פורום הריון ולידה (עמוד 2066)

וגם תמיד אני מנפה גם קמח מנופה.

הטכניקה הזו לא מאפשרת לגוקים להתפתח בתוך השקית עם האוויר. ולכן אם את קונה אותם ושמה לב שהאוויר הנפוח נשאר ולא יצא, והם בהכשר מהודר. אין צורך לנפות שוב לכל הדעות המחמירות ביותר...

ואם את מחליפה נפה כל פסח.
ומה המחיר.

'נפהמטיק' קוראים לה. ואז זה תלוי פשוט בכמה המיקסר שלך מרעיש.

 

האמת שלי רוב הזמן אין סבלנות לחכות שהיא תגמור לנפות, כבר יותר מהיר לי לנפות ביד. אז בקושי משתמשת בה.

יש שעות שאני חוששת לנפות שלא יעיר את כל השכונה 😅

לפעמים זו הבטחה מעורפלת שגם אם תתממש יכולים לעבור עד אז כמה שנים טובות שתוכלי כבר לעבוד במקצוע. יש לך אנשים מבפנים לדבר איתם חוץ ממנו?
חוץ מזה מה האופציות התעסוקתיות האחרות שלך כרגע? אם יש לך דברים אחרים שיותר מעניינים אותך תשקלי אותם, אם לא ואת בכל מקרה מחפשת עבודה, אז גם סתם עבודה שחורה במקום טוב יכולה *לפעמים* לקדם אותך.
וגם לא תמיד.. מכירה מישהי שעבדה בחברה טובה בתפקיד גרוע ולקח לה הרבה זמן למצוא משהו אחר כי האכזבה מלשמוע מה היא עשתה אחרי ששמעו את שם החברה היתה גדולה.
הייתי מנסה לדבר עם עובדים שם, לשאול ממש בפירוט על התפקיד, להבין כל כמה זמן אמורים להיפתח תקנים שמעניינים אותך, מה בכלל אופק הקידום של עובדים מתוך החברה (יש מקומות שמעדיפים להביא אנשים מבחוץ במקום לקדם), ואיזה אפשרויות אחרות יש לך בחוץ..

הרבה בחירות עשיתי בחיי המקצועיים שלא היו משתלמות נטו,

אבל הוסיפו המון לקו"ח ובדיעבד השתלמו מאד.

לעבוד בשכר נמוך מאוד, לתקופה מוגבלת כדי לרכוש ניסיון חשוב שיועיל בהמשך בשדרוג מעמדך המקצועי בחיפוש המשרה הבאה בעתיד?

2. האם יש לך אלטרנטיבות תעסוקה אחרות?

כרגע יש לי עבודה נוספת (שאין בכוונתי לעזוב בגלל השכר),
אבל השאיפה היא להשתלב בתחום שלמדתי.

המשרה שהוצעה לי היא בתוספת.

זה פחות או יותר הניסוח:
״באופן עקרוני יש עוד המון דברים שאני יכול להעביר לתחום האחריות שלך אם יהיה לך זמן ואם תחליטי שאת רוצה להתפתח בתחום. כאמור בגלל שינויים שחלו לאחרונה הנושא של (שם הנושא) הכי נחוץ עבורי והייתי רוצה שתתמקדי בו בלבד״.


אני ממש אובדת עצות, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה העיסוק המרכזי, ועל אף שהייתי מאוד רוצה ללמוד ולהתפתח לעסוק 100% בנושא הספציפי, פשוט לא בא לי..

ותראי איך את מרגישה עם זה.

הכי הרבה- זו לא חתונה קתולית...

