בן ה 8 חודש שלנו,
עם חום חמישה ימים
חום שמגיע למקסימום של 40.5
הרופאה לא ראתה כלום
שלחה לספירת דם - מצרפת תוצאות.
הילד מצונן, קצת משתעל - ריאות נקיות.
עם חום וממש חלש.
החום יורד עם נורופן (לא יורד עם אקמול נובימול וכדומה)
יש לי רופא רק בחמישי,
מישהי יודעת אם יש פה משהו חריג שכדאי ללכת בשבילו לטרם?
לדוגמה כדי לקבל מרשם לאנטיביוטיקה...
אולי זה מצביע על דלקת ועל צורך באנטיביוטיקה
את יכולה להתייעץ טלפונית עם רופא
הבת שלי הייתה עם חום של 40.8 יומיים סהכ נשלחנו לספירת דם, לא עברו 3 שעות וקיבלתי טלפון מהרופא שלנו, בגלל חריגות שהראו על זיהום חריג איפשהוא בגוף
התחלנו אנטיביוטיקה וב"ה זה עבר.
ממליצה למצוא תור טלפוני כמה שיותר מהר, אם כי הרופא אמור ליצור קשר אם יהיה משהו חריג באמת (כמו שאצלינו,ובחיים לא התקשרו אלי חוץ מהפעם האחרונה)
אף אחד לא יצר איתי קשר
אולי בגלל שחג והמרפאה סגורה
אם בבדיקת רופא הכל היה תקין
איזה זיהום זה יכול להיות?
נשמע לי ממש מלחיץ
במיוחד שהחום כל 6 שעות חוזר והחופ ממש גבוה (עכשיו היה 40.5, מלחיץ אותי ממש)
אפילו שיעול לא היה, עד היום אני לא יודעת איזה זיהום היה לה. אולי ישלחו אותכם לבירור אותנו לא שלחו.
גם המרפאה שלנו הייתה סגורה והרופאה התקשרה מהטלפון הנייד שלה, במקרים דחופים הם עושים זאת.
ביקשו שנעשה ספירת דם חוזרת לאחר שבןעיים, מחר בע"ה עושים
תעדכני מה הרופא אמר , בשורות טובות 🙏
עוד מעט אצא לטרם
וואי זה מעצבן!!! מקווה שנמצא מהר פתרון
שמתי כבר בבית שקית לאיסוף שתן, מניסיון עם הגדול לקח לנו נצח עד שהיה..
ינסו לאתר את המקור של הדלקת
לנו רק אחרי יומיים הרופאים האחרים התפלאו איך לא נשלחנו למיון
בשורות טובות🙌
בע"ה יהיה בסדר ולא ארוך מידי. ככה יוכלו למצוא איפה הזיהום ולהתאים אל האנטיביוטיקה הטובה ביותר.
רפואה שלמה!
עשינו צילום חזה ובדיקת שתן - תקין.
בדיקת דם נוספת - שוב מספר גבוה של הדלקת
הביאו לנו מרשם לאנטיביוטיקה בלי באמת לדעת מה המקור
נתחיל היום טיפול
תודה לכן על העזרה
מועדים לשמחה
טוב שהלכתם להיבדק. תראי מחר החום כבר ירד (לא לגמרי אבל יהיה הרבה יותר נמוך)
שירגיש טוב המתוק! 🌹
מעריכה מאוד, תודה לך!!
טוב לדעת שיש מי שמוכר וחושב עלינו
לגבי קטני, מאתמול ב''ה בלי חום
האנטיביוטיקה התחילה ''לעבוד'' דיי מהר (תוהה לעצמי אם זה ירד בגלל אנטיביוטיקה או סתם וירוס שהחליט לסגת)
בכל מקרה, פשוט מסיימים עם זה.
שאלה לי,
יש לנו תור לטיפת חלב באסרו חג
הוא יוכל לקבל חיסון בפרק זמן כזה קצר ממחלת חום + במקביל לטיפול אנטיביוטי?
אנחנו בעיכוב של חודשיים מהחיסון שהיה אמור לקבל בגיל חצי שנה
קשה להשיג כאן תורים ולא רוצה לוותר על זה בקלות.
האנטיביוטיקה מחלישה את הגוף.
לא הייתי מחלישה עוד יותר.
עד כמה שזכור לי רשמית מותר, אבל כשזה קרה לי פעם אז לא חיסנתי. חיכיתי שהוא יתאושש ויחזור לעצמו.
תקשיבי ללב שלך..
אגב, גם אצלינו היה פעם זיהום לא מוסבר והאנטיביוטיקה השפיעה מיד.
רפואה שלמה!!
ותמיד הרופאה אמרה לחכות עם החיסונים
אגב, הוא תיכף בן שנה ועד עכשיו לא קיבל חיסונים של גיל חצי שנה בגלל זה 🙄
הוא מרגיש טוב יום קודם החיסון הייתי עושה
פרט לחיסון נגד שפעת שיכול ליצור מחלה חדשה
(ככה עשיתי עם הילדים שלי והכל היה תקין)
שניה לפני חיסון של גיל שנה, הרופאה אמרה לנו לחכות שבועיים!
אתמול ביצענו ספירה חוזרת אחרי שבועיים ומראה שעדיין יש מדדי דלקת בגוף, אמנם בירידה אבל עדין הגוף לא החלים 100%
לא הייתי עושה,
זה לא סתם מחלת חום
בגלל שהחיסון של גיל שנה הוא חי מוחלש.
