מקלחת, ופתאום משימה כמו לשים פיג'מה ולהסתרק נראית בלתי אפשרית.
הרגע הזה.... שאחרי יום ארוך מלא במשימות, סופסוף אני אחריהשלך על ה' יהבך
מוכר מוכר. חח.אחתפלוסאחרונה
סוג של נפילת מתח
יצאתי סתומהשוקולד פרה.
דקה לפני כיפור ואין לי מושג למי לפנות אז פונה אליכן-
אני בתחילת הריוו כרגע ב"ה
עם המטומה שנפסקה
ועם שליית פתח.
אין לי מושג מה זה אומר לגבי הצום שלי...
מישהי היתה במקרה דומה והרב אמר לה מה לעשות?
אני בתחילת הריוו כרגע ב"ה
עם המטומה שנפסקה
ועם שליית פתח.
אין לי מושג מה זה אומר לגבי הצום שלי...
מישהי היתה במקרה דומה והרב אמר לה מה לעשות?
מה הרופאה אמרה לך?ציפיה.
אכתוב גם לך: ממליצה להציץ בדף הפייסבוק של הרב אלי רייף בהקשר הזה.
הרבה בריאות!
הרבה בריאות!
לא יודעת אם הפוסט שלו יעזור להאני10
הוא בפירוש מדבר על הריון תקין ורגיל ואומר שכל מצב אחר מצריך בירור רפואי.
כן אפשר לשאול שם בתגובות לגבי המצב ושאין לך תשובה מרופא, אבל במקביל כדאי להתקשר למוקד נשים של הקופה הערב או על הבוקר ולשאול רופא.
כן אפשר לשאול שם בתגובות לגבי המצב ושאין לך תשובה מרופא, אבל במקביל כדאי להתקשר למוקד נשים של הקופה הערב או על הבוקר ולשאול רופא.
בהיריון רגיל הוא מקל, יחסית, אז בהיריון מורכב יותר ק"וציפיה.
מסכימה לגמרי, פשוט רציתי להדגיש שלא תיקח את ההוראותאני10
שם כמו שהן.
אבל באמת ראיתי ששואלים אותו על מקרים מורכבים יותר בתגובות והוא עונה שם או באישי
אבל באמת ראיתי ששואלים אותו על מקרים מורכבים יותר בתגובות והוא עונה שם או באישי
המוקד של מכון פועה !!!Pandi99
מענה לשאלות הלכתיות רפואיות מחר במכון פוע"ה בין 9:00-13:00
^^^^^בימבה אדומה
ותגידי לי אם לא הסתדרת ואת צריכה פניה לרב משם בכל זאת.
לשאול רב... תבקשי את עזרת בעלך בעניןרעותוש10
אני הייתי עם המטומה בדיוק בשלב זה
הדימום בא והלך
נפסק לי לשתות ולאכול בשיעורים
השיעור הוא 27 גרם
יש פוסקים שאומרים רק שתיה ושותים נוזלים שהם גם אוכל (מרק, יוגורט וכד'
הדימום בא והלך
נפסק לי לשתות ולאכול בשיעורים
השיעור הוא 27 גרם
יש פוסקים שאומרים רק שתיה ושותים נוזלים שהם גם אוכל (מרק, יוגורט וכד'
שימי לב שזה גם מאוד תלוי לפי איזה רב את הולכת ובאיזו השקפהPandi99
הוא
תתקשרי מחר בבוקר למכון פועה.לפניו ברננה!אחרונה
שיהיה הריון תקין וקל בע"ה!!
שואלת בשביל חברה, ערך בטא 34חרות
יום לפני איחור, הבטא 34,
פרוגסטרון 177,
estradiol 915
מישהי יודעת האם הערכים הגבוהים של הפגוגסטרון והestradiol מעידים על תקינות היריון?
היא חוששת בגלל שהבטא נמוכה, כמובן שתעשה בדיקה עוד יומיים לבדוק הכפלה, אבל מחפשת מידע ועידוד בינתיים...
תודה!
פרוגסטרון 177,
estradiol 915
מישהי יודעת האם הערכים הגבוהים של הפגוגסטרון והestradiol מעידים על תקינות היריון?
היא חוששת בגלל שהבטא נמוכה, כמובן שתעשה בדיקה עוד יומיים לבדוק הכפלה, אבל מחפשת מידע ועידוד בינתיים...
תודה!
הבטא שלי התחילה עם 30 ואני עכשיו מחזיקה אותה על הידיים תודהאמונה בה' יתברך
לבדוק הכפלה ולהיות רגועה
תפילות
תפילות
נראה לי היא פשוט בשלב המבאס שצריך לחכות בסבלנות קצתשאלהקטנהאחת
יש הריונות תקינים שמתחילים ככה
ויש כאלו שלא..
שתעשה עוד בדיקה אחרי יומיים או אחרי 4 ימים לבדוק הכפלה...
ויש כאלו שלא..
שתעשה עוד בדיקה אחרי יומיים או אחרי 4 ימים לבדוק הכפלה...
לי באיחור הייתה בטא 35חצילוש
אח שלי עכשיו מנסה להרדים את הפרעוש השובב🙊
תודה רבה לכולן! עודדתן!חרות
בעז"ה מתפללים לבשורות טובות
התחיל בטא 29 והכל בסדרציפיפיצי
כמובן לבדוק הכפלה... אבל אני מאוד נבהלתי בהתחלה
לי התחילה בטא 40 ומשהו. לפעמים פשוט ביוץ קצת מאוחר אהובהanonimit48
לי התחיל הריון בבטא 33 היום הוא בן שנתייםליקהאחרונה
אני מפחדת שאני מפתחת דיכאון אחרי לידהאנונימית בהו"ל
זה כ"כ הרבה דברים, שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..
אני 9 חודשים אחרי לידה ראשונה. חיכיתי לה לא מעט, ובלי עין הרע, היא מהממת ומתוקה ממש.
מגיל מאוד קטן הייתה ישנה לילה שלם, ידעה להרדם לבד, ולחבר מחזורי שינה גם במהלך היום. בסביבות גיל 4-5 חודשים, אולי מקפיצת גדילה, הפסיקה ונרדמה רק בידיים. בשלב מסויים הרגלנו אותה בחזרה להרדם במיטה, עד שהגענו לשלב שהייתה נרדמה לבד במיטה, גם כשאנחנו לא נמצאים איתה בחדר. ברגע שהורדתי לה בקבוקים והבאתי לה שתי ארוחות מוצקים ביום, היה קצת קשה להרדים אותה ביום, אבל אחרי שהתעקשתי איתה היו לנו יומיים מעולים שהיא נרדמה לבד, ישנה מספיק (גם ביום וגם בלילה) והכל היה מעולה.
למחרת יצאנו לנופש עם המשפחה של בעלי, במשך שלושה ימים היא נרדמה בעגלה או באוטו בנסיעות.
כשחזרנו הביתה היא גם למדה להתיישב ויומיים אח''כ גם נעמדה במיטה.
מאז זה פשוט סיוט ההרדמות שלה! כל הזמן היא מתיישבת ונעמדת במיטה, עד שהיא ממש עייפה ומתחילה לבכות, וגם כשני תופחת ומלטפת אותה, היא ממשיכה לנסות לקום כדי שאוציא אותה, היא מגיעה לעייפות יתר וצרחות עד שהיא נרדמת.
משם זה המשיך לשינות ממש קצרות ביום, משהו כמו 30-40 דק' כל פעם, בין פעמיים לשלוש (תלוי מתי היא מתעוררת בבוקר), שגם ההרדמות האלה הן קשות מאוד, ובימים האחרונים כנראה שהמרק לא מספיק לה, אז היא גם מתעוררת הרבה יותר מוקדם ולא חוזרת לישון אחרי הבקבוק שאני מביאה לה.
אני מרגישה שאני כל היום רק מנסה להרדים אותה, וזה ממש ממש קשה לי. זה מתיש אותי, מתסכל, נשבר לי הגב מהתפיחות והליטופים, וזה אפילו לא עוזר..
בגלל שהיא מתעוררת יותר מוקדם, גם אני מתעוררת יותר מוקדם, ובגלל שהיא לא ישנה במהלך היום, גם אני לא מצליחה לישון במהלך היום. וזה כוד בלי שדיברתי על החגים שמוציאים אותה מהשיגרה, השיניים שמציקות לה וחרדת הנטישה שיש לה.
היא כל היום מפהקת ומשפשפת עיניים, עצבנית ורק רוצה ידיים.
בנוסף לתסכול הזה, מצטרף היחס שאני מקבלת מאמא שלי.
מסיבות כאלה ואחרות אנחנו צריכים לגור אצלה, כנראה עד אחרי החגים, וזה קשה לי ממש ממש. היא מאוד ביקורתית כלפי, לא משנה מה אני עושה או לא עושה, זה תמיד יהיה לא בסדר. למשל, בחג הבת שלי התעוררה עם דלקת בעין. למחרת רציתי לקחת אותה לרופא, אבל בגלל שהמצב השתפר והדלקת כמעט נעלמה, ולא הצלחתי לצאת איתה בזמן עד שהמרפאה נסגרה, לא הלכתי. למחרת בבוקר כבר כמעט ולא היה זכר לדלקת, אבל בכל זאת בעלי אמר שיקח אותה לרופא. אני הייתי אחרי חיסון ולא הרגשתי טוב, אז בעלי אמר שיקח אותה. שאלתי את אמא שלי איך נראית העין, והיא אמרה שהיא לא מבינה למה אנחנו מתעצלים לקחת אותה לרופא. כאילו אמרנו שלא ניקח. נפגעתי ממנה ממש. גם ככה אני בתקופה לא פשוטה והרגשתי נורא, וזה רק עשה לי עוד יותר.
דוגמא נוספת- היא כל הזמן מבקרת אותי שבעלי הוא זה ששוטף את הבקבוקים שלה הבת שלנו ולא אני, ובגלל סה הוא הולך לישון מאוחר ולא מתעורר מהשעון מעורר שלו (שסה גם חא נכוו, הוא פשוט מכבה אותו, מתאושש כמה דק', מתלבש, ורק אז יוצא מהחדר). אני לא מבינה מה היא מצפה, מתי אני אמורה לדחוף גם את הדבר הזה? במקום מה? בין לדאוג לאוכל, לחתל, להרדים, להרגיע, לתת יחס ומידי פעם לטפל גם בעצמי, אני לא מספיקה כמעט כלום, אז על מה אני אמורה לוותר? גם ככה היא אומרת לי שאני הולכת לישון מאוחר, אז מה היא מצפה? היא גם אומרת לי שהרגלנו אותה להיות כל הזמן על הידיים, כשאני מרגישה שאני לא מספיק משחקת איתה מרוב מה שיש לי לעשות.
היא אף פעם לא אומרת לי מילה טובה, לא תודה, לא מחמאה, כשאני מכינה אוכל (גם לפני שאנחנו עברנו אליה), היא בקושי טועמת ממנו, היא לא מספרת לי כלום (נגיד כשסבא שלי נכנס לבית אבות, אני היחידה שלא ידעה את זה), מצפה שאני אנחש דברים (כי תמונה של אחיין שלי שנמצא בבידוד יחד עם גיסתי, יום אחרי שהיא לקחה אותו לעשות בדיקת קורונה אמורה להגיד לי ישר ששניהם יצאו חיוביים לקורונה), ועוד ועוד. כשאני אומרת לה משהו, לא משנה איך, היא ישר יוצאת עליי שאני לא בסדר, ויש פיצוץ רציני. בהכנות לחתונה שלי, אני לא זוכרת שראיתי אותה מחייכת, גם כשהיא ראתה אותי פעם ראשונה בשמלת כלה. הרגשתי שכל דבר נעשה מבחינתה בלית ברירה, כי לא היה כוח להתעסק יותר מידי.
לפני כמה זמן הגעתי למסקנה שהיא לא באמת אוהבת אותי. אני חושבת שאולי באיזשהו מקום היא כועסת עליי שהשארתי אותה לבד בבית (אבא שלי נפטר לפני כמה שנים ואני הבת הקטנה במשפחה), למרות שכלפי חוץ לפחות, היא נתנה תחושה שהיא מאוד רוצה שאני כבר אתחתן.
אני חושבת שתמיד הקשר עם אבא שלי היה יותר טוב מאשר איתה, הוא מאוד אהב אותי, ותמיד הייתי הבת הקטנה של אבא, והיה לי משבר מאוד גדול כשהוא נפטר.
פעם היא אפילו אמרה לי שבגללי אבא שלי נפטר. כן כן.
גם בזוגיות המצב שלי לא משהו. כמעט ואין לנו על מה לדבר, גם בפעמים המעטות שיצאנו מאז הלידה בקושי דיברנו. על קיום יחסים בכלל אין על מה לדבר. אני אמורה לטבול במוצאי יום כיפור, ואין לי כ"כ חשק. כן, זה יהיה יוצר נוח ההתנהלות בינינו, אבל לא באמת בא לי. אני גם צריכה למצוא תירוץ למה אני הולכת להתקלח ולאן אני יוצאת פתאום, וגם זה אין לי כוח.
אם כל זה לא מספיק, אני גם מרגישה שאין לי באמת חברות. מרגישה מאוד בודדה.
אני כל היום לבד בבית עם הבת שלי, שהיא מהממת ואני אוהבת אותה מאוד, אבל קשה לי לבד. בעלי מגיע בערב, ובמקרה הטוב נמצא שעה עד שהיא הולכת לישון, אז אני ממש לבד מהרגע שהיא מתעוררת עד שבעלי מגיע, וגם אז יש לו הרבה פעמים שהוא מתעכב ומגיע רק אחרי שהיא ישנה.
פוטרתי מהעבודה בתחילת הקורונה, ככה שאחן לי אופק מבחינת תעסוקה, וכנראה שרק אלרי החגים נטכל להכניס את הבת שלי למעון, וגם זה לא בטוח.
בימים האחרונים אני כל הזמן בוכה מרוב שקשה לי, ואני יודעת שהבת שלי מרגישה את זה.
אתמול, ברגע של תסכול, חשבתי על זה שאני לא רוצה לעבור את זה שוב, אז אני לא יודעת בכלל אם אני רוצה עוד ילדים אחרי כזה דבר.