מנסיוני בשוק התעסוקה, כשמתחילים בעבודה שחורה היא נשארת שחורה. את מתקבעת שם, מאד קשה להתקדם, תופסים אותך בצורה מסוימת (כפחות מוצלחת או חכמה בתחום שאת ממש רוצה כי אחרת למה את עושה את העבודה השחורה הזו)

בקיצור, אם את רוצה להתקדם בתחום מסוים את צריכה לחפש עבודה בתחום הזה, ולא להסתנוור ממישהו שהציע לך עבודה כי את מצטיינת אבל בפועל זה בכלל לא מה שאת רוצה. זה רק יתקע אותך במקום לא טוב

 

כל זה כאמור אם את לא צריכה את הכסף דחוף ויש לך יכולת לחכות ולחפש עבודה שבאמת מתאימה לך.

המשפט: ״יש עוד המון דברים שאני יכול להעביר לתחום האחריות שלך אם יהיה לך זמן ותחליטי שאת רוצה להתפתח בתחום״

הוא מה שגורם לי להתלבט..
מצד אחד הוא כותב שיש המון דברים שהוא יכול להעביר לתחום האחריות שלי אם ארצה להתקדם, מצד שני הוא כותב שהוא רוצה שאתמקד בנושא הספציפי הזה בגלל שהוא הכי נחוץ לו.

בכל תחומי התעסוקה יש גם עבודה שחורה, פשוט לא ברור לי מדוע אחרי כל הציפייה והפניות היזומות זו העבודה שהוא מציע.. זו העבודה הכי שחורה שיש.

אני ממש לא חייבת את העבודה הזן מבחינה כלכלית, היא גם לא תכניס לי כסף.. ההתלבטות העיקרית היא העניין הלימודי-אם אתקע שם (כי זן לא עבודה שאני מעוניינת בה) או שהוא באמת מתכוון להעביר אליי נושאים יותר מהותיים.

אפ זה מה שהוא הכי צריך עכשיו, מי ערב לך שהוא לא ימשיך להצטרך את זה?
אולי את יכולה לומר לו שרק אם הוא מגביל את זה לחצי שנה ואחר כך את עוברת לתחום אחר?
שוב, לא מכירה את הסיפור הספציפי רק מכירה את זה שנתקעים בעבודות שחורות

וזה יכול להתבטא בצריבה.
היית אצל בדיקת רופא? אם כן אז כנראה שהכל בסדר ואפשר להמשיך לנסות עם הרבה חומר סיכה,לאט, בעדינות, תקשיבי לגוף שלך...

מניסיון- רופאת נשים ופיזיותרפיה לרצפת אגן. בכל מקרה כדאי ללכת אחרי לידה לפיזיותרפיה אבל אם יש כאבים אז עוד יותר

להכניס למיטה רק כשרוצים שהוא ממש ילך לישון.
אבל אולי כדאי כבר עשרים דקות - חצי שעה לפני כן להנמיך פעילות. נגיד מקלחת, התארגנות, סיפור ולמיטה.
ככה הוא לא נכנס למיטה עם כל האדרנלין מכל הפעילות שמקשה עליו להירדם

אשמח לשמוע עוד חוות דעת

וואו, אצלי בגיל הזה ''שבע בום''...בשבע במיטה טלילה טוב, נרדמים.
בכל אופן, נראה לי שאין ענין שסתם יהיה במיטה. ואם הוא נרדם מהר אז גם חמש דקות מספיקות. אם קוראים סיפור, אז עוד כמה דקות.

תודה על התגובה

18:00-18:30 ארוחת ערב
מקלחת
מתלבשים ונשיקות
שמה אותו במיטה עם בקבוק
אוכל כמה שהוא רוצה
מביאה מוצץ, שמה שמיכה דקה, יוצאת מהחדר והוא נרדם לבד ישר או אחרי דקות בודדות.

יש בזה משהו מאד מיוחד!

בפרקטי.. 

את מתארגנת לשבת מראש (שולחו ערוך מחמישי) ואז שישי את פנויה להכנות עצמן, אני מראש העדפתי בבית אבל יש מי שמעדיפה במקווה וזה אפשרי (לא בכל מקום) (ויש גם מקומות שאפשר להשאיר שם חפצים מראש אם את צריכה דברים שלך..)

