פורום הריון ולידה (עמוד 1656)

ושמה אלף עיניים עליה!
לדעתי בפעם הבאה שהיא תזרוק אימרה לא במקום פשוט תגידי לה. זה לא שייך כל האמירות האלו ואם את יכולה בבקשה להפסיק עם זה כי זה גורם לנו להרגיש לא בנוח.
דרך אגב מה בעלך אומר בכל הנושא?

והוא כמובן לא מרבה בשיחה איתה אבל היא דוקא כן

בשום צורה. הוא גבר נשוי ואין מבחינתכם יחסי ידידות וחיבה כמו שהיא אולי רגילה

אוף

זה תא לרמתך ולא לרמתנו
שלום שלום
ואל תתראי לי בחלום

"דתייה" שמול הפרצוף שלי התחילה עם בעלי בלי בושה, הסמיקה מולו ופלירטטה והתעלמה מקיומי. זה ממש הרתיח אותי ןבעלי לא שם לב לזה שזה ככה שקוף וחצוף וזה עוד יותר הרתיח אותי משום מה.. אחרי שהוא הבין שיש כאן משהו לא רגיל הוא התחיל ממש להיות קר אליה ולא לדבר איתה/להסתכל עליה בגלל כשנתקל בה בבניין. למזלי עברנו דירה והיא ירדה מאיתנו.. יש נשים פשוט חסרות רגישות וטקט. בדיעבד מצטערת שלא העמדתי אותה במקום כשהתחילה איתו מולי אבל הייתי כל כך בהלם שפשוט עמדתי שם ושתקתי..

תדפקו ותגידי לה בחיוך שהיא שכנה ממש נחמדה ורק רצית להסביר מכיון שהיא בטח לא יודעת , שבמגזר שלכם לא מקובל יחסי ידידות בין גברים ונשים, אפילו שכנים, וזה מאד לא נעים לבעלך כי כמובן הוא לא רוצה לפגוע בה אז הוא ביקש ממך לדבר איתה. וכמובן כל דבר שהיא רוצה תמיד תשמחי לעזור לה בעצמך.
בסופו של דבר אתם גרים באותו בנין ויש סיכוי סביר שהיא תבין שאין לה סיכוי פה אם תדברי איתה ככה, ולא תשרפי את הקשרים איתה. אף פעם אי אפשר לדעת איפה צריך שכנים בחיים. (חתימות, נזילות, ועד בית וכאלו)
אם אחרי זה תראי שזה ממשיך תוכלי לחשוב איך להיכנס בה רציני.
אבל באמת יש סיכוי טוב שתבואי ״בשם בעלך״ לדבר איתה יפה, שהמסר יעבור טוב.

חבל שלא קראתי לפני שהגבתי

קצת מביך להגיע אליה במיוחד, אבל אצטרך לעשות משהו דומה לזה כשאתקל בה שוב

ובאמת יש כאלו בלי מספיק מודעות
גם אחרי שציגי את זה בצורה כזאת יהיה לך יותר קל לבוא להעיר בצורה חריפה אם היא תמשיך.

כי אם עכשיו תכעסי היא יכולה להציג את הכל בתמימות מצידה ואז סתם תרגישי רע

הכי חשוב שתתחזקו מזה כזוג ותדברו על זה בנכם ותהיו מיושרי קו, תסבירי לבעלך את כל הרגשות שלך כלפי זה שיבין טוב את התמונה.

שלב ב מולה- או להגיד בישירות אבל בנחמדות, אולי את לא כ"כ מכירה את הנוהג וכו .. או בישירות ולא בנחמדות , או בעקיפין בצורה קרירה לרמוז.. העיקר שתהיה בזה ביחד ואז יהיה לך כוח לסנן לה מה שתרצי את יכולה להגיד בלשון רבים שיהיה ברור שזה משניכם.

נשמע נורא! היא לא שפויה וחסרת טאקט!
לא קראתי תגובות פה,
אבל אולי אם תדברי עם בעלך בעדינות מה הוא חושב על זה, אם הוא חושב שהיא סתם מסכנה ודפוקה - אולי זה ירגיע אותך? שמצידו אין עתיד לקשר ביניהם בכלל?

אחת עבדה עם בעלי, דווקא הייתה נשואה (אבל כנראה לא כזה באושר) ובעלי סיפר הכי בתמימות שהיא מדברת איתו הרבה עליי. ושבכללי היא מדברת הרבה עם הגבריםנבעבודה. אמרתי לו כמה שפחות לדבר איתה ואחר כך גם באתי ליום גיבוש שלהם, לקחתי ממנה טלפון ומדי פעם צילצלתי אליה כ"חברה". לאט לאט היא גם הפסיקה לדבר עם בעלי וגם איתי😅

ה' עזר לי🙏
שה' תמיד יתן לנו את החכמה איך להתנהג וישמור על הבעלים שלנו, אנחנו בדור של נסיונות🤷‍♀️

לנו יש מן גליל כזה שאפשר לסובב בו חלק וזה עושה קולות.

כשנוגעים בו הוא מתגלגל ומעודד לזחול..

כנ"ל בכדור

וגם כדור שמעודד זחילה
ומה הכוונה גליל שעושה קולות וזז? דמיינתי את זה בכמה צורות

קוביות, מגדל טבעות וכאלו דברים מתאימים בגיל הזה?

חיות קופצות
משחקים שבלחיצת כפתור מנגנים ועושים אורות

אבל הכי שווה -
חבילת כוסות ח"פ (משחק יקר 🙄) לרוקן חבילת מגבונים, ולקרוע טישו 😅

יש ילדים יותר מפותחים, ויש שבינתיים סתם יהנו מהמשחקים לא "לפי ההוראות".

עזרת לי מאד

המשחקים של כולם. פשוט לעבור עליהם לפני לוודא בטיחות.
לבכור בערך מהגיל הזה כל פעם קנינו עוד משחק תינוקות כי השתעמם. בשניה פתאום גילינו שמשחקי תינוקות פשוט פחות מעניינים והיא התלהבה הרבה יותר לשחק עם משחקים רגילים. כלי אוכל, חיות, כלי תחבורה, צינורות, מגנטים וכו'.
כן נחמד שיהיו כמה קלאסיים. נגיד חיות קופצות, מגדל כוסות וכאלה.

רק שיהיה מספיק בטיחותי, ככה זה משמש להרבה זמן

יש לך עוד המלצות למשחקים לגיל גדול יותר שכדאי לקנות?