לפעמים יש לי גם מחשבות שאני לא באמת אחסר למישהו, בעלי ימצא מישהי אחרת שתוכל לטפל בבת שלי, שכם ככה עדיין לא באמת מכירה אותי..
קשה לי. קשה לי ממש, ואני לא יודעת מה לעשות.
סליחה על האורך, ותודה למי שהצליחה לקרוא עד לכאן.
אני 9 חודשים אחרי לידה ראשונה. חיכיתי לה לא מעט, ובלי עין הרע, היא מהממת ומתוקה ממש.
מגיל מאוד קטן הייתה ישנה לילה שלם, ידעה להרדם לבד, ולחבר מחזורי שינה גם במהלך היום. בסביבות גיל 4-5 חודשים, אולי מקפיצת גדילה, הפסיקה ונרדמה רק בידיים. בשלב מסויים הרגלנו אותה בחזרה להרדם במיטה, עד שהגענו לשלב שהייתה נרדמה לבד במיטה, גם כשאנחנו לא נמצאים איתה בחדר. ברגע שהורדתי לה בקבוקים והבאתי לה שתי ארוחות מוצקים ביום, היה קצת קשה להרדים אותה ביום, אבל אחרי שהתעקשתי איתה היו לנו יומיים מעולים שהיא נרדמה לבד, ישנה מספיק (גם ביום וגם בלילה) והכל היה מעולה.
למחרת יצאנו לנופש עם המשפחה של בעלי, במשך שלושה ימים היא נרדמה בעגלה או באוטו בנסיעות.
כשחזרנו הביתה היא גם למדה להתיישב ויומיים אח''כ גם נעמדה במיטה.
מאז זה פשוט סיוט ההרדמות שלה! כל הזמן היא מתיישבת ונעמדת במיטה, עד שהיא ממש עייפה ומתחילה לבכות, וגם כשני תופחת ומלטפת אותה, היא ממשיכה לנסות לקום כדי שאוציא אותה, היא מגיעה לעייפות יתר וצרחות עד שהיא נרדמת.
משם זה המשיך לשינות ממש קצרות ביום, משהו כמו 30-40 דק' כל פעם, בין פעמיים לשלוש (תלוי מתי היא מתעוררת בבוקר), שגם ההרדמות האלה הן קשות מאוד, ובימים האחרונים כנראה שהמרק לא מספיק לה, אז היא גם מתעוררת הרבה יותר מוקדם ולא חוזרת לישון אחרי הבקבוק שאני מביאה לה.
אני מרגישה שאני כל היום רק מנסה להרדים אותה, וזה ממש ממש קשה לי. זה מתיש אותי, מתסכל, נשבר לי הגב מהתפיחות והליטופים, וזה אפילו לא עוזר..
בגלל שהיא מתעוררת יותר מוקדם, גם אני מתעוררת יותר מוקדם, ובגלל שהיא לא ישנה במהלך היום, גם אני לא מצליחה לישון במהלך היום. וזה כוד בלי שדיברתי על החגים שמוציאים אותה מהשיגרה, השיניים שמציקות לה וחרדת הנטישה שיש לה.
היא כל היום מפהקת ומשפשפת עיניים, עצבנית ורק רוצה ידיים.
בנוסף לתסכול הזה, מצטרף היחס שאני מקבלת מאמא שלי.
מסיבות כאלה ואחרות אנחנו צריכים לגור אצלה, כנראה עד אחרי החגים, וזה קשה לי ממש ממש. היא מאוד ביקורתית כלפי, לא משנה מה אני עושה או לא עושה, זה תמיד יהיה לא בסדר. למשל, בחג הבת שלי התעוררה עם דלקת בעין. למחרת רציתי לקחת אותה לרופא, אבל בגלל שהמצב השתפר והדלקת כמעט נעלמה, ולא הצלחתי לצאת איתה בזמן עד שהמרפאה נסגרה, לא הלכתי. למחרת בבוקר כבר כמעט ולא היה זכר לדלקת, אבל בכל זאת בעלי אמר שיקח אותה לרופא. אני הייתי אחרי חיסון ולא הרגשתי טוב, אז בעלי אמר שיקח אותה. שאלתי את אמא שלי איך נראית העין, והיא אמרה שהיא לא מבינה למה אנחנו מתעצלים לקחת אותה לרופא. כאילו אמרנו שלא ניקח. נפגעתי ממנה ממש. גם ככה אני בתקופה לא פשוטה והרגשתי נורא, וזה רק עשה לי עוד יותר.
דוגמא נוספת- היא כל הזמן מבקרת אותי שבעלי הוא זה ששוטף את הבקבוקים שלה הבת שלנו ולא אני, ובגלל סה הוא הולך לישון מאוחר ולא מתעורר מהשעון מעורר שלו (שסה גם חא נכוו, הוא פשוט מכבה אותו, מתאושש כמה דק', מתלבש, ורק אז יוצא מהחדר). אני לא מבינה מה היא מצפה, מתי אני אמורה לדחוף גם את הדבר הזה? במקום מה? בין לדאוג לאוכל, לחתל, להרדים, להרגיע, לתת יחס ומידי פעם לטפל גם בעצמי, אני לא מספיקה כמעט כלום, אז על מה אני אמורה לוותר? גם ככה היא אומרת לי שאני הולכת לישון מאוחר, אז מה היא מצפה? היא גם אומרת לי שהרגלנו אותה להיות כל הזמן על הידיים, כשאני מרגישה שאני לא מספיק משחקת איתה מרוב מה שיש לי לעשות.
היא אף פעם לא אומרת לי מילה טובה, לא תודה, לא מחמאה, כשאני מכינה אוכל (גם לפני שאנחנו עברנו אליה), היא בקושי טועמת ממנו, היא לא מספרת לי כלום (נגיד כשסבא שלי נכנס לבית אבות, אני היחידה שלא ידעה את זה), מצפה שאני אנחש דברים (כי תמונה של אחיין שלי שנמצא בבידוד יחד עם גיסתי, יום אחרי שהיא לקחה אותו לעשות בדיקת קורונה אמורה להגיד לי ישר ששניהם יצאו חיוביים לקורונה), ועוד ועוד. כשאני אומרת לה משהו, לא משנה איך, היא ישר יוצאת עליי שאני לא בסדר, ויש פיצוץ רציני. בהכנות לחתונה שלי, אני לא זוכרת שראיתי אותה מחייכת, גם כשהיא ראתה אותי פעם ראשונה בשמלת כלה. הרגשתי שכל דבר נעשה מבחינתה בלית ברירה, כי לא היה כוח להתעסק יותר מידי.
לפני כמה זמן הגעתי למסקנה שהיא לא באמת אוהבת אותי. אני חושבת שאולי באיזשהו מקום היא כועסת עליי שהשארתי אותה לבד בבית (אבא שלי נפטר לפני כמה שנים ואני הבת הקטנה במשפחה), למרות שכלפי חוץ לפחות, היא נתנה תחושה שהיא מאוד רוצה שאני כבר אתחתן.
אני חושבת שתמיד הקשר עם אבא שלי היה יותר טוב מאשר איתה, הוא מאוד אהב אותי, ותמיד הייתי הבת הקטנה של אבא, והיה לי משבר מאוד גדול כשהוא נפטר.
פעם היא אפילו אמרה לי שבגללי אבא שלי נפטר. כן כן.
גם בזוגיות המצב שלי לא משהו. כמעט ואין לנו על מה לדבר, גם בפעמים המעטות שיצאנו מאז הלידה בקושי דיברנו. על קיום יחסים בכלל אין על מה לדבר. אני אמורה לטבול במוצאי יום כיפור, ואין לי כ"כ חשק. כן, זה יהיה יוצר נוח ההתנהלות בינינו, אבל לא באמת בא לי. אני גם צריכה למצוא תירוץ למה אני הולכת להתקלח ולאן אני יוצאת פתאום, וגם זה אין לי כוח.
אם כל זה לא מספיק, אני גם מרגישה שאין לי באמת חברות. מרגישה מאוד בודדה.
אני כל היום לבד בבית עם הבת שלי, שהיא מהממת ואני אוהבת אותה מאוד, אבל קשה לי לבד. בעלי מגיע בערב, ובמקרה הטוב נמצא שעה עד שהיא הולכת לישון, אז אני ממש לבד מהרגע שהיא מתעוררת עד שבעלי מגיע, וגם אז יש לו הרבה פעמים שהוא מתעכב ומגיע רק אחרי שהיא ישנה.
פוטרתי מהעבודה בתחילת הקורונה, ככה שאחן לי אופק מבחינת תעסוקה, וכנראה שרק אלרי החגים נטכל להכניס את הבת שלי למעון, וגם זה לא בטוח.
בימים האחרונים אני כל הזמן בוכה מרוב שקשה לי, ואני יודעת שהבת שלי מרגישה את זה.
אתמול, ברגע של תסכול, חשבתי על זה שאני לא רוצה לעבור את זה שוב, אז אני לא יודעת בכלל אם אני רוצה עוד ילדים אחרי כזה דבר.
לפעמים יש לי גם מחשבות שאני לא באמת אחסר למישהו, בעלי ימצא מישהי אחרת שתוכל לטפל בבת שלי, שכם ככה עדיין לא באמת מכירה אותי..
קשה לי. קשה לי ממש, ואני לא יודעת מה לעשות.
סליחה על האורך, ותודה למי שהצליחה לקרוא עד לכאן.
נשמע ממש קשה וכואב...מחי
אני לא יכולה לומר לך אם זה דיכאון או לא,
מה שבטוח - עייפות מחריפה כל דבר. את הקשר עם אמא, חוסר חשק בזוגיות, בדידות, הרגשה של עומס, חוסר כח וכך המחשבות השליליות. אני בטוחה שכשתהיי פחות עייפה זה כבר ישפר הרבה מהדברים, אז לדעתי המפתח הוא לטפל קודם כל בשינה של התינוקת. יש אפשרות אולי לקחת יעוץ שינה?
מה שבטוח - עייפות מחריפה כל דבר. את הקשר עם אמא, חוסר חשק בזוגיות, בדידות, הרגשה של עומס, חוסר כח וכך המחשבות השליליות. אני בטוחה שכשתהיי פחות עייפה זה כבר ישפר הרבה מהדברים, אז לדעתי המפתח הוא לטפל קודם כל בשינה של התינוקת. יש אפשרות אולי לקחת יעוץ שינה?
נשמע שאת יותר טעונה רגשיתמצפה להריון.
על אמא שלך באופן שבו היחסים מתנהלים בינכם
רשמת שאת צריכה לגור אצלה זמנית , אם זה לא דחוף הייתי כבר עוברת דירה, מהדברים נשמע שהיא כל הזמן רק מבקרת אותך ושלילית כלפייך במקום לפרגן ולתת מילים טובות
היא לפחות עוזרת לך עם התינוקת? כי אם לא זה כשלעצמו יכול לגרום לעצב
תהיי חזקה נשמע לא פשוט בכלל
שולחת חיבוק
רשמת שאת צריכה לגור אצלה זמנית , אם זה לא דחוף הייתי כבר עוברת דירה, מהדברים נשמע שהיא כל הזמן רק מבקרת אותך ושלילית כלפייך במקום לפרגן ולתת מילים טובות
היא לפחות עוזרת לך עם התינוקת? כי אם לא זה כשלעצמו יכול לגרום לעצב
תהיי חזקה נשמע לא פשוט בכלל
שולחת חיבוק
מחבקת אותך מרחוק!חדשה כאן 1
ומחזקת אותך ומצד שני אין מישהי שמבינה אותך יותר!
עומדת במצב כמוך..
לכל דבר אל תהססי לפנות אלי בפרטי!
מבינה אותך ברמה שהבת שלי חגגה לפני חודשיים יום הולדת שנתיים ומהצד שלי אפילו לא איחלו לה מזל טוב!
ואין עוד נכדים אז זה לא בגלל שהתבלבלו עם תאריך של נכד אחר
מבינה אותך ככ ואני פה בשבילך!
עומדת במצב כמוך..
לכל דבר אל תהססי לפנות אלי בפרטי!
מבינה אותך ברמה שהבת שלי חגגה לפני חודשיים יום הולדת שנתיים ומהצד שלי אפילו לא איחלו לה מזל טוב!
ואין עוד נכדים אז זה לא בגלל שהתבלבלו עם תאריך של נכד אחר
מבינה אותך ככ ואני פה בשבילך!
אנא פני לקבלת עזרהאמא_טריה_ל-2
קודם כל תעשי מה שאפשר כדי שהיא כן תיכנס למעון, זה יתן לך קצת אוויר.
תמיד אפשר למצוא עבודה, גם אם זה זמני ולא משהו מעניין או בדיוק מה שאת רוצה, לדעתי זה יעשה לך ממש טוב.
וללכת לטיפול. נשמע לי שאת אכן בדיכאון, אל תזניחי.
את מתארת מציאות לא קלה (אולי בכל זאת שווה גם לצאת מהבית של אמא), ובשילוב עם העוצמה שבה את חווה את הדברים זה מביא אותך לקצה...
שולחת חיבוק...
תמיד אפשר למצוא עבודה, גם אם זה זמני ולא משהו מעניין או בדיוק מה שאת רוצה, לדעתי זה יעשה לך ממש טוב.
וללכת לטיפול. נשמע לי שאת אכן בדיכאון, אל תזניחי.
את מתארת מציאות לא קלה (אולי בכל זאת שווה גם לצאת מהבית של אמא), ובשילוב עם העוצמה שבה את חווה את הדברים זה מביא אותך לקצה...
שולחת חיבוק...
יכולה רק להגיד שאני מזדהה עם חלק גדול מהדברים שכתבתמוריה1234
התחלת במשהו טכניתיתי2
וב"ה התגלגלת לשתף בקשיים העמוקים יותר.
גם אני חושבת שאת צריכה כתובת מקצועית כי העלית פה נושאים שונים - אמא, מגורים אצל אמא, זוגיות, הורות, פיטורים, בדידות, ותחושת חוסר משמעות (שהיא מובנית מאוד לאור כל הנ"ל).