מסתרקים הכי קרוב לשבת, בפעמים הראשונות הייתי עם שיער רוך מאד אז עשיתי קוקו נמוך וכל כמה סנטימטרים סגרתי עם עוד גומיה, השיער נשאר חלק לגמרי!

 

מגבת אין שום בעיה, כן להזהר עם השיער.

 

אצלנו המקווה גם רחוק, אז הדלקתי נרות מוקדם יותר והלכנו יחד ברגל חצי דרך, מומלץ!!

חזרתי וכן קצת הייתי צריכה לחכות שיחזור מתפילה.

אבל חוץ מזה, הכל מהמם!

 

בהצלחה!!

לא כתבת האם יש ילדין, אז לא מתייחסץ לזה..
אם יש תכתבי ואנסה לעזור גם ען זה.

לגבי הכנות:
כמו שאמרו לך, לסיים שבת יחסית מוקדם (לא ללוש בצק ביום שישי..)
הכנות - כרגיל ולסיים לפני הדלקת נרות.
שיער - לאסוף בצורה שאין קשרים (קוקס או משהו כזה) וכסר"ש שקל לשים ולהוריד..

לזכור שלמרות ששבת לא לשים איפור/דיאודורנט/קרמים/שפתון וכו..

לעשות גם בדיקה אחרונה ("עיון") לפני שבת ולוודא שהכל הכל מוכן לגמרי..

את מדליקה נרות והולכת למקווה.

עצות ליציאה מהבית (שכנות..)
- לצאת עם בעלך לכיוון בית הכנסת
- ללכץ באמת לבית הכנסת, אפילו עם השכנה, ובאמצע התפילה "להיזכר" ששכחת לשים משהו על הפלטה..
- לצאת עם תבנית אלומיניום מכוסה כאילו את לוקחת למישהי עוגה
- למצוא מישהי שאת רוצה לבקר (באמיתי, חברה שילדה,שחולה וכו.. ) וללכת אליה.. (לקפוץ למקווה ואח"כ לדפוק אצלה לומר שבת שלום זריז..

לגבי מגבת וכפכפים - יש מקוואות שמחלקים בשבת ואז את יכולה לצאת בלי כלום.
אם לא, אפשר לשים ליד המקווה מוקדם בבוקר או ערב קודם, או לקחת איתך בשקית אטומה, או בתוך הץבנית של ה"עוגה" (את יכולה אפילו לעטוף את התבנית במגבת כי את סוחבת משהו "חם"..)

במקווה עצמו: רק מתפשטים, מעבירה אצבעות בקלילות בשיער וישר טובלת.

לזכור שמי שפוסקת לפי הרב עובדיה טובלת "בין השמשות" (בין השקיעה לצאת הכוכבים) והאחרות (כל האשכנזיות ושאר הספרדיות) טובלות רק אחרי צאת הכוכבים.

אחרי הטבילה - להתנגב בעדינות ולהזהר לא לסחוט את השיער. תקחי מראש כסר"ש שלא בולט כשהשיער מצש רטוב.
אי אפשר להסתרק כמובן..

בדרך הביתה אם את רוצה אפשר לקפוץ לבית הכנסת לסיום התפילה ולחזור ביחד עם בעלך הביתה..

שוב, אם יש ילדים זה סיפור אחר..

וגם- מגבת יש במקווה או שצריך להביא?