בשונה מהחיסון של גיל חצי שנה
אם יהיה צורך בטיפול, הם חייבים להסתכל על תוצאות של בדיקות דם
נראה שמצריך טיפול אנטיביוטי..
הבאה?
ואיך זה עובד עם הדרגות בתמת? אשמח ממש למידע ותובנות איתם
אני מניחה שכרגע אפשר להירשם רק אם יש מקום פנוי.
אבל יכול להיות שכרגע אי אפשר לעשות שום דבר, עד שיהיה את השלב הבא.
הכי טוב זה לפנות למנהלת המעון אליו את מעוניינת לרשום, ולשאול אותה.
האפשרות להגשת בקשה לקבלת דרגה, נפתחת בשלב הרבה יותר מאוחר. בדרך כלל לפני תחילת השנה, ולפעמים גם אחרי.
יש כמה קריטריונים כדי להיות זכאים לדרגה, כמו עבודה או לימודים של שני בני הזוג. ויש קריטריונים לקביעת גובה ההנחה, כמו גובה ההכנסות ומספר הנפשות.
מה בדיוק את רוצה לדעת?
כשאני מאכילה מבקבוק אני משתדלת לעשות איזה 4 הפסקות ולשים אותה לתנוחת גרפס שתוציא הכל ולא יהיה לה אח"כ גזים כואבים או גיהוקים - זה טוב??
בהנקה גם צריך לעשות את ההפסקות האלו? או שפחות?
היא תעצור מעצמה ולא תרצה להמשיך ואז תדעי שיכול להיות שיש לה גרעפס, תעשי לה הפסקת גרעפס, ואז תציעי לה להמשיך לינוק.
מזל טוב! 😃
בפועל בגיל גדול יותר זה כל שלוש שעות בערך. מי יותר ומי פחות
ובדרכ זה יותר.
לפי דרישה
אני בגיל הזה מציעה כל פעם דהתינוק מביע אי נוחות
ואיד הסימנים שעוזרים לזהות בגיל הזה, משחק עם הלשון מעיד על רעב
זה באמת אינטנסיבי בהתחלה...
אבל הוא חייב יותר אוכל כדי להתפתח בטוב.
הפרש של 4 או 5 שעות זה לא מספיק
התינוקי רגוע?
בדקת עליה במשקל?
זה מאד עמוס בחודשי חיים הראשונים...
הנקה בכללי היא לפי דרישה ולא לפי שעון. אבל בדרכ זה גג שלוש שעות בין הנקה להנקה
אצלי גם הרבה פעמים זה שעתיים בגילאים האלה.
מה יכןל לעזור לך?
כדי שיהיה לך כוח לתת לו את האוכל שהוא צריך.
אולי בין ההנקות שבעלך או מישהו אחר יהיה איתו ותוכלי לנוח?
אולי להעזר בתמ"ל?
עדיף לשלב תמל עם הנקה מאשר לא לאכול מספיק.
מציעה ללכת לטיפת חלב הם מאד יכולים לעזור.
מזל טוב ללידה והתאוששןת קלה והרבה כוח בעז"ה!!!
לק"י
אם התינוק פותח פערים בלילה, אז ביום אמור לינוק יותר.
כל כמה שעות הוא קם בלילה?
אבל ביום אפשר לקרוא ספר או לראות סרטונים ביוטיוב במקביל ( להדברות יש סרטונים ממש יפים של סיפורי השראה עם מורן קורס וחני ליפשיץ או כל מיני נושאים מעניינים עם אפרת ברזל).
אם את מאלה שפחות מתחברות.. זה ממש בסדר. לא לכולן זה ממש זורם בכיף.
לטעמי שווה להתאמץ, בהנקה יש כל כך הרבה טוב. ועם הגיל זה נהיה יותר קל, הנקות יותר קצרות. לדעתי את בערך בשלב הכי קשה..
אולי לשלב בקבוק יעזור לך?
אבל אח''כ זה ממש נהיה קל יותר,
התינוק לומד לינוק בצורה יעילה וארוחה אחת אורכת ממש כמה דקות, לעומת בגיל הקטן שזה יכול להיות 3/4 שעה...
את תראי שזה אפילו זמן בשבילך למנוחה ותהני מזה.
עכשיו הקטנציק שלך עושה מעבר בין העולם בו הוא נוצר בבטן שלך, לבין העולם החיצוני, וההנקה היא עמוד הבטחון שלו בעולם החיצוני, הוא מחובר אלייך בחזרה כמו במקור.
לא יודעת, אני פחות הטיפוס האימהי בגיל קטן
הייתם בטיפת חלב?
הוא עולה יפה במשקל?
כמה זמן נמשכת כל הנקה?
הוא נינוח בין ההנקות?
את לא חייבת לענות פה, אבל אלה שאלות שיכולות לכוון אם ההתנהלות איתו היא בסדר כי הוא עולה בקצב הגיוני במשקל ולא נראה סובל הרבה מהזמן. אם הוא דוקא לא עולה ולא נינוח אז יש סיכוי שהוא רעב או לא תופס כמו שצריך, ואז בהחלט כדאי לפנות ליעוץ הנקה או לוותר על ההנקה ולעבור לתמ"ל או לשלב הנקה ותמ"ל.
ואם את מרגישה שהאנרגיות שלוקחת ממך ההנקה לא משאירות לך כח, אז זה בסדר לוותר על ההנקה. אפשר לגדל תינוקות בריאים ושמחים גם בלי הנקה.
