פורום הריון ולידה (עמוד 198)

אבל צירים יכולים להיות בכל מיני מקומות, ולהופיע בכל מיני צורות.

כרגע לא הייתי מתייחסת לזה.

כשיהיה משהו יותר משמעותי, את תרגישי.

לגבי המידה, למה snb?

זה לא משקל כל כך קטן.

אולי אם את קונה בשילב, כי המידות שלהם יחסית גדולות.

אני השתמשתי במידה הזאת רק לפג.

לאחרים השתמשתי ב nb/ 0-3, והם נולדו יותר קטנים.

הכל פצפון. לא הייתי קונה מידה קטנה מדי. חבל על הכסף

וזה יספיק לך אולי עד גיל חודש. אז כבר תצטרכי בעז"ה 0-3

SNB קניתי לפגות במשקל 2.100

ולגבי הצירים-כן, זה בהחלט נשמע צירים.

אבל בשביל שהם יהיו אפקטיביים הם צריכים להיות סדירים, בתדירות גבוהה ובעוצמה גבוהה יותר

הרחם כרגע מכין את עצמו וזה נהדר

העיקר שיהיה בקלות, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות בעז"ה.

ממש קיץ

ואם אחרי חודש כבר שמים קצר…

גדול עדיין לא כ"כ מלבישה קצר.

כשהוא בבית לרוב יש מזגן, והוא על הרצפה זוחל.

בלילות יכול להיות מעט קריר/שיש יתושים

רק אם יוצאת איתו החוצה באמצע היום אשים לו קצר.

אלא א"כ את גרה במקום שחם באופן קיצוני

אני גרה באזור ירושלים

אני כבר מגיל חודש וחצי מלבישה לקטן שלי קצר ואנחנו באזור ירושלים גם

בדכ אין מזגן בבית ובחוץ תמיד ממש חם

ואם מדליקה מזגן אז פשוט מניחה עלי ושמיכה.. יותר נוח לי מלהחליף

שמה לו קצר

ולצערי לא יוצאת הרבה ככה שבד"כ הוא נשאר עם ארוך

זה מסוכן להלביש קצר כשיש חשיפה ישירה לשמש.

העור ממש דק ורגיש.

עדיף ארוך מהבחינה הזאת.

תמיד כשיצאנו שמה משהו שיחסום את השמש מעל העגלה, אבל לא עליו ישירות (כמובן משאירה פתחי אוורור בכיסוי אבל לא בכיוון של השמש)

וזה כבר יותר מדי חשיפה, צריך ממש להקפיד על זה

לי יותר קל להלביש ארוך מאשר לוודא כל הזמן שאין חשיפה אפילו של כמה דקות.

יש מגוון צירים

מה שאת מתארת בהחלט נשמע כך רק שזה עדיין לא סדיר

כמו כאבי מחזור שלא באין בגלים,אלה מתמשכים, גם זה יכול להיות צירים

מניסיוני עם מלא סוגי צירים מוקדמים,יש מגוון

היו פעמים שהגעתי רק לבדיקה ובלי להרגיש כלום היו לי צירים סדירים

לגבי הבגדים,זה ממש תלוי איפה את קונה. אבל נראה לי הייתי הולכת על ניו בורן רגיל

בהצלחה ובשורות טובות בקרוב ממש 🙏

הייתי במעקב הריון עודף, כל פעם שסיימתי מוניטור הייתי שומעת את המשפט הבא: עם כאלו צירים עד הלילה את יולדת....

ילדתי כמעט ב42 בלידה הכי קשה וארוכה שלי.....

אבל הצירים הללו שאת הרגשת בהחלט מתחילים להכין את הרחם לקראת הלידה

וזה תהליך מופלא

שוב מאחלת שתהיה לידה קלה, מהירה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

זה נקרא צירים מדומים הלא סדירים האלו? זה הברקסטון היקס כאילו? 

כאלו שעוד לא ממש מבשרים את הלידה אלא רק הכנה....

וכן, צריך הרבה אורך רוח

כן זה נשמע שמתחיל משהו, זה יכול לעצור ולחסור כל כמה שעות או כמה ימים, עם הזמן זה ילך ויתחזק.

אל תהיי לחוצה ללדת, תני לבתי חולים להתאפס חזרה למצב שגרה קודם 😊

בע"ה שיהיה בשעה טובה בקלות ובנחת!

מחמם את הלב שאת שמה לב

ממש ממש 

הבת שלי נולדה 2.8 ולבשה SNB במשך שבועיים ואז היה עליה קטן

אז נראה לי עדיף לך לקנות NB.

אגב אני גם לא קניתי SNB אלא השאלתי ממישהי...

אם הרבה זמן לא היית, אז ממילא כדאי ללכת.

ייתכן שהגוף מכין את עצמו לחזרת המחזור החודשי לאור הפחתת ההנקות.

ואני בדרך כלל מקבלת מחזור בהנקה

משערת שלא קיבלתי בגלל ההתקן

או שלא היה לך מחזור חודשי (עם ביוץ והכל)

אם הגוף עכשיו חוזר למחזור חודשי אז הגיוני הכאבים,

אם את חושבת שהוא חזר מזמן, אז אולי כן כדאי להיבדק.

קשה להמליץ כי מצד אחד את כותבת כאבים חזקים, מצג שני את שונאת להיבדק..

אולי פתרון טוב יהיה למצוא רופאה נעימה שלא תחששי להיבדק אצלה.

את יכולה לנסות את ד"ר אירנה ליטוין מרחובות, היא ממש מקסימה. את יכולה להתקשר למרפאה שלה לברר איזה קופות היא מקבלת אם יסתדר לך להיבדק אצלה, זה יחסוך לך את הדילמה. ותלכי עם בעלך או עם חברה, אולי יש לך חברה שהיא אחות במקצועה ופחות מתרגשת מרופאים שתוכל ללוות.

אם לא מסתדר, אז לא רוצה לקחת אחריות ולהמליץ לפה או לשם..

כי מרגישה פעם בחודש כאבי מחזור וביוץ וגם תמיד בול בהפרשים של שבועיים

צריכה כנראה לחפש רופאה טובה ונחמדה.

אני קצת דואגת כי פעם לפני הרבה שנים היה לי התקן שזז וגיליתי בגלל כאבים ברחם שהתברר כדלקת

ואולי אחד קשור לשני

צירים זה כאב והתקשות שבא והולך בגלים לרוב

לא יודעת מה בדיוק את צרגישה בכאב בבטן תחתונה.. אז לאיודעת להכריע

אבל לחץ למטה ובאגן וכאב במפש'עה הז קלאסי לסימפליוזיס

גם ChatGPT מציין זאת. 