הדברים קשורים זה בזה. הזוגיות קשורה במגורים אצל אמא וההורות הטריה, ההורות הטריה קשורה בקשר שלך עם אמא... וכן הלאה.
שלל עצות לא יעזרו לך
ובכל זאת
כמה טיפים:
א. למה לא להרים את הבת שלך ולהרדים אותה בידיים, כשהיא ב"חרדת נטישה"? אין מתכון להורות, אין כללים, לא חייבים "הרדמה עצמאית". הנה אני כותבת לך עכשיו בשעת ההרדמה של הקטן שהוא גדול מהתינוקת שלך בכמה חודשים... על הידיים כמובן.
ב. מגורים אצל ההורים, ויהיו ההורים הכי טובים בעולם, הם מתכון לצרות בזוגיות. ובהורות. זה פשוט דבר שלא עושים... עושים הכל כדי לא לגור אצל ההורים. את הכסף שחוסכים עכשיו - מוציאים אחר כך על טיפול זוגי. חבל.
ג. מטפלת ועבודה. לא משנה איזה עבודה. העיקר לצאת מהבית ולהרגיש עשיה ומשמעות.
לידה היא דבר שמערבל ומציף את כל הנקודות הרגישות החיים
את הקשר עם ההורים
את האובדנים
יחסים חברתיים
אתגרים של הזוגיות
את העבר שלך כילדה
הכל צף
זה טבעי מאוד
אבל צריך תמיכה עמוקה ומשמעותית כדי לעבור את זה בשלום.
ונשמע שאין לך את זה. לא מאמא ולא מבעלך.
גם זה נפוץ ולא חריג. אבל שוב, צריך למצוא את מקורות התמיכה. לחפש קבוצות של אמהות באזור, ללכת לטיפול מקצועי. לא להשאר לבד אחרי לידה! בטח ובטח לא לידה ראשונה!
גם אני חושבת שאת צריכה כתובת מקצועית כי העלית פה נושאים שונים - אמא, מגורים אצל אמא, זוגיות, הורות, פיטורים, בדידות, ותחושת חוסר משמעות (שהיא מובנית מאוד לאור כל הנ"ל).
הדברים קשורים זה בזה. הזוגיות קשורה במגורים אצל אמא וההורות הטריה, ההורות הטריה קשורה בקשר שלך עם אמא... וכן הלאה.
שלל עצות לא יעזרו לך
ובכל זאת
כמה טיפים:
א. למה לא להרים את הבת שלך ולהרדים אותה בידיים, כשהיא ב"חרדת נטישה"? אין מתכון להורות, אין כללים, לא חייבים "הרדמה עצמאית". הנה אני כותבת לך עכשיו בשעת ההרדמה של הקטן שהוא גדול מהתינוקת שלך בכמה חודשים... על הידיים כמובן.
ב. מגורים אצל ההורים, ויהיו ההורים הכי טובים בעולם, הם מתכון לצרות בזוגיות. ובהורות. זה פשוט דבר שלא עושים... עושים הכל כדי לא לגור אצל ההורים. את הכסף שחוסכים עכשיו - מוציאים אחר כך על טיפול זוגי. חבל.
ג. מטפלת ועבודה. לא משנה איזה עבודה. העיקר לצאת מהבית ולהרגיש עשיה ומשמעות.
לידה היא דבר שמערבל ומציף את כל הנקודות הרגישות החיים
את הקשר עם ההורים
את האובדנים
יחסים חברתיים
אתגרים של הזוגיות
את העבר שלך כילדה
הכל צף
זה טבעי מאוד
אבל צריך תמיכה עמוקה ומשמעותית כדי לעבור את זה בשלום.
ונשמע שאין לך את זה. לא מאמא ולא מבעלך.
גם זה נפוץ ולא חריג. אבל שוב, צריך למצוא את מקורות התמיכה. לחפש קבוצות של אמהות באזור, ללכת לטיפול מקצועי. לא להשאר לבד אחרי לידה! בטח ובטח לא לידה ראשונה!
תודה לכןאנונימית בהו"ל
עקבתי במהלך היום דרך הניק שלי, עכשיו מתפנה לענות.
לא רצינו לגור אצל אמא שלי, ותמיד שראיתי בפורומים השונים על כאלה שגרים אצל ההורים ויש בעיות, התגובה הראשונה שלי הייתה שקודם כל תופסים מרחק.
אבל לצערי נתקענו עם משהו כמו חודשיים בין סיום חוזה השכירות של הדירה ועד שהדירה שקנינו תיהיה מוכנה. בדקנו אופציות אחרות אבל שום דבר לא היה רלוונטי, אז בלית ברירה עברנו לשם.
זה גם העניין עם המעון, כי אנחנו עוברים לישוב, ובנינו על המעון שם, אבל נגמר המקום (עודף ביקוש), ועובדים על לפתוח חדש, אבל זה עדיין לא סגור סופית, ואם לא אז זה סיפור למצוא פתרון אחר (אבל אנחנו נעשה את זה, כי אין ברירה) ועד שהיא לא נכנסת למסגרת כמובן שאני לא יכולה לעבוד..
היום הבת שלי ישנה אפילו פחות מאתמול, אבל אחרי שהבאתי לה לאכול צהריים, משהו בי נרגע. היה לי יותר קל לחייך אליה ולשחק איתה בכיף, עד שבעלי חזר בערב, היה איתה והלכתי לנוח קצת.
בעלי באמת מנסה לעזור לי, אבל הוא לא באמת מבין את זה שאני כל היום איתה בבית, כל היום סובבת סביבה.
אני יודעת שזה בגלל שהכל בא ביחד, העומס הזה, ואני כן חושבת שאחרי שנעבור (גם אם הדירה לא תיהיה מושלמת) יהיה יותר טוב. אני גם יודעת שהקשר עם אמא שלי לא קרוב, אבל בד"כ הוא בסדר, כלומר, שכל אחת נמצאת בבית שלה ונפגשים לעיתים..
לא רצינו לגור אצל אמא שלי, ותמיד שראיתי בפורומים השונים על כאלה שגרים אצל ההורים ויש בעיות, התגובה הראשונה שלי הייתה שקודם כל תופסים מרחק.
אבל לצערי נתקענו עם משהו כמו חודשיים בין סיום חוזה השכירות של הדירה ועד שהדירה שקנינו תיהיה מוכנה. בדקנו אופציות אחרות אבל שום דבר לא היה רלוונטי, אז בלית ברירה עברנו לשם.
זה גם העניין עם המעון, כי אנחנו עוברים לישוב, ובנינו על המעון שם, אבל נגמר המקום (עודף ביקוש), ועובדים על לפתוח חדש, אבל זה עדיין לא סגור סופית, ואם לא אז זה סיפור למצוא פתרון אחר (אבל אנחנו נעשה את זה, כי אין ברירה) ועד שהיא לא נכנסת למסגרת כמובן שאני לא יכולה לעבוד..
היום הבת שלי ישנה אפילו פחות מאתמול, אבל אחרי שהבאתי לה לאכול צהריים, משהו בי נרגע. היה לי יותר קל לחייך אליה ולשחק איתה בכיף, עד שבעלי חזר בערב, היה איתה והלכתי לנוח קצת.
בעלי באמת מנסה לעזור לי, אבל הוא לא באמת מבין את זה שאני כל היום איתה בבית, כל היום סובבת סביבה.
אני יודעת שזה בגלל שהכל בא ביחד, העומס הזה, ואני כן חושבת שאחרי שנעבור (גם אם הדירה לא תיהיה מושלמת) יהיה יותר טוב. אני גם יודעת שהקשר עם אמא שלי לא קרוב, אבל בד"כ הוא בסדר, כלומר, שכל אחת נמצאת בבית שלה ונפגשים לעיתים..
קודם כל משתתפת בקושי, נשמע לא פשוטהריון_ראשוןאחרונה
אני לא אתייחס לכל מה שכתבת מחוסר זמן אבל כן לדבר אחד, כתבת שהתינוקת בת 9 חודשים ואת איתה כל היום. לדעתי את צריכה לצאת לעבוד ולהכניס אותה למטפלת/מעון , זה יגרום לך להתחיל לצאת מהבית, יהיה לך פתאום זמן לעצמך בלעדיה, זה ממש יכול לעזור לך לצאת מהדיכאון.
ראיתי שכתבת שפוטרת אבל אולי תנסי לחפש עבודה חדשה?
יש לי חברה שגם אמרה לי שרק כשהיא חזרה לעבודה היא הבינה שהיא היתה בדיכאון..
ראיתי שכתבת שפוטרת אבל אולי תנסי לחפש עבודה חדשה?
יש לי חברה שגם אמרה לי שרק כשהיא חזרה לעבודה היא הבינה שהיא היתה בדיכאון..
איך אני מחממת חלב שאוב שהיה במקפיא ביוהכ?אמונה בה' יתברך
פעם ראשונה שלי שאני מתעסקת עם חלב שאוב שהיה במקרר/מקפיא
שמה בתוך קערה עם מים חמים מהמיחםמחיאחרונה
כדאי להוציא כבר בבוקר שיהיה מופשר, וכשאת צריכה לשים בקערה לחימון
בנות קרה למישהי??? דימום בניגוב שבוע 35רחלייייי
אולי זה הפקק רירי?דרך ארוכה
אבל בשבוע שלך את צריכה ללכת להבדק
כן כמובן שאלךך..מחפשת קצת הרגשהרחלייייי
הריון רבעי וזה בחיים לא קרה לי
לבית חולים יקרהאמאשוני
יכול להיות שזה כלום אבל צריך לבדוק,
תרגישי טוב ❤️
תרגישי טוב ❤️
תודה רבה!! מרגישה מאובנת..מנסה להרגיש תנועות עובררחלייייי
למרות שבבקרים אני לא לא ממש מרגישה תנועות בדרכ
לי קרה בשבוע 33 כמו פקק רירי עם דימום קלשאלהקטנהאחת
הלכתי להבדק ולא ראו כלום
לא צוואר מחוק לא פתיחה..בכל תקין
ואפילו לידה מוקדמת לא..כי אני כבר בבשבוע 38+ וטרם..
אבל להבדק חייב ללכת..
אל תלחצי תנשמי עמוק
רוב הסכויים שהכל בסדר
וגם גם אם חלילה יש משהו- גם ללדת בשלב שלך זה לא נורא מאוד
לא צוואר מחוק לא פתיחה..בכל תקין
ואפילו לידה מוקדמת לא..כי אני כבר בבשבוע 38+ וטרם..
אבל להבדק חייב ללכת..
אל תלחצי תנשמי עמוק
רוב הסכויים שהכל בסדר
וגם גם אם חלילה יש משהו- גם ללדת בשלב שלך זה לא נורא מאוד
בלי לחץ, במיוחד אם זה לא דימום מסיביחגהבגה
תשתי, ותסעי להיבדק..
בשורות טובות! ❤
בשורות טובות! ❤
רואה שכבר ענו לך...בעזרתו יהיה טוב
תעדכני מה שלומך... מקווה שהכל בסדר!!
מה שלומך?אמאשוני
היי תודה רבה על הדאגהרחלייייי
ב"ה הדימום נעצר..רצו לאשפז אותי כי אני אחרי קיסרי
אבל בסוף בגלל שנעצר הדימום ואין פתיחה ואולטרסאוד תקין שיחררו אותי
אבל בסוף בגלל שנעצר הדימום ואין פתיחה ואולטרסאוד תקין שיחררו אותי
וידעו להסביר למה זה קרה?🤔שאלהקטנהאחתאחרונה
מאיזה שלב של ההיריון אפשר לעשות צילום שיניים פנורמי?הריון ולידה
כזה שעושים במכון מיוחד, לא אצל רופא שיניים.
הרופא שיניים הפנה אותי לעשות צילום כזה, אבל עוד לפני שהספקתי לעשות אותו נכנסתי להיריון... עכשיו אני בשליש השני. יש סיכוי שאוכל לעשות אותו בקרוב? (אני כבר תקופה ארוכה עם כאבים לא מוסברים באזור, ולא יכולה להתקדם הלאה בבירורים מה זה לפני שאעשה את הצילום הזה...)
תודה!
הרופא שיניים הפנה אותי לעשות צילום כזה, אבל עוד לפני שהספקתי לעשות אותו נכנסתי להיריון... עכשיו אני בשליש השני. יש סיכוי שאוכל לעשות אותו בקרוב? (אני כבר תקופה ארוכה עם כאבים לא מוסברים באזור, ולא יכולה להתקדם הלאה בבירורים מה זה לפני שאעשה את הצילום הזה...)
תודה!
אני לא בטוחה שאפשרי בכלל בהריון לעשות צילום כזהשחרית*
אבל זו שאלה לרופאת הנשים שלך.
תודה! רופאי נשים ידעו לענות על זה? לא צריך דווקא רופא שינייםהריון ולידה
אשאל בכל אופן. תודה!
לא ידוע לי על הבדלים בין שלבי ההריון השוניםאמאשוני
כשאני ביררתי אמרו שמותר. לא מומלץ לדחות טיפולים בשיניים. במיוחד בהריון.
בדיוק היום הייתי אצל רופאת שינייםתמיכה להנקה
היא אמנם אמרה את זה על צילומים רגילים אז לא יודעת לגבי פנורמי, אבל היא אמרה לי שעושים צילומים שהם לא דחופים רק משבוע 25. אולי שווה לנסות להתקשר למרפאה ולשאול אותם?
יש הבדל גדול בין צילומים רגילים לצילום פנורמיהריון ולידה
יצא לי כבר לעשות צילומים רגילים בהריון, עם שני סינרים. אבל זה אחרת...
אולי באמת אתקשר למרפאת שיניים לשאול. מקווה שיהיה מי שידע לענות לי, כי זו המזכירה בד"כ עונה והיא לא יודעת מעבר ללקבוע תורים...
אולי באמת אתקשר למרפאת שיניים לשאול. מקווה שיהיה מי שידע לענות לי, כי זו המזכירה בד"כ עונה והיא לא יודעת מעבר ללקבוע תורים...
נראלי שזה תלוי מכון צילוםרק שאלה לי
כי התשובה שאני קיבלתי כשביררתי שונה מכל מה שכתבו פה... לי דווקא אמרו שאפשר רק עד שבוע 14.