לגבי מגבת - תתקשרי למקווה לברר..
ברוב המקוואות שיצא לי לטבול בהם יש מגבות לפחוץ לשימוש בליל שבת
.
הצעות לגבי הילדים:
1. אם יש מניין מוקדם בפלג זה הפתרון האידאלי בקיץ - בעלך יתפלל בפלג ואת תטבלי אחרי שהוא חוזר מהתפילה.
2. אם לא - הציעו לך כבר שהוא יתפלל בית..
3. כיוון אחר: תבדקי עד איזו שעה המקווה פתוח - יש מצב שתוכלי לצאת לטייל עם הילדים לכיוון בית הכנסת ובעלך יקפיד לסיים את התפילה ולצאת ממש ראשון ותתחלפו: הוא ימשיך לטייל עם הילדים ואת תקפצי לטבול. (זה תלוי בשעוץ הפתיחה אצלכם במקווה ובמרחק בין בית הכנסת למקווה..)
4. בן/בת כמה הגדול/ה? יש מצב להשאיר אותם לבד לכמה דקות? אם כן, אתם יכולים לצאת לטיול משפחתי לכיוון המקווה ולמצוא גינה סמוכה (אם יש) ואז "להיזכר" ששכחת משהו בבית/לשים על הפלטה/שאת חייבת לקפוץ רגע לחברה ולמנות את הגדול/ה להשגיח כמה דקות עד שאת חוזרת..
5. בעלך יכול להתפלל מחוץ לבית הכנסת כשהילדים משחקים לידו?

ובטח יבואו חכמות יותר עם עוד רעיונות..

רק שתדעי שבנובה רינג אפשר לסדר שלא יהיו טבילות בשבת...
אחד היתרונות..

בכל מקרה, בהצלחה ושמהלחץ של טבילה בערב שבת- יצא מתוק ויהיה לכם הכי משמח שבעולם💗

לאחרי התפילה.
את כל ההכנות עושים בערב שבת כולל עיון.. מסתרקים וקושרים את השיער בגומיה. כשמגיעים למקווה עושים שוב עיון ומפספסים בשיער עם האצבעות בעדינות.
אין לכם מגבות במקווה?

הכי אאוטינג שלי.בכל מקרה בעיני טבילה בליל שבת היא מאד מיוחדת ויש בה גם משהו רגוע בגלל שזה עוד לא סוף היום ויש עוד ערב שלם אח"כ. הרבה נשים יוצאות לטייל בערב שבת ולכן זה לא כזה מוזר שתצאי. ואישך יכול להתפלל בבית ולהיות עם הילדים.
אם את ממש מתפדחת יש נשים ש"הולכות להביא עוגה" ל"שכנה". הילדים שלי מאד נהנים מהעוגות האלה.
ו- הכי חשוב. נחת נחת נחת. את עושה מצווה ששכנותייך גם עושות. הכל טוב. ואומנם יש מצווה לא להגיד אבל גם אם זה יעבור למישהי בראש. זה לא נורא. הכל בסדר

הבעל נשאר עם הילדים..
את יוצאת
חוזרת לשולחן מלא טוב וסלטים..
והפעם כולם מחכים לאמא..
חח מה יותר טוב מזה?

גדולים וגדולות שואלים שאלות.

אבל יצירתיות זה תמיד טוב

קבוע.
ותורי עכשיו.

לא עובד עליה "לעזור לשכנה".

 

לא יודעת מה להציע בגילאים האלה.
אין לי ניסיון

פשוט לשתף אותה.
יותר מזה -לי זה קרה עם חברה של הבת. הייתי בדרך לצאת והיא שאלה אותי על נשים שטובלות בשבת. עניתי לה ואחכ גם עדכנתי את האמא.
אני זוכרת שהייתי בשיעור שבו בלנית ותיקה סיפרה איך הייתה בשוק מזה שנשים מביאות את הבנות שלהן למקווה. ורב המקום אמר לה שבזכות זה גם אם הבנות יעזבו את הדרך. על טהרת המשפחה הן ישמרו.

כשהילדים היו קטנים, בעלי היה מקבל שבת מוקדם בקיץ ואז היינו הולכים כולנו אחר כבוד למקווה שבסמוך אליו יש גינה ..

בחורף היה פשוט מתפלל בבית עם הילדים.

היום הם גדולים אז אני הולכת עם בעלי לבית הכנסת ובאופן אלגנטי מגיעה למקווה. וחוזרת איתו מהתפילה

או שהוא הולך להתפלל בבית כנסת סמוך למקווה (כמעט ליד כל מקווה- בית כנסת!!!!! סיוט) וחוזרים ביחד.