יש לי הכתמות

לכן רציתי להכניס באיחור כדי להרוויח עוד זמן

והיה ממש בסדר. הייתי לבד והוא מאד ענייני, עשה בזריזות ולא חיכיתי הרבה זמן בתור.

בקניון מלחה. בהסדר עם הקופה.. לא זוכרת כמה שילמתי אבל נראלי פחות ממאה (פלטינום)

ממליצה עליו ממש

מאכזב שחוזרים לשגרה, איפה המשיח?

תוסיפי גם חג ארוך הכל הפוך (כלים, אוכל שונה) כולם בבית, נגמר בהתעלות של נס קריעת ים סוף

ואז במוצאי שביעי של פסח מה עושים?

מתארגנים לשגרה.

זה כזה מוריד ומבאס. המימונה באה לפתור את זה.

חגיגה עם חמץ ומוזיקה לתוך הלילה כאקט של ציפייה לגאולה.

גם עכשיו מרגיש לי כאילו לא סגרנו את הסיפור הזה.

אוקי היה פה אירוע ענק ברמה הלאומית עם קושי לוגיסטי מטורף ברמה הפרטית,

אבל מה עכשיו? מכינים תיקים למחר וזהו, ככה זה נגמר?

יצאתי מקודם לקנות לילדים לחמניות למחר, והרגשתי צורך לקנות כזה דברים שווים, לעשות סיום.

בא לי לצאת לאיזה מסיבה טובה כזאת.

😁

"אבל מה עכשיו? מכינים תיקים למחר וזהו, ככה זה נגמר?"

שובר את הלב.

מרגיש שוב כמו בקורונה בפסח, כאילו פספסנו עוד מועד.

ברמה האישית התקשיתי להתעלות לגודל השעה ולהתפעל מהניסים, יותר התבאסתי ונלחצתי והתקשיתי לעבור את התקופה.

אבל ברור שהיינו פסע מגאולה וכולם דברו על זה.

ועכשיו מה, פשוט לחזור לשגרה?

אני חושבת שאנחנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר גאולה.

ואני חושבת שהבעיה שלנו זה שלימדו אותנו לחכות למשיח שיגיע בבת אחת, ובית המקדש ירד מהשמיים, והכל יהיה כמו נס פתאומי כזה שקורה בבת אחת ולכולם ברור שזו הגאולה.

ואז כשקורים דברים שהם ממש חלק מהגאולה עצמה, כל עוד לא הגענו לשלב הסופי הזה אז אנחנו מרגישים ש'בסוף לא קרה כלום', או ש'פספסנו'.

ובעיני זו ממש טעות.

גם גאולת מצרים לקחה זמן. 10 המכות התרחשו במשך כשנה. בסוף היה לילה של שיא של היציאה ממצרים במכתב בכורות, אבל גם אז עוד היו קשיים בהמשך, הרבה רגעים של פחד וגם רצון לחזור אחורה, ושאלות כמו "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר?"

גאולה היא לא 'זבנג וגמרנו'. ובמיוחדלא הגאולה האחרונה, שבה הקב"ה רוצה שנהיה שותפים ממש בגאולה (לעומת גאולת מצרים, שהיתה יותר מלמעלה).

ונכון שזה לפעמים מרגיש כבר ארוך, ואנחנו חסרי סבלנות ורוצים להגיע כבר לסוף.

ונכון שלפעמים גם ברגעים שהם באמת גדולים, החוויה האישית שלנו היא של קושי, כי בכל שאת זה דורש מאיתנו להתמודד עם מציאות פרטית לא פשוטה.

אבל אנחנו כבר עמוק בתוך תהליך של גאולה. ועכשיו היה לנו עוד 'פיק' של התקדמות משמעותית.

ואנחנו ממשיכים להתקדם. הקב"ה עדיין איתנו, וממשיך לסובב את גלגלי ההיסטוריה לעבר גאולה שלמה.

ואנחנו פה בתפקיד, אנחנו צריכים להיות חלק מהתהליך הזה. גם בעשיה, וגם בהודאה על מה שהקב"ה כבר נתן לנו וקידם אותנו (שזה מה שהיה חסר אצל חזקיה המלך, שלא אמר שירה על הנס שנעשה לו, ולכן לא נהיה משיח...)

אני גם מזדהה עם הקושי של הבוקר, הנחיתה ישר לתוך שגרה.

ומימונה בהחלט היתה יכולה להתאים פה🙂 (למרות שבאופן אישי אני לא חגגתי אף פעם מימונה, ואחרי השיא של פסח רגילה רק לחזור לשגרה ולארגן את המטבח בחזרה...).

אבל אני כן חושבת שלא צריך להתאכזב מזה שחוזרים לשגרה כאילו פספסנו משהו. אנחנו ממשיכים להתקדם...

אנחנו עדיין

זה קירב אותנו

עוד קצת ואנחנו שם

גם בקומונה לא פספסנו כלום

זה היה עוד ציר מהצירי לידה

אז תעשי! תעשי סעודת הודיה כיפית עם הילדים, את יכולה להזמין גם חברים, שימי מוזיקה כיפית.

באמת אנחנו חווים פה את הגאולה סביבנו, זה באמת מרגש ומשמח.

ובחזרה לשגרה תקועה לחלוטין 😅

מתחילת המלמה, החזקתי לבד את המוראל ואת התפקוד בבית, וכל הזמן להיות זאת שמובילה ומייצרת וודאות, ביטחון וחוסן.

בא לי שמישהו יעשה ויזמין אותי 😉

בעלי יוצא היום לאפטר, אז אולי נצא לאנשהו אם הוא יהיה בקטע. (רוב הסיכויים שהוא פשוט ירצה לישון, אבל נחמד לפחות לדמיין שיש מצב שנצא 😐)

שימחת ממש,

שבזכות הרצון, תהיה לך הזכות כמעשה.

באמת שימחת אותי 😄

מוצאי שביעי, משיח בן דוד בא!

כאילו ברור, אחרי שביעי של פסח מה שנשאר זו גאולה שלמה!

לא מכירה את עניין הכשרות.

אצלנו המרוקאים תמיד היה כשר אצל כולם עוד ממרוקו, לא היה עניין של שומר כשרות או לא שומר כשרות. מעניין.

