקטנה שלי היה משהו דומה, ועבר בגיל שלושה חודשים. כנראה היה גזים. אבל זה לא היה עד כדי כך... אצלי שאלתי רופא ולא היה משהו חריג
"אחינו כל בית ישראלנגמרו לי השמות
הנתונים בצרה ובשביה
העומדים בין בים ובין ביבשה
המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה
ומאפילה לאורה
ומשעבוד לגאולה
השתא בעגלא ובזמן קריב"
וואו. איך הרגשתי את המילים האלה על בשרי בתקופה האחרונה.
מנסה להעלות קצת מזה על הכתב, במקום הזה שכ"כ יקר לי.
הרגשתי ממש ממש לא טוב.
זה היה כל כך הרבה דברים ביחד... וזה נראה כמו נצח.
בליל של דברים קשים אחד בתוך השני, ורק מנסים למצוא איפה אנחנו בתוך כל זה.
הכאבים היו יותר מהכל, משהו מפחיד שפשוט משתק וזהו, אי אפשר לתפקד.
גם כשמנסים לישון, גם כשרק שוכבים במיטה – הכאב הזה
ואתה פשוט חסר אונים למולו...
גם לנוח אי אפשר,
ומשככי הכאבים בקושי בקושי עוזרים, אז גם כשלוקחים אותם סביב השעון עדיין מרגישים פשוט משותקים ח"ו,
והקור הזה, קור שחודר את העצמות, ובדיוק אז המזגן מקולקל. ומגיע הטכנאי ואומר שהוא לא יודע איך לתקן. וקר. כל הזמן קר. אז מאלתרים ומנסים עם דברים אחרים.
והדברים הקטנים האלה, שפתאום כל אחד מהם מצטרף לחוסר אונים ולתחושה של הקושי, אם זו הכביסה הרטובה שנערמת וגם המייבש התקלקל,
הכוחות שפשוט יצאו מהגוף ואין מושג איפה הם או מתי ואם הם יחזרו אי פעם,
הדאגה לאיש שגם לא מרגיש טוב וגם כאוב מאוד כבר יותר מדי ימים
הדאגה לילדים, לכל אחד ואחת מהם, דאגה כללית שיהיו בסדר ושיהיה להם טוב, ודאגה פרטית לכל אחד במה שהוא צריך בשלמות.
הדאגה לעצמי שמה קורה לי פתאום? מה זו ההרגשה הרעה הזו? ואיך יוצאים ממנה? ולמה היא לא עוברת?
הדאגה לאחים, להורים, לעולם כולו, ששומעים גם בפן האישי-משפחתי וגם בפן הכללי-עולמי שפשוט כולם כולם לא מרגישים טוב!
ושוב תחושת חוסר האונים
ובידוד.
ואי אפשר להיות עם הילדים.
וגם אישי וגם אני בבידוד.
ואיך הילדים יסתדרו? אבל מצד שני הם חייבים כי אנחנו לא רוצים שיחלו חלילה ויפגעו חלילה, אז אין ברירה.
והם מדהימים, מסתדרים, מתבגרים בעל כורחם, מנסים מה שאפשר, מדהימים ממש!
ושבת.
והאמצעי, בן 9, עושה קידוש לאחים שלו ואני מהחדר שומעת ודמעות של הודיה עצומה לקב"ה.
והגדולה מוזגת להם מהאוכל.
והם יושבים שם, שלושתם, ואוכלים ארוחת שבת בלי אבא ואמא.
והם עוד יום ועוד יום דואגים אחד לשניה,
כמה קטנים ככה גדולים מהחיים!
ושוב הכאבים האלה, שלא מרפים לרגע.
ואז מגיע הלילה. ולכאב מצטרף הפחד, החרדה, מה יהיה ומה יש בכלל עכשיו? ואיך נסתדר? ואיך אפשר להכיל את הכאב המשוגע הזה?!
וזה לבכות בכל פעולה שהיא מכאב ומתסכול,
ללכת לשירותים ולבכות,
לישון ולבכות,
אי אפשר להכיל את זה
מרגישה שאני משתגעת מכאב.
והגעגוע לעבודה, לזוגות, לאנשים
והגעגוע לביחד ולא לבידוד הבודד
והגעגוע לקירבה, לפנים בלי מסיכה
והבית שדורש את שלו ולא מקבל,
והזוגיות שרוצה יותר אבל אי אפשר עם המחלה הזאת
ובית הספר שאין והנפש של הילדים ושלי ושל כולם
ושוב הכאבים
והלילות
והפחדים
והחרדות
ואתה תלוי על בלימה
ומרגישה כל כך חזק כל הזמן ש"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"
ואז הגדולה מתחילה גם להרגיש לא טוב.
ובדיקה, והיא חיובית.
ואז גם האחים שלה.
ואז כולנו מאומתים. וכולנו בבידוד.
ולפחות אפשר לחבק, כמה היה חסר החיבוק,
כמה הילדים ממש התחננו לחיבוק הזה וזה קרע אותי מבפנים לא להיות יכולה להעניק להם אותו. לראות את הדמעה של היל שאומר: אני רוצה להיות חיובי כדי לחבק אותך אני רוצה חיבוק! ואת בוכה ואומרת שאת לא יכולה כדי לא להדביק וכדי לשמור עליו...
ועוד יום עובר, ועוד יום,
ולדאוג גם ממה שהכי פחדתי, שלא יקרה להם כלום, שלא יכאב להם כלום, שהם לא יפגעו,
ובתוך כל הדאגות האינסופיות להמשיך ולהרגיש חסרת כוחות וחסרת אונים.
והמעגלים שצריכים ישועה רק הולכים וגדלים, והכאב והקושי ששומעים בכל מעגל רק הולך וגדל,
ואין שום יכולת לעזור, אפילו לא לעצמי.
וכמה שזה מתסכל.
ובתוך כל החושך הקב"ה הטוב והמטיב שולח גם הרבה הרבה אור.
וכל יום הודעות של אהבה, של דאגה, של התעניינות,
של הצעות עזרה, של תפילות, של לב ועוד לב כאלה ענקיים וזוהרים מרוב טוב!
והידיעה הברורה שהקב"ה משגיח על הכל והכל בידיו. ושיהיה טוב, יהיה בטוח!
ועוברים הימים,
וסוף סוף הכוחות מתחילים לחזור ואפשר קצת לנשום, לחיות, לכתוב.
ו"קטונתי מכל החסדים ןמכל האמת שעשית את עבדך... כי חסדך גדול עליי והצלת נפשי משאול תחתיה"
ומנסה קצת לעבד את הדברים וקצת להבין או להתחיל להבין מה היה כאן.
קורונה.
וכל הארץ, כל העולם בעצם במצב מלחמה
ובמלחמה יש הרוגים/נפגעים
ואם אי אפשר שתהיה מלחמה ללא הרוגים, אני מעדיפה "לבחור" את ההרוגים במלחמה הזו, כמה שאפשר.
אז ההרוגים אצלי היו למשל רגשות האשמה.
אני לא יכולה איתכם עכשיו, אז מצטערת אני מקריבה אתכם במלחמה הזו.
וההרוגים היו גם כמה מהאידיאלים
כמו האידיאל שהילדים יהיו בלי מסכים,
האידיאל שיהיה רק אוכל מבושל
ועוד ועוד אידיאלים שהלכו ונפלו שדודים.
אני לא יכולה לממש אתכם עכשיו, אז מצטערת אני מקריבה אתכם במלחמה הזו.
כי עדיף לי שתפלו מאשר שתהיה קריסה של כל המערכות, מאשר שההרוגים חלילה יהיו במקומות שבהם אני בשום פנים ואופן לא מסכימה שיהיו! כמו הזוגיות, השפיות, האנשים, הילדים. הם קודמים לכם!
אז אתם נפלתם בקרב הזה.
כי זה מצב חירום.
וזו מלחמה.
ובמצב חירום הכוחות עוד יותר מוגבלים
אז לפחות נבין את עצמנו.
ולפעמים יש זמנים שבהם צריך רק לשרוד.
רק להחזיק את הראש מעל המים.
ותמיד זה נכון, אבל עכשיו עוד יותר: "איש את רעהו יעזורו ולאחין יאמר חזק "
כמה כמה כוח יש בערבות ההדדית הזו!
באחדות הזו!
באהבה ובנתינה האלה!
כולנו לפעמים למעלה
ולפעמים למטה
אז מתי שאנחנו למעלה – אם נצליח להאיר, אפילו במעט, ולו עוד נפש אחת – דיינו
ומתי שאנחנו למטה – נלמד גם *לקבל* את האור הזה מאחרים שכרגע יותר למעלה, או שכרגע יכולים *לתת* לנו. כי בלי זה אי אפשר.
ושוב תודה רבה לכולכן אחת אחת על כל התפילות כאן ובפרטי
אני מודה מקרב קרב לב לכל אחת באופן אישי: את יודעת כמה נתת לי והענקת לי ולא הייתי מצליחה לשרוד את זה בלעדייך!
והלוואי שהקב"ה ישלח לך, ולכל אחת ואחת, ולכל עם ישראל את כל הברכות והישועות שכל אחד צריך במהרה, בגלוי, בחסד, בשלמות, במהרה ובשמחה
ולכל אלה שעדיין בתוך קושי, כל קושי שהוא, רוצה גם להגיד לכם -
יהיה טוב! יהיה!
גם אם עכשיו לא רואים את זה
וגם אם קיוונו פעם אחת – לקוות פעם נוספת.
"קווה אל השם
חזק ויאמץ לבך -
וקווה אל ה'"
אמן🙏🏻 כתבת מדהיםשירת חיי🎷🎼
כל כך אמיתי ומביע..
וחכם ומחכים כמו תמיד!!!
תמיד קוראת כל מילה שלך בשקיקה❣
שתהיה רפואה שלמה ותבשרי אותנו רק בשורות טובות תמיד🙏🏻
וחכם ומחכים כמו תמיד!!!
תמיד קוראת כל מילה שלך בשקיקה❣
שתהיה רפואה שלמה ותבשרי אותנו רק בשורות טובות תמיד🙏🏻
אמן ואמן תודה רבה לך יקרה ❤נגמרו לי השמות
את פשוט מהממת!!ליאל 24
ובאמת שמגיע לך כמויות של טוב ואושר על העזרה יוצאת הדופן שאת נותנת פה לנשים ❤🙏
תודה ממש 🙏❤נגמרו לי השמות
ריגשת אותי!!!מאוהבת בילדי
בכתיבה, באמת, בנגיעה ללב, בדיוק...
את פשוט מהממת!
תודה רבה יקרה ❤❤נגמרו לי השמות
את מרגשת. לקחתי את המסר לזכור מה חשוב באמתאחתפלוס
שתמיד תרגישי טוב
אמן ואמן תודה רבה רבהנגמרו לי השמות
יקרה! נשמע ככ קשה!!חדקרן
ברוך רופא חולים...
המשך התאוששות קלה ומהירה, ובריאות איתנה לך ולכל המשפחה!
המשך התאוששות קלה ומהירה, ובריאות איתנה לך ולכל המשפחה!
אמן!!! תודה רבה ❤נגמרו לי השמות
וכמה שהבריאות היא באמת נכס יקר יקר
את נהדרתאן אליוט
רק בריאות לך ולמשפחתך
ובאמת, במצב זהה שכולנו עם קורונה, באמת אין מקום לרגשות אשמה על הורדת סטנדרטים. זה מתבקש. וחשוב לדעת גם לשחרר..
ובאמת, במצב זהה שכולנו עם קורונה, באמת אין מקום לרגשות אשמה על הורדת סטנדרטים. זה מתבקש. וחשוב לדעת גם לשחרר..
רפואה שלמה לכולכם יקרה ותודה רבה לך ❤🙏נגמרו לי השמות
וואו! אני עם דמעות!אני אמא
איזה גיבורה את! גיבור האיש שלך והילדים! כמה עוצמות ❤️
תודה רבה רבה יקרה ❤🙏נגמרו לי השמות
ממש שמחה לשמוע שאתם מרגישים טוב יותר!מיואשת******
בע״ה שיעבור לגמרי ובלי תופעות לוואי
נשמע שהיה לכם ממש לא קל ❣️
האמת אני ממש ממש מתרשמת ממך שאחרי שנתיים של קורונה עדיין ״חילול״ אידיאלים כמו אוכל קנוי וזמן מסך מדגדגים לך מצפון אני אחרי הסגר הראשון שנמכתי אותם מדרגה עשר לדרגה 3-4 כזה…
כל הכבוד שהצלחת לשמור על רמות גבוהות כאלו כל כך הרבה זמן, ומקווה מאד מאד שעכשיו תחיו קצת יותר בשלוות הנפש (יש משהו כשלא פוחדים להידבק יותר שנורא מרגיע)
חיבוק ענק!
נשמע שהיה לכם ממש לא קל ❣️
האמת אני ממש ממש מתרשמת ממך שאחרי שנתיים של קורונה עדיין ״חילול״ אידיאלים כמו אוכל קנוי וזמן מסך מדגדגים לך מצפון
אני אחרי הסגר הראשון שנמכתי אותם מדרגה עשר לדרגה 3-4 כזה…כל הכבוד שהצלחת לשמור על רמות גבוהות כאלו כל כך הרבה זמן, ומקווה מאד מאד שעכשיו תחיו קצת יותר בשלוות הנפש (יש משהו כשלא פוחדים להידבק יותר שנורא מרגיע)
חיבוק ענק!
תודה לך יקרה ❤❤נגמרו לי השמות
האמת ששינמכתי אותם באמת הרבה לפני,
פשוט בתקופה הזו זה שבר שיאים חדשים...
לא כדאי לכתוב אפילו עד כמה
ותודה על מה שכתבת, האמת שאין לי מושג איך זה עובד, אםן נדבקנו כולנו אי אפשר להידבק שוב?
אפשר אבל לא בזמן הקרוב כמה שידוע לי מיואשת******
לא ברור בכלל עם האומיקרון. מכירה חולים מאוקטובר שלוחים עכשיואורוש3
וואו, אני דומעת פה! מה עברת, מה עברתם!השם בשימוש כבר
ב"ה שזה מאחוריכם יחסית..
כ"כ יפה כתבת,
וכ"כ נכון - אהבתי את סדרי העדיפויות בזמן מלחמה, שנבין את עצמינו וזה בסדר במצבים כאלה רק להחזיק את הראש מעל המים..
אמן על ברכותייך
ושתהיו תמיד שמחים, טובי לב ובריאים!
💜💙💚❤️🧡💛
כ"כ יפה כתבת,
וכ"כ נכון - אהבתי את סדרי העדיפויות בזמן מלחמה, שנבין את עצמינו וזה בסדר במצבים כאלה רק להחזיק את הראש מעל המים..
אמן על ברכותייך
ושתהיו תמיד שמחים, טובי לב ובריאים!
💜💙💚❤️🧡💛
אמן ואמן אילו ברכות נפלאות, תודה רבה לך יקרה ❤❤❤נגמרו לי השמות
וואי נשמע סיוט. מלחיץ הכאבים.אורוש3
הלוואי שיחלוף בלי שום השלכות מעבר לכך!! בריאות ושמחה מעכשיו!
בטוחה שקבלתם החלטות בשיקול דעת ממש וכמובן שזה לגיטימי מאוד. אבל בשביל הקוראות, אומרים שבאומיקרון עוד יש פחות טעם לשמור בתוך הבית. וגם לפני כן זה היה חצי כח. פשוט הוא מדבק מדי... וזה נשמע שהיו כמה ימים קשוחים ברמות שזה רק הקשה יותר.
בבריאות לכולם ושלא נצטרך לעמוד מול החלטות כאלה יותר ואף פעם.
בטוחה שקבלתם החלטות בשיקול דעת ממש וכמובן שזה לגיטימי מאוד. אבל בשביל הקוראות, אומרים שבאומיקרון עוד יש פחות טעם לשמור בתוך הבית. וגם לפני כן זה היה חצי כח. פשוט הוא מדבק מדי... וזה נשמע שהיו כמה ימים קשוחים ברמות שזה רק הקשה יותר.
בבריאות לכולם ושלא נצטרך לעמוד מול החלטות כאלה יותר ואף פעם.
אמן ואמן יקרה... תודה רבה לך ❤נגמרו לי השמות
מסכימה..אין מה לשמור בתוך הבית באומריקוןיערת דבש
במיוחד אם 2 ההורים חולים והילדים צעירים וקטנים עדיין
מנסיון גם שלנו
לטעמי יש גם מחירים נפשיים שהם גרועים מהדבקות
אצל ילדים במיוחד
ברוך ה׳ שאת במצב לכתוב ❤️!!קמה ש.
בס״ד
נשמע קשה, קשה...
באמת דורש עיבוד והתאוששות מהכל...
מרגש לקרוא על הילדים הנפלאים! 🥰
בריאות איתנה לך, לכל המשפחה ולכל מי שזקוק!! 🤍🤍🤍
נשמע קשה, קשה...
באמת דורש עיבוד והתאוששות מהכל...
מרגש לקרוא על הילדים הנפלאים! 🥰
בריאות איתנה לך, לכל המשפחה ולכל מי שזקוק!! 🤍🤍🤍
תודה רבה לך אהובה שאת ❤❤נגמרו לי השמות
אמאל'ה אני עם דמעותהכל בנחת
ממש ממש ריגשת. נשמע קשה מאדדדדדד. מקוה שאתן מרגישים טוב בגוף ובנפש❤️❤️❤️❤️❤️רק בריאות
אמן ואמן תודה רבה רבה 🙏❤נגמרו לי השמות
את מהממת את מדהימה הלוואי שתקומי כבר ותרגישי הכי טוב בעולם.רויטל.
מרגשת!! ❤️❤️לפניו ברננה!אחרונה
ברוך רופא חולים!!
תולעים יכולים להיות רק בטוסיק או גם מקדימה?כי לעולם חסדו
הבת שלי נוגעת הרבה בפות ומתעוררת המון בלילה.
יכולהיות שזה תולעים?
יכולהיות שזה תולעים?
כן זה בד"כ מה שקורהבתי 123
למרות שהיא לא מתלוננת או בוכה?כי לעולם חסדו
כןבתי 123
אז מה לעשות?כי לעולם חסדו
לא ראיתי תולעים...
לבקש מהרופאה מרשם?
לבקש מהרופאה מרשם?
תנסי בלילהאמא_טריה_ל-2
להאיר עם פנס בפי הטבעת ובפות כשמתעוררת.
