שרשור חדש
שאיבה טיפים(פוריות)אנונימית בהו"ל
באתם מאופרות?
טיפים מה להביא?
איך התהליך? אני ממש מפחדת
מציעה להיכנס לפורום פוריותבימבה אדומה
בהצלחהאן אליוט
זה לא מפחיד.
צריך להיות בצום. ממה שאני זוכרת מחליפים בגדים, ומשאירים הכל שם בארון, גם תכשיטים, אז לא כדאי להביא. ותביאי איזו שקית להכל. נראה לי צריך אצבע בלי לק בשביל למדוד חמצן אולי?
חשוב להתפנות קודם כדי שהשלפוחית לא תפגע.
בחדר את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך, ואת מתעוררת לאט בחדר התאוששות.
לפעמים יש בחילה אחר כך. ואת לא יכולה לנהוג אז שיהוא אתך מישהו.
לפעמים יש טיפה דימום, אז כדאי שתביאי פד או תחבושת.

זה ממש לא נורא, לא מרגישים כלום בתהליך
אז המון בהצלחה!!
תודה לך! מותר להתאפר?אנונימית בהו"ל
תתקשרי לאחיות של המחלקה בבי"חבימבה אדומה
אני לא יודעתאן אליוט
אבל עם ההרדמה והכל נראה לי פחות נעים, לא?
אבל אם זה חשוב לך באמת תתקשרי לברר
אני מתאפרת תמידעדינה אבל בשטח
גם לשם באתי מאופרת, אף אחד לא אמר כלום. פעמיים.
כן מותר, אין בעיה. פשוט מיותר מיואשת******
לשאיבה עצמה את צודקת..עדינה אבל בשטח
אבל לפני זה אני יוצאת מהבית, לא רוצה להבהיל אנשים..😜
למה מיותר? אני התאפרתי לפני הניתוח הקיסרי. עושה הרגשה טובהanonimit48
בכיף , מי שזה משנה לה מיואשת******
ממש לאמיואשת******
תביאי מטפחת נוחה ובגד נוח
למי תתאפרי, למרדים?
תביאי משהו לאכול ולשתות לאחר כך
וזה לא נורא, הדרמה קלילה וזהו
לעצמיאנונימית בהו"ל
אין לי בטחון עצמי לצאת מהבית בלי איפור
תודה לך!
ושתדעי שהצום הוא צופ מוחלט בלי מים ובלי מסטיקמיואשת******
ממש ממש כלום. אחרת אין הרדמה (אאוצצצצ)
תודה! אוף אני בלחץץאנונימית בהו"ל
באמת באמת זה ברבה פחות מלחיץ ממה זהמיואשת******
בפעם הראשונה ממש שקשקתי
היה הרבה יותר פשוט וקל ממה שחשבתי
יהיה בסדר באמת ❤️❤️
כ'בוגרת' שלוש שאיבות והיד עוד נטויה 💪קופצת רגע
השאיבה עצמה זה אחד החלקים היותר טובים, בעיני פחות מלחיץ מלהזריק, כמעט מחכה להרדמה ומתבאסת כשלא נותנים לי להמשיך לישון בהתאוששות (מה באמת נסגר איתם שם, לא הרווחתי ביושר את המנוחה המתוקה הזו? 🤔 😅)

המון בהצלחה!! שפע ביציות, עוברונים מעולים והכי חשוב הריונות תקינים וידיים מלאות 👍יהיה ממש טוב בע"ה 👍 👍
אמן אמן אמןאנונימית בהו"ל
ב"ה שאבו מעל 20
ואולי בגלל זה ידחו את ההחזרה לחודש הבא אוף😔
ב"ה!אם מאושרת
איזה יופי!
יש הרבה יתרונות בהחזרה חודש אחרי!
בעז"ה שיהיו לכם מהשאיבה הזו בלבד הרבה ילדים!
אני ממש בעד החזרה חודש אחריבימבה אדומה
לגוף לוקח זמן להירגע מפצצת ההורמונים... זה טוב שתתני לגוף יותר זמן להתאפס
בוודאי!!!אם מאושרת
אני בעד גם בגדים חגיגיים,
זה רגע גדול,ובעז"ה חלק מתהליך מופלא של הריון ולידה. אז זה דווקא מתאים מאד.
בהצלחה רבה💗
שיהיה לך בעז"ה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות!
איזו הסתכלות מיוחדת!! אהבתיחדשה ישנה
תודה 😊אם מאושרת
אמן תודה רבה!!אנונימית בהו"ל
גם אני עשיתי ככה 🧡שלומצ'
אבל בהחזרות.
הייתי מגיעה תמיד בחולצה לבנה 🤗
תודה רבה לכולם על העזרה ב"ה עבר מעולה❤️אנונימית בהו"ל
יופי שמחה בשבילך!בימבה אדומה
מצויין! שיהיה בהצלחהאן אליוט
ברוך ה׳ איזה יופי. בהצלחה רבה אמן אמןanonimit48
אני עברתי פעם אחת מחכה להריון

התהליך עצמו לא מפחיד בכלל את שוכבת על המיטה ומרדימים אותך אני ממש רעדתי כי נלחצתי

ואחר כך קמתי כאילו כלום אפילו דימום לא היה לי היה לי טיפה אחת בניגוב

ןלא היה לי כאבי בטן ולא כלום כאילו הרדימו אותי וקמתי

כאילו ישנתי כמה שעות טובות חחחחחחחחח

עבר נחמד אני בהריון עכשיו

ישתבח שמועדינה אבל בשטח
שימשיך בקלות ובידיים מלאות🥰
תודה יקרה מחכה להריוןאחרונה

אמןןן פרחפרח

למישהי יש מספר מעודכן ממש של המרפאה של ד"ר חוה שרייבר?הריון ולידה
מנסה להתקשר למספר שיש לי מלפני שלוש שנים, ואין מענה בכלל...
מה הכוונה לעמוד בנסיון?בתי 123
עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך ט' בטבת תשפ"ב 23:57
וואו איזו שאלה! בעינייהמקורית
זה 3 מישורים: שמחה, השתדלות ואמונה.

לעמוד בניסיון זה לעבור אותו בלי תחושה של ייאוש או עצבות או תחושה של ירידה רוחנית, ואם אפשר להדר ולהיות בשמחה יותר טוב. בהסתכלות שלי הניסיון בא לרומם אותי באיזשהי דרך, ואם לא אפעל בצורה הטובה ביותר, אני עלולה גם להתרסק ממנו חלילה. ( כמובן שהכל לפי העניין)
בלי קשר לסוג הניסיון או הקושי, מה שהכרחי זה להכיר את היצר הרע, באיזה אופי הוא פועל עליי עכשיו בתוך הניסיון והקושי, באיזה מישורים, וזו העבודה הכי חשובה בעיניי בשיח שלי מול העניין. והיא מובילה אותי למחשבה של איזו השתדלות עליי לעשות בעניין.
כי זו לא רק תחושה של כעס שנכנסה לי בלב, או מאכל שאכלתי בכשרות לא משו, זה גם התחושה אחרכך או תוך כדי ש- איך לא הצלחת להתאפק? או איך יכולת להתאפק יותר טוב או להימנע?? שמביאה לייאוש ועצבות ומורידה את המוטיבציה להיות שמחים ומרידה אותנו בעבודת השם.
ואם מדברים על קשיים אחרים כמו ניסיון של קושי בגידול ילדים או חולי מסויים לא על אף אחד מישראל, שזה לא רק קושי נקודתי כביכול כמו התפרצות זעם, אני חושבת שזה מכוון לאותו מקום. אצלי לפחות. לראות נקודות אור גם בתוך הקושי. כי הוא קיים הרי, ואנחנו ברוך השם עושים השתדלות, והמצב הוא מצב קיים על אף ההשתדלות, אז אנחנו מקווים לטוב ושמחים במה שיש לנו עכשיו ומתפללים להשם שאם זה רצונו - אז שישתפר כפי רצוננו.

כתוב ׳תחת לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה׳. לא כתוב - ׳בבריאות׳ או ׳בעושר׳ או ב׳כך וכך ילדים שיש לך׳. כתוב רק על השמחה, ואני מאמינה שזה מה שסופו של דבר מתבקש מאיתנו. השמחה בהווה, במצב הקיים, בקושי שיש לנו עתה, היא היא רצון השם מאיתנו. כי ככה אנחנו מראים להשם יתברך שאנחנו יודעים שמה שהוא נותן לנו ומה שקורה איתנו זה הכי טוב בעבורנו.
תודה על התשובה המושקעת.. מה שמוביל אותי לשאלה הבאהבתי 123
אבל הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו
נכון? יש לזה באמת מקור?
אז איפה זה שם אותנו כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא עומדים בזה? ומי בכלל חושב על עניין של שמחה..
השאלה היא מה זה באמת לעמוד בניסיוןהמקורית
יש אנשים שיש לה ניסיון של חולי, למשל, וחושבים שלעמוד בו זה להיות בריאים שוב. בעיניי זה לא נכון.
אם מבינים מה המטרה והמשמעות של הניסיון יותר קל לעמוד בו, רק שהרבה אנשים לא משקיעים את האנרגיות במקום הנכון ולא מבינים מה השם רוצה מהם בניסיון הזה שנפל עליהם כביכול
עוד דוגמה: אישה מול בעלה..אישה לא יודעת לפעמים במה בעלה צריך שיכבדו אותו. או ממעיטה בערך של הדברים. אחד יכול למות שצועקים לידו, לשני חשוב שישבו להקשיב לו, השלישי חשוב לו אוכל מוכן ובית מסודר כשהוא מגיע ואישה רגועה.
ואותה אישה( נגיד בעלה הוא המקרה הראשון) חושבת שאם הבית יהיה מסודר ויהיה אוכל מוכן זה מספיק, אבל היא כעסנית צרחנית. ובעלה הולך למות מזה, היא לא מבינה מה לא בסדר ולמה השלום בית שלה על הפנים. אם היא הייתה מקשיבה לצורך של בעלה הייתה יכולה לחסוך לעצמה את הבעיה הזו. היא הייתה מצליחה לכבד אותו במה שחשוב לו ולא במה שחשוב לה. אבל לא, היא תקועה במה שראתה אצל אמא שלה בבית. יש אוכל והרצפה שטופה יש גבר מרוצה. הניסיון שלה הוא לצאת מהקיבעון (וזה לא פשוט אגב) והיא בכלל חושבת שהניסיון שלה זה לחיות עם בעלה בצער של חוסר שלום בית כי ככה רצון השם וזו כפרת העוונות שלה.
"ברוך גוזר ומקיים"מאוהבת בילדי

גוזר גזירה ונותן כח להתקיים ממנה...

 

זה מה שעלה  לי

נכוןנפש חיה.
אני יכולה לענות לך מהמקום האישי שלי

אנחנו לא עומדים בניסיון *בזמן רגיל*
בזמן הניסיון *עצמו* אנחנו כן נראה שיכולנו לו.
כל תגובה יכולה להיות לגיטימית לעת הזו של הניסיון, כי אנחנו בני אנוש
המגיבים באופן שונה למצבי חיים שונים


בזמן הניסיון וקצת אחרי שתעברי אותו
את יכולה למצוא בתוכך כוחות
שתגלי שקיימים בך! ולא תמיד ידעת עליהם....
אז את אומרת שרק כשהנסיון מסתיים מבינים אותו?בתי 123
ומה בדרך?
בדרך זה לראות איך אני מגיבה לו בתוך המצב.נפש חיה.
האם אני מתבוננת בעיניים של ילדה קטנה לא מבינה
או שאני מבינה שיש פה משהו גדול/נסתר מעיני ולכן אני מחכה לראות מה יהיה בסוף...

ובינתיים, בתוך האירוע
מאד מנסה להאמין בהשם
ולהתחזק (זה בסדר להתרסק, אבל צריך לדעת לקום כדי לאזן את זה)

ומקווה שיהיה שכר טוב לפעולה הזאת של הביטחון ואמונה.

ואם אשאל שאלה הפוכה? מה זה אומר שאדם לא עומד בנסיון?בתי 123
מה ההגדרה?
שהוא לא הבין מה רצון השם ממנו באותה עת. אבל זה לא משוהמקורית
שאנחנו יכולים להצביע עליו ולהגיד בוודאות שככה זה. זה לדעתי רק אחרי 120. פה אין תעודת ניצחון ובטוחה. אנחנו עושים כל אחד לפי מדרגתו את מה שנראה לנו כנכון והעמידה בניסיון.
הי בדיוק שמעתי (חלק מ) שיחה בהידברותחולת שוקולד
של אביגדור חיות, אבא של ידידיה שנהרג במירון
מדבר ממש יפה ובדיוק על זה
נראה לי באמצע או לקראת הסוף בעיקר
לדעתי יכול בהחלט להועיל לך
אשמח ללינק. למרות שנראה לי קשה לשמוע דברים כאלובתי 123
אם הייתי יודעת לשים הייתי שמה כבר לפני כן🤭חולת שוקולד
זה נקרא "חד משמעית האחראים למחדל מירון הם..." אביגדור חיות

גם לי קשה עם זה למען האמת

אם את מחפשת תשובה לשאלה מה זה לעמוד בניסיון כדאי לך לשמוע, אם את מחפשת חיזוקים ודיבורי אמונה לא מחזקים אותך (והפוך?) אז פחות (זה גם לא ממש נושא השיחה)
מגיבהמ.אמ

שמעתי בעבר מהרב לוגאסי, שלעמוד בניסיון מעבר למה שמשתמע מכך, וכל מה שבטח ירחיבו עוד

זה לדעת לעמוד בפיתוי שלא להיות מוצב בתוך הניסיון, ובכך בעצם אתה עומד בו.