אני זוכרת כילדה הייתה תחושה באוויר של התרוממות, ממש שיא השיאים, הטופ של החג.

זה לא רק מוזיקה ואוכל, זה באמת שמחה אמיתית וחיבור לקדושה.

אלא לכל משפחה יש את המנהגים שלה אפילו בתוך מרוקו יש הבדלים בכל מיני דברים (קטניות ירוקות, יבשות, אורז וכו' - וזה רק מה שאני מכירה אישית, אולי יש עוד הבדלים)

וכדי שכל אחד ישמור על מנהגיו, אז במשך שבעת הימים נוהגים לאכול בביתך ולא להתארח אצל אחרים... 

אני חושבת שזה מאוד חשוב לא לעבור על האירועים האלו לסדר היום וכן לעצור ולהודות על הניסים המדהימים שהיינו עדים להם

ובעז"ה מתכננת כנראה שבוע הבא אירוע קטן אצלי בבית, עם כמה דברים מתוקים. אזמין בעז"ה קצת משפחה וחברות

מאוד רוצה שנגיד יחד נשמת אבל אולי זה יהיה ארוך מידי, אז לפחות להגיד ביחד מזמור לתודה

והכי חשוב העצירה הזאת וההפסקה בחיים ולהגיד לד' פשוט תודה!

יואו איזה תזמון, נתת פה רעיון!

אפשר גם מחר בערב חח

האמת שזה אחלה להצמיד את זה לראש חודש

לא קשור לתוכן

גם הוא אמר שנים לשא זקוק ומבחינתו מספיק לו מה שיש

וגם אותי זה שיגי והעליב. אבל למה אתה מתנגד ואומר 'זה לא אני זה מאולץ'

מי לא רוצה מזן כיף עם אשתו? איך לך לא חסר  קצת?

לא הבנתי

אבללל לא חייב באמת לצאת לדייט ולהכריז על ערב זוגי

ולא חייב סדנאות ומסעדות וקלפים וכו

השאלה המהותית- זה מה כן יש בינכם במרחב הזוגי שלכם?

איך נראה ערב בבית ? איך השיח התקשורת השיתוף?

בעלי נגיד מסתפק בלשתף ולדבר.לפעמים מה היה לו היום ולפעמים שיחות עמוקות יותר

ולא מחפש את הצדדים שאני מחפשת שהז קצת קלילות ואיוורור ופשוט כיף יחד ורומנטיקה

מלמדת את עצמי

שיש לו פשוט צורך מסוג אחר

אבל לא שלא רוצה אותי או את הזוגיות

וגם.. באמת המהותי זה מה כן י שביננו

ואם שם יש מקומות שצריכים ברור אז שווה לברר אותם

סדנא או ערב זוגי לא יפתרו את זה

מבחינת ערב בבית זה לא זורם בקטע זוגי, רק בקטע טכני ביתי משפחתי... הילדים נרדמים והוא ישר הולך לישון גם. אז אין זמן של שנינו לבד בכלל בכלל.

זה תמיד אני עם עצמי עד שהולכת לישון…

ונגיד ואצלו זה מתבטא בדרך אחרת, הזמן של הביחד.

למה לבטא זמן זוגי רק בדרך שהוא מתחבר אליה ואיך שהוא אוהב?

מה עם רצונות שלי ודברים שאני אוהבת והצורה שבה גם אני רוצה לבטא את הקשר?

כי באמת

לכל אחד יש צורות לבטא אהבה

וצורך מסוג אחר מה גורם לו להרגי שאותה

אבל

אתם יחד

ונכון

לשניכם מגיע מקום❤️

באמת זוגיות לא יכולה להתבסס רק על זמן יחד..

כמו שלא רק על לשבת ולדבר בערב על הספה

זה באמת אמור להיות גם וגם

ולשיח יחד יש מי ד מאוד חושב - ככה נהיחם חברים ושותפים לא רק טכנית אלא נפשית

מתערבבים בעולם אחד של השני, מכילים וקשובים אחד לשני

זה באמת צורך כל כך מובן ונכון שלך

מאחר ואנחנו ושמעות רק אותך ולא אותו- מה הוא מרגיש וכו

אז קהש להגיד משהו מוחלט

אבל בהחלט נמשע שכדאי ממש לכוון ללכת יחד לטיפול

לפתוח את זה יחד

כן זה יציף את הכאב אולי

אבל זה גם יאפשר ךך לקבל מקום

ולכם ךמצוא דרך יחד..ולהעמיק את היחד שלכם 

שאנחנו ממש לא חברים טובים

זורם לנו בחיים ביחד, מאוד. טוב לנו בכללי, אוהבים אחד את השניה. אני יודעת.

אבל כנות ופתיחות וזרימה וצחוקים ושחנשים… לא קורה. הכל נורא כבד ביננו וזה מבאס נורא.

אני רוצה כבר תקופה ללכת שוב ליעוץ שממש עזר לנו אבל הוא מוחה בכל תוקף… אומר שזה בזבוז זמן וכסף. חבל לי, מקווה שיסכים…

הוא ישן מספיק?

הייתה לי תקופה שבעלי רצה זמן זוגי ואני הרגשתי שהוא רוצה לשפוך או לדבר אותו דבר ופשוט לא היה לי כוח. ולא כיף.

למה לא לראות סרט? נשמע לי נחמד , אפשר גם לדבר תוך כדי על הדמויות. משחק מנדלות לי אישית מרגיש מתאים רק למי שמאוד אוהב את זה.

נשמע שבעלך עייף ואין לו כוח.

יכול להיות גם שהוא צריך קצת זמן לבד לעצמו. כולנו צריכים את זה. קורה לנו שאני צופה בסדרה והוא צופה כדורגל. הוא אוהב כדורגל ואני לא . אני אוהבת סדרות על סינים עתיקים והוא לא מבין את הקטע.

הוא ישן מעולה חחח הלוואי עלי

רואים פה ושם סרט, אבל זה לא מחבר באמת כי בסוף כל אחד רואה בראש שלו עם עצמו וזהו… אין תקשורת. מלא פעמים ניסיתי אחרי סרט לדבר על העלילה וכו והוא לא בקטע של לנתח סרטים. נגמר הסרט ביי שלום.

זהו שכן יש לו זמן לעצמו ביום, וגם יוצא עם חברים לפחות פעם בשבוע ושם יש לו מלאאא מה לעשות.