אני ניסיתי אמבטיית סוכר גם, אומרים שהן יוצאות, אבל לא ראיתי כלום...
אולי הרופא ייתן מרשם על סמך התיאור שלך בלבד, גם בלי שראית אותן...
אני ניסיתי אמבטיית סוכר גם, אומרים שהן יוצאות, אבל לא ראיתי כלום...
אולי הרופא ייתן מרשם על סמך התיאור שלך בלבד, גם בלי שראית אותן...
כן!! תבקשיאין כמו טאטע!
גם אצל הבת שלי חיפשתי כמה וכמה פעמים ולא ראיתי כלום!.ולקח כמה שבועות בערך עד שהבנתי שזה תולעים.
לילה אחרי הורמוקס- שקט!! לא סבלה יותר!.
עדיף שתבקשי מרשם ויהיו לכן לילות רגועים.
לילה אחרי הורמוקס- שקט!! לא סבלה יותר!.
עדיף שתבקשי מרשם ויהיו לכן לילות רגועים.
תנסי בכל זאת עם פנס בלילה . אפשר לבקש מרשםבתי 123
גם בלי לבדוק.
ואפשר לבקש בדיקת צואה
ואפשר לבקש בדיקת צואה
קשה מאוד מאוד לראות אותןיראת גאולה
זה נראה כמו פס לכלוך לבן/שקוף, כמו סיב של בד או של נייר טואלט...
אחרי שהן מתותאפונה
אבל כשהן חיות לא קשה בכלל
מעניין מה שאת אומרתיראת גאולה
ראיתי אותן חיות ככל הנראה,
כי זה היה מיד אחרי דיווח על כאב. (כלומר כל כמה דק' דיווח חדש על תולעת שיוצאת, ואני מוצאת חוט...)
ואף פעם לא ראיתי משהו אחר! למרות שלצערי התולעים כאן לא נדירות 🙄
כי זה היה מיד אחרי דיווח על כאב. (כלומר כל כמה דק' דיווח חדש על תולעת שיוצאת, ואני מוצאת חוט...)
ואף פעם לא ראיתי משהו אחר! למרות שלצערי התולעים כאן לא נדירות 🙄
אצלי כשהם מתלונניםאפונה
לרוב התולעת בפנים ולא יוצאת.
אם את רוצה לראות אותן תסתכלי כשהילד ישן ורפוי
כשהן חיות הן זזות
אם את רוצה לראות אותן תסתכלי כשהילד ישן ורפוי
כשהן חיות הן זזות
נשמע כאילו יש אצלנו תולעים אחרות 🤭יראת גאולהאחרונה
אנסה את מה שאת אומרת. מקווה שלא תהיה הזדמנות 🙄
לבדוק לפני שהיא מתעוררתאפונה
בערך שעה אחרי שהיא נרדמת, כשישנה בנחת
תחפשיבת 30
הן מתחפרות מקדימה.
זה דוחה אבל רק אם שולפים אותן אז יש הקלה
זה דוחה אבל רק אם שולפים אותן אז יש הקלה
בול את מתארת את אתמול בלילה אצלנואמא_טריה_ל-2
וכן, הייתה תולעת שנדדה לפות...
נתתי ורמוקס היום לכל הבית, וכיבסתי הכל.
מתפללת שעבד...
נתתי ורמוקס היום לכל הבית, וכיבסתי הכל.
מתפללת שעבד...
כןזמני לשליש1
תנסי עם פנס לראות..
למי שצריכה-ראיתי עכשו בסופר פארם שיש מבצע על פריג'נטליאולי בקרוב
יש 2 ב-120 על הפרינג'טלי של סופרהב. כמעט בטוחה שראיתי עליו גם בד"צ
סופהרב הם בדרך כלל בד"צ עד"ח..באר מרים
תודה רבה ❤️ציפצופיתאחרונה
ממש ממש עצובה... הקורונה הגיעה גם אלינואנונימית בהו"ל
אנחנו כל כך נזהרים... בעלי ואני מחוסנים שלוש מנות ועובדים מהבית.
לא רק שלא פגשנו אף אחד חיובי, אלא שלא פגשנו אף אחד בכלל! כבר שנתיים לא נפגשים עם המשפחה בכלל, על חברים בכלל אין מה לדבר. ועוד מאז שהתחיל האומיקרון אנחנו עוד יותר זהירים, באמת שלא נפגשנו עם אף אחד (כולל משפחה קרובה) בחודשיים האחרונים.
והנה זה הגיע גם אלינו....
שני הילדים חטפו את זה ממש קשה... בן 3 ובת 8 חודשים. היא כל כך אומללה ומסכנה שבא לי לבכות.
לא יודעת למה אומרים שאומיקרון קל, בעלי ואני מחוסנים והיינו ממש מושבתים והילדים בכלל... עדיין ממש בתוך זה.
הקטנה בכלל יונקת (הנקה די מלאה, בקושי אוכלת מוצקים), גם זה לא עזר לה לחטוף את זה בצורה קלה.
כל כך פחדתי מהידבקות של הילדים, בטח תינוקות עד גיל שנה, והנה הסיוט שלי התממש.
ולא מבינה מאיפה חטפנו את זה, פשוט לא מבינה.
ועצוב לי ממש להגיד אבל זה כנראה ממני. כי אני התחלתי להרגיש רע ראשונה.
עכשיו תבינו שאני לא יוצאת מהבית בכלל!!! באמת!
אבל בשבוע שעבר יצאתי פעמיים מהבית: לקחתי את הקטנה לרופא (בגלל משהו לא קשור לקורונה בכלל), ויומיים אחכ הלכתי לבית מרקחת לקנות לה תרופה. וזהו!!!
לא דיברתי עם אף אחד, לא נפגשתי עם אף אחד, אף אחד לא השתעל עליי או משהו כזה, אפילו לא חיכיתי בתור. וכנראה מהביקור הזה בבית מרקחת כל הבית נדבק.
מרגישה כל כך רע שאני זו שהכנסתי את הצרה הזו הביתה. שהילדים כל כך מסכנים בגללי. ממש מרגישה שבגדתי באמון שהם נתנו בי, באמא שלהם.
שנתיים נמנענו מזה, היינו כל כך זהירים. והנה גם אלינו זה הגיע.
ואני מתה מפחד על הילדים. על נזקים לטווח הארוך, על נזקים נוירולוגים, על לונג קוביד, על פימס. פשוט מתה מפחד שכל הדברים הרעים שקורים בחדשות יקרו גם לנו (הרי אם גם אנחנו נדבקנו למרות כל הזהירות הכל אפשרי כבר).
פשוט לא מאמינה שכולנו חולים. ולא מאמינה שאני זו שהכנסתי את זה הביתה.
לא רק שלא פגשנו אף אחד חיובי, אלא שלא פגשנו אף אחד בכלל! כבר שנתיים לא נפגשים עם המשפחה בכלל, על חברים בכלל אין מה לדבר. ועוד מאז שהתחיל האומיקרון אנחנו עוד יותר זהירים, באמת שלא נפגשנו עם אף אחד (כולל משפחה קרובה) בחודשיים האחרונים.
והנה זה הגיע גם אלינו....
שני הילדים חטפו את זה ממש קשה... בן 3 ובת 8 חודשים. היא כל כך אומללה ומסכנה שבא לי לבכות.
לא יודעת למה אומרים שאומיקרון קל, בעלי ואני מחוסנים והיינו ממש מושבתים והילדים בכלל... עדיין ממש בתוך זה.
הקטנה בכלל יונקת (הנקה די מלאה, בקושי אוכלת מוצקים), גם זה לא עזר לה לחטוף את זה בצורה קלה.
כל כך פחדתי מהידבקות של הילדים, בטח תינוקות עד גיל שנה, והנה הסיוט שלי התממש.
ולא מבינה מאיפה חטפנו את זה, פשוט לא מבינה.
ועצוב לי ממש להגיד אבל זה כנראה ממני. כי אני התחלתי להרגיש רע ראשונה.
עכשיו תבינו שאני לא יוצאת מהבית בכלל!!! באמת!
אבל בשבוע שעבר יצאתי פעמיים מהבית: לקחתי את הקטנה לרופא (בגלל משהו לא קשור לקורונה בכלל), ויומיים אחכ הלכתי לבית מרקחת לקנות לה תרופה. וזהו!!!
לא דיברתי עם אף אחד, לא נפגשתי עם אף אחד, אף אחד לא השתעל עליי או משהו כזה, אפילו לא חיכיתי בתור. וכנראה מהביקור הזה בבית מרקחת כל הבית נדבק.
מרגישה כל כך רע שאני זו שהכנסתי את הצרה הזו הביתה. שהילדים כל כך מסכנים בגללי. ממש מרגישה שבגדתי באמון שהם נתנו בי, באמא שלהם.
שנתיים נמנענו מזה, היינו כל כך זהירים. והנה גם אלינו זה הגיע.
ואני מתה מפחד על הילדים. על נזקים לטווח הארוך, על נזקים נוירולוגים, על לונג קוביד, על פימס. פשוט מתה מפחד שכל הדברים הרעים שקורים בחדשות יקרו גם לנו (הרי אם גם אנחנו נדבקנו למרות כל הזהירות הכל אפשרי כבר).
פשוט לא מאמינה שכולנו חולים. ולא מאמינה שאני זו שהכנסתי את זה הביתה.
וואו כמה רגשות אשמה, יקרה זה ממש מיותר ❤️מיואשת******
נזכרתם מעל ומעבר למה שצריך ונורמלי והגיוני
ואם זה הגיע, אז זה מה שהקבה תכנן ורצה
וזה המסלול שלכם
עשיתם השתדלות , לא יכולתם לעשות יותר מזה כלום.
גם לא לצאת בכלל זה לא בריא וחרדות ברמה כזו זה בכלל לא בריא ורגשות אשמה פויה. החוצה.
את אמא מהממת ודאגת לילדים שלך הכי שאפשר והקבה החליט אחרת.
אחוז הילדים בפימס הוא אפסי ממש (בארץ, לא יודעת מה בעולם)
ועם כל הכבוד להפחדות אני מכירה המון ילדים שחלו באומיקרון וין להם לונג קוביד ולא שום דבר. (הילדה שלי סחבה מונו חצי שנה. מה לעשות? קורה. עבר.)
אני לא אומרת כדי לזלזל חס ושלום אבל סה״כ אתם בחברה טובה, מה שעוד כמה מליונים בארץ יעשו- גם אתם תעשו.
בע״ה תחלימו, והכל יהיה בסדר.
אגב את בטוחה? עשית פיסיאר? כי גם לפי הרופאים שקראתי השפעת השנה יותר קשה הרבה פעמים מקורונה. את בטוחה שזה לא שפעת?
ואם זה הגיע, אז זה מה שהקבה תכנן ורצה
וזה המסלול שלכם
עשיתם השתדלות , לא יכולתם לעשות יותר מזה כלום.
גם לא לצאת בכלל זה לא בריא וחרדות ברמה כזו זה בכלל לא בריא ורגשות אשמה פויה. החוצה.
את אמא מהממת ודאגת לילדים שלך הכי שאפשר והקבה החליט אחרת.
אחוז הילדים בפימס הוא אפסי ממש (בארץ, לא יודעת מה בעולם)
ועם כל הכבוד להפחדות אני מכירה המון ילדים שחלו באומיקרון וין להם לונג קוביד ולא שום דבר. (הילדה שלי סחבה מונו חצי שנה. מה לעשות? קורה. עבר.)
אני לא אומרת כדי לזלזל חס ושלום אבל סה״כ אתם בחברה טובה, מה שעוד כמה מליונים בארץ יעשו- גם אתם תעשו.
בע״ה תחלימו, והכל יהיה בסדר.
אגב את בטוחה? עשית פיסיאר? כי גם לפי הרופאים שקראתי השפעת השנה יותר קשה הרבה פעמים מקורונה. את בטוחה שזה לא שפעת?
לצערי בטוחה... עשינו PCR לקטנהאנונימית בהו"ל
ובעלי חיובי בבדיקה ביתית. אני והגדול לא נבדקנו עדיין, אבל כולנו חולים ואם שניים חיוביים מניחה שכולנו...
גם בעלי אומר לי שאין מה לעשות, שלא יכולתי לעשות משהו אחרת. אבל רגשות האשמה ממש אוכלים אותי...
אולי הייתי צריכה ללכת ביום אחר ואולי בית מרקחת אחר ואולי מסיכה אחרת ואולי ואולי ואולי.
כל ההשתדלות הזו ובסוף נדבקנו מכלום, באמת. אפילו לא ברור לי איך. מדברים על מרחק של פחות משני מטרים למשך רבע שעה? אז ממש לא היה עם אף אחד. וכמובן שלא נפגשתי עם אף אחד שהתברר כמאומת.
אנשים הולכים לעבודה ולאירועים ולמסעדות ופוגשים חברים ולא חוטפים את זה, אנחנו היינו כל כך זהירים ונדבקנו ממש מכלום.
לא מבינה איך זה קרה.
והתינוקת שלי כולה מסכנה ובכיינית. ישנה עכשיו בידיים שלי כי כל דבר קטן מעיר אותה כי היא מרגישה כל כך רע.
וכל זה בגללי. אמא שלה שאמורה להגן עליה.
ממש לבכות שבגללי כולם חולים כל כך.
גם בעלי אומר לי שאין מה לעשות, שלא יכולתי לעשות משהו אחרת. אבל רגשות האשמה ממש אוכלים אותי...
אולי הייתי צריכה ללכת ביום אחר ואולי בית מרקחת אחר ואולי מסיכה אחרת ואולי ואולי ואולי.
כל ההשתדלות הזו ובסוף נדבקנו מכלום, באמת. אפילו לא ברור לי איך. מדברים על מרחק של פחות משני מטרים למשך רבע שעה? אז ממש לא היה עם אף אחד. וכמובן שלא נפגשתי עם אף אחד שהתברר כמאומת.
אנשים הולכים לעבודה ולאירועים ולמסעדות ופוגשים חברים ולא חוטפים את זה, אנחנו היינו כל כך זהירים ונדבקנו ממש מכלום.
לא מבינה איך זה קרה.
והתינוקת שלי כולה מסכנה ובכיינית. ישנה עכשיו בידיים שלי כי כל דבר קטן מעיר אותה כי היא מרגישה כל כך רע.
וכל זה בגללי. אמא שלה שאמורה להגן עליה.
ממש לבכות שבגללי כולם חולים כל כך.
בגל הקודם הייתי כמוךמיואשת******
לא זזתי מור מהבית. עבדתי מהבית. לא פגשתי אנשים בכלל! צעקתי על כל מי שחשף קצה נחיר לידי…
כשיצאתי חיובית לא היה את מי להכניס לבידוד מרב שלא פגשתי אף אחד
והייתי כועסת ומתוסכלת והכל
ולא היה כיף
להיות חולה (טרום חיסונים)
אבל זה עבר
והבנתי שמה שהקבה רוצה זה מה שיקרה.
עכשיו אנחנו לא נזהרים בכלל בכלל ולא נדבקים. (יש לי אחת שבוכה כל פעם למה היא שלילית כי היא רוצה תו ירוק)
בקיצור הקבה מכוון הכל
תנשמי
כשיצאתי חיובית לא היה את מי להכניס לבידוד מרב שלא פגשתי אף אחד
והייתי כועסת ומתוסכלת והכל
ולא היה כיף
להיות חולה (טרום חיסונים)
אבל זה עבר
והבנתי שמה שהקבה רוצה זה מה שיקרה.
עכשיו אנחנו לא נזהרים בכלל בכלל ולא נדבקים. (יש לי אחת שבוכה כל פעם למה היא שלילית כי היא רוצה תו ירוק)
בקיצור הקבה מכוון הכל
תנשמי
ממש מפחדת מכל מיני תופעות לטווח ארוךאנונימית בהו"ל
כל מיני נזקים נוירולוגים שעוד לא גילו. הקטנה רק בת 8 חודשים ☹️
את יודעת איך נדבקתם? כי אצלנו באמת לא הייתה כביכול שום סיבה שנדבק, והנה. וזה ממש משגע אותי ומעציב אותי.
לא פוגשים אף אחד ובסוף חוטפים את זה לגמרי מהאוויר. ומילא אני, אבל כל כך עצוב לי על הילדים.
כל כך דואגת לטווח הארוך.
את יודעת איך נדבקתם? כי אצלנו באמת לא הייתה כביכול שום סיבה שנדבק, והנה. וזה ממש משגע אותי ומעציב אותי.
לא פוגשים אף אחד ובסוף חוטפים את זה לגמרי מהאוויר. ומילא אני, אבל כל כך עצוב לי על הילדים.
כל כך דואגת לטווח הארוך.
לפי ההנחיות באומיקרון מספיק להיות במקום סגור עם חולהמוריה
ועלולים להידבק. אפילו לא רבע שעה.
קניות אתם לא עושים?
תחב"צ?
תתפללי שיהיה רק טוב.
לשנות את המצב לא תוכלי.
עשית מה שיכלת וה' החליט אחרת.
קניות אתם לא עושים?
תחב"צ?
תתפללי שיהיה רק טוב.
לשנות את המצב לא תוכלי.
עשית מה שיכלת וה' החליט אחרת.
אני לא מפחדתמיואשת******
אנחנו חלינו בזן שלפני שנה הרבה יותר קשה, והיא היתה בת שנתיים ומאז רק יותר חכמה ומתוקה טפו.
הדאגות והמצפון לא יעזרו לך עכשיו לכלום יקירה ❤️❤️❤️ מה שהיה היה. 😘
הדאגות והמצפון לא יעזרו לך עכשיו לכלום יקירה ❤️❤️❤️ מה שהיה היה. 😘
נשמה קצת מוגזםאורוש3
יש ה' בעולם. עשית השתדלות ברמה שרובנו לא חלמנו לעשות וזה בא מלמעלה. המחשבות שאוכלות אותך עכשיו על בית מרקחת אחר או מסכה אחרת הן ממש קיצוניות. באמת. ואני לא מהמחפפות. כולם אמרו לנו מלא פעמים בשנתיים האלה שאנחנו מגזימים ושנרגע. זה לא היה באשמתך. לא בשליטתך. תתרכזי עכשיו בלשרוד את הימים הקרובים ולהחלים. לרוב מוחלט של האנשים אין כלום לטווח הרחוק. תתפללי על זה. תזרקי את המצפון לים. אין בו שום תועלת.
האם אם אם אם שלך לא משמעותייםלפניו ברננה!
הקורונה עכשיו נמצאת בכל מקום.
