פורום הריון ולידה (עמוד 1665)

עם שעון שבת, אבל לשים משהו שיהרוס את החלב.. כמו סבון כלים.
אפשר להתייעץ עם רב..

אני לא עושה את זה כי כואב לי לזרוק. זה ממש קשה לי...
משתדלת להניק יותר.

בגלל הקושי הנפשי לא בקטע הפיזי

אם אין לך מספיק חלב ואת נותנת תוספת אז זה בעקרון מותר תשאלי רב.

שמתי מראש שעון שבת/ גויה הדליקה לי (בעבודה..).
אבל קיבלתי היתר מרב להביא את זה לתינוק כי זה היה האוכל שלו כשלא הייתי..
מה שכן, ביום שישי אפשר לשאוב ממש לפני שבת ועכשיו שבת יוצאת מוקדם אז אפשר גם מיד במוצ"ש (זה מה שעשיתי רוב הפעמים..)

כשאני בעבודה אני שואבת פעם ביום, שיהיה למטפלת. בימים שאני בבית, בדרך כלל אני לא שואבת.
וגם ביום שישי שאני עובדת, אני לא שואבת.

בשבת אני יותר מניקה, ולא שואבת.
בדרך כלל לא נהיה לי גודש.
דווקא לפעמים נהיה קצת גודש ביום ראשון, אחרי שבשבת הנקתי יותר. (אני שואבת בדרך כלל בצהריים, וביום ראשון אני מלאה כבר בבוקר).

כשהגדולה שלי נולדה, בימים הראשונים שאבתי לה ונתתי כתוספת להנקה, כי היה לה קשה לינוק. אז יצא שנהיה לי יותר חלב. בשבת לא שאבתי, כי לא הייתי צריכה חלב לאותו יום, ואז כן נהיה גודש וסחטתי קצת. במוצרי שבת הנקתי ומייד אחר כך שאבתי ויצא מלא.

אני שאבתי במשאבה ידנית ואז צריך לפסול ולשפוך...

למה?

או אפילו מותר לדעות מסוימות שלא נפסקו להלכה.

וסחיטת חלב מהשד זה תולדה של דש, אז ביד או במכשיר ידני זה די בעייתי,ולכן מתירים רק בשעת הדחק ממש, אבל אם פוגמים את החלב אז זה קצת שונה ויכול להיות שאז לא משנה איך שואבים כי ממילא זה דרבנן.

במשאבה חשמלית אפשר לחבר את השד למשאבה לפני שזה נדלק ואז בעצם כאילו לא עושים שום דבר בידיים זה רק גרמא.

אם את שואבת ובזמן הזה הוא מקבל בקבוק אז פשוט תניקי יותר בשבת גם את הארוחה הזו.
בכ"מ אפשר לנסות לשכנע את הבייבי לינוק עוד קצת, או באמת לשאוב בצאת השבת כמו שהציעו כאן, בחורף זה מעשי

טוב בכללי אני לא מצליחה לשאוב כל יום. אבל אם היא איתי אז בכלל אין לי סיבה לשאוב.

אני מכירה רופאה שהיא גם יועצת הנקה וגם יועצת הלכה, והיא תגיד לך שחלב אם הוא זהב, ובשום אופן אין לזרוק אותו.
אבל אני אישית קיבלתי היתר לשאוב בשבת (במשאבה חשמלית עם שעון שבת, וחיברתי את הקונוסים לפני תחילת פעולתה של המשאבה) בשביל פגים. לא יודעת אם סתם ככה הייתי מקבלת היתר.
אבל התינוק איתך בבית בשבת, לא? למה לא פשוט להיניק אותו?

אבל זה בגלל שכרגע יוצא לי לשאוב על מנת להקל/ לאסוף את הנזילות (בזמן הנקה) אז גם ככה לא בונה על החלב הזה...

את צודקת ממש
אבל יש מן 'נוהל' כזה אצל אנשים, לנסות לייעץ תמיד
או גם העניין של הליטופים
כאילו אשה בהריון זה רכוש הציבור...

באמת.

פינת ליטוף נהייתי!
אצלי הכי סיוט זה חמותי שלא מפסיקה לגעת בי ולדבר לעובר בצורה מזה מציקה. מתרגשת כפרה עליה!

וכל מיני יועצים על כל פסיעה שאני עושה בערך אבל...

מזכירה לעצמי שזה נטו מאהבה, ואם לא אז מחום ואכפתיות. ישראלים!
במקומות אחרים, קרים יותר לכאורה לא היה קורה. אבל גם לא הייתי חווה כ"כ הרבה אכפתיות ורצון לעזור

לא חשבתי על זה ככה... כי זה באמת נובע מאכפתיות, ובמקומות קרים באמת לא היית מקבלת יחס כזה, לטוב ולרע (נגיד לא היו קמים באוטובוס לדוגמא...)
אשרייך

אני גרה במקום של ספרדים חמים מאוד
ולמרות שאת
בחיים לא נגעו לי בבטן, אצלנו בקהילה מקובל בכלל לא להוציא מילה על ההריון אם לא פתחת את זה בעצמך

אבל גם לי בחיים לא ליטפו את הבטן אנשים זרים ובטח שבלי רשות

היחידות שעושות את זה זה אחיות שלי ואני מרשה להן

וואי, לא יודעת איך הייתי מגיבה...
בקושי חמותי העיזה , ביקשה כמובן רשות והסכמתי בחצי פה אז היא נגעה כאילו אני איזה אריה 🤭

שלא נוגעים לי בבטן!!!
היא ממש נבהלההה... מאז לא מנסה בכלל.. 🙈

אבל מי שמכיר אותי די ירגיש בנוח לשאול אם אפשר, וידעים שברגיל לא נוגעים בי!!
כ"כ גדולה הבטן שכנראה חושבים שהיא חלק נפרד

״וואו נהיית ממש שמנה״ (יש לי רק בטן, כל השאר נשאר אותו דבר)
״ממש יצאה לך הבטן…איזה קטע, יש לך ממש בטן של הריון״ - כן, אני בחודש תשיעי ברור שתהיה לי בטן.
״הבטן כבר הולכת לפניך חהההחהה״
😡😡😡😡😡😡

