פורום הריון ולידה (עמוד 204)

בגילאים מסויימים ישנים יותר בגילאים אחרים ישנים פחות, כשצומחות שיניים או חולים או חם מדי בלילה אז קמים יותר לינוק.

לפעמים הוא קם כל שעה ויונק מעט ולפעמים קם פעמיים בלילה אבל כל אחת מהם היא חצי שעה הנקה לפחות.

היה לי את כל הסוגים עם הקטן שלי, תקופות של כל שעה, תקופות של שעה שלמה הנקה עד שהוא חוזר לישון, תקופות של לילה שלם רצוף, כל מיני.

וכמו שכתבו מעלי

לעניות דעתי זה תלוי תינוק ולא קשור לחלב שלך

כמה פעמים או כל כמה שעות הוא יונק במהלך היום?

יש תינוקות שאוכלים ארוחות קצרצרות במהלך היום ואז יונקים כל שעה וחצי

לפעמים אפשר ללמד אותם לאכול יותר בכל ארוחה ואז לרווח קצת יותר

ויתכן זה ישפיע גם על הלילה

אני מרגישה שאני אוכלת פחות התינוק קם יותר .הוא בן 7 חודשים 

קודם כל תהיי שבעה 😊

אני מוסיפה שקדים אגוזים קוואקר הרבה פירות וירקות, ובכללי מזון בריא , מרקים, חלבונים, דגנים מלאים 

וגם יכול להיות שהוא בקפיצות גדילה וזה יחלוף

לק"י

וזה הבכור שלי, שהיה הכי תלותי בי בהנקה עד גיל גדול.

לקום כל שעה זה באמת קצת מוגזם.

בן כמה הוא?

אולי קפיצת גדילה?

עם בקבוק כן🫢

יש תקופות שהוא ישן רצוף גם 6-7 שעות

ויש ימים שקם כל שעה

אני מניקה בשכיבה ככה שלא ממש מפריע לי..

מקווה שתמצאי פתרון בקלות 

שמעתי שלפעמים נותנים כמה שבועות לפני, ואז יכול להיות שלילי בלידה ולא יצטרכו שוב.

אולי זה מה שהיא התכוונה?

ולגבי לידות מהירות-

היה לי חיובי בשתי לידות.

באחת קיבלתי אנטיביוטיקה בערך שעה וחצי לפני הלידה.

בשנייה לא הספקתי לקבל. התינוקות היתה במעקב חום, והכל היה בסדר.

רק איך שבאתי ללדת- בגלל ירידת מים- ישר אמרתי שיש לי וחברו אותי לאנטיביוטיקה בחדר לידה

את אמא אלופה!!

א. שמענו בנתיים שיעור יפה של הרב איל ורד לפסח, תכתבי ביוטיוב מכון מאיר וזה ממש שם בשיעורים החדשים..

עוד דבר, בראשון הקרוב יש זום הכנה להורים לליל הסדר של הרב יוני לביא, ואפשר גם לקנות הקלטה במחיר סמלי של הזום הזה, הזום עצמו בחינם..

בהצלחה ממש!

משתמשת בפסח אם לא פתוח.

שוטפת את הקליפה לפני השימוש.

יש לי במקפיא איזה חצי חבילת סלרי חתוך. את זה אני אמכור.

שחתכתי בסכין חמץ.

אני לא אשתמש בזה בפסח.

אם צריך למכור, או רק להצניע. אין הבדל מבחינתי. אני שמה בשקית סגורה במקפיא.

חפשי שיעורים של הרבנית רחל בזק, של סיון רהב מאיר, של הרב שניאור אשכנזי, של הרב אייל ורד ושל הרב יואב אקריש.

אין לי המלצה ספציפית לשיעורים לילדים, אבל אני ראיתי שאם לפעמים אני שומעת בקול בבית את השיעורים, גם הילדים מקשיבים ונהנים... (לפחות הגדולים, מגיל 12.5 והלאה) את השיעורים של רחל בזק לא כדאי לשמוע בקול, כי היא מדברת לפעמים על דברים של נשים, אבל השאר בהחלט כן.

אבל אפשר לתת להם לשבת עם ההגדה ולהמחיש אותה בדרכים אחרות מאשר הצגה - ציורים, אומנות בפלסטלינה, מציאת שאלות על ההגדה ואולי גם פירושים... ואם הם צריכים משהו מובנה - אז לרבנית טל רחמני יש הגדה של פסח מבוארת לילדים, ממליצה לרכוש ולתת להם כבר עכשיו.