אם אתם כל כך נזהרים ונשמרים ובכל זאת נדבקתם, ואת לא נחשפת חשיפה משמעותית לאף אחד - זה פשוט משמיים!!! ה' החליט לתת לכם את המחלה הזאת ולכן זה אחריות שלו ורגשות האשם שלך צריכים להיות עליו! (אלא אם את מאמינה שהכל מושגח ומתוכנן מלמעלה ואז אין מקום לרגשות אשם בכלל..)
עשיתם את ההשתדלות שלכם, עשיתם השתדלות מעל ומעבר וזה מה שה' החליט. ולכן זו לא אחריות שלך ולא אשמתך שהילדים שלך נדבקו.
לראות את הילדים סובלים, ובמיוחד תינוק - זה ממש לא קל, בטח כשאין באמת דרך לעזור להם ואת חסרת אונים וגם בטח לא מרגישה הכי טוב בעצמך. חיבוק ענק על זה!!! אבל בשום צורה זו לא אשמתך ועל אחריותך ומצפונך. ❤️❤️❤️
אם אתם כל כך נזהרים ונשמרים ובכל זאת נדבקתם, ואת לא נחשפת חשיפה משמעותית לאף אחד - זה פשוט משמיים!!! ה' החליט לתת לכם את המחלה הזאת ולכן זה אחריות שלו ורגשות האשם שלך צריכים להיות עליו! (אלא אם את מאמינה שהכל מושגח ומתוכנן מלמעלה ואז אין מקום לרגשות אשם בכלל..)
עשיתם את ההשתדלות שלכם, עשיתם השתדלות מעל ומעבר וזה מה שה' החליט. ולכן זו לא אחריות שלך ולא אשמתך שהילדים שלך נדבקו.
לראות את הילדים סובלים, ובמיוחד תינוק - זה ממש לא קל, בטח כשאין באמת דרך לעזור להם ואת חסרת אונים וגם בטח לא מרגישה הכי טוב בעצמך. חיבוק ענק על זה!!! אבל בשום צורה זו לא אשמתך ועל אחריותך ומצפונך. ❤️❤️❤️
איזה נשמהאביול
את כל כך בטוחה עוד לפני שנבדקת... תיבדקו ואז תראו... זה ממש לא בטוח
החיים מלאים בסכנותתמיד להודות
כל פעם שאת עולה לרכב עם הילדים את גם חושפת אותם לסכנה ועדיין את לא מתנהגת בצורה בלתי אחראית.
עשית מה שיוכלת ומשמים נקבע אחרת, רוב המוחץ של האנשים עוברים את זה בלי נזקים משמעותיים. אין סיבה עכשיו להיות בחרדה שאצלכם יהיה שונה.
רפואה דלמה לכולכם.
עשית מה שיוכלת ומשמים נקבע אחרת, רוב המוחץ של האנשים עוברים את זה בלי נזקים משמעותיים. אין סיבה עכשיו להיות בחרדה שאצלכם יהיה שונה.
רפואה דלמה לכולכם.
וואי מותק!!! מבינה אותך כלכך!!!!אוהבת את השבת
אנחנו באמת בתקופה משוגעת והממשלה שלנו מנסה להדביק את כולם ואין כמעט איך להתחמק..
אבל.. הכי חשוב עכשיו בלי יסורי מצפון ולאכול את עצמך להיפך את עשית את כל מה שיכולת לעשות וכולכם עשיתם את כללל מה שיכולתם לעשות!!! והשאר קובעים מלמעלה, אז בע"ה בע"ה תעברו את זה ולא תרגישו דברים בהמשך!!
הכי חשוב להתפלל הרבה הרבה, הרבה הקב"השומע תפילתנו וזה גם מוריד את האסימון של מה אנחנו יכולים להשפיע ומה הקב"ה. כל הכבוד שנזהרתם עד עכשיו נקווה שהזן הזה באמת יותר קל מבחינת השפעות להמשך ולכן ממש כל הכבוד שנשמרתם ונזהרתם ולא נדבקתם בגלים הקודמים!!
מחבקת אותך חיבוק חזק!!
ופרקטית יש דברים שיכולים להקל תוך כדי ולהשפיע גם הלאה- ויטמין די, לבונה ומרתח עלי זיתים . וגם סמבוק
אבל.. הכי חשוב עכשיו בלי יסורי מצפון ולאכול את עצמך להיפך את עשית את כל מה שיכולת לעשות וכולכם עשיתם את כללל מה שיכולתם לעשות!!! והשאר קובעים מלמעלה, אז בע"ה בע"ה תעברו את זה ולא תרגישו דברים בהמשך!!
הכי חשוב להתפלל הרבה הרבה, הרבה הקב"השומע תפילתנו וזה גם מוריד את האסימון של מה אנחנו יכולים להשפיע ומה הקב"ה. כל הכבוד שנזהרתם עד עכשיו נקווה שהזן הזה באמת יותר קל מבחינת השפעות להמשך ולכן ממש כל הכבוד שנשמרתם ונזהרתם ולא נדבקתם בגלים הקודמים!!
מחבקת אותך חיבוק חזק!!
ופרקטית יש דברים שיכולים להקל תוך כדי ולהשפיע גם הלאה- ויטמין די, לבונה ומרתח עלי זיתים . וגם סמבוק
לא חייב שהתחיל ממך גם אם אצלך הופיעו סימנים לראשןנהים...
אלא אם זה בפער זמן יחסית משמעותי.
לכל מחלה יש תווך מסויים של זמן דגירה, מרגע החשיפה עד להופעת הסימנים.
לכל מחלה יש תווך מסויים של זמן דגירה, מרגע החשיפה עד להופעת הסימנים.
גם אנחנו ממש נזהרנו ועם חיסונים וזה לא פסח עלינו,אבל...רויטל.
אחרי יומיים מרגישים כבר הקלה עם החום ועם הכאב,
ולאט לאט מתאוששים,הכי חשוב לשתות ולנוח ונשאר
קצת השיעול וגם זה כבר מתחיל לעבור,יחסית המיקרון
הוא בהרבה יותר חלש מהדלתא והזן השני,פה כמעט
זה לא מגיע לריאות, ובעזרת השם שיהיה לכם רפואה
שלמה לכולם וממש עוד היום כולכם תרגישו טוב אמן.
היי מותק טוב שנזהרת עד היום כי האומיקרון פחות אליםהריוניתאנונימית
ממה שהיה בעבר. אז הזהירות השתלמה. בכל אופן, אין מה לעשות מיליונים נדבקו בחודש האחרון, ולרוב עוברים את זה כמו מחלת חורף רגילה או פחות מכך. לרוב התבמינים עוברים תוך יום יומיים, ולא שמעתי בכלל על בעיות מהאומיקרון עצמו. וחוץ מזה כל העולם באותה סירה- כווווולם חלו כמעט. אין לך צה להצטער כי: 1. לא בשליטתך עשית הכל את אמא מדהימה. 2. המחלה הזו לא מפחידה וסיכויים אפסיים להסתבכות.
רפואה שלימה!
רפואה שלימה!
אני בדיוק כמוךציפיפיצי
רק שבשלב כלשהו החלטתי שדי אין לי כוחות יותר. שגם ככה הכל בידי שמיים ואנחנו לא מנהלים
שום דבר ההבנה הזו קרתה בערך שנה אחרי שהקורונה הייתה כאן כי ראיתי שאני כבר ממש לא מסוגלת
לחיות עם החרדה הזו. כמובן שהשתדלתי נורא לשמור עדיין
אבל כן שלחתי ילדים למוסדות והסתובבתי כל הזמן עם מסיכה וכמובן התחסנתי.
עכשיו גם כן נדבקתי בקורונה למרות החיסון ולא הכי קל ומנסה ממש לשחרר את כל הדברים שקוראת בחדשות
ופשוט משתדלת לא לקרוא. זו העצה שלי בגדול על המצב. אולי זה הקטנת ראש. אבל כבר נדבקנו, מה נעשה?
חיבוק ענק מאחת שממש מזדהה איתך! רק שאולי אנחנו צריכות להתחזק קצת יותר באמונה
אנחנו גםריבוזום
היינו מאוד זהירים. לא שלחנו למסגרות אלא בזמנים רגועים, לא נפגשנו עם אנשים, הילדים שיחקו במתקנים בגינה רק אם לא היה שם אף ילד אחר... התחסנו כמובן - אנחנו ההורים (הילדים קטנים מדי), ובכל זאת: מהחופש הגדול החזרנו את הילדה לגן רק כשבועיים אחרי סוכות - כשהעיר היתה כבר שבועיים ירוקה וכמה ימים אחר כך התגלה ילד מאומת... בידוד... והיא נדבקה. אז היו לי גם קצת פחדים מתופעות לוואי אבל כמו שכתבו כאן אחר כך חשבתי שאם *למרות* שנזהרנו ונשמרנו (גם, הרבה יותר מרוב האנשים סביבנו) זה קרה, זה ממחיש כמה זה רצון ה' וזהו.
אנחנו הורים, עושים מה שיכולים,תיתי2
איננו מושלמים כי המציאות לא מושלמת.
ולכן ההורות במהותה, היא להתמודד עם האתגרים של המציאות ועם מה שבא אלינו.
לתת לילדינו חוויה של קבלה, השלמה, והתגברות.
התגברות על הפחד, התגברות על אשמה, התגברות על הרצון להיות מושלם תמיד.
קבלה עצמית. קבלה של המציאות כפי שהיא, חלקית ומורכבת. קבלה של עצמי כחלקי, מורכב, מתקשה, מתגבר ומתפתח.
להעניק אמונה, בטחון
שמה שבא אלינו הוא מדוייק לנו ע"י הקב"ה ועם זה נתמודד בשלווה.
קבלה עצמית של הסערה הפנימית שבה אני כהורה נמצא...
ודוגמא אישית לתהליך פנימי של מציאת רוגע ואיזון, אמון פנימי ודרך...
לילדים שלנו יהיו הרבה כאבים בתהליך הגדילה שלהם, החל מהלידה, עובר בגזים, ממשיך בבקיעת שיניים, וזו רק ההתחלה.
בחיים יש גם כאב.
אני כהורה שם כדי לנחם, להיות איתם, להרגיש שהחיים יקרים וטובים יחד עם הקשיים, והכאבים הם כאבי צמיחה וגדילה גם אם באותו הרגע זה לא נראה כך.
אני כהורה לא אשם ולא אחראי לכל כאב שלהם, גם אם אני הבאתי אותם לעולם, גם אם נכשלתי, גם אם אני עצמי עובר תהליך ואינני מושלם ביכולת שלי לתת מענה לילדים.
זה הכל יד ה'! חלק מתהליך הצמיחה המשפחתי בתוך עולם מציאותי שיש בו נפילות, אתגרים, צמיחה והתפתחות.
ולכן ההורות במהותה, היא להתמודד עם האתגרים של המציאות ועם מה שבא אלינו.
לתת לילדינו חוויה של קבלה, השלמה, והתגברות.
התגברות על הפחד, התגברות על אשמה, התגברות על הרצון להיות מושלם תמיד.
קבלה עצמית. קבלה של המציאות כפי שהיא, חלקית ומורכבת. קבלה של עצמי כחלקי, מורכב, מתקשה, מתגבר ומתפתח.
להעניק אמונה, בטחון
שמה שבא אלינו הוא מדוייק לנו ע"י הקב"ה ועם זה נתמודד בשלווה.
קבלה עצמית של הסערה הפנימית שבה אני כהורה נמצא...
ודוגמא אישית לתהליך פנימי של מציאת רוגע ואיזון, אמון פנימי ודרך...
לילדים שלנו יהיו הרבה כאבים בתהליך הגדילה שלהם, החל מהלידה, עובר בגזים, ממשיך בבקיעת שיניים, וזו רק ההתחלה.
בחיים יש גם כאב.
אני כהורה שם כדי לנחם, להיות איתם, להרגיש שהחיים יקרים וטובים יחד עם הקשיים, והכאבים הם כאבי צמיחה וגדילה גם אם באותו הרגע זה לא נראה כך.
אני כהורה לא אשם ולא אחראי לכל כאב שלהם, גם אם אני הבאתי אותם לעולם, גם אם נכשלתי, גם אם אני עצמי עובר תהליך ואינני מושלם ביכולת שלי לתת מענה לילדים.
זה הכל יד ה'! חלק מתהליך הצמיחה המשפחתי בתוך עולם מציאותי שיש בו נפילות, אתגרים, צמיחה והתפתחות.
וואי כתבת ככ מדוייק ובכלל נכון בחייםאוהבת את השבת
זה ממש מסדר לי דברים בראש! תמיד קשה לי להכיל את הרגעים של הכאבים - של הילדים ושלי וזה ממש נותן זווית הסתכלות מדהימה מה שכתבת!
וואו יקרה!!מצטרפת למועדון
לא מגיע לך לסחוב את כל החששות והתסכול האלה עלייך!
זה ממש מרגיש שבהתאמה לרמת הזהירות, רמת האשמה שלך עולה בהתאמה. למה? מה את אשמה?
כמו בכל תחום בחיים אנחנו עושים רק השתדלות והשאר בידיים של הקב"ה.
גם כאן, עשית השתדלות. הו הו איזו השתדלות. יש יגידו יותר מדי. והקב"ה החליט אחרת.
באמת באמת שאין לך מה לסחוב על עצמך את כל האחריות. רבבות אנשים נדבקים עכשיו ורובם לא שמרו שמינית ממה שאת שמרת. את חושבת שהם מרגישים אשמים או אחראיים??
תאמיני לי שלא. אנחנו במגיפה. אין לנו שליטה על זה!
זה ממש מרגיש שבהתאמה לרמת הזהירות, רמת האשמה שלך עולה בהתאמה. למה? מה את אשמה?
כמו בכל תחום בחיים אנחנו עושים רק השתדלות והשאר בידיים של הקב"ה.
גם כאן, עשית השתדלות. הו הו איזו השתדלות. יש יגידו יותר מדי. והקב"ה החליט אחרת.
באמת באמת שאין לך מה לסחוב על עצמך את כל האחריות. רבבות אנשים נדבקים עכשיו ורובם לא שמרו שמינית ממה שאת שמרת. את חושבת שהם מרגישים אשמים או אחראיים??
תאמיני לי שלא. אנחנו במגיפה. אין לנו שליטה על זה!
ברור שאת עצובה, ומתוסכלת. זה מבאס ממשמיקי מאוס
אבל את לחלוטין לא אשמה!
עשיתם מעל ומעבר, עשיתם כל מה שיכלתם. וזה מה שהקב"ה בחר עבורכם.
יש המון שחולים ולא מפתחים מזה תופעות ארוכות טווח (הרוב המוחלט), אז בעז"ה שהכל אצלכם יהיה בסדר.
אם יש לכם ויטמין סי ודי, אבץ, או סמבוק או יש לכם מאיפה להשיג זה יכול לעזור לכם להחלים יותר בקלות בעז"ה
אני מבינה את החששות שלך מאוד, ואת הבאסה...
אבל לאשמה אין שום מקום. לא רק שעשית את הדבר הנכון עשית הרבה יותר מזה. ומה שמחוץ לידיים שלך זה כבר לא באשמתך בכלל
עשיתם מעל ומעבר, עשיתם כל מה שיכלתם. וזה מה שהקב"ה בחר עבורכם.
יש המון שחולים ולא מפתחים מזה תופעות ארוכות טווח (הרוב המוחלט), אז בעז"ה שהכל אצלכם יהיה בסדר.
אם יש לכם ויטמין סי ודי, אבץ, או סמבוק או יש לכם מאיפה להשיג זה יכול לעזור לכם להחלים יותר בקלות בעז"ה
אני מבינה את החששות שלך מאוד, ואת הבאסה...
אבל לאשמה אין שום מקום. לא רק שעשית את הדבר הנכון עשית הרבה יותר מזה. ומה שמחוץ לידיים שלך זה כבר לא באשמתך בכלל
ואי יקרה אני כ"כ מבינה אותך ומזדהה איתך בהרבה ממה שכתבתנגמרו לי השמות
קודם כל חיבוק גדול גדול גדול
איזה קשה זה להרגיש בנוסף לכל הכאבים הגופניים גם רגשות אשמה שאוכלים כל חלקה טובה מבפנים...
אנחנו גם עדיין בעיצומה של התקופה הנוראית הזו, ממש כמו מה שתיארת אחד לאחד, כל בני הבית מאומתים.
גם היינו מאלה שנשמרו אולי יותר מדי, בלי לשלוח למסגרות תקופה ארוכה, לצמצם מגע, ועדיין נדבקנו, וב"ה ב"ה שכל השאר לקחו את זה יחסית בסדר, אבל לצערי אני לקחתי את זה ממש ממש קשה, ועד היום (עיברו כבר יותר מ12 ימים) אני מנסה להתאושש, ועדיין זה רחוק מהחלמה שלמה אבל לפחות מתחילים לראות קצת שיפור ואת האור בקצה המנהרה ב"ה...
בדיוק נכנסתי היום לפורום אחרי כל הימים שלא יכולתי, וכתבתי על זה בדיוק, אולי איכשהו משהו מזה ידבר אליך "אחינו כל בית ישראל - הריון ולידה
אני רוצה לומר לך יקרה ש*באמת* את האמא הכי טובה שיכולה להיות לילדים שלך!
את לא עשית להם שום דבר רע, כלום כלום
הכי הכי לא שיש!
מה פתאום שזה באשמתך!
צריך ממש להשליך את רגשות האשם האלה רחוק רחוק מהחלון
את עשית כל כך הרבה, כל מה שיכולת ועוד יותר מזה,
זה לא באשמתך!
לא לא לא באשמתך!
כך הקב"ה החליט. כך הוא רצה.
כל מה שעושה הקב"ה - לטובה הוא עושה.
עכשיו בחושך אי אפשר לראות אולי, אבל כשיתבהר לאט לאט תצליחי גם את לראות
תתחזקי בתפילה ואמונה שהכל יהיה טוב!
הקב"ה שומר לנו על האוצרות היקרים
רק בידיו הכל. הכל.
ה' שומע כל השתדלות שלך, כל מה שנזהרת, כל תפילה, כל דמעה - הכל עולה לפניו יתברך והוא ישלח לכם רפואה שלמה שלמה בלי שום נזק לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך, תאמיני וכך יהיה ב"ה!
רפואה שלמה ומהירה יקרה וכל הטוב, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר ב"ה!!! ❤❤❤🙏🙏🙏
קודם כל - רפואה שלמה!בארץ אהבתי
רוב מי שהגיבה פה התייחסה לרגשות אשם שאת מרגישה.