אבל כשזה מגיע לזמן עם אישתו אז תופס מרחק

מתחילה לחשוב שבאמת משהו דפוק אצלי שלא נעים לו בקרבתי.

על מה דיברתם בתקופת דייטים? לפני הילדים?

מה לגבי אינטימיות?

האם את יוצאת עם חברות? יש נושאים שגברים פחות מבינים , חייבים שיחה עם חברה...

גם לא היה כל כך דייטים… כל אחד בעבודה שלו רוב הזמן היה.

לאחרונה קשה לי קצת להפתח באינטימיות בגלל שאני לא מקבלת את הצורך הרגשי שלי וגם כל המצב מלחיץ… אבל לפני כן סבבה בקטע הזה

לעיתים רחוקות יוצאת עם חברות… אבל אין לי חברה ברמה שאפשר ממש לדבר איתה עמוק ואישי, כולן כזה היי ביי שיחות כלליות.

כן זה חסר לי, הלוואי הייתה לי חברה טובה ככה לשיחות כיפיות.

לפעמים יש קושי זוגי והבן זוג לא מוכן ללכת לייעוץ זה הפתרון שמציעים...

וזה יכול לעזור או לקגם אפילו רק אותך באופן אישי

שתהיי יותר שלימה עם מי שאת, תעבדי על דברים שאת רוצה לעבוד עליהם ותהיי יוצר בלימות עם נה שקורה ומי יודע אולי זה עזיז דברים גם בזוגיות ואם לא לפחות תהיי בפני עצמך יוצר בשלווה ושמחה ופחות מוטרדת מזה...

נשמע ממה שאת כותבת שזו מועקה של שנים ואין למה לחכות שייפתר מעצמו..

וחיבוק מותק!! כשמורכב בזוגיות הכל יותר כבד... מקווה ומתפללת שתראו ישועה בקרוב❤️❤️

ב. אם את מדברת איתו על העבודה שלו באריכות באמת מתעניינת ומשתפת את דעתך בנושאים שעולים לא תתפתח מזה שיחה?  אפילו קצת של נושא אחד שגלשתם אליו מהשיחה על העבודה?

להסביר לו שזה צורך שלך מהזוגיות הזו

זה יותר משמח אותך מאשר לקנות לך תכשיטים וכו'

וזה מה שיעשה אותך מאושרת

את יכולה גם לארגן יציאה ולהגיד לו שקבעת עבורכם זמן זוגי וזה מאוד ישמח אותך שהוא יצטרף כי את צריכה את הביחד כדי להתאושש

וייתכן שכשהוא ירגיש בהשפעה של היציאה הזו עלייך הוא יבין את המשמעות כי זה יתבטא בעוד הרבה מרחבי חיים

או שאת למשל יכולה לנצל זמן מיוחד כמו יומולדת שלך ולבקש ממנו כמתנה בשבילך לצאת לטיול/סדנה ביחד איתו וזה כבר ייצור פתח להמשיך לעוד יציאות בהמשך

גם בעלי לא אוהב דברים מהסוג שכתבת...

ממש ממש לא אוהב

פעם באף פעם הוא מוכן לזרום רק בשבילי- ואז שנינו סובלים חחח ודי לא רוצה לעשות את זה שוב.

הוא אוהב להיות בשקט בבית.

בלי דרמות. בלי אטרקציות, בטח לא כאלו שמוגדרות "זוגיות"..

לשבת לאכול ארוחת ערב ולדבר כמה דקות על החיים, איך היה היום בעבודה וכו.

מצד שני הוא מוכן לשמוע את מה שיש לי להביא על החיים.... ההתלבטויות שלי. הקונפליקטים שאני נמצאת בהם. מה שעובר עלי....

ואני כן מבקשת לשמוע את דעתו על זה... ואז זה מספק אותי מבחינת העומק והשותפות שלנו ברמות עמוקות יותר...

כן אציין שהוא זורם איתי על לצאת לבית קפה או לטיולים בטבע (מסלול, או סתם סיבוב עם הרכב למקום שמעניין את שנינו) אבל בשום פנים ואופן לא לדבר יותר מידי😅 ואני טיפוס שמאודד אוהבת לדבר..

יכול להיות שאת רוצה שתדברו/תעשו דברים מסויימים?

שאת מצפה ממנו לרמת שיתוף או שיח מסויים?

יכול להיות שיש לך בראש שאם אתם לא עושים "זמן זוגי" אז זה אומר שהזוגיות שלכם לא טובה?

ומה באמת קורה בזוגיות שלכם?

את חושבת שאת באמת לא מעניינת אותו? שאת מעיקה עליו? שחברתך לא נעימה לו?

אם כן

תנסי שניה לחשוב למה...?

ואם לא.. אז למה את ככ רוצה את הדברים האלה?

האם יכול להיות שיש לך צורך עמוק יותר שקיים פה

שאת מלבישה אותו על "זמן זוגי" אבל באמת באמת הוא יכול להתבטא בעוד דרכים ובעלך יהיה מוכן לספק אותו בדרכים אחרות?

למשל

להרגיש שאני מעניינת. לא בהכרח מתבטא בלעשות איתי דברים. יכול גם להתבטא בלהקשיב לי.. להתייעץ איתי. לשתף אותי.

או למשל להרגיש שאני אהובה. יכול להתבטא גם בדיבורי אהבה. מעשי אהבה.

יש אלף ואחת דרכים, והגברים שלנו ממש טובים בלמצוא דרכים נוספות יצירתיות וטובות לספק לנו את הצורך.

אולי אם תזהי מה בדיוק הצורך תוכלי לשתף אותו והוא ימצא דרך אחרת שתספק אותך...

בכלל, גברים, אבל גם נשים לא אוהבים שמכניסים אותם לתבניות של "ככה אמור להיות"

הם רוצים להרגיש שהם רצויים ואהובים וטובים כמו שהם

גם בלי להכנס לשבלונה של ככה צריך להיות...

ומצד שני מאוד רוצים לספק צרכים של בת זוג ושתהיה שמחה... אבל הם רוצים *לבחור* איך לשמח. לא להיות מוכרחים בדרך אחת.

אני לא אומרת שאת פועלת ככה כמובן❤️

אבל מניחה רגע למחשבה..

זה נראה שאת עסוקה בפתרון המעשיהשלך יתן מענה רגשי אבל האם הוא מודע לעומק הדברים

שכשאת אומרת לו 'בא נעשה משהו ביחד' זה בעצם 'תראה לי שאתה אוהב אותי'

הוא מודע לזה שאת מרגישה ריחוק ממנו? לא במעשים, אלא בלבבות

שזה כם מקשה עליך להיפתח אינטימית?