זה שאת בהריון לא מוריד מילימטר מהבלעדיות שלך על הגוף שלך.
אז כמובן שתחליטי לבד כמה להאבק ומול מי, ומתי סתם לשתוק ולסנן, אבל שבפנים תהיי יציבה ובטוחה- זה לא בסדר! זה לא עניינו של אף אחד. וזכותך לא לקבל עצות ממי שלא ביקשת ממנו, ובסדר שאין לך סבלנות לחוסר טאקט וממש לא בגלל שאת הורמונלית

את נורמלית לחלוטין ההערות לא במקום מאף אחד בשום צורה
אבל אנשים אוהבים תמיד להגיד , להעיר, חושבים שזה רלוונטי
לא בהכרח מרוע אלא פשוט כי חייבים להגיד.
וזה לא לעניין בכלל שאנשים נוגעים בך בלי רשות, מקומם אותי לשמוע את זה.
😡

בטלז סטון הם עונים כמעט כל היממה....

התקשרתי לברר על חדר לשבוע הבא לדוגמה והיה להם
אפשר להיות שם גם לילה אחד
מעבר לזה אני לא יודעת
מה שכן, אם את ישר אחרי לידה עדיף שתתקשרי כמה שיותר מוקדם

פשוט שמעתי פעם שיש מקומות שזה עד גיל חודש של התינוק... לכן תהיתי..

התינוק (אצלי זאת תינוקת) יכולה להיות איתי בלילה? או שחייבים לשים בתינוקייה?
בכללי התינוקיה זה כמו בבית חולים? שאפשר להביא את התינוק מתי שרוצים?

אבל בטלז סטון אפשר בלילה רק בחדר פרטי

הן גם יכולות להביא לך עד החדר אם תבקשי בכל פעם שהוא רעב או כל 2-3 שעות בלילה
ואם את מתקשרת והן עונות לך אשמח אם תשתפי 🙏

ובוודאות מותר תינוק בן שבועיים כי יש הרבה נשים שהולכות לשם דווקא אחרי הברית ונשארות לתקופה ארוכה (מה גם שלעיתים הברית מתעכבת בגלל צהבת)

במשך היום לא חייבים לשים בכלל בתינוקיה. חוץ משעות מנוחה בצהריים במידה ואת לא לבד בחדר.
ולשים אותה בתינוקיה את יכולה בכל זמן

בא לי אפשרות שהיא תהיה איתי....
היא כזאת מקסימה ולא בוכה..
לא בא לי לקום להניק במקום אחר בלילה...

בביכורים יש משהו חמוד-יהיו שלא יאהבו, אני אהבתי.
יש חדרים שנקראים פרטי משותף-4חדרים קטנים שיש להם 2חדרי שירותים לאמבטיה משותפים.
החדרים הם פרטיים אך קטנים יותר ובלי חלון לבחוץ אלא למסדרון המשותף ל3החדרים האחרים.
המחיר שלהם כמו של חדר זוגי. מאד יכול להיות שבחדר כזה התינוקת יכולה להיות איתך כל הזמן.
אני ממש נהניתי ואחותי היתה בחדר כזה לפני חודש וגם אהבה

מחיר של חדר זוגי הכוונה לחדר של שתי יולדות? או פרטי?

ולגבי חדר פרטי.. זה בערך 300 שח יותר... קצת הרבה לשלם את זה בשביל שהיא תהיה איתי בלילה..

זה בכלל לא מעניין אותם ולהפך נראה לי ששמחים שהתינוק איתך ובאחריותך

הנשים בתינוקייה מקסימות ומציעות עזרה ולהשאיר את התינוק כדי שתלכי לנוח

לי זה עזר

אבל בלילה ובשעות השינה היה איתי.

ואת יכולה לקחת ולהחזיר מתי שאת רוצה
נראה לי שאפשר להגיע עם תינוק עד גיל חודשיים - שווה לבדוק מולם לא בטוחה
אפשר להגיע לכמה לילות שרוצים

רק אומרת שבא לי לחזור  

והייתה זמינות כי זה היה לפני חנוכה ממש התקשרתי יום יומיים קודם והיה

אז ממה שאני מבינה פה התינוקת לא יכולה להיות איתי בלילה.. את יודעת באיזה שעות מדובר?
נגיד בבית חולים (שערי צדק) זה מאחת עד חמש.. חוץ מהשעות האלה התינוק יכול להיות עם האמא בחדר...
ככה זה גם שם?
ואם אני רוצה להניק בלילה.. אני צריכה לקום לחדר הנקה? או שהם מביאים להנקה בחדר?

היא אמרה לי שהתינוק בכלל לא יכול להיות איתי בחדר... גם במהלך היום.....
מה הקטע???
זה מנוחה? להיות בלי התינוק כל הזמן??

שאלת אותה על פרטי משותף?
הייתי בביכורים לפני שנה וחצי וכל הזמן התינוק היה איתי.
חוץ מזמנים שרציתי להתקלח וכו' ושמתי בתינוקיה

שם אפשר חופשי להכניס

שאת נמצאת בו לבד ויחד עם עוד 3חדרים שנמצאים באותו מרחב יש 2חדרי אמבטיה ושירותים משותפים.
לי היה ממש כיף שם.
ואחותי גם מאד נהנתה.
את לבד בחדר. אומנם קטן אבל יכולה בכיף להכניס תינוק וכו'

הוא ניזון מהדם שלך, אז הוא לוקח כל מה שהוא צריך מהמאגרים... אבל בשבילך זה כמובן חשוב בשביל שלא תחלשי מדי מההריון.

אין מה להלחץ בשלב הזה מהגובה שלו,הם יכולים לגבוה גם אחר כך

לא מזלזלת אבל לי בשבוע 24 וכמה ימים הרופאה בסקירה אמרה

הו אני גם מצליח אפילו למדוד גובה לעובר. מה שהובן לי ממנו שזה מוקדם ובגלל

שהעובר גבוה

אמא 1.75 כזה ואבא כמעט 1.90 ואני מטר ובמבה (1.57)
כולם הרימו גבה אבל תאכלס לא מפריע לי ואני בריאה וזה מה שמשנה..

