את ממש מזכירה לי את עצמי ואני יכולה מאוד להבין את המחשבות שלך.
מה שלי היה עוזר זה לזכור שזה לא במקרה שככה יצא, זה לגמרי מה'!
אז קודם כל אם הוא זימן לך את הנסיון הזה אין ספק שאת יכולה לעמוד בו!! גם אם זה מצריך עבודה.
והעבודה היא לא קלה אבל כ"כ משתלמת!
גם ספציפית פה שהרי טכנית אין לך מה לעשות בכל מקרה וגם הלאה בחיים אחרי שתרכשי את היכולת להשליך על ה' את הפחדים והחששות שלך, לדבר איתו ולחזק את האמונה שלך את תרגישי בנאדם אחר.
קחי את זה בתור הזדמנות לצמוח! זה הכי שווה בעולם!
קל לדבר, קשה לעשות...
בכל מקרה בהצלחה ענקית, הריון תקין ומשעמם לשתיכן
היי, יש לי אישור החודש מהקופ'ח על בדיקה שעשיתי בשביל לצרף לדוח שעות. העניין הוא שהאחראית עלי לא יודעת על ההיריון, (אני עוד לא בשבוע שחייב לספר, ובכל מקרה זה לא רלוונטי לשנה הקרובה)
ומרגיש לי לא נעים פתאום לצרף את האישור.. אני יכולה למחוק את המילה 'היריון' מהאישור, אבל בכל מקרה היא תבין שמדובר בזה, לא? כי על כל בדיקה אחרת אני לא בטוחה שזכאים לשעות...
האם חובה לעשות בדיקה של חלבון עוברי? עשיתי שקיפות עורפית, והתוצאות היו טובות (אבל עוד לא שמעתי את ההסבר של הרופא). בכל מקרה צריך לעשות את הבדיקה הזאת?
קראתי שוב מה זה הבדיקה, ומסתבר שזה הבדיקת דם שעשיתי.. מזל
לפניו ברננה!לפניו ברננה! - הריון ולידה למרות שזה מוקדם... (והיא אמרה לי "בשעה טובה. כמובן שכבר ידעתי מזמן...")אחרי שהודעת על ההריון
היי יקרות,
ממש מבקשת את עזרתכן.
אני מרגישה שיש לי קשיים רגשיים שחוזרים לאורך חיי..
מאמינה מאוד שזה מתחיל ביחסים בינאישיים בילדות.
לא אפתח יותר מדי אבל אומר שההתנהגות שלי היום נובעת הרבה פעמים מתוך הכאבים והדחיות שחוויתי אז.
אני לא האישה שהייתי רוצה ויכולה להיות בעקבות אותן סיטואציות או התנהגויות שחוויתי בעיקר מצד המשפחה- המצומצמת והמורחבת.
עד היום, במפגשים משפחתיים או סתם אירועים חברתיים אני יכולה לחוש פגיעה ,דחייה חברתית ובדידות.
אני ממש ממש רוצה לטפל בזה כי אני רואה שזה לא עוזב אותי.
אשמח ממש אם מישהי יכולה להמליץ על סוג טיפול שיכול להועיל לי- אפילו על שם של טיפול ואני כבר אחפש... אם מישהי מכירה מטפלת או טיפול+ מטפלת מומלצת באזור השרון שיכולה לעזור ממש ממש אשמח.
אם מישהי גם תוכל להסביר מה זה CBT והאם יכול להתאים למה שתיארתי.
מוסיפה כי מעולם לא הייתי בשום טיפול (לא פסיכולוגי ולא אחר) ומרגישה שחייבת את זה לעצמי.
קודם כל כדי להשתחרר מהפגיעות שמלווה אותי בסיטואציות כאלו, ללמוד איך להתנהל במצבים חברתיים ולהסתדר יותר בחברה גדולה וגם כדי לממש את עצמי ולהבין מהם החלומות החבויים בתוכי (שהדחקתי בגלל כל העניין הרגשי).
להכיר את עצמי מחדש.