מסתדרים.

למרות שאני מודה שאני לא אוהבת לטבול בשבת

 

מה הקטע שכל הגברים באים ורואים אותך מגיעה?! אני לא מבינה ולא ירדתי לשורש הדבר הזה..
שהתחתנתי הייתי צריכה לטבול אצל חמותי.. כי היינו שם איזה שבת..
אני מגיעה למקווה שהוא חלק ממבנה בית הכנסת
וחשכו עיני. תור אורך למקווה ומעלה התור חלונות של הגברים המתפללים.. לא הם לא מבינים שכולן שם מחכות לטבול...(בציניות)
מה הרעיון הזה? שמישהו יסביר לי.

ואז יוצא שיש שם גם בית כנסת וגם מקווה
באמת שזה אחד המעפנים והלא קשורים, זה קיים בהרבה מקוואות שפגשתי

אז בונים על אותו שטח גם בית כנסת וגם מקווה.
מן הסתם מי שחשב על זה היה גבר...

דווקא אצלנו ביישוב המקווה לא קרוב לבית הכנסת, ב"ה..

מתכננים לפי סוגי בניה.
יש אזורים שמוקצים למגורים
אסורים שמוקצים לשטחים ירוקים (גינות, פארקים וכו)
ושטחים שמוקצים למבני ציבור.

ובשטחים שמוקצים למבני ציבור יש חלוקה לסוגי המבנים (לדוג, מבני חינוך, מבני תרבות וכו)
וגם מרוה וגם בית כנסת הם בקטגוריה של מבני דת
ולכן בדרכ תמצאי אותם ביחד...

עדיין צריך לקבוע תור במקווה?

מה עושים עם מגבת בשבת- מביאים איתי או לוקחים מהמקווה?

עושים עיון במקווה או בבית?

ואיך קוראים לבניתכשמוכנים? הרי אין את הכפתור החשמלי

תתקשרי למקווה הערב ותשאלי מה השעות שהם פתוחים בירב שבת, זה פתוח לזמן מוגבל.
תשאלי גם לגבי מגבת, בעיקרון בשבת, אין בעיה לקחת.מגבת מהמקווה.
עיון אין לי מושג מבחינת ההלכה אבל את יכולה לעשות עיון במקווה בלי בעיה בכל מקרה.
הבלנית פשוט שואלת מי מוכנה. או שאם את.יודעת בערך כצה סמן ייקח לך להיות מוכנה את יכולה לומר לה: אני בחדר 4, עוד 2 דקות בערך אהיה מוכנה אשמח אם תדפקי ותשאלי אותי
בהצלחה

אבל הוא אמר באיזה שעה הוא חוזר.
אולי סתם צריך אוויר. רוצה לארגן את המחשבות. לא להגיד דברים שיצטער עליהם אח"כ.
אולי הדרך בה זה נעשה היא לא טובה אבל הוא פשוט בסערת רגשות ורצה לצאת להליכה לבד.
העובדה שהוא נקב בשעת חזרה מאוד מעודדת ומרגיעה.
תעדכני מה איתך❤

והסיבה היא בדרך כלל שאני יודעת שאני סתם מתעצבנת עליו ורק צריכה קצת זמן לעצמי, לנשום ולהרגע... וגם כדי שלא אגיד דברים שאחר כך אצטער עליהם...

לכם תקופה טובה זה מקסים.
תנסי לחשוב על כל התקופה שהייתה לכם
אל תצבעי את הכל בגלל ערב אחד.

זוגיות זה עליות ומורדות. יש תקופות יותר טובות ויש פחות טובות
וזה בסדר גמור

רק צריך לא לשקוע כשמגיע השלב הפחות טוב, כי היה לפני כן טוב, אז עוד יהיה טוב!
ולפעמים כדי להתקדם עוד צריך גם קצת משבר, וממנו אפשר להתקדם הלאה.