בקשר לירקות - אנחנו לא משתמשים בהם בפסח. אז אם נשארו ירקות לפני פסח אנחנו או זורקים אותם (אם הם כבר עלולים להתקלקל) או שומרים אותם במקרר בשקית אטומה עם התבלינים החמציים ושאר הדברים האלה.

או שאתם חושבים שהחמץ שלכם יותר גרוע 😅? 

אני מחלקת הפתעות על כל תוכן,

לא משנה לי אם זה דבר תורה, חידות, בדיחות, ציורים או הצגות או קושיות.

גם בגיל קטן יותר.

כשהם גדלים הם בעצמם מכינים תוכן יותר ויותר רציני, אני לא צריכה להקדים את המאוחר ולכוון אותם לרף גבוה ואולי לא מותאם אלא אם אני רואה ילד שבשנה ציפית צריך יותר הכוונה ולעודד אותו לתעוזה.

עד עכשיו זה עובד נהדר.

אגב אפשר להציע להם לחפש דבר תורה מתוך עלוני השבת, הם לא צריכים לחדש חידושים מקוריים. (אם כי אני כן מעודדת להרחיב מקורות וגם להכניס נימה אישית לתוכן)

מדברים על זה מראש חודש וזה נכנס למודעות.

כל מה שאת קונה מעכשיו מראש תשמרי במקום נקי,

כשצריך לאכול לפני החג תוציאי כמות סבירה לשימוש יומיומי והשאר סגור במגירת הפסח.

ככה לא תהיה דילמה. במיוחד אם את מבשלת לחג וליומיום במקביל.

בצל ושום אני קונה לחג בנפרד.

וזה מאוחסן נמוך מחוץ למקרר ולא יכולה לוודא שלא נפל פירורים בין הקליפות, עם כל הניקיונות והבלאגן ואין סיבה בתכלס לא לקנות נפרד חח

של חברת צ'יק נראה לי.

אבל אני משתמשת במגבות פנים למטבח, הן גדולות יותר ונוחות לי

להגיב

אנחנו לא אומרים ככה, זה מעליב

ולהעביר נושא

הבן שלי כמעט בן ארבע, וכמעט כל התנגדות או התנהגות מעצבנת שלו מפסיקה כשאני מתחילה לספר בדרמטיות סיפור מומצא על פיפ ופוזי..  סתם דוגמה. תחשבי מה הבן שלך אוהב ומה יסיח את דעתו

כמה שפחות צומי להתנהגות שלילית, זה פשוט ידעך

הילד "מנקה" אחר כך את הפה באמירת פסוק.

אבל אצלנו מדובר בגיל גדול יותר (ולרוב אין שיתוף פעולה עם ההנהגה הזו).

בגיל הזה באמת עדיף רק לומר בקול תקיף ורציני שאנחנו לא מדברים כך, ולהמשיך הלאה. אולי אפשר "לתקן" אותו - הוא אמר "איקס איכס"? אומרים לו "איקס חמוד!"

לרוב לא מגיבה על ביטויים בעייתיים רק אם זה מאד בעייתי או חוזר על עצמו שוב ושוב

וגם כשמגיבה לא עושה מזה עסק

מעירה בצורה עניינית קצרה ונעימה 

לק"י

על כל דבר שלא מוצא חן בעיניו, וגם על אנשים🤦‍♀️

לא מצאתי פתרון עדיין.

לידה זה ראשי תיבות ליד השם

הכל ממנו והכל שלו - רק הוא יודע מתי הזמן ביותר לתינוק שלך להיוולד.

ורק הוא יחליט מתי התינוק יוולד.

לא יודעת איזה ילד זה שלך ובאיזה שלב בחיים את.

יכול להיות והגיוני גם שחלמת על ברית גדולה

וברית כזו אולי לא תיהיה במציאות כלשהיא.

נכון זה מבאס זה מלחיץ

אבל באמת באמת הכל שטויות העיקר בעז"ה שהכל יעבור בשלום ובבריאות.

העניין הוא שבאמת אני לא יודעת איפה נוכל לקיים אותה.

מבחינתי הייתי נשארת בבית בלי שום משפחה.

אבל אין פה מוהל. ואף מוהל לא יבוא להתארח לשבת+ליל הסדר בהתראה כזו קצרה.