אבל אני חושבת שהקושי שלך הוא באמת הרבה מעבר לזה.
במשך שנתיים ויתרתם על כל כך הרבה - על מפגשים עם המשפחה, על מפגשים עם חברים, על עבודה בחוץ, על מסגרות לילדים, וכל זה כי האמנתם שנכון להיזהר ולהישמר מהוירוס הלא ברור הזה. כי האמנתם שהסיכונים שבו הם לא רק החשש מאשפוז אלא גם ההשלכות לטווח הארוך שעוד לא ידועות.
ואחרי שנתיים שלמות של זהירות, עם כל המחירים שלה, בכל זאת נדבקתם. ואתם מרגישים רע, וזה גם קשה פיזית, וגם קשה נפשית לראות את הקטנים שסובלים.
אבל אני חושבת שהקושי הגדול שאת מתארת זה החשש הגדול ממה שזה יגרום לכם בטווח הארוך, ובגלל החשש הגדול הזה, את מרגישה גם רגשות אשמה גדולים שאולי בגללך כולכם נדבקתם. ואולי יש פה גם איזושהי הרגשת 'כישלון' על שנדבקתם אחרי שה'מטרה' של כל המאמץ הזה היתה לא להידבק.
אני מאוד מאוד מבינה את המקום שלך.
גם אנחנו עושים מאמץ גדול לא להידבק, ומשלמים על זה מחירים מסויימים (לא באותה רמה כמו שתיארת עליכם, אבל כן יש מחירים אם בוחרים להיזהר יותר).
ואני חושבת שכשמנסים לשכנע אותך שבעצם זה לא כל כך נורא שנדבקתם, זה גורם לקושי מהכיוון השני - אם גם ככה נדבקנו בסוף, וגם ככה אולי זה לא כל כך נורא, אז אולי כל המחירים ששילמנו על הזהירות עד עכשיו היו מיותרים?
ואם את לא רוצה לקבל את זה, כי את מאמינה שזה כן היה נכון, אז את נשארת עם ההרגשה שנכשלתם, שלא הצלחתם להיזהר ממה שהאמנתם שבאמת יכול לסכן, ועם הרגשות אשמה על מה שכן גרם להדבקה בסוף.
אבל אני חושבת שאם מתייחסים לזה באמת ממקום של אמונה, זה יכול לעזור לראות את הדברים בצורה אחרת.
עד עכשיו עשיתם מאמץ גדול להיזהר, כי זה מה שהאמנתם שנכון. זה לא היה סתם, זה באמת עזר לכם להישמר מהזנים הקודמים של הקורונה שהיו אלימים יותר, וגם להידבק רק כששניכם כבר מחוסנים ומוגנים יותר.
למה בכל זאת נדבקתם עכשיו? כמו שכבר כתבו פה- אם למרות כל הזהירות נדבקתם, ברור שזה רצון ה'.
למה ה' רצה שתידבקו למרות כל הזהירות שלכם? אי אפשר לדעת. אבל אפשר להאמין שבטוח זה לטובה. ואפשר גם להפוך את השאלה של 'לָמָה?' לשאלה של 'לְמָה?' - מה ה' רוצה מכם בסיפור הזה? מה הוא רוצה ללמד אתכם?(אין לי תשובות פה כי זה אישי, אבל כשאני שואלת את עצמי את השאלה הזו, או שואלת את ה' את השאלה הזו, הרבה פעמים התשובות עולות מבפנים).
זה מתחבר גם לדברים ש@תיתי2 כתבה כל כך יפה - מה שבא אלינו הוא מדוייק לנו ע"י הקב"ה ועם זה נתמודד בשלווה. זה הכל יד ה'! חלק מתהליך הצמיחה המשפחתי בתוך עולם מציאותי שיש בו נפילות, אתגרים, צמיחה והתפתחות. (ציטטתי כי זה פשוט כל כך מדוייק שאין לי מה להוסיף. כמובן ששווה לקרוא את כל התגובה במלואה...)
ומה לגבי העתיד? ההשלכות לטווח הארוך?
קודם כל, לחשוש מזה זה בטוח לא יעזור. פחד ולחץ בוודאי פוגעים בבריאות, ואין להם שום אפשרות לשנות או להפחית את התופעות לטווח הארוך.
מה שכן אפשר לעשות זה להתפלל. לא רק עליכם, אלא על כשניים וחצי מיליון חולים ומחלימים בארץ (ואפילו יותר, כי יש הרבה שחלו בלי לדעת), וגם על כל שאר החולים בעולם. להתפלל שהקב"ה ישמור על כולם מתופעות לוואי והשלכות לטווח הארוך.
ולהאמין שגם אם נראה תופעות לא רצויות, זה חלק מרצון ה', ויש לזה תפקיד במהלך הכולל של העולם, שאולי אנחנו לא מבינים את הסיבה אבל בטוח הכל מתוכנן והכל לטובה. (ושוב - מה שתיתי2 כתבה נכון גם לכאן...)
בעז"ה שיעבור לכם בקלות, רפואה שלמה במהרה, ושכולנו נעבור את התקופה הזו בשלום ונגיע כבר לגאולה השלמה בקרוב...
אבל אני חושבת שהקושי שלך הוא באמת הרבה מעבר לזה.
במשך שנתיים ויתרתם על כל כך הרבה - על מפגשים עם המשפחה, על מפגשים עם חברים, על עבודה בחוץ, על מסגרות לילדים, וכל זה כי האמנתם שנכון להיזהר ולהישמר מהוירוס הלא ברור הזה. כי האמנתם שהסיכונים שבו הם לא רק החשש מאשפוז אלא גם ההשלכות לטווח הארוך שעוד לא ידועות.
ואחרי שנתיים שלמות של זהירות, עם כל המחירים שלה, בכל זאת נדבקתם. ואתם מרגישים רע, וזה גם קשה פיזית, וגם קשה נפשית לראות את הקטנים שסובלים.
אבל אני חושבת שהקושי הגדול שאת מתארת זה החשש הגדול ממה שזה יגרום לכם בטווח הארוך, ובגלל החשש הגדול הזה, את מרגישה גם רגשות אשמה גדולים שאולי בגללך כולכם נדבקתם. ואולי יש פה גם איזושהי הרגשת 'כישלון' על שנדבקתם אחרי שה'מטרה' של כל המאמץ הזה היתה לא להידבק.
אני מאוד מאוד מבינה את המקום שלך.
גם אנחנו עושים מאמץ גדול לא להידבק, ומשלמים על זה מחירים מסויימים (לא באותה רמה כמו שתיארת עליכם, אבל כן יש מחירים אם בוחרים להיזהר יותר).
ואני חושבת שכשמנסים לשכנע אותך שבעצם זה לא כל כך נורא שנדבקתם, זה גורם לקושי מהכיוון השני - אם גם ככה נדבקנו בסוף, וגם ככה אולי זה לא כל כך נורא, אז אולי כל המחירים ששילמנו על הזהירות עד עכשיו היו מיותרים?
ואם את לא רוצה לקבל את זה, כי את מאמינה שזה כן היה נכון, אז את נשארת עם ההרגשה שנכשלתם, שלא הצלחתם להיזהר ממה שהאמנתם שבאמת יכול לסכן, ועם הרגשות אשמה על מה שכן גרם להדבקה בסוף.
אבל אני חושבת שאם מתייחסים לזה באמת ממקום של אמונה, זה יכול לעזור לראות את הדברים בצורה אחרת.
עד עכשיו עשיתם מאמץ גדול להיזהר, כי זה מה שהאמנתם שנכון. זה לא היה סתם, זה באמת עזר לכם להישמר מהזנים הקודמים של הקורונה שהיו אלימים יותר, וגם להידבק רק כששניכם כבר מחוסנים ומוגנים יותר.
למה בכל זאת נדבקתם עכשיו? כמו שכבר כתבו פה- אם למרות כל הזהירות נדבקתם, ברור שזה רצון ה'.
למה ה' רצה שתידבקו למרות כל הזהירות שלכם? אי אפשר לדעת. אבל אפשר להאמין שבטוח זה לטובה. ואפשר גם להפוך את השאלה של 'לָמָה?' לשאלה של 'לְמָה?' - מה ה' רוצה מכם בסיפור הזה? מה הוא רוצה ללמד אתכם?(אין לי תשובות פה כי זה אישי, אבל כשאני שואלת את עצמי את השאלה הזו, או שואלת את ה' את השאלה הזו, הרבה פעמים התשובות עולות מבפנים).
זה מתחבר גם לדברים ש@תיתי2 כתבה כל כך יפה - מה שבא אלינו הוא מדוייק לנו ע"י הקב"ה ועם זה נתמודד בשלווה. זה הכל יד ה'! חלק מתהליך הצמיחה המשפחתי בתוך עולם מציאותי שיש בו נפילות, אתגרים, צמיחה והתפתחות. (ציטטתי כי זה פשוט כל כך מדוייק שאין לי מה להוסיף. כמובן ששווה לקרוא את כל התגובה במלואה...)
ומה לגבי העתיד? ההשלכות לטווח הארוך?
קודם כל, לחשוש מזה זה בטוח לא יעזור. פחד ולחץ בוודאי פוגעים בבריאות, ואין להם שום אפשרות לשנות או להפחית את התופעות לטווח הארוך.
מה שכן אפשר לעשות זה להתפלל. לא רק עליכם, אלא על כשניים וחצי מיליון חולים ומחלימים בארץ (ואפילו יותר, כי יש הרבה שחלו בלי לדעת), וגם על כל שאר החולים בעולם. להתפלל שהקב"ה ישמור על כולם מתופעות לוואי והשלכות לטווח הארוך.
ולהאמין שגם אם נראה תופעות לא רצויות, זה חלק מרצון ה', ויש לזה תפקיד במהלך הכולל של העולם, שאולי אנחנו לא מבינים את הסיבה אבל בטוח הכל מתוכנן והכל לטובה. (ושוב - מה שתיתי2 כתבה נכון גם לכאן...)
בעז"ה שיעבור לכם בקלות, רפואה שלמה במהרה, ושכולנו נעבור את התקופה הזו בשלום ונגיע כבר לגאולה השלמה בקרוב...
כתבת יפהמיקי מאוס
אנחנו במקום מאוד דומה, רק שפחות נזהרנו כי אין לנו יכולת לעבוד מהבית.
וגם אחרי שנדבקנו אני לא מצטערת לרגע על מה שעשינו, ושילמנו מחיר גבוה.
וכמובן עלו לי הרבה מחשבות איזה מיותר זה היה וכמה בזבוז, ואם רק....
אבל זה לא - גם כי באמת אני מאמינה במחויבות שלנו להשתדל במה שנראה לנו נכון וה' בסוף מחליט מה יצא מזה.
וגם- אם ח"ו נגלה תופעות אני אדע שעשיתי את המירב שיכולתי, ואם לא הייתי עושה אותו כן הייתי אוכלת את עצמי ועכשיו אני כמובן אצטער מאוד מאוד אבל לא ארגיש אשמה, כי ניסיתי.
וגם אחרי שנדבקנו אני לא מצטערת לרגע על מה שעשינו, ושילמנו מחיר גבוה.
וכמובן עלו לי הרבה מחשבות איזה מיותר זה היה וכמה בזבוז, ואם רק....
אבל זה לא - גם כי באמת אני מאמינה במחויבות שלנו להשתדל במה שנראה לנו נכון וה' בסוף מחליט מה יצא מזה.
וגם- אם ח"ו נגלה תופעות אני אדע שעשיתי את המירב שיכולתי, ואם לא הייתי עושה אותו כן הייתי אוכלת את עצמי ועכשיו אני כמובן אצטער מאוד מאוד אבל לא ארגיש אשמה, כי ניסיתי.
מסכימה עם כל מילה. כתבת מדויק ויפההמקורית
וואו תודה על התגובה הזאת!!אוהבת את השבת
איזה מדהימה את!! עזרת לי להתקדם עם משהו בפנים שהייתי תקועה איתו.. תודה רבה!!!
מדוייקתלפניו ברננה!
האמת שעבר לי בראש כשקראתי אותה שפה נעוצה נקודת קושי רצינית ולא הצלחתי לנסח את זה..
כתבת מקסים ונכון ממשמיואשת******
זו ממש הרגשה של כשלון (הפותחת)אנונימית בהו"ל
עשינו כל מה שיכולנו להימנע מהקורונה - ולא הצלחנו. מרגישה שנכשלנו.
אנשים נוסעים בתחבורה ציבורית ופוגשים משפחה וטסים לחו״ל. אנחנו לא עשינו שום דבר מזה ועדיין הקורונה הגיעה אלינו.
וזו הרגשה של כשלון ושל למה אנחנו חטפנו את זה, מרגישה שנכשלתי בהגנה על המשפחה שלי, ממש ככה.
והעובדה שבאמת נזהרנו, שלא נדבקנו בגלל חוסר זהירות אלא כנראה באמת צירוף מקרים אומלל - לא מעודדת אותי. כי מה זה משנה למה? נדבקנו וזהו.
כל כך השתדלנו ולא הצליח לנו.
ואני ממש לא חושבת שזה כלום ולא נורא, וממש שמחה שעשינו את כל המאמצים לא להידבק עד עכשיו, למרות המחיר שזה גבה מאיתנו. פשוט מתבאסת ממש שבסוף זה תפס אותנו גם ושם אותנו ואת הילדים שלנו בסיכון. חשבתי שעם כל הזהירות זה לא יקרה לנו והתבדיתי.
אם הילד היה נדבק בגן נניח אולי היה יותר קל לי לקבל את זה. כי זה לא בשליטתי. אבל זה שההדבקה הייתה מתוך הבית - אולי זה מה שיותר קשה לי. כי אם הייתי הולכת ביום אחר או בשעה אחרת ואם ואם ואם - לא היינו נדבקים.
לגמרי מרגישה אשמה.
אנשים נוסעים בתחבורה ציבורית ופוגשים משפחה וטסים לחו״ל. אנחנו לא עשינו שום דבר מזה ועדיין הקורונה הגיעה אלינו.
וזו הרגשה של כשלון ושל למה אנחנו חטפנו את זה, מרגישה שנכשלתי בהגנה על המשפחה שלי, ממש ככה.
והעובדה שבאמת נזהרנו, שלא נדבקנו בגלל חוסר זהירות אלא כנראה באמת צירוף מקרים אומלל - לא מעודדת אותי. כי מה זה משנה למה? נדבקנו וזהו.
כל כך השתדלנו ולא הצליח לנו.
ואני ממש לא חושבת שזה כלום ולא נורא, וממש שמחה שעשינו את כל המאמצים לא להידבק עד עכשיו, למרות המחיר שזה גבה מאיתנו. פשוט מתבאסת ממש שבסוף זה תפס אותנו גם ושם אותנו ואת הילדים שלנו בסיכון. חשבתי שעם כל הזהירות זה לא יקרה לנו והתבדיתי.
אם הילד היה נדבק בגן נניח אולי היה יותר קל לי לקבל את זה. כי זה לא בשליטתי. אבל זה שההדבקה הייתה מתוך הבית - אולי זה מה שיותר קשה לי. כי אם הייתי הולכת ביום אחר או בשעה אחרת ואם ואם ואם - לא היינו נדבקים.
לגמרי מרגישה אשמה.
הפוך.. לגמרי הפוךמיקי מאוס
עם הבאסה אין להתווכח! ברור ומותר לך להתאכזב חזק, זה באמת מאכזב שמתאמצים מאוד על משהו חשוב ולא מצליחים.
מותר לך להתאבל על המאמצים וחשוב שתרשי לעצמך לכאוב
ומבינה את תחושת הכשלון....זה רגש טבעי
אבל לא להרגיש אשמה. ממש ממש לא
לגבי הפסקה האחרונה- מה שחשוב הוא לא מי זה שהדביק, זה משהו שמחוץ לשליטה, הידבקות והדבקה זה לא משהו רצוני .
הדבר היחיד שמעניין זה "איך"-
אם היית מזלזלת, לוקחת אותם לחתונות בלי תו ירוק, פוגשת מבודדים, מוותרת על מסיכה בתחב"צ - הייתי מסכימה איתך שזה אחריותך (ולא שבהכרח זה נורא, אבל אני אישית שותפה איתך לתפיסה שחובתנו כהורים לנסות למנוע מהם את הסיכון הזה)
אבל ברגע שעשית את המירב מהצד שלך בתחום ההגיוני (ואצל כל אחת זה אחרת) ואצלך נשמע שעשיתם הרבה יותר מזה אפילו- אז עשית את המירב. ומפה זה לא בשליטתך אלא בשליטת הקב"ה
ואם היה נדבק במיון ח"ו שהיית לוקחת כדי להציל את חייו במידי?(סתם דוגמא סופר קיצונית) ברור שלא היה מה להצטער שהלך למיון. יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם ואי אפשר לעצור לחלוטין את החיים בשביל להיזהר ממשהו אחר
אי אפשר לא ללכת לרופא, אי אפשר לא לקנות תרופות (טכנית אפשר להזמין, בסדר, אבל זה מעשה שהוא מעבר להשתדלות נורמלית כי הסיכון עם מסיכה בביקור קצר הוא אפסי)
אז מהצד שלך תהיי הכי רגועה שיש- עשית מה שיכולת
אני שותפה לתפיסה שלך ולכן מרשה לעצמי לומר לך- לדעתי גם לשיטתך עשית הכי נכון שיש! אתם הורים מעולים ודואגים!!!!
מותר לך להתאבל על המאמצים וחשוב שתרשי לעצמך לכאוב
ומבינה את תחושת הכשלון....זה רגש טבעי
אבל לא להרגיש אשמה. ממש ממש לא
לגבי הפסקה האחרונה- מה שחשוב הוא לא מי זה שהדביק, זה משהו שמחוץ לשליטה, הידבקות והדבקה זה לא משהו רצוני .