אי אפשראין לי הסבר
אני גם הייתי צריכה בהריון, ונאלצתי לחכות את כל ההריון כדי לעשות את הצילום
באסה.. תודההריון ולידהאחרונה
שמן שקדים לעיסוי לפני לידה.מטפחת:)
ממליצות? עוזר או סתם?
ראיתי באינטרנט המלצות לפה ולפה..
ראיתי באינטרנט המלצות לפה ולפה..
לא השתמשתיכבתחילה
ב"ה לא היו תפרים.
לי עוזר שמן שקדים בלידה עצמהאביול
אני תמיד מביאה בקבוק והמיילדת שמה
אני תמיד מביאה ובסוף המיילדת שמה מהבי''חשאלהקטנהאחת
אני כן מרגישה שזה עוזר בזמן הלידה- ב''ה בלי תפרים
ניסיתי לעסות, לא ממש הצלחתיחגהבגה
אבל בכל חידה המיילדת שפכה עליי שמן שקדים שם, אני חושבת שזה עזר
..
..
עשיתי עיסוי בלידה ראשונהשחרית*
לא עזר בעליל...
כן הבאתי איתי לבית חולים שהמיילדת תשים.
אח"כ כבר לא עשיתי. כל הלידות שלי עם תפרים (4 עד כה), נראה לי ענין של מבנה גוף וגנטיקה יותר מאשר אם עושים עיסוי או לא.
דווקא בלידה זה כל יכול לעזוראביול
שהמיילדת תשים
נכוןשחרית*
תמיד הבאתי איתי שהמיילדת תשים.
אבל על העיסוי לפני ויתרתי אחרי לידה ראשונה.
אה, גם אניאביול
יש דעות שאומרות שדווקא זה עלול להזיק יותרפשיטא
כי האיזור נהיה מידי רך ו'פריך' ונקרע בקלות.
2 לידות לא עשיתי
בלידה עשו לי מלא עיסוי עם שמן
יצאתי בלי קרעים (פעם אחת חתך קטן יזום)
2 לידות לא עשיתי
בלידה עשו לי מלא עיסוי עם שמן
יצאתי בלי קרעים (פעם אחת חתך קטן יזום)
קיבלתי המלצה חמה מדולה ותיקה על משחת "פלא"נעמי_
(כך הוא שמה) שמיוצרת ע"י עונגי חרפק. לא יודעת יותר פרטים, אני הולכת להשתמש במשחה הזאת (למריחה מספר פעמים ביום).
קניתי ללידה שניהמותק 27אחרונה
אבל היה להם בביח אז סתם הבאתי, הם לא השתמשו..
בלידה שלישית לא הבאתי, הם השתמשו משלהם.
וכנל עכשיו בלידה רביעית, לא הבאתי, היא שמה מלא ג'ל ..
בשלוש הלידות הנל לא היו תפרים, קרעים וכיוצב אם לזה את מתכוונת...
בלידה ראשונה לא ככ שמעתי על שמן שקדים..
בלידה שלישית לא הבאתי, הם השתמשו משלהם.
וכנל עכשיו בלידה רביעית, לא הבאתי, היא שמה מלא ג'ל ..
בשלוש הלידות הנל לא היו תפרים, קרעים וכיוצב אם לזה את מתכוונת...
בלידה ראשונה לא ככ שמעתי על שמן שקדים..
המלצה על מקום לדיקור מי שפירDove
איפה עדיף בירושלים? עדיף פרטי או בשערי צדק/הדסה?
אם עושים פרטי יש השתתפות מהקופה? (אני זכאית לבדיקה)
אם עושים פרטי יש השתתפות מהקופה? (אני זכאית לבדיקה)
קפיץDove
לא מכירה בירושלים, עשיתי באסותא בתל אביבLana423
באיזו קופת חולים את?
ורוצה לציין שבאמת לא מפחיד מאודLana423
הדקירה ממש לא כואבת, ואחכ צריך לנוח יומיים והכל עובר בעזרת השם 🙏
אם יש לך עוד שאלות על הבדיקה מוזמנת לשאול בכיף, עשיתי לפני חודש.
אם יש לך עוד שאלות על הבדיקה מוזמנת לשאול בכיף, עשיתי לפני חודש.
כלליתDove
עשית ציבורי או פרטי?
עשיתי פרטיLana423אחרונה
אצלי בלאומית זהב יכלתי לבחור רופא פרטי באסותא, שילמתי 300 ומשהו שח השתתפות עצמית.
אם זה לא פרטי ואת לא יודעת מי הרופא שיבצע את הדיקור - זה נראה לי קצת בעייתי, צריך לראות המלצות על הרופא ולראות שהוא מנוסה בזה באמת כי הנסיון חשוב פה ממש
אם זה לא פרטי ואת לא יודעת מי הרופא שיבצע את הדיקור - זה נראה לי קצת בעייתי, צריך לראות המלצות על הרופא ולראות שהוא מנוסה בזה באמת כי הנסיון חשוב פה ממש
עשיתי אומנם סיסי שליהילדה של החיים
אצל נילי ינאי בצבורי .
אבל הייתי מטופלת שלה בפרטי אז היא אמרה לי לבקש מאחרית הגינטיקה בשמה שתכניס אותי לצבורי .
אבל אם לא הייתי משלמת פרטי.
היא מהדסה עין כרם היא עושה גם מי שפיר מעולה ואנושית מאוד ממליצה לך בחום בזכותה אני אמא
וגם באופן פרטי יש החזרים הכי טוב תבדקי איזה רופאים עובדים עם הקופה שלך.
אבל הייתי מטופלת שלה בפרטי אז היא אמרה לי לבקש מאחרית הגינטיקה בשמה שתכניס אותי לצבורי .
אבל אם לא הייתי משלמת פרטי.
היא מהדסה עין כרם היא עושה גם מי שפיר מעולה ואנושית מאוד ממליצה לך בחום בזכותה אני אמא
וגם באופן פרטי יש החזרים הכי טוב תבדקי איזה רופאים עובדים עם הקופה שלך.
תסמונת שיוגרןמה עושים???.
אובחנתי עם תסמונת שיוגרן.איןלי כרגע כח לפרט מזה.בקצרה-אחד מהתסינים זה יובש קיצוני בפה
אני מאד בלחץ מהצום.יש מישהי אולי שמכירה מישהו שיש לו שיוגרן ויודעת אם הוא צם או לא? תודה
מקפיצה לך. תרגישי טובאחתפלוס
נראה לי כדאי לשאול רבבאורות
זה לא מוכר.הרבנים ששאלתי לא שמעו על שיוגרן.ממשיכה לחפשמה עושים???.
את צריכה להתייעץ עם רופא ירא שמייםאמאשוני
ועם הפירוט שלו לפנות לרב.
הרבנים לא יכולים ולא צריכים להבין בכל הניואנסים הרפואיים. הם צריכים סוג של סיכום מחלה.
אם את לא מצליחה להתקדם עם זה תנסי דרך עמותות שקשורות לרפואה כמו הרב פירר וכו'.
בכל מקרה לי מאוד עזר בהריון במצב של יובש בפה, זה ללעוס משהו, אפילו נייר נגיד.
אני חושבת שזה מותר הלכתית
הרבנים לא יכולים ולא צריכים להבין בכל הניואנסים הרפואיים. הם צריכים סוג של סיכום מחלה.
אם את לא מצליחה להתקדם עם זה תנסי דרך עמותות שקשורות לרפואה כמו הרב פירר וכו'.
בכל מקרה לי מאוד עזר בהריון במצב של יובש בפה, זה ללעוס משהו, אפילו נייר נגיד.
אני חושבת שזה מותר הלכתית
במצב שלה זה לא יעזורשירוש16
ואף מסוכן.
כמו שכתבו לך,באורות
את צריכה לבוא אל הרב עם פירוט של מה התסמינים של התסמונת הזו.
אני לא מכירהשירוש16
חברות עם הבעיה הזאת ספציפית. אבל - במקרה שלך יש מצב שהרב יתיר לרגע מעט מים מידי פעם ולפלוט.
לגבי היובש בעיניים מניחה שמותר להשתמש בדמעות מלאכותיות.
לגבי היובש בעיניים מניחה שמותר להשתמש בדמעות מלאכותיות.
תודה לכולכןמה עושים???.אחרונה
שאלתי רב והוא התיר לי לגרגר מים כשאני צריכה
פריקה והתייעצות,יודעת שזה לא קשור להריון ולידהפעם אחת
אבל יש פה כמה מהתחום,וחכמות אחרות...
הקלינאית תקשורת של הבן שלי רוצה "שנהפוך שולחנות" ונהיה ממש אסרטיביים בדרישה לקבל גן שפה בשבילו השנה. בעלי ואני ממש לא הטיפוסים לזה... מבחינתנו עשינו את כל ההשתדלות שיכולנו ולא עבד. מקוים לגשת לועדת זכאות ואפיון השנה ובעז"ה לקבל לשנה הבאה. (מקסימום להשאיר עוד שנה בגן, הוא קטן יחסית בשנתון)
מה הייתן עושות? תודה רבה!
הקלינאית תקשורת של הבן שלי רוצה "שנהפוך שולחנות" ונהיה ממש אסרטיביים בדרישה לקבל גן שפה בשבילו השנה. בעלי ואני ממש לא הטיפוסים לזה... מבחינתנו עשינו את כל ההשתדלות שיכולנו ולא עבד. מקוים לגשת לועדת זכאות ואפיון השנה ובעז"ה לקבל לשנה הבאה. (מקסימום להשאיר עוד שנה בגן, הוא קטן יחסית בשנתון)
מה הייתן עושות? תודה רבה!
מסכימה עם הקלינאית. אם צריך שווה לנסות להילחםאורוש3
אבל צריך לדעת שבאמת לא בטוח ילך.
די תלוי מי הנפשות ומה מצב המקום בגנים. זה רק אם במקרה יש איזה חור או פתח.
בהצלחה רבה
די תלוי מי הנפשות ומה מצב המקום בגנים. זה רק אם במקרה יש איזה חור או פתח.
בהצלחה רבה
תודה! בעיקרון יש מקום בגן.פעם אחת
יש שם 8 ילדים בינתיים
אז כן.אורוש3
אוף.מבאס שרק ככה דברים (אולי) יזוזופעם אחת
התכוונתי לתייג אותך כשפתחתי את השרשור אז תודה שענית
באמת מבאסאורוש3
כדאי לנסותמאמינה ומתאמנת
יש ועדת חריגים ויש גם ועדות שמזמנים על פי צורך (למשל אצלי בבית ספר העבירו ילד באמצע שנה מכיתה קטנה לבית ספר מיוחד ועשו בשבילו ועדה בחודש נובמבר או דצמבר)
מעודד.תודה לךפעם אחת
לא מבינה בתחום בכללשקדי מרק
רק משתפת שמרגישה על עצמי שהרבה פעמים לא מתאים לי להתווכח/ להילחם/ להעיר, וזה ההתנהגות הטבעית שלי.
אבל בשביל הילדים שלי אני משתדלת ממש לצאת מעצמי ולעשות יותר, למרות שלא נעים לי, ולא טבעי לי.
כי יש דברים שנכון יותר להילחם עליהם אבל נוח יותר לוותר. ולילדים שלנו מגיע הכי טוב, באמת. שווה את זה.
אבל בשביל הילדים שלי אני משתדלת ממש לצאת מעצמי ולעשות יותר, למרות שלא נעים לי, ולא טבעי לי.
כי יש דברים שנכון יותר להילחם עליהם אבל נוח יותר לוותר. ולילדים שלנו מגיע הכי טוב, באמת. שווה את זה.
מבינה אותך שזה לא האופי שלךחדשה ישנה
גם אני כזאת ומאוד קשה לי להעות נודניקית,אבל יש דברים שחייה חייבים להילחם עליהם, מי אם לא ההורים ילחמו למען הילד? וזה דורש הרבה ניג'וס, אבל אין ברירה.
זה לא כזה קשהמחכה עד מאוד
פשוט בועדה את מנפחת ומגדילה את הקשיים.....
ומבקשת מהגננת והקלינאית גם קצת להגזים..
ומקבלים.
מנסיון
ומבקשת מהגננת והקלינאית גם קצת להגזים..
ומקבלים.
מנסיון
אשמח לעזור בפרטימחכה עד מאוד
יש וועדות חריגים בפועל זה לא כזה קשה כמו שזה נשמעאני זה א
זה לא שאת צריכה לבוא ולצעוק את פשוט צריכה להיות אסרטיבית.אם תירצי אני יכולה לעזור לך בפרטי בעיצות יותר מדויקות עברתי את זה ולצערי צריך להיות ממש אסרטיביים ואם הקלינאית אומרת שזה מה שהילד צריך הייתי עושה הכל כדי שזההיקרה.יש לי 2 ילדים עם עיכוב שפתי אחד משמעותי ואכן הפכתי בשבילו שולחנות.והשני עיכוב פחות משמעותי אבל הגעתי כבר עם ניסיון והכל מהראשון והתכוננתי לעמוד על שלי כי כבר הבנתי איך המערכת עובדת ואכן עשיתי את זה בצורההיותר יעילה וטובה.בסופו של יום הוא כרגע כבר לא צריך גן שפתי אבל עם הראשון אני רואה איזה משמעותי זה שהוא נכנס לגן שפתי וכן כמה שיותר מהר יותר טוב.תחשבי לא רק על הענין של הקידום השפתי אלא על זה שבגן שפתי הוא בעצם שווה בין שווים וזה כל כך משמעותי בפן הרגשי וגם זה 10-12 ילדים בגן לעומת 30+
אשמח בפרטיפעם אחת
מוזמנת בכייף שלחי לי מסראני זה א
לפנות דחוף לועדת חריגיםביבוש
אי אפשר לדעת אם תזכי אבל תעשי את ההשתדלות. הרבה מצליחים להיכנס
חבל שהילד יפספס שנה זה גיל ממש קריטי
בהצלחה רבה אל תרימו ידיים תעשו הכל בשביל שיקבל ועדה
זהו ,שהגשנו הכל ובכל זאת לא קיבלנו ועדת חריגיםפעם אחת
לא רוצה להעיק על השרשור אז לא מגיבה לכל אחת, אבל תודה לכולכן. קוראת כל תגובה
לא חייבים להתווכח ולצעוקתיתי2
אפשר לבוא כל יום למחלקת חינוך, להסביר למזכירה, להסביר לכל מי שנמצא ועשוי לעזור.