בין מה שאת אוכלת לעובר.
הוא לוקח את מה שהוא צריך.
במיוחד לא בהתחלה, שקשה לאכול הכל.
חוץ מזה שאי אפשר לדעת כלום בשבוע 17, הכל משתנה כמה וכמה פעמים....

זאת אומרת, אמר את זה סתם בתור חיזוי, ולא בתור "ביקורת" על מצב העובר עכשיו.
בכל אופן, זה לא תמיד תורשתי. ההורים שלי נמוכים, ויש לי שני אחים גבוהים (על אחת מהם אפילו אמרו לאמא שלי בא"ס שהיא תהיה גבוהה...) גם בעלי גבוה, והוריו נמוכים. (ואילו לנו יש ילדה אחת נמוכה מאוד, ממש כמוני, אבל הרופאה ניסתה פעם לומר שאם יש לה אבא גבוה זה אומר שגם היא יכולה להיות גבוהה וכדאי לבדוק למה היא לא... אבל לא התייחסתי לזה ברצינות)

אבל זה מצוי בגיל הזה, וזה לא פוגע או משאיר נזק ח"ו.
בד"כ זה קורה בפיק של העליה של החום, ולכן לפעמים רק בדיעבד מגלים שעלה החום.. רפואה שלמה!!

גם אחרי הפרכוס לא היה?
אם בכלל לא היה אז זה סיפור אחר..

בצורה היסטרית והתקשרתי למד"א.....

מבינה ממש את הבהלה!!

משיניים זה נשמע לי גם קצת מוגזם, תעקבי אחריה אם יש עוד סימנים מחשידים ח"ו ואולי צריך לראות רופא אחר.
זה כנראה כלום אבל צריך לוודא שאין משהו אחר שגורם לחום כזה

ממש מבהיל!! חיבוק גדול

שיש פרכוס חום חובה להיבדק בבית חולים.
במיוחד אם את אומרת שמדדת ולא היה חום.

אם באמת מדובר בפרכוס חום אין חשש כלל לילד.
אגב זה לא ממש פרכוס אלא תנועות בלתי רצוניות של הילד. אם תראי פעם פרכוס אמיתי תביני שפרכוס חום דומה יותר לרעידות מאשר לפרכוס כללי.

כשלילד שלנו היה פרכוס חום, הוא פשוט רעד בלי הפסקה. עטפנו אותו במלא שמיכות והוא לא נרגע, עד שהבינו שזה לא עוזר. הרעידות עצמן היו לפני החום אם אני זוכרת נכון, ועד שהגענו למוקד חירום כבר עלה לו חום ממש גבוה והרעידות הפסיקו. זה היה בגלל דלקת אוזניים

קצת מוזר שהרופא לא בדק מעבר לזה

לבדוק. אם זה קורה שוב, ללכת לבדיקת רופא במיון. (צריך לבצע CT ראש לשלול בעיה מוחית).

החום עולה אחרי הרעידות ולא לפני מסיבה פשוטה- הגוף גורם לרעידות הללו על מנת להעלות את החום כדי להתמודד עם הנגיף/חיידק.
כך שהחום יופיע אחרי הרעד (בערך חצי שעה עד שעה) ולא לפני.

היא הזיזה את הגפיים ממש מוזר, היה לה מבט חלול ושפתיים כחולות ולקח לה איזה 10 דקות בערך להגיב......

כמו פרכוס לכל דבר. ממש לא פרכוס חום.

מדידת חום אחרי הרעד-פרכוס אמור להיות כחצי שעה עד שעה. לפני זה לא יופיע חום בדרך כלל.

אבל במצב הזה הייתי חוזרת לרופא (אולי רופא ילדים אחר) ומספרת לו את הכל מההתחלה ועד הסוף כדי שיוכל לבצע הערכה מחדש אם באמת מדובר בפרכוס לכל דבר שמצריך בדיקה של נוירולוג.

דבר ראשון מה שמדא אמרו לנו לעשות זה דבר ראשון להוריד בגדים לילד ולעטוף במגבת רטובה במים פושרים. מוריד חום ועוצר את הפרכוס מיד. חשוב להקפיד על מים פושרים ולא קרים!

דבר שני להזמין מיד מדא ולנסוע באמבולנס למיון כשזה פעם ראשונה לבדוק, בפעמים הבאות שלא יהיו לבוא גם להיבדקאבל אפשר לא באמבולנס

בכללי הפרכוס הוא לא מסוכן אם זה פחות מ5 דקות, יותר מה דקות כן מסוכן.

ובטח שנבהלת זה ממש ממש מלחיץ !!! וטוב שהתקשרת למדא בהיסטריה!

ולנו הרופאת ילדים שהיא ממש יסודית נתנה מרשם לנרות שעוצרים פרכוס, וגם נתנה הפניה לבדיקת eeg לראות ליתר ביטחון שלא נגרם נזק לחודש אחרי האירוע..

ורק אומרת שהגיעו אותנו בביח שזה נפוץ בגיל הזה ולא תמיד זה חוזר אחרי אז לא צריך לקחת קשה למרות שמפחיד לראות..

ראשית - אין סיבה להוריד את חום הגוף. ה'פרכוס' נועד לייצור חום בגוף כדי להילחם בחיידק/וירוס. כך שקירור חיצוני רק פוגע בתהליך הטבעי של הגוף. (כל זה לא נאמר לגבי חום גוף העולה מעל 40 מעלות. זה מצריך טיפול שונה)

שנית- אין סיבה ללכת למיון כל פעם שיש פרכוס חום. בפעם הראשונה נוסעים למיון על מנת לשלול בעיה מוחית ע"י ביצוע CT ראש. אם הכל תקין שולחים את ההורים הבייתה ומנחים אותם שמכאן והלאה הילד ככל הנראה יפרכס שוב בעליית חום. כי זה נטייה של אותו ילד לפרכס בעליית חום. לא כל ילד נולד עם הנטייה הזאת.