מה לא עושים?

לא מתחילים לעשות לארח ולארגן ליל הסדר לכל העולם ואישתו

לגבי מוהל- אולי יש מוהל בישוב על יד שיכול לצעוד ברגל

או מוהל קרוב לאחד הסבים וסבתות- ואז לעשות ברית מצומצמת אצלהם

גם לארח סבא וסבתא משני הצדדים לא רלוונטי.

הם בעצמם מארחים את כל המשפחה אצלם.

ואין לי אלפה לארח, וגם לא מוהל.

האופציה היחידה היא להתארח, אבל גם זה יוצא מסובך, כי הרבה מהמשפחה תכננו להתארח אצלם, ולא יודעת איפה ניכנס שם, ואיך נשרוד ככה יומיים עמוסים עם כל כך הרבה אנשים רגע אחרי לידה...

את לפני לידה, יש לך מלא על הראש

אין מה לדאוג על ברית לתינוק שעוד לא נולד

 כשהוא יוולד אז שבעלך ישבור את הראש איפה לעשות ברית ומי יהיה המוהל.

ומקווה בשבילך שהברית תצא בזמן יותר נח

או לפני החג או בחול המועד.

יש סיכויים ממש גבוהים שזה מה שיקרה אז אין טעם לדאוג בגלל דבר שבמילא אינו בשליטתך.

אבל פתאום היא נעשית לי ריאלית מידי, ואני קולטת שאם זה מה שיהיה, באמת אין לי מושג מה נעשה.

ואני אוהבת להיות מוכנה לאפשרויות שונות.

מנסה להרפות, אבל הרבה יותר קל לי להרפות כשאני יודעת שבכל מצב נצליח להסתדר. ועם האפשרות הזו אני כרגע לא מצליחה לדמיין איך נסתדר, וזה מלחיץ אותי מידי...

אנחנו אוהבות להיות מוכנות ובשליטה על כל תרחיש.

ובאמת ברית בתאריך כזה זה לא פשוט.

אבל היות ואין לך יכולת לשלוט על זה, ואם הלידה תהיה בשבת ובראשון הברית תצטרך להיות בהתאם

אז לא חושבת שיש טעם שתתעסקי בזה עכשיו.

הרי לא תגידי לאמא שלך ולחמותך עכשיו שיתכננו את הפסח שלהם בהתאם לברית שאולי תהיה.

כאשר תלדי בעז"ה אם זה יהיה בשבת ובראשון יזה יהפוך לבעיה גם שלהן ושל בעלך.

וביחד הם יתכננו איך בדיוק לעשות את זה בצורה הכי טובה.

יש הרבה אפשרויות מחוץ לקופסא.

אולי לבקש משכנות דירה לחג ושההורים יהיו שם ויביאו איתם את האוכל.

אולי אמא שלך תמצא לך דירה נוחה לידה.

באמת שאל תדאגי, הכל יהיה בסדר בסוף. גם אם לא יהיה האירוע שחלמת עליו.

כן דיברתי עם אמא שלי עכשיו, והיא אמרה שיהיה אפשר להסתדר אצלם אם יהיה צורך, הם ינסו להשיג דירות ובעז"ה יהיה בסדר.

עדיין נשמע לי תרחיש שאני פחות הייתי רוצה שיקרה, אבל קצת פחות מלחיץ.

ובכל מקרה אמא שלך הבטיחה לבשל לך אוכל, אז אתם ממש לא חייבים לאכול את כל הסעודות עם כולם.

אפילו ליל הסדר אתם יכולים לעשות לבד בדירה, ואולי להשתתף עם כולם רק בסעודה של הברית עצמה

כשאני הייתי בכזה מצב בשבוע 38 החשש הזה בכלל לא עלה לי

כי הרגשתי שאני לא תיכף יולדת..

שואלת אותך כדי שתנסי כרגע להתמקד בתרחישים אפשריים באמת ולא אולי ואולי

הרופא אמר לי להגיע לזירוז ביום ראשון אם אני לא יולדת עד אז...😬

הייתי בטוחה שעד אז אני כבר אהיה אחרי. אבל ככל שאנחנו מתקרבים לשבת, זה הופך להיות יותר ריאלי.

(אם יהיה זירוז בראשון, יכול להיות שזה יקח זמן ואני אלד אחרי, אבל גם יכול להיות שלא. וזה לא מופרך).