מזל טוב, גידול בנחת והרבה בריאות
כתבו לך פה לבדוק עליה במשקל ושהתינוק רגוע, אני רוצה להוסיף גם שצריך נראה לי 6 טיטולים רטובים ביממה (יציאות יכול להיות הרבה פחות אצל תינוקות יונקים ויכול להיות גם יותר, אבל שתן חייב להיות כמה פעמים ביום) וגם חוץ מזה שהוא רגע לבדוק שהוא לא ישנוני מדי, שהוא עירני לפעמים, לא זוכרת מה בדיוק צריך להיות בגיל הזה, זה עדיין גיל שישנים הרבה, אבל זוכרת שאצל הגדול שלי בגיל שבועיים הוא היה ישן כמעט כל הזמן והייתה לו צהבת כשהוא נולד, אצל הקטן הופתעתי כמה תינוק יכול להיות עירני כשאין לו צהבת. וצהבת גורמת להם לינוק הרבה פחות אבל צריך לינוק הרבה כדי שהיא תעבור.
משהו נורמלי
מכירות?
אמורה להיות שם שבת ומוצש ואמורה לטבול במוצש.
מה השעות פתיחה?
בית וגן שכונה גדולה.
אני אוהבת את בית לוי, הוא קטן ונקי ובלניות נחמדות. יצא לי כמה פעמים לטבול בשבת והיה ממש רגוע ונעים.
את יכולה להתקשר לשאול על שעות פתיחה מדויקות,
מקווה טהרה בית וגן בית לוי
+972 58-768-7610
מקווה בית לוי - חיפוש ב-Google
יש עוד מקווה ברחוב שערי תורה שהוא המקווה המרכזי של השכונה אבל לא יצא לי להשתמש בו.
את השעות
זה הכי חשוב
ויש שערי תורה למעלה של בית וגן
עכשיו קיץ אז פתוח יחסית מאוחר
כדאי להתקשר
לא מכירה אותו רק יודעת שיששם
מקווה נעים?
מתוחזק?
מהממים
הסגנון הוא לפי האזור
הבן שלי סובל מעצירויות. לא משהו חדש..
מרגיש לי שהמערכת עיקול שלו מאוד רגישה. ברמה שאם אוכל זה יכול לגרום לו לעצירות. למזלי אוהב מיץ שזיפים.
עכשיו עם המצות - זה לא עוזר...
שילבתי לו תקופה יותר סיבים, לחם מלא, פירות וירקות.... לא ראיתי שינוי משמעותי.
דיברתי על זה עם הרופאה, היא אמרה לי לתת נורמולקס במשך חודשיים שלוש כדי להרגיל את הגוף ליציאות רכות. במיוחד בתקופה שרוצה לגמול אותו (רציתי לפני פסח אבל היה חולה. אז זה יחכה לקיץ ...) לא יודעת מה אני חושבת על הפיתרון הזה.
ובכללי - זה משהו שיהיה לו לתמיד?
מישהו חווה את זה עם הילדים?
השתמשתי לבת שלי תקופה בפגלקס עד שעברו העצירויות.
היא למדה לא לפחד מיציאות, ואז הפסקנו בהדרגה.
החזיר לה ולנו את השפיות לחיים.
זה ממש סבל, אני לא הייתי מחכה עם זה.
זה באמת סבל.
נותנת לו כשמרגישה שממש צריך.
שלא יסבול. ומיץ שזיפים.
את לא צריכה לחשוש מלתת לו
לעצירות יש השלכות על השרירים באזור פי הטבעת ואם זה ממושך אז עדיף להשתמש בנורמלקס
מה ששמעתי פעם מחברות רוקחות, שבגלל זה נותנים את התרופה לתקופה ארוכה. זה כל פעם ממיס קצת את הגוש עד שמשתחרר
שתי רופאים וגם האחות
אמרו שזה ממש לא בריא
ורק לשנות תזונה
נשמע שהאוסתאופתיה נכנס חזק בשנים האחרונות.
המליצו לי לצינור לריפלוקס. בסוף לא עשיתי.
נתת כיוון מחשבה אחר.
תודה!
עבר עם טפטוף חלב אם לעיניים.
הרופאה נתנה כן טיפות, אבל לא השתמשנו.
ולעשות עיסויים במעלה האף (הוא הראה לי איך).
במקרים חמורים צריך לפעמים ניתוחון לפתיחת צינורית הדמעות, אבל ב"ה נראה לי שאנחנו רחוקים משם... (וגם עושים את זה בגיל גדול יותר)
יש לי איך להתפרנס מזה?
טובה בלארגן דברים, בלהפיץ, בלסדר נתונים..
טובה בהכלה רגשית, ויש לי סבלנות.
הוראה מעניינת אותי אבל מרגישה שזה כ"כ תלוי מקום,
מנהלת, תלמידות, והיו לי כבר חוויות מתסכלות..
אני מלאה באידיאלים וגדלתי בתנועות נוער,
לא יודעת מה לעשות..
אוהבת ספרים ובחיי שלבלות בספרייה היה מקסים בשבילי!
איך מתקדמים?
בתים
אני יודעת על 2 כאלו. נראה שזה יכול להתאים לך
והתשלום מן הסתם גבוה ומתגמל יותר מהוראה
כדאי לנסות לפתח את זה בנוסף לעבודה קבועה ומשכורת כמו שצריך.