בובות, כלי אוכל לבובה וכדו
כלי מטבח
חיות
מכוניות זה אליפות
דופלו/מגה בלוקס (היא כמובן לא תחבר חלקים אבל עשויה להנות מאוד לבלגן)

לא באמת שווה להשקיע לקנות בגיל הזה, אבל אם כבר קונים אז שיהיה משהו שעוד שנה יעניין אותה

תודה רבה לך ולכולן ❤️

המפתחות של הרכב/ דירה
כוס חדפ
בקבוק ריק
וכן על זו הדרך🙂

קחי כוס אחת ותשחקי איתה קצת. אם את לא מצליחה לקרוע אותה גם תינוקות לא יכולים.

צריך לבדוק אצל רופא.

עד הרופא, אולי למשהו יש ניסיון

סבון? מרכך? האם יש פריחה במקום אחר בגוף?
אולי רפידות הנקה? האם יש הצטברות של זיעה?

הכתובת היא רופא/ת עור ממליצה בחום על ד"ר איב פינקלשטיין

אולי זיעה

תשתדלי לנקות ולאוורר כמה שאפשר, אפשר למרוח שמן קוקוס על האזור

כאב חד בצד אחד רק אחרי הנקה

חנות במודיעין אבל לדעתי יש גם אונליין. ונראה לי גם אצל הודיה לוביץ.

תודה.

גם עם חגורת בטן שמתאים להריון
גם להדרא יש

מישהי יודעת?🙏

פשוט מעתיקים את הקישור ואחרי השליחה זה מומר לסרטון

אחוזונים זה תמיד נשמע מלחיץ.
עלה במשקל? מצויין? עלה בגובה? מצויין מעכשיו זה האחוזון שלו וצריך לעקוב שהוא גדל.

אותה האחות בדקה?

הרבה פעמים הם נולדים בגודל מסויים ורק אז מתאזנים עם הגנטיקה🙈

יצא לנו פעם הקטנה משמעותית בהיקף ראש כי אחות שונה עשתה את המדידה
זה כמו שבהערכת משקל כל רופא מודד שונה...
גם כשמדדו אותי במיון יולדות, היה הבדל של יותר מ300 גר' בין מה שהמיילדות בדקו.
אגב- גם בבדיקת פתיחה...

אבל זה רק מה ששמעתי.
בכל מקרה - בלי זה, את לא תוכלי לאכול ולשתות ולהתקיים - שזה בוודאות מזיק לעובר

הגורמים. אמא מיובשת וחלשה או במצב נפשי קשה בגלל הבחילות זה מסוכן גם לאמא וגם לעובר.
אין דבר כזה תרופה בלי תופעות לואי. אין דבר כזה תרופה בטוחה במאה אחוז.
נשאר לנו לסמוך על המחקרים שמראים שזה בטוח בהריון ולהתפלל לה' שהכל יהיה טוב.

בשימוש כ 30 שנה, נחשבת בדירוג הכי עליון של בטיחות תרופות.
קיבלתי את המידע מרופאת נשים (חברה של חברה)

והתייבשות זה בטוח לא טוב לכם. ומאוד סביר להתייבש כשיש הקאות.. שלא לדבר על חוסר תפקוד.

קחי בחשבון שדיקלקטין מגביר עייפות. לפעמים זה מתאזן אחרי כמה שבועות (מתאזן לרמת עייפות סבירה של שליש ראשון 😅) תני לעצמך את המנוחה כמה שאת יכולה, אל תוותרי עליה בגלל הכדור שעוזר.

שיהיה בשעה טובה!!

אם עוזר לך מקרה אנקדוטלי - לקחתי דיקלקטין עד שבוע 16 בערך ועכשיו שוכבים לידי שני תינוקות מתוקים ובריאים בלע''ה.

תני לעצמך לבכות ולהיות עצובה. זה ממש הגיוני.
מקווה שאחר כך תקומי מהניסיון חזקה ושמחה יותר

תני לעצמך להיות עצובה. זה מובן וכל מה שאת מרגישה מובן והגיוני.
לאט לאט זה עובר, חושבים על זה פחות ופחות. זה לא ייעלם לגמרי.. אבל יתפוס מקום קטן יותר בלב.

מנסה להיתנחם במה שיש, ולא לחשוב על החסר.
אם זה מקומות שעושים לי נחת כמו הים, אוכל כיפי,
ואם יש לך ילדים, אז גם בהם.
בנשיקות שלהם..
ובאופן כללי לעשות לעצמי הנחות ולחוס על עצמי.
חיבוק גדול

תני לעצמך קצת זמן להתאבל.
אם את רוצה ויכולה, שתפי חברה קרובה או אדם קרוב אחר במה שהיה , בתחושות וברגשות.
חיבוק גדול

קשה וכואב כל כך

מבינה אותך, עברתי גם הפלה לפני כמה חודשים, קשוח...

עדיין לא מרגישה לגמרי אחרי, אין לי תרופת פלא או קסם, יכולה לספר לך שכל אישה שדיברתי איתה שעברה הפלה גם אם לפני שנים ויש מאז עוד ילדים, כשהיא דיברה על ההפלה עדיין הרגשתי את הכאב שלה, כמובן במקום אחר ולא טרי, אבל כן חי.

מה שעזר/ עוזר לי:

לתת מקום לכאב, לבכות אותו ולדבר עליו

להקיף את עצמי באנשים שעושים לי טוב וגם לתת להם פידבק מה עושה לי טוב

יצאנו לחופש זוגי קצר 

 

בתחילה עיצבן אותי שאנשים אמרו שעדיף כך כי היה נולד פגוע, רציתי אותו, ורציתי אותו שלם ובריא, וה' יכול לעשות הכל, עם הזמן ועם המחשבה על אנשים שאני מכירה שמגדלים ילד פגוע, זה כן נכנס לי אפשהו.

אני יודעת שהנשמות הללו קמות בעז"ה בתחיית המתים, לי זה נתן משמעות לתקופה הזו.

 

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ושבקרוב ממש תיכנסי להריון תקין ובריא בקלות ושתלדי בקלות ובזמן ילד בריא ושלם שירווה אותך רק נחת ושמחה

והם הילדים שלי. זה זכות עצומה.
כמובן שאף אחד לא מחפש כאלה זכויות ח''ו. אבל לאחר מעשה אותי זה מעודד

לא עוזר.. רק מגביר את הכאב.
בעיניי, כשיגיע ילד שימלא את החלל זה קצת יטשטש

ועד אז
הלב כואב
שורף
מתפוצץ
מרוקן

מאחלת שבקרוב

מניסיון אישי של 2 הפלות רצופות שעדיין אין ילדים

זה בהחלט מאוד מאוד קשה, מרגשים מרוסקים ונפשית מאוד קשה

אבל החיים ממשיכים ועם הזמן זה עובר, נכון שלא שוכחים אבל מבחינה נפשית יש איזהו קבלה ועיכול שזה החיים ועובר בעז"ה

ההתמודדות לדעתי, זה לתת לעצמך את המקום לתקופה הקרובה, מותר לך להיות מרוסקת, מותר לך להיות בדאון, לבכות ולהיות בתוף עצמך

מקווה שהתקופה הקשה תעבר לך מהר

 

הקופות.