אז תשאלי את הרופא אם אפשר להתחיל לקראת ערב או לחכות עוד יום, תבררי איתו רפואית כמה קריטי העוד יום/פחות יום

לפעמים כן ולפעמים לא... 

אני ילדתי בחול המועד פסח

ובגלל כל מיני חישובים זה היה נראה לי כ"כ מסובך ולא קשור

אחרי שהלידה עברה ב"ה

אמנם היו דברים מאתגרים

אבל הרבה פחות ממה שחשבתי. והתינוק בידיים בריא ושלם הכל מתגמד..

אז באמת מאחלת לך מכל הלב שהלידה תהיה בקלות ובבריאות

ובונוס- גם בזמן שיקל על ההתארגנות לברית ❤️❤️

אני הייתי צריכה ללדת סביב סוכות והייתי ממש בלחץ איך נעשה את זה כי אין סוכה גדולה איפה שאנחנו גרים ןאצל ההורים זה לא רלוונטי.

חישבנו הרבה דברים-העלנו הרבה אופציות ותרחישים  ומרב שהכל היה מסובך, לא ראלי והזוי החלטנו לא להתעסק עם זה עד אחרי הלידה ושם נסתדר.

הייתה לנו ברית בראש השנה של שלושה ימים ולגיסתי בשבת חול המועד פסח ותמיד זה היסתדר והיה אחלה, זה נתן לי הרבה ביטחון!

מאת ה' ילדתי בכלל אחרי החג והברית הייתה סתם ביום חול פשוט וטוב

היה לי קשה השחרור אני אוהבת להגיע לדברים מוכנה, בערב לפני הברית פתאום ממש הלחיץ אותי שככה שחררתי אבל היה עדיף ככה.

באמת כשהתינוק בידיים הברית מתגמדת.

זה אירוע מדהים ומיוחד אבל שולי לעומת האור של התינוק.

שיהיה בעז"ה בקלות, בידיים מלאות ובתאריך שלא יאתגר אותכם מידי

והגעתי למסקנה שמהרגע שאני יולדת אני לא דואגת לכלום! יש משפחה מסביב ומה שהם יחליטו מקובל עלי.

אולי אם יצא לכם  להתארח תנסו להשיג דירה לישון שם לבד, ואז תוכלי לנוח יותר. אבל באופן כללי מהרגע שאת יולדת העול לא עלייך.

ותאמיני לי שיסתדרו! אני שיחררתי לגמרי, וכל מה שבעלי עשה אמרתי לו כל הכבוד שהסתדרת .

מאחלת לך שיהיה בקלות ובידיים מלאות! אמא בריאה ותינוק בריא. זה הכי חשוב. כל השאר זה דברים שחולפים..

לזכור ולהרגיש שכל לידה זה נס!!

תינוק בריא זה נס

אמא בריאה זה נס

אחרי שנזכה לניסים האלו, השאלה על הברית מתגמדת.

איזו זכות להביא נשמה לעולם!!

ובאמת שהוא ייצא בזמן המדויק והנכון ביותר, הכל מושגח, הכל אלוקי, אנחנו בידיים טובות.

(כותבת לך וכותבת לעצמי, אני בדיוק בדיוק כמוך..)

מתי שאמורה להיות הלידה זה יקרה פשוט כך או כך... כל ילד נולד ביום שהקב'ה יחליט שהוא צריך לבוא לעולם!

לגבי הברית אצלנו עשינו בבית של הורי וארחנו אצל חברים ומשפחה קרובה את בני המשפחה הקרובה (רק האחים שלנו, סבא וסבתא)

מוהל זה קשוח אבל מה שמצאנו ב'ה התפללנו שהכל יעבור בהצלחה ב'ה

כל המשפחות נרתמו להכין ולהתכונן והיה מצויין

בסוף הכל עובר

אולי בכלל תלדי אחרי ליל הסדר 😄

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ובקלות ובבריאות בידיים מלאות!

והיה ממש מוצלח

מצאנו קייטרינג מעולה, בכשרות שלנו ובגלל שזה היה חג כולם היו פנויים ובאו

שיהיו בשורות טובות וידיים מלאות

חיבוק.

ובע"ה בשורות טובות בקרוב!

ודאי שהאחריות של האמהות מביאה איתה מתח

ודאי שערב פסח זה זמן עמוס ומלחיץ

מילואים- ברור

ואם נוסיף על זה עוד קצת הורמונים...