ויותר בהרחבה - 

לאדם יש דבר מה שהוא מכיר עצמו ויודע שאם יכנס אליו, הוא יצלח את אותו ניסיון ב 30 אחוז, 50 אחוז, 80, 90 אחוז וכו'.

ומהו לעמוד באותו ניסיון?

לא להכניס את עצמו לאותו עניין בכלל, להיוותר מחוצה לו, ובכך בעצם הוא עומד 100 אחוז בניסיון.

זה כמובן מדבר על דברים שהם בבחירתנו ובידנו. 

תודה רבה על התגובה. באמת הכוונה היא לדברים שאיןבתי 123
לנו שליטה עליהם. כשזה עניין של עברה זה ברור שהנסיון הוא לעמוד או לא לעמוד בפיתוי.
אבל כשיש משהו קשה או מצער או מסובך ולא תלוי בנו אז מה בעצם הניסיון פה? איך יודעים אם את עומד בו או לא.
וסליחה ממש על החפירות🙈
הניסיון פה הוא *לדעת*חולת שוקולד
שזה טוב כי אין רע יורד מלמעלה (עזבי כרגע את דעתי על זה) אבל זה לא אומר *להרגיש* שזה טוב

אם זה מה שמטריד אותך ממש כדאי לך לשמוע את השיחה של אביגדור חיות, זה בול זה
הנסיון הוא לחיות לצד הדברים הקשיםooאחרונה
שלא תלויים בנו, שכואבים כל הזמן אבל בלתי פתירים, לקבל אותם כחלק מחיינו.
גם אם לא קבלנו אותם באהבה, גם אם יש בלבנו כעס, גם אם עושים הרבה טעויות בדרך.
עצם הקבלה הבסיסית היא בעיני עמידה בנסיון.
ממני שמשתדלת לעמוד בנסיון
קשה לדעתמתחדשת11
הקבה מעמיד אותנו בנסיונות, לפעמים כי הוא רוצה שפשוט נבין ונסיק מסקנות הלאה
לפעמים זו דרך שלו להיטיב איתנו כשקצת חרגנו מהדרך
לפעמים זה מבחן באמונה
לפעמים זה בגלל שהתבלבלנו ואנחנו בטוחים שאת הכל אנחנו מובילים ויודעים

האם עמדנו בנסיון? אנחנו לא יודעים,
אם אנחנו לא יודעים מה "המטרה", גם לא נוכל לדעת אם עמדנו בה
ואם התכוונת לזה שאת מרגישה שהנסיון "גדול" עלייך, זה כלכך מוכר.. בזמנים כאלה אני מתפללת לקבה שגם אם אני צריכה לעבור דרך, שיתן לי כח לעבור אותה
ושזה יהיה בצורה שאינה מעל לכוחותיי


מה שבטוח- חיבוק גדול. נסיונות זה כלכך קשה💞💞💞💞💞
שאלה ממש יפה לי נראה ש..רויטל.

אם יש אמונה שלמה בבורא אז הכל ממש הכל מסתדר,

ויודעים ומרגישים שהכל זה רק ניסיון,והכל מאתו יתברך,

כמובן שיש יצר הרע שמפריע ומדמיין כל מני דמיונית שכולם

רק מטעים את האדם,אבל כשהאמונה חזקה אז הכל מסתדר,

                שוב שאלה ממש יפה ישר כוח.

רעיונות למתנה לבעל אחרי הלידההיופי שבשקט
בשבוע 30 אושפזתי לשבוע. בעלי המדהים תחזק את כל הבית, טיפל לבד בילדה ואפילו היה איתה בהסתגלות למסגרת חדשה. במקביל הוא תמך בי, בפחדים ובחששות והיה איתי לחלוטין.
אח"כ הייתי בשמירת הריון עד הלידה ב37. שוב, כל תחזוקת הבית היתה על בעלי, בנוסף לעבודה במשרה מלאה וטיפול בילדה (שהיתה אז בת שנה) כמעט מרגע שחזרה מהמסגרת.
בשעה טובה ילדתי והתינוק הקטן קשוח. הוא ישן אך ורק בידיים או במנשא (לאחרונה הצלחנו מדי פעם להעיר אותו למיטה). הוא דשדש קצת עם המשקל בהתחלה אז היו המון מעקבים והנקות בלי סוף. עכשיו המצב השתפר, אבל עדיין קשוח. ושוב בעלי מצא עצמו עושה את רב עבודות הבית, כי ממש אין לי ידיים. לפעמים, כשהתינוק ישן או צורח מגזים אנחנו מחליפים - הוא מחזיק ואני מטפלת בבית או בגדולה.

לאחרונה שמתי לב שבעלי נראה כבוי. העומס עליו גדול מדי ולזמן ארוך מדי.
לפני הלידה של הגדולה כתבתי לבעלי מכתב תודה ממש חמוד. בחרוזים ועם ציורים קטנים ליד כל קטע. לפני הלידה הזו לא הספקתי, אבל עכשיו כשנרגע קצת אני רוצה להכין משהו דומה.
בנוסף אני רוצה להביא לו מתנה קטנה שתגרום לו נחת. חשבתי שכדאי משהו שקשור למנוחה או פנאי, אבל אני לא מצליחה לחשוב על משהו ספציפי.
אשמח לרעיונות 🤗
הוא אוהב לקרוא (בעיקר מד"ב ופנטזיה, גם ספרי עיון שבנויים כסיפורים קצרים), ללמוד וללמד תכנות בכל מיני מסגרות, חידות למיניהם (אבל פחות מתחבר לפאזלים).
לא אוהב לשכב ולנוח (אז לא חופשה או משהו בסגנון), לא אוהב לבנות דברים, לא שותה קפה/שוקו ושעון קניתי לו ליום הולדת
חדר בריחה?מאוהבת בילדי

חוברת תשחצים? סתם בשביל הראש השקט בסוף יום?

תודה שענית 🙂היופי שבשקט
חדר בריחה פחות רלוונטי, כי הוא לא ירצה ללכת לבד ואני לא במצב לצאת ולהנות מזה...
חוברת תשחצים זה רעיון, למרות שיש אפליקציות עם מגוון גדול בפאלפון
אולי תקבעי לו עם כמה חברים? או אחים?פולניה12
יש חדר בריחה מהביתמשמעת עצמית
במחשב.
ממש מגניב
יש גם כאלה פיזיים שמזמינים הביתה ומגיע בקופסאריבוזום


מעניין, אני אבדוקהיופי שבשקט
בדקיו הזמנתי לבעלי משחק באלי אקספרסמישי' מאפושו'

עוברת על התחומים הזכרת,

 

ספרים - יאיר יעקבי בדיוק הוציא ספר של הטור שלו בבשבע. אם זה הסגנון.

לבדוק בסיפור חזור אם יש איזו סדרת מד"ב רלוונטית, הספרים של ב20 ש"ח אז אפשר לקנות סדרה שלמה בלי לעשות חור בכיס.

 

 

אביזרי עזר למחשב ללימודים והוראה רלוונטי?
עכבר ארגונומי [משמעותי ממש!], מקרן, סט כבלים, תיק חדש ונח, מקלדת ארגונומית.

 

 

מבחינת חידות יש כל מיני משחקי חידות כאלה מעץ או ברזל שצריך לשחרר או לבנות משהו, זה בסגנון?

טנגרם גם כייפי אם הוא אוהב. יש ערכות שמגיעות בזוג ואז אפשר לעשות תחרויות..

תודה! נתת לי הרבה רעיונותהיופי שבשקט
לא חשבתי על סיפור חוזר, אבל זה באמת רעיון טוב. למרות שספר מרגיש קצת כמו מתנה בשבילי 🤭
גם שאר הרעיונות טובים.
מה זה טנגרם?
טנגרם זה משחק סינימישי' מאפושו'

יש 7 צורות קבועות

ובערך אינסוף דגמים שבונים מהן.

 

את מקבלת את הצורות וצללית של הדגם הסופי וצריכה להבין איך לבנות את זה מכל הצורות.

כל דגם מכיל את כל הצורות.

 

זה לא פשוט, משחק חידה כזה..

 

אם הוא אוהב מדב ופנטזיה, למה ספר כזה זו מתנה עבורך?ציפיה.
ויש בנמר נייר בתל אביב לא מעט ספרי פנטזיה ומדב במחירים ממש טובים, יחסית. אני קניתי מהם כמה פעמים, אבל אני חושבת שהם לא עושים משלוחים מחוץ לגוש דן (ואז נעזרתי בחברה, שעשו משלוח אליה והיא העבירה לי).
תסתכלי גם באתר של אופוס, יש להם הנחות על חלק מהספרים.
כי גם אני אוהבת 🤭היופי שבשקט
ואני קוראת ספרים כמה פעמים, הוא רק פעם או פעמיים
זןג מוצלח שכמותכם ;)ציפיה.
איזה משחק הזמנת מעלי?כי לעולם חסדו
אני חשבתי לאחרונה לשלוח את בעלי לצלילהלפניו ברננה!
נשמע לי שהוא חולם על זה
(מתלבטת אם כחוויה זוגית או הוא לבד..)
אבל זה נסיעה ארוכההה לאילת 😏
ואין לו זמן לזה
ולי לא מתאים לשלוח אותו סמוך ללידה לכל כך הרבה זמן..

אין לי מושג מה העלויות.
מגניב, מקווה שיסתדר לכם בהמשך. אולי תסעו יחד😉היופי שבשקט
יש צלילה גם בהרצליהשוגי


כן, וגם בקיסריהלפניו ברננה!
אבל הבנתי שהשוניות היפות באמת זה באילת... (ועוד יותר בסיני )
נכון. אם כבר צוללים אז עדיף באילת כי לעולם חסדו
איזה מדהימה שאתאין סוף לטוב
על עצם הרצון והשאלה.
ואיזה מדהים הוא על התפקוד, הייתי חייבת, כל כך לא ברור מאליו אז דבר ראשון תגידי לו את זה כל הזמן.
דבר שני, למה לא שוב מכתב? זה תמיד מרגש ודרך יפייפיה להביע הערכה. משהו מפורט ומושקע.
לגבי מתנה, אפשר לשלוח אותו למשהו כיף עם חברים.
שובר למסאג' מפנק
להזמין ארוחה הביתה של משהו ספציפי שהוא אוהב
לקנות לו לוטו למלא את בעלי זה מדליק מידי פעם חח

אני אוהבת לכתוב לי בתזכורת הפלאפון דברים שהוא מידי פעם אומר אגב שהוא צריך ואז להפתיע אותו בזה. אולי יש לו משהו כזה שאמר לאחרונה שישמח אותו.
בהצלחה לכם!!
תודה, אני אומרת לו כל הזמן כמה אני מעריכההיופי שבשקט
אני רוצה מתנה בנוסף למכתב, לא במקום.
תודה על הרעיונות...
הוא כמעט ולא אומר דברים שהוא רוצה😕
מקסימה שאת ככה חושבת כל הכבוד.אולי...רויטל.

עט יפה עם חריטה יפה כמו ''תודה ענקית'' או ''תודה על הכל'' או כמובן מה שנראה לך.

כמובן תצרפי מכתב יפה שלך,המון הצלחה וישר כוח על המחשבה הטובה שלך.