שלישית- אין נרות שעוצרים פרכוס. יש אקמול ונורופן לילדים שניתן לתת דרך הטוסיק. זה מוריד את החום ולא מונע פרכוס.

אחרון חביב- הרופאה שלחה אתכם לEEG על מנת לוודא שאין סיבה אחרת ל'פרכוס' חום שהיה לילד מסיבה פשוטה:
אחד הטריגרים לפרכוס רגיל באדם זה חום. כלומר, אדם עם בעיה פיזיולוגית שגורמת לפרכוסים (בעיה מוחית, גידול, אפילפסיה וכו) עלול לפרכס בעליית חום כי חום מהווה את הטריגר לפרכוס. (כמו שאורות מנצנצים, מוזיקה רועשת, סטרס וכו גם מהווים טריגר לפרכוס).
ולכן הרופאה רצתה לוודא שאין לילד בעיה פיזיולוגית אחרת שגורמת לפרכוסים רגילים ואכן הילד רק רעד-פרכס כתוצאה מעליית חום.
זה אגב חלק מבירור תקין לאחר פרכוס חום ראשון.
בפעמים הבאות שהילד יפרכס כתוצאה מעליית חום גוף הרופאה לא תשלח אתכם לEEG כי פרכוס חום לא גורם לנזק, וודאי שלא מוחי.

לא עושים ct ראש אחרי פרכוס חום (כלומר פרכוס שלפניו היה חום או מיד אחריו מדדו חום- שזה מה שהפותחת תיארה). בכלל, משתדלים להמנע מאוד מct ראש בילדים.
(אחרי פרכוס רגיל- כנראה שכן יעשו).

יש נרות לפרכוס, נרות ווליום. ואכן ממליצים עליהם לילדים שסובלים מהרבה פרכוסי חום.

עושים (אמורים לעשות) CT ראש כדי לשלול אנומליות המוח.

דיאזפאם מרפה שרירים. הוא לא תרופה המיועדת לפעילות אפילפטית.
הוא יכול ב'פרכוס' חום. אבל שוב - הפרכוס אינו משהו שלילי. אין בו סכנה כלל לילד (מלבד אם הוא נמצא באמבט מלא מים ופתאום מאבד שליטה על השירים שלו.. זה כבר סכנת טביעה)
וזה לא ממש נחשב לפרכוס עם פעילות אפילפטית מוחית אלא רעד שרירים בלתי נשלט שמגיע מתוך פעילות מוחית תקינה. אותו רעד אגב יכול להופיע במבוגרים ולא נותנים ווליום עבורו. וכמובן שלא תרופות אפילפטיות.

הוא הגורם בעצמו.
זה יכול לקרות שהחום עולב במהירות . פרכוס חום הוא בעצם פריקת חום מונע מהגוף לעלות מעל חום מסוכן.
כמובן שצריך לבדוק שזה פרכוס חום ולא בעיה אחרת.

אבל כשיש פרכוס חום ראשון יש צורך לבדוק שאין בעיה אחרת במוח שגרמה לפרכוס והחום היה רק הטריגר שהתחיל אותו.

יש נרות שעוצרים פרכוס ככה הרופאה אמרה לנו, לא הכוונה לנרות מורידי חום

ממש הסטריים... ב"ה זה לא חזר שוב, אבל כל פעם שהילד היה מעלה חום הייתי בלחץ...
ואוהבת את השבת סיכמה מעולה, מה שגם אמרו לנו, וגם קיבלנו מרשם לנרות ליתר בטחוו...

לבנות שלי יש רגישות גבוהה. ברגע שמשתמשים במגבונים עם בישום מלא נקודות.
וגם-איזה משחה היא הביאה לך?

אחפש ואגיד לך את השם בלי נדר

לבת שלי היה כמה פעמים
משחת החתלה לא עזרה
נתנו אגיסטן או הידרואגיסטן
וכשגם זה לא עזר אז דרמקומבין
זה יכול לקרות אחרי שנותנים אנטיביוטיקה אבל אצלנו קרה גם בלי קשר.
אני תמיד משתמשת במגבונים ללא בישום

פשוט אחרי שאת ממלאת סל קניות תעבירי את המיקום לטורקיה ואז תתחברי שוב.

יש סרטונים ביוטיוב שמדגימים בדיוק איך לעשות את זה.
(באפליקציה זה דרך הגדרות, במחשב זה בתחתית העמוד, בדפדפן דרך הפלאפון אין אפשרות לעשות את זה)

והאממת יצא לי להשתמש בו גם לילדים וגם לעצמי כמה פעמים לא רק לצינון אלרגי

זה מייבש פשוט את הליחה

הפנסטיל אחד מהשפעותיו זה פתיחת מערכת הנשימה
הרופא לא סתם המליץ על זה .

תעקבי. כי לפעמים זה גם עושה אותם ישנוניים.

ולא הבנתי למה היא כזו פחות מגיבה וזה. ולא עזר גם אז אין ממש עניין. פשוט שימי לב שאוכל מספיק אם הוא ישנוני ושזה מועיל. אם לא אז הייתי מפסיקה פשוט.

זה מייבש את הנזלת.
זה קצת מרדים לכן אומרים לתת לפני השינה (אם כי בצינון קשה הרופא אמר לי לתת גם בבוקר וגם בערב)
כמובן תתייעצי עם הרופא לגבי מינון

בדכ אומר שלא התכווץ מספיק.
עשתה פיפי? התרוקנות של השלפוחית עוזרת לו להתכווץ (נהיה מקום..)
ולפעמים נותנים תרופות לכווץ אותו

בגדול, עד שהיא מגיעה למחלקת יולדות גובה הרחם אמור להיות בגובה הפופיק או מתחת.
מעל הפופיק זה כבר לא טוב. זה מעיד על חוסר התכווצות יעילה של הרחם.
בדרך כלל המעכב העיקרי להתכווצות הרחם זה שלפוחית מלאה, כדאי לבקש ממנה לקום וללכת לשירותים. אם היא לא מצליחה לתת שתן (אחרי אפידורל וכו) אז צריך לפנות לאחות ייתכן והיא תצטרך קטטר. תלוי בגובה הרחם וכמות השתן שיש בשלפוחית.