באמת מרגישה שזה סוג של פיקוח נפש.
רק לא בסגנון של מודל אפר"ת וכאלה... יותר עמוק להוציא דברים מתוכי כדי להתמודד איתם ולהתגבר.
תודה רבה רבה לעונות!
כתבתי בערך מה הבעיה ואיך היתי רוצה לטפל- טיפול עומק שירים אותי מכל ההיבטים של החיים ויתן לי כוחות ויעזור לי להאמין בעצמי, בערכי ובכוחותיי..
להוות מענה לשניהם-מה טוב.
מחפשת טיפול שיכול לזהות את הגורמים להתנהגויות שונות ע"י שאלות נכונות וטיפול בהם.
גם את ההתנהלות שלי בחברה מאוד הייתי רוצה לשנות וחושבת שזה גם מושפע מהעבר..
גם רקע דומה של תקיעות..
היה שלב שרציתי CBT כי לא היה לי רצון ואומץ להגיע לעומק של הדברים, וזה טיפול שנשאר ברובד פחות עמוק.
בסוף התחלתי טיפול אצל פסיכותרפיסטית מהממת, ואני שמחה על זה.
לפעמים לא צריך כלים כמו שמקבלים בCBT, ועצם התובנות על מקור הקושי ועל הדפוסים שהתקבעו בנו במהלך השנים, בליווי המטפלת שמכוונת ומכילה, כבר עוזרים לעשות שינוי.
יכול להיות שסיביטי גם היה מקדם אותי אבל הייתי מרגישה ש'ברחתי' מלגעת בדברים לעומקם.
את לא חייבת להגיע לטיפול עם ידיעה לגבי שיטה מסויימת.
לפי המון מחקרים הצלחת הטיפול תלויה בעיקר בקשר מטפל- מטופל.
ויש מטפלים שמשלבים שיטות שונות בהתאם לצרכים.
אני מציעה לך לבדוק דרך קופ"ח את רשימת המטפלים שעובדים איתם, ואז לבדוק מי רלוונטי לך ולנסות לברר.
וגם אם מנסים ולא מתחברים, תמיד אפשר למצוא מטפל אחר, לא להתייאש אחרי ניסיון לא מוצלח..
בהצלחה רבה!!
הבן שלי היה איתי בבית עד גיל 3 וחצי
היתה לו הסתגלות מדהימה
כמעט ולא בכה
הוא כבר היה מוכן מבחינה חברתית והיה לו בטחון גבוה
והוא הולך כל בוקר לגן בשמחה
אני בכללי בעד להשאיר ילד עד גיל 3 בבית
אין כמו להיות עם אמא ולהרגיש מוגן בשנים האלו
כן חשוב שיראה חברים
גם עוזר לכל מיני דברים בחיים
אולי אפשר לביא חברים הביתה פעם ביומיים או משהו כזה
ואחים שלה עד גיל 3
ממה ששמעתי מאמא שלי וראיתי בעיניים גם בבחרותי
לדעתי זה מעולה ממש אבל יתלוי אם יש עוד אחים קטנים בבית ,
זה ממש משנה את התמונה ומלמד את הילד דברים כמו אחריות ועזרה ותכלס גם יש לו חברה
אחי הקטנים שכבר היה הפרשים יותר גדולים ולא היה עוד ילדים איתם בבית זה לא כ"כ הלך והם נשלחו בגיל שנתיים לגן
הם פשוט השתעממו ולא מספיק התפתחו
חכי לראות את הילד עצמו בזמן אמת.
יכולה לספר מניסיון עם תאומות (בנות שנתיים) שבשנה האחרונה, מטבע הדברים, היו הרבה בבית, היו גם בגן (בהתחלה היו חולות הרבה, אח"כ קורונה, אח"כ מצב בטחוני).
לאחת מהן מאוד מהר היה ברור שטוב מאוד בגן. טיפוס חברתי, עפה על זה, שמחה מאוד ללכת. היום היא משתעממת בבית. ויש משחקים, ויצירה, ופעילות פנים וחוץ ומה שתרצי- היא פשוט הולכת לשכב במיטה (לא עייפה, בגן היא לא עושה את זה).