להשתמש בכישורים של יצירת קשר, נימוס ואמון בטוב ליבם וברצונם הטוב של העובדים לסייע לך.
להגיד - הקלינאית חושבת שזה ממש קריטי, ויש מקום בגן, אז תעזרו לי לקדם את הילד שלי.
רוב העובדים רוצים להרגיש שהם עשו משהו טוב ומשמעותי!
תני להם את ההזדמנות להרגיש כך!
להרגיש שהם שינו "גורל" של ילד במחי החלטה יחסית פשוטה...
להשתמש בכישורים של יצירת קשר, נימוס ואמון בטוב ליבם וברצונם הטוב של העובדים לסייע לך.
להגיד - הקלינאית חושבת שזה ממש קריטי, ויש מקום בגן, אז תעזרו לי לקדם את הילד שלי.
רוב העובדים רוצים להרגיש שהם עשו משהו טוב ומשמעותי!
תני להם את ההזדמנות להרגיש כך!
להרגיש שהם שינו "גורל" של ילד במחי החלטה יחסית פשוטה...
משתפת מבפניםbula
עובדת הרבה שנים בגנים שפתיים
אם הקלינאית אומרת שהילד זקוק למסגרת הזאת- אז ממליצה מאוד לעשות כל מה שניתן
אני לא יכולה לתאר לך כמה ילד נתרם מלמידה בכן שפתי. ולחכות שנה זה משמעותי מאוד מאוד לילד
אני פחות מבינה טכנית מה צריך לעשות כדי להכנס, אבל מכירה כאלה שהתאמצו ובסוף קיבלו. אם תרצי עוד מידע אפשר בפרטי
אם הקלינאית אומרת שהילד זקוק למסגרת הזאת- אז ממליצה מאוד לעשות כל מה שניתן
אני לא יכולה לתאר לך כמה ילד נתרם מלמידה בכן שפתי. ולחכות שנה זה משמעותי מאוד מאוד לילד
אני פחות מבינה טכנית מה צריך לעשות כדי להכנס, אבל מכירה כאלה שהתאמצו ובסוף קיבלו. אם תרצי עוד מידע אפשר בפרטי
לא נעים להגיד אבל לא נראה שרוצים לעזורפעם אחת
בעלי היה היום במחלקת חינוך, אמרו לו שזה סירוב של משרד החינוך ואין להם מה לעשות.
למי אני אמורה לפנות במשרד החינוך? אין לנו שום קשרים
למי אני אמורה לפנות במשרד החינוך? אין לנו שום קשרים
באיזה אזור אתם מתגורריםביבוש
שלחתי לך בפרטיפעם אחת
מה שאנחנו עשינו במצב כזהחולת שוקולד
הקלינאית ערבה את הרופאת נתפתחות בהתפתחות הילד והיא פנתה לעיריה
ונחשי מה? לפני הפניה הם אמרו שזה לא תלוי בהם והאפשרות היחידה היא דרך משרד החינוך וזה בכלל לא קשור לרצונם הטוב (או למספר השולחנות שנהפוך בעיריה) והנה- אחרי שהיא פנתה אליהם הסתבר ש"פתאום" יש אפשרות לוועדה עכשיו
היתה לנו וועדת השמה שניה לפני תחילת הלימודים והוא התחיל את שנת הלימודים בגן שפה
עריכה- הרגע ראיתי שגם לכם אמרו אותו דבר, מציעה לך לבקש מהקלינאית לערב את הרופאה, או לערב אותה בעצמך אבל אולי זה פחות יעבוד
ונחשי מה? לפני הפניה הם אמרו שזה לא תלוי בהם והאפשרות היחידה היא דרך משרד החינוך וזה בכלל לא קשור לרצונם הטוב (או למספר השולחנות שנהפוך בעיריה) והנה- אחרי שהיא פנתה אליהם הסתבר ש"פתאום" יש אפשרות לוועדה עכשיו
היתה לנו וועדת השמה שניה לפני תחילת הלימודים והוא התחיל את שנת הלימודים בגן שפה
עריכה- הרגע ראיתי שגם לכם אמרו אותו דבר, מציעה לך לבקש מהקלינאית לערב את הרופאה, או לערב אותה בעצמך אבל אולי זה פחות יעבוד
תודה.פעם אחת
הבעיה שהיינו אצל רופא התפתחות במכבי בכפר סבא. אין לי איך להשיג אותו סתם ככה... בסיכום הוא ממש המליץ על גן שפתי, זה כן.
אז תפני לרופא בהתפתחות הילדחולת שוקולדאחרונה
תתקשרי להתפתחות הילד ותשאלי איך הם יכולים לעזור לך, אולי תצטרכי להגיע לרופאה שם ואולי גם בלי זה היא תוכל לפנות, או שאולי הקלינאית עצמה תפנה לעיריה, או שתתקשרי לקופה בכפר סבא, העיקר שמישהו בעל סמכות יתערב בסיפור הזה
אם הוא צריך את זה, חבל לחכות לשנה הבאה!!מנסה לעזור
תנסו לעשות את זה כבר עכשיו
ותבקשו עזרה מהגננת של השנה, מהקלינאית תקשורת.
תבקשו את מספרי טלפון והמיילים של מי שאחראי על הועדות הנ"ל ותנדנדו להם בלי סוף.
זה עוזר!!
אמא מהירה.. 💪(כאילו שיש לנו ברירה..😏), ומה הסיפור שלך?הכל בנחת
אז עכשיו, בשבע דק'
טיפלתי בתאומה אחת. החלפתי חיתול, הכנתי בקבוק
ואז בילד אחר שפספס. הערתי, קילחתי, הורדתי מצעים, ניקיתי את המיטה, מצעים נקיים , הלבשתי אותו..
כל זה בשבע דק' הכל יחד...🤭
אויש התאומה השניה מתחילה לקשקש...👋
טיפלתי בתאומה אחת. החלפתי חיתול, הכנתי בקבוק
ואז בילד אחר שפספס. הערתי, קילחתי, הורדתי מצעים, ניקיתי את המיטה, מצעים נקיים , הלבשתי אותו..
כל זה בשבע דק' הכל יחד...🤭
אויש התאומה השניה מתחילה לקשקש...👋
חחחח אלופה!!!! אני עכשיו מניקה לי ומחפשת סיפוריםהשלך על ה' יהבך
משעשעים כגון אלו כדי לא להירדם על הילד....
אלופה!אביול
באמת אלופה!1112
אני רק מחליפה בגדים כשהילד ישן ופורשת מגבת מתחתיו. בבוקר מטפלת בשאר.
זה חכם האמת.. לא חשבתי על זה 😅🤦🏻♀️הכל בנחת
ממליצה לכןפלאי 1234
על סדיניה רב פעמית. שמה מתחתיו ומחליפה לאחרת במקרה הצורך. לא עובר לסדין ולא למזרון.
ואת @הכל בנחת אלופה ממש!!
אצלי זה בערך ככה: קמה להניק ,לקראת סוף ההנקה שומעת את התאום בוכה נפל לו המוצץ, מחפשת את המוצץ באפלה מתחת למיטה מביאה לו, לוקחת את הגדול לשרותים תוך כדי שינה, מחזירה למיטה.
התאומה בוכה בצרחות כי נגמר לה המים ממלאה לה מים הטיטול שלה מפוצץ מחליפה לה טיטול. התינוק בוכה לא עשה גרעפס מרימה לגרעפס רוצה להמשיך לאכול והופס הגיע הבוקר
.
ואת @הכל בנחת אלופה ממש!!
אצלי זה בערך ככה: קמה להניק ,לקראת סוף ההנקה שומעת את התאום בוכה נפל לו המוצץ, מחפשת את המוצץ באפלה מתחת למיטה מביאה לו, לוקחת את הגדול לשרותים תוך כדי שינה, מחזירה למיטה.
התאומה בוכה בצרחות כי נגמר לה המים ממלאה לה מים הטיטול שלה מפוצץ מחליפה לה טיטול. התינוק בוכה לא עשה גרעפס מרימה לגרעפס רוצה להמשיך לאכול והופס הגיע הבוקר
. ואי ואי בהצלחה עם התאומיםהכל בנחת
וכל הכבוד על ההנקה 💪
האמת לנו יש מוצצים זוהרים בחושך. אחד החזקים
האמת לנו יש מוצצים זוהרים בחושך. אחד החזקים
קניתי כאלהפלאי 1234
והם לא מסכימים לקחת אותם. רק את של טומי טיפי שכבר אין להשיג בשום מקום.
וואי וואי...ישר לאולימפיאדת האמהות 
יעל מהדרום
תודה על כל המחמאות.. אבל אני מחכה לסיפורים 😅הכל בנחת
חחחחדשה ישנה
הקטן מתעורר-מעירה את בעלי שילך אליו, זה כבר מעבר לכוחותיי...
אבל אני בהחלט יכולה להצטרף למועדון האמהות הלא-ישנות בנתיים אני קמה כל חצי שעה להניק. כואב לי הפטמות למות...
אבל אני בהחלט יכולה להצטרף למועדון האמהות הלא-ישנות בנתיים אני קמה כל חצי שעה להניק. כואב לי הפטמות למות...
תרגישי טוב נשמההכל בנחת
תודה! אמן...חדשה ישנה
החלק הראשון שייך להריון.. עוד לא השתחררתי
אתמול בלילהכן אני
בן השנתיים עשה בטיטול.
עד ששכנעתי אותו להחליף טיטול...
מסכן, הוא היה עייף.
אחרי שעתיים הוא שוב עשה בטיטול...
עד ששכנעתי אותו להחליף טיטול...
מסכן, הוא היה עייף.
אחרי שעתיים הוא שוב עשה בטיטול...
אישית אני מחליפה להם לפעמים תוך כדי שינה..🙈הכל בנחת
הוא מתעורר מזהכן אניאחרונה
צירים מ2 בצהרייםציפיפיצי
אחרי העמסת סוכר של 100, לא יודעת אם קשור
לנסוע להיבדק?
עשיתי אמבטיה ומרגישה טיפה יותר טוב .... מתלבטת כי היו כבר מלא אירועי צירים כאלה
וב"ה הכל היה טוב בסוף ואפילו פעמים שלא ראו כלום במוניטור אז מסתכלים עלי כמו משוגעת במיון
מה עשית בסוף?אני10
באופן כללי אני מאמינה שעדיף שיסתכלו עליי כמו משוגעת 10 פעמים, ולא שפעם אחת אצטער שלא נסעתי, אבל תמיד אפשר להתקשר למוקד קודם או ללכת לתחנת אחיות שפתוחה עד מאוחר, אם יש באזור שלך
פשוט אין לי כוחות לנסוע לבי"חציפיפיצי
מרכז בריאות האישה לא מוכנים לראות אותי, אומרים ישר למיון במצבי.
התייעצתי עם מוקד אחיות שגם אמרו לפנות
אני מותשת. עדיין עם צירים אבל מרגיש הרגילים. מחר יש לי בדיקה בבוקר במרפאה, נראה לי אחכה
למחר אם לא יחמיר למרות שזה כבר הרבה שעות בא והולך. 
הייתי נוסעת להיבדק. ושיסתכלו עליי עד מחרחגהבגה
מה אכפת לי מה חושבים, הבריאות הכי משמעותית
זו ההתלבטות שלי עכשיו .... יש לי על הבוקרציפיפיצי
בדיקה כאן בעיר במרפאה. מה הייתן עושות?
איל את עכשיו? מה המצב בדיוק?חגהבגה
את עדיין עם צירים?אני10
אם כן הייתי נוסעת, פשוט בשביל השקט הנפשי שלי.
גם מעדיפה להגיע למיון בשעה מוקדמת ולצאת בשעה הגיונית מלסבול כל הערב, להבין ב1 בלילה שאין ברירה ולחזור מהמיון ב6 בבוקר.
ניסיתי את שתי האופציות ותאמיני לי שאת מעדיפה לנסוע עכשיו...
מה שלא תחליטי שיהיה בהצלחה ובקלות ❤
תעדכני
גם מעדיפה להגיע למיון בשעה מוקדמת ולצאת בשעה הגיונית מלסבול כל הערב, להבין ב1 בלילה שאין ברירה ולחזור מהמיון ב6 בבוקר.
ניסיתי את שתי האופציות ותאמיני לי שאת מעדיפה לנסוע עכשיו...
מה שלא תחליטי שיהיה בהצלחה ובקלות ❤
תעדכני
מעדכנת שהייתי כל הלילה במיון בסוףציפיפיצי
ב"ה הכל בסדר
קיבלתי מלא מלא נוזלים, הושארתי להערכה חוזרת ונשלחתי הביתה 
הוזהרתי לאכול ולשתות בכיפור באיום שאם אצום אגיע במוצאי הצום אליהם חזרה... לחוצהההההה
ותוהה כמה פעמים זה עוד קורה אירועים כאלה של צירים. אגב סתם לידע כללי, המוניטור ממש כמעט
ולא הראה צירים. הזוי.
טוב שהלכת וב"ה שהכל בסדר אני10
זה עלול לקרות, אבל באמת תקפידי על אכילה שתיה ומנוחה וזה עוזר מאד.
ולגבי המוניטור - הוא באמת מפספס אותם לפעמים.. מוזר וגם מבאס. אולי קשור לאיפה שמים את העיגולים האלה שאמורים לקלוט את הדופק והצירים
ולגבי המוניטור - הוא באמת מפספס אותם לפעמים.. מוזר וגם מבאס. אולי קשור לאיפה שמים את העיגולים האלה שאמורים לקלוט את הדופק והצירים
היי, ממש תודה על המענהציפיפיצי
בהחלט מבאס שלא רואים במוניטור כי אז מרגישה מטומטמת.
אבל הפעם הייתי כ"כ כאובה, שכלום לא עניין אותי ובגלל זה גם טיפלו בי מהר...