אבדוק, תודה!

הן ממש טובות, 30 ליחידה אבל אם יש לך הנחת יומןלדת או מישהו מהמשפחה אז יכול להיות זול יותר

יש להם גופיות וגטקס מעולה
עולה 14 שח לאחד

יש מעולות.של כרמית. 13 שח בערך ליחידה.
לפני כמה שנים קניתי שם של חברות אחרות, צבר או משהו אחר והיו טובות (ועוברות פה מאחד לשני).
מה שיש לי מפוקס פחות טוב. יותר דק, והתעוות ממש

בהאנגרים/סלקשיין/בזארים
דלתא
פוקס (חפשי באתר טרמינל איקס)

די קל למצוא..

לידר...

כל חנות בגדי ילדים נראה לי.

אני אוהבת את של כרמית

זה לא מפחיד.
צריך להיות בצום. ממה שאני זוכרת מחליפים בגדים, ומשאירים הכל שם בארון, גם תכשיטים, אז לא כדאי להביא. ותביאי איזו שקית להכל. נראה לי צריך אצבע בלי לק בשביל למדוד חמצן אולי?
חשוב להתפנות קודם כדי שהשלפוחית לא תפגע.
בחדר את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך, ואת מתעוררת לאט בחדר התאוששות.
לפעמים יש בחילה אחר כך. ואת לא יכולה לנהוג אז שיהוא אתך מישהו.
לפעמים יש טיפה דימום, אז כדאי שתביאי פד או תחבושת.

זה ממש לא נורא, לא מרגישים כלום בתהליך
אז המון בהצלחה!!

אבל עם ההרדמה והכל נראה לי פחות נעים, לא?
אבל אם זה חשוב לך באמת תתקשרי לברר

גם לשם באתי מאופרת, אף אחד לא אמר כלום. פעמיים.

אבל לפני זה אני יוצאת מהבית, לא רוצה להבהיל אנשים..😜

תביאי מטפחת נוחה ובגד נוח
למי תתאפרי, למרדים?️
תביאי משהו לאכול ולשתות לאחר כך
וזה לא נורא, הדרמה קלילה וזהו

אין לי בטחון עצמי לצאת מהבית בלי איפור
תודה לך!

ממש ממש כלום. אחרת אין הרדמה (אאוצצצצ)

בפעם הראשונה ממש שקשקתי
היה הרבה יותר פשוט וקל ממה שחשבתי
יהיה בסדר באמת ❤️❤️

השאיבה עצמה זה אחד החלקים היותר טובים, בעיני פחות מלחיץ מלהזריק, כמעט מחכה להרדמה ומתבאסת כשלא נותנים לי להמשיך לישון בהתאוששות (מה באמת נסגר איתם שם, לא הרווחתי ביושר את המנוחה המתוקה הזו? 🤔 😅)

המון בהצלחה!! שפע ביציות, עוברונים מעולים והכי חשוב הריונות תקינים וידיים מלאות 👍יהיה ממש טוב בע"ה 👍 👍

ב"ה שאבו מעל 20
ואולי בגלל זה ידחו את ההחזרה לחודש הבא אוף😔

איזה יופי!
יש הרבה יתרונות בהחזרה חודש אחרי!
בעז"ה שיהיו לכם מהשאיבה הזו בלבד הרבה ילדים!

לגוף לוקח זמן להירגע מפצצת ההורמונים... זה טוב שתתני לגוף יותר זמן להתאפס

אני בעד גם בגדים חגיגיים,
זה רגע גדול,ובעז"ה חלק מתהליך מופלא של הריון ולידה. אז זה דווקא מתאים מאד.
בהצלחה רבה💗
שיהיה לך בעז"ה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות!

אבל בהחזרות.
הייתי מגיעה תמיד בחולצה לבנה 🤗

התהליך עצמו לא מפחיד בכלל את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך אני ממש רעדתי כי נלחצתי

ואחר כך קמתי כאילו כלום אפילו דימום לא היה לי היה לי טיפה אחת בניגוב

ןלא היה לי כאבי בטן ולא כלום כאילו הרדימו אותי וקמתי

כאילו ישנתי כמה שעות טובות חחחחחחחחח

עבר נחמד אני בהריון עכשיו

שימשיך בקלות ובידיים מלאות🥰

אמןןן

זה 3 מישורים: שמחה, השתדלות ואמונה.

לעמוד בניסיון זה לעבור אותו בלי תחושה של ייאוש או עצבות או תחושה של ירידה רוחנית, ואם אפשר להדר ולהיות בשמחה יותר טוב. בהסתכלות שלי הניסיון בא לרומם אותי באיזשהי דרך, ואם לא אפעל בצורה הטובה ביותר, אני עלולה גם להתרסק ממנו חלילה. ( כמובן שהכל לפי העניין)
בלי קשר לסוג הניסיון או הקושי, מה שהכרחי זה להכיר את היצר הרע, באיזה אופי הוא פועל עליי עכשיו בתוך הניסיון והקושי, באיזה מישורים, וזו העבודה הכי חשובה בעיניי בשיח שלי מול העניין. והיא מובילה אותי למחשבה של איזו השתדלות עליי לעשות בעניין.
כי זו לא רק תחושה של כעס שנכנסה לי בלב, או מאכל שאכלתי בכשרות לא משו, זה גם התחושה אחרכך או תוך כדי ש- איך לא הצלחת להתאפק? או איך יכולת להתאפק יותר טוב או להימנע?? שמביאה לייאוש ועצבות ומורידה את המוטיבציה להיות שמחים ומרידה אותנו בעבודת השם.
ואם מדברים על קשיים אחרים כמו ניסיון של קושי בגידול ילדים או חולי מסויים לא על אף אחד מישראל, שזה לא רק קושי נקודתי כביכול כמו התפרצות זעם, אני חושבת שזה מכוון לאותו מקום. אצלי לפחות. לראות נקודות אור גם בתוך הקושי. כי הוא קיים הרי, ואנחנו ברוך השם עושים השתדלות, והמצב הוא מצב קיים על אף ההשתדלות, אז אנחנו מקווים לטוב ושמחים במה שיש לנו עכשיו ומתפללים להשם שאם זה רצונו - אז שישתפר כפי רצוננו.

כתוב ׳תחת לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה׳. לא כתוב - ׳בבריאות׳ או ׳בעושר׳ או ב׳כך וכך ילדים שיש לך׳. כתוב רק על השמחה, ואני מאמינה שזה מה שסופו של דבר מתבקש מאיתנו. השמחה בהווה, במצב הקיים, בקושי שיש לנו עתה, היא היא רצון השם מאיתנו. כי ככה אנחנו מראים להשם יתברך שאנחנו יודעים שמה שהוא נותן לנו ומה שקורה איתנו זה הכי טוב בעבורנו.