השניה קיבלה על עצמה את הדין והסכימה ללכת לגן (היתה מעדיפה בירור להישאר בבית). לדעתי זה ככה גם היום (בטח אחרי שחוותה את המצב הבטחוני לאחרונה), אבל אני רואה כמה הגן משפיע עליה לטובה- תפסה ביטחון, גם בבית וגם בגן, הרבה יותר פתוחה וחברותית. האם זה היה ככה אם היתה נשארת בבית? לא יכולה לדעת.
בכל מקרה חושבת שבמצב אידיאלי הייתי שולחת רק לחצי יום. זה היה עדיף גם להן וגם לי.
אבל מחזירה אותך למשפט הראשון שלי 
אבל בניגוד להרבה פה ממש חושבת שזה לא נכון להנחית על ילד בן 3 בבת אחת את שלל התתמודדויות שיש בגן.
ממה שאני רואה זה כ"כ כ"כ מפתח...
ולא, ביקור בגן שעשועים כשאמא צמודה ממש לא דומה למציאות של 20 וכמה ילדים בגן
שצריכים להתחלק על אותם משחקים והגננת לא משוחדת לטובת אף אחד.
בעיני זה התמודדות בריאה ונכונה שמפתחת אין ספור יכולות רגשיות, נפשיות, חברתיות.
לדגומא- ללמוד להתמודד עם תחרות
ללמוד להתמודד עם המתנה ודחיית סיפוקים. כמה ילד שנמצא בבית מגיע לזה? ממש לא באותה רמה
ללמוד להתמודד עם ילדים שונים, סיטואציות שונות..
נראה לי שילד שלא התרגל לזה בכלל יהיה לו יותר קשה ומאתגר מילד שחשוף להתמודדויות הנל
שאפו על הכוח והסבלנות אבל בעיני המקסימום להשאיר בבית זה גיל שנתים...
אני ברוך ה' בהריון ראשון, ואבמצעו של קורס הכנה ללידה אצל תומכת לידה בעיר שלי.
הקורס מעניין והמורה/מדריכה נחמדה ונותנת המון אינפורמציה חשובה בדרך יעילה ומצויינת.
אבל בינתיים הגענו בקורס ממש עד השלב של הלידה עצמה, עד שלב הלחיצות, וכל מה ששמעתי ממנה עד עכשיו זה תרגילים שכדאי לעשות בזמן הצירים, ונשימות שעוזרות להתמודד עם הכאבים, והרפיות וכו', והיא מדברת כאילו זאת הברירת מחדל והאופציה היחידה, כשרק מדי פעם היא מציינת "את התרגיל הזה אי אפשר לעשות עם אפידורל", "מי שלוקחת אפידורל לא יכולה לרדת מהמיטה אז היא לא תוכל לעשות את זה וזה", היא אפילו לא הזכירה את המושג לידה טבעית, ונראה שמבחינתה זוהי פשוט הדרך היחידה ללדת, כך שהיא לא מציעה את החלופה...
היא אמרה לנו בסוף השיעור הקודם שבשיעור הבא, שהנושא שלו הוא התערבות רפואית במהלך הלידה, היא תרחיב על אפידורל.
לפי הגישה שלה עד עכשיו, אני משערת שהיא אמנם תדבר על אפידורל, אבל מאוד בגישה שלילית.
אני ממש מרגישה שהיא עושה לי דה-לגיטימציה לאפידורל.
אני לקראת לידה ראשונה, עוד לא חוויתי את הדבר הזה שנקרא לידה, ובאמת שאין לי מושג מהם כאבים של צירים ולידה, ואני בכלל לא בטוחה שיש לי את הכוחות להתמודד איתם בלידה טבעית.