וטם הוא מודע לכל

ועדין לא מתחבר לפתרונות שאת מציעה

מה הוא מציע???

יש דעות שלא צריך בכלל

יש דעות שצריך לפחות 20 דקות

ממליצה לך לשאול את הרב שלכם

כי נראה לי שפה רק תצאי מבולבלת 😁

ועד שמסיימים הכל

מאנונימי כי לא נעים לי באישי

שלא יהיה יותר משעה

אם זה פחות ומרגיש לך יסודי לי זה מספיק מבחינתי.

מקלחת יסודית בעיניי בלי הורדת שיער ועם שפשוף של כל הגוף וחפיפה פעמיים זה סביב 20 דקות וזה מה שאני עושה

שתי שניות, שטיפה קלילה להרטיב את השיער והגוף

בהנחה שעשית את ההכנות בבית ודי מיד יצאת למקווה

כשאני מגיעה מקולחת למקווה, מאז הקורונה כבר.

יכול להיות שזה נחשב דיעה מקלה

אני בכל אופן עושה שוב עיון כמובן אבל לא נוגעת בברזים.

ולשפשף את הגוף?

אני פשוט מתקלחת

זה נחשב פעמיים? מעניין..

אני לא ממש משפשפת אבל משתדלת שזה יהיה ניקוי יסודי יותר ממקלחת רגילה

המרכך משאיר חומר על השיער גם לאחר שטיפה, אותי לימדו שככה צריך כדי שלא יהיה חציצה

אבל אני יודעת שלא כולן נוהגות כך (לדעתי ספרדיות לא)

כיום המרככים לא משאירים שכבה שומנית שמהווה חציצה, זה היה יותר נפוץ פעם כשהיו משתמשים בחומרים הרבה יותר שומניים כדי לרכך את השיער, ועם המרככים של היום מספיק שטיפה טובה.

יכול להיות שיש פוסקים שעדיין מתייחסים למרכך כחומר מסיבי שמשאיר שכבה שצריכה שטיפה רצינית.

אני גם אשכנזיה

העיקר שיהיה יישוב הדעת והגוף יתרכך והליכלוכים ירדו בקלות..

שעה בערך בסהכ כל ההכנות..😀

מתקלחת בנחת ובכייף כל מה שצריך.

בכלל לא מסתכלת על שעון ועל זמנים.

מסוים באמבטיה, נראה לי שאם יש מקלחת ולא אמבטיה צריך לכל הפחות את הזמן עליו הקפדת, ולא פחות. לא?

השאלה שלך קשורה לעצם ההקפדה על זמן או להבדל בין מקלחת לאמבטיה?

כמו שנכתב כבר בשרשור, לפי דעתי עניין הזמנים יותר קשור למנהגים מאשר להלכה, בכל מקרה זה לא יכול הדעות שצריך איזה זמן מסוים בדווקא.

אם היית מקפידה על זמן מסוים להכנות, בלי קשר להאם זה אמבטיה או מקלחת, ועכשיו את רוצה להפסיק עם המנהג הזה, אולי צריך לשאול רב/ לעשות התרת נדרים. 

הסיפור של השעה הוא רק לחלק מהדעות ורק למי שמתחילה את כל ההתארגנות בערב הטבילה עצמו- כולל ציפורניים, הורדת שיער, איפור וכד'. אן התחלת אץ ההכנות קודם ואת יודעת שעברת על כל הגוף ביסודיות. הכל בסדר.

(כמובן שחשוב לעשות עיון לפני הטבילה)  

איך מחשבים? כמה זמן בערך לוקח לך לעשות מקלחת יומית רגילה תוסיפי לזה את היסודיות והדברים המיוחדים ותחשבי לעצמך כמה זמן לוקח לך להתארגן פחות או יותר. 

לק"י

לבדוק מול הרב שלכם איך לנהוג (או בספר שאתם נוהגים לפיו, אם נוח לך וכתוב בו הכל).

יש מליון מנהגים.

לק"י

שנ"צ מאוחר כמו אתמול, אז היום בטוח יהיו עייפים לפני.

ובכלל רציתי שיתחילו לישון מוקדם יותר.

לק"י

אבל זה לא הספיק לו, כי הוא נרדם שוב מקודם.

ובשניה גם ישנה כבר כמה שעות. ועכשיו גיליתי שג השלישית נרדמה.

בקיצור, מקווה שיהיה פה לילה לפני חצות🤦‍♀️

מה שאומר ששוב נגזר עלי יום ארוךךךך ועיייףףףף בלי אף מנוחה

והלוואי וזה היה היום הראשון..אתמול ישנתי שעתיים ולא השלמתי עדיין

לק"י

אני עושה את זה.

גם אם מפריעים לי פה ושם.

אז הכי ושנאת להרדם ולהתעורר ממריבה ובכי

אני כן עוהש את זה כי הז מה יש

אבל זה לא ממש עוזר מדי..

עכשיו כן ב''ה נחתי איזה 20 דקות..זה גם משהו

לק"י

כדי שאוכל לישון.

אולי אצלך יש גם יותר קטנים. שלי בני 10.5, 7.5, 5 ו-2.9 (הרבה פעמים אני ישנה כשהקטן ישן).

והילדים לא יתנו לה לחזור לישון...

(אצלי הבת שלי התעוררה קצת לפני, בערך ב4:30, ניסיתי להשכיב אותה חזרה, לקח זמן וקצת בלגן, ואז היתה ההתרעה הראשונה, ויצאנו למקלט, ומאז אנחנו ערים...)

מקווה שנצליח לנוח קצת במהלך היום. אבל הילדים שלי מאוד לא זורמים עם שנ"צים.

להיכנס למיטה ולעשות מחדש את רוטינת הבוקר- ליטול ידיים, לצחצח שיניים, לשטוף פנים וכו'.

לאתחל את היום הזה.

להתחיל אותו מחדש בצורה קצת יותר נורמלית ורגילה.

ושיהיה הרבה כוחות לכולנו להיום.

הלכתי לישון מאוחר מאוד (עד שהילדים נרדמו+עד שסידרתי את הבית+הלחץ שתפס אותי כשראיתי שאמורה להיות הפסקת אש), ואז ההתרעות (בלי אזעקות אצלנו, אבל כן ירדתי למקלט עם חלק מהילדים בכל פעם).