אחות אחת אמרה לי "מוניטור הוא רק מכונה ווהוא לא היחיד שמשפיע על ההחלטות"
מסקנה: בהחלט ללכת כשכואב
כל הכבוד שהלכת!!!יונתי
עדיף לבזבז זמן פעם אחת יותר מידי מאשר חלילה לפספס דברים
אמרה לי את זה אישה חכמה שילדה פג בשבוע מוקדם לדבריה- רק בגלל הזנחה שלה לא לבדוק משהו שהיה אצלה לא תקין.
אויש איזה מלחיץציפיפיצי
זה מה שנותן כוח ללכת האמת
למרות שבעלי כבר מסתכל עליי 
בעלך יסתכל עליך בצורה ש*את* תגידי לו...יונתי
ככה אני למדתי..
מצד אחד לסנן מה שאני לא רוצה, ולשנות את הניסוח. למשל וואו איך התרחבתי אבל זה פשוט נס שהאגן מתרחב לקראת הלידה...
ככה היה כשלא הרגשתי תנועות ערב אחד ונלחצתי, אני כיוונתי אותו, תכלס מאיפה הוא ידע מה נורמלי ומה לא. ואם צריך ללכת לבית חולים או לא..
והוא באמת דאג ביחס לדאגה שלי..
עונהציפיפיצי
הוא דואג אבל רואה שהולכת הרבה וב"ה הכל בסדר אז בשכל הגברי
חושב שאם הכל היה בסדר עד כה, מה השתנה עכשיו?!
ברור שמספרת לו סיפורים וכו', אבל תכלס כשמגיעים לרגע, הוא לא כועס או משהו
(חסר לו) אבל חושב שחבל על הזמן
אבל בכל אופן אתמול קיבלתי מלא נוזלים... אחת הסטאזריות אמרה לי שבודקים אם הנוזלים
עוזרים . אם כן יש מצב שזה מדומים ואם לא מבינים שזה אכן צירים אמיתיים.
תכלס הם עזרו רק אחרי כמעט 3 ליטר
וואוו!!! 3 ליטר!יונתי
כל הכבוד לך על הערנות ועל הטרחה ללכת כל פעם למוקד! זה באמת לא קל. אבל חשוב מאד!
כמה קל לומר..
מבינה אותך ממשמותק 27
גם אצלי באיזשהו שלב בעלי אמר למה ללכת למיון, יעשו מוניטור שעה ואחכ תמתיני שעתיים בשביל רופא עם כל העומס.. ואז נצא משם ב2-3 לפנות בוקר.. והרי הלכתי פעמיים בשבוע בין שבועות 37-39..
והנה, ביום ראשון שלא עליתי לביקורת בלילה כי באמת כבר לא היה כוח, הכל התחיל.. ירידת מים וכו..
והנה, ביום ראשון שלא עליתי לביקורת בלילה כי באמת כבר לא היה כוח, הכל התחיל.. ירידת מים וכו..
כאילו זה קטע של הרפיה או משהוציפיפיצי
תמיד כשמשחררות זה פשוט קורה (בשלב הלידה אני מתכוונת)
לפני זה באמת מדאיג ממש...
גם במיקום וגם באיפוס בזמן שאין ציר...ADE
אם מאפסים בציר או בתחילת ציר אז מפספסים את כל הצירים....
מעניין ממש מה שאתן אומרותטל..
זה אומר שיכול להיות שסתם לא ראו את הצירים במוניטור אבל זה כן צירים אמיתיים?
כן הרופאה אפילו אמרהציפיפיצי
שלמוניטור הראשון היא לא האמינה
ולשני כן (אחרי כמות הנוזלים)
ברצינות???ציפיפיצי
אשמח להסבר מורחב יותר
המוניטור מחולק ל2ADE
אחד המד דופק שמודד את הדופק של העובר
והשני זה TOCO - טוקו - שהוא מודד צירים (התקשות הרחם) לפי עוצמה. מעבר לזה שצריך למקם אותו במיקום נכון צריך לבדוק שהבטן של האישה רכה ורק אז לאפס אותו כדי שהוא באמת יתפוס ציר..
האמת? הרבה אחיות או לא יודעות או שוכחות... כי אותי לא לימדו - למדתי מהניסיון
הן לא הפסיק לשחק עם זהציפיפיצי
הבנתי שלא הניחו טוב ואחר כך גם לא הסתדרו עם הדופק כי זה שבוע יחסית מוקדם
אז לא הפסיקו לשחק עם זה
ופעם אחת שהגעתי למוקד וסידרו את זה פעם אחת בלי לגעת אכן הראה צירים מצוין.
את אחות?
אמתADE
אז לבקש קודם את מה שכתבת ? או שיתעצבנו מזהציפיפיצי
מניסיונך והאם היית מתעצבנת?
לא ניראלי שהייתי מתעצבנת...ADEאחרונה
אבל כן אני אומרת לאחיות הרבה פעמים 'איפסת את הטוקו?' או 'אני בציר, חכי שייסתיים'
או אומרת לבעלי/אמא שלי לאפס ...
לגבי המוניטורמאמינה ומתאמנת
לי בחדר לידה היו צירים רציניים שלא ראו אותם במוניטור. הדולה שלי הייתה בהלם מזה..
וכשהייתי מאושפזת כמה ימים לפני הלידה היו לי כל מיני כאבים שאחר כך הבנתי שהיו צירים ולא ראו אותם במוניטור
וכשהייתי מאושפזת כמה ימים לפני הלידה היו לי כל מיני כאבים שאחר כך הבנתי שהיו צירים ולא ראו אותם במוניטור
אם איראן לך ללכת להיבדק, אז לכיאביול
כתמים או מחזור עם פרימולוט נורמחכה להריון
התחלתי לקחת לפני שבוע ומעוניינת להמשיך לעוד שבוע נוסף
אבל היום הופיעו לי הפרשות עם מעט מאוד דם ממש מעט רק בניגוב..
יכול להיות שאני מקבלת מחזור או שזה רק כתמים?ישלי גם כאבי מחזור קצת מציקים
מישהי?מחכה להריון
כמה זמן את לוקחת את זה? לפני כמה זמן היה אמור לבוא מחזור?שירלי1234
לוקחת שבוע ו5 ימיםמחכה להריון
לפני שבוע היה אמור להיות ווסת
יכול להיות הרבה סיבותשירלי1234
תראי לאן זה מתפתח
יכול להיות שלקחת מידי מאוחר,
נניח אם המחזור שלך 28 ימים את אומרה לקחת בערך ביום ה16,
כלומר לעבור את הביוץ ול"עדכן" תגוף מספיק זמן לפני שאת רוצה לדחות מחזור..
כנראה זה דימום כי זה מה שזה עושה אם לוקחים מאוחר מידי,
מה שאני מציעה לך זה שתחכי ותראי אם זה חוזר על עצמו או שזה חד פעמי
אם זה חוזר על עצמו לדעתי שווה להפסיק,
בהצלחה
תודה יקרה מחכה להריוןאחרונה
כרגע זה באמת נפסק ברוך השם
אם אני יראה שזה מתחזק אז אפסיק
אם זה לא היה דחוף הייתי מפסיקה עכשיו פשוט צריכה לחכות בדיוק עוד שבוע כדי להתחיל טיפול
הלוואי שיש עוד תקווה וזה סתם כתמים
תודה רבה הרגעת אותי
מעדכנתשירה לוי הכהן
שעברו כמעט 3 שבועות מאז ההזרעה ולא הגיע מחזור :/ הופיעו לי הפרשות חומות לכמה ימים ונעלמו, וחמישי עשיתי בדיקת דם שהייתה שלילית. הרופאה חשבה שההפרשות זה התחלה של מחזור אבל הוא לא מגיע... המליצה ששבוע הבא אעשה בדיקת דם נוספת.
קרה למישהי שאיחר לה המחזור אחרי הזרעה? זה הרי מוזר כי מזהים ביוץ אז הוא אמור להגיע שבועיים אחרי
קרה למישהי שאיחר לה המחזור אחרי הזרעה? זה הרי מוזר כי מזהים ביוץ אז הוא אמור להגיע שבועיים אחרי
מקםיצה לךחגהבגה
לא יודעת יקרה..
חכי לבדיקת דםים...
לא קרה לי.. באמת בהבנה שלי זה נשמע מוזר..אולי בקרוב
הייתי סומכת על הרפואה הולכת לפי מה שהוא אומרת.. היא אומרת שזה מוזר? היא אמרה שזה יכול להתפתח למחזור אבל שאולי זה המחזור?
לא אמרה שמוזרשירה לוי הכהן
אחרי הבדיקת דם שהייתה שלילית אמרה שזה כנראה הפרשות לפני מחזור ושאעקוב. כשההפרשות נעלמו והמחזור לא בא אמרתי לה ואמרה שנחזור על בטא. שאלתי אותה אם זה יכול להיות המחזור ואמרה שמחזור זה דימום המסיבי ואולי זה ההתחלה שלו. אבל כאמור לא הגיע
מוזר. תחכי לבדיקת דםלנור ורונר
אוף אני בלחץ ומפחדת להתאכזבשירה לוי הכהןאחרונה
אירוח של חברה רווקהאביטלי..
גרה בישוב נידח... האיש לא בבית (מילואיםםםםםן)
דיברתי עם חברה טובה רווקה בטלפון וקבענו שנדבר ואיך ומתי
מפה לשם
יצא שהיא תגיע אלינו הלילה ותשאר לישון כדי לא לנהוג את הדרך חזרה (חווארה וזה.. באמת לא נעים)
אבלללל
פתאום אני קולטת
איפה היא תישן?!
מה איתי כאילו?
במיטה של האיש?!
נראה לי מהז ההה לא שייך.
יש לנו שני חדרים וסלון.אז חשבתי להצטופף עם החמישה שלי בחדר של ההורים- מזרונים ולהצטופף במיטה של אבא והתינוק איתי
ושהיא תישן בחדר ילדים
אבל זה לא שזה איזה מיטת פינוק או משהו...
מיטה נפתחת פשוטה פשוטה פשוטה
פתאום מרגישה שהכנסתי את עצמי ל'ברוך' עולמי...
רעיונות?
הצילוו
היא בת שלושים.. ממש לא בא לי לפגוע בה. חברות באמת טובות למרות הדרך השונה של כל אחת מאיתנו..
דיברתי עם חברה טובה רווקה בטלפון וקבענו שנדבר ואיך ומתי
מפה לשם
יצא שהיא תגיע אלינו הלילה ותשאר לישון כדי לא לנהוג את הדרך חזרה (חווארה וזה.. באמת לא נעים)
אבלללל
פתאום אני קולטת
איפה היא תישן?!
מה איתי כאילו?
במיטה של האיש?!
נראה לי מהז ההה לא שייך.
יש לנו שני חדרים וסלון.אז חשבתי להצטופף עם החמישה שלי בחדר של ההורים- מזרונים ולהצטופף במיטה של אבא והתינוק איתי
ושהיא תישן בחדר ילדים
אבל זה לא שזה איזה מיטת פינוק או משהו...
מיטה נפתחת פשוטה פשוטה פשוטה
פתאום מרגישה שהכנסתי את עצמי ל'ברוך' עולמי...
רעיונות?
הצילוו
היא בת שלושים.. ממש לא בא לי לפגוע בה. חברות באמת טובות למרות הדרך השונה של כל אחת מאיתנו..
לא שייך שהיא תישן במיטה של בעלך.עדיעד
הייתי שמה אותה בחדר ילדים או שאם לא מפריע לך שהיא תישן במיטה שלך ואת בשל בעלך...
הזןי לי שהיא תישן איתי בכללאביטלי..
זה החדר שינה שלנו
הכי קודש הקודשים מבחינתי
לא ידעתת..
הכי קודש הקודשים מבחינתי
לא ידעתת..
אחותי לגמרי קודש קודשים, את לא צריכה להתביישהשלך על ה' יהבך
ולהגיד לה שהכנת לה את החדר שיהיה לה שקט מהילדים ושאת עם הילדים בלילה כדי שהיא תישן טוב. ככה לא תפגעי בה
אפשר להפריד מיטותאמאשוני
כל אחת להצמיד עד סוף הקיר ולשים את המיטה של התינוק באמצע
ואת תשני במיטה של בעלך והיא בשלך.
אפשר גם להעביר מזרונים וכו'.
וגם מיטה בחדר ילדים זה סבבה עם שני מזרונים.
אולי יש שכנים להשאיל מהם מזרון?
אגב לילדים אפשר לפרוס פוך או שניים על שטיח והם מסודרים.
ואת תשני במיטה של בעלך והיא בשלך.
אפשר גם להעביר מזרונים וכו'.
וגם מיטה בחדר ילדים זה סבבה עם שני מזרונים.
אולי יש שכנים להשאיל מהם מזרון?
אגב לילדים אפשר לפרוס פוך או שניים על שטיח והם מסודרים.
אני לא מכניסה אנשים לישון בחדר שינה שלנו...אין לי הסבר
קרה כמה פעמים שחברות הגיעו לישון כשהייתי לבד בבית, והן ישנו על הספה (יש לנו ספה שהופכת למיטה)
אני די בטוחה שחברה שלך יודעת שהיא לא באה לבית מלון בעיני יותר הגיוני שהילדים ישנו איתך...
אני די בטוחה שחברה שלך יודעת שהיא לא באה לבית מלון
בעיני יותר הגיוני שהילדים ישנו איתך...אם יש לך מיטה מתקפלת, למה לא לסדר לה את הסלון?ים...
או שתהיה בחדר ילדים, עם הילדים. או על הספה בסלון
היא לא צריכה חדר משלה ובטח שלא איתך במיטה
ברור שלא בחדר שלכםחדשה ישנה
היא תהיה חזקה בחדר ילדים. שימי לה מצעים יפים ומגבת מגולגלת למען התחושה הנעימה...
אבל נראה לי היא בעצמה לא תרגיש נעים להיות במיטתכם.
אבל נראה לי היא בעצמה לא תרגיש נעים להיות במיטתכם.
לדעתי לא שייך בחדר שלכםשחרית*
(למרות שבעבר כרווקה כן ישנתי עם חברה נשואה במיטה הזוגית כשבעלה היה במילואים. היא היתה אחרי לידת תאומים ועזרתי לה. עכשיו זה נראה לי ממש מוזר).