אבל הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו
נכון? יש לזה באמת מקור?
אז איפה זה שם אותנו כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא עומדים בזה? ומי בכלל חושב על עניין של שמחה..

יש אנשים שיש לה ניסיון של חולי, למשל, וחושבים שלעמוד בו זה להיות בריאים שוב. בעיניי זה לא נכון.
אם מבינים מה המטרה והמשמעות של הניסיון יותר קל לעמוד בו, רק שהרבה אנשים לא משקיעים את האנרגיות במקום הנכון ולא מבינים מה השם רוצה מהם בניסיון הזה שנפל עליהם כביכול
עוד דוגמה: אישה מול בעלה..אישה לא יודעת לפעמים במה בעלה צריך שיכבדו אותו. או ממעיטה בערך של הדברים. אחד יכול למות שצועקים לידו, לשני חשוב שישבו להקשיב לו, השלישי חשוב לו אוכל מוכן ובית מסודר כשהוא מגיע ואישה רגועה.
ואותה אישה( נגיד בעלה הוא המקרה הראשון) חושבת שאם הבית יהיה מסודר ויהיה אוכל מוכן זה מספיק, אבל היא כעסנית צרחנית. ובעלה הולך למות מזה, היא לא מבינה מה לא בסדר ולמה השלום בית שלה על הפנים. אם היא הייתה מקשיבה לצורך של בעלה הייתה יכולה לחסוך לעצמה את הבעיה הזו. היא הייתה מצליחה לכבד אותו במה שחשוב לו ולא במה שחשוב לה. אבל לא, היא תקועה במה שראתה אצל אמא שלה בבית. יש אוכל והרצפה שטופה יש גבר מרוצה. הניסיון שלה הוא לצאת מהקיבעון (וזה לא פשוט אגב) והיא בכלל חושבת שהניסיון שלה זה לחיות עם בעלה בצער של חוסר שלום בית כי ככה רצון השם וזו כפרת העוונות שלה.

גוזר גזירה ונותן כח להתקיים ממנה...

 

זה מה שעלה  לי

אני יכולה לענות לך מהמקום האישי שלי

אנחנו לא עומדים בניסיון *בזמן רגיל*
בזמן הניסיון *עצמו* אנחנו כן נראה שיכולנו לו.
כל תגובה יכולה להיות לגיטימית לעת הזו של הניסיון, כי אנחנו בני אנוש
המגיבים באופן שונה למצבי חיים שונים


בזמן הניסיון וקצת אחרי שתעברי אותו
את יכולה למצוא בתוכך כוחות
שתגלי שקיימים בך! ולא תמיד ידעת עליהם....

ומה בדרך?

האם אני מתבוננת בעיניים של ילדה קטנה לא מבינה
או שאני מבינה שיש פה משהו גדול/נסתר מעיני ולכן אני מחכה לראות מה יהיה בסוף...

ובינתיים, בתוך האירוע
מאד מנסה להאמין בהשם
ולהתחזק (זה בסדר להתרסק, אבל צריך לדעת לקום כדי לאזן את זה)

ומקווה שיהיה שכר טוב לפעולה הזאת של הביטחון ואמונה.

מה ההגדרה?

שאנחנו יכולים להצביע עליו ולהגיד בוודאות שככה זה. זה לדעתי רק אחרי 120. פה אין תעודת ניצחון ובטוחה. אנחנו עושים כל אחד לפי מדרגתו את מה שנראה לנו כנכון והעמידה בניסיון.

של אביגדור חיות, אבא של ידידיה שנהרג במירון
מדבר ממש יפה ובדיוק על זה
נראה לי באמצע או לקראת הסוף בעיקר
לדעתי יכול בהחלט להועיל לך

זה נקרא "חד משמעית האחראים למחדל מירון הם..." אביגדור חיות

גם לי קשה עם זה למען האמת

אם את מחפשת תשובה לשאלה מה זה לעמוד בניסיון כדאי לך לשמוע, אם את מחפשת חיזוקים ודיבורי אמונה לא מחזקים אותך (והפוך?) אז פחות (זה גם לא ממש נושא השיחה)

שמעתי בעבר מהרב לוגאסי, שלעמוד בניסיון מעבר למה שמשתמע מכך, וכל מה שבטח ירחיבו עוד

זה לדעת לעמוד בפיתוי שלא להיות מוצב בתוך הניסיון, ובכך בעצם אתה עומד בו.

ויותר בהרחבה - 

לאדם יש דבר מה שהוא מכיר עצמו ויודע שאם יכנס אליו, הוא יצלח את אותו ניסיון ב 30 אחוז, 50 אחוז, 80, 90 אחוז וכו'.

ומהו לעמוד באותו ניסיון?

לא להכניס את עצמו לאותו עניין בכלל, להיוותר מחוצה לו, ובכך בעצם הוא עומד 100 אחוז בניסיון.

זה כמובן מדבר על דברים שהם בבחירתנו ובידנו. 

לנו שליטה עליהם. כשזה עניין של עברה זה ברור שהנסיון הוא לעמוד או לא לעמוד בפיתוי.
אבל כשיש משהו קשה או מצער או מסובך ולא תלוי בנו אז מה בעצם הניסיון פה? איך יודעים אם את עומד בו או לא.
וסליחה ממש על החפירות🙈

שזה טוב כי אין רע יורד מלמעלה (עזבי כרגע את דעתי על זה) אבל זה לא אומר *להרגיש* שזה טוב

אם זה מה שמטריד אותך ממש כדאי לך לשמוע את השיחה של אביגדור חיות, זה בול זה

שלא תלויים בנו, שכואבים כל הזמן אבל בלתי פתירים, לקבל אותם כחלק מחיינו.
גם אם לא קבלנו אותם באהבה, גם אם יש בלבנו כעס, גם אם עושים הרבה טעויות בדרך.
עצם הקבלה הבסיסית היא בעיני עמידה בנסיון.
ממני שמשתדלת לעמוד בנסיון

הקבה מעמיד אותנו בנסיונות, לפעמים כי הוא רוצה שפשוט נבין ונסיק מסקנות הלאה
לפעמים זו דרך שלו להיטיב איתנו כשקצת חרגנו מהדרך
לפעמים זה מבחן באמונה
לפעמים זה בגלל שהתבלבלנו ואנחנו בטוחים שאת הכל אנחנו מובילים ויודעים

האם עמדנו בנסיון? אנחנו לא יודעים,
אם אנחנו לא יודעים מה "המטרה", גם לא נוכל לדעת אם עמדנו בה
ואם התכוונת לזה שאת מרגישה שהנסיון "גדול" עלייך, זה כלכך מוכר.. בזמנים כאלה אני מתפללת לקבה שגם אם אני צריכה לעבור דרך, שיתן לי כח לעבור אותה
ושזה יהיה בצורה שאינה מעל לכוחותיי


מה שבטוח- חיבוק גדול. נסיונות זה כלכך קשה💞💞💞💞💞

אם יש אמונה שלמה בבורא אז הכל ממש הכל מסתדר,

ויודעים ומרגישים שהכל זה רק ניסיון,והכל מאתו יתברך,

כמובן שיש יצר הרע שמפריע ומדמיין כל מני דמיונית שכולם

רק מטעים את האדם,אבל כשהאמונה חזקה אז הכל מסתדר,

                שוב שאלה ממש יפה ישר כוח.