מנסה להתחיל את היום ולעבוד קצת, אבל העיניים שלי פשוט נעצמות...

וגם אצלנו הילדים התאוששו יחסית מהיר, וכבר התחילו לשחק וליצור ולקרוא בקולי קולות ולצעוק בשמחה (מריבות עוד לא התחילו ב"ה🤭). רק הבת הגדולה שלי המשיכה לישון... (הערנו אותה בהתרעה הראשונה, אמרה שתרד למקלט רק אם תהיה אזעקה. חכמה...)

ועכשיו השאלה הגדולה היא אם באמת יהיה לנו שקט לאורך זמן...

(ומה יהיה עם הנרצחים ומשפחותיהם ועם הפצועים)

אני חושבת שכן יהיה שקט

אבל אי אפשר באמת לדעת

שעות/ ימים יגידו 

מה, אמא, בהפסקת אש עושים מדורה?

(לא, מתוק שלי, לא ממש).

היה פה יום ממש נעים ורגוע

פתאום קלטתי שהם אמורים להיות ממש עייפים וכדאי להקדים טיפה את הארוחה..

במיוחד בהתחשב במצב העייפות של כולנו...

ואפילו הצלחתי קצת לנוח בצהריים (בישיבה על הספה, אבל זה גם היה משמעותי).

הבעיה היא לא שיש אדם שאומר לך את זה.

הבעיה שהאדם הזה זה בעלך.. וזה מקטין אותך כי חסרה הערכה בסיסית והכרה שאת עושה המון!!

מורידה בפנייך את הכובע! כאן אף פעם לא היה כך.

וגם אם לא היה שום דבר מאלה, מספיק שאת עם שני ילדים קטנים בבית. ואפילו לא חודשיים אחרי לידה. ואפילו לא מלחמה.

באמת, זה מדהים!

אל תתני למשפטים כאלה להקטין אותך. תראי לו את כל התגובות הנדהמות שבטוח עוד יגיעו לשרשור הזה...

למה צריך שלוש ארוחות מבושלות טריות כל יום?

אני בחופשת לידה לא עושה חצי מזה

לק"י

יצא לבעלך להשאר עם הילדים לבד לכמה שעות כשהם ערים?

אולי הוא בכלל לא מבין מה זה להשאר עם ילדים בבית, ובמקביל לנהל עוד דברים. זה לא מצדיק לדבר אלייך ככה, אבל אולי אם הוא יבין, הוא גם יעריך אותך.

כי זה בכלל לא מובן מאליו.

ואם זה לא נראה לו, לא בטוחה שהייתי מתאמצת בשבילו🤷‍♀️

לידה שנשמעת לא פשוטה.

ואהבתי את "איך אתה כל היום מחוץ לבית, ואנחנו לא עשירים" 

מה הציפיות של בעלך? בית מבריק? מה עוד הוא צריך אם לא אישה רגועה ובריאה ושני תינוקות מתוקים, ארוחה חמה על הגז וקורת גג.

ובכלל לא בקטע של לריב,

אבל בזמן רגוע כשאת רוצה לדבר,

זו הדגמה ממש טובה לומר לו,

כמו שאתה רוצה הערכה על העבודה הקשה שלך,

ולא שאגיד לך איך זה שאתה כל היום עובד ואנחנו עוד לא מיליונרים כי זה מוריד מאוד,

ככה אני רוצה וצריכה הערכה על כל העבודה שאני עושה כאן כל היום, ולא צריכה לשמוע משפטים מחלישים.

ממש אהבתי את הדוגמא שלך.

וגם, מצטרפת לדעות שהסטנדרטים שלך גבוהים ממש ממש, מותר לך גם לנוח לפעמים. 

תקחי דף ועט,

תרשמי במדויק-

3:00- קמתי להנקה

4:00- קמתי להתרעה

6:30- הנקה+ החלפת טיטול

7:00 - תפילה

7:30-  הכנת ארוחת בוקר

נטלתי ידיים לשלומי, שושנה ודוד.

עשיתי קוקו לשושנה.

8:40- הנקה+ החלפת טיטול ובגדים.

9:00 - ניגבתי לדוד בשירותים.

שטיפת כלים

טיטול

סידור המיטות שלנו, של הילדים.

וכו' וכו'.

ואז בסוף תרשמי- *חופשת* לידה. כן, בעיקר חופשה.

סתם.. תנסי לחשוב יצירתי.

באמת שאישה אחרי חודשיים מהלידה היא ממש ממש לא אמורה לעשות את כל זה. 

בעד לעשות הרבה פחות

לעשות ב50% מהכוחות

לא להתאמץ יותר מדי

להשאיר כוחות בצד לבלתמים ולחיזוק הנפש

אין הרבה מה לעשות עם גבר שלא מעריך

זה תכונות אופי והרגלים

אבל אפשר לעשות פחות ואולי הוא יעריך קצת יותר כשירגיש בחסר וגם פחות כוחות יבזבזו 

לו צפוף בבית והוא אמר לו להכניס את העז שבחצר הביתה? אז לדעתי יש בו הרבה חכמה

לא מעריכים את מה שמובן מאליו

עם יד הלב, כשאת עושה את כל מה שאת עושה, זה מתוך הנאה או מעל הכוחות? תרשי לי לשער שהאופצייה ה2, פשוט כי גמני הייתי אחרי לידה מתישהו.

לדעתי, כשתתחילי לפעול לפי הכח שלך, ותראי את עצמך, ותהיי שלמה עם זה, יהיה לך האפשרות לעצור את זה

וכן, מציעה גם להגיד. פשוט להגיד מה שיש לך בלב.

שזה מקטין, ולא מעריך, ומחליש, ולא במקום.

ושיחליף אותך יום אחד באמת

צאי לך ליום כיף. למה לא ? מגיע לך! ❤️

זה היה בעלי הוא היה חוטף על זה בגדול.

ותורידי את הרף. הרגלת אותו לטוב מידי...

תנוחי, תעשי מה שהכרחי.

ושבי איתו לשיחה רצינית בעניין. 

לא

זה לא תקין בשום קנה מידה

כל מה שאת עושה וזה שהוא לא רואה את זה

ועוד מעז למתוח ביקורת

הייתי מורידה לפחות חצי מהמטלות בבית

ומעבירה אחר כבוד אליו

שהוא יעשה

תינוק ועוד ילד זה משרה מלאה בפני עצמה

שיתכבד ויתחלק איתך בנטל

את מלכה .לפני שהוא שיח פרסי 

הוא גם מחמיא ומפרגן?