הדבר היחיד שמעניין זה "איך"-
אם היית מזלזלת, לוקחת אותם לחתונות בלי תו ירוק, פוגשת מבודדים, מוותרת על מסיכה בתחב"צ - הייתי מסכימה איתך שזה אחריותך (ולא שבהכרח זה נורא, אבל אני אישית שותפה איתך לתפיסה שחובתנו כהורים לנסות למנוע מהם את הסיכון הזה)
אבל ברגע שעשית את המירב מהצד שלך בתחום ההגיוני (ואצל כל אחת זה אחרת) ואצלך נשמע שעשיתם הרבה יותר מזה אפילו- אז עשית את המירב. ומפה זה לא בשליטתך אלא בשליטת הקב"ה
ואם היה נדבק במיון ח"ו שהיית לוקחת כדי להציל את חייו במידי?(סתם דוגמא סופר קיצונית) ברור שלא היה מה להצטער שהלך למיון. יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם ואי אפשר לעצור לחלוטין את החיים בשביל להיזהר ממשהו אחר
אי אפשר לא ללכת לרופא, אי אפשר לא לקנות תרופות (טכנית אפשר להזמין, בסדר, אבל זה מעשה שהוא מעבר להשתדלות נורמלית כי הסיכון עם מסיכה בביקור קצר הוא אפסי)
אז מהצד שלך תהיי הכי רגועה שיש- עשית מה שיכולת
אני שותפה לתפיסה שלך ולכן מרשה לעצמי לומר לך- לדעתי גם לשיטתך עשית הכי נכון שיש! אתם הורים מעולים ודואגים!!!!
תקשיביסליל
אבא שלי רופא משפחה. הוא רואה את כל הגילאים, את כל האוכלוסיות. ולגבי האומיקרון הוא אומר, שאי אפשר להיזהר ממנו. פשוט אי אפשר.
גם מטופלים שלו שאומרים שהם היו סגורים בבית לגמרי, לא פוגשים אף אחד, נדבקו. אי אפשר להתנגן מפניו לחלוטין, זה לא אפשרי.
זה לא קורה רק לכם, זה קורה לעוד הרבה, שעד עכשיו ממש הקפידו והצליחו לא להידבק, בכל הזה לא מצליחים.
אז באמת תורידי כל אשמה מעצמך. זה פשוט לא קשור אלייך ולא קשור למה שעשית.
גם מטופלים שלו שאומרים שהם היו סגורים בבית לגמרי, לא פוגשים אף אחד, נדבקו. אי אפשר להתנגן מפניו לחלוטין, זה לא אפשרי.
זה לא קורה רק לכם, זה קורה לעוד הרבה, שעד עכשיו ממש הקפידו והצליחו לא להידבק, בכל הזה לא מצליחים.
אז באמת תורידי כל אשמה מעצמך. זה פשוט לא קשור אלייך ולא קשור למה שעשית.
געוואלדבת 30אחרונה
נשמה.
גם קורונה וגם שק שלם של רגשות אשמה.
זה ממש יותר מידי בשבילך.
בבקשה , אל תדוני את עצמך לכזאת כף חובה.
היה לך חשוב להיזהר ולהישמר, עשית את זה מעל ומעבר ברמה שרוב האנשים בכלל לא חשבו עליה,
אבל יש גבול לשליטה שלנו בחיים שלנו.
אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתינו ולא מעבר לזה.
את יודעת, בבור של יוסף היו נחשים ועקרבים. מסבירים, מתורת ר' נחמן, שהנחש מכיש מקדימה, והעקרב עוקץ מאחורה.
הנחש מסמל את האנרגיות המותרות שאנחנו מוציאים על לדאוג למה שיהיה בעתיד.
העקרב מסמל את האנרגיות המיותרות שכרוכות בהתבחבשות בעבר.
נראה לי שבעבר והעתיד, שניהם עכשיו ממש ממש מטרידים אותך מעבר לרמה המאוזנת והנכונה.
איך אני יודעת?
כי את עצובה מזה.
ולהנות עצוב זה אף פעם לא סימן למהלך טוב ונכון.
אז ממש ממש, בבקשה, תזרקי שניה את הנחשים והעקרבים שגורמים לך לכזאת דאגה ולכאלה רגשות אשם, תזכרי שה' מנהל פה את העניינים,
ותנסי להתמקד בהווה- לטפל בעצמכם כמה שאפשר כדי שתעברו בטוב את המחלה.
גם קורונה וגם שק שלם של רגשות אשמה.
זה ממש יותר מידי בשבילך.
בבקשה , אל תדוני את עצמך לכזאת כף חובה.
היה לך חשוב להיזהר ולהישמר, עשית את זה מעל ומעבר ברמה שרוב האנשים בכלל לא חשבו עליה,
אבל יש גבול לשליטה שלנו בחיים שלנו.
אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתינו ולא מעבר לזה.
את יודעת, בבור של יוסף היו נחשים ועקרבים. מסבירים, מתורת ר' נחמן, שהנחש מכיש מקדימה, והעקרב עוקץ מאחורה.
הנחש מסמל את האנרגיות המותרות שאנחנו מוציאים על לדאוג למה שיהיה בעתיד.
העקרב מסמל את האנרגיות המיותרות שכרוכות בהתבחבשות בעבר.
נראה לי שבעבר והעתיד, שניהם עכשיו ממש ממש מטרידים אותך מעבר לרמה המאוזנת והנכונה.
איך אני יודעת?
כי את עצובה מזה.
ולהנות עצוב זה אף פעם לא סימן למהלך טוב ונכון.
אז ממש ממש, בבקשה, תזרקי שניה את הנחשים והעקרבים שגורמים לך לכזאת דאגה ולכאלה רגשות אשם, תזכרי שה' מנהל פה את העניינים,
ותנסי להתמקד בהווה- לטפל בעצמכם כמה שאפשר כדי שתעברו בטוב את המחלה.
תודה על זה!מכחול
הרבה מזה רלוונטי ממש גם לי.
איזו הבנה מדהימה לנפש האדם יש לך, ואיזו הסתכלות אמונית טובה!
הלוואי שאלמד (בדרך הטובה!) לתרגם כל פחד לתפילה.
איזו הבנה מדהימה לנפש האדם יש לך, ואיזו הסתכלות אמונית טובה!
הלוואי שאלמד (בדרך הטובה!) לתרגם כל פחד לתפילה.
יקירתי, את ממש לא צריכה להרגיש אשמהאביול
כל הכבוד על הזהירות, אבל לצערנו האומיקרון לא מבחין בחיסונים ומחלימים... תעברו את זה בע'ה ושתהיה לכם רפואה שלימה במהרה!! את לא אשמה בכלום. זה מה שה' רצה.
את מתארת תחושות ממש קשותתוהה לי
שולחת לך חיבוק גדול, נשמעת חוויה לא פשוטה.
מה שאני מציעה לך, קודם כל להתייחס לזה כמו שזה, כאובדן של חלום מאד מאד משמעותי וחזק שהיה לך, אובדן של בריאות, זמנית בעזה, אבל עדיין אובדן. ועל אובדנים מסויימים צריך ממש חעשות תהליך של אבל. את יכולה לקרוא על שלבי האבל הפסיכולוגיים, ולהבין שהשלב שאת נמצאת בו עכשיו הוא הכי נורמלי בעולם
דבר שני זו החרדה שלך מההשלכות של האומיקרון. לגבי זה יעזור לך לפי דעתי טיפול cbt ממוקד, או שיחה עם רופא טוב, אפילו רופא פרטי שאת סומכת עליו. כי אנחנו חיים בעוחם שיש בו סכנות, נכון, השאלה איך אנחנו מתמודדים איתן בצורה שלא פוגעת לנו בנפש
מה שאני מציעה לך, קודם כל להתייחס לזה כמו שזה, כאובדן של חלום מאד מאד משמעותי וחזק שהיה לך, אובדן של בריאות, זמנית בעזה, אבל עדיין אובדן. ועל אובדנים מסויימים צריך ממש חעשות תהליך של אבל. את יכולה לקרוא על שלבי האבל הפסיכולוגיים, ולהבין שהשלב שאת נמצאת בו עכשיו הוא הכי נורמלי בעולם
דבר שני זו החרדה שלך מההשלכות של האומיקרון. לגבי זה יעזור לך לפי דעתי טיפול cbt ממוקד, או שיחה עם רופא טוב, אפילו רופא פרטי שאת סומכת עליו. כי אנחנו חיים בעוחם שיש בו סכנות, נכון, השאלה איך אנחנו מתמודדים איתן בצורה שלא פוגעת לנו בנפש
פרנטל באבקה- שמעתם על זה???ציפצופית
הרופאה שלי הציעה לי לקחת האבקה
והיא אמרה שאפילו המציאו ג'לים!
מישהי מכירה יודעת איפה אפשר לקנות?
לא מצאתי בגוגל 😬
והיא אמרה שאפילו המציאו ג'לים!
מישהי מכירה יודעת איפה אפשר לקנות?
לא מצאתי בגוגל 😬
מדברת על המולטי ויטמין הכדורים הענקיים הורודים הדוחים האלהציפצופית
כן יש לאלטמן חדש. לא ניסיתי. את יכולה להזמין דוגמית מהאתר שלDove
אני לוקחת אותואמא לאוצר❤
כי הרופא שלי המליץ כי אני עם מלא חוסרים שנשארו כנראה מההריון, הלידה וההנקה... ואת המולטי ויטמין הקאתי..
והוא אמר שהאבקה נספגת גם יותר טוב, ישר בדם או משהו כזה.
זה קצת חופר יותר מפשוט לבלוע כדור..
זה בטעם פטל..לא ממש טעים אבל לא מגעיל. לא עשיתי שוב בדיקות גם מאז שהתחלתי לקחת אז לא יודעת.. אבל הרופא נשים שלי שהוא ממש מקצועי המליץ לי
יש לאלטמן גם ברזל באבקה, אותו דבר, אבל בטעם תפוז. הוא האמת ממש טעים לי, וגם העלה לי את הברזל בטירוף. אחרי פחות מחודש שלקחתי, וכן שכחתי לפעמים... עלה לי הברזל מ11 ל13. ואני עם אנמיה...גם אחרי סדרת עירויים בהריון הגעתי בקושי ל12...
אבל זה יקר... בערך 100 שח ל30 שקיות
תודהציפצופית
איפה קנית? באתר שלהם?
לא.. בבית מרקחת.. אבל באמת זה קצת קשה למצוא.אמא לאוצר❤
אפשר להזמין מהאתר שלהם, וגם מהסופר ספארם
❤️ציפצופית
מקפיצה ומנצלשת- עם פראנטל לא צריך לקחת חומצה פולית, נכון?אנונימית בהו"ל
ראיתי שיש בו כבר.
ככה אני הבנתי, שיש בו כבר אז לא צריךאולי בקרוב
נראלי ראיתי בסופר פארם או איזה בית מרקחת את האבקה של אלטמן של מולטיוויטמין
תודה לכולן 💖ציפצופית
כבר חששתי שהיא המציאה כי לא מצאתי כלום 
מה אומרות על זה???ציפצופית
נשמע יעיל?
נראה לי מגניב
נראה לי מגניב
המראה נותן לי תחושה שזה לילדים..אולי בקרוב
אבל אולי לא, לא יודעת...
הייתי משווה את רשימת הוויטמינים לרשימה ברגיל
הייתי משווה את רשימת הוויטמינים לרשימה ברגיל
אוי אין פה אבל קישור לקנייהציפצופית
אבל תודה על החיפוש ❤️
נכון.מוריה
אבל היא כתבה איפה אפשר לקנות/אפשר לראות מהתמונה בהמשך השירשור מה לחפש.
רואה את התיוג רק עכשיופנסאיאחרונה
ב״ה
אם טוב לך קישור לאמזון או אתר אחר בארהב אני יכולה להביא קישורים
Doctors Finest Prenatal Multivitamin – with Folic Acid, Iron & Zinc Gummies – Vegetarian, GMO Free & Gluten Free – Tooth Friendly – Great Tasting Raspberry Flavor Pectin Chews – 90 Jellies [45 Doses] https://www.amazon.com/dp/B07K7YF3BZ/ref=cm_sw_r_cp_api_glt_i_KP1MZCJKMVSEX34MBMF5
ויש גם את זה- פחות ילדותי. מרקם יותר אבקתי-
Maxi Health Chewable Prenatal Multivitamins, Flavor, Chewies, Kosher Cherry, 90 Count https://www.amazon.com/dp/B00BZ4ROPO/ref=cm_sw_r_cp_api_glt_i_EZ4Z90P1BKWX1Q7QZPB6
אם טוב לך קישור לאמזון או אתר אחר בארהב אני יכולה להביא קישורים
Doctors Finest Prenatal Multivitamin – with Folic Acid, Iron & Zinc Gummies – Vegetarian, GMO Free & Gluten Free – Tooth Friendly – Great Tasting Raspberry Flavor Pectin Chews – 90 Jellies [45 Doses] https://www.amazon.com/dp/B07K7YF3BZ/ref=cm_sw_r_cp_api_glt_i_KP1MZCJKMVSEX34MBMF5
ויש גם את זה- פחות ילדותי. מרקם יותר אבקתי-
Maxi Health Chewable Prenatal Multivitamins, Flavor, Chewies, Kosher Cherry, 90 Count https://www.amazon.com/dp/B00BZ4ROPO/ref=cm_sw_r_cp_api_glt_i_EZ4Z90P1BKWX1Q7QZPB6
כן, סליחה שאני משביתה את החגיגה אבל הקאתי גם את זהמק"ר
ולא ידעתי על הג'לים
מגניב
אנסה לחפש אותם
כי כרגע אני לא לוקחת כלום כלום
וזה עוד יתנקם בי
מגניב
אנסה לחפש אותם
כי כרגע אני לא לוקחת כלום כלום
וזה עוד יתנקם בי
יש חומצה פולית נוזלית.מוריה
תגידו בנות, יש מצב שלתינוק בן חודש משעמם?דיקלה91
האמת שהוא בכיין לא קטן, בגלל גזים תמיד נראה לי כי כואב לו להוציא. אבל אני מוצאת שכל פעם שיש משהו חדש שמעניין לו הוא פתאום כאילו כמעט שוכח מהכאבים ומתמקד יותר בדברים המעניינים והחדשים (בדרך כלל זה כשיש אנשים חדשים). אבל עם זאת זה מוזר לי כי "מה הוא כבר מבין" בגיל הזה..זה יכול להיות שהוא פשוט נורא משועמם איתי לבד בבית ובגלל זה הוא ככה בוכה כל הזמן? לא כל מה שמעניין תינוקות בגיל הזה זה אוכל ולישון?
לא נראה לי שמשעמם בגיל הזה 😅מחיאחרונה
ואמא היא היצור הכי מעניין להסתכל עליו אז את בטוח לא משעממת אותו 😍
בכל אופן אם את רואה שגירויים מרגיעים אותו אז תנסי לתלות מולו משחקים, אקורדיון עם תמונות וכאלה ולראות אם זה מעניין אותו. אבל הוא ממש פיצי...
אולי הוא פשוט אוהב רעש? אז כשיש אנשים מדברים זה מרגיע אותו? את יכולה לנסות להדליק מוזיקה או כל מיני רעשים מרגיעים (רעש לבן - מאוורר, מכונת כביסה, מים זורמים)
בכל אופן אם את רואה שגירויים מרגיעים אותו אז תנסי לתלות מולו משחקים, אקורדיון עם תמונות וכאלה ולראות אם זה מעניין אותו. אבל הוא ממש פיצי...
אולי הוא פשוט אוהב רעש? אז כשיש אנשים מדברים זה מרגיע אותו? את יכולה לנסות להדליק מוזיקה או כל מיני רעשים מרגיעים (רעש לבן - מאוורר, מכונת כביסה, מים זורמים)
שתי שאלות- תנועות וערכות לידהאין כמו טאטע!
מתי התחלתן להרגיש תנועות? ומתי זה היה ממש חזק?
ומתי מתחילים להזמין ערכות לידה? סביב חודש לפני או יותר? זכור לי שמלא פעמים חסר במלאי ורוצה כן להספיק לקחת.
תודה!
ומתי מתחילים להזמין ערכות לידה? סביב חודש לפני או יותר? זכור לי שמלא פעמים חסר במלאי ורוצה כן להספיק לקחת.
תודה!
ערכות לידה זה אחרי הלידהאביול
חוץ משילב שיש להם מועדון להריוניות..
וגם מוצצים אפשר לפנירק אמונהה
גם סימילק אפשר לפניPandi99
חחח אופסאביול
החל ממתי בערך?אין כמו טאטע!
ואי לא יודעת, לא ראיתי דד ליין. מבקשים תאריך לידה משוערPandi99
תנועות תלוי במיקום השליה.:-)
אני הרגשתי סביבות 19-20. עדינות שהלכו והתחזקו.
ערכת לידה הזמנתי בחודש שמיני כזה מסימילק
ערכת לידה הזמנתי בחודש שמיני כזה מסימילק
עונהרק טוב=)
בהריון הראשון שליה קדמית שבוע 19, בהריון השני שליה אחורית ב14 היה ממש נראה לי שאני מרגישה אבל ב15 זה כבר היה ברור (זה נחשב ממש מוקדם!!). מניחה שכמה שבועות אח",כ זה כבר היה יותר חזק..
ערכות לידה- אני לקחתי את של הסופר פארם ובאמת היה חסר בעיה סניפים, אבל בכל מקרה אפשר רק עם תעודת לידה
ערכות לידה- אני לקחתי את של הסופר פארם ובאמת היה חסר בעיה סניפים, אבל בכל מקרה אפשר רק עם תעודת לידה
אני מרגישה ממש ממש מוקדםביבוש
וזה מתחזק תוך זמן קצר מאד
אבל אצל כל אחת זה אחרת
לי זה ממש מפריע לישון
ערכות לידה אחרי הלידה
אבל אצל כל אחת זה אחרת
לי זה ממש מפריע לישון
ערכות לידה אחרי הלידה
תנועות בכל הריון משהו אחררקלרגעכאן
חלק בשבוע 14-15
הראשון בשבוע 19
והאחרון דווקא- בשבוע 22-23 רק!!
חזק רק בהמשך - 26-27?
ערכת לידה של סימילאק אהבתי אפשר לפני הלידה ועם דליח עד הבית..
וגם סופר פארם נחמד אבל רק אחרי
הראשון בשבוע 19
והאחרון דווקא- בשבוע 22-23 רק!!
חזק רק בהמשך - 26-27?
ערכת לידה של סימילאק אהבתי אפשר לפני הלידה ועם דליח עד הבית..
וגם סופר פארם נחמד אבל רק אחרי
תודה לכולן על הפירוט!!אין כמו טאטע!
היה ממש מרגיע לקרוא לגבי התנועות.
ואשמח לדעת מאיזה שבוע בערך. ניתן להזמין ומאיפה.תודה!
ואשמח לדעת מאיזה שבוע בערך. ניתן להזמין ומאיפה.תודה!
מנצלשת - מה מיוחד בחבילות לידה?יובלית
הן יותר זולות?