תודה אמסור לה, הרופא אמר לעקוב..

אין לזה השלכות בריאותיות במיוחד.
בטן יותר בולטת. ויותר קשה להכניס ולהוציא התקן.

זמן לרדת...

אבל שמעתי כמה סיפורים שאפילו אחרי חצי שעה הופיע פס וזה היה הריון.
אולי תעשי עוד בדיקה על הבוקר

😞

מנסיוני אף פעם לא הופיע פס כשלא היה הריון.
לא אחרי דקה ולא אחרי יום.
תנסי לבדוק ביום ראשון שוב

אם יש לך איחור כדאי לבדוק שוב עוד כמה ימים.

בעיר בגלל שכשהיא מתייבשת הפס של החומר מודגש יותר במיוחד בחברות מסויימות
אבל זה נראה פס ורוד לדעתי חיובי תנסי עוד יומיים שוב

אבל אצלי כשהופיע קו אחרי יותר מ10 דקות זה היה הריון ופעם ששאלתי על זה בפורום היו כמה נשים שכתבו שגם אצלן כשהופיע פס אחרי 10 דקות זה היה הריון.

אל תתלי תקוות גדולות אבל במקומך הייתי בודקת שוב והלוואי וזה יתברר כחיובי.

תודה רבה אהובה שכמוך, מאחלת לך בחזרה את כל הטוב שאפשר שרק תהיי מאושרת ותדעי רק ימים של אושר 🥰
ללא ספק הדדי לחלוטין שנכנסת גם את לליבי.
תודה על הברכה המרגשת ❤️

לאישה שנכנסת ללב! מאחלת לך שנה של שמחות ובשורות טובות, בריאות ונחת! לידה שמשאירה חשק לעוד, וילדה שמביאה עוד ועוד! (אחים הכוונה, אבל בקצב שלך, זה בעיקר בשביל החרוז..😜) ושיהיה לך מעתה והלאה רק טוב!

מאחלת לך בחזרה ומכל הלב רק ימים של אושר ושכל אשר חפץ ליבך יתממש.
❤️

את באמת נכנסת ללב כולנו.
אני מעריצה אותך על מי שאת😘
המון המון מזל טוב, המשך הריון קל. לידה קלה ורגועה. ילד בריא ושלם ושאת תצאי מהלידה מחוזקת ובריאה.
הרבה טוב כל החיים יחד עם בעלך❤❤

בע״ה אמן ואמן, מאחלת לך בחזרה את כל הטוב שאפשר , אושר ושמחה אמיתית בלב.
❤️❤️❤️

הוא מחטא ומשמיד חיידקים

והוא בסיסי לא כמו אקונומיקה שהיא חומצית, אולי לא יעשה לך גירויי.

אני משתמשת בחומר של רמי לוי, מרגישה ורואה שמנקה.
אבל אני לא מאוד קפדנית לגבי חומרי הניקוי שלי, בעיקר חשוב לי שלא יהיו יותר מידי אדים רעילים בבית.

שהוא לא מקציף לי.
ובמגע עם העור הוא מרגיש לי חריף הרבה יותר (אני מנקה עם כפפות, אבל לפעמים קורה שנוגע)

אני מאד אוהבת את של AJAX עושה אחלה עבודה די בקלות

ומישהו השאיר אותי בטעות בשירותים וגילינו שהןא מנקה אותם מעולה..

ומלבין לכתמים ממש קשים שלא ירדו עם מלבין אחר.
שונאת את הריח של זה...

אני מנקה שירותים וכיורים עם חומר לאסלות, לא 00(גם לי זה מרגיש חסר תועלת) אלא סנובון , והכל מתנקה נהדר
בטח גם הדומים לו ינקו מעולה


יש גם חומרים שמיועדים לאבנית, כמו של אג'קס נניח, ואז הם יותר מתאימים כשיש שכבה מחוספסת שלא יורדת

לעבוד עם כפפות.

מחליפים סוגים לפי מה שיש. אבל הם מנקים מעולה את כל המסביב. לבפנים אני כן משתמשת באחת החומצות כמו 00 וכן מרגישה שזה יעיל.
באמצע השבוע רק עם ספריי וטישו כזה בלי סקוטשים ועניינים.
לא סובלת אקונומיקה זה עושה לי קוצר נשימה. משתמשת רק לעובש.

חברה קרובה היתה אצלה ומאוד מרוצה אם זה רלוונטי אברר פרטים

היא מיילדת ודולה לשעבר,לא עשיתי איתה עיבוד אבל אני שומעת את הקורס שלה של ההכנה ללידה והיא מתוקה ממששש אני יודעת שהיא עושה את זה בשיחת טלפון מניחה שגם בזום...אולי תבדקי אם מתאים

שעה וחצי בבוקר ועוד שעה וחצי - שעתיים בצהריים

נניח אצלנו
קם 7
ישן 9-10 וחצי
ואז 13-14:30
ובקטנה 17:15-17:35

ואז נרדם ב19:45

אולי משהו אחר מטריד אותו?

גם אצלנו הייתה תקופה שהיה ככה

עונה לשתיכן @סליל @אמא_טריה_ל-2
בבוקר בערך כמו שאמרת רק מוקדם יותר, נניח 8:30-10, אחר כך צהריים בערך 12-13, אחר כך 15-15:30 ושוב בערב 17-18 ובלילה משמונה או תשע או עשר משתנה בין ימים... אבל הוא נהיה עייף הרבה לפני זה, אני מזהה שזה עייפות.

אבל מצחיק שאני כותבת שעות כי זה כל כך משתנה בין ימים... פשוט כשאני רואה שהוא עייף אני משכיבה אותו לישון.

הוא היה ישן בערך מ20:00 עד הבוקר (לא זוכרת מתי בדיוק (סביבות 7:00 אם אני זוכרת נכון). אבל קם כל שלוש שעות לאכול

עם הנקה אחת, ועוד התעוררויות לבדוק מה שלומי

אם יצליח לישון 12-14, להאריך לשעתיים

ותגבילי את שנת אחהצ לחצי שעה גג

זה יצא לך אותו סדר יום בערך

אני כן מנסה שילך לישון באותה שעה בערב
ולכן מגבילה שינה אחהצ

בגיל הזה היה ער בערך שעה- ישן ארבעים דקות, ער שעה ישן ארבעים דקות. אבל נראה לי שזה פשוט כי לא הצליח לחבר מחזורי שינה.