שווה לך לברר על יעל זלץ, היא מומחית לסדר ואירגון ויש לה סדנאות שמלמדות אותך איך להתעסק בזה
יעוץ אירגוני מתאים גם לפן הארגוני היעיל המסודר
וגם לפן האנושי שציינה שטןבה בו וקשר עם אנשים והקשבה
טפשר פקטי וטפשר לעבוד בחברות וארגונים
אז ככה- יש לנו 3 בנים, מאוד רוצים עוד ילד.
התחלנו תהליך עם מישהי שעוזרת במעקב של ביוץ ותזמון יחסים כדי להעלות את הסיכויים לבת. כבר 4 חודשים של כשלון בכניסה להריון... (ה3 הקודמים ב"ה על הפעם הראשונה...) היא אומרת שהממוצע להצלחה הוא 9 חודשים אצלה, ויש לה סטטיסטיקה טובה.
ממש ממש מתלבטת מה לעשות, בעלי מבחינתו לא לחוץ לו בכלל בת. הוא רוצה להפסיק את התהליך ומה שיהיה יהיה.
אני... מתלבטת... רוצה בת מאוד, מצד שני, בזמן האחרון משלימה יותר עם אפשרות שיהיו רק בנים, ורואה בזה את הצדדים החיוביים ואפילו נהנת מהחבורה הזאת שלי.
מפחדת שבטווח הארוך, יום אחד אסתכל אחורה ואגיד חבל שלא התאמצתי עוד קצת, שלא נתתי הזדמנות. צצד שני- לא רוצה רווח גדול מידי בין הילדים וקצת מתחילה לפחד מהפער הזה... לא יודעת כמה זמן יקח, ואף אחד לא מבטיח שיצליח. ויש בי צד שאומר שתכלס אם ה' ירצה שיהיה לי בן, יהיה לי בן לא משנה מה, ואם ירצה בת, תהיה בת לא משנה מה.
בקיצוררר אשמח לתובנות, הערות, הזדהות.... יש פה מישהי שעשתה תהליך כזה? עבד? כמה זמן לקח? יש כאלה שהתחילו והתיאשו?
שאת הולכת אליה.
זה קשוח מאוד למי שלחוצה ממש להריון, ובמיוחד כאשר מנסים בת, כי אז מתרחקים מאוד מהביוץ מה שדי מוריד את הסיכויים להריון בכלל.
האמת שאני נכנסתי להריון מאוד בקלות גם אצלה, על החודש הראשון
אבל עברתי הפלות והריונות כימיים אחד אחרי השני
באיזשהו שלב החלטתי לרדת מזה כי הרגשתי שזה לא נכון עבורנו ההתערבות הזאת.
אני לא חושבת שזה דבר לא נכון לעשות באופן כללי,
אני דווקא שמחה שהגעתי למסקנה הזאת אחרי זמן מה ותהליך שעברתי אחרת הייתי כל הזמן במחשבות על זה מה היה אילו ואילו.
ב"ה נולד לנו בן חמישי לפני שנה
ואני משוגעת עליו ושמחה איתו כמו שלא היה לי אף פעם. לא יודעת להסביר. נראה לי שההשלמה הזאת שהגעתי אליה עשתה לי טוב ואני פשוט שמחה ורגועה ולא להוטה אחרי בת, לפחות לא בשלב הזה של החיים.
יש לי חלום לבת אבל זה לא בוער לי הכאן ועכשיו. וגם כנראה באיזשהו מקום השלמתי עם זה שאולי באמת יהיו לי רק בנים.
ממש מתחברת למה שכתבת.. תודה..
אולי באמת נפסיק.. מרגישה יותר שלימה מאשר כשהתחלתי את התהליך הזה...
אבל אחרי 4 היא הגיעה
בלי מאמץ מיוחד...
הבלנית אמרה לי פעם אחת תשכבי על צד שמאל שיצא לך בת ויצא בן 
אחרי הבת רציתי עוד אחת ובעלי שאל מה תעשי אם יהיה בן
אמרתי לו שאגדל אותו בשמחה בשמחה ואהבה העיקר בסופו של דבר ילד בריא
ויצאה עוד בת
עכשיו בקשתי בן
נראה מה יצא בסוף- כי העובר דרך אולטראסאונד רגיל לא מראה מה הוא
ומחכה לתור לסקירה לדעת בוודאות
שאחרי ארבעה בנים, היא וחמי עשו כל מיני דיאטות מיוחדות ושטיפות עם חומץ ודברים כאלה, וכשהיא נכנסה להריון, היא בחרה לא לדעת מה יש לה, ועברה הפלה בשבוע 18. אז עד היום היא לא יודעת אם זה עזר.
בהריון אחכ לא עשו כלום, והיא השלימה עם זה שיבוא בן חמישי, וב"ה נולדה גיסתי היחידה (והמהממת😍).
היא אומרת שמה שבאמת עזר זה התפילות לקב"ה שיזכה את חמי במצוות פרו ורבו (לפי הדעה שפרו ורבו זה בן ובת
).
וזה שב"ה בקודמים נכנסת להריון בפעם הראשונה זו זכות, אבל זה ממש לא מובן מאליו, וגם אם תפסיקי את התהליך לא אומר שישר תיכנסי להריון
בסוף זה הכל סטטיסטיקה... ומלמעלה.
ההתלבטות כמה לנסות להתערב וכמה לתת להוא שם למעלה לעשות את שלו. וכמה בכלל באמת יש לנו השפעה בכלל...