תתייעצי איתה איפה יהיה לה הכי נוח- על הספה בסלון (תכלס, אין אף גבר בבית, לכאורה לא אמור להציק לה), על מזרון בסלון או בחדר ילדים.
אני בטוחה שהיא לקחה את זה בחשבון שהיא לא הולכת לבוא לאירוח ברמת בית מלון.
במיטה שלך..חיים של
ככה אני עשיתי כשישנתי אצל חברה והיא במיטה של בעלה.
ואם לא נוח לך אז היא לבד בחדר ילדים זה אחלה.
בסוף בחרתי בדרך הפחדניתאביטלי..
ואמרתי לה שאחד הילדים העלה חום אז לא רוצה שהיא תקח סיכון (היא לא מחוסנת)
בינתיים חיזלשנו את הערב וכנראה ניפגש מחר איפשהו
תודה על הרעיונות...
בינתיים חיזלשנו את הערב וכנראה ניפגש מחר איפשהו
תודה על הרעיונות...
אפילו את חמותיחדשה ישנה
אני מארחת בחדר ילדים... והיא לא צעירונת... אבל זה מה יש לי... משתדלת לעשות כמה שיותר נקי ואסטטי..
אם אין מקום באף חדר אז בסלוןשאלהקטנהאחת
או שתישן יחד עם הילדים בחדר על מזרון או מיטה מתקפלת/נפתחת.
ככה אנחנו תמיד עושים עם גיסות שמגיעות. מה הבעיה?
היא לא באה לבית מלון לא לכולם יש חדר אורחים םנוי בשלב זה של חייהם
או בסלון על ספה או מיטה או מזרון
הכי נורמלי בעולם
בחדר שלכם בעיני בחיים לא
לא שייך בכלל
ככה אנחנו תמיד עושים עם גיסות שמגיעות. מה הבעיה?
היא לא באה לבית מלון לא לכולם יש חדר אורחים םנוי בשלב זה של חייהם
או בסלון על ספה או מיטה או מזרון
הכי נורמלי בעולם
בחדר שלכם בעיני בחיים לא
לא שייך בכלל
נשמע לא נורא בחדר ילדיםאביול
אבל נשמע מטורף להצטופף כל הילדים בחדר הורים... אולי היא יכולה לישון עם חלק מהילדים? או שלא שייך?
למה שלא תישן בסלון? אן עם הילדים בחדר שלהם?חילזון 123
נשמע לי ממש הגיוני שתישן במיטה של בעלך. תפרידי מיטותמיקי מאוסאחרונה
ותחליפי מצעים כמובן
קרה לי גם כמארחת וגם כאורחת אצל אחיות שלי שבאתי לעזור כשהבעל במילואים (אמנם אחות זה לא חברה אבל עדיין)
קרה לי גם כמארחת וגם כאורחת אצל אחיות שלי שבאתי לעזור כשהבעל במילואים (אמנם אחות זה לא חברה אבל עדיין)
חששות מההנקהאמא טובה---דיה!
אני פעילה פה היום חחח
אמנם יש עןד יותר משלושה חודשים עד הלידה בעז"ה אבל נזכרתי בזה עכשיו ולא רוצה לשכוח ושזה פתאום יצוף לי אחרי הלידה...
אחרי הלידה הקודמת היה לי ממש ממש קשה עם זה שכל הזמן אחרי הלידה החזה שלי חשוף לכולם. יועצת הנקה, עוד יועצת הנקה, חמותי שנשארה לישון איתי בבי"ח בלילה הראשון ועזרה לי, אמא שלי שגם העירה לי שהיא חושבת שהמבנה של הפטמות שלי לא תקין והורידה לי את הלב למי תהום בערך (היועצת הנקה אמרה אח"כ שהמבנה תקין ב"ה אבל עדיין זה כיווצצ' לי את הלב והוריד לי את הבטחון העצמי...)
בקצור, מפחדת מזה עכשיו... הלוואי הלוואי שההנקה תלך לי שיא הבקלות אבל נראה לי שבימים הראשונים תמיד צריכים קצת עזרה...
האמת היא שעכשיו אני קולטת תוך כדי הכתיבה שההערה של אמא שלי הכי הפריעה לי ועדיין מפריעה לי. לא בא לי שאף אחד יראה אותי ויחשוב על החזה שלי את המחשבות שלי. זה שלי, של בעלי ושל התינוק ולא של אף אחד אחר!!
מה עושים?? איך להוריד את החסמים?? איך לא לפחד להיות חשופה בקטע הזה, כי ת'כלס הכי חשוב שבעז"ה אצליח להניק....
לא יודעת, אבל מבינה אותך. מאוד. זה כ''כ הגיוני....!♥️חצי שני
אוליבת 30
לא לחשוף לכולם.
יועצת הנקה, רק בהתחלה. וזהו.
את כבר יודעת להניק, בעצם תצטרכי רק ללמד את התינוק איך לינוק. זה יכול להיות קשה כואב, אבל זה לא מצריך שכל העולם יראה את החזה שלך.
אגב, לא בטוחה שתצטרכי בכלל עזרה. אולי כן תסתדרי כי שוב, את כבר יודעת איך.להניק.
תפקידי מההנקה הראשונה על תפיסה טובה של השד וזהו בעצם...זה העיקר...ואת זה אולי תצליחי לעשות לבד
יועצת הנקה, רק בהתחלה. וזהו.
את כבר יודעת להניק, בעצם תצטרכי רק ללמד את התינוק איך לינוק. זה יכול להיות קשה כואב, אבל זה לא מצריך שכל העולם יראה את החזה שלך.
אגב, לא בטוחה שתצטרכי בכלל עזרה. אולי כן תסתדרי כי שוב, את כבר יודעת איך.להניק.
תפקידי מההנקה הראשונה על תפיסה טובה של השד וזהו בעצם...זה העיקר...ואת זה אולי תצליחי לעשות לבד
אני לא בטוחה שאני יודעתאמא טובה---דיה!
את הגדול הנקתי עד הסוף רק עם פטמת סיליקון (נראה לי ששרירי הפה שלו חלשים, עד היום - בן שנתיים הוא מרייר כל הזמן) אז נראה לי שזה בגלל מבנה הפה שלו ולא בגלל מבנה החזה שלי. אבל בכל מקרה זה גם עושה לי חששות לגבי היכולות והמיומנות שלי...
אין סיבה לחשוף לקרובות כמו אמא או חמות.מיקי מאוס
אם לא נעים לך ואת צריכה עזרה תפני ליועצת הנקה. גם אם בגלל זה תשלמי על עזרה שאולי היית יכולה לקבל מאמא (ונשמע שלא ממש) ברור שזה שווה את המחיר של הביטחון והפרטיות שלך.
מול יועצת הרבה יותר קל כי זה כמו רופאה ולא מישהו מוכר. וכנראה גם יפיק הכי הרבה תועלת.
בלי קשר- כדאי למרוח קרם גוף או לנסינו או שומן אחר על הפטמות בערך מחודש שמיני , זה יכול בעז"ה לעזור לרכך ולהפחית כאבים
מול יועצת הרבה יותר קל כי זה כמו רופאה ולא מישהו מוכר. וכנראה גם יפיק הכי הרבה תועלת.
בלי קשר- כדאי למרוח קרם גוף או לנסינו או שומן אחר על הפטמות בערך מחודש שמיני , זה יכול בעז"ה לעזור לרכך ולהפחית כאבים
כל כך מבינה אותך. חיבוקפלא הבריאה
לגבי הערה שזרקו לך. א. הגוף שלך מושלם כמו שהוא. יפה ואהוב. מקווה שעלייך ועל בעלך.
ב. תדעי שגם לי אמרו שהמבנה קצת מוזר שהפטמות שקועות ואני לא אצליח להניק. שטויות. בשבועיים הראשונים הייתי טיפה שואבת לפני הנקה כדי להוציא החוצה את הפטמה. וזהו. בעקבות מפגש עם יועצת הנקה למדתי איך להניק. ומשם הכל היה תקין.
ג. הגוף משתנה מלידה ללידה. בקטע טוב. הגוף לומד ללדת, לומד להניק, המבנה משתנה בעקבות ההנקות שהיו.
בעזרת ה' תקווי לטוב.
והכי חשוב. אין שום צורך לחשוף את גופך אם את לא מעוניינת. הרבה פעמים מביך דווקא לנשים קרובות. ולרופאה/או יועצת הנקה שאת לא מכירה יותר קל. אם את צריכה עזרה תבקשי מיועצת הנקה או אחות. לא תפגשי אותם אחר כך ...
ובעזרת ה' ההנקות הבאות ילכו בקלות ובשמחה. בחיבור מענג ותקין.
ב. תדעי שגם לי אמרו שהמבנה קצת מוזר שהפטמות שקועות ואני לא אצליח להניק. שטויות. בשבועיים הראשונים הייתי טיפה שואבת לפני הנקה כדי להוציא החוצה את הפטמה. וזהו. בעקבות מפגש עם יועצת הנקה למדתי איך להניק. ומשם הכל היה תקין.
ג. הגוף משתנה מלידה ללידה. בקטע טוב. הגוף לומד ללדת, לומד להניק, המבנה משתנה בעקבות ההנקות שהיו.
בעזרת ה' תקווי לטוב.
והכי חשוב. אין שום צורך לחשוף את גופך אם את לא מעוניינת. הרבה פעמים מביך דווקא לנשים קרובות. ולרופאה/או יועצת הנקה שאת לא מכירה יותר קל. אם את צריכה עזרה תבקשי מיועצת הנקה או אחות. לא תפגשי אותם אחר כך ...
ובעזרת ה' ההנקות הבאות ילכו בקלות ובשמחה. בחיבור מענג ותקין.
וואי מבינה אותך כלכך. זה ממש שוק אחרי לידה אז בטח גםanonimit48
שרואים את החזה
ומבקרים את ההנקה
לי יועצת הנקה אמרה שהפטמות שלי גדולות מדי?!?!?! הזוי.. אבל זה לא היה נכון בכלל.
וגם לקחתי את זה קשה.
בלידה הזו בעז״ה תניקי בצורה הכי קלילה שיש אמן. תחברי מיד בלידה ואל תזיזי אותו ממך ויחד תלמדו מה טוב. ואנשים בכלל לא צריכים להסתכל לך על החזה. יועצת הנקה רק אם חייב ולא מתחבר טוב. ואמא בכלל לא צריכה..
ומבקרים את ההנקה
לי יועצת הנקה אמרה שהפטמות שלי גדולות מדי?!?!?! הזוי.. אבל זה לא היה נכון בכלל.
וגם לקחתי את זה קשה.
בלידה הזו בעז״ה תניקי בצורה הכי קלילה שיש אמן. תחברי מיד בלידה ואל תזיזי אותו ממך ויחד תלמדו מה טוב. ואנשים בכלל לא צריכים להסתכל לך על החזה. יועצת הנקה רק אם חייב ולא מתחבר טוב. ואמא בכלל לא צריכה..
חחח לי אמא שליאמא טובה---דיה!אחרונה
אמרה בדיוק ההפך, שנראה לה שהן קטנות מידי...
אוף,
איך משפט קטן יכול לערער, במיוחד אחרי לידה...
וואו זה מזה קשוח הקטע הזה...מצטרפת למועדון
גם לי היה קטע בסגנון עם אמא שלי שפשוט פגע בי מאד וגרם לי לבכות כמה ימים אחרי הלידה..
אין לי עצות יותר מדי חכמות. יודעת רק להגיד לך איך אני מסתכלת על זה. קצת מכבה רגש. מבינה שזאת הדרך להשיג את המטרה. כמו ביקור אצל גניקולוג או כמו מפגש עם בלנית. מסוג הדברים שחייב לעשות אותם אז פשוט קופצים למים. מנסים להוציא מזה את העוקץ ולחוות את זה בצורה יבשה.. אין ברירה.
אין לי עצות יותר מדי חכמות. יודעת רק להגיד לך איך אני מסתכלת על זה. קצת מכבה רגש. מבינה שזאת הדרך להשיג את המטרה. כמו ביקור אצל גניקולוג או כמו מפגש עם בלנית. מסוג הדברים שחייב לעשות אותם אז פשוט קופצים למים. מנסים להוציא מזה את העוקץ ולחוות את זה בצורה יבשה.. אין ברירה.
נניח שקופצים אליכם אחים/גיסים/משפחה/חברים לערב -אנונימית בהו"ל
מה אתם מכינים או מגישים להם?
בבית אנחנו לא שותים שתיה מתוקה וגם לא ממש קונים עוגות וכו' סתם ככה
מה כדאי להגיש?
בבית אנחנו לא שותים שתיה מתוקה וגם לא ממש קונים עוגות וכו' סתם ככה
מה כדאי להגיש?
קפהאין לי הסבר
ומכינים מהר עוגיות שוקולד צ'יפס או מפשירים שמרים. אפשר גם פירות חתוכים...
אפשר גם ירקות חתוכים עם גבינה וקרקרים
אפשר גם ירקות חתוכים עם גבינה וקרקרים
תלויPandi99
או קפה/תה וכמה עוגות ועוגיות (גם אם אתם לא מחזיקים בבית אפשר ללכת רגע לקנות, בהנחה שיש לכם סופר או מכולת קרובה). אפשר גם להחזיק במקום נסתר סליק עם כיבוד לאורחים
אם זה אנשים שאני ממש אוהבת ובא לי לפנק אותם, או כאלה שלא הגיעו הרבה זמן- אולי ארוחת ערב קלילה חלבית- סלט גדול, פשטידה/פיצות (אפשר גם פיצה פיתה- על פיתה מוכנה ואז זה עניין של שניה)
אם זה אנשים שאני ממש אוהבת ובא לי לפנק אותם, או כאלה שלא הגיעו הרבה זמן- אולי ארוחת ערב קלילה חלבית- סלט גדול, פשטידה/פיצות (אפשר גם פיצה פיתה- על פיתה מוכנה ואז זה עניין של שניה)
מקפיצהאנונימית בהו"ל
כשאחי הגדוך בא אלינו לפני שבועיים בערךסמיילי12
(רווק😱, חחח בא לבד.)