אני מפחדת שבגלל הגישה של המורה/מדריכה, בשעת מעשה אני אולי ארצה או אפילו ארגיש שאני ממש חייבת אפידורל, אבל לא אקח כי זה ירגיש לי כמו כישלון או בריחה מהתמודדות או משהו.
אז אני ממש אשמח לשמוע מכן - מה הדעה שלכן לגבי אפידורל בכלל, והאם המורה הזו צודקת כשהיא באה בגישה כזו שאפידורל הוא ברירה אחרונה.
תודה!
הכי קלאסי שיש. אשמח להמלצות! מאוד קשה לי מצוא אשמח לעיד המלצות מצפה88 ילדתי בעבר בהדסה עין כרם (ניתוח, לידה רגילה, ניתוח)
עכשיו לקראת לידה רביעית ב"ה
קבענו תור אצל ד"ר פלוטקין משערי צדק, לברר סיכויים ללידה רגילה
אני אמורה להביא איתי דוח ניתוח מפורט מעין כרם? בינתיים לא הצלחתי להשיג (הרופא נשים לא שיתף פעולה)
התור ביום חמישי - יש לי סיכוי להשיג משהו? או שזה לא כל כך דחוף?
תודה לכן,
בטופס האינטרנטי כתוב שזה לוקח חודש..
אני ממש מקוה שאני אספיק
בלי זה ה- הביקור אצל הרופא יהיה מיותר?
הגעתי רק לזימון תורים של שרפ, היא לא ממש ידעה מה אני מדברת
אשמח לעדכן בהמשך, שיהיה לתועלת למי שצריכה.
הגעתי רק לזימון תורים של שרפ, היא לא ממש ידעה מה אני מדברת
כי הבנתי שלבית חולים יש דוח מפורט יותר
למשל סוג החתך לא כתוב במכתב שחרור
היינו אצל הרופא
הבאתי מכתבי שחרור של כל הלידות וזה הספיק לו.
(תכלס הוא אישר לי לידה אחרי שני ניתוחים, אני מתה מפחד.. עכשיו הולכים לשאול רב..)
רגעיםשבוע 9+4 וממש יש לי בטן, לפני שבועיים אמרו לי שזה נפיחות... היא לא יורדת ומתעגלת עוד טיפה. מבחינת משקל לא עליתי (אני עם בחילות אז דווקא יורדת..) כנראה שיש מצב שבטן יוצאת
כמובן אם חלילה זה ממשיך אז אולי הייתי הולכת לבדוק.
הייתי בלידת חלק מנכדיי.
בתור יולדת, הייתי ממש זקוקה למישהי שתהיי איתי ותתמוך בי ותרטיב לי את השפתיים...
בתור סבתא, עשיתי כל כך הרבה ליולדות מה שהבעל כבר לא יכל לעזור.
עיסויים, ועוד דברים שהיו נכונים באותם הרגעים.
וגם להחליט החלטות של איך לקדם עניינים כמבינה...
ומבטיחה לך, לא מתייחסים לקטע של איך את מרגישה אחר כך. יותר הקטע לעזור כעת....
לגבי הדודה, בהחלט הייתי מוותרת...
לידה קלה ובטוחה.
אני בלידה הראשונה הייתה מישהי שממש רצתה לבוא והיה לי ברור שזה לא יהיה לי טוב. בסוף היא באה לסוף הלידה למרות שביקשתי שלא תבוא ועוד הרבה זמן אחכ היה לי קשה להזכר בזה.
ותקשיבי לעצמך, את הכי יודעת מה טוב לך.
ואם אמא שלך תעלב - זה לגמרי שלה, ותהליך שהיא צריכה להתחיל לעבור.
זה מתחיל מהלידה וחכי מה יקרה אחרי שבעז"ה תלדי... למה את מניקה? למה את לא מניקה? למה את מניקה כל שלוש שעות ולא שעתיים וחצי? והוא נראה ככה, והוא נראה ככה, ואולי יש לו אז אולי תבדקו, וחם לו, וקר לו וכו'. ואת תצטרכי ליצור עור של פיל, להשיב בחיוך ולזכור שאת האמא הכי טובה לתינוק.