אז הבן בן שנה עם אסתמה של העור, נעקץ מלאאאא וכל עקיצה מתנפחת והוא ממש מסכני
מה אפשר לעשות?
ניסינו מנורה כחולה ואלטוש- לא עוזר
קנינו מנורת ריח כזאת לחשמל ואז ראינו שזה מגיל שלוש וגם עושה ריח נוראי בחדר
המלצות פליז🙏🏻
*לעשות רשת לחלון יקר לנו
ולשים אותה על החלון. להדביק אפילו.
יש היום רשתות שקונים עם מדבקות
לגבי העריצות - ממליצה על פניסטיל ג׳ל או משחת ארניקה
להפעיל מאוורר באיזור.
למרוח תחליב סנו די.
תקני איכותי. אני אישית משתמשת בשל מיכל סבון טבעי.
עוזר ממש
אני זוכרת שיש שמן ציטרונלה שדוחה יתושים
ולדעתי יש עוד
תבדקו קצת מה מתאים...
אני לפעמים מרגישה שזה כן.
כשהיינו אצל ההורים שלי בחג, אמא שלי אמרה לי את המשפט הזה כי אמרתי לה ששיתפתי אותה מוקדם על ההריון (שבוע 6)
ועכשו אני בשבוע 12 ולפעמים אני מרגישה שהם מצפים ממני לתפקד כרגיל ומה לעשות שאני עם הקאות וחולשה לפעמים וגם עוד ילדים בבית.
והיא אומרת שכשהיא היתה בהריון היא תיפקדה כרגיל ואני ממש זוכרת שלא. שהיא נחה הרבה ואמרה הרבה שהיא לא מרגישה טוב.
אז בסדר זה לא מחלה, אבל מותר לי לפעמים לא להרגיש טוב, לנוח ולעזור פחות כשאני מגיעה להורים.
אני רואה את הגיסות שלי שמאז שהן ילדו עוזרות פחות וממני מצפים יותר וזה מפריע לי.
כשהיינו שם בחג ביקשתי מבעלי שיעשה דברים במקומי אבל סתם מעצבן אותי באופן כללי שאנשים לא מבינים שלאישה בהריון ובמיוחד אחת שמקיאה יותר קשה לתפקד.
וגם אם זה לא מחלה אז אני יותר לא מרגישה טוב מבדרך כלל.
ועוד נקודה, שכשהיא לא מרגישה טוב היא מצפה שירחמו עליה ויעזרו לה וכשאני לא מרגישה טוב בקושי מותר להגיד מילה
כי פשוט חוץ מבעלי ממש לא אכפת לי מה אחרים חושבים על התפקוד או אי תפקוד שלי,
ולא מעניין אותי מה ההגדרה המילונית שלהם להריון ולמחלה.
אם אמא שלי תגיד שהיא בהריון עשתה הכל רגיל, זה לא יעורר בי אי נוחות על זה שאני נחה,
זה בעיקר ישמח אותי שהעולם התקדם בקטע פמיניסטי והיום אשה לא צריכה לתפקד בהריון כאילו שהיא לא.
אם למישהו לא מוצא חן בעיניו שאני נחה, הכל בסדר לא חייבים לארח אותי.
אם בא לי לנוח אני אנוח בלי קשר להריון. גם אם אני מקיאה וגם אם לא. אם הגוף שלי מאותת לנוח, נחים. לא צריך להתפלסף על הגדרת מחלה בשביל לנוח.
וממש לא מעניין אותי מה הגיסות שלי עושות, זה לא פקטור בכלל.
כמו שלא אכפת לי מה השכנה עושה..
אני יודעת מה הכוחות שלי ואני מחליטה מה לעשות או לא לעשות וזהו. ומי שרוצה להתלונן/ לצקצק
בבקשה שיעשה מה שבא לו.
שזה לא מחלה אבל זה בהחלט יכול להיות תקופה קשנ שצריכים בה יותר עזרה והבנה וחיבוק..
חיבוק גדול והרבה כוחות בעז"ה!😀
בגלל מה שכתבת בשורה האחרונה- זה אופי מתלונן, אבל לא ממש מכיל את האחר...
זה קשה להתמודד עם זה כשאת זו שצריכה את ההכלה...
חיבוק!
אולי הריון זה לא מחלה, אבל זה בהחלט מוגבלות.
חיבוק!
זה ארוך מאוד
עד שהבחילות נרגעות מתחילים כאבי גב ורגליים
עייפות וחולשה
מורכבות נפשית
ולצד הכל צריך לתפקד כרגיל
קשה
גם לי קשה כרגע
ומאוד מבאס שאין לגיטימציה להרפות
למשל כשאני תולה כביסה ומקפלת ומכינה אוכל אני ממש מרגישה שמגיעות לי תשואות
אבל בעלי רואה את זה כממש התנהגות רגילה
ולא עוזר כמה שאני מסבירה לו
את לא צריכה אישור מאף אחד לאיך שאת מרגישה
אני זוכרת בתחילת אחד ההריונות הייתי מרגישה כאילו יש לי חום, חולשה וצמרמורות, אני כבר לא מדברת על הריונות עם בחילות..