את נורמלית, וזה רק הגיוני האופן שבו את מגיבה למציאות הנוכחית.

הבשורה הטובה היא שמילואים יסתיימו מתישהו, גם פסח הוא עם דדליין ככה (שאומנם החלק היותר קשה כנראה הוא בימים הקרובים) אבל יהיה לזה סוף.

בעניין לבדוק שהיא נושמת- יש סנסורים שאפשר לקנות, אל תקומי בשביל זה סתם, ולזכור ולהתחזק שאנחנו עושים השתדלות וה' הטוב בעיניו יעשה- הוא שומר ודואג לפנינו ואחרינו.

ולא ניסיתי בעצמי, אבל שמעתי מחברות בתחילת המלחמה כשהיו בחרדות שציפרלקס מאוד יכול לעזור עם מרשם של רופא משפחה. מה דעתך לנסות?

חיבוק גדול, באמת זה כאילו נשמע נורמלי לעשות גם וגם וגם, כי כולם מסביב עושים את אותו הדבר ונראים בחיים. אבל האמת שלרבים זו התמודדות גדולה, ושאם מפרקים לפרטים את העומס באמת כל אחד בפני עצמו זה פרויקט ומדהים שאתן ואנחנו כולנו עושות את זה שוב ושוב... אנחנו עם של גיבורי על!

תודה על כל מה שאתם לוקחים על עצמכם למען כל עם ישראל, אפילו שאין לי עזרה להציע, זה רק מילים פורחות באויר, זה מוערך מאוד מאוד💜

מופיעים גם בספוטיפיי.

וכנ''ל הרבה שיעורים של מכון מאיר.

נראה נחמד מאד. של בית המדרש הקהילתי בכפר סבא. יש שם עוד סדרות ממה שרואה.

ראיתי שיש גם משהו - מן הסתם שמרני יותר - של אתר ישיבה, אבל ממה שראיתמ זה רק 3 עד 6 דקות כזה... והעליון זה האורך שרצית

נגיד שער הביטחון של חובת הלבבות וכו..

קליל וכיף.. יש ביוטיוב

אמנם לא קשור לפרשת שבוע..

אבל הרופא אמר שזו לא פטריה.

עכשיו הוא דווקא כן אוכל בסדר גמור. רק הלבן נשאר... זה נראה מוזר. תוהה לעצמי אולי הרופא סתם זלזל בפטריות (שמעתי שיש הרבה רופאים שאומרים שזה רק בראש שלנו שפטריה בפה מציקה לתינוקות)

אבל רק אם זה בכיף

אני לא יודעת אם אני כשירה לענות כי תמיד הפסקתי לשאוב עד גיל שנה. השאיבות היו לי מתישות ונכנסתי להריונות סביב הגיל הזה.

אבל בפעם האחרונה ילדנו די ביחד אם אני זוכרת נכון ועכשיו אני כן מתכוונת להמשיך לשאוב אבל רק בימים ארוכים מחוץ לבית. אמשיך כי השאיבה הולכת לי סביר כשזה פעם ב לעומת הפעמים הקודמות.

מיותר זה לא מבחינת הרווח של התינוק. האם הוא *צריך* את זה? כנראה שלא..

מדהימה ששאבת עד עכשיו!

לק"י

אני אישית מוותרת על זה.

ממשיכה להניק בבית עוד הרבה אחרי גיל שנה.

(נראה לי ששאבתי עד גיל שנה בערך).

לגדולה שאבתי בקבוק אחד למעון, בנוסף לארוחות שהיא אכלה.

היו נותנים לה אותו לפני או אחרי השינה.

לא בשביל אוכל, אלא יותר כדרך להירדם או להירגע.

בשלב מסוים כבר פחות היה לי חלב, והתחלתי לשלוח לה פחות ופחות.

המשכתי כי המטפלת במעון עודדה אותי להמשיך לשלוח, ולי היה קשה לשחרר.

הפסקתי כשהיא היתה בת שנה וחצי, אחרי שהייתי כמה ימים חולה ולא שאבתי.

אצל הקטן שאבתי עד שבמעון אמרו לי שאין צורך, והוא פחות שותה את הבקבוק. שלחתי כמה מנות קפואות כדי שיהיה אם צריך, אבל הוא הסתדר בלי. זה היה בגיל שנה וחודשיים בערך.