קניתי פיצות
בכללי עוגיות שאני מכינה/ קנויות.
ואם זה כזה בצהריים או בזמן ארוחת ערב אז מציעה להצטרף.
אפשר להציע שתיה חמה.
מים קרים.
ולקנות עוגיות/עוגות שיהיו בארון בדיוק למקרה הזה.
קניתי פיצות
בכללי עוגיות שאני מכינה/ קנויות.
ואם זה כזה בצהריים או בזמן ארוחת ערב אז מציעה להצטרף.
אפשר להציע שתיה חמה.
מים קרים.
ולקנות עוגיות/עוגות שיהיו בארון בדיוק למקרה הזה.
תלוי כמה זמן מראש יודעיםאנונימיות
אם ממש מעט מכינה סופלה זריז/ קראמבל תפוחים עם קפה ואולי קונים גלידה.
אם יותר כנראה שאכין ארוחץ ערב נחמדה-
שקשוקה עם לחמניות וסלט/ מרק, קיש, סלט יווני / בלינצסים/ תפו"א מוקרמים...
לרב חלבי/ פרווה.
אם יותר כנראה שאכין ארוחץ ערב נחמדה-
שקשוקה עם לחמניות וסלט/ מרק, קיש, סלט יווני / בלינצסים/ תפו"א מוקרמים...
לרב חלבי/ פרווה.
תלוי אחים שלי תמיד מעדיפיםאני זה א
אוכל אוכל שזה אומר בשר..
אבל לרוב מגישה מה שיש בבית תמיד יש עוגיות כלשהן ושציה אם אין מתוקה אז קפה/תה ..
היום כשאנחנו משפחה גדולה יחסית כבר אז תמיד יש מה להגיש גם נשנושים גם אוכל ממש בעבר היה לי מקרה לא נעים שבאו לבקר אותי דודים ומישהו מהם רצה תה וכנראה לא אוהב תה צמחים והתה הרגיל שלי היה באותה קופסא של הצמחים והוא סוג של כעס עלי ( לא התכוון מניחהשזו היתה סתם רגישות שלי של אחרי לידה) ואני זוכרת שנגמרו לי התיונים אז מזל שחברה שלי היתה גרה מעלי מהר עליתי לקחת ממנה תיונים חדשים..
אבל לרוב מגישה מה שיש בבית תמיד יש עוגיות כלשהן ושציה אם אין מתוקה אז קפה/תה ..
היום כשאנחנו משפחה גדולה יחסית כבר אז תמיד יש מה להגיש גם נשנושים גם אוכל ממש בעבר היה לי מקרה לא נעים שבאו לבקר אותי דודים ומישהו מהם רצה תה וכנראה לא אוהב תה צמחים והתה הרגיל שלי היה באותה קופסא של הצמחים והוא סוג של כעס עלי ( לא התכוון מניחהשזו היתה סתם רגישות שלי של אחרי לידה) ואני זוכרת שנגמרו לי התיונים אז מזל שחברה שלי היתה גרה מעלי מהר עליתי לקחת ממנה תיונים חדשים..
תלוי באמת באופי של האנשים, מציעה כמה רעיונותאני אמא
פופקורן זה ממש מהיר וקליל, פירות חתוכים זה מושלם, עוגיות מהירות הכנה (יש לי כמעט תמיד קמח מנופה במקפיא...), לקנות עוגה/ עוגיות/ גלידה/ חטיפים, פיצוחים.
הייתי משלבת כמה מתוך אלה כי נחמד שיש מגוון ואולי הם לא אוהבים משהו ספציפי
שתיה זה ממש בסדר להביא בקבוק מים קרים ולהציע שתיה חמה למי שרוצה. אם זורם לכם אפשר לקנות בקבוק מיץ/ קולה/ ספרייט אבל בעיני זה מיותר (אנחנו כן קונים לכבוד שבת, אבל ביומיום אין לנו ולא הייתי קונה במיוחד לאורחים שקופצים לבקר)
הייתי משלבת כמה מתוך אלה כי נחמד שיש מגוון ואולי הם לא אוהבים משהו ספציפי
שתיה זה ממש בסדר להביא בקבוק מים קרים ולהציע שתיה חמה למי שרוצה. אם זורם לכם אפשר לקנות בקבוק מיץ/ קולה/ ספרייט אבל בעיני זה מיותר (אנחנו כן קונים לכבוד שבת, אבל ביומיום אין לנו ולא הייתי קונה במיוחד לאורחים שקופצים לבקר)
תלוי אם זה בהתראה מראש או פתאומיחיים של
אם זה סתם קפיצה אז קפה ועוגה / עוגיות ביתי או קנוי בהתאם למצב המקפיא..
ואם זה ביקור ממש שהודיעו עליו מראש - אז ארוחת ערב קלילה.
אם יש התראה קצרה, אשתדל להכין עוגהחגהבגה
אם לא, שתיה חמה, פירות...
מים...מתואמת
חברים לא יקפצו סתם ככה, רק אחים שלי, ובד"כ זה לא עם התראה ארוכה מראש.
אז מציעה להם לשתות מים, מקסימום מיץ מתרכיז תפוחים, ואם במקרה יש בבית עוגיות או משהו אז מציעה גם - אבל אנחנו לא מסוג הבתים שערוכים תמיד לדברים כאלה... (אם יש ממתק כלשהו הוא בד"כ מתחסל מהר)
היו כמה פעמים שאבא שלי קפץ לבקר, וביקש ארוחה של ממש. הוא רגיל מאמא שלי שתמיד יש אוכל מבושל וטעים במקרר... עוד לא התרגל שאצל הבת שלו האוכל המבושל שבדרך כלל יש הוא אטריות או מקסימום אורז... לא נורא, בדרך-כלל הצלחתי לאלתר לו משהו, והייתה פעם ניסית אחת שבדיוק לפני שהוא הגיע הכנתי ארוחת ערב מושקעת מאוד לשם שינוי...
אז מציעה להם לשתות מים, מקסימום מיץ מתרכיז תפוחים, ואם במקרה יש בבית עוגיות או משהו אז מציעה גם - אבל אנחנו לא מסוג הבתים שערוכים תמיד לדברים כאלה... (אם יש ממתק כלשהו הוא בד"כ מתחסל מהר
)היו כמה פעמים שאבא שלי קפץ לבקר, וביקש ארוחה של ממש. הוא רגיל מאמא שלי שתמיד יש אוכל מבושל וטעים במקרר... עוד לא התרגל שאצל הבת שלו האוכל המבושל שבדרך כלל יש הוא אטריות או מקסימום אורז... לא נורא, בדרך-כלל הצלחתי לאלתר לו משהו, והייתה פעם ניסית אחת שבדיוק לפני שהוא הגיע הכנתי ארוחת ערב מושקעת מאוד לשם שינוי...
מים/מיץזמני לשליש1
או שתיה חמה ועוגיות בייתיות. תמיד יש לי בבית עוגיות. מיץ משתדלת לקנות קרטון שיהיה לאורחים. בבית לא שותים..
אם זורם לכם אלכוהול - יין / בירה ונשנושיםאנונימית בהו"ל
פיצוחים, חטיפים וכדומה
שתייה חמה- קפה, תה או מיםים...
אנחנו גם כמעט ולא שותים שתייה קלה...
אבל בד"כ יש לנו עוגיות וחטיפים בגלל הילדים
אפשר גם לשים צלחת עם פירות/ירקות חתוכים
ואם הם לא מודיעים לפני, לגיטימי שלא יהיה כל כך כיבוד....
אפשר פשוט להכין עוגהאביול
הלוואי 😅ברכת ה
אנחנו גרים באזור פריפריאלי. אין ביקורי פתע.....
אבל גם אם יהיה משהו, לא הייתי נלחצת.
כמובן תלוי באורך ההתראה ובזמן הפנוי, בהחלט לא הייתי נלחצת להכין משהו ביתי אלא אם הייתי ממש פנויה.
הייתי מסתדרת עם מה שיש בבית.
בדרך כלל יש בבית פירות, קצת פיצוחים, לפעמים יש בייגלה או משהו בסגנון. מוציאה מה שיש.
אם אורחים ממש חשובים ומכובדים הייתי כנראה עושה יותר מאמץ בהכנה או קניה במיוחד...
אבל גם אם יהיה משהו, לא הייתי נלחצת.
כמובן תלוי באורך ההתראה ובזמן הפנוי, בהחלט לא הייתי נלחצת להכין משהו ביתי אלא אם הייתי ממש פנויה.
הייתי מסתדרת עם מה שיש בבית.
בדרך כלל יש בבית פירות, קצת פיצוחים, לפעמים יש בייגלה או משהו בסגנון. מוציאה מה שיש.
אם אורחים ממש חשובים ומכובדים הייתי כנראה עושה יותר מאמץ בהכנה או קניה במיוחד...
בדרכ כללבשורות משמחותאחרונה
יש לי תרכיז של מיץ טבעי אז אני עושה בקבוק שיהיה במקרר. עוגיות ועוגות ודברים מיוחדים מכינה רק בבית, בעיקר לילדים אז כשיש אורחים מוציאה וגם פיצוחים/אגוזים/תמרים כי זה הנשנוש בבית בדרכ. להגיש פירות חתוכים זה אחלה.
אם ממש נתקענו בלי כלום.. וזה קורה.. קופצת לקנות כמה דברים רק לאירוח שלהם
אם ממש נתקענו בלי כלום.. וזה קורה.. קופצת לקנות כמה דברים רק לאירוח שלהם
למשהי יש רעיון איך להשיג את המספרמצטרפת למועדון
של מאור כהן איש הלגו?
פרטי הטלפון בפייסבוק שלו. צירפתי.אלישבע999
תודה ממש!מצטרפת למועדוןאחרונה
סדר יום לגיל שנתייםחדשה כאן 1
היי
אשמח להבין מאמהות שנמצאות בבית עם הקטנים בני השנתיים בבית מה הסדר יום שלכם ובעיקר מתי שנצ וכמה זמן הוא אורך
מרגישה שמאז שמלאו לה שנתיים הלכתי קצת לאיבוד 😥
תודה רבה
וגמר חתימה טובה 💗
אשמח להבין מאמהות שנמצאות בבית עם הקטנים בני השנתיים בבית מה הסדר יום שלכם ובעיקר מתי שנצ וכמה זמן הוא אורך
מרגישה שמאז שמלאו לה שנתיים הלכתי קצת לאיבוד 😥
תודה רבה
וגמר חתימה טובה 💗
גיל שנתיים זה תורה שלמה..אהבתחינם
אני לא בבית עם הבן שלי, הוא במעון וגם אני עובדת..
אבל בגדול-
בבוקר קמים, שוטפת לו פנים שיניים מחליפה טיטול, מביאה לו לאכול משהו בקטנה אצלנו זה מעדן תבחרי מה שטוב לכם..
אחר כך מוציאה לו משחק,
ובינתיים מכינה לו ארוחת בוקר
טוסט/ חביתה/ טונה/ סלט טונה/ ביצה קשה ואבןקדו/ ירקות/ גבינה/ טחינה/ חומוס…
אחרי שמסיים זה זמן שעושים משהו
יצירה/ בריכה/ משחק כמו פזאל או ספר של מילים
לקראת 12 וחצי שנה לישון צהרים
עד 2 גג 2 וחצי לא יותר.
מתעורר, ארוחת צהרים
שוב משחק
ואז לפארק/ או ללכת לשכנה עם ילדים באותם גילאים, שוב להעסיק במשהו פלסטלינה, להכין עוגה..
משחק שוב בזמן שמכינה ארוחת ערב
מקלחת, ולישון לקראת 8 ,8 וחצי…
זה גיל שואב, כל היום צריכים תעסוקה. אם את ניידת עדיף
לך לצאת איתו כמה שיותר הם אחרת ממש בחוץ…
אבל בגדול-
בבוקר קמים, שוטפת לו פנים שיניים מחליפה טיטול, מביאה לו לאכול משהו בקטנה אצלנו זה מעדן תבחרי מה שטוב לכם..
אחר כך מוציאה לו משחק,
ובינתיים מכינה לו ארוחת בוקר
טוסט/ חביתה/ טונה/ סלט טונה/ ביצה קשה ואבןקדו/ ירקות/ גבינה/ טחינה/ חומוס…
אחרי שמסיים זה זמן שעושים משהו
יצירה/ בריכה/ משחק כמו פזאל או ספר של מילים
לקראת 12 וחצי שנה לישון צהרים
עד 2 גג 2 וחצי לא יותר.
מתעורר, ארוחת צהרים
שוב משחק
ואז לפארק/ או ללכת לשכנה עם ילדים באותם גילאים, שוב להעסיק במשהו פלסטלינה, להכין עוגה..
משחק שוב בזמן שמכינה ארוחת ערב
מקלחת, ולישון לקראת 8 ,8 וחצי…
זה גיל שואב, כל היום צריכים תעסוקה. אם את ניידת עדיף
לך לצאת איתו כמה שיותר הם אחרת ממש בחוץ…
לגבי שנצברכת ה
ממליצה להיות קשובה לצורך של הילד. זה משתנה בין ילדים בגיל הזה. חלק זקוקים יותר וחלק פחות.
גם מנסיון שלי כדאי להשכיב בין 12-13, ושינה בין שעה-שעתיים. (כפוף כמובן גם לשעת הקימה בבוקר).
לראות איך ההתנהגות של הילד בשעות הבוקר המאוחרות, איך אחר הצהרים, ומתי הולך לישון בלילה ומתי קם בבוקר.
לפי זה לראות לכמה שנצ זקוק.
בהצלחה!
גם מנסיון שלי כדאי להשכיב בין 12-13, ושינה בין שעה-שעתיים. (כפוף כמובן גם לשעת הקימה בבוקר).
לראות איך ההתנהגות של הילד בשעות הבוקר המאוחרות, איך אחר הצהרים, ומתי הולך לישון בלילה ומתי קם בבוקר.
לפי זה לראות לכמה שנצ זקוק.
בהצלחה!
לדעתי בגדולבאר מרים
שנ"צ בגיל הזה מתחילה פחות או יותר 4 שעות אחרי הקימה ונמשכת שעה וחצי-שעתיים.