אצבע של של קריאה בתורה, אם הוא בג'אנר..רחפת..
אולי משהו של קודש..
חנוכיה/ כוס קידוש/ עטרה מיוחדת לטלית

ארוחה מפנקת
מנסה רעיונותשחרית*
אוזניות אלחוטיות
סדרה של קלאסיקה כלשהי (שר הטבעות למשל)
מסאז
רמקולים איכותיים למחשב
כרית חימום
כירבולית
מנסה קצתילד בכוראחרונה
פיגמה נעלי בית משו לחורף מפנק
שובר לגלידה או אוכל שווה שנמצא ליד העבודה שלו והוא יכול ללכת בהפסקה להתפנק שם
תנועותאין לי אויר
בוקר טוב! תודה להשם ברוך השם אני בשבוע 19 בשבת וראשון הרגשתי תנועות כמו פרפרים ואתמול לא הרגשתי כלום זה עדין תקין? או שאני צריכה להלחץ? שכחתי לציין שיש לי שליה קדמית! תודה רבה לעונות
תקין לגמרישחרית*
מעקב תנועות הוא משבוע 24 (אני חושבת). לפני כן הם יכולים לשנות תנוחה וכבר לא תרגישי אותם.
רק משבוע 24 צריך להתחיל מעקב תנועותרק שאלה ליאחרונה
לפני כן הגיוני שלא תרגישי בצורה סדירה
תינוקות ושינה, הצילו!ילדת יום הולדת
אז ככה, עשינו את כל הטעויות שיש בספר... ובת החצי שנה שלי נרדמת אך ורק על הידיים, בעיקר על כסא הנדנדה. אם אני מנסה להכניס אותה למיטה שלה היא פשוט לא יודעת מה לעשות. היא נשארת בטונוס שרירים גבוה, לאט לאט מתחילה להשתולל ובסוף תמיד בוכה. אם אני מרגיעה אותה עליי ומעבירה אותה מנומנמת למיטה, היא מתעוררת מייד ומתחילה לבכות. יותר שאני מרדימה אותה בידיים ומעבירה אותה למיטה רק כשהיא כבר ישנה לגמרי. זה מתיש עבור שתינו...
הבעיה היא שאני ממש ממש לא מתכוונת לתת לה לבכות. אני יודעת בשכל שזה בסדר ושככה לומדים, אבל פשוט אין סיכוי שאני אתן לה לבכות במיטה בלי להרים אותה אליי. איך יוצאים מהברוך הזה?? אני כבר אובדת עצות. כל ייעוצי השינה שראיתי וכל השיטות ששמעתי עליהן - בסופו של דבר כולן כוללות לתת מענה לבכי שאיננו להרים, כלומר לתת לה לבכות במיטה. גם אם אני נוכחת לידה, ואני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה ):
אני חושבת שהמשפט האחרון שלך הוא הטעות הראשונה בספרהמקורית
ואסביר
תינוקות קטנים מביעים את עצמם בבכי. היא לא מרוצה עכשיו מהמציאות החדשה והיא לא יודעת לדבר אז היא בוכה כי היא רוצה את מה שהיא רגילה אליו
אני לא אומרת לך מה לעשות, כמובן, זו לגמרי בחירה שלל, אבל את צריכה לדעת שלא לתת לתינוק לבכות זו בחירה. ואת כרגע בוחרת את זה על פני שינה על הידיים
אין פתרונות קסם, וזה בסדר גמור אם תחליטי שככה יהיה עד שהיא תהיה גדולה יותר, אבל לעניות דעתי - אם את נמצאת לידה ומתווכת לה את השינוי בצורה אוהבת ולא נוטשת חלילה, גם אם היא בוכה זה לא נורא. זה בכי של הסתגלות כשאת איתה כל הזמן ומלמדת אותה לסגל מחדש מיומנות של שינה עצמאית. לא נוטשת, נמצאת איתה ואומרת לה שאת איתה פה עד שהיא תרדם.
וגם, תינוקות בוכים בגלל הרבה דברים. פה זה אולי נראה לך קריטי שלא תבכה, אבל מה יהיה בהמשך? בהמשך הם בוכים מעוד הרבה דברים, כי צריך לחנך אותם למותר ואסור, ולכללי התנהגות נכונים, האם הגישה הזו של - לא לתת לילד לבכות היא מבחינתך דרך חיים? (שואלת באמת ולא חלילה בהתרסה, שלא תקראי אותי לא נכון❤️) או שזה רק בגלל הגיל ובגלל שמדובר בשינה?
אנחנו הורים עם מטען כבד.ילדת יום הולדת
מי שזוכרת את שמי ואת שני ההריונות שלי יודעת... הבת הבכורה שלי נפטרה בינקות, בידיים שלי, והבת הזו נולדה בנס אחרי חצי שנה של סכנת חיים מתמשכת. ולכן אני בהחלט לא אתן לה להירדם בבכי, לא משנה מה. בכי לאורך היום כי היא לא מרוצה, או רוצה משהו שאני לא מרשה, זה לא אותו דבר מבחינתי.
וואו מצער ממש ❤️ לבי איתךהמקורית
אם ככה את מרגישה שהכי נכון לך, אז אולי לשחרר את זה בינתיים ?
בצורת הסתכלות קרה, במחילה, זו עדיין בחירה. שאני מאוד מכבדת. במיוחד לאור מה שציינת. אבל אולי זה לא צריך להיות ככ קשה, ואולי מפה באמת תבוא הישועה איכשהו. מקווה בשבילך שמישהי אחרת תוכל לתת עצות יותר מחכימות

קשהאמא_טריה_ל-2
את שמה אותה על הבטן?
מוצץ לא לוקחת?

תראי, הגדולה שלי הייתה ככה. וגם אני לא מכילה בכי.
הייתי מרדימה אותה על הידיים עד כמעט גיל שנה, עד שפשוט היא הראתה סימנים שלא נוח לה כבר ועברה להירדם במיטה, עם מגע שלי של טפיחות.

אז אין לי פתרון קסם... אם יש לך כוחות לזרום איתה, יבוא יום והיא תאותת לך שזה כבר לא מתאים.
אם קשה לך כבר ולא מתאים לך- זה תהליך של "הרם הורד" - להרים כשבוכה ולהחזיר כשנרגעת. אני ניסיתי איתה בזמנו וזה סחט אותי לגמרי. אבל מניחה שאם הייתי מתמידה זה היה מצליח מתישהו.

למדתי ליהנות מזה, מלהחזיק אותה בידיים. ידעתי שזה לא לנצח. היו פעמים שזה היה מחרפן, אבל בגדול מרגע ששחררתי את הקול שאמר לי שזה "לא בסדר" - זה לא היה כזה נורא...
היא לא יודעת להרפות על הבטן, מייד מרימה את הראש 😂ילדת יום הולדת
כן, לוקחת מוצץ וחייבת אותו כדי להירדם. אם זה לא היה מתאים לה מעצמה, אני שמחה לשמוע (: שהשינוי בא ממנה ושהיא לא תרדם רק על הידיים גם בגיל שלוש...
אני חששתי, לא ידעתי אם ומתי זה יקרה, אבל זה פשוט קרהאמא_טריה_ל-2
אבל - עד אז - בהחלט מתיש!אמא_טריה_ל-2
תפסה אותי הכותרתפשיטא
אם היא לא יודעת להרפות בכלל על הבטן, אולי כדאי לשקול פיזיותרפיה? נשמע שיש לה טונוס שרירים גבוה..
איך היא מבחינת התפתחות?
דווקא נשמע לי תקין לגמרי...דפני11
תינוקות בריאים מיד מרימים את הראש...

אבל אולי באמת לזהות כשהיא רק מתחילה להתעייף ואז יש סיכוי שתוריד קצת את הראש..?
אומרים שנסוד הוא לזהות סימני עייפות מוקדמת...
ולגבי זה שכל השיטות הם עם בכי.. יש מצב שיש לי מישהי שהיא לא כזאת, אומנם לא הייתי אצלה ביעוץ שינה אבל זכור לי שאצלה זה אחרת...
אם תרצי תפני בפרטי ואתן לך מס, ופשוט תבררי איתה מראש....

בהצלחה! לא מבינה בזה בכלל, אני גם גרועה בהרדמות של תינוקות חחח
יש מצב, אני לא פיזיותרפיסטיתפשיטא
הגיוני שהכל טוב, הצעתי שאם היא מרגישה שזה ממש מוגזם אולי שתבדוק. באמת הרבה תינוקות מרימים ראש ישר..
היא יום אחד תניח את הראשילד בכור
וזה לא חייב להיות בכלל קשור לטונוס שרירים.. גם הבן שלי היה ככה וממש בדקתי את זה ואמרו לי שלהניח ראש זה לא משימה התפתחותית, עם כמה שזה יכול להקל על החיים שלנו. והיום בגיל שנה הבן שלי מניח ראש ולפעמים אפילו נמרח עלי, דבר שלא יכולתי לדמיין שיקרה בגיל חצי שנה. גם ידיים כבר לא עובדים אצלנו, רק ליטופים במיטה וזה ממש לא בא ממני.
בעיניי וזאת דעתי האישית אין ספר של גידול ילדים ולכן לא עשית שום טעות, תקשיבי ללב שלך זאת הבת שלך. טוב לכם עכשיו להרדים בידיים? אז תמשיכי לעשות מה שמתאים לך.
בדיוק היום הבן שלי היה כל כך עייף שאחרי המקלחת באתי לקחת אותו לחדר למיטה להרדם והוא שם עלי את הראש ונרדם עלי ככה. משהו שלא קרה מאז גיל 4 חודשים נראלי, וואו כמה התפנקתי על הרגע הזה. זה קשה ומתיש אבל היא לא לעד תרדם לך על הידיים, יום אחד היא תגיד לך שאת עושה לה בושות ותלך לחברים שלה
כן אני גם חושבת שהיית הראש לא מדאיגהילדת יום הולדת
הלוואי שזה פשוט יבוא ממנה... בינתיים כואב לי הגב בהרדמות שאינן בבית 😅
וואו ממש כל מילה.. אצלי עזר להם להירדם בעגלהאוהבת את השבת
ולמרות שהיו רגילים להירדם בהנקה לפעמים בגיל 10 חודשים כזה כשלא הצליחו להירדם בהנקה הצליחו הקלות להירדם בנדנוד קל בעגלה- טיולון.. וזה הפך למקום שנוח להם להירדם ובימים טובים עם טקס שינה קצר נרדמו די מהר.. כמובן קשורים בעגלה וזה קצת מרגיע להם את הגוף שאין צורך להסתובב.. מקווה שהצלחתי להסביר...
היא לא מסכימה להיות בעגלה כמעט בכלל לצעריילדת יום הולדת
מאוד לא אוהבת ומתלוננת גם תוך כדי טיולים. אני לא ממש מבינה מה מפריע לה האמת... מנסה למשוך אותה שיהיה לה שם כמה שיותר כייף לכמה שיותר זמן, בינתיים זה לא עד הסוף עובד
אגב - לא עשית טעויות! עשית מה שהיה נכון לכם באותה נקודה בזמןאמא_טריה_ל-2
היית קשובה לצרכים שלה, נתת לה מענה רגשי ופיזי.

תהי גאה בעצמך על כך!!
אז אל תעשי ותשחרריאורוש3
בסוף היא תלמד.
רק אומרת אני איתך ושניים למדו בגיל שנתיים בערך. והאחרון שנתיים ושמונה וטרם. אבל גילינו לאחרונה גם סיבות פיזיות אובייקטיביות מה שממש גרם לי לשמוח שלא העברתי אותו סדרות חינוך כשהוא באמת לא סתם.
חצי שנה זה פיצי. היא בונה אמון בעולם. את צודקת.
את יכולה לנסות שיטות עדינות. ולנסות להתמיד אם לא מתאים לך לשחרר. ממליצה על הספר- לישון בלי לבכות. אין קסמים אבל שווה לנסות וצריך להתמיד. והגישה נעימה מכבדת ומחזקת את התחושות שלך כאמא. וחיבוק ענק על מה שעברת.
אחפש את הספר, תודה!ילדת יום הולדת
את יודעת שיש דווקא ספרים שלפיהם עשית הכל הכי נכון שאפשר?בארץ אהבתי
היא בת חצי שנה, עדיין צריכה ידיים, נתת לה את מה שהיא צריכה! לא טעות בכלל לדעתי...
ואם עכשיו נהיה קשה מידי - הפוסט הזה נכתב בדיוק בשבילך -
מה שבחרנו אתמול
וגם זה באותו נושא -
מעבדות לחירות

ואני איתך בגישה של לא להשאיר תינוק לבכות במיטה כדי שילמד להירדם.
זה בהחלט דורש יותר. אבל אני מאמינה שהילדים מרוויחים מזה.
ובסוף הם לומדים להירדם לבד. אתם תמצאו את הדרך...
אהבתי, תודה!להשתמח
כל מילה ומילה!! לא עשית שום טעות!אוהבת את השבת
היית שם בשבילה!
יש ילדים (ויש הורים) שזה בדיוק מה שהם צריכים!!
תרגיש אותה ואת עצמך ובטוח תמצאי פתרונות לכל...

אני גם כזאת.. יש שלבים קשים ואז מבינים שהגיע הזמן ללמוד וללמד דברים חדשים ועם מאמץ מצליחים להקנות הרגלים אחרים אם מרגישים שזה מה שהם צריכים..