לשני ילדים נוספים הפסקתי לשאוב בגיל יותר קטן.

אחד בסביבות גיל שנה, כבר לא שתה יותר במעון.

ועוד אחת כבר בגיל 8 חודשים אכלה שתי ארוחות מוצקים. (היא היתה אצל מטפלת עד 14:00, ולא עד 16:00).

אבל תכלס

לא משהו שהיה נותן כיוון

באסה אבל זה נראה שצריך לחכות קצת יותר

אני יכולה להבין את ההרגשה.

אבל באמת חושבת שלא צריך להתפדח,

כן, אני דוסית ,

אתם פחות,

הכל טוב.

כל אחד והדרך שהוא הולך בה.

לא צריך ללכת על ביצים, מותר להגיד - היא דוסית ולכן אין לה תמונה בווצאפ... זה לא סוד שהן לא דוסיות כמוך. רואים את זה גם מבחוץ מן הסתם. 

גם במשפחה שלי וגם במשפחה של בעלי יש את כל הרצף הדתי (כשאנחנו מקומים בקצה ה"דוס" שלו) - וזה בסדר, וזה לא מפריע לכל אחד להביע את דעתו בנחת ולחיות כולם ילד באהבה ובהבנה.

העבודה על הביטחון העצמי במקום שלי היא קשה, אבל היא העיקר פה, יחד עם הידיעה שמשפחה זה לא משהו שמוותרים עליו בקלות.

בהצלחה, יקרה...

בעלי עבר דרך ושנינו בפועל בקו של ההורים שלי. אני כשבאות הערות מהסביבה אני משתדלת לקחת את זה כמחמאה, אני דוסית ואני אוהבת את זה. ובקשר לפליטת פה, זו עבודת חיים לא להסתכל על איך אחרים ואיך אני. משתדלת ממש לא לדבר על זה, בטח שלא שם, בשאיפה שלא לחשוב. מה שבטוח, לא אומרת שם מילה בנושא של דוסיות והלכה אם לא נשאלתי מפורש.

שונה גם מהמשפחה שלי וגם של בעלי וגם מהמשפחה הגרעינית שלי

אני פחות דתייה מכולם

לפעמים אני מקבלת הערות ישירות אבל לא מתרגשת, מאד בטוחה במקום הדתי שלי ומלמדת את הסביבה שלי (הקרובה והרחוקה) להתמודד בטוב עם שוני בנושא דת שלא חייבים להתיחס אליו כנושא נפיץ אלא לכבד את מגוון הדעות ולחיות עם זה בשלום.

את נשואה לבן שלהם

וככזו את חשובה ורצויה, כי את נשואה לבן שלהם, ואת מתאימה לו ולמי שהוא!

נכון, את שונה ויש צורך בעבודה פנימית, סבלנות וכבוד משני הצדדים כדי ליצור קשר נעים וטוב אבל זה ממש נפוץ.

לדעתי כל פעם שזה עולה, ממש להזכיר לעצמך.. אני אשתו של הילד שהם אוהבים, גידלו וטרחו למענו כל החיים.

זהו

עכשיו נתמודד עם השוני כדי שתהיה פה משפחה שמחה ונעימה.

הרבה פחות דוסית מהם

ואני דוסית חח

אבל לידם אני ממש גויה

למדתי לסנן משפטים, יש נושאים שלא מדברים עליהם (הריון לידה וכו' מחוץ לתחום)

משתדלת להיות ניטרלית ולכבד

הכי קשה לי זה שאני לפעמים לא מרגישה בנוח מבחינת לבוש

אני מאוד צנועה ולידם מרגישה ממש לא צנועה

משתדלת לא לתת לזה להשפיע עליי...

וגם לא כל דבר חייב להגיד

וגם אם הם אומרים על מישהי שהיא דוסית כמוך, אז מה? בעיניי זו מחמאה לכך שאת דוגמה לאישה שומרת תורה ומצוות (שונאת את המילה דוסית האמת😏)

האמת שהייתי משתדלת לא להיכנס לשיחות כאלה לכתחילה.

לגבי חוסר בטחון במקום הדתי - תבררי עם עצמך את המקום שאת רוצה להיות בו, ותעבדי על להיות שם ולשמוח בו.

בסופו של דבר, זה הרי לא גנות לשמור מצוות. 

בנוי על קבלת השונה באופן שהוא לא פחות ממני.