מזכיר לי שתמיד היו אומרים שמחזור זו לא מחלה.. וואלה לא בהגדרה אבל אפשר להרגיש הרבה יותר נורא מסתם וירוס כשאת במחזור.. אני אעיד. אבל נו בסדר , זר לא יבין זאת
כל הריון שלי היה מחלה והיה שלב שהפסקתי להסביר את עצמי או להקשיב לאנשים שניסו להתערב במה שאני אעשה/ לא אעשה ותכלס רוב ההריונות הייתי בפעילות מינימלית ופסק זמן מהחיים הרגילים
כל בנאדם אחר שהיה מרגיש בחילות חולשה סחרחורות וכאבים היה שוכב במיטה אבל רק מנשים מצפים למשהו אחר, אני שמתי על זה פס, גם אם זה הגיע מנשים אחרות שמתכחשות למצב הזה.
אוהבת לקרוא אותך❤️
לא מבינה למה נשים מתעקשות לתפקד כרגיל בהריון. אצל רובנו זה מחלה לכל דבר עם שלל מיחושים וכאבים.
מאחת שנמאס לה כבר לשמוע את זה🥴
הייתי צריכה בעיקר לפרוק,
מבאס אותי שאת הגיסות שלי היא מבינה יותר ויותר מתחשבת וממני היא מצפה לתפקד כרגיל,
אבל לפחות אני רואה שזה לא פינוק וזה הגיוני שאני נותנת לעצמי לנוח.
היום היינו בבית ועשיתי דברים בבית והרגשתי מותשת,
גם אצלי בעיקר עד חודש רביעי אני לא מרגישה טוב ואח"כ יש שיפור רציני.
אז באמת תודה! זה כיף שיש מקום שמבינים אותי ותומכים בי ❤️
תודה לקבה על הילדים והכל
אבל הריון זה 9 חודשים לא פשוטים, הגוף עובר טלטלה גדולה,
לא צינון של 10 ימים . זה המון חודשים מורכבים נפשית ופיזית
תעשי מה שטוב לך . חיבוק.
אם ברגיל אני מתפקדת 120%,
בהריון אני 30%.
סובלת מכל מיני תופעות וכל כולי חתיכת אישה בהריון.
כל אחת חווה את זה אחרת.
אני לא מתנצלת. זה המצב. נעזרת ממי שעוזר בשמחה ומי שלא מבין - פחות משתפת.
מקווה שתמצאי בסביבה שלך אנשים שיבינו ויכילו.
באמת
הריון זה אשכרה תקופה שאני מתמקדת בלשרוד
זה ממש קשה
ולא פשוט כשהסביבה לא מבינה.... חיבוק
מה שהכי חשוב שאת ובעלך מבינים שזה אמיתי ולא צחוק ומפרגנים לך מנוחה
בהחלט אפשר לקרוא לזה מחלה.
בן אדם רגיל שמקיא כמה פעמים ביום, מרגיש חולשה וסחרחורות
יקרא לעצמו "בריא"?? ימשיך לתפקד כרגיל??
מספיק שיהיה לו אחד מאלו והוא כבר ילך לרופא, יבקש בדיקות דם, אולי יקח יום מחלה..
אם את לא מרגישה טוב ולא מסוגלת לעבוד, מכל סיבה, הגיוני להיות בבית אם יש לך זכאות לימי מחלה. לא משנה מה הסיבה לדעתי
בהריון צינון הוא אפילו יותר קשה כי נמנעים מכל מיני תרופות אז בכלל
אני לא יכולה לקחת מחלה על כל פעם כזו.. בפעם הזו ספציפית זה כנראה היה בגלל וירוס כי זה בא ביחד עם הצינון והיה ככה לעוד אנשים אצלנו.
וכן. באמת סיוט.. אין בערך מה לעשות חוץ מתה
אני מתפקדת בהריונות בד"כ לגמרי כרגיל
ומעצבן אותי שמרחמים עלי (בפרט שהרחמים לא עוזרים. רוצים לעזור? בואו להשכיב לי את הילדים).
א ב ל
זה שההריונות שלי סבבה בד"כ לא אומר כלום על הריונות של אחרות. וכן להיפך.
ההריונות של חמותי היו מזעזעים. מבחינתה הריון=חוסר תפקוד. אז מה? זה אומר שאני לא יכולה לחתוך סלט כשאני אצלה?
אם ההריונות של אמא שלך היו קלים זה אומר שגם לך קל? מה הקשר??
אני לא מקיאה, אין לי בחילות, ההמוגלובין שלי תקין עד הסוף. יש לי טיפה תופעות פה ושם אבל לא משביתות או משהו כזה...
ופתאום בהיריון השישי צנח לי ההמוגלובין, הייתי חלשה ועייפה, סבלתי מחום בקטע אחר. היה היריון סיוט. ומאז אני מוצאת את עצמי מרחמת על נשים הרות, אבל מזכירה לעצמי ש- מה אני יודעת על ההרגשה שלהן? רק מה שהן אומרות.
בבאר שבע??
אני רק שומעת כמה מפוצץ וכמה לא ללכת
מה אני עושה עם 3 כרטיסים שקניתי ב150???
פעם ראשונה שאני מחפשת אטרקציות לילדה ולא ולזוג, מרגישה חדשה ממש
ואז החלטנו ללכת למקום אחר ולא לחכות עוד המון זמן בכניסה עצמה,
אבל לא קנינו כרטיסים מראש.
בקיצור אם אתם מחליטים כן להגיע, תצטיידו בהרבה סבלנות.
לק"י
המקום גדול, כך שלא בטוח שהצפיפות תהיה מורגשת.
קנינו כרטיסים מראש בשושן פורים, והכניסו אותנו מכניסה אחרת. פשוט קראו לנו.
יש מצב שגם אנחנו נבקר שם השבוע.