את משלמת 30 שקל ומקבלת בעיקר בקבוק ומוצץ, כל מיני דוגמיותPandi99
ולפעמים גם סבון בגודל מלא
ובסימילק אז גם סימילק..Pandi99
גם בשל שילב מקבלים סימילאקהשקט הזה
ובשל סופר פארם מטרנה
לא נשמע משהו מיוחד במיוחד 🤷♀️יובלית
אמרה הבחורה בשבוע 16 שאין לה ניסיון עדיין עם מחירי מוצרי תינוקות 😏
אבל באמת, לא נשמע כמו משהו שלא כדאי לפספס. אני מפספסת משהו?
אבל באמת, לא נשמע כמו משהו שלא כדאי לפספס. אני מפספסת משהו?
רק הבקבוק והמוצץ (בדר"כ של מאמ/אוונט) עולים 30 שח או יותראמא לאוצר❤
תמ"ל זה גם יקר..
אז רק המוצרים האלה זה יוצא משתלם
חוץ מזה שאת מקבלת דוגמיות ובמקום לבזבז מלא כסף לנסות כל מיני מוצרים בגודל מלא.. את מקבלת בחינם ורואה נגיד איזה משחת החתלה את אוהבת/ איזה סבון תינוקות וכו...
גם הדברים המוקטנים האלה מעולים פשוט לנסיעות ויציאות מהבית.
מעבר לזה שפשוט אותי זה נורא הלהיב וריגש בהריון הראשון 🤗🙈
עזר לי לעכל שזה ממש אמיתי, דווקא הדברים הקטנים האלה עזרו לי להבין שממש יהיה פה תינוק וזה מטורף🥰
אז רק המוצרים האלה זה יוצא משתלם
חוץ מזה שאת מקבלת דוגמיות ובמקום לבזבז מלא כסף לנסות כל מיני מוצרים בגודל מלא.. את מקבלת בחינם ורואה נגיד איזה משחת החתלה את אוהבת/ איזה סבון תינוקות וכו...
גם הדברים המוקטנים האלה מעולים פשוט לנסיעות ויציאות מהבית.
מעבר לזה שפשוט אותי זה נורא הלהיב וריגש בהריון הראשון 🤗🙈
עזר לי לעכל שזה ממש אמיתי, דווקא הדברים הקטנים האלה עזרו לי להבין שממש יהיה פה תינוק וזה מטורף🥰
בדיוקPandi99
הבקבוק עצמושחרית*
עולה בערך 30 שח אם לא יותר, לכן זה משתלם.
מה שכן, צריך לזהות באיזו ערכה יש את הסוג של הבקבוק והמוצץ והתמ"ל שאוהבים ולקחת אותה.
אני באמת לא לקחתי שום ערכה כי לא מצאתי ערכה כלבבי. (אז זו באמת לא "חובה" או משהו שאי אפשר לפספס)
מה שכן, צריך לזהות באיזו ערכה יש את הסוג של הבקבוק והמוצץ והתמ"ל שאוהבים ולקחת אותה.
אני באמת לא לקחתי שום ערכה כי לא מצאתי ערכה כלבבי. (אז זו באמת לא "חובה" או משהו שאי אפשר לפספס)
אבל נגיד בהריון ראשון, שעוד לא יודעיםאמא לאוצר❤
אז זה מעולה לקחת שתיים שונות ובאמת להתנסות ולראות מה התינוק יותר אוהב..
זה היה לי ממש מעולה שעל ההתחלה היה לי בקבוק ומוצץ של מאמ ובקבוק ומוצץ של אוונט.. ככה יכולתי לנסות ולראות..
פעם הבאה, לא יודעת אם בכלל אקח ערכות לידה, כי באמת יותר יודעת מה המוצרים שאני אוהבת..פחות צריכה את הניסוי והטעיה הזה...
ויש פה מספיק מוצצים חדשים שהבת שלי לא אהבה
ובקבוקים יודעת איזה סוג אני אוהבת ויש לנו פול בבית כי כמעט מגיל 0 הבת שלי רק עם בקבוקים..
אז מאמינה שרק נקנה פטמות חדשות...
אבל לא באמת יודעת🙃נחיה ונראה..
מה שאני באה להגיד זה שלהריון ראשון בעיני זה מעולה ממש! וגם מאד משתלם...בהריונות הבאים אז תלוי בצרכים אבל הרבה פחות מבראשון..
זה היה לי ממש מעולה שעל ההתחלה היה לי בקבוק ומוצץ של מאמ ובקבוק ומוצץ של אוונט.. ככה יכולתי לנסות ולראות..
פעם הבאה, לא יודעת אם בכלל אקח ערכות לידה, כי באמת יותר יודעת מה המוצרים שאני אוהבת..פחות צריכה את הניסוי והטעיה הזה...
ויש פה מספיק מוצצים חדשים שהבת שלי לא אהבה
ובקבוקים יודעת איזה סוג אני אוהבת ויש לנו פול בבית כי כמעט מגיל 0 הבת שלי רק עם בקבוקים..
אז מאמינה שרק נקנה פטמות חדשות...
אבל לא באמת יודעת🙃נחיה ונראה..
מה שאני באה להגיד זה שלהריון ראשון בעיני זה מעולה ממש! וגם מאד משתלם...בהריונות הבאים אז תלוי בצרכים אבל הרבה פחות מבראשון..
תודה על ההסברים ❤יובלית
הבנתי את הפוטנציאל 🤩
אין הגבלה על כמה חבילות לידה אפשר לקנות? אם זה מחברות שונות כמובן...
ואיך בהתחלה אמורים לדעת מה אוהבים ולפי זה לקנות ערכה אחת ולא אחרת? (מופנה למה ששחרית כתבה)
אין הגבלה על כמה חבילות לידה אפשר לקנות? אם זה מחברות שונות כמובן...
ואיך בהתחלה אמורים לדעת מה אוהבים ולפי זה לקנות ערכה אחת ולא אחרת? (מופנה למה ששחרית כתבה)
נכון את צודקתשחרית*
בהתחלה באמת לא יודעים, ואז יש לערכות האלה יתרון (חבל שלא הכרתי אותן אני אחרי הלידה הראשונה🙂)
אפשר את כולןPandi99
לא אין הגבלה..אבל אין כזה מלא חברות🙂גג 4 אני חושבתאמא לאוצר❤
אני לקחתי 2
אחת של סימילאק וצעדים ראשונים
אחת של מוצצים
וזה היה מעולה, כי הן די שונות
אז זה הספיק לי🙂
לגבי השאלה שלך, לכן כתבתי כבר בהודעה הקודמת שבהריון ראשון כדאי לקנות שתיים שונות❤
אחת של סימילאק וצעדים ראשונים
אחת של מוצצים
וזה היה מעולה, כי הן די שונות
אז זה הספיק לי🙂
לגבי השאלה שלך, לכן כתבתי כבר בהודעה הקודמת שבהריון ראשון כדאי לקנות שתיים שונות❤
יש גם לשילב ולסופר פארם ואני לא מכירה עוד..אמא לאוצר❤אחרונה
של שילב פחות משתלמת בעיני, עולה 40 שקל, ולא יותר שווה מהערכות האחרות..אפילו כשאני בדקתי היו שם פחות דברים..
וסופר פארם תכננתי לקחת, אבל זה רק אחרי הלידה..צריך להביא תעודת לידה..אז פשוט לא הגעתי לזה ואז כבר שכחתי🤷♀️
וסופר פארם תכננתי לקחת, אבל זה רק אחרי הלידה..צריך להביא תעודת לידה..אז פשוט לא הגעתי לזה ואז כבר שכחתי🤷♀️
זה באמת לא מיוחד אבל הבקבוק והמוצץ שווהPandi99
אני התחלתי להרגישמחכה להריון
בשבוע 16 התחלתי להרגיש בועות מידי פעם
מחר אני בשבוע 18 וזה כבר ממש בעיטות קטנות
בעלי שם לי יד על הרחם היום והוא בוודאות הרגיש בעיטות היה מרגש
אבל אצלי זה הריון שלישי
בהריון ראשון בפירוש זה היה מאוחר יותר
הכל רע לי ומעצבן לי ושחור לי.אמא טובה---דיה!
א. שבוע שעבר הבן שלי קיבל מסבתא של בעלי גביע מכסף עם חריטה של השם שלו והבאנו את זה להורים שלי לשבת (אנחנו היינו בבית חולים עם הקטן והוא היה אצלם) והגביע נאבד. והוא עולה 400 ש"ח ואם לא נמצא אותו נצטרך ללכת לקנות כזה חדש וזה ממש מרגיז.
ב. הפריזר שלנו התקלקל וכל החלב השאוב שהיה בו הפשיר לגמרי.
ג. הקטן לא מפסיק לצרוח כבר כמה שעות.
ד. יש לי מבחן בשני הקרוב ולא התחלתי ללמוד ואין לי מתי לעשות את זה כ"כ וזה חומר שאני לא יודעת.
אני טובעת בעצבים.
נראה מצב ממש מתסכל ולא נעים! שולחת חיבוק! 
אולי בקרוב
תודה!אמא טובה---דיה!
היי יקרהשירלי1234
קודם כל חיבוק גדול !
זה תקופה מעצבנת שהכל מתחרבש, זה עובר מנסיון!
באסה ממש על החלב, זה משהו שכסף לא קונה, השעות שהשקעת על זה...מבאס...
אולי שמשהו יעזור לך קצת עם הקטן, לכי תתאווררי לך, תכיני קפה ותשבי לעצמך עם מוזיקה מרגיעה- לי תמיד זה עוזר.
מבחנים זה גיהינום לאמא, כי יש דברים לא צפויים, זה לא כמו רווקה,
תמיד אני אומרת לכל מי ששואל אותי על הממוצע שלי,
שכל מבחן שעברתי בציון לא גרוע ויתרתי על מועד ב לטובת הילדים, מעדיפה ממוצע פחות טוב ולחיות בנחת,
אולי תקבעי עם משהי שכן יודעת את החומר לעשות לך הרצה במוצש, עכשיו מוצש הוא ממש ארוך,
ואז מנסיון שלי תעברי על מבחנים משנים קודמות, זה החזרה הכי יעילה,
חיבוק על מה שאת עוברת זה עובר בסוף!
תודה על ההבנה ועל העידוד!אמא טובה---דיה!
כיף שאת מבינה אותי...
ממש מזדהה , לגבי הממוצע והשיקולים של לימודים מול בית והורותהשלך על ה' יהבך
אני רק חיבוק. אתפלל עלייך בעז''האחתפלוס
ותעדכני שמצאתם את הגביע. ממש מבאס
אמן אמן!אמא טובה---דיה!
אני חוששת שבטעות מישהו זרק אותו לפח
חיבוק גדולזמני לשליש1
וואי אוףףףדפני11
נשמע סיוט ואני מסוגלת לבכות בקלות מכל זה...
איתך בלב!!❤❤❤
איתך בלב!!❤❤❤
ואיואי איזה סיווווטטטטטטאוהבת את השבת
וואי קשה ממש ממש חיבוקענק!!!!
לגבי המבחן תשחררי בסוף זה יסתדר איכשהו...
חיבוק ענק ובהצלחה ענקית!!!
לגבי המבחן תשחררי בסוף זה יסתדר איכשהו...
חיבוק ענק ובהצלחה ענקית!!!
אוי ❣️❣️❣️❣️מיואשת******
אתן אלופות, פשוט כיף שיש אתכןאמא טובה---דיה!
תדמיינו מלא לבבות כי אין לי איך לעשות
הבוקר פתאום קלטתי שכל השבוע שהיינו בבי"ח עם הקטנציק אף אחת מהמשפחה של בעלי חוץ מחמותי ומגיסה אחת מהממת, אף אחד לא התעניין בשלומנו בכלל, לא שלךח הודעה, לא התקשר, לא כלום. אז חטפתי עליהם קריזה ובכיתי מלא.
אז מצד אחד נוסף לי משהו להתעצבן עליו אבל הבכי קצת שחרר לי את כל העצבים
חיבוק ענקזמני לשליש1
לא קל..
אמאל’ה מזדהה עם ג ועם ד !!! הבן שלי מוציא שיניים אני בקושיהשלך על ה' יהבך
ישנה בלילות ועובדת , וכשבאה הביתה מנסה בכוח ללמוד למבחן של יום שני אבל מוצאת את עצמי נרדמת על המחשב קורסת , השם יעזור בהצלחה לנו מקווה שנעבור את זה בטוב !!!
אמן!! מתלבטת אם לגשת רק למועד ב'..אמא טובה---דיה!
אבל לא בא לי!!! כבר דחיתי מבחן אחד בגלל הלידה. ויש גם עבודות...
ממש לאאאא תמיד עדיף לגשת בגג נכשלים אבל יש סיכוי לעבורהשלך על ה' יהבך
את זכאית למועד מיוחד?סליל
בגלל הלידה אולי?
אם כן, לא הייתי ניגשת למבחן שאני בטוח נכשלת בו.
תגידי מועד ב, ואם לא ילך, אז מועד מיוחד
אם כן, לא הייתי ניגשת למבחן שאני בטוח נכשלת בו.
תגידי מועד ב, ואם לא ילך, אז מועד מיוחד
מה זה מועד מיוחד?אמא טובה---דיה!אחרונה
יכול להיות. ב"ה הם ממש מתחשבים בי ב"ה. רק שאני שונאת לדחות מבחנים...
זה באמת נשמע מעצבן ושחוראורוש3
הכל יחד ועוד אחרי אשפוז ואחרי לידה. הרגשות שלך ממש לגיטימיים. חיבוק גדול!!!
הלוואי שדברים יסתדרו קצת.
בהצלחה רבה
הלוואי שדברים יסתדרו קצת.
בהצלחה רבה
מה שלומך הבוקר?YaelL
איך הקטן עכשיו?
ולמה אתם צריכים לקנות גביע חדש, אם קבלתם את זה מתנה?
כדי שהם לא ידעו שזה אבד...אמא טובה---דיה!
גם לי קרה הסיפור עם החלבשיויתי לנגדי
עשרות (!!!) שקיות, סטוקים שאגרתי בדם, הלכו לפח. אי אפשר לתאר את התחושה. זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. מחבקת אותך ומזדהה
אבל זה עובר. והיום אנחנו פשוט צוחקים על זה. מסתכלים על זה כחוויית עבר
אבל זה עובר. והיום אנחנו פשוט צוחקים על זה. מסתכלים על זה כחוויית עבר
צריכה עזרה (כדורים פסיכיאטרים)אנונימית בהו"ל
לאחרונה צפו לי המון מחשבות סביב הריון ולידה ואני במצב כמעט תמידי של חרדה. אי שקט שאני לא יכולה ממש להסביר. אולי זה נורמלי ואולי לא אבל אני כל הזמן דואגת מתי נעבור לבית משלנו מתי אני אכנס להריון ועוד מחשבות
הלכתי לפסיכיאטר והוא נתן לי מרשם לסרנדה ואני לא מסוגלת להתחיל לקחת
אני מפחדת מהסטיגמות ומפחדת שישאלו אותי "לוקחת תרופות?" ואז אצטרך לומר שכן. מפחדת שיהיה לי ריח גוף או השמנה בגלל הכדור, או יובש בפה או כל מה שכתוב בעלון לצרכן. אני לא מצליחה לעזור לעצמי ויודעת שזה בינתיים פוגע רק בי ולעיתים כשאני לא מצליחה להשתלט זה גם פוגע בילדים. אני לא רוצה להיות תלויה בכדור כל הזמן ובאמת שאני לא יודעת מה לעשות
איך מתחילים?
סרנדה נחשב כדור ממש לא "כבד".רק טוב=)
בד"כ לא גורם לתופעות לוואי יותר מידי..
ניסית גם טיפול פסיכותרפי?
ניסית גם טיפול פסיכותרפי?
אני לוקחת סרנדהDove
או את התחליף שלה סרטרלין די הרבה שנים.
לא חוויתי תופעות לוואי משמעותיות. לעומת זאת כשהשתמשתי באמצעי מניעה לדומא תופעות הלוואי היו הרבה יותר קשות. אז בקטע הזה של תופעות לוואי לא הייתי חוששת יותר מידי.
לגבי זה ששואלים אם אני לוקחת תרופות זה רק במקרים שצריך וחשוב לדעת, ואני אישית לא מתביישת בזה ואין לי בעיה לומר כשצריך, מצד שני אני גם לא מספרת לכל אחד שאני לוקחת כדורים.
לגבי התלות - אני מתייחסת לזה כמו למשקפיים. זה לא פתרון קסמים שמעלים את הבעיה, אבל זה עוזר להכניס לפרופורציות ולהתמודד בצורה יותר טובה. יכול להיות שאפשר להתמודד גם בלי הכדור, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה, בדיוק כמו שאפשר להתמודד בלי משקפיים, אבל זה מאוד מגביל. אגב זה לא חייב להיות לכל החיים אפשר לקחת את הכדור לתקופה, לשלב עם טיפול ובהדרגה כשהמצב משתפר ובליווי של איש מקצוע כמובן להפסיק עם הטיפול התרופתי.
לא חוויתי תופעות לוואי משמעותיות. לעומת זאת כשהשתמשתי באמצעי מניעה לדומא תופעות הלוואי היו הרבה יותר קשות. אז בקטע הזה של תופעות לוואי לא הייתי חוששת יותר מידי.
לגבי זה ששואלים אם אני לוקחת תרופות זה רק במקרים שצריך וחשוב לדעת, ואני אישית לא מתביישת בזה ואין לי בעיה לומר כשצריך, מצד שני אני גם לא מספרת לכל אחד שאני לוקחת כדורים.
לגבי התלות - אני מתייחסת לזה כמו למשקפיים. זה לא פתרון קסמים שמעלים את הבעיה, אבל זה עוזר להכניס לפרופורציות ולהתמודד בצורה יותר טובה. יכול להיות שאפשר להתמודד גם בלי הכדור, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה, בדיוק כמו שאפשר להתמודד בלי משקפיים, אבל זה מאוד מגביל. אגב זה לא חייב להיות לכל החיים אפשר לקחת את הכדור לתקופה, לשלב עם טיפול ובהדרגה כשהמצב משתפר ובליווי של איש מקצוע כמובן להפסיק עם הטיפול התרופתי.
סרנדה כדור מצויןטארקואחרונה
כמעט בלי תופעות לוואי וגם ההסתגלות אליו והגמילה ממנו לא ככ קשים.