קטונתי מלתת עצות כי לא יושב לי מסודר מה עזר לי אבל מה שכן ממש עזר לי זה לגגל תינוק בן חצי שנה לא נרדם פורום 7 ואז לקרוא את כל השרשורים העתיקים פה בנושא... 🙂

וחיבוק על כל מה שעברתם!!!! שימשיכו החסדים והבשורות הטובות טפוטפוטפו!!!!!!♡♡♡
מקסים.התחברתירקלרגעכאן
אקרא הכל, תודה! זה נשמע מענייןילדת יום הולדת
תודה רבה על המילים המחזקות ♥️
אני רקדפני11
וואו איזה מרגש שהיא בת חצי שנה!!!! זוכרת אותך ממש.... ישתבח שמו!❤
מרגש בהחלט, עבר כל כך מהר!ילדת יום הולדת
התינוקת שלי בת עשרה חודשים ואני גם עדיין מרדימה אותה עלמוריה1234

הידיים לפעמים, מסכימה איתך שזה מאוד קשה אבל גם אני כמוך לא רואה את עצמי שמה אותה במיטה ופשוט מסתכלת עליה בוכה.
אני פועלת לפי גישה שאומרת שזה בסדר לשים במיטה, לתת לתינוקת לשחק ולנסות לנענע, את המיטה, ללטף את האהובה הקטנה וברגע שהיא מתחילה להשמיע קולות של חוסר שביעות רצון אז מוצץ \ טפיחות, אבל אם זה הופך לבכי אז מיד להרים ולהרגיע ולהחזיר אותה למיטה רגועה...
זה עובד ברוב המקרים. כשזה לא עובד אז אני מרדימה על הידיים והאמת שאני חושבת שמלבד הקושי (אין מה לעשות היא כבר כבדה) אז יש משהו מתוק בחיבוק הזה וזה שהיא נמרחת עליי.. 

עם כל מה שכתבתי לפני.. תיארת ממש יפהאוהבת את השבת
רק שהיה לי תינוק שקצת בכי היה חלק מההירדמות שלו ואם הייתי מרימה אותן זה היה מפריע לו בתהליך, שאיפהשהוא נהנה לעשות אותו לבד.. אז תיארת ממש יפה את התהליך אבל לדעתי אפשר לנסות לראות פעם פעמיים אם אחרי קצת בכי שאת אומרת לו אמא כאן אבל אתה יודע להירדם יפה במיטה והנה אתה נרדם מתוק הוא נכנס למוד הירדמות ומשלים את התהליך בעצמו.. סביב גיל 11 חודש בערך..

(ויש לי עוד אחת שהיא עכשיו שנה וחודש שבכי קטן ברור שהסתיים בצרחות ואין בכלל מה לנסות למדתי די מהר.. )
חיבוק. אין לי באמת עיצה איךאני זה א
ללמד להרדם עצמאית.
אולי לנסות ללטף כשהיא שוכבת לידך?
אני אגב בסירה דומה...
אצלי מה שראיצי שדוקא לשים בעגלה ולתת לה כמההשניות של בכי עוזר לה והיא נרדמת הרבה יותר טוב מכל הרדמה אחרת שלי.כמובן שאם צורחת אני מרימה אבל כן נותנת לה הזדמנות..
נשמע ממש נכוןאוהבת את השבת
היא לא מגיבה לליטופים כל כךילדת יום הולדתאחרונה
כשהיא עומדת להירדם היא כאילו נבהלת מעצמה, ואז מתחילה לנופף בידיים וברגליים בצורה שאין סיכוי להירדם בה. ואם אני לא מרימה אותה זה רק מחמיר הופך לבכי שהולך וגובר. היא לא מצליחה להירגע ולהרפות, כשהיא עומדת להירדם היא מייד מעלה את טונוס השכירות עד שאני מרימה אותה אליי.
אעעע לא נוח ליLana423
שבוע 36
לא ישנה כבר איזה שבוע..
הכל לא נוח, הכל מציק. מגרד לי בחזה. לא מצליחה למצוא תנוחה נוחה.

תאחלו לי ללדת בעזרת השם לא אחרי שבוע 40 🙈 אם בשבוע 36 אני לא מוצאת את עצמי מה יהיה בשבועות הבאים
אני אאחל לך ללדת בזמן הנכון לך ולעובר.סמיילי12
הסוף באמת קשה ומרגיש כמו נצח.
אבל יש לו תאריך מדויק והוא הכי נכון לו

נשאר רק להמתין בסבלנות🙂
כן זה ככה ממש...חגהבגה
את עובדת?
יצאתי לחופש היוםLana423
נהדר, אז תנוחי כמה שאת יכולהחגהבגה
מאחלת לך שתלדי מהר ובזמן שמתאים לך ולתינוק שלך!!:-)
ושהזמן עד אז יעבור בכיף ובקלות!
מזדהה איתך לגמרי!
גם לי לא נוח...דיליה

מזדה לגמרי.

לא מצליחה לישון ולא כלום.

אבל רק בשבוע 32...

מרגישה שאמבטיה חמה ומפנקת הייתה עוזרת מאוד עכשיוLana423
אבל אסור 🤷‍♀️
טוב שלקחת חופש. המנוחה נותנת כוחותציפיפיצי


למה אסור?דיליה


שמעתי שהחום לא טוב, וזה מרוכז לא כמו מקלחתאן אליוט
ונראה לי גם חשש לזיהומים אם יש כבר פתיחה קטנה
אמרו לי פה שמותר.:-)
לפתוח חלון שלא יהיו הרבה אדים ולא רותח.
מאז אני מתפנקת לי! לא חם מידי אבל כן בשביל הפינוק.... לא קרה כלום ב"ה
תעשי את זה...
לא רוצה לקחת אחריות רפואית, לי אמרו שזה בסדרהריון ולידה_פצ
ורק שמישהו בבית ישים לב מה איתי..
כן??? לא מאמינה לכן! אני כבר חודשים בוהה באמבטיה בגעגועLana423
אשאל את הרופא השבוע! אעדכן
לא היה לי מושג מה את חושבת שכתבת אסורדיליה

מעולם לא שמעתי על זה מבחינתי סוף הריון זה אמבטיה יומיומית לגמרי אין מצב אחר...

חשבתי אולי הלכתית אתם לא עושים אמבטיה בליל עשרה בטבת חחחח

מעניין אם ככה למה כתוב בהלכות טהרה שאשה בהריוןאחתפלוס
שצריכה לטבול יכולה לוותר על האמבטיה?
גם אני יודעת שזה לא טוב לנשים בהריון
לא טוב לשבת במים חמים הרבה זמן כי זה גןרם,שגרה ברוכה
לעליית לחץ דם בהריון.
כנרא שמים פושרים אפשרי. המים החמים זה הבעיה ולא עצם הישיבה באמבטיה
אז זאת כנראה אחת הסיבות. אם האמבטיה לא חמה, איך אפשר לשבת בהאחתפלוס
בררררר. קר לי מהמחשבה
כן חמה לא רותחת.:-)אחרונה
מערכת הדם והלב עובדים יותר קשה בהריון, יש יותר דם.... מים חמים יכולים לגרום לעומס, אבל לא כשזה לא חם מידי, וכן לשים לב מה קורה איתך.
לי זה ממש עוזר לפעמים!
כמעט שבוע 19 ובקושי מרגישה תנועותאנונימית בהו"ל
פעם בכמה ימים מרגישה משהו שמזכיר תנועה..
לגיטימי אבל מלחיץ😬

אם יש בעברי קיסרי, יכול להיות שזה משפיע?
לא חושבת שזה קשור לקיסרימצטרפת..
זה נורמלי לגמרי ומוקדם להרגיש בשלב הזה
גם אם מרגישים, זה לא רציף..
אני חושבת שזאת גם הסיבה שאין עדיין מעקב תנועות בשלב הזה
(כשהאחות שאלה אותי בשבוע 19 אם אני מרגישה משהו ואמרתי שכן, היא ציינה שזה מאוד מוקדם..)
זה תקין.. אני בהריון האחרון הרגשתי רק בשבוע 23🤭רקלרגעכאן
יש לך שיליה קדמית?
הריון ראשון?

גם אני נלחצתי כי חוץ מהאשון בכל ההריונות הרגשתי מוקדם..גם כשהיתה שיליה קדמית

ועכשיו יווו כמה היתי במתח ולא הרגשתי כמעט כלום
פעם- פעמיים בשבוע אוליי
רק משבוע 23 התחלתי לאט לאט להרגיש...
לא יודעת למה זה היה פתאם ככה..

בכל מקרה ב''ה היא בריאה ושלמה ומתוקה תודה לא-ל
לא הריון ראשוןאנונימית בהו"ל
(כתבתי שיש לי עבר של קיסרי..)
אין לי מושג איפה השיליה...

תודה! כל תגובה כזאת מרגיעה..
גם אני לא הרגשתידיליה

ועכשיו שבוע 32 וצריכה לשים לב לזה.

לא ככה בכיף. זה סוגי ילדים וטמפרמנט לדעתי.

אומרים שזה לא קשור אבל אצלי זה יצא ממש קשור.

מי שהיה פעיל בפנים היה שובביקו בחוץ.

🤔 מעניין..אנונימית בהו"ל
תודה!
גם לי יש תיאוריה כזו🤭סמיילי12
את הגדול בקושי הרגשתי.
ואת הקטן מאיזור שבוע 15 חגיגה.
ובאמת הפ שונים באופי מאד. הקטן שובב ותזזיתי.

ואני בהיריון 3 שבוע 19 בחמישי הקרוב ולא מרגישה. אולי פעם באף פעם משהו שמרגיש כמו.. ולא וודאי.

עוקבת אחרי השרשור גם🙂
ואני עם שיליה אחורית ככה שזה גם הלחיץ אותיסמיילי12
אבל הרופא אמר לי עד שבוע 20 אין בכלל מה לחשוש.
ב20 אמורים סוג של להתחיל להרגיש אבל עדיין לא מעקב
לא קשור לניתוחלבי ובשרי
רוב הסיכויים שיש לך שיליה קדמית. תבררי.
ברור שבסדרים...

זה בערך הזמן שרק מתחילים להרגיש תנועות

יש גם מי שמתחילה להרגיש מאוחר יותר

יכול להיות שיש לך שלייה קדמית?מתואמת
אני תמיד מתחילה להרגיש תנועות בוודאות בשבוע 17 (למעט ההיריון הראשון, נדמה לי), אבל בהיריון שבו הייתה לי שלייה קדמית התחלתי להרגיש רק ב-20-19...
בכל אופן, אין קשר לקיסרי.
תודהאנונימית בהו"ל
האמת לא הייתי בא.ס. משבוע 7..
אין לי מושג איפה השיליה.
עוד שבועיים יש סקירה ותור לרופא ונברר..
תודה!
בהצלחה ובשעה טובהanonimit48אחרונה
תחילת הריון וטקט של אנשים.חלושי
אני בשבוע 17. עדיין לא סיפרתי בעבודה ולילדים (רק הגדולה ואמא שלי יודעות).
השבוע דיברה איתי אחת מהצוות והצליחה להרגיז אותי. תוך כדי שהיא שואלת אותי מה נהיית עצבנית (היא פשוט מעצבנת באופן אובייקטיבי אבל זה עניין לשירשור אחר), היא מסתכלת עלי, עמדנו במרחק של כשני מטר אחת מהשניה, ואז היא שואלת, את בהריון? (יש לי בטן פיצית, במקרה לבשתי חולצה מעט צמודה והסוודר היה פתוח) אני לא נוהגת לשקר אז עניתי לה שכן. אז למה את לא מספרת? כי אני לא נוהגת לספר כ"כ מוקדם. ואז היא הגדילה לעשות, אהה, אז בגלל זה את עצבנית.
חסרת טקט לגמרילהשתמח
🤦🏼‍♀️ לפניו ברננה!
ואם זבטח היית יותר עצבנית 😏
אויי היא כזו חסרת טקטמאמינה ומתאמנת
יש אנשים כאלו ששואלים בלי בושה וזה נורא🤦
אוף מה יהיה עם אנשים🙄ציפור מתוקה
ממש מרגיז!
מזכיר לי שכשסיפרתי על ההריון למישהי מהעבודה מה היתה התגובה שלה?
אה ידעתי.
לא מזל טוב ולא כלום..🤢
זה היה הריון ראשון אחרי הפלה שחיכינו לו כמעט 4 שנים.. והיא ידעה את זה.
😲 אמל'ה..חדשה ישנה
יש מלא עם תגובות מעצבנותדנה1234
כל אחד חושב שצריך להגיד משהו. . תתעלמי
רק שנראלי שבשבוע שלך לפי חוק כבר צריך לספר בעבודה
תודה לכולן על ההזדהותחלושי
מבחינת החוק צריך להודיע מחודש חמישי (שבוע 20.בערך) וגם אז, החוק דורש להודיע למנהל אני לא צריכה להודיע לכל אחד בצוות.
אוח. איך אני שונאת שאנשים דוחפים תאף למקומות לא להםחדשה ישנהאחרונה
יש סוף למשבר גיל שנתים?אהבתחינם
לא ברור לי מגיל 1.7 אני איתו
וזה לא נגמר.
כל בוקר מתמודדים עם משהו חדש
משתדלת לא להגיד לא על כל דבר,
לזרום איתו, וכמובן להציב גבולות
אבל עדיין מרגיש לי שמפספסת משהו…
והוא נהיה קצת אלים
גם בגן, וגם כלפי אחותו הקטנה..
הוא מקבל ים יחס, כל הפינוקים האפשרים..
תביאו לי עצות🙏🏼
לא יודעת אם יעזורמכחול
אבל אני ממש אוהבת את זה - גיל שנתיים הצדיק