אולי פחות עמוסים.
ביום שני הגענו כמעט עד למדבריום וחזרנו הביתה כי כל האזור היה פקוק והגענו מאוחר יחסית. בקשנו שינפיקו לנו כרטיסים להיום וזה טופל במייל ממש ממש מהר.
מי שמגיע מרחוק ברכב מומלץ להגיע מוקדם.
ביום שפתחתי את הניק מילאתי שאלון דיכאון באינטרנט יצא לי דיכאון בינוני...
עכשיו אני כבר מרגישה שוב נורמלי, שולטת בעצמי הרבה יותר, נוכחת ברגע הרבה יותר, יש לי אנרגיות יותר, הלוואי שימשיך ככה!
זה לא משהו שעובר תוך יום או יומיים. זה יכול להתאפיין בפרץ של כמה ימים טובים יותר או מלאי אנרגיה יותר, וזה עדיין ממש לא אומר שהדיכאון עבר.
אני כותבת מניסיון.
רז אם באמת יש לך דיכאון, אני חושבת שלא כדאי ליפול לאשליה שעכשיו הכל טוב, או שעכשיו זה בידים שלך להמשיך להיות שמחה וחזקה. כי דיכאון הוא ממש לא בידים שלנו.
ממליצה לך לפנות לטיפול תרופתי\פסיכולוגי.
תרופתי, זה יכול להיות אפילו כדורים פשוטים מאוד כמו ציפרלקס, שאפשר לקבל אותם מהרופא משפחה, והם יכולים פשוט לשנות חיים.
סליחה שאני ככה מורידה 😒 אבל כותבת באמת בשבילך.
וגם, הייתי בוחנת אם ה״דאונים״ הם סביב תקופות הורמונליות יותר כמו ביוץ או ווסת
פעם ראשונה שעלתה לי המחשבה שהנה הדיכאון חוזר לחיים שלי הייתה באמת כשהיינו אסורים, לא זוכרת אם בווסת אבל באזור. אבל מאז הוא לא מחזורי כל כך, הוא די סטטי או מתגבר, פעם ראשונה שאני מרגישה שיפור זה עכשיו.
כבר אתמול בערב אחרי שבצהריים כתבתי את זה, היה לי כזה פרץ של בכי, בערך שעה בכיתי.
אבל כבר הרבה זמן לא הרגשתי שאני אני ובימים האחרונים כן.
אני חושבת שהשינוי לטובה התחיל פחות או יותר כשפתחתי את הניק הזה ושיתפתי מה עובר עלי, ופתחתי מול בעלי ושיתפתי אותו ופתאום אחרי כמה ימים שמתי לב שרגע! אני מרגישה טוב יותר!
אז נכון שיש גלים, לא הכל עבר ותודה שאת כותבת לי שזה גם לא בהכרח יהיה בידיים שלי להיות שמחה וחזקה. באמת תודה שכתבת את זה.
אמא בדיכאוןכאילו מרגיש לי מגוחך לבוא עכשיו לרופא ולהגיד לו שיש לי דיכאון כשעכשיו ספציפית הכל בסדר איתי (כמעט) אבל את צודקת שזה כדאי
ולכן זה הגיוני לבוא להגיד שאת מרגישה שאת בדכאון כי יש לך גלים של בכי מתפרץ, עצבות, ושלל תסמינים נוספים
זה לא סותר טיפול.
הסרט המוכר
*ליל הסדר עם הסולטן*
פסח - ליל הסדר עם הסולטן הסרט המלא - עטרת ספרים הוצאה לאור
*שימו לב שזו האופציה היחידה החוקית לצפיה בסרט.
מוזמנים להעביר הלאה ושיהיה חג שמח!! 🥂🇮🇱
הוצאת עטרת
הבייבי בן 11 חודשים (ואיך שהזמן טס!)
לפני בערך חודש הוא קיבל אנטיביוטיקה בזריקה לערך
(ואח"כ עוד טיפול של אנטיביוטיקה לווריד ועוד, אבל לא נראלי שזה קשור)
ולפני כמה ימים שמתי לב שבמקום של הזריקה יש לו כמו גולה כזו.
לא רואים את זה כל כך, וזה לא בצבע מיוחד, מרגישים רק במישוש.
מישהי מכירה משהו כזה?
מה אני אמורה לעשות עם זה?
אחרי אחד החיסונים.
הרופאה אמרה שלפעמים זה קורה ויעבור.
וכך היה..
תודה!
אחותי כשהיה קטנה חטפה איזה זיהום בגלל חיסון שנעשה בצורה לא מספיק סטרילית.
אוף.
משום מה בעלי חשב שאם הוא ירכיב מצלמת דרך ומסך ברכב שלי, זה ישמח אותי.
וזה מכעיס אותי נורא נורא.
כאילו הייתי מעדיפה פי מליארד לקנות בכסף הזה עוד מטפחות שאני ממש רוצה כבר חצי שנה ומתקמצנת על עצמי.
זה כמו שאני אקנה לו דפים צבעוניים, למה שזה ישמח אותו?
ועוד שהוא בכלל לא נוהג ברכב שלי, ויש לו תקלות אחרות שמפריעות לי באמת.
שמחה מאוד לשמוע, ב"ה
המון ברכה והצלחה 🌹
אני בדיכאון. קל, קליל אפילו, תהיו לידי, לא תרגישו. רק אני מרגישה. והילדים, אוהוהו מרגישים...
