אני עכשיו שבוע שביעי אחרי 11 חודשים מהחתונה שניסינו ולא הלך. ( היה הריון כימי אחד שרק התחיל וחידד כמה אנחנו רוצים את זה) וגם אנחנו הלכנו לבדיקות למרות שאמרו לנו לחכות שנה, עשיתי בדיקות הורמונליות, וחודשיים מעקב ביוץ, הבנו את ההנחיות, ראינו שהכל תקין ודופק כמו שעון, וזהו, החלטנו שלמרות הצורך בידע ולמרות הרצוןלהיתלות בדברים פיזיים אנחנו נותנים קצת להקב"ה לעשות את שלו.
וזה קרה ב"ה!
ויכולה להגיד לך דבר נוסף, בחודשים האחרונים כל פעם שהייתי מקבלת מחזור היינו ממש מתוסכלים החלטנו שלא, ישבנו כל פעם למצוא למה זה טוב, ועל מה אפשר לומר תודה. זה קירב אותנו ממש! וזכינו בכמעט שנה מושלמת שהיינו זוג צעיר! וזה זמן כזה מיוחד שלא יחזור, עכשיו אני עם בחילות והרגשה כללית רעה, פחות מדברים, פחות ביחד, זכינו בתקופה מהממת שהיום כשאני אחרי הקושי (ולפעמים גם תוך כדי) פשוט מודה לה' על ההמתנה הזאת והתקופה המקרבת הזאת. צמחנו ממנה!
מאחלת לך שלא עוד אכזבה!! אבל שמה שלא יהיה, יהיה טובשתרגישו אותו ותשמחו!
מהממת!!