בהצלחה!
קראתי גם תודה רבה! מקסיםסמיילי12
ואווואהבתחינם
אהבתי!
וואו, זה ממש יפה ומעורר מחשבהכי לעולם חסדו
אומנם לא עיצה.קופצת
אבל כמו שאני "מכירה" אותך - לא פספסת כלום.
את טובה ומעולה כמו שאת!
אף פעם לא השתמשתי בעיצות מתוחכמות וב"ה הכל עובר... בטח כשיש מעטפת של אמא כמוך❤️
עוקבתאניחדשהכאן
במצב שלך
אמאלה כאלו אני כתבתי את זה. מזדהה כל כךאמונה בה' יתברך
אפילו אמרתי לבעלי שאולי הוא צריך טיפול רגשי כי קשההה לי להתמודד איתו
יקירהמיואשת******
גיל שנתיים באמת מאתגר
אבל יש לו עוד סיבות להתפרצויות… האם הייתם מלווים בחודשים האחרונים עם איש מקצוע? היה יעוץ?
מצד אחד הילד קטן ואולי חשבתם שהוא לא מבין כלום
אבל הוא כן בגיל שאולי לא מבטא אבל מאד מרגיש שדברים משתבשים, שלא ראה את אבא שלו המום זמם ופתאום הוא כן שם פתאום הוא לא שם
זה דבר שממש יכולים לשבש ולהוסיף לאתגר הרגיל של גיל שנתיים
ממליצה אם לא הייתם עדיין כן לפנות ליעוץ מקצועי איתו, אפילו מפגש או שתיים של הדרכה לכם ההורים. לא בטול שהוא בכלל צריך לבוא
כי באמת זה גיל קשה, וגם תקופה קשה, ולפעמים שיחה אחת עם איש מקצוע יכולה לפתור המון המון דברים שסתם מקשים עלייך מאד
❤️❤️❤️❤️❤️
כןבת 30
בערך חצי שנה. ואז יש הפוגה עד לגיל ארבע🙂.
נשימה עמוקה יקירתי.
אולי אם תכתבי משהו ספציפי נוכל לעזור לך
כן??? סליחה שאני מנצלשתסמיילי12
גם גיל 4 זה ככה?
בן ה4.5 שלנו ממש הפך לילד אחר.
דרמטי נורא. כך דבר עצום ומוגזם. היום יש לי שיחה עם הגננת.
כןןיוקי
הבן שלי עוד מעט בן ארבע וגם ככה
ועל כדבר גם בכי מוגזםםם
בזכותכן פתחתי קצת גוגלסמיילי12
דיי מאפיין את הבכור שלי.
וואו.
חשבתי שהוא במצוקה רגשית.
בכל מקרה אדבר עם הגננת
כןבת 30
לדעתי כל הגילאים הזוגיים הם מורכבים יותר, והאי זוגיים נוחים יותר...זה תקף כמובן עד שמגיעים לגיל 10-11 ואז זה פשוט רצף של גיל ההתבגרות.
🤣🤣🤣מיואשת******
מה חח אצלי בדיוק ההפךרקלרגעכאן
אצלי כל הדרמות זה עד גיל 4 ומאז הכל יותר שפוי

כמובן לא לגמרי חח

אבל הרבה פחות דרמטי

גיל שנתיים-שלוש זה ה-שיא של הצרחות צווחות התעקשויות ןשאר מצמיחי קרניים
לא בטוח שזה 'משבר גיל שנתיים' ,חדשה ישנה
יכול להיות משהו רגשי שעובר עליו.
אל תשכחי שאתם עברתם טלטלה מטורפת... זה בוודאי השפיע עליו! צריך הרבה אורך רוח, תפילה, להכיל אותו ולא לוותר על גבולות .
המון כוחות! כשהילדים מאתגרים אותנו זה קשהההה
כשתגייסים לצבא חחחים...אחרונה

אבל זה יהיה יותר קל

שלי שנתיים וחצי ובימים האחרונים יש איזו תחושת הקלה. הם יותר מקשיבים ועושים מה שאומרים להם. הם ילדים ממש טובים סה"כ. וזה אמור להיות יותר קל בהמשך אחרי גיל 3

שיר ישן לעשרה בטבתגלויה

שיר שכתבתי כשהייתי גורשה, ועוזר לי להתחבר ליום הזה. 

ב״ה שאני כבר נגאלתי, עכשיו רוצים גם לקב״ יהיה בית. 

 

מצרפת את הרקע לשיר.

 

 

זה היה בליל שבת שלפני עשרה בטבת.

ישנתי בליל שבת בסלון, והרגשתי מסכנה.

ואז נזכרתי בספרה של הרבנית ימימה

״כמים, ליבך״ והתחלתי לכתוב לי בראש

מילות נחמה. במהלך השבת שיננתי את

השיר, ובמוצאי השבת העליתי אותו על

הכתב. זה אחד השירים הראשונים

שכתבתי על הגירושין, וכך גיליתי את

היכולת להתנחם ממילים שה׳ שולח לי

ללב.

 

מדהים!Pandi99
וואו! אני בלי מילים כל פעם מחדש:-)
תודה לכן!גלויה
זוכרת שפרסמת אותו פה כבר. שיר מדהים!מכחול
נכון... אני ממחזרתגלויה
ותודה!
בשבילי זה גם פרסום הנס.
רק להבהיר - אמרתי את זה בקטע טוב!מכחול
שאני זוכרת אותו כי הוא היה לי משמעותי, לא שאני מתלוננת שכבר פרסמת ❤️
כן הבנתי מרגש אותי שזכרת!גלויה
וואו, מדהים!חרות
מרגש ממש
מצמררלפניו ברננה!
ואו
אני כולי צמרמורת
❤️
עוצמתי!!!אם מאושרת
כתבת כל כך יפה ונוגע בלב.
אף פעם לא חשבתי על משמעות המילה חורבן...
תודה!גלויהאחרונה
כן, אני אןהבת לשחק עם המילה חור.
בדיקת קורונה לבית מלוןbula
לא ככ מבינה מההנחיות באינטרנט
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון
מעל גיל 12- צריך לעשות pcr בתחנות במימון פרטי ( מה זה אומר, איפה..כמה עולה) או מספיק בקופח??
כי לפני כמה שבועות התקשרתי למלון ואמרו שאפשר בקופח..אבל באינטרנט נשמע שלא כך..
מי יודעת??
מבחינת החוק כרגע צרית תו ירוק. הבדיקות האלו נמצאותבתי 123אחרונה
בתחנות מד"א ועולות 50 שח. את יכולה לחפש איפה יש הכי קרוב אליך.
לבתי מלון וצימרים פחות אכפת והם מקבלים גם את הבדיקה של הקופה הם בעצם לוקחים את האחריות במידה ותהיה אכיפה. אם בנט באמת שינה כמו שרצה האחריות היא גם של הלקוח.
תהיו מעודכנים כל הזמן כי הם רוצים לשנות את זה שתו ירוק יהיה רק למחוסנים בבוסטר ולא למי שעשה בדיקה
אפשר המלצה לרופא/ת שיניים לילדים במכבי בירושלים?רק שאלה לי
לילדים שממש מפחדים מרופאים...
ימימה צוראל במכבי דנטאני חדשה כאן
ד"ר ורד מטלון במכבידנט פסגת זאבפעם אחתאחרונה
התורים רחוקים...
בישול ביתי- מוטיבציה!!!בת מלך 2021
היי לכולם,
אני אוהבת להכין אוכל ביתי ולפנק את המשפחה.
החלום שלי שתמיד יהיה אוכל טעים וביתי במקרר.
הבעיה שאני לא תמיד מצליחה... לפעמים אני חוזרת עייפה מהעבודה ואין לי חשק לבשל ובכללי לא תמיד יש לי מוטיבציה.
אשמח לעצות וטיפים. מה עוזר לכן?
איך עושים את זה עם עבודה? מתי אתן מבשלות?
לפעמים זה לוקח הרבה זמן ואני רק חושבת על זה ואין לי כוח.
מה זה השקיות האלה?יערת דבש

מענין לא הכרתי 

למה זה טוב?

ואיפה קונים? יש לך קישור?\תמונה?

בור המחזור (פריקה)אמאנאם

איך מצליחים להשתחרר מהבאסה העמוקה של הדבר הזה?

ההורמונים האלה מטריפים אותי. לגמרי 

פעם ראשונה בחיי בעלי הכין שבת במקומי

פשוט מרוב דיכאון וטירוף לא רציתי לצאת מהמיטה

וכמובן שזה רק עשה לי רע ובראש שלי כבר אני מיותרת ומי צריך אותי בכלל

וזה התגלגל ללמה הוא לא בא לבדוק מה שלומי? מה לא אכפת לו ממני?

ואז באתי למטבח לראות מה קורה אז הוא אמר - מה קרה? שיעמם לך במיטה?

ונעלבתי עד עמקי הורמוניי

ובכיתי את נשמתי

וזה היה יום שישי הכי מעפן שהיה לי בכל ימי חיי

ועד עכשיו אני לא מצליחה להתאושש מהעצבות המייאשת הזאת

לא רוצה לעשות כלום

מרגישה רע רע רע רע

מזניחה את עצמי ואת הבית

וכמובן שזה גורם לי להרגיש עוד יותר גרוע

צריכה חופש מהראש שלי

 

תודה רבה על הבמה הנעימה כ"כ לפרוק רגשות נשיים משמימים

בעלי על סף בריחה נראלי חצי חיוך

 

מזדהה עם הרובפלונית5
וקשה להמתין כה הרבה זמן להריון
בפרט שכולם מסביב בהריון לפנייך מזמן
אין לי טיפ, קשה! הרבה כוח!
אהבתי את ננעל בתי עד עמקי הרמוני 😂לא מחוברת
חיבוק נשמה!
ככ מזדהה, אותי זה תמיד מבאס לא משנה מה.
מנחם קצת גלידה וקפה ושוקולד והמבוגר
רק לא לאכול קפה והמבורגר ביחד פלונית5


למה לא?יערת דבשאחרונה

קפה עם חלב שקדים\סויה

וליד זה המבורגר

לא רעבוכה/צוחק

עולה לי רק שכשיש תובה קיצונית יחסית של המערכת ההורמונליתאוהבת את השבת

צריך לשפר אורח חיים לכיוון יותר בריא. בכל החודש.. והחיים

תזונה מאוזנת
פעילות גופנית קבועה, וגם במחזור
שינה בשעות טובות (עלי נאמר נאה דורש ונאה מקיים )


ובהצלחה ממש!!
❤️❤️❤️❤️❤️לפניו ברננה!
צאי להליכה עם מוזיקה טובה באוזניות מוקדם מוקדם בבוקר אם את יכולה ואם את רואה את זה. אוויר טוב ונקי, פעילות גופנית, בטוחה שיעשו לך טוב 🥰

תזניחי את הבית לכתחילה.
תזרקי לפח רגשי אשם
כשתחזרי לעצמך תעופי על הבית... 😘
מצטרפתגליאור
גם אניפלונית5

מזניחה ת'בית לכתחילה  

איזה נשים דפוקות אנחנו😂רק שאלה לי
טורחות ומכינות שבת לבד - למה אף אחד לא עוזר לי??
הבעל לוקח על עצמו להכין הכל לשבת ומשחרר אותי - אני מיותרת!!
הבעל עסוק כי הוא מכין שבת - למה הוא לא בודק מה שלומי?הבעל יושב לידי ודואג לי - אבל למה הוא לא רואה שצריך גם לדאוג חבית ולבשל ולנקות??
הבעל הגיע מוקדם הביתה - למה לא עשית עוד שעות בעבודה? אנחנו במינוס!
הבעל הגיע מאוחר - אבל אתה לא רואה שאני קורסת?!

בקיצור, פותחת יקרה, כמו שהיטבת להגדיר - ניעלב תמיד עד עמקי הורמונינו
אל תצחקי על עצמךפלונית5

זה באמת דברים קשים שאנחנו עוברות

לא היתי מיחסת את זה להורמונים, אני באמת חושבת שיש דברים שפוגעים 

אני גם באמת באמת נפגעת מהדברים האלו!רק שאלה לי
אבל את מבינה את החוסר היגיון שיש פה? ומסכן הבעל - איך הוא ידע איך צריך לנהוג הפעם?
אני די בטוחהפלונית5

שקצת הגזמת בדוגמאות לשם ההמחשה, לא?

למשל השורה השניה - "הבעל לקח על עצמו להכין הכל לשבת ומשחרר אותך - את מיותרת" - זה באמת גורם לך לעצב? נראה לי סתם הגזמת לשם ההמחשה, לא? כי במקרה הזה למשל, אני שמחה 

 

החיים לא פשוטים, מה לעשות, כל דבר יכול לגרום לעצב, צריך לעשות משהו טוב בחיים כדי להרגיש טוב עם עצמי, לפתח תחביב או קבוצת חברות, אחרת באמת מאוד קשה לשאת את העול של החיים והקשיים המתלווים אליהם, ככה אני חושבת לפחות....