ב"ה שיש לנו משפחה דואגת ואוהבת, וזה בא ממקום אוהב ולא מתערב אבל מה לעשות שזאת התערבות, וצריך ללמוד להקשיב ללב שלך. לאינטואיציות שלך. (גם להקשיב לסביבה, אפשר גם להתיעץ כשזה בא ממך, אבל תמיד שזה בא בטוב...)
ולכן תהיי מוכנה, ופה את נתקלת בזה פעם ראשונה.
לגבי חמותך - לדעתי, זה התפקיד של בעלך להבהיר להם שאת צריכה מנוחה, ושתרגישי מוכנה הם יבואו לבקר.
תזכרי שהיולדת היא מעל הכל! ! מעל הרצונות של הורייך ומעל הרצונות של דודות שלך ומעל הרצונות של המשפחה של בעלך.
מתוך אהבה וכבוד כמובן.
(תחשבי שגם מבחינה הלכתית מחללים עליה את השבת, כל גחמה שהיא צריכה ללידה מותר לעשות! זה רק מראה כמה כל דבר משפיע על הלידה ובריאות היולדת... לכן זה ממש חשוב שתעשי מה שטוב לך ותרגישי הכי בנוח ואינטימי בלידה)
(אני אישית היתה לי לידה מאד מאד קשה, ויום למחרת שההורים שלי רצו לבוא בכיתי להם שכ"כ רע לי אז חבל שיסעו ויראו אותי ככה והם אמרו שבדיוק בגלל זה הם באים אלי, לתמוך בי ובאמת הם אפילו לא ראו את התינוק כי הוא ישן בתינוקיה, הם באו בשבילי! וזה עשה לי כ"כ טוב ויום למחרת אחה"צ (כלומר ביום השני אחרי הלידה) הרגשתי טיפה יותר טוב והסכמתי שחמותי וחמי יבואו... כמובן שהכל דרך בעלי שדיבר איתם, ואני יודעת שהם היו רוצים לבוא ישר אחרי הלידה או למחרת, אבל ידעו לתת לי את המקום והזמן שלי - כי בעלי הסביר להם.)
ועוד דבר - אל תרגישי לא נעים שאת לא רוצה את אמא לידך בלידה כי "כולם עם אמא מה אני חריגה??", גם לי לא התאים שאמא שלי תיהיה איתי מסיבות שונות, היתה איתי מלווה אחרת, מכירה עוד נשים שלא היו עם אמותיהן... תעשי מה שטוב לך. ולכם כזוג.
לידה קלה בידים מלאות והרבה הרבה בריאות!
אזעיק
השם יתברך <3
גם ככה היה בשבת ויכולנו להודיע רק במוצאי שבת
אמרה לי מה ולמה ואמרתי לה שככה מעדיפה, והיא קיבלה את זה
ובאמת באה וישבה שעות על הכיסא לידי בחדר לידה- לא ישנה כל הלילה בניגוד לבעלי שישן וגם התעצבן שעייף ולא מצליח להירדם. וברח החוצה בכל אפשרות כי לא יכל לשמוע את הצעקות של הנשים מחדרי הלידה שליד.
בסוף הלידה היתה בקיסרי בחדר ניתוח עם צוות שלם ורק בעלי לידי...
מנסה לעשות הזמנה לראשונה.
1. כמה זמן לוקח למשלוח להגיע לארץ?
2. למישהי יש קישור למכנסיים עם רגליות, הכי פשוטות, צבע לבן במידה הכי קטנה? (אני לא מצליחה למצוא שם וזה מוזר לי..)
תודה!
אם מישהי בכל אופן יודעת על מכנסיים עם רגליות, אשמח לקישור
אם אני רוצה מידה למימדים שהם בין לבין
ז"א- נגיד מידה X מתאימה ל-3 ק"ג
ומידה Y ל-4 ק"ג
איזו מידה אזמין לשלב של 3.5 ק"ג?