חוברת תשחצים? סתם בשביל הראש השקט בסוף יום?

חדר בריחה פחות רלוונטי, כי הוא לא ירצה ללכת לבד ואני לא במצב לצאת ולהנות מזה...
חוברת תשחצים זה רעיון, למרות שיש אפליקציות עם מגוון גדול בפאלפון

במחשב.
ממש מגניב

עוברת על התחומים הזכרת,

 

ספרים - יאיר יעקבי בדיוק הוציא ספר של הטור שלו בבשבע. אם זה הסגנון.

לבדוק בסיפור חזור אם יש איזו סדרת מד"ב רלוונטית, הספרים של ב20 ש"ח אז אפשר לקנות סדרה שלמה בלי לעשות חור בכיס.

 

 

אביזרי עזר למחשב ללימודים והוראה רלוונטי?
עכבר ארגונומי [משמעותי ממש!], מקרן, סט כבלים, תיק חדש ונח, מקלדת ארגונומית.

 

 

מבחינת חידות יש כל מיני משחקי חידות כאלה מעץ או ברזל שצריך לשחרר או לבנות משהו, זה בסגנון?

טנגרם גם כייפי אם הוא אוהב. יש ערכות שמגיעות בזוג ואז אפשר לעשות תחרויות..

לא חשבתי על סיפור חוזר, אבל זה באמת רעיון טוב. למרות שספר מרגיש קצת כמו מתנה בשבילי 🤭
גם שאר הרעיונות טובים.
מה זה טנגרם?

יש 7 צורות קבועות

ובערך אינסוף דגמים שבונים מהן.

 

את מקבלת את הצורות וצללית של הדגם הסופי וצריכה להבין איך לבנות את זה מכל הצורות.

כל דגם מכיל את כל הצורות.

 

זה לא פשוט, משחק חידה כזה..

 

ויש בנמר נייר בתל אביב לא מעט ספרי פנטזיה ומדב במחירים ממש טובים, יחסית. אני קניתי מהם כמה פעמים, אבל אני חושבת שהם לא עושים משלוחים מחוץ לגוש דן (ואז נעזרתי בחברה, שעשו משלוח אליה והיא העבירה לי).
תסתכלי גם באתר של אופוס, יש להם הנחות על חלק מהספרים.

ואני קוראת ספרים כמה פעמים, הוא רק פעם או פעמיים

נשמע לי שהוא חולם על זה
(מתלבטת אם כחוויה זוגית או הוא לבד..)
אבל זה נסיעה ארוכההה לאילת 😏
ואין לו זמן לזה
ולי לא מתאים לשלוח אותו סמוך ללידה לכל כך הרבה זמן..

אין לי מושג מה העלויות.

אבל הבנתי שהשוניות היפות באמת זה באילת... (ועוד יותר בסיני )

על עצם הרצון והשאלה.
ואיזה מדהים הוא על התפקוד, הייתי חייבת, כל כך לא ברור מאליו אז דבר ראשון תגידי לו את זה כל הזמן.
דבר שני, למה לא שוב מכתב? זה תמיד מרגש ודרך יפייפיה להביע הערכה. משהו מפורט ומושקע.
לגבי מתנה, אפשר לשלוח אותו למשהו כיף עם חברים.
שובר למסאג' מפנק
להזמין ארוחה הביתה של משהו ספציפי שהוא אוהב
לקנות לו לוטו למלא את בעלי זה מדליק מידי פעם חח

אני אוהבת לכתוב לי בתזכורת הפלאפון דברים שהוא מידי פעם אומר אגב שהוא צריך ואז להפתיע אותו בזה. אולי יש לו משהו כזה שאמר לאחרונה שישמח אותו.
בהצלחה לכם!!

אני רוצה מתנה בנוסף למכתב, לא במקום.
תודה על הרעיונות...
הוא כמעט ולא אומר דברים שהוא רוצה😕

עט יפה עם חריטה יפה כמו ''תודה ענקית'' או ''תודה על הכל'' או כמובן מה שנראה לך.

כמובן תצרפי מכתב יפה שלך,המון הצלחה וישר כוח על המחשבה הטובה שלך.

אולי משהו של קודש..
חנוכיה/ כוס קידוש/ עטרה מיוחדת לטלית

ארוחה מפנקת

אוזניות אלחוטיות
סדרה של קלאסיקה כלשהי (שר הטבעות למשל)
מסאז
רמקולים איכותיים למחשב
כרית חימום
כירבולית

פיגמה נעלי בית משו לחורף מפנק
שובר לגלידה או אוכל שווה שנמצא ליד העבודה שלו והוא יכול ללכת בהפסקה להתפנק שם

מעקב תנועות הוא משבוע 24 (אני חושבת). לפני כן הם יכולים לשנות תנוחה וכבר לא תרגישי אותם.

לפני כן הגיוני שלא תרגישי בצורה סדירה

ואסביר
תינוקות קטנים מביעים את עצמם בבכי. היא לא מרוצה עכשיו מהמציאות החדשה והיא לא יודעת לדבר אז היא בוכה כי היא רוצה את מה שהיא רגילה אליו
אני לא אומרת לך מה לעשות, כמובן, זו לגמרי בחירה שלל, אבל את צריכה לדעת שלא לתת לתינוק לבכות זו בחירה. ואת כרגע בוחרת את זה על פני שינה על הידיים
אין פתרונות קסם, וזה בסדר גמור אם תחליטי שככה יהיה עד שהיא תהיה גדולה יותר, אבל לעניות דעתי - אם את נמצאת לידה ומתווכת לה את השינוי בצורה אוהבת ולא נוטשת חלילה, גם אם היא בוכה זה לא נורא. זה בכי של הסתגלות כשאת איתה כל הזמן ומלמדת אותה לסגל מחדש מיומנות של שינה עצמאית. לא נוטשת, נמצאת איתה ואומרת לה שאת איתה פה עד שהיא תרדם.
וגם, תינוקות בוכים בגלל הרבה דברים. פה זה אולי נראה לך קריטי שלא תבכה, אבל מה יהיה בהמשך? בהמשך הם בוכים מעוד הרבה דברים, כי צריך לחנך אותם למותר ואסור, ולכללי התנהגות נכונים, האם הגישה הזו של - לא לתת לילד לבכות היא מבחינתך דרך חיים? (שואלת באמת ולא חלילה בהתרסה, שלא תקראי אותי לא נכון❤️) או שזה רק בגלל הגיל ובגלל שמדובר בשינה?