אני לא כ"כ מתחברת לאלו שאומרות שהכל קשור להורמונים, כי זה משליך ממני אחריות על החיים שלי , כאילו אני יצור משוגע חסר שכל .... אבל ברור שיש המון שמדברים על ההורמונים, אני שונה בדעתי, את לא חייבת להקשיב לי , אבל זו דעתי

הדוגמה הזאת ספציפית נלקחה מהדברים של הפותחת 😉רק שאלה לי
אני גם ממש לא אוהבת שההורמונים משתלטים עלי, אבל עדיין יש פעמים שבעלי עושה משהו שאמור לשמח אותי ואני מתעצבנת עליו... מסכן...
יפה מצידךפלונית5

שאת חושבת עליו, נשמע שיש לך מידות מאוד מאוד טובות

אולי אם תוציאי מהראש שזה "הורמונים" זה יעזור? ותנסי פעם הבאה בזמן/לפני מחזור להיות "על פרופיל נמוך" - נגיד פחות לדבר? יותר לשתוק באופן כללי וכך יקל עליך לשלוט על התגובות

חמודה אתרק שאלה לי
ב"ה בד"כ אני לא נותנת להורמונים להשתלט עלי, אני לא שם...
וואי צחקתי בקול !! כל-כך נכוןקידום צירים
שותפה איתך לצרה אחותיהמקורית
כל חודש המפלצת ההורמונלית הזו מתפרצת וזה פשוט נורא
גם אני משתדלת להכיר בזה, לזהות את זה בזמן ולנשום עמוק שזה עובר
אם למישהי יש פתרון לדבר הזה - אני פה🙋‍♀️
יש לי חברה שאמורה להתחיל בקרוב קורס בנושא הזה..באר מרים
לא שמעתי ממנה מזמן אז אני לא יודעת איפה זה עומד..
(היא התכוונה לבקש ממני לספר לכן על הקורס והיא עוד לא יצרה איתי קשר, אז אולי הוא לא התחיל, אני אפילו לא בטוחה בזה..)

איבדתי את הקישור שבזמנו היא נתנה לי.

@בארץ אהבתי - אולי את יודעת מה קורה עם הקורס? או שיש לך קישור לקבוצה שלה?

לא יודעת מי עוד בעניינים...
האמת שהרבה זמן לא קיבלתי ממנה מיילבארץ אהבתי
פה זה הקישור להיכנס לרשימת תפוצה שלה-
הצטרפות לקבוצת היגוי
תודה..באר מרים
אם אכן יש קורס אני ממש ממש ממליצה עליו!
טיפול טבעי לאיזון ההורמונים!!! יש נשות מקצוע שמתעסקות בזה...תיתיל

יכולה להמליץ לך בכיף על שם בפרטי... 

אשמח גםהמקורית
שיטת אביבהאפונה
תודה לכן מגיבות יקרותאמאנאם

העלתן חיוך על פניי 

הכל נכון

לא מאמינה בלתת להורמונים להשתלט,

ובדר"כ מאמינה גדולה בשוקולד\קפה\המבורגר

וגם בלא להאשים את הבעל החמוד בכל דבר

אבל

אחרי לידה (חודשיים, אז מה) עם 4 קטנים בבית 

ומחזור שבא ככה פתאום באמצע הנקה בלי הודעה מוקדמת

זה תפס אותי גם לא מוכנה וגם תשושה נפשית מכדי להלחם בזה.

והיות שאני בדיאטה אז השוקולד\קפה\המבורגר רק גורם לי לרגשי אשם

 

ככה אנחנו 

משגעות! (תרתי משמע)

 

חודשיים זה שניה אחרי לידה.לפניו ברננה!
ביחד עם הנקה ותשישות.. ❤️❤️❤️❤️❤️
דרך אגב חודשיים אחרי לידה בכלל לא בטוח שזה מחזורמיקי מאוס
יכול להיות שזה דימום מהלידה עדיין, זה קורה..
(ההבחנה החשובה היא אם היה ביוץ ואם זה יקרה שוב בעוד חודש כמובן, חוץ מזה ברור שזה מבאס בדיוק באותה מידה

אז לא בטוח, אל תצפי יותר מדי אבל יש תקווה שאכן הוא לא יחזור עד סיום ההנקה)
לגמרי יכל להיות עוד מהלידהרקלרגעכאן
ממש לא בטוח שזה מחזור

אלא אם ישצלך סימנים ודאיים לזהות שזה דוקא מחזור
חח את קורעתעדינה אבל בשטח
יש לך כתיבה יפה ושנונה, אני יכולה רק להזדהות עם המצבים רוח ..
צימר עם בריכה פרטית מחוממת קרוב/מרחק סביר מהמרכזעטרת בעלה
בעלי ממש רוצה עם נוף יפה, יש רעיונות? חוששת בשומרון לא רוצה שם
מקפיצה לךיערת דבש

ועוקבת

תודה שהקפצת🙏עטרת בעלה
יש כל מיני ברשת אשמח להמלצות אישיות
אני גםאשמח חחחאני זה א
מקפיצה לכן, הלוואי שתמצאו 😗אוהבת את השבת
אגב יש משהו בחשמונאים מאוד יפהיערת דבשאחרונה

עם בריכה יפה

אבל נראה לי שבלי נוף

מישהי פה המליצה עליו

 

וגם זכורה לי המלצה לצימר יפה בהר שמואל אבל גם בלי נוף

שקיות לחלב אםחגהבגה
מסרו לי שקיות שהן בגליל, וכל פעם תולשים שקית.
אבל אין שם איך לסגור את השקית!?!?!
מכירות את הסגנון?
אנסה למצוא קישור/תמונה למשהו דומה
אולי יש להן קווקווים כאלו בצדדים , כמו לשקיות להכנת קרח?נפש חיה.
שצריך לפתוח מהצדדים
מה הכווונה? לא מכירהחגהבגה
אני אראה לך מה יש לי במטבח אולי זה אותו דהקנפש חיה.


כאן צילמתי את הפינה העליונה , תבדקי אם יש לך קווקווים כמו הסימנים לחיתוך, כמו שיש בנייר טואלט... ואז אולי צריך לחתוך לפיהם ולקשור את השקית.
אבדוק, !תודה!!!חגהבגה
או שזה וואקום, כמו שיש אצלינפש חיה.
היה לי פעםעוד תשובה
כששאבתי בהן הייתי סוגרת בסלוטיפ. לא הכי יעיל אבל זה מה שהיה לי.

אני חושבת שזה סוג שקיות שמיועד לבקבוקים, תינוק שותה מבקבוק שיש בו שקית. ((אולי טוב לואקום, להצליח לשתות, גזים, סטריליות או סיבה אחרת. לא יודעת בודאות לגבי זה)
גם לי היו כאלה..רק טוב=)אחרונה
הייתי סוגרת עם גומיה פשוטה ושמה בזהירות במקפיא שלא ישפך עד שקופא. ואח"כ מעבירה לערימה של כולם.
אוף אני קצת עצבנית ולא יודעת מה לעשות..הילושש

ברוך ה' ילדתי לפני חודש (אוטוטו).. הייתה לי לידה קיסרית.. ואני עדיין לא מעכלת את הלידה.. 

כרגע עד כה נמצאת אצל ההורים שלי עם בעלי.. 

עשינו ברית לתינוקי בשעות הצהריים המוקדמות באזור פקוק.. ולכן הרבה אנשים שהזמנו הודיעו מראש שלא יגיעו ונכנסנו ללחץ מאוד מהפסד כספי.. כל הסגירה של האולם והמנות עשו חמי וחמותי כדי לעזור לבעלי.. מראש לא האמנתי שיגיעו כמות האנשים שהם התחייבו לאולם אבל אף אחד לא הקשיב לי, אמרו שהכל יהיה בסדר ואל תדאגי.. 

החלטנו לנשום עמוק ולזרום ומקסימום אם יהיה הפסד נחלק לתשלומים ולאט לאט נשלם.. אין ברירה. 

הברית ב"ה הייתה מוצלחת מאוד, היו אנשים.. בסוף האירוע חמי וחמותי נגשו אלינו והודיעו שהם ישלמו על כל ההוצאה של האולם  ושזו המתנה שלהם על הסנדקאות. 

שמחנו מאוד שהעול הזה ירד מהכתפיים שלנו והודינו להם מאוד. 

אנחנו אצל ההורים שלי ובערך כשהתינוק בן שבועיים חמותי הזמינה את כל המשפחה שלהם אליה למסיבת חנוכה.. הגענו גם למרות שהיה גשום אותו יום וקר מאוד.. לא נעים לבטל דקה 90. 

בעלי ממש חרדתי וכל דבר מלחיץ אותו, לא מראה את התינוק לאף אחד ומכסה אותו ומשתיק את כולם שלא ידברו בקול ו..בקיצור, חרדתי יתר. אז כשהגענו לבית הוריו, האמת אף אחד לא הראה התרגשות לראות את התינוק או אותנו. אמא שלו ישבה לאכול (אם אני זוכרת נכון בקושי אמרה לי שלום..) אמרה לנו שאנחנו יכולים להכניס את התינוק לחדר X וזהו.. אני הייתי צריכה בדיוק לשאוב. 

נכנסנו לחדר ובעלי עזר לי להתארגן לשאיבה.. שאבתי ואז הנקתי.. ולקח זמן עד שיצאתי. ושוב התינוק נרדם. אכלנו ומיהרנו לצאת כי הייתי צריכה לשאוב שוב פעם (כי שכחנו את החיבור לחשמל של המשאבה ולא היו סוללות).. אז ניסינו לצאת מהר.. זה די מובן עם תינוק בן שבועיים, לא? ככה חשבתי.. 

בעלי ירד להכניס את התינוק לאוטו וחמתי היתה בחדר ולא ראתה שיצאנו. בקיצור כשעלינו כל אחד בתורו אני ובעלי לומר להתראות בעלי ראה שהיא נפגעה שהכלנו ככה ולא הראינו את התינוק. אז עלינו עם התינוק בחזרה, עשתה טובה שניגשה אליו.. וזהו, הלכנו הביתה.. התעצבנתי שכל פעם מחדש אנחנו נופלים לריגשי שלה.. אבל.. עבר. 

פשוט הרגשתי גם אי נעימות שהם שילמו על האולם ואנחנו לא הראינו אותו אפילו. 

עכשיו, אנחנו אמורים לחזור לבית שלנו אחרי חודש אצל ההורים, והמכונת כביסה שלנו לא עובדת טוב. בעלי רצה לבקש מאבא שלו לבדוק אם יש דרך להשיג מכונה בזול..  באחת השיחות שלהם אתמול אבא שלו מבקש מבעלי האם אנחנו יכולים לשמור על אחיות שלו הקטנות אלנו בעוד שבועיים למשך יומיים בזמן שהוא וחמותי יצאו לנופש.. 

בעלי מספר לי את זה ואני האמת שמאוד מאוד התעצבנתי. איך זה הגיוני לבקש דבר כזה? אישה אחרי לידה, אנחנו בקושי ישנים, להפיל עלינו את הבנות האלה, ומילא הן היו מנומסות ושקטות, אבל לא, אני יודעת מה יהיה.. הן רבות על כל שטות, הן צורחות, הן לא יודעות לדבר בשקט רק בצרחות.. הן רודפות אחרי בעלי כל הזמן- תן לי את הפלאפון תן לי את המחשב, ואם הוא לא מסכים הן חופרות לי 'תגידי לו שיביא לנו.. ' ופשוט לא עוזבות אותנו עד שישיגו את מבוקשן. הגדולה מביניהן בת 15 והשניה בת 10 והן מתנהגות כמו ילדות בנות 3. ניסיתי לחשוב שאולי זה יהיה לי לעזר ודווקא זה טוב וכו'.. אבל אני יודעת שזה לא, וזה ממש ממש ממש מרגיז אותי שביקשו מאתנו כשהם יודעים שאנחנו זוג שלא יודע להגיד 'לא'!!! ובטח שלא נעים לנו לסרב כשהם עזרו לנו עם האירוע כל כך. 

זה פשוט גדול עליי לעשות את הטובה הזו! 

אני יודעת שהם חושבים הבן שלהם הוא מושלם ואני הרעה שכל הזמן רוצה לצאת מהם מוקדם ו.. מה, הוא יסרב לשמור על אחיות שלו?! בטח שזו אני שלא מסכימה.. ובשיחה הוא אמר לאבא שלו 'אני לא יודע אני אבדוק עם אשתי..' אז אם עכשיו יסרב זה אומר שאשתו הרעה לא מסכימה.. 

עכשיו זה מרגיש לי שכל דבר אני לא יכולה לסרב להם רק בגלל שהם שילמו. ועוד בעלי רצה לבקש מכונת כביסה אז עוד יותר מרגיש לא נעים.. 

אני יכולה להשתיק את עצמי ולומר יאללה זה סהכ יומיים זה יעבור וכו', זה חסד ועוד דברים כדי להשתיק את הנפש שלי השאלה האם זה נכון. 

גם בעלי וגם אני לא יודעים לומר לא ומרגישים אי נעימות תמידית. לא יודעת מה לעשות. 

 

אוף.. זו גם התייעצות וגם פריקה.. אשמח לתגובות.. תודה לכולן.. 