אני גם הייתי מתפוצצת אבל ממש. מחזירה לו באותה ביקורת שכתבת 

את עושה המון! גם לאשה בלי ילדים.

ואת- עם שניים! ושניה אחרי לידה! ושלוש ארוחות? וכביסות מתוקתקות?

נשמה איפה את חיה?

תתחילי מהר מהר מהר להוריד את הרף.

מדברת מדם ליבי... הייתי כמוך עד שלמדתי בדרך הקשה להפסיק.

עשיתי המון, הכל לבד, ממש כמו שאת מתארת.

מחזקת אותך ממש למלא את עצמך ולהתחיל להעריך את הזמן שאת מקדישה לעצמך.

ולהוריד. את. הרף! בתשע רמות לפחות.

זה אימון וזה נרכש וזה משנה חיים.

וגם להתחיל להרים לעצמך בקול לידו- ראית את המטבח?אתה יודע איך הוא היה הפוך?? שעה לקח לי לסדר אותו, וזה תוך כדי הפסקות להאכיל את כרמלה ולהעסיק את כוכבה...

וטעמת את האוכל? נכון טעים? היה מאתגר לבשל עם כל הבלגן שהיה פה אבל שמחה שיש להם משהו בריא לאכול...

וכו’ על זו הדרך ברחל בתך הקטנה.

וכשמורידים את הרף ומפסיקים להיקרע, והרבה פחות- באיזשהוא אופן מוזר הרבה פעמים (אבל לא תמיד) זה דווקא גורר יותר הערכה על העשיה.

חיבוק ענק ממני אחותי! זה כואב מאד אבל תגדלי מזה בעז”ה עם העבודה הנכונה💞

לסטנדרט

לדעתי יש םה שתי כיוונים:

1. לעשות לפי הכוחות והיכולות שלך, לא להיגמר

2. לתמלל את מה שעובר עליך ומה שאת עושה לבעלך.

שתיהם זה עבודה

1.- את לא יכולה הכל, תני מקום בעצמך להרגיש, מה קורה לך אם את לא עושה הכל. צריך לעשות סדר עדיפויות, מה הכי דחוף וחשוב? מה פחות דחוף ויכול לחכות

למשל כלים מבחינתי הרבה פעמים מקבל עדיפות פחותה. כי מבחינת הילדים יותר חשוב המרחב של הבית שיהיה מסודר, ויותר חשוב לי כביסות ואוכל. אבל כל אחת עושה סדר עדיפויות אחר.

בנוגע ל2. הוא נותן ביקורת, שהיא לא במקומה וזה מאוד קשה.

צריך לענות לו

מה זאת אומרת אני כל היום בבית? רני בפעילות בלתי פוסקת והרבה םעמים עושה דברים תוך כדי.

ממש לפרט לו

ולומר לו במילים פשוטות - ''הביקורת שלך פוגעת בי ומקטינה את כל מה שאני עושה''

לא להתחבא מזה

תני לעצמך להרגיש את הפגיעה ולומר לו אותה

מותר לך להיות חסרה מולו

זה אפילו חשוב

יש לגברים נטיה לחשוב שהכל קורה כמובן מאליו

ואם את לא עובדת,אז בכלל

צריכות לתמלל להם בקביעות כמהההה אנחנו עושות

במיוחד שאת בבית

אחרי לידה

ועוד מתמרנת...

את אלופה זה בטוח!!!!

חושבת בדיוק כמוך- חיבוק גדול באהבה

אבל אולי תשלחי לא את השרשור הזה.

או שתסבירי לו ברחל ביתך הקטנה כמה עבודה זה .

ואולי באמת יעזור להמחיש שהוא יודע שהוא עובד המון ועדיין לא עשירים זה ממחיש שיכול להיות המון עבודה גם אם עובדים הרבה. 

ביום.

ועוד חמות?

תורידי ממך את כל העול הזה.

תביאי ילדה שתקפל לך את הכביסה.

ארוחה יכולה להיות שניצל תירס, טונה, חביתה, ביצה קשה, קורנפלקס עם חלב,פיתה עם פסטרמה.

זה האוכל שאוכלים אצלי, לפני הריון, תוך כדי הריון, ובכל זמן אחריו.

המסעדה נסגרה.

וממליצה שגם את תסגרי אותה.

באופו אישי אני לא נותנת למי שלא יודעת להעריך (מלבד ילדים צעירים).

אני כן מכינה ארוחות ככה. וגם אני קבלתי הערות כאלה מבעלי.

זה לא אומר שהוא לא מעריך זה אומר שצריך לעדכן אותו במה זה כרוך.

שהוא לא מעריך

אבל בטוח שהוא לא מעריך כראוי

יכול להיות שיעזור לפרט את הקשיים ויכול להיות שלא

אבל את הבסיס אי אפשר באמת לתקן

מי שיש לו תלונות אחרי שמקבל כל טוב כנראה שחוסר הערכה  מושרש אצלו עמוק

יותר הגיוני שזה מידע שחסר לו.

שהוא לא יודע כמה עבודה כרוכה במה שהיא עושה.

ואם הרבה ילדים בבוקר בבית, אפשר לצאת לגן שעשועים, לארח/ להתארח אצל חברים.

אפשר חוברות עבודה.

ספרים היא עדיין לא קוראת ספרים שלמים, ומשחקים הרוב אי אפשר לשחק לבד..

דפי עבודה מעסיקים אותה לכמה דקות היא פשוט גומרת אותם ממש מהר

ורוב הילדים לא בבוקר בבית זו חלק מהבעיה..

לק"י

אפשר לחפש ערכות של יצירה  וחומרי יצירה מגוונים בסטוקים.

בר בצק, פלסטלינה (יש ספרי הדרכה ליצירות מפלסטלינה), אוריגמי (יש סרטונים ביוטיוב של מישהי ממש נחמדה, זה נקרא "רומיגמי), אפיה ביחד (עוגיות עם חותכנים ולקשא בעדשים/ שוקולד צ'יפס).

אבני פסיפס.

רוב הילדים אצליכם בכמה קייטנות?

תמיד יש חלק בבית. ואם יוצאים לגן שעשועים יהיו שם ילדים. אולי יהיו שם ילדים שהיא מכירה.

אם את כבר מאוששת אחרי הלידה, אפשר לנסוע לבקר משפחה/ ים וכאלה.