מי שזוכרת את שמי ואת שני ההריונות שלי יודעת... הבת הבכורה שלי נפטרה בינקות, בידיים שלי, והבת הזו נולדה בנס אחרי חצי שנה של סכנת חיים מתמשכת. ולכן אני בהחלט לא אתן לה להירדם בבכי, לא משנה מה. בכי לאורך היום כי היא לא מרוצה, או רוצה משהו שאני לא מרשה, זה לא אותו דבר מבחינתי.

אם ככה את מרגישה שהכי נכון לך, אז אולי לשחרר את זה בינתיים ?
בצורת הסתכלות קרה, במחילה, זו עדיין בחירה. שאני מאוד מכבדת. במיוחד לאור מה שציינת. אבל אולי זה לא צריך להיות ככ קשה, ואולי מפה באמת תבוא הישועה איכשהו. מקווה בשבילך שמישהי אחרת תוכל לתת עצות יותר מחכימות

את שמה אותה על הבטן?
מוצץ לא לוקחת?

תראי, הגדולה שלי הייתה ככה. וגם אני לא מכילה בכי.
הייתי מרדימה אותה על הידיים עד כמעט גיל שנה, עד שפשוט היא הראתה סימנים שלא נוח לה כבר ועברה להירדם במיטה, עם מגע שלי של טפיחות.

אז אין לי פתרון קסם... אם יש לך כוחות לזרום איתה, יבוא יום והיא תאותת לך שזה כבר לא מתאים.
אם קשה לך כבר ולא מתאים לך- זה תהליך של "הרם הורד" - להרים כשבוכה ולהחזיר כשנרגעת. אני ניסיתי איתה בזמנו וזה סחט אותי לגמרי. אבל מניחה שאם הייתי מתמידה זה היה מצליח מתישהו.

למדתי ליהנות מזה, מלהחזיק אותה בידיים. ידעתי שזה לא לנצח. היו פעמים שזה היה מחרפן, אבל בגדול מרגע ששחררתי את הקול שאמר לי שזה "לא בסדר" - זה לא היה כזה נורא...

כן, לוקחת מוצץ וחייבת אותו כדי להירדם. אם זה לא היה מתאים לה מעצמה, אני שמחה לשמוע (: שהשינוי בא ממנה ושהיא לא תרדם רק על הידיים גם בגיל שלוש...

אם היא לא יודעת להרפות בכלל על הבטן, אולי כדאי לשקול פיזיותרפיה? נשמע שיש לה טונוס שרירים גבוה..
איך היא מבחינת התפתחות?

תינוקות בריאים מיד מרימים את הראש...

אבל אולי באמת לזהות כשהיא רק מתחילה להתעייף ואז יש סיכוי שתוריד קצת את הראש..?
אומרים שנסוד הוא לזהות סימני עייפות מוקדמת...
ולגבי זה שכל השיטות הם עם בכי.. יש מצב שיש לי מישהי שהיא לא כזאת, אומנם לא הייתי אצלה ביעוץ שינה אבל זכור לי שאצלה זה אחרת...
אם תרצי תפני בפרטי ואתן לך מס, ופשוט תבררי איתה מראש....

בהצלחה! לא מבינה בזה בכלל, אני גם גרועה בהרדמות של תינוקות חחח

הגיוני שהכל טוב, הצעתי שאם היא מרגישה שזה ממש מוגזם אולי שתבדוק. באמת הרבה תינוקות מרימים ראש ישר..

וזה לא חייב להיות בכלל קשור לטונוס שרירים.. גם הבן שלי היה ככה וממש בדקתי את זה ואמרו לי שלהניח ראש זה לא משימה התפתחותית, עם כמה שזה יכול להקל על החיים שלנו. והיום בגיל שנה הבן שלי מניח ראש ולפעמים אפילו נמרח עלי, דבר שלא יכולתי לדמיין שיקרה בגיל חצי שנה. גם ידיים כבר לא עובדים אצלנו, רק ליטופים במיטה וזה ממש לא בא ממני.
בעיניי וזאת דעתי האישית אין ספר של גידול ילדים ולכן לא עשית שום טעות, תקשיבי ללב שלך זאת הבת שלך. טוב לכם עכשיו להרדים בידיים? אז תמשיכי לעשות מה שמתאים לך.
בדיוק היום הבן שלי היה כל כך עייף שאחרי המקלחת באתי לקחת אותו לחדר למיטה להרדם והוא שם עלי את הראש ונרדם עלי ככה. משהו שלא קרה מאז גיל 4 חודשים נראלי, וואו כמה התפנקתי על הרגע הזה. זה קשה ומתיש אבל היא לא לעד תרדם לך על הידיים, יום אחד היא תגיד לך שאת עושה לה בושות ותלך לחברים שלה

הלוואי שזה פשוט יבוא ממנה... בינתיים כואב לי הגב בהרדמות שאינן בבית 😅

ולמרות שהיו רגילים להירדם בהנקה לפעמים בגיל 10 חודשים כזה כשלא הצליחו להירדם בהנקה הצליחו הקלות להירדם בנדנוד קל בעגלה- טיולון.. וזה הפך למקום שנוח להם להירדם ובימים טובים עם טקס שינה קצר נרדמו די מהר.. כמובן קשורים בעגלה וזה קצת מרגיע להם את הגוף שאין צורך להסתובב.. מקווה שהצלחתי להסביר...

מאוד לא אוהבת ומתלוננת גם תוך כדי טיולים. אני לא ממש מבינה מה מפריע לה האמת... מנסה למשוך אותה שיהיה לה שם כמה שיותר כייף לכמה שיותר זמן, בינתיים זה לא עד הסוף עובד

היית קשובה לצרכים שלה, נתת לה מענה רגשי ופיזי.

תהי גאה בעצמך על כך!!

בסוף היא תלמד.
רק אומרת אני איתך ושניים למדו בגיל שנתיים בערך. והאחרון שנתיים ושמונה וטרם. אבל גילינו לאחרונה גם סיבות פיזיות אובייקטיביות מה שממש גרם לי לשמוח שלא העברתי אותו סדרות חינוך כשהוא באמת לא סתם.
חצי שנה זה פיצי. היא בונה אמון בעולם. את צודקת.
את יכולה לנסות שיטות עדינות. ולנסות להתמיד אם לא מתאים לך לשחרר. ממליצה על הספר- לישון בלי לבכות. אין קסמים אבל שווה לנסות וצריך להתמיד. והגישה נעימה מכבדת ומחזקת את התחושות שלך כאמא. וחיבוק ענק על מה שעברת.