מגיבה כדי לזכור להגיב באריכות מאוחר יותר..הריון ולידה_פצ
אבל- אתם לא חייבים להם כלום! תתייחסו לזה כמתנה לברית ולא מעבר.
למה לצאת מכזאת נקודת הנחה שלא חייבים כלום?אחתפלוס
זה ההורים שלהם-הם חייבים בכיבוד הורים.
בקשר למקרה הספציפי אין לי מושג מה היא צריכה לעשות אבל תמיד לזכור שאנחנו חייבים להורים שלנו מעצם היותם ההורים
אבל גם ההורים שלנו צריכים להבין את המקום שלנוקושי בהרדמה
ולהיות רגישים בטח כשמדובר על יולדת.
לפותחת - קודם כל שתדעי שכל התחושות שלך מוצדקות.. לצאת עם תינוק בן שבועיים כשקר ולעשות נסיעה כזו זה לא מובן מאליו בכלל וראוי להערכה המאמץ שלכם!
דבר שני במקרה כזה אני אומרת שעדיף לא לקבל את המתנה.. נכון שזה ההורים שלנו, והם מביאים מהלב אבל אם זה מלווה בתחושה שחייב להחזיר וקשה להגיד לא - מעדיפה לקחת הלוואה מהבנק ולשלם להם על ההוצאות מאשר לקסל את זה כ"מתנה" שלא באמת מקבלת בשמחה שלמה.
וגם בקשר למכונה - תנסו להסתדר בעצמכם, כשאתם נעזרים יותר מדי גם הם מרגישים באופן טבעי להעזר בכם.
תנסו לפתח עצמאות מוחלטת גם אם זה אומר שיהיה יותר קשה.. יש בזה משהו משחרר ובונה מאוד.. מניסיון בתור אחת שחוותה את שני הצדדים..העצמאי והנתמך.

ותנסי להסביר לבעלך שלא יגיד על בקשות כאלה שישאל אותך, שיגיד שיבדוק אם מסתדר לכם. שיפיל עליו את ה"אי אפשר" כשזה מול המשפחה שלו.. ככה גם המשפחה של בעלי - חושבים שכשזה לא זה אני. למרות שברוב המקרים זה פשוט לא מתאים לנו כזוג וכשמשפחה.. ובדרך כלל אנחנו כן יכולים אבל כשלא בעלי למד מניסיון מר מהעבר והוא מדגיש שהוא לא יכול או שאנחנו עמוסים וכו וכו..

בהצלחה יקרה תיהי חזקה מבינה ללבך ושולחת חיזוקים מרחוק ❤
ברור, את צודקת כל מילהאחתפלוס
הגבתי על המשפט-אתם לא חייבים להם כלום, זה לא נכון לדעתי
לא מסכימה.חדשה ישנה
שהם לא ירצו לקבל את המתנה יכול לעורר יותר ריגשי אצל החמות, זה ממש פוגע שלא רוצים מתנה שלך, ועוד הבן שלך.
צריך לעשות הפרדה בין המתנה לבין מה שהם ביקשו. אפשר להסביר כמו בני אדם שאישה אחרי קיסרי זה פשוט גדול עליה לארח. להתחיל להתקטנן זה בעד זה, רק גורם למריבות.
זה לא ממקום שלא רוצה לקבל את המתנהקושי בהרדמה
זה ממקום שאםשר להסביר של נעים להם, ושישמחו להשתתף אפילו בחלק. הכול זה עניין של איך מסבירים.. ואם לי מתנה כספית כי אני צריכה כביכול את העזרה הזו ממישהו גורמת לי להרגיש חייבת לו אחר כך - גם אם הבעיה היא בי ולא בו והתחושות האלו שלי, אנזה ממקום טוב כמה שפחות לקחת ואחזיר לו בטענה שלא נעים לי לקבל ושאם רוצים שיקנו משהו לקטן..
שניה- התכוונתי שהם לא חייבים כלום בגלל המתנה.הריון ולידה_פצ
לא שהם לא חייבים בכיבוד הורים..

ובקצת יותר אריכות-
צריך להתחשב בהורים כי הם הורים, לקפוץ לבקר, להראות את התינוק וכו.. אבל צריך לשים לב שלא מרגישים לא בנח *כי ההורים מימנו את הברית* ומרגישים שחייבים להם על זה.
כיבוד הורים זה המוןרק שאלה לי
זה לא בהכרח אומר לשמור על אחיות שלו בגלל שהם שילמו על הברית.
לדעתיכבתחילה
1. אם עניין הכסף שהם שילמו עושה עלייך כזאת מועקה- פעם הבאה אל תתנו להם לשלם בשבילכם וזהו. שווה לשלם ולקבל רוגע נפשי.

2. לגבי הבנות
במילא בבוקר הם בבית ספר עד הצהרים.
מה נשאר? משעה 14-15 עד 20-21 בערך.
תחלקו את הזמן בינכם, חלק שעות את אחראית וחלק שעות בעלך אחראי. תצאי איתם לקניון או לשבת לאכול פיצה בחוץ, או כל דבר שלא דורש ממך יותר מידי.
אל תשכחי שהמצב הבריאותי שלך יהיה הרבה יותר טוב עוד שבועיים, כל שבוע יש התקדמות במצב ההחלמה ותהיי בסדר..
האמת שאירוח זה קשהאוהבת את השבת
זה יותר האחריות, וזה גם מספר לא מבוטל של שעות..
ולצאת לקניון לבדר אותם חודש וחצי אחרי קיסרי נשמע לי להקריב את עצמך על מזבח הלא להגיד לא

אולי רק אצלי זה ככה..
ילדת קיסרי ויצאת אחרי שבועים למפגש?נעמי28
אני בלי קיסרי ובלי תפרים בקושי הצלחתי ללכת בשבועיים הראשונים 😨
לשמור על ילדות חודש וחצי אחרי לידה נשמע לי מוגזם.
יולדת צריכה מנוחה גם אם זה אומר להיות ׳אגואיסטית׳.
לא עושים טובות לאף אחד ולא מנסים להיות נחמדים, את צריכה להתאושש.
הם בחרו לעזור לכם בתשלומים.
אם זה מגיע עם טובות חזרה אז או לא לקחת בכלל או להסביר שתשמחו במועד מאוחר יותר.
בהצלחה❤️
אני רקרק שאלה לי
בנות 10 ו15 צריכות בייביסיטר?! שישארו לבד! בת 15 בהחלט יכולה לדאוג לעצמה ולאחותה.
ממש. זה גיל שעושים מלא בייביסיטר. מה נסגראורוש3
לכן בדיוק נראה לי שהם לא התכוונו להרעאם מאושרת
בגלל שהן גדולות,הן יכולות לעזור עם תינוק.
( הלוואי שהיו לי אחייניות בגיל כזה שהיו רוצות לבוא אלי...)
אבל לישון לבד גם אני לא הייתי משאירה בגיל כזה לבד.לא בקטע שהן צריכות בייביסיטר.סתם לא נעים להיות לבד... כמו כשהבעל במילואים לא נעים להיות לבד.
וואו, שבועיים אחרי קיסרי זה באמת קשוחחדשה ישנה
אני חושבת שאת לא צריכה להתאבד בגלל אי נעימות. מבינה את הלא נעים אחרי שנותנים כסף, אבל תראי את זה כך, הם עזרו לבן שלהם לשלם ברית .
תסבירו בעדינות שממש הייתם שמחים לעזור בנופש אחר, אבל את ממש לא התאוששת, וכל היום שואבת, מניקה, ולא ישנה והמצב הרגשי שלך לא יציב מההורמונים וזה קצת גדול עלייך. והלוואי שתצאו לחופשה עוד חצי שנה וניקח אותן בשמחה.. ובלה בלה בלה....
אל תשכחי את עצמך...כי לעולם חסדו
שבועיים אחרי קיסרי לא ברור איך הלכת למפגש ועוד בגשם ובקור עם תינוק קטן. מותר להגיד "קר ומסוכן להוציא את התינוק עכשיו".
בכל מקרה כשהייתם שם אז היה צריך, לדעתי, להראות את התינוק קצת. בכל זאת כבר הגעתם

הנקודה היא שבעלך יתמודד מול המשפחה שלו. שלא יגיד "אני צריך לשאול את אשתי", שיענה בעצמו. אם הוא חושש ונמצא בחרדה על התינוק וכו', שיגיד את זה פשוט בעצמו.
את לא צריכה להיות שם בכלל, רק הוא מדבר איתם.
את אחרי לידה ונחה. זהו.

לדבר המון עם בעלך ולהסביר לו בנחת ובחיוך את המצב. ברגע שהוא יהיה איתך בזה, כבר לא משנה מה הם יגידו ועל מה הם שילמו. הם לא קנו אותך בזה ששילמו על זה. יש גבול.
עונהסליל
לך קודם כל לגבי הבייביסיטר. בעיניי זה לא שייך
את דקה אחרי לידה, ועוד לידה קיסרית, עם תינוק פצפון בבית שאת סביבו 24/7. זה קשה גם בלי שיהיו לך עוד דאגות נוספות.

אם זה היה מתאים וזורם לך וזה היה משהו קליל, בסדר
אבל זה לא, אז ממש לא נראה לי כדאי.

עונה גם באופן כללי, מקווה שבסדר.
אני קוראת אותך הרבה. וממה שאת מתארת, יש אותך ויש הרבה דינמיקות משפחתיות ש"מאלצות" אותך לבחור בחירות שלא בהכרח טובות לך.
משפחות זה דבר מורכב, אבל כל עוד אתם כזוג מצליחים לשמור על התא שלכם ובסך הכל לקבל את ההחלטות שלכם ביחד בצורה יציבה מתוך מה שמתאים לכם, זה בסדר. אבל נראה שזה לא ככה.
כל תגובה או כל חשש מתגובה של מישהו מהמשפחה גורם לשינוי של כל מערכת השיקולים שלכם. זה נראה לי מערער ומאוד מקשה.
ממליצה לשקול ייעוץ אצל גורם מקצועי שיעזור לכם להסתכל על הכל בצורה רחבה, לדעת לבחור בצורה שטובה לכם ולדעת איך להתמודד עם זה בצורה הכי טובה. מקווה שזה בסדר שכתבתי...
לא קראתי את כל התגובותהריון_ראשון
עבר עריכה על ידי הריון_ראשון בתאריך ט' בטבת תשפ"ב 10:56
אבל נראה לי לגבי המסיבת חנוכה, אני אישית באמת לא הייתי הולכת שבועייל אחרי לידה אבל אם כן רצית לכבד ועשית מאמץ להגיע אז כן לפחות מגיע לחמותך לראות את התינוק ושתיפרדי ממנה יפה לפני שאתם הולכים.. זו דעתי.
לגבי הבקשה של אבא שלו, אולי הם לא מבינים מה זה יולדת, אין מקום להתעצבן, אם אתם מרגישים שזה לא מתאים לכם פשוט תסבירו בנימוס אבל אני חושבת שלא צריך לקחת כל דבר אישי ולהיפגע
החלמה מהירה והרבה נחת!
עונההנה אני
כמו שאתם מרגישים בנוח לבקש טובות כמו המכונת כביסה, כנראה שגם ההורים מרגישים מספיק בנוח. אתם יכולים לסרב כמו שגם הם יכולים לסרב לבקשה שלכם. אבל צריך לזכור שיש פה עיקרון הדדיות כלשהו. וברור שלאישה אחרי לידה בטח קיסרית יש קושי באירוח, רק צריך להסביר את זה בצורה יפה.
ובכל מקרה, אם אתם רוצים שכשהתינוק יגיע יתלהבו ממנו וישמחו בו אל תחביאו אותו ישר בחדר, זה יוצר מרחק מהתינוק, וחבל.
ובלי קשר להרגיל תינוק קטן לשקט זה דבר שממש מתחרטים עליו אח"כ.
הרבה מזל טוב והחלמה מהירה!
אני מעריצה אותך שבועיים אחרי קיסרי נסעת למסיבת חנוכה?!😯לפניו ברננה!
לגופו של עניין..
לא מספיק מכירה את הגיסות שלך
רלוונטי לומר שהן מוזמנות בתור עוזרות ולא בתור אורחות?
להכין אותן מראש שזה שניה אחרי שאת חוזרת הביתה אחרי ניתוח, לא ישנה בלילה, וכולי - ואן הן באות את לא נוקפת אצבע בבית? שבת ה15 תבשל לפי ההוראות שלך, בת העשר תעזור בשטיפת כלים ודברים כאלה, ואין מריבות, ואל הן לא מסוגלות צריך למצוא פתרון אחר...