גם אם נצא לגן שעשועים ויהיה שם ילד מהגן זה לא יעבוד..אם זה לא אחד מהחברים שלה

נכון אפיה היא אוהבת לעשות צורות מעוגיות

האמת שבא לי בעיקר להיות יכולה לנוח חלק מהימים😅שזו לא תהיה פעילות שגוזלת ממני הרבה אנרגיה

לק"י

ומבינה אותך..

אני אמורה לעבוד בחלק משלושת השבועות הראשונים של החופש (כי אז יש לילדים שלי קייטנה/ משפחתון). לקחתי לי לחופש את הימים הראשונים, ועוד כמה ימים בודדים פה ושם.

ואני רק מקווה שלא נחזור לעבודה מיד כשאני אמורה לעבוד🤦‍♀️

(הגדול שלי בבית בכל מקרה, כי אין לו קייטנה. אז אין לי שקט לגמרי, אבל אני יכולה לצאת לבד, כי הוא נשאר בבית לבד).

ככה את תוכלי לנוח והיא תוכל להנות.

המלחמה הזאת לגמרי שיבשה הרבה תוכניות…

בגיל הזה לא צריך הרבה עניין.

היא יכולה להנות שם מדברים ממש פשוטים, העיקר שתהיה לה אינטראקציה.

אנשים לא מתכננים מעכשיו לאחרי הקייטנה של הגן.

לא יודעים מה יהיה מחר, בטח לא יודעים מה מעבר.

אצלנו תמיד יש שינויים של הרגע האחרון.

הרישום באמת מתמלא?

אם כן תרשמי אותה, מקסימום תבטלי.

בגיל הזה צריך להיות עם מישהו,

מאוד קשה להיות לבד לא משנה כמה הפעילות מעניינת. יש צורך אמיתי להרגיש עם "מישהו".

ומכיוון שהיא הבכורה, אין לה אחים או עשייה בבית שהיא תשתלב בה.

לכן אם את רוצה שיהיה לך גם זמן לעצמך את צריכה למצוא לה אינטראקציה שהיא לא את בתוך הסדר יום,

אם יש לך כוחות לצאת החוצה אז מעולה, אם לא, עדיף להביא בייביסיטר.

יש לכם תוכניות במתנס אחר"צ במהלך החופש? אם כן, תוכלי לשלוח אותה עם בייביסיטר, זה גם פתרון לא רע.

אפשר להיות כל כמה ימים אצל בני דודים, בסבב. סטייל קייטנת אמהות רק במשפחה..

אם לא,

אני הייתי רושמת לקיטנה, ומציבה עובדה שהיא הולכת.

נשמע יותר מידי זמן להעסיק את עצמה לבד. גם כל יום בהתחלה משעה 13, וגם אח''כ עוד כ5 שבועות. זה המון!

במחשבה שניה, הייתי רושמת לקיטנה מלאה בהתחלה, ב3 השבועות הראשונים, ואחכ היא כבר תהיה עם אח שלה. מקסימום קצת בייביסיטר. 

אולי דודה שלה תוכל לבוא קצת אבל יותר בקטע של בייביסיטר ולא חברה

ברור גם שאני אהיה איתה חלק מהזמן אבל ממש לא כל הזמן

ואח שלה במעון יוצא לחופש רק ב8.8..

חושבת אולי למצוא משהו רק לשבוע

קמתי התקלחתי, התחלתי מחדש, וזה אחרי שהייתה לי נסיעה הבוקר.

והחלטתי סופית לישון עם טלפון כבוי. ההתראות האלה הם בלתי. אם תהיה אזעקה כבר אשמע.

אז תודה.

אמנם כבר אחרי שקמתי והתלבשתי והתחלתי לעבוד, אבל עדיין זה איפס אותי...

תודה לך!

זה לא בטוח מחזור ולא בטוח שלא. צריך לחכות ולראות איך מתפתח.

לפעמים יש כתמים מכל מיני סיבות, לרוב אין סיבה לדאגה מבחינה רפואית אבל כן נאתגר הלכתית.

האם נאסרתם או לא בודקים עפ"י דיני כתמים. כדאי לשאול רב, ואפשר להתחיל מלפתוח את ספר ההלכה המקובל עפ"י פסיקתכם. (דרגי טהרה, טהרת הבית, וכו)

גם בספרים יש הרבה ידע נגיש.

יחסים מומלץ שלא לקיים כאשר יש דם, כי זה עלול להיחשב כבדיקה פנימית ולהיות יותר מורכב הלכתית. שוב, כדאי להתייעץ ואני כותבת דברים כלליים בלבד.

בהצלחה רבה אהובה

אגב, אצלי המחזור השתנה לטובה אחרי הלידה הראשונה (ולקחתי גם גלולות הנקה, אז אולי זה גם קשור).

גם אחרי הנקה של 10 חודשים

היה לי רק קצת דם בניגוב וזהו אבל זה היה מספיק בשביל שיאסור אותנו

וזהו

מאז שקט

עד לחודש הבא בדיוק באותו תאריך שאז קיבלתי וסת רגילה..

כדי לא להיאסר צריך לא להסתכל בטישו ואם מסתכלים לחכות כמה שניות (מספר השניות משתנה לפי הפוסקים) ואם בכל זאל הסתכלת וראית דם, תלוי מה הגוון שלו, ומה גודלו

בקיצור, שאלת רב, תפרטי לו את הפרטים...

אז בלילה לא נאסרנו כי זה היה ממש טיפה על טישו

והיינו ביחד

ובבוקר קיבלתי😬

אוףףףף😭

קיוויתי שזה ימנע יותר זמן

האמת שהייתה לי תחושה שיש ביוץ כי היו הרבה הפרשות אבל הדחקתי...

שווה כל שקל!

זה זורם עם העגלה כיחידה אחת ממש, נוטה טיפה לצד שיהיה מקום ללכת לידו,

עולה ויורד מדרכב אחרי העגלה,בקיצור- אני עפתי עליו וממליצה ממש!

ועוד אחד יותר מפורט של ארגון אפס הפרדה - הריון ולידה

מסמך ש @השקט הזה העלתה,

ואת יכולה לראות בשרשור שיש עוד מסמך שכתבה שפחות מפורט

שיהיה בבריאות ובקלות!!!

גם אני מיד חשבתי עליכם...

❣️

לק"י

שמענו בום רציני.

אבל אנחנו בסדר.

ותודה שעדכנת