היא בת חצי שנה, עדיין צריכה ידיים, נתת לה את מה שהיא צריכה! לא טעות בכלל לדעתי...
ואם עכשיו נהיה קשה מידי - הפוסט הזה נכתב בדיוק בשבילך -
מה שבחרנו אתמול
וגם זה באותו נושא -
מעבדות לחירות

ואני איתך בגישה של לא להשאיר תינוק לבכות במיטה כדי שילמד להירדם.
זה בהחלט דורש יותר. אבל אני מאמינה שהילדים מרוויחים מזה.
ובסוף הם לומדים להירדם לבד. אתם תמצאו את הדרך...

היית שם בשבילה!
יש ילדים (ויש הורים) שזה בדיוק מה שהם צריכים!!
תרגיש אותה ואת עצמך ובטוח תמצאי פתרונות לכל...

אני גם כזאת.. יש שלבים קשים ואז מבינים שהגיע הזמן ללמוד וללמד דברים חדשים ועם מאמץ מצליחים להקנות הרגלים אחרים אם מרגישים שזה מה שהם צריכים..

קטונתי מלתת עצות כי לא יושב לי מסודר מה עזר לי אבל מה שכן ממש עזר לי זה לגגל תינוק בן חצי שנה לא נרדם פורום 7 ואז לקרוא את כל השרשורים העתיקים פה בנושא... 🙂

וחיבוק על כל מה שעברתם!!!! שימשיכו החסדים והבשורות הטובות טפוטפוטפו!!!!!!♡♡♡

תודה רבה על המילים המחזקות ♥️

וואו איזה מרגש שהיא בת חצי שנה!!!! זוכרת אותך ממש.... ישתבח שמו!❤

הידיים לפעמים, מסכימה איתך שזה מאוד קשה אבל גם אני כמוך לא רואה את עצמי שמה אותה במיטה ופשוט מסתכלת עליה בוכה.
אני פועלת לפי גישה שאומרת שזה בסדר לשים במיטה, לתת לתינוקת לשחק ולנסות לנענע, את המיטה, ללטף את האהובה הקטנה וברגע שהיא מתחילה להשמיע קולות של חוסר שביעות רצון אז מוצץ \ טפיחות, אבל אם זה הופך לבכי אז מיד להרים ולהרגיע ולהחזיר אותה למיטה רגועה...
זה עובד ברוב המקרים. כשזה לא עובד אז אני מרדימה על הידיים והאמת שאני חושבת שמלבד הקושי (אין מה לעשות היא כבר כבדה) אז יש משהו מתוק בחיבוק הזה וזה שהיא נמרחת עליי.. 

רק שהיה לי תינוק שקצת בכי היה חלק מההירדמות שלו ואם הייתי מרימה אותן זה היה מפריע לו בתהליך, שאיפהשהוא נהנה לעשות אותו לבד.. אז תיארת ממש יפה את התהליך אבל לדעתי אפשר לנסות לראות פעם פעמיים אם אחרי קצת בכי שאת אומרת לו אמא כאן אבל אתה יודע להירדם יפה במיטה והנה אתה נרדם מתוק הוא נכנס למוד הירדמות ומשלים את התהליך בעצמו.. סביב גיל 11 חודש בערך..

(ויש לי עוד אחת שהיא עכשיו שנה וחודש שבכי קטן ברור שהסתיים בצרחות ואין בכלל מה לנסות למדתי די מהר.. )

ללמד להרדם עצמאית.
אולי לנסות ללטף כשהיא שוכבת לידך?
אני אגב בסירה דומה...
אצלי מה שראיצי שדוקא לשים בעגלה ולתת לה כמההשניות של בכי עוזר לה והיא נרדמת הרבה יותר טוב מכל הרדמה אחרת שלי.כמובן שאם צורחת אני מרימה אבל כן נותנת לה הזדמנות..

כשהיא עומדת להירדם היא כאילו נבהלת מעצמה, ואז מתחילה לנופף בידיים וברגליים בצורה שאין סיכוי להירדם בה. ואם אני לא מרימה אותה זה רק מחמיר הופך לבכי שהולך וגובר. היא לא מצליחה להירגע ולהרפות, כשהיא עומדת להירדם היא מייד מעלה את טונוס השכירות עד שאני מרימה אותה אליי.

הסוף באמת קשה ומרגיש כמו נצח.
אבל יש לו תאריך מדויק והוא הכי נכון לו

נשאר רק להמתין בסבלנות🙂

את עובדת?

ושהזמן עד אז יעבור בכיף ובקלות!
מזדהה איתך לגמרי!

מזדה לגמרי.

לא מצליחה לישון ולא כלום.

אבל רק בשבוע 32...

אבל אסור 🤷‍♀️

ונראה לי גם חשש לזיהומים אם יש כבר פתיחה קטנה

לפתוח חלון שלא יהיו הרבה אדים ולא רותח.
מאז אני מתפנקת לי! לא חם מידי אבל כן בשביל הפינוק.... לא קרה כלום ב"ה
תעשי את זה...

ורק שמישהו בבית ישים לב מה איתי..

אשאל את הרופא השבוע! אעדכן

מעולם לא שמעתי על זה מבחינתי סוף הריון זה אמבטיה יומיומית לגמרי אין מצב אחר...

חשבתי אולי הלכתית אתם לא עושים אמבטיה בליל עשרה בטבת חחחח

שצריכה לטבול יכולה לוותר על האמבטיה?
גם אני יודעת שזה לא טוב לנשים בהריון

לעליית לחץ דם בהריון.
כנרא שמים פושרים אפשרי. המים החמים זה הבעיה ולא עצם הישיבה באמבטיה

בררררר. קר לי מהמחשבה

מערכת הדם והלב עובדים יותר קשה בהריון, יש יותר דם.... מים חמים יכולים לגרום לעומס, אבל לא כשזה לא חם מידי, וכן לשים לב מה קורה איתך.
לי זה ממש עוזר לפעמים!

זה נורמלי לגמרי ומוקדם להרגיש בשלב הזה
גם אם מרגישים, זה לא רציף..
אני חושבת שזאת גם הסיבה שאין עדיין מעקב תנועות בשלב הזה
(כשהאחות שאלה אותי בשבוע 19 אם אני מרגישה משהו ואמרתי שכן, היא ציינה שזה מאוד מוקדם..)

יש לך שיליה קדמית?
הריון ראשון?