גם לשלי יש ימים כאלה שהוא במחזוריות של אוכל, שינה ומשחק בתדירות גבוהה...

והאמת שאני לא עושה לה לוז מדויק. היא במעון וגם שם לא עושים לפי לוז בגיל הזה. פשוט אם היא עייפה- משכיבים אותה לישון. היא ישנה יותר ממה שאמרו לך פה. לי זה נראה נורמלי

מחזורים של 3-4 שעות של אוכל, משחק שינה.

עם הבכורה ממש הקל עליי, במיוחד כי הייתה תינוקת שכמה המון בלילה ונזקקה לי.
עם השני לא רציתי, בגלל שבת השנתיים בסביבה, והאמת שיש לו אופי שלא מצריך כל כך.
בכל מקרה זה ל4 חודשים בערך, כי מתחילים לזוז ולהתהפך וזה הופך לא בטיחותי.

הייתי משכירה או משיגה בלי מתחברת, ואז מקסימום משנה לפי צורך. או הפוך. בכל מקרה לא קונים עריסה לרוב, כי זה לזמן מוגבל...

רק שבסוף הבת שלי לא ככ הסכימה . וישנה איתי .
קניתי עריסה שהיא מאוד גדולה והופכת למיטת תינוק.
מקווה שאחד הילדים שלי ישתמשו בו וגם אם לא . לא נורא זה משמש כרגע רק ללול שמבחינתי אחלה

והגדול לא היה במסגרת וזה היה מעולה, לרוב שנות היום בהתחלה היו גם ככה בעגלה ושנות הלילה במתחברת צמוד אליי, אצלי המתחברת החזיקה חצי שנה, ואז הצמדנו מיטת תינוק בלי דופן עד גיל 8 חודשים..אחר כך כבר סגרנו כי היה מסוכן כי זחל, אבל זה ממש ממש מקל ומדהים

הרבה יותר נוח מכל הבחינות
אני ישנה הרבה יותר רגוע כשהיא במתחברת וכשאנחנו מתארחים והיא ישנה בעגלה/ לול אני מרגישה מאד את ההבדל
לא יודעת איך זה עם עוד ילדים בסביבה כי היא הבכורה

בעיקרון לפי מה שידוע לי, כל עוד ההתקן בפנים- הוא מונע.
אם את מרגישה את החוטים, כנראה שגם בעלך ירגיש וזה יכאב לו.. תבדקו מה אפשר לעשות. לקצר את החוט או יחסים שונים.

מבחינת חציצה כדאי לשאול רב. תנסי להתקשר למכון פועה, אולי הם עדיין עונים לטלפונים.

אני לא מרגישה את זה ממש בחוץ, אלא רק את הקצה של הקפיץ מתכת

תלכי להיבדק.
כבר היית בביקורת אחרי ששמו לך?
כי לי אחרי חודש ההתקן זז

ברוך ה דיברתי עכשיו עם הרב והוא אמר שלא חוצץ - אז לפחות לטבול אני אוכל.

גם את הרגשת אותו יוצא לנרתיק?

וכשבאתי לרופא הוא אמר שזז

גודש - מהניסיון שלי, אמנם נהיית מלאות לא נעימה, אבל היא עוברת מעצמה תוך כמה ימים. אפשר ומומלץ לשים עלי כרוב, אבל זה עובר גם בלעדיהם.

תחליף - ניסיתי לשנות את הסיטואציות בהן היו רוצים לינוק, לשנות את סדר היום עם תעסוקות אהובות. או להקדים את הבקשה לינוק במתן תחליף, אבל נתתי תחליף זמני, לא בקבוק אלא עוגיה למשל (בגמילה בגיל צעיר יותר קניתי גמדים במיוחד לשבוע של הגמילה, וזהו).


לא ניסיתי בכזה גיל, אבל מאמינה בלהחליט על יום מסויים (שבת הבאה למשל? הייתי אומרת חג, אבל אין באופק הקרוב...) ולפמפם מיום ראשון בכל הנקה שעכשיו מותק יונקת, אבל בשבת כבר לא, נשאר שני שלישי רביעי חמישי שישי ובשבת כבר לא.

בטוחה שלא יכול להווצר גודש שיתפתח לדלקת?

כי גמלתי בהדרגה
אבל בצורה מאוד ברורה.
יום אחד הודעתי שלא יונקים יותר בלילה וזהו לא משנה כמה צרח ובכה, אפשר חיבוק/ ליטוף/ שמיכה/ דובי אבל לא יונקים בלילה. וכמובן הסברתי שזה בגלל שהוא גדול ולא צריך יותר והכנו את כל הפתרונות האחרים מוכנים במיטה,והוא בהתחלה מאוד התלהב. בלילה כמובן שהיה לו מאוד קשה, אבל אז ביום למחרת שיבחתי אותו כמה הוא גדול, והתקשרנו וסיפרנו לסבתא וכו' נראה לי אחרי בערך שבוע הפסיק לבקש הנקה בלילה.
אחרי כמה זמן אמרתי לו שלא יונקים ביום רק לפני השינה וכשקמים או כשחוזרים מהמעון
ואז את ההנקות האלו הורדתי כל פעם אחת- אחרי סגר שלא היה הרבה זמן במעון התחלתי לתת לו משהו לאכול במקום הנקה כשחזר מהמעון.
ובעלי הרדים אותו בלילה כמה שבועות וככה הורדנו הנקות לפני שינה בלי שישים לב

לי היה יותר קל שלא הייתי צריכה לומר לו לא יונקים יותר.

בגלל שזה היה הדרגתי לא היה לי גודש בכלל.