וזה שהוא אמר מתי הוא חוזר זה מעודד.
ושכשהוא יחזור או כשיתאים לשניכם, תוכלו לדבר ולשנות להבין יותר אחד את השני.

חיבוק גדול!

אבל אני חושבת שטוב ויצא להירגע,
הוא לא רוצה להתפוצץ עלייך ולכן הולך לחשוב.
בעיניי זה מעולה.

מקווה שכבר חזר...
מוזמנת לעדכן

ועלתה בסביבות 150. אולי פחות. לא זוכרת בדיוק..

הגדולה אני רואה שעולה 150, הקטנה 80.
לגדולה כתוב שהיא כרית הריון והנקה..

ב"ה

לא יודעת אם יש בעלי אקספרס אבל היא יחסית לא יקרה ונוחה

אל תחשבי עכשיו על מה שהיה, תנסי לישון ותשאירי הכל למחר.

מחר יום חדש וכוחות חדשים בעז"ה.

כמובן הכי טוב אם תצליחי לומר שאת גמורה וזו העייפות מדברת מגרונך, ושתיישבו הכל מחר.

בינתיים חיבוק מכל הלב!

גם כשאת בתקופה עמוסה ולחוצה,
חשוב לך הביחד עם בעלך!
חשוב לך שתהיה ארוחת ערב!
חשוב לך בית מסודר!
חשוב לך להכיל!
למרות כל העומס והעייפות כל אלו עדיין חשובים לך.

ולא רק זה-
את אפילו הספקת חצי מהתכנונים שלך!!!!
זה מלא!!!

תתני לעצמך לבכות, תתני לעצמך לישון, בעז''ה עד שבת הכל יהיה בסדר.
ובשבת גם יהיה זמן, לך ולבעלך, לדבר על הזוגיות, על כמה שהעומס שוחק אתכם, ולמרות שאת עצבנית ועייפה את עדיין חושבת עליו ומתגעגעת אליו.

אני חושבת שאת מדהימה.
באמת!
יש תקופות לחוצות החיים, אני באוחה שאחריה יגיעו גם תקופות שמחות יותר ושלוות יותר❤️

לא אותה סירה אבל דומה.
הבית שלי נראה כמו סדום
יש לי עומס מחריד בעבודה אני מגיעה פעמיים בשבוע בשש בערב.
יש לי ערמות הזויות של כביסות
יש לי מיון קיץ חורף
יש עוגיות להכין כי אין מה לנשנש בבוקר
ויש כלים בכיור. שזה השנאה שלי שהם יושבים שם.

אה ולקינוח? ילד משתעל.

מניחה שזו תקופה שתעבור.
תהיי רגועה. שום דבר לא יברח לך לשומקום.
אז מה אם שבת בפתח? יחכה למוצש או לראשון הבא.
כל עוד יש מספיק בגדים בארונות הכל טוב.
ואני בטוחה שבעלך יבין אותך. ועוד יותר כשקוראים מבינים שזה כואב לך כל הסיטואציה.
מחר יום חדש😍

קראתי אתמול. ופשוט ירדו לי דמעות.
רציתי להגיב לכל אחת מכן תגובה אישית ופשוט נרדמתי לפני...
כנראה באמת הייתה גמורה.
היום ב"ה יותר טוב, אבל עדיין...
בעזרת ה'מתפללת לתקופה טובה יותר!
כ"כ ריגשתן אותי.
עם המילים שלכן!
עם העין הטובה!
עם ההשתתפות!
תודה לכן, כל אחת בנפרד💖
אתן עוזרות בלי שאתן בכלל יודעות....
תודה

גם תקופה עמוסה לחוצה עייפה.. בלאגן שלא מצליחים להשתלט עליו. ...
הילדים חמודים אבל דורשים..
בקושי מגיעה אליהם.
אחחחח
אבל יש גלים בים.. עוד מעט זה מאחורינו. הכל בסדר. אל תדאגי.
.
תחשבי רגע.. עוד רגע גם זה יעבור אני אחרי. כמה טוב יהיה להיות אחרי וזה יקרה...
בינתיים להרפות עם הבית. להספיק לפי מה שה' מזמן.. לא להתבאס שלא מספיקים לשמוח שכן מספיקים איזה משהו קטנטן.
לחפש עזרה חיצונית... להרפות.
הרפו ודעו כי אני ה'.
לא הכל בשליטתי

באהבה....