לקחתי שנה והפסקתי כשהצלחתי להתאזן בעזרת שיחות בלבד(טיפול פסיכולוגי) את הטיפול אני ממשיכה וכנראה אמשיך עוד הרבה שנים.. יכול להיות שיהיו גם תקופות שאצטרך לחזור לכדורים וזה גם בסדר.
זה לא תלות.. זה צורך נקודתי רפואי שיש לו מענה. דיכאון זה שיבוש באלקטרודות במוח. כשל טכני שצריך תיקון. כדורים לאיזון רגשי הם ממש לא בהכרח לכל החיים.
אם היית פוגשת מישהו ששבר את הרגל, ולא מוכן ללכת עם קביים כי מה יגידו.. והוא איכשהו סוחב את עצמו בקפיצות על רגל אחת והיתמכות הזויה בקירות.. זה היה נראה לך הגיוני? מינהסתם לא..
אז ככה בדיוק גם סרנדה.
וזה אומץ אדיר ללכת לפסיכיאטר, ולהיעזר, וזו לא בושה. נכון, זה לא משהו שנלך ונצעק לכל העולם, אבל גם מי שצריך תרופה ללחץ דם לא צועק את זה לכל העולם...
לצערי לתרופות פסיכיאטריות יש יח''צ גרועים. וממש לא בצדק.
את גיבורה ואמיצה. וממש מעודדת אותך לקחת.
לקחתי שנה והפסקתי כשהצלחתי להתאזן בעזרת שיחות בלבד(טיפול פסיכולוגי) את הטיפול אני ממשיכה וכנראה אמשיך עוד הרבה שנים.. יכול להיות שיהיו גם תקופות שאצטרך לחזור לכדורים וזה גם בסדר.
זה לא תלות.. זה צורך נקודתי רפואי שיש לו מענה. דיכאון זה שיבוש באלקטרודות במוח. כשל טכני שצריך תיקון. כדורים לאיזון רגשי הם ממש לא בהכרח לכל החיים.
אם היית פוגשת מישהו ששבר את הרגל, ולא מוכן ללכת עם קביים כי מה יגידו.. והוא איכשהו סוחב את עצמו בקפיצות על רגל אחת והיתמכות הזויה בקירות.. זה היה נראה לך הגיוני? מינהסתם לא..
אז ככה בדיוק גם סרנדה.
וזה אומץ אדיר ללכת לפסיכיאטר, ולהיעזר, וזו לא בושה. נכון, זה לא משהו שנלך ונצעק לכל העולם, אבל גם מי שצריך תרופה ללחץ דם לא צועק את זה לכל העולם...
לצערי לתרופות פסיכיאטריות יש יח''צ גרועים. וממש לא בצדק.
את גיבורה ואמיצה. וממש מעודדת אותך לקחת.
חודש לאחר לידה- כמעט הפסיק הדימום ועכשיוPandi99
לאחר קיסרי
ראיתי עכשיו קריש דם שחור כזה , כמו כדור כזה לא גדול ולא פיצי..
הגיוני.?
מדי פעם יורד לי עוד דם בורדו חום כזה אבל רוב היום כבר בלי דימום..
כל היום לא ירד לי כלום ופתאום זה..
ראיתי עכשיו קריש דם שחור כזה , כמו כדור כזה לא גדול ולא פיצי..
הגיוני.?
מדי פעם יורד לי עוד דם בורדו חום כזה אבל רוב היום כבר בלי דימום..
כל היום לא ירד לי כלום ופתאום זה..
בנוסף יש קצת כאבי מחזור קלים כאלה..Pandi99
אפ אפאנונימית בהו"ל
נשמע נורמלי אבל פחות מבינה בקיסרי, אולי זה שונהמיקי מאוס
אם זה רק ככה לא הייתי נבהלת, זה אפשרי אחרי לידה
אם קורה עוד הרבה או שהדימום מתחזק מדי כדאי להיבדק
אם קורה עוד הרבה או שהדימום מתחזק מדי כדאי להיבדק
תודה❤️Pandi99אחרונה
זה לילה זה?? עייפה מכדי לבכותשיח סוד
היא נרדמה ב12
קמה ב3
קמה ב5 ורבע
קמה ב7
כל פעם חיסלה בקבוק+ הנקה
בכללי היא נרדמת ב12-1
קמה ב5 ואז ב8/9
שזה גם לא הכי כיף ולא נראלי אמור להיות ב10 חד'
לא עזרה לי שום שיטה עד היום.
גמורה מעייפות כל יום, מצטברת עייפות, מצטברים עצבים, אין זמן לעצמי/זמן לנו.
סיוט פשוט סיוט
ואמא שלי התחילה פחות להתלהב בלעזור לי
קמה ב3
קמה ב5 ורבע
קמה ב7
כל פעם חיסלה בקבוק+ הנקה
בכללי היא נרדמת ב12-1
קמה ב5 ואז ב8/9
שזה גם לא הכי כיף ולא נראלי אמור להיות ב10 חד'
לא עזרה לי שום שיטה עד היום.
גמורה מעייפות כל יום, מצטברת עייפות, מצטברים עצבים, אין זמן לעצמי/זמן לנו.
סיוט פשוט סיוט
ואמא שלי התחילה פחות להתלהב בלעזור לי
וואי איזה קשה!!!:-)
וואו, קשה!!רק טוב=)
גם שלי ככה עכשיו וזה ממש מפרק אותי... אבל הוא עוד קטן אז אני עכשיו מתחילה לעבוד כדי לסדר לו את השינה.
איך השינה שלה במהלך היום?
מה קורה עד 12-1 בלילה?
איך השינה שלה במהלך היום?
מה קורה עד 12-1 בלילה?
עושה טובה שישנה חצי שעה ביוםשיח סוד
משחקת, לא עוזבת אותי לרגע
וואי וואי..רק טוב=)
הייתי מתחילה בלסדר לה את השינה ביום ואז עוברת ללילה (הגיוני שזה כבר יסתדר מאליו).
תעשי חיפוש בגוגל "חלונות שינה", יש המון יועצות שינה שכותבות על זה.
תתחילי מללמוד את סמני העייפות שלה ולמצוא דרך שבה היא כן נרדמת ותראי לפי החלונות כל כמה זמן היא אמורה לישון. זה יכול להיות תהליך קשה אבל זה משתלם בסוף.
בהצלחה רבה רבה!!
תעשי חיפוש בגוגל "חלונות שינה", יש המון יועצות שינה שכותבות על זה.
תתחילי מללמוד את סמני העייפות שלה ולמצוא דרך שבה היא כן נרדמת ותראי לפי החלונות כל כמה זמן היא אמורה לישון. זה יכול להיות תהליך קשה אבל זה משתלם בסוף.
בהצלחה רבה רבה!!
מסכימה גם כןיראת גאולה
ומוסיפה,
כדאי בבוקר לצאת החוצה לשמש (לא השבוע כנראה🧐), ככה ב8-9 בבוקר כשהיא קמה תצאו לטיול.
השמש מייצרת מלטונין שעוזר לשינה, וזה ממש יעיל בלסדר את השינה.
כדאי בבוקר לצאת החוצה לשמש (לא השבוע כנראה🧐), ככה ב8-9 בבוקר כשהיא קמה תצאו לטיול.
השמש מייצרת מלטונין שעוזר לשינה, וזה ממש יעיל בלסדר את השינה.
אם תרשמי את סדר היום שלכםאמא_טריה_ל-2
אנסה לעזור...
הלילה הוא נגזרת של היום.
בגיל הזה חשוב שייכנסו לשנת לילה בין 18 ל20.
אלה שעות המלטונין.
הלילה הוא נגזרת של היום.
בגיל הזה חשוב שייכנסו לשנת לילה בין 18 ל20.
אלה שעות המלטונין.
מנסהשיח סוד
מתעוררת בבוקר סופית בסביבות 8-9
יונקת
ישנה עוד 40 דקות
משחקת נדבקת אלי
אוכלת מוצקים
משחקת נדבקת אלי
יונקת ונרדמת ל15-30 דקות
ככה כל היום...
מקלחת סביבות 6
מתחילה לנסות להרדים, לא מצליחה. מקסימום מצליחה אבל היא מתעוררת אחרי פחות משעה.
רק ב11 מתחילה לשפשף עיניים ואז שעה בערך לוקח להרדים עם בקבוק או הנקה..
ואז סבב הלילה הנ"ל
זה נמשך כבר 3 4 חודשים, ככה ששיניים זה לא...
יכול להיות עייפות יתר אבל היא לא ישנה נורמלי ביום
יונקת
ישנה עוד 40 דקות
משחקת נדבקת אלי
אוכלת מוצקים
משחקת נדבקת אלי
יונקת ונרדמת ל15-30 דקות
ככה כל היום...
מקלחת סביבות 6
מתחילה לנסות להרדים, לא מצליחה. מקסימום מצליחה אבל היא מתעוררת אחרי פחות משעה.
רק ב11 מתחילה לשפשף עיניים ואז שעה בערך לוקח להרדים עם בקבוק או הנקה..
ואז סבב הלילה הנ"ל
זה נמשך כבר 3 4 חודשים, ככה ששיניים זה לא...
יכול להיות עייפות יתר אבל היא לא ישנה נורמלי ביום
אני אנסה לתת לך כיוון, לפי סדר היום לגיל הזהאמא_טריה_ל-2
לא בטוח שיעבוד, אבל זה מה שאני עושה בגיל 6.5 חודשים -
מעירה בבוקר ב7
מניקה
ארוחת בוקר אם רוצים ב8 וחצי
והנה לפני השינה
הרדמה לשנת בוקר ב9
ארוחת צהריים ב11:30
הנקה או בקבוק ב12:45
שנת צהריים מ13
הנקה או בקבוק ב16
אם לא ישנה הרבה, אפשר סביב 17 להרדים ל15-20 דקות
18:30 ארוחת ערב
19 מקלחת
19 וחצי הנקה ולישון
לפעמים מקדימה מעט את הארוחה ל18 אם עייף מאוד.
חשוב לסנכרן את השינה והשעון הביולוגי (אור-חושך).
מקווה שאם תתמידי בזה תראי שיפור...
מעירה בבוקר ב7
מניקה
ארוחת בוקר אם רוצים ב8 וחצי
והנה לפני השינה
הרדמה לשנת בוקר ב9
ארוחת צהריים ב11:30
הנקה או בקבוק ב12:45
שנת צהריים מ13
הנקה או בקבוק ב16
אם לא ישנה הרבה, אפשר סביב 17 להרדים ל15-20 דקות
18:30 ארוחת ערב
19 מקלחת
19 וחצי הנקה ולישון
לפעמים מקדימה מעט את הארוחה ל18 אם עייף מאוד.
חשוב לסנכרן את השינה והשעון הביולוגי (אור-חושך).
מקווה שאם תתמידי בזה תראי שיפור...
היא צריכה 2 שינות ביום גגאנונימית-אנמית
ולנסות להעביר ל1 ..
ולהקפיד על שעות מדויקות בהתחלה זה קשה אבל אח"כ משתלם
ולהקפיד על שעות מדויקות בהתחלה זה קשה אבל אח"כ משתלם
היום ישנה שעתיים וחצי צהרייםשיח סוד
ושוב נרדמה עכשיו, בטוח תקום בקרוב
בגיל הזה שלא תעבור את השלוש שעותאנונימית-אנמית
תנסי שתישן שעתיים עד שיסתדר לה השינה
מאיזה שעה עד איזה שעה?אמא_טריה_ל-2
1 עד 3 וחצישיח סוד
היום ישנה שעה וחצי, מ5וחצי עד 7
עכשיו הרדמתי אותה, שזה יחסית מוקדם בהשוואה ללילות אחרונים.
אני מאוד מקווה שהיא נרדמה לכמה שעות טובות (לפחות 4)
מאוד מעריכה את השיתוף והעזרה שלך.
עכשיו הרדמתי אותה, שזה יחסית מוקדם בהשוואה ללילות אחרונים.
אני מאוד מקווה שהיא נרדמה לכמה שעות טובות (לפחות 4)
מאוד מעריכה את השיתוף והעזרה שלך.
גם בגיל הקטן יותר?ביבוש
תחדדי לי את השאלה...אמא_טריה_ל-2
להשכיב בשעות אלו?ביבוש
אצליאמא_טריה_ל-2
בערך מגיל 4 חודשים נוצר סדר יום, כמובן אם חריגות כאלה ואחרות.
למשל בערך -
קם 7
ישן 9-10:30
ישן 12:30-14:30
ישן 17:15-17:35
שנת לילה 19:30
עם הזמן שנת הבוקר התקצרה 9-10
ולפעמים כבר לא נרדם
למשל בערך -
קם 7
ישן 9-10:30
ישן 12:30-14:30
ישן 17:15-17:35
שנת לילה 19:30
עם הזמן שנת הבוקר התקצרה 9-10
ולפעמים כבר לא נרדם
קפץ ליאמא_טריה_ל-2
אחר הצהריים
חיבוק! נשמע ממש מאתגרעלמא22
גם אצלנו יש תקופות כאלה, לא פשוט בכלל!
יש סדר יום קבוע? איך היא ישנה במהלך היום? יש טקס שינה? אולי זה נובע מעייפות יתר, ואז היא ישנה לא טוב? אולי צומחות לה שיניים שמציקות לה? כמה זמן זה ככה?
יש סדר יום קבוע? איך היא ישנה במהלך היום? יש טקס שינה? אולי זה נובע מעייפות יתר, ואז היא ישנה לא טוב? אולי צומחות לה שיניים שמציקות לה? כמה זמן זה ככה?
מוכר לי ממש!!אוהבת את השבת
אולי תנסי באמת דבר ראשון לסדר את השינה ביום
להרדים אותה כשמתחילה להראות סימני עייפות
ואז לאט לאט תסדרו יותר את הלילה.
אצלי הסתדר באמת רק כשגמרתי מהנקה, בסביבות גיל שנה וקצת..
וגם עזר להכניס דרך הרדמה שהיא לא הנקה וזורמת לתינוקת אצלנו עבד הרדמה במנשא על הגב אני יודעת שנשמע לא טוב אבל זה הדרך היחידה שהצלחנו להרדים לא בהנקה. והיא ילדה שלישית!! פשוט עקשנית שאיייןןן דברים כאלו..
ובסוף.. אצלנו שום דבר לא עזר עד שפשוט קצת גדלה ובגיל שנה דברים התחילו להסתדר.. בינתיים תנסי לראות מה יכול להקל עלייך גם אם את לא מצליחה לשנות את הסדר יום שלה..
גם אצלנו עד עכשיו הולכת לישון ב11 כי אם משכיבים לפני זה כל הערב הרדמות חוזרות..
להרדים אותה כשמתחילה להראות סימני עייפות
ואז לאט לאט תסדרו יותר את הלילה.
אצלי הסתדר באמת רק כשגמרתי מהנקה, בסביבות גיל שנה וקצת..
וגם עזר להכניס דרך הרדמה שהיא לא הנקה וזורמת לתינוקת אצלנו עבד הרדמה במנשא על הגב אני יודעת שנשמע לא טוב אבל זה הדרך היחידה שהצלחנו להרדים לא בהנקה. והיא ילדה שלישית!! פשוט עקשנית שאיייןןן דברים כאלו..
ובסוף.. אצלנו שום דבר לא עזר עד שפשוט קצת גדלה ובגיל שנה דברים התחילו להסתדר.. בינתיים תנסי לראות מה יכול להקל עלייך גם אם את לא מצליחה לשנות את הסדר יום שלה..
גם אצלנו עד עכשיו הולכת לישון ב11 כי אם משכיבים לפני זה כל הערב הרדמות חוזרות..
תודה לעונות ♡שיח סודאחרונה
מנסה לקבץ הכל אלי לצורה יישומית
מבאס ששבת עושים אצל החמות, ששם אין ממש תנאים לתינוק וגם אני והיא לא מסתדרות. יותר קשה להיות ערים ככה בבית זר.
מבאס ששבת עושים אצל החמות, ששם אין ממש תנאים לתינוק וגם אני והיא לא מסתדרות. יותר קשה להיות ערים ככה בבית זר.
נוטרילון או מטרנה ARשאלה אחת
התינוק מקיא את כל מה שאוכל, לפי התסמינים זה נראה לי כמו ריפלוקס
יודעות אם חובה להתייעץ עם רופא לפני שלוקחים את זה ?
זה לחכות לראשון ומפחדת שהוא בקושי אוכל ..
יודעות אם חובה להתייעץ עם רופא לפני שלוקחים את זה ?
זה לחכות לראשון ומפחדת שהוא בקושי אוכל ..
תנסי לדבר עם רופא מחר, זה יכול להיות גם הקאה ולא ריפלוקסמיקי מאוסאחרונה
ריפלוקס בד"כ פולטים המון אבל לא את הכל.
בהקאה זה יוצא כזה בלחץ, אם הוא לא שוכב זה יותר כמו בקשת לעומת ריפלוקס שפשוט יוצא כמו פליטה
חשוב מאוד להבחין בינהם כי אם זה אי סבילות לחלב הפתרונות הם אחרים לגמרי
ובכללי צריך להתיעץ עם רופא לפני שמחליפים למטרנה "מיוחדת" כי חשוב לוודא שזה באמת הפתרון המתאים, יש להם חסרונות כשלא באמת צריך אותם ולא רק במחיר
בהקאה זה יוצא כזה בלחץ, אם הוא לא שוכב זה יותר כמו בקשת לעומת ריפלוקס שפשוט יוצא כמו פליטה
חשוב מאוד להבחין בינהם כי אם זה אי סבילות לחלב הפתרונות הם אחרים לגמרי
ובכללי צריך להתיעץ עם רופא לפני שמחליפים למטרנה "מיוחדת" כי חשוב לוודא שזה באמת הפתרון המתאים, יש להם חסרונות כשלא באמת צריך אותם ולא רק במחיר
יש פיתרון לעובש בפטמות של בקבוקים?אמא לאוצר❤
מניעה/ דרך לנקות?
או שפשוט צריך להחליף פטמות פעם בכמה חודשים?
תזונה מלאה מבקבוק..
תודה!
להכניס את הבקבוקים להשריה באקונומיקהאחתפלוס
אבל חייבים להקפיד לשטוף היטב היטב את הבקבוקים אחר כך
הייתי מנסה חומץ לפני אקונומיקהלא מחוברת
להשרות את הפטמות בחומץ?אמא לאוצר❤
חושבת שכן. קצת אבל ומים. אחכ לנקות רגיל..לא מחוברת
וכמובן לייבש טוב/ לא לסגור את הבקבוק עד שיבש
👍אמא לאוצר❤
תודה!