גם אני נלחצתי כי חוץ מהאשון בכל ההריונות הרגשתי מוקדם..גם כשהיתה שיליה קדמית

ועכשיו יווו כמה היתי במתח ולא הרגשתי כמעט כלום
פעם- פעמיים בשבוע אוליי
רק משבוע 23 התחלתי לאט לאט להרגיש...
לא יודעת למה זה היה פתאם ככה..

בכל מקרה ב''ה היא בריאה ושלמה ומתוקה תודה לא-ל

(כתבתי שיש לי עבר של קיסרי..)
אין לי מושג איפה השיליה...

תודה! כל תגובה כזאת מרגיעה..

ועכשיו שבוע 32 וצריכה לשים לב לזה.

לא ככה בכיף. זה סוגי ילדים וטמפרמנט לדעתי.

אומרים שזה לא קשור אבל אצלי זה יצא ממש קשור.

מי שהיה פעיל בפנים היה שובביקו בחוץ.

תודה!

את הגדול בקושי הרגשתי.
ואת הקטן מאיזור שבוע 15 חגיגה.
ובאמת הפ שונים באופי מאד. הקטן שובב ותזזיתי.

ואני בהיריון 3 שבוע 19 בחמישי הקרוב ולא מרגישה. אולי פעם באף פעם משהו שמרגיש כמו.. ולא וודאי.

עוקבת אחרי השרשור גם🙂

אבל הרופא אמר לי עד שבוע 20 אין בכלל מה לחשוש.
ב20 אמורים סוג של להתחיל להרגיש אבל עדיין לא מעקב

רוב הסיכויים שיש לך שיליה קדמית. תבררי.

זה בערך הזמן שרק מתחילים להרגיש תנועות

יש גם מי שמתחילה להרגיש מאוחר יותר

אני תמיד מתחילה להרגיש תנועות בוודאות בשבוע 17 (למעט ההיריון הראשון, נדמה לי), אבל בהיריון שבו הייתה לי שלייה קדמית התחלתי להרגיש רק ב-20-19...
בכל אופן, אין קשר לקיסרי.

האמת לא הייתי בא.ס. משבוע 7..
אין לי מושג איפה השיליה.
עוד שבועיים יש סקירה ותור לרופא ונברר..
תודה!

ואם זבטח היית יותר עצבנית 😏

יש אנשים כאלו ששואלים בלי בושה וזה נורא🤦

ממש מרגיז!
מזכיר לי שכשסיפרתי על ההריון למישהי מהעבודה מה היתה התגובה שלה?
אה ידעתי.
לא מזל טוב ולא כלום..🤢
זה היה הריון ראשון אחרי הפלה שחיכינו לו כמעט 4 שנים.. והיא ידעה את זה.

כל אחד חושב שצריך להגיד משהו. . תתעלמי
רק שנראלי שבשבוע שלך לפי חוק כבר צריך לספר בעבודה

מבחינת החוק צריך להודיע מחודש חמישי (שבוע 20.בערך) וגם אז, החוק דורש להודיע למנהל אני לא צריכה להודיע לכל אחד בצוות.

אבל אני ממש אוהבת את זה - גיל שנתיים הצדיק

בהצלחה!

אהבתי!

אבל כמו שאני "מכירה" אותך - לא פספסת כלום.
את טובה ומעולה כמו שאת!
אף פעם לא השתמשתי בעיצות מתוחכמות וב"ה הכל עובר... בטח כשיש מעטפת של אמא כמוך❤️

במצב שלך

אפילו אמרתי לבעלי שאולי הוא צריך טיפול רגשי כי קשההה לי להתמודד איתו

גיל שנתיים באמת מאתגר
אבל יש לו עוד סיבות להתפרצויות… האם הייתם מלווים בחודשים האחרונים עם איש מקצוע? היה יעוץ?
מצד אחד הילד קטן ואולי חשבתם שהוא לא מבין כלום
אבל הוא כן בגיל שאולי לא מבטא אבל מאד מרגיש שדברים משתבשים, שלא ראה את אבא שלו המום זמם ופתאום הוא כן שם פתאום הוא לא שם
זה דבר שממש יכולים לשבש ולהוסיף לאתגר הרגיל של גיל שנתיים
ממליצה אם לא הייתם עדיין כן לפנות ליעוץ מקצועי איתו, אפילו מפגש או שתיים של הדרכה לכם ההורים. לא בטול שהוא בכלל צריך לבוא
כי באמת זה גיל קשה, וגם תקופה קשה, ולפעמים שיחה אחת עם איש מקצוע יכולה לפתור המון המון דברים שסתם מקשים עלייך מאד
❤️❤️❤️❤️❤️

בערך חצי שנה. ואז יש הפוגה עד לגיל ארבע🙂.
נשימה עמוקה יקירתי.
אולי אם תכתבי משהו ספציפי נוכל לעזור לך

גם גיל 4 זה ככה?
בן ה4.5 שלנו ממש הפך לילד אחר.
דרמטי נורא. כך דבר עצום ומוגזם. היום יש לי שיחה עם הגננת.

הבן שלי עוד מעט בן ארבע וגם ככה
ועל כדבר גם בכי מוגזםםם

דיי מאפיין את הבכור שלי.
וואו.
חשבתי שהוא במצוקה רגשית.
בכל מקרה אדבר עם הגננת

לדעתי כל הגילאים הזוגיים הם מורכבים יותר, והאי זוגיים נוחים יותר...זה תקף כמובן עד שמגיעים לגיל 10-11 ואז זה פשוט רצף של גיל ההתבגרות.

אצלי כל הדרמות זה עד גיל 4 ומאז הכל יותר שפוי

כמובן לא לגמרי חח

אבל הרבה פחות דרמטי

גיל שנתיים-שלוש זה ה-שיא של הצרחות צווחות התעקשויות ןשאר מצמיחי קרניים

יכול להיות משהו רגשי שעובר עליו.
אל תשכחי שאתם עברתם טלטלה מטורפת... זה בוודאי השפיע עליו! צריך הרבה אורך רוח, תפילה, להכיל אותו ולא לוותר על גבולות .
המון כוחות! כשהילדים מאתגרים אותנו זה קשהההה

אבל זה יהיה יותר קל

שלי שנתיים וחצי ובימים האחרונים יש איזו תחושת הקלה. הם יותר מקשיבים ועושים מה שאומרים להם. הם ילדים ממש טובים סה"כ. וזה אמור להיות יותר קל בהמשך אחרי גיל 3

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=318426160288218&id=115405903923579

ותודה!
בשבילי זה גם פרסום הנס.

שאני זוכרת אותו כי הוא היה לי משמעותי, לא שאני מתלוננת שכבר פרסמת ❤️

מרגש ממש

ואו
אני כולי צמרמורת
❤️

כתבת כל כך יפה ונוגע בלב.
אף פעם לא חשבתי על משמעות המילה חורבן...

כן, אני אןהבת לשחק עם המילה חור.