איזו הודעה מרגשת..
באמת צריך להרפות ולתת לקב"ה לנהל.
תודה על החיזוק.
ועל ההשתתפות.
ובהצלחה גם לך עם הגל הזה😘

IVF זה תהליך ארוך וגם הרדמה כללית. את רוצה שהרופא שלך יעשה לך. זה חיים אחרים.

גם תכלס מבחינת עבודה יותר קל כשזה בערב

אם כן- ממליצה בחום.
הם מעולים , מדהימים וסופר מקצועיים.

מעולים, מסודרים, אחראיים, תקתקנים, חמים.. ממליצה, בהצלחה

יותר מ28 יום אז לא השתמשתי.. גם כמעט תמיד גמרתי את המזרק בסוף הטיפול  תשאלי רוקח זה הכי טוב

מחר שישי
לא יודעת מה לעשות

הם אמרו שאסור להשתמש אחרי 28 יום. בהחלט באסה, זרקתי לפח מזרק כמעט מלא.

נראלי עד עכשו ב"ה ב"ה או שמעתי את המזרק או שנשאר לי ממש מעט. דרך אגב- פעם לפי החישוב שלי ולפי הפסים של המזרק היה נראלי שמרתי ואני צריכה לפתוח חדש אבל בכל זאת הזרקתי ממנו (אל תשאלו אותי למה מראש ניסיתי להידקר פעמיים ) והיה עוד והייתי צריכה רק להשלים מהמזרק החדש, אז אם יש חבל לכם על המזרקים, ולא אכפת לכם אולי להידקר פעמיים שווה לנסות

אישית לא הייתי מסתכנת בשימוש מעבר לזמן הזה

3 חודשים זה רק אם לא פתחת את האריזה
מיום הפתיחה זה 28 יום.
עדיף שתקני מחר חדשה...
ושזאת תהיה הפעם האחרונה שאת קונה!!!
נשיקות 💗

בע"ה אלך מחר ואמןןן שזאת תהיה הפעם האחרונה עד להריון ❤🙏❤

אני מאד נהניתי

מטופח, אווירה נעימה.

ממש יפה ומטופח (לא התארגנתי שם בגלל הקורונה אז לא יכולה להגיד מהכיוון הזה)
הבלניות ממש נחמדות
קצת לא נעים להכנס כי זה ממש ליד בית כנסת...

הוא פעיל עכשיו? צריך לקבוע תור?

לא עונים שם בטלפון

לא יודעת יותר מדי מה לומר לך באמת אז רק שולחת חיבוק ענק ומוחץ!!
אם אני זוכרת נכון את עם משהו בגב? באמת לא בטוח שתקבלי מבט''ל. כל עוד אין סכנה לעובר מבחינתם האמא לא קיימת.
אבל לדעתי נשמע שבחרת נכון. לגמרי. המילים שאת בעצמך כתבת מהראש אלה מילות הנחמה הכי אמיתיות שיש.
אבל הלב שלך נשמע במקום אומלל. שאלה לי, יש מישהו אחר במציאות שאפשר לדבר איתו ולקבל תמיכה?? נשמע שזה מה שהכי חסר לך.
מסכימה לגמרי שהבריאות הכי הכי. בטח יותר מפינת אוכל וחדר (תתחילי לחפור קצת ביד 2, יש מציאות מעולות. אין לי אבל מבינה שגם בפייסבוק. ומדבקות קיר וקישוטים מעלי אקספרס. יכול לצאת חדר מהמם בתקציב נמוך). וגם יותר מאירוע חד''פ של ברית (מזמינים ממש קצת אנשים. מביאים אוכל פשוט).
את עושה הכל נכון. רק תנחמי את עצמך. תשמחי את עצמך. את מלכה!