ברגע ששוני דתי גורם למישהו להרגיש שהוא יותר מהשני אז נוצרים מתחים, ברגע שנותנים מקום אמיתי של כבוד כלפי השני ממילא לא נאמרים דברים פוגעניים כי מלכתחילה המחשבה לא שם.

תלוי בעומס... אבל לתינוק בן שבוע יתייחסו טוב בעז"ה.

בשורות טובות

מזל טוב והרבה הרבה נחת ושמחה

צהבת?

ממליצה בחום להגיע לשע"צ, אבל על הבוקר, 8

תהיי לידו יותר, תלטפי לו את הראש, או מה שירגיע אותו

הוא יתרגל בסוף

אם כבר, שיהיה עם המוצץ ושההרדמות ישארו עצמאיות מאשר שיתרגל לזה שכל ערב אני לידו עד שנרדם.

לידם גם בלי קשר למוצץ האמת

ולפעמים הם זקוקים למשהו שירגיע.

או תשמיעי לו

ככה הוא ילמד איך להרגיע את עצמו ולהרדם.

כמה ימים קשה וזה עובר

הבן שלי גמל את עצמו ממוצץ והיה ימים לא קלים , בכה המון , זה עובר

לפעמים היה נרדם אחרי הרבה בכי ולא היה לי ממש מה לעשות

עובר הם מתרגלים 

שלושה ימים זה לא הרבה

מאמינה שצריך לפחות שבוע

אם הוא לא מבקש ורגשית נראה שהוא מתמודד הייתי נשארת אופטימית וממשיכה

הבן שלי בגיל הזה השיניים כבר יצאו טיפה קדימה בגלל מוצץ

הוא היה מאוד מרגיע וכו'...

ברגע שראינו זאת- גם בעלי

פשוט זרקנו מוצץ בשלום ולא להתראות

להגיד שלא היה קשה? היה!

וזה עבר!!!

נכון לא ישן וכל זה ויותר עצבני אבל עבר

זה בדיוק תהליך הגמילה, הוא צריך ללמוד לאסוף את עצמו ולהיכנס לשינה גם ללא מוצץ.

תאמיני בו בלם שלם שזה מה שנכון לונושהוא מסוגל.

הביטחון שלך בתהליך חשוב לחוסן שלו.

בהצלחה!

והוא אפילו לא התעורר.

עכשיו אני מלאת מצפון שאולי נוצרה בעיה חדשה בעקבות הקושי שלו להיפרד מהמוצץ.

הלוואי שזה חד פעמי ולא יקרה שוב בחיים.

מסכן שלי.

מהקושי בשינה בימים האחרונים

גם לילדים גמולים לגמרי זה קורה מידי פעם

אבל כן, הגיוני שזה מעייפות.

לילה לפני הוא ישן חצי מהזמן שרגיל, ואז לא ישן צהריים.

ממש מקווה שזה חד פעמי בעז"ה.

תודה!

לפי מה שכתבת הרעיון לגמילה הגיע ממנו

הוא מעוניין

הוא לא מבקש את המוצץ, לדעתי זה סימן שהוא מסוגל ותא מתחרט

אבל קשה לו

זה ממש ממש הגיוני ונורמלי

אני מציעה להביא צד שמאמין בו שהוא יכול למרות הקושי.

להחזיק איתו את הקושי להירדם מבלי להיבהל אלא לראות בזה הזדמנות לגדילה עבורו

וחיבוק

תמיד קשים השינויים האלה

אנחנו מאוד מכילים ומבינים את הקושי, גם במילים וגם במעשים.

מאוד מקווה שזה יעזור לו להתגבר.

הערב אמרתי לו שמחר אקח אותו לקנות שוב פרס על זה שהוא כזה גיבור וישן בלי מוצץ.

תודה!

יש לה ילד בן שנתיים 🤭

והוא לא הבכור 🤭

יש לו 2 אחים מעליו

(אמא שלי ילדה בגיל 43, אבל התחתנה בגיל מבוגר יחסית, אז אחותי הבכורה היתה רק בת 16...)

היא התחתנה בת 19 וכל ה6 ראשונים שלה צפופים

24

23

22

20

18

17

16

11

9

7

4

2

שמישהי כאן מכירה אותה 🤭

אז לי זה הלם...

גם אצלי נתפס כהזוי למרות שקיים סביבי

מעניין איך זה לחוות את זה