נקודה נוספת למחשבה - לא יודעת איך זה אחרי ניתוח, אבל אחרי לידה רגילה חודש וחצי זה זמן שכבר הגיוני לטבול. שימו לב שזה לא יוצא בדיוק ביומיים האלה, לא שאת יכולה לדעת את זה שבועיים מראש..
ועוד שאלה, זה נכד ראשון?קושי בהרדמה
אולי הם הספיקו לשכוח מה זה אישה אחרי לידה וצריך שבעלך יציף את הקושי והעומס שיש בתקופה הזו ובטח כשאת אחרי קיסרי.. גם אם הן לא עושות רעש למי יש כוח לאנשים שהם לא בעלך/התינוק שישנו בבית אחרי לידה? הם צריכים להבין את זה ואת צריכה לזרוק את המצפון קצת.. שלא יתנקם בנפש ובגוף שלך אחר כך.. אומרת את זה מניסיון מר
לא קראתי תגובות, עונהחגהבגה
אני מבינה מאוד את המקום של ההרגשה ה'מחוייבת' כביכול בגלל שהם שילמו לכם על הברית.
אבל, זו מתנה שהם נתנו לכם. הרבה הורים נותנים לילדים שלהם מתנות ולא מצפים מהם ליחס שונה בגלל המתנה.
באופן כללי בלי קשר טוב, חשוב ומצווה לכבד את ההורים.
ולכן כל הכבוד שהלכתי להראות לחיות את התינוק, למרות שכבר הוא היה באוטו, נגיד.

אבל לגבי גיסות שלך, אני חושבת שאת צריכה לעשות שיקול, בלי קשר למתנה על הברית.
אם לא היה הסיפור הזה, היה לך קל לסרב?
אם הם גרים קרוב אליכם, אולי יש דרך, לסדר כך שבמהלך היום הן תהיינה בבית של חמיך חמותך,ורק בערב יבואו לישון אצלכם? זה רק אם גרים קרוב.
ואם לא, אני הייתי ממש מבקשת מהבעל שידבר עם אמא שלו שתסביר לילדות- אתם מגיעות לבית של יולדת.
היא עייפה וצריכה לנוח.
אתן צריכות להיות מנומסות, וגם לעזור, ולא להפריע.
ו שיביאו תעסוקה.
או שילכו אחרי בית הספר לחברות ויחזרו לישון...
בקיצור, תעסוקה..

זה הזמן להכין לבעלך תסריט...מקרמה
שיגיד כך:
דיברתי עם הילוש והיא מאוד רוצה לעזור, במיוחד גן בגלל שהיא מטוד מוכירה טובה על המתנה
אבל אם להיות כנה אתכם, זה קצת גדול עליה עכשיו.
אנחנו רק עכשיו חוזרים הביתה ועד עכשיו היא בכלל קיבלה עזרה מאמא שלה... אז לעשות עוד משהו חוץ מלטפל בקטן זה הרבה מעבר למה שהיא מסוגלת.

ונכון שהם גדולות ולא ממש צריכות ביביסיטר צמוד... ואולי אפילו ירצו לעזור אבל עם כל ההנקה והחטבר שינה כל מה שהילוש צריכה זה שקט ובית ריק בלי אורחים כדי שהיא תוכל להניק בכל מקום, ללבוש מה שנוח לה ולא להיות בתפקיד.
מקסים. ניסוח מעולהלפניו ברננה!
👍👍💪
כותבת את דעתי אולי זה קיצוניאוהבת את השבת
אם נעזרים מה שהם מציעים הם מציעים כי הם יכולים אתם לא צריכים להרגיש אח"כ לא נעים ושחייבים להם. במה שהם לא מציעים עדיף להסתדר לבד, זה חשוב לפתח את העצמאות הזו.

יולדת חייבת חייבת חייבת להקשיב לעצמה אחרת זה עלול להתגלגל למצב של סכנה משמעותית לתינוק קטן שלא לומר חס וחלילה סכנת חיים.. אם תינוק בן שבועיים חולה מקור חס וחלילה יכול להגיע לסכנת חיים, אם נסעתם ביום גשום בלחץ אתם עלולים לעשות תאונה, אם תהיי בלחץ לארח יכול להיות לך דלקת בשד וזה קשה ממש, אם לא תהיי בתשומת לב לקטן אלא בהתחשבנויות משפחתיות יכול לגרום לכל מיני דברים לא נעימים.. לא עולה מספיק במשקל, לא רגוע וכאלה.. בכוונה קצת מנפחת אבל שתביני את העיקרון, אני למדתי שברגע שאני לא מקיבה לצורך שלי ושל הקטנים יש לזה מחירים כבדים אח"כ. אז בדברים קטנים ניחא אבל בדברים גדולים כמו נסיעה או אירוח יולדת בטח אחרי קיסרי שאת עוד צריכה להתאושש ממנו פיזית ונפשית תקשיבי רק לעצמך!

ויפה ממש שאת מודעת לנושא שאת לא יודעת להגיד לא, זה הזמן בדיוק לעבוד על זה. איך אומרים הלא הראשון הוא הלא הטוב. כמה שיותר מהר ללמוד להגיד לא אבל כמובן בצורה נעימה ומכבדת כמה שיותר זה יותר יקל עליכם בהמשך.
אם תתני לכולם קדימות על הזוגיות שלך, על התינוק שלך על הנפש שלך יהיה לזה, הכוונה עלול להיות זה מחירים כבדים...
אתם הכי חשובים.

ולגבי הברית, תורידי מעצמך.. הם שכנעו אותכם לעשות יקר אז הם שילמו.. אם לא היו יושבים עליכם לא הייתה את ההוצאה הזו. החליטו לתת מתנה זהו לא חייבים להם כלום על זה חוץ מסבר פנים יפות אבל לא לשנות החלטות בגלל זה.

ועוד משהו שמישהו חכם עמר לי כמה שפחות להתחנף למי שעושה לך לא טוב יותר יבהיר לו איך הוא צריך להתנהג.

כל הכבוד על המודעות. ויכול להיות ששווה להשקיע באיזה שהוא טיפול מקצועי אפילו פעמים בודדות כי את מודעת לבעיות אבל צריך להתוות דרך להתמודד כי יש על מה לעבוד.. ואשריך שאת מודעת לזה..

בהצלחה ממש!!!
מסכימה עם כל מילהקושי בהרדמה
מאחלת לך לקרוא את.התגובה הזו ולאמץ אותה וליישם. והיא לא הייתה קיצונית בכלל.. מי שנמצאת במקום עם מצפון גדול ורצון לרצות ולשמח אחרים ואי נעימות להעליב (גם כשזה נטו בעיה של הצד השני שנעלב) - עלולה גם במצב רגיש אחרי לידה לקחת החלטות שלא מיטיבות איתה ועם התינוק ובכלל עם הזוגיות. שמתחשבות בכולם חוץ ממנה. החלטות כאלה יכולות ממש לפגוע בנפש. ולוקח הרבה זמן להשתקם אחר כך.. בבקשה בשבילך תראי באמת מה יעשה לך טוב ותעמדו מאחורי ההחלטה הזו ביחד ותציבו עובדה בנימוס ובצורה מכובדת כמובן. ותזכרי שכרגע את במצב שאין דבר כזה לא נעים את צריכה להיות חזקה בשבילך, בשביל התינוק שלך שעדיין נחשב עובר וצריך אותך רגועה ושלווה ובשביל בעלך ושלום הבית שלכם. כל השאר- בצד לתקופה הקרובה! גם האחיניות של בעלך חמודות ככל שיהיו מקומן לא אצלכם בבית בשלב הזה אם הן לא עוזרות ויכולות רק להפריע..
יש לי הצעה שאולי תתאים לךדיליהאחרונה

ואולי ממש לא.

 

אם זה היה אצלי הייתי מבקשת מבעלי לומר משהו בסגנון הזה

דיברתי עם הילושש והיא שיא ההתלהבה היא מרגישה שהן תוכלנה לעזור פה קצת כי אנחנו גם בדיוק חוזרים הביתה והמכונת כביסה התקלקלה וכזה יש הרבה עומס.

הבעיה שאני נורא חושש ראית אותה בחנוכה התאמצה לבוא והכול כי היה לה חשוב אבל ראית היא בקושי מתפקדת ואחי קיסרי וה"ב הקטן לא קל..

אז אולי תוכלו לדחות את החופש או משהו כי אנחנו מאוד נשמח אבל מרגיש לנו מידי קרוב לניתוח והכול....

איחור במחזור בטא שליליירושלים99
היי
מאחר לי המחזור כבר ב10 ימים. ביום השני של האיחור היה לי כתם אחד חום (אף פעם לא קרה לי שהיה לי כתמים חומים)
היום עשיתי בדיקת בטא שיצאה שלילית
אני ממש מבולבלת אף פעם לא קרה לי איחור במחזור.
ממה זה יכול לנבוע? האם עדיין יש סיכוי שאני בהריון?
בטא היא מדויקת..Pandi99
יכולים להיות כל מיני עיכובים
לפעמים אפילו תקופות של לחץ, שינוי במשקל, חיסון לקורונה אם עשית, וכו וכו
אם ממשיך לא להגיע המחזור פני לרופא בכדי לקבל טיפול

לי זה קרה כמה פעמים והביאו לי פרימולט נור

בהצלחה ובשורות אובות❤️
כדאי לבדוק ציסטהאשה שלו
זה אומר שאת כרגע לא בהריון, אבל הביוץ התעכבמיקי מאוס
אז אי אפשר לדעת מתי הוא היה ,אבל זה גם אומר שכל עוד לא הגיעה הווסת אז יש סיכוי גם להריון... חוסר וודאות.
אם עוד שבוע בדיקת הריון שוב תהיה שלילית אולי כדאי לגשת לרופא נשים שינסה להבין מה המצב
יכולה לומרהכל אפשריאחרונה

שעיכובים של מחזור יכולים להיות מסיבות שונות

אבל גם יש עדיין סיכוי להריון כל עוד לא קבלת

מכירה מקרוב - חברה וגם לי זה קרה

שלא ראיתי בבדיקת דם שיש הריון גם לאחר עיכוב של יותר מ 10 ימים ולאחר מכן היה חיובי

 

החוסר ודאות הזה הורג לפעמים...

על איזו עגלת אחים אתן ממליצות לי?מחושלת
חשוב לי עגלה צרה, קלה וקומפקטית וכדאי שתהיה גם זולה.
קוקו ביבהמתחדשת11
יש בזה דגמים/ סוגים?מחושלת
ממ לא שידוע לימתחדשת11
עגלת אחים של קוקו ביבה
צרה, עוברת במעברים, קחה ונוחה. שק גדול. גגון טוב.
הדבר היחידי שעולה לי זה שהגגון משותף
הגגון זה בגדול ההבדל לדגם החדשטארקו
דגם 2018 הוא עם גגון נפרד. נדמה לי שהוא אולי גם טיפה צר יותר.

נראלי שכזה אחים ולא תאומים זה סופר משמעותי.
יואו טוב לדעת זה באמת הקטע הכי מבאסמתחדשת11
כן ..מזלטוב
יש את הדגם הישן שהגגון משותף
ויש את הדגמים החדשים מה4 שנים אחרונות שיש גגון לכל אחד והיא גם טיפה יותר צרה
מומלצת בחום
לי יש בייבי ג'וג'ר סיטי טור 2אנונימית בהו"ל

ואני ממש אוהבת
צרה קומפקטית נוחה

 

אז מה שונה בינה לקוקו ביבה?מחושלת
היא קצת. יותר צרה מקוקומזלטוב
וגם מתקפלת יוצר קטן ..

לי יש קוקו אבל סיטי טור 2 נראית יותר מוצלחת אבל גם יותר יקרה.. כן?
אאלט היא לא נשכבת עד הסוףטארקו
בייבי ג'וגר קצת יותר יקרה, ושוקלת חצי ק"ג יותרדביבונת

מבחינתי כל גרם היה משמעותי, אז העדפתי את הביבה אפילו רק על סעיף המשקל.

גואי,לא עגלת תאומים אלא אחים (אחד מאחורי השני)מיקי מאוס
הקדמי לא שכיבה מלאה ובעיני זה הכי נח כי זה ברוחב רגיל ורק ארוך יותר.
זה דברים שווים שאפשר לפרק את אחד המושבים אבל אז זה יותא יקר
הבנתי שקשה לתמרן עם עגלת רכבתמחושלת
בפרט במדרגות, זה נכון?
לדעתי זה יותר פשוט מאשר תאומים, אבל זה גם קשהמיקי מאוסאחרונה
דווקא במדרגות לא היתה לי בעיה, היא גם מתקפלת קטן ושוקלת מעט. אבל בדרכים לא הכי ישרות או בעיקולים כאלה לפעמים היה קשה לנהל אותה והיא בורחת לכל מיני כיוונים
biba mמחכה להריון

אחלה עגלה

לנו יש מאונטיין באגיאישהואימא
ואנחנו מאד מרוצים
גם אני ממליצה עליהשוב בהריון

נראה לי היא נחשבת הכי צרה, נוסעת חלק

חזקה בטירוף, סוחבת גם ארבע ילדים עליה...

הגיוני שלפעמים כואב לי בתחתית הבטן כשאני משתעלת?הריון ולידה
כמו אחרי קיסרי
אני באמת בהריון אחרי קיסרי, שבוע 30 עכשיו
לי זה קרה נראה לי... כנל התעטשות..Pandi99


כאבים קלים בהריון אחרי קיסרי, הם תקיניםאיה2
אם זה מחמיר תפני לבדיקה.
זה היה קורה לי הרבה בהריונותציפור מתוקה
בהתעטשות
בלי קיסרי
גם לי אהל לא בהריון 😅חצי שניאחרונה