אקונומיקה זה מלחיץ..כי אחרי זה הגברת אוכלת מזהאמא לאוצר❤
את מרתיחה אותם מידי פעם?פה לקצת
בחיים לא היה לי עובש. ואני לא מחליפה בתדירות גבוהה פטמות...anonimit48
שימי לב שאת שוטפת היטב עם סבון את הבקבוק אחרי כל האכלה,
ופעם ביום עושה סטריליזציה במיוחד אם מדובר בתינוק קטן.
יכול להיות שגם לא מתייבש טוב אז תאווררי אותם שיתייבשו באוויר זנ הכי חשוב
ופעם ביום עושה סטריליזציה במיוחד אם מדובר בתינוק קטן.
יכול להיות שגם לא מתייבש טוב אז תאווררי אותם שיתייבשו באוויר זנ הכי חשוב
באמת? מוזר..אמא לאוצר❤
יכול להיות שזה קשור גם ללחות המטורפת שיש בבית🥴
הכל פה מעלה עובש....
בית מסריח
ככ מחכים לעזוב אותו כבררר
אבל האמת יצא לי לשמוע על זה מעוד נשים
אז חשבתי שזה דבר נפוץ..
קרה לי יותר עם חלב אם..עכשיו כשהיא עם מטרנה קורה הרבה פחות
הכל פה מעלה עובש....
בית מסריח
ככ מחכים לעזוב אותו כבררר
אבל האמת יצא לי לשמוע על זה מעוד נשים
אז חשבתי שזה דבר נפוץ..
קרה לי יותר עם חלב אם..עכשיו כשהיא עם מטרנה קורה הרבה פחות
תשמרו מאוד זה מסוכן לתינוק לנשום או חלילה לאכול מזה.anonimit48
תשימי את הבקבוקים באוורור בחלון אחרי שאת שוטפת ומרתיחה
וכמובן תאווררי הרבה את הבית.
אם אני לא טועה כתבת פה לא מזמן שאתם רוצים לעבור?
הרבה בהצלחה ❤️
אתם לא מוצאים משהו?
וכמובן תאווררי הרבה את הבית.
אם אני לא טועה כתבת פה לא מזמן שאתם רוצים לעבור?
הרבה בהצלחה ❤️
אתם לא מוצאים משהו?
כן ברור!! פשוט קנינו פטמות חדשותאמא לאוצר❤
זה לא קורה כל הזמן.. קרה אחרי כמה חודשים של שימוש. והתלבטתי אם יש איך לנקות/למנוע, או שזה הגיוני להחליף פעם ב🙂זה היה אחרי 4 חודשים של שימוש אינטנסיבי..אולי אפילו טיפה יותר..רציתי לדעת אם יש דרך לנקות את הישנות או שעדיף פשוט לזרוק אותם לפח..
ברגיל משתדלת לא לזרוק סתם כי אנחנו גם קצת לחוצים כלכלית, אבל עם בריאות של תינוק לא משחקים. .
כן כן, לא טועה בכלל! מתים לעבור!!
גם מהבית, אבל גם מהיישוב...
לצערינו עוד לא מצאנו מקום שעונה על הצרכים שלנו
הלוואי הלוואי שנמצא!!
תתפללו עלינו❤
תודה יקרה שזכרת!!
מחמם את הלב🤍🤍🤍
ברגיל משתדלת לא לזרוק סתם כי אנחנו גם קצת לחוצים כלכלית, אבל עם בריאות של תינוק לא משחקים. .
כן כן, לא טועה בכלל! מתים לעבור!!
גם מהבית, אבל גם מהיישוב...
לצערינו עוד לא מצאנו מקום שעונה על הצרכים שלנו
הלוואי הלוואי שנמצא!!
תתפללו עלינו❤
תודה יקרה שזכרת!!
מחמם את הלב🤍🤍🤍
אל תזרקי סתם תעשי להם ניקוי יסודי ותקני גם בחומץ. לאחרanonimit48
מכן סטריליזציה יהיה לך נוצץ כמו חדש
בעזרת ה׳ תמצאו בקרוב
צריך הרבה השגחה למציאת דירה
שיהיה בקרוב אמן ❤️
בעזרת ה׳ תמצאו בקרוב
צריך הרבה השגחה למציאת דירה
שיהיה בקרוב אמן ❤️
תודה!! אנסה את כל מה שאמרתן, מקוה שיעזור!אמא לאוצר❤
כן לגמרי..
הבעיה שזה אפילו לא רק דירה, זה גם מקום..
אמן! הלואי!
♥
הבעיה שזה אפילו לא רק דירה, זה גם מקום..
אמן! הלואי!
♥
אה אתם לא יודעים לאן אתם רוצים בכלל?anonimit48
יודעים שרוצים מאד לעבור, אבל עוד לא מצאנו לאן...אמא לאוצר❤אחרונה
סטריליזציה...אביול
הבקבוקים של מאם יש שיטה לסטרליזציה במיקרוגל
כל הבקבוקים אפשר לעשות סטריליזציה בכלי שמתאים למיקרוanonimit48
אבל בבקבוקים שלהם אין צורך בכלי מיוחדאביול
אה לא ידעתי תודה. חשבתי דיברת על הכליanonimit48
סטריליזציה תוריד את העובש?אמא לאוצר❤
באמת? יכולה לפרט?טליה כ
מה עדיף? עגלותשיויתי לנגדי
בייביג'וגר או ספורט ליין סיילו xl? נראה ששתיהן עונות על הדרישות שלי
חשוב לי דהגב דל הטיולון יהיה מתכוונן ויציב ועם פנים לשני הכיוונים
חשוב לי דהגב דל הטיולון יהיה מתכוונן ויציב ועם פנים לשני הכיוונים
מקפיצהשיויתי לנגדי
עוקבת.סמיילי12
יש לנו בייבי גוגר אבל האמבטיה שלה קצת נוטה. כאילו דם זורם להם למוח כשהם שוכבים שם.
זה משהו בכל העגלות שלהם.
זה משהו בכל העגלות שלהם.
שימי לבשירוש16
אם לא מניחים את האמבטיה בצורה נכונה אכן היא נוטה ומורידה את הראש לכיוון מטה. תבדקי שאין משהו שמפריע למנגנון מ2 הצדדים לנעול בצורה מיטבית.
אני אישית שמתי לב כשאני שמה את האמבטיה על הטיולון עצמו ולא מורידה את ההכיסוי שמש הכיסוי עצמו מפריע לאמבטיה להתחבר בצורה טובה.
אחרת, אין עם זה בעיה.
אני אישית שמתי לב כשאני שמה את האמבטיה על הטיולון עצמו ולא מורידה את ההכיסוי שמש הכיסוי עצמו מפריע לאמבטיה להתחבר בצורה טובה.
אחרת, אין עם זה בעיה.
לא הבנתי. אני שמה את האמבטיה על הקליפסיםסמיילי12
אני איתה עם 2 ילדים.
וזה מאז ומעולם ככה.
בילד השני שמנו קלסרים כבדים מהצד השני.
וקראתי גם פה שזה בעיה ביצור שלהם.
וזה מאז ומעולם ככה.
בילד השני שמנו קלסרים כבדים מהצד השני.
וקראתי גם פה שזה בעיה ביצור שלהם.
את משאירהשירוש16
את הבד של הטיולון על העגלה עצמה?
שמת לב לחיבור בין המתאמים לעגלה ובין המתאמים לטיולון?
אצלם באמת ראיתי הטייה מסוימת גם בחיבור של הסלקל אבל רק אם הוא מחובר בצורה לא נכונה.
שנית, יכול להיות שחיברת את המתאמים לעגלה בצורה הפוכה (מתאם צד ימין חיברת לצד שמאל ולהפך) כך שהיא נוטה אחורנית במקום להיות יציבה ושטוחה בקו ישר עם הריצפה.
שמת לב לחיבור בין המתאמים לעגלה ובין המתאמים לטיולון?
אצלם באמת ראיתי הטייה מסוימת גם בחיבור של הסלקל אבל רק אם הוא מחובר בצורה לא נכונה.
שנית, יכול להיות שחיברת את המתאמים לעגלה בצורה הפוכה (מתאם צד ימין חיברת לצד שמאל ולהפך) כך שהיא נוטה אחורנית במקום להיות יציבה ושטוחה בקו ישר עם הריצפה.
לא לא.סמיילי12
בלי טיולון. איך אפשר בכלל לשים את האמבטיה עם הטיולון?. וגם למה?
מתאמים של האמבטיה כמובן.
העגלה ישרה. אבל כשנוגעים בה היא זזה.
ואמרו לי שזה בולם זעזועים פעם.
שטויוץ. לא נראה נוח.
מתאמים של האמבטיה כמובן.
העגלה ישרה. אבל כשנוגעים בה היא זזה.
ואמרו לי שזה בולם זעזועים פעם.
שטויוץ. לא נראה נוח.
אותו דבר אצלי. ככה היאשלומית205
איזה בייביגוגר?גיברת
לדעתי בסיטי מיני אין אפשרות לטיולון משני הכיוונים
והזווית הכי יושבת היא יותר שוכבת מהסיילו.
בסיילו יש 3 מצבים לטיולון ובסיטי מיני הרגיל יש מין חוט שאפשר לכוון. (מדברת על סיטי מיני הישן)
והזווית הכי יושבת היא יותר שוכבת מהסיילו.
בסיילו יש 3 מצבים לטיולון ובסיטי מיני הרגיל יש מין חוט שאפשר לכוון. (מדברת על סיטי מיני הישן)
הדגם החדש שלהםשיויתי לנגדי
ראיתי שיש לו גם גב קשיח
לא מכירה את הבייביג'וגר אבל הספורטליין עונה על הדרישותאני אמא
אפשר לשים את הטיולון לשני הכיוונים. היא מתכווננת לארבע מצבים, שלוש רמות של שיפוע ואפשר להוריד לשכיבה (כמעט עד הסוף, 175 מעלות, יש שיפוע קטנטן). הגב של הטיולון יציב בכל המצבים.
אגב הסיאלו pl והסיאלו xl זה בדיוק אותו דבר חוץ מהעיצוב של הבד והמוטות
אגב הסיאלו pl והסיאלו xl זה בדיוק אותו דבר חוץ מהעיצוב של הבד והמוטות
מנסיון של שתיהן- ברור שספורטליין .קלה ,נוסעת כיף,יציבה,קיפולרקלרגעכאן
אני מתה עליה!!! כמעט בלי חסרונות
ויש בה את מה שביקשת
לגמרי ממליצה !
ויש בה את מה שביקשת
לגמרי ממליצה !
אני גם! מרוצים ממשאמא לאוצר❤אחרונה
אם חשוב לך שני הכיוונים בטיולוןטארקו
אז אין את זה בבייביג'וגר
אישית נהניתי מאוד מהבייביגוגר והקטע של בטיולון לא שינה לי בכלל. יש רשת שאפשר לפתוח בגב וחלונות בגג ובכללי לא קשה לראות את התינוק
אישית נהניתי מאוד מהבייביגוגר והקטע של בטיולון לא שינה לי בכלל. יש רשת שאפשר לפתוח בגב וחלונות בגג ובכללי לא קשה לראות את התינוק
בעצם הגבתי על סיטי מיני ואני רואה שהתכוונת לדגם אחרטארקו
מישהי מכירה את התופעה הזאת?מחכה להריון
בהריון שבוע 18 כמעט
ולפעמים נתפס לי הישבן והרגל יחד
כאב כזה משתק שאני הולכת כמו סבתא חחח
יכול להיות שהעובר לוחץ שם על איזה עצב?
כי אני נזכרת שהיה לי את זה גם בהריון קודם אבל יותר לקראת הסוף
קיצור כואב לי ללכת
כדאי לקחת מגנזיום כתוסף תזונהמיקי מאוס
בסוף ההריון זה יכול גם לקרות מתנוחה לא טובה של העובר ואפשר לנסות לשחרר אותו, אבל בשבוע כזה נשמע לי לא הגיוני כי העובר מאוד משוחרר והרחם לא מגיעה עד לירך
תודה רבה זהו כנראהמחכה להריון
אני יקפיד לקחת את הפרנטל..אני קצת שוכחת בזמן האחרון
פרנטל זה ממש חשוב אבל לדעתי אין שם הרבה מגנזיום...מיקי מאוס
תבדקי
אולי כדאי לקחת בנפרד ואם כבר אז עדיף לא ביחד עם הפרנטל כי אני לא זוכרת מה מפריע לו לספיגה (נראה לי סידן אבל לא בטוחה)
אולי כדאי לקחת בנפרד ואם כבר אז עדיף לא ביחד עם הפרנטל כי אני לא זוכרת מה מפריע לו לספיגה (נראה לי סידן אבל לא בטוחה)
היי אני גם בשבוע 18 כמעטמבקרת (:
וזה קורה לי בידיים כל הזמן ממש מוזר לא יודעת מה זה אומר...
כנראה שזה באמת טבעי אם ככהמחכה להריון
אולי באמת מחסור במגנזיום
מכירה. עברתי את זה בשבוע 20. רק הרגל נתפסהמותק 27
מכירה מאוד. באמת בדרך כלל בסוף ההיריון.מתואמתאחרונה
אני אישית לא עשיתי עם זה כלום, אלא בכל פעם חיכיתי שיעבור... אבל אולי כן כדאי קצת לטפל בזה.
ואם לא - זו פשוט עוד אחת מהברכות שההיריון מביא עמו!
ואם לא - זו פשוט עוד אחת מהברכות שההיריון מביא עמו!
נכון שזה מפליא איך כשזה נוגע לשבתות - הימים חולפים בטיסההריון ולידה
אבל כשזה נוגע ללידה - הם חולפים כמו מסטיק, ונראה שהם בכלל לא חולפים??
(פתחתי חודש תשיעי היום, אחרי כבר שנתיים של הריון, או לפחות ככה זה נראה. ולפי זה אפשר לומר שמחכות לי עוד שנתיים של הריון... וממש כמו בשבת - מצד אחד כבר מחכים לזה כ"כ! ומצד שני - מפחדים מהזמן שעובר...)
(פתחתי חודש תשיעי היום, אחרי כבר שנתיים של הריון, או לפחות ככה זה נראה. ולפי זה אפשר לומר שמחכות לי עוד שנתיים של הריון... וממש כמו בשבת - מצד אחד כבר מחכים לזה כ"כ! ומצד שני - מפחדים מהזמן שעובר...)
חחחחחDove
נראה לי שזה תלוי אם מחכים ממש למשהו ורק חושבים עליו כל הזמן אז הזמן עובר ממש לאט.
גם אני עכשיו בתחילת תשיעי ומרגיש לי פתאום שהכל עבר ממש מהר, אבל היו רגעים במשך ההריון שרציתי להגיע כבר ללידה וזהו
גם אני עכשיו בתחילת תשיעי ומרגיש לי פתאום שהכל עבר ממש מהר, אבל היו רגעים במשך ההריון שרציתי להגיע כבר ללידה וזהו
וואי ממשנעמי28
אני גם מרגישה שעברו שנתיים וחצי
ורק בשמיני😪
ואני לא אני מתחילת ההריון הזה וזה רק מחמיר 😵💫
מצד שני יש כל כך הרבה דברים להספיק
ורק בשמיני😪
ואני לא אני מתחילת ההריון הזה וזה רק מחמיר 😵💫
מצד שני יש כל כך הרבה דברים להספיק
😂טיפ ממני- אל תחכי ללידה, רוצי בין השבתות שנשארו אנונימיות
מכירה את שבוע 48 של רביטל ויטלזון?ציפיפיצי
נזכרתי בזה כשכתבת את זה
תחפשי אם לא מכירה, שווה קצת לצחוק לפחות 
אני שרתי את זה לעצמי כבר מתחילת חודש שמיני🙊עלמא22
וואי לא הכרתי, זה טובבבבאביולאחרונה
מגיבה לכן באיחור הריון ולידה
אנסה באמת לחיות משבת לשבת... מקווה שזה יעבוד לי, וגם לכן
ואחפש את המערכון של רביטל כדי להתעודד קצת
ואחפש את המערכון של רביטל כדי להתעודד קצת
קישור לרויטלדיליה
החזר על ילד שבבידודילד בכור
אם אני מחוסנת ונשארתי החודש עם הבן שלי שהיה בבידוד. בעלי סטודנט ולא עובד, אני יקבל החזר מהעבודה שלי? כי ראיתי שצריך למלא טופס דיווח של משרד הבריאות וצריך לכתוב שם את מקום העבודה של הבעל
בדיוק אתמול היה על זה שרשורהמקורית
יש מידע על כך בביטוח לאומי
אני לא מצאתי שםילד בכור
על בעל סטודנט.. רוצה להיות בטוחה מול העבודה אם מגיע לי
מצרפת לך את הקישורהמקורית
תשלום להורה ששהה בבידוד עם ילדו - דמי בידוד למעסיקים | ביטוח לאומי
בתוך הדףיש קישור למילוי הצהרה על ידי ההורה, שילדו ישב בבידוד, שההורה השני לא נעדר מעבודתו עקב הבידוד.
הסעיף הזה נועד לדעתי לוודא שלא יוגשו 2 בקשות על ידי 2 הורים עובדים עבור אותו ילד
בתוך הדףיש קישור למילוי הצהרה על ידי ההורה, שילדו ישב בבידוד, שההורה השני לא נעדר מעבודתו עקב הבידוד.
הסעיף הזה נועד לדעתי לוודא שלא יוגשו 2 בקשות על ידי 2 הורים עובדים עבור אותו ילד
השאלה שליילד בכור
אם בעלי סטודנט ולא עובד, עדיין מגיע לי החזר מהעבודה?
אני הייתי מסיקה שכןהמקורית
בהנחה והוא למד ולא יכל לשמור על הילד בגלל המחויבות שלו ולהשלים נוכחות, ואת כן יכלת להיעדר מהעבודה
אני לא חושבת שזה מותנה בעבודה של הבעלמיקי מאוס
מילאתי טופס מקוון ולא היה כתוב בשום מקום.
אבל כן חייבים לדווח עד 4 ימים מהכניסה לבידוד:/ אז תבדקי מה אפשר לעשות עכשיו
אבל כן חייבים לדווח עד 4 ימים מהכניסה לבידוד:/ אז תבדקי מה אפשר לעשות עכשיו
איזה טופס?ילד בכור
דיווחתי עליו כשהוא היה בבידוד אבל לא היה שם משהן על מלווה מחוסן