אני אמא איומה, סבלנות אפס, כועסת עליהם על כל דבר קטן. היום ביקשתי מהם לצאת מהבית, אפרוחים קטנטנים, תינוקות, פשוט הרגשתי שיותר מסוכן לנפש שלהם להישאר איתי מהסכנות שאולי קיימות בחוץ. בן שלוש פתח שקית של קוסקוס, הוא חשב שיהיה פתח קטן אבל השקית לא התחשבה בו ונקרעה, התפזר קצת קוסקוס בסלון, טיטאתי, אספתי לשקית סנדוויץ' את מה שנשאר וכאורה נגמר הסיפור. אבל לא, מבחינתי זה היה שבר, צעקתי עליו נורא, מסכן שלי. כל היום אני צועקת עליהם, לפעמים מושכת ביד, קצת אלימה.
אחר כך יש לי מצפון מטורף, אבל בזמן אמת, אין לי שליטה, זה סוף העולם אצלי.
מסכנים שלי, שמישהו יתן להם אמא נורמלית וחומלת...
ב"ה 🙏
משמח מאוד לשמוע
בזמנו שחיפשתי מידע על סחרחורות היה כתוב שצריך לטפל בחרדה ואם יש משהו פיזי שגורם לסחרחורת צריך לטפל גם בו, בו זמנית עם הטיפול בחרדה, כי אחד מזין את השני.
יש מצב שהחלפה תעזור
וגם לי זה נראה תסמין של החרדה
יש לך לחץ דם נמוך? את שותה מספיק מים? בהריון?
אבל אם את חוששת שהגורם הוא פיזיולוגי, הכתובת המתאימה זה רופא א.א.ג. (אם הבנתי נכון ומדובר בסחרחורת מסוג שאת מרגישה שהעולם מסתובב סביבך, כמו אחרי קרוסלה. אם זה יותר חולשה ושחור בעיניים אז אפשר להתייעץ עם רופא משפחה).
בגדול אין שום סיבה שמשהו יקרה בעקבות סיבוב ברכב. ואם לא היה שום דבר לפני כן, אז יכול להיות שזה באמת חרדה ולא משהו פיזיולוגי.
אבל אולי שווה לך לקבוע תור להיבדק, רק כדי לדעת אם זה הכיוון, או שמבחינה פיזיולוגית הכל בסדר והטיפול צריך להיות בכיוון הנפשי.
רוצה לפרט למה זה גורם לך לחרדה?
מה בדברים שכתבתי מפחיד אותך?
כי אותי זה מרגיע לברר מבחינה רפואית.
אין בדברים שלי שום אבחנה או שום כיוון לאבחנה מכל סוג שהוא.
ואם זה לא מה שחיפשת - אז את ממש יכולה לדלג הלאה.
מכירה מקרוב..
סיכוי גדול שמה שקרה זה שקמת מהר ואז נהייתה לך סחרחורת שהכניסה בך קצת חרדה שגרמה לעוד סחרחורת וזה מעגל כזה..
לא נשמע לי בעיה בכלל.
חיבוק גדול. חרדה זה קשוח.
הלוואי שתמצאי את הדרך לצאת מזה מהר ובקלות.
תהילים אחד שארגיש טוב ואשן רגועה בע"ה ממש אודה לכן ...
ממש מתחשק לי עוגה עם חלווה. עדיף עם אפיה.
יש למישהי מתכון שמתאים לפסח?
כמו עוגת שוקולד פירורים,
רק במקום השכבה של השוקולד לפורר חלווה (אפשר גם אגוזים קצוצים/ קוקוס), ומעל פירורים. יאמי.
פליימוביל
עמי חכמי
משחקים של חיים שפיר הולכים אצלנו המון!! מתאים לגיל שלה- פיקולינו, מישהו לעוף איתו, קלאק קלאק, מצד שני
הרבה זמן לא הייתי פה, כי לא היה לי כל כך רלוונטי 🫣
אבל עכשיו אני לקראת הוצאה של ההתקן (הורמונלי - מירנה) ואשמח אם תוכלו לענות לי לכמה שאלות.
למה לצפות מייד אחרי ההוצאה של ההתקן? יש דימומים? אם כן, למשך כמה זמן?
כמה זמן אחרי הוצאת ההתקן חוזר המחזור?
המחזור חזר לכן מייד בצורה תקינה אם אותה כמות דימום, ואותו הפרש בין המחזורים, כמו שהיה לכם לפני ששמתם את ההתקן?
שאלת בונוס, תוך כמה זמן אחרי הוצאת ההתקן נכנסתם להריון?
הוצאתי את ההתקן, תוך כמה שעות התחילו לי כאבי בטן, אחרי יום התחיל דימום.
הדימום היה כמו מחזור.
הריון חודש אח"כ- התאריך ווסת אחרונה הוא יום אחרי הוצאת ההתקן
בהוצאה היה טיפה דימום.
אחרי קצת זמן, אולי חודש בערך לא זוכרת כבר... הגיע מחזור. והוא היה אחרון לתשעת החודשים אחריו😉.
בקיצור, מחזור אחד והריון.
מעניין ששניכם נכנסתם ממש מהר להריון, הייתי בטוחה שהתקופה הארוכה של ההורמונים ברחם, תגרום לזה שיח זמן עד שיהיה הריון
קחי בחשבון שעד 3-4 חודשים זה שיא הנורמלי
וגם חצי שנה זה עדיין בגדר הבסדר.
בהצלחה!!!