אצלי זה עבד מעולה, גם מבחינת הילד וגם מבחינת הגודש

רק שהדרגה לפחות אצלי משאירה פתח לרגרסיות ואין לי כח לזה כבר!!
לא מתאים לי להיות ערה שבוע בלילה כדי להרגיל אותה שלא יונקים בלילה ואז לשמוע אותה בוכה גם ביום במשך עוד שבוע שבועיים על זה שלא יונקים ביום.
גם ככה לעמוד מולה ולהגיד לה לא זה דבר קשה. לא רוצה לעבור את זה כמה פעמים אלא מעדיפה עם כל הקושי לגמור בפעם אחת..

ביום את יכולה להסיח את דעתה בדברים אחרים (משהו טעים, טיול, משחק שווה, טלפון לסבתא וכאלה) ככה שהיא לא תבכה הרבה.
כשיהיה ברור שביום לא יונקים תעברי ללילה.
חשוב מאוד שיהיה לך תמיכה מהבעל כי אחרת זה מאוד מאוד קשה, ושבהתחלה לפחות רק הוא יגש אליה כשהיא בוכה (יש כאלה שזה פחות טוב להם אבל אצל הרוב עדיף ככה..).
ושיהיה לכם תחליפים מנחמים- בקבוק מים, דובי, שמיכה אהובה, חיבוקים ולטיפות, שירים וכו'.
ולעמוד בהחלטה שלך! החלטת שעד 5 היא לא יונקת אז זה לא קורה. זה קשה ממש, אבל בד"כ תוך כמה לילות הם קולטים..
ודבר אחרון- לי לפעמים היתה קדה המחשבה שאולי הוא רעב, בכל זאת הוא רגיל לינוק כל כמה שעות, אז כשגמלנו מההנקה של הלילה והוא לא הצליח להרגע כן הצענו תחליף- בננה/ עוגיה/ פרוסה וכאלה. בד"כ זה הרגיע אותו וחזר לישון לבד, וגם המצפון שלי היה יותר רגוע ככה.. (זה היה כמה שבועות והפסיק מעצמו..).
בהצלחה רבה!!

תכננתי להפסיק להניק בחנוכה, אבל ככל שחנוכה התקרב הוא עוד יותר מתאבסס על ההנקה, למרות שאני מניקה רק פעמיים ביום, אבל הוא לא מוותר על זה, דורש את זה בכזו נירצות ומתיקות ואז משתלט על זירת השדיים שלי, מעיף הצידה כל זיז ומכשול ולוקח פיקוד. ותכלס כנראה אני עצמי עוד לא שם.. אולי בפסח? 😜

אף פעם לא הגעתי עם ההנקה לגילאים כאלה
אז זה תמיד מוזר לי לחשוב עליהם יונקים
אבל נשמע לי מגניב לגמרי
איזה כיף

הוא כל כך אוהב את זה, איך שאני נכנסת הביתה מהעבודה הוא רץ אלי "נוק, נוק", מושך אותי לספה, מושיב אותי והטקס מתחיל. והוא מת על להחליף בין צד ימין לשמאל וחוזר חלילה. הוא מזכיר לי תקליטן בעמדת די ג'יי ששולט בקלידים במיומנות. זה קורע מצחוק. והאמת שעכשיו שכל הזמן יוצאות לו שיניים אני נהנית שאני יכולה לתת לו קצת גרייה אוראלית מווסתת, כי הוא לא לוקח מוצץ וגם לא בקבוק, חוץ מקצת מים פה ושם.

בדיוק באתי לכתוב לך שהרבה זמן לא נצפית כאן..
מה אתך?
חמוד ושובב .... מכירה כל כך מקרוב את ההשתלטות הזאת.
בכל מקרה עכשיו עשיתי לה הכנה מהצהריים שהלילה לא תהיה הנקה. נראה שהיא קלטה משהו. ברגע האמת ברור לי שיהיה מאתגר מאדדד!!
נראה כמה ימים איך היא מקבלת את זה ואז נראה איך להמשיך הלאה..
פשוט לאחרונה גם השהות שלה אחרי צהריים בבית נהיתה לי ממש קשה. היא הרבה יותר תלותית ולא משחררת שזה מתבטא בעיקר בהנקה כל שניה שבה אני לא מעסיקה אותה במשהו אחר אבל לא רק. צריכה אותי כל הזמן לידה. לא משחקת עצמאית בכלל... אומרת לא על כל דבר.
גיל שנתיים הנורא??? משהו קרא לו??

אלייך ולהנקה.. ממש מבינה אותך שזה מחרפן ומשתלט על החיים. אם הייתי במצבך הייתי גם שואפת לגמילה מהירה..
ואני חושבת שעוד לפני גיל שנתיים מתחיל הפער הזה בין תלותיות לעצמאות/נפרדות, ואת מתארת את זה ממש במדוייק, אני גם חווה יותר טנטרומים והוא התחיח להשכב לי ברצפה בקניון וברחוב אם דברים לא מוצאים חן בעיניו, אני בשלב שזה עדיין משעשע אותי, מקווה שאמשיך לראות בזה שעשוע לאורך זמן..

גם את לא ייאמנת עם חודש תשיעי
עוד זוכרת שעקבתי אחרי ההתפתחות של הקטנה שלך וידעתי שזה השלב של הבת שלי 4 חודשים אחרי בערך..

איזה קטע... ישתבח שמו!

אחד הילדים ינק מלא (כמו ניובורן נראלי) בגיל 1.9, והייתי חייבת להפסיק בגלל ההריון הבא שהגיע.
לא זוכרת שהברתי לו מראש שעוד מעט לא יונקים, אלא פשוט הפסקתי. שינינו אז ממש את כל הסדר של הבית בערב (בעלי יצא לטייל איתו בעגלה להרדמה כדי שלא יבקש לינוק) ובמשך היום כל פעם שביקש דחיתי אותו במשהו (משחק/ביסקויט/סיפור/לצאת לגינה וכו, לפי מה שעבד באותו רגע). לא זוכרת שהגעתי לגודש, אני חושבת שגם התכוננת מראש ובדקתי מה אפש לעשות אם קורה (מקלחת, קומפרסים, כרוב וכו).
עברתי אז בבת אחת מ5-6 הנקות ביום לפעם ביומיים שלושה (כשלא הצלחתי לדחות אותו). שבועים שלושה כאלה ודי נגמר, כבר לא ביקש יותר.
(כל הגמילה היתה בחופש הגדול, אחרי שבועיים בלי לינוק בכלל הוא כן ביקש לינוק ביום הראשון במסגרת חדשה. פחדתי שמתחילה את כל התנליך מחדש, אבל זו היתה באמת ההנקה האחרנה)

בהצלחה לך

עזרת לי בעיקר בנקודה שמותר שיהיו נפילות בתהליך זה עוד לא אומר שמתחילים את התהליך מהתחלה...

הבת שלי היתה בול ככה. ממש אחד לאחד. מכורה להנקה (וגם אמא שלה)
היא ינקה בלי הפסקה. היתה קמה בבוקר ויונקת אחרי שכל הלילה היא ינקה כי היא היתה נרדמת רק בהנקה והיתה פשוט ישנה עלי ויונקת כמעט כל הלילה. היתה חוזרת מהמעון ויונקת מייד. ולר הצלחתי לדחות אותה אפילו לא בשוקולד. רק הנקה כאן ועכשיו.
ואז נכנסתי להריון כשהיא היתה בת שנה ו7. ובהתחלה לא היה לי דחוף לגמול אותה כאן ועכשיו אבל כן רציתי לגמול בתהליך הדרגתי. היה ברור לי שזה קרוב ושלא אניק טנדם/ קרוב ללידה. וניסיתי... ניסיתי לדחות בצהריים ולא עבד ניסיתי בבוקר ישר לקום ולא עבד ופשוט צרחות איימים עד שנכנעתי. והתחלתי להתייאש. מאוד האמנתי בהדרגתיות וגם אני פחדתי מגודש.
תכלס, בחודש שני התחילה לי רגישות מטורפת וכל הנקה פשוט נהיתה סבל!!! כאב לי בטירוף, נפצעתי מאוד בקלות וכל ההתעסקות שם באיזןר הציקה לי והיתה לי לא נעימה ואז נשברתי ופשוט יום שישי אחד באמצע הנקת פינוק בצהריים נפצעתי וביקשתי ממנה להפסיק והיא לא הפסיקה (היה לה גם מנהג מגונה לינוק מצד אחד ולשחק בשני ואת זה בפני עצמו גם ניסיתי להפסיק וללא הצלחה וזה גם הציק לי בטירוף!!) ופשוט באותו רגע קמתי וסגרתי והחלטתי שזהו. זו היתה ההנקה האחרונה והייתי באמת החלטית.
סיפרתי לכל המשפחה! כדי ש*אני* ארגיש יותר מחוייבות (כל המשפחה= ההורים שלי אחים שלי חמותי גיסתי וכמובן בעלי)
ובאמת זו היתה ההנקה האחרונה והפלא הגדול היה שלמרות שכבר חודש וחצי לפני ניסיתי להוריד הנקות בהדרגה וכל סירוב להנקה היה נגמר בבכי מזעזע של הרבה זמן ובכניעה שלי משום מה ברגע שהחלטתי שסופית לי לא מתאים להניק ויהי מה ובאתי כל כולי לתוך זה זה אפילו לא היה נורא כל כך!
כן, היו בכיות בלילות הראשונים אבל רק הלילה הראשון היה קשה (וגם לא היינו בבית אז אולי זה הוסיף) ותוך 3 ימים זה כבר לגמרי היה מאחורינו. כן הקפדתי שהיא לא תראה אותי בלי חולצה/ חזייה כדי לא ליצור לה טריגר.
מלא חיבוקים נשיקות סיפורים וגם הפתעות כשהיה לה קשה (ובהתחלה כדי להימנע מלהיכנס לפינה לא נוחה... נניח מיד אחרי המטפלת הלכנו לגינה ואז לקניות וקנינו הפתעה ומיד אחרי ההפתעה ארוחת ערב ואמבטיה ולישון)
אני מרגישה שכל הזמן היה חסר הרצון שלי לגמילה. לא באמת רציתי, היה לי קשה לחשוב. רק כשאני רציתי באמת זה הצליח. (בסוף, ההנקה גם העסיקה אותה המון והרגיעה אותה נהדר. וכל פעם שהיא בכתה או שנמאס לי להתרוצץ אחריה אז להניק היה פתרון מושלם כי היא ינקה ואני יכלתי לנוח קצת ולהתבטל עם תירוץ😜 היה לי קשה לחשוב שזה ישתנה, וזה בנוסף לקשר באמת אליה)

דש מהמנהג המגונה הוא נוהג גם במחוזותינו😅
ואיזה שאפו לך על ההחלטה ההחלטית ועל כל מה שעברת לפני כן..
כל כך כל כך מבינה מזה שהאמא צריכה להיות החלטית כאן כי לפעמים אנחנו אלו שקשה לנו. ומדהים איך הילדים הקטנטנים האלה קולטים את זה וקוראים אותנו ברמות!!

רק מלהיזכר נהיה לי צמרמורת.
זה אחד הדברים שהכי הציקו לי אז בסוף...
ובאמת מדהים כמה הם קולטים אותנו ואיך כל עוד היא ראתה שאני לא שלמה עם זה ורוצה גם היא לא הרפתה וברגע שהרגישה שזה סופי זה עבר בקלות
שכחתי לציין שלא סבלתי מגודש בכלל.
אולי פעם/ פעמיים סחטתי ידנית וזהו.
לא יודעת אם קשור להריון או לא. אבל זה היה מעבר חד בטירוף ממלא הנקות לכלום ועדיין לא סבלתי.
מאז השינה של כולנו השתפרה פלאים הצלחנו לגרום לה לישון לילה שלם ואז לעבור למיטה שלה בחדר אחר.
מקןוה שעם הבאה בתור אתנהל אחרת מהתחלה.
לפחות בלילה...
ואני זוכרת שהיינו ממש ביחד בסיפור הזה ועם מלא שרשורים שלך הזדהיתי

תזכירי לי בת כמה הגברת שלך? ומתי את אמורה ללדת?

שיהיה בקלות ובשעה טובה!!