אצלי אף פעם לא הייתה בעיה עם העובר רק אני הייתי עם היפר אמזיס וקיבלתי בכל ההריונות שמירה מב"ל. עם הרופא/ה המליצ/ה על מנוחה וזה לתקופה של יותר מחודש אז כל זמן שיהיו לך את כל הטפסים את אמורה לקבל.
אינשאללה שתצליחי -חשוה להגיש אחרי החודש הראשון-שיהיה תק' של יותר מחודש.

האמת שלהרגשתי הרופאים לא התאמצו מידי במילוי הטפסים. לא פרטו כמה המצב חמור

והאמת שהגשתי כבר את הטפסים - הבנתי שידונו בבקשה רק אחרי חודש אבל שאין בעיה להגיש קודם.... זה לא נכון?

אם את מרגישה שלא מילאו כמו שצריך, אולי תלכי שוב לאורטופד (אפילו אורטופד אחר) ותאמרי לו שהמצב שלך החמיר ושיכתוב את זה? לרופא תעסוקתי הלכת? 

בכל שלב את יכולה להוסיף עוד מסמכים רפואיים

 

לדעתי מה שהאורטופד כתב לי זה מה שהשפיע

הוא רק כתב מגבלת תנועה בלה בלה בלה עם הרבה מונחים רפואיים אבל לא פרט מה המשמעות של זה בפועל (קשיים בהליכה, קושי בישיבה לאורך זמן, קושי במעבר מישיבה לעמידה.... וכו')

באמת אבקש שיכתוב יותר בפרוט ואצרף שוב

תתעקשי איתו שישקף את המצב.. אצלי הוא כתב בפירוט את כל המגבלות ואחרי כזה פירוט לא חושבת שאפשר לערער על הצורך בשמירה

גם אצלך זה פריצת דיסק?

מזל שיש לי הוכחות מMRI, את זה הוא כן פרט

אם את רוצה אפרט לך באישי מה הוא כתב

ומה שלומך באופן כללי? איך את מתמודדת עם הכאבים?

שיאצו ואוסטאופתיה עוזרים לי להרגיע קצת את הכאבים

אבל בעיקרון די כואב רוב היום

גם אני סובלת מאוד

הציעו לי לקחת תרופה שעלולה לגרום דיכוי נשימתי לתינוק, בסיכון נמוך, אבל כמובן שלא הסכמתי.

הגענו עד פה, אז נחזיק מעמד

נתפלל אחת על השנייה לכוח ובריאות =]

בהיפר אמזיס אולי זה שונה כי זו בעיה תקופתית שמשתפרת. באמצע ההריון ובאמת תמיד חזרתי לעבוד מתי שהוא. אז אולי לכן הבנתי שעדיף לשלוח אחרי. אבל הנה יש פה את מאמינה שאומרת שזה בסדר.

הדאגות שלך ממש ממש הגיוניות ומובנות!
זה קשה לקבל מציאות שהיא שונה ממה שרצינו ותכננו ועוד 'להפסיד' ממנה (כסף).
מתפללת שהזמן יעבור לך מהר מהר והלידה תביא איתה שפע גדול!

משום מה החלטתי להגיב על זה קודם.. אז לא, מותק, זה לא טפשי בכלל, למרות שהבריאות חשובה יותר מכסף. כי כשיש כסף די הצורך אז גם קל יותר לשמור על הבריאות, מה לעשות. וכבר אמר מי שאמר שעדיף להיות חולה עשיר מאשר חולה עני. עדיף לא להיות חולה בכלל אבל כבר זה נגזר, אז כסף רק יועיל, לא יזיק.
וגם מחלק ממקורותינו עולה כי העשירות היא דבר חיובי דווקא, והעשירות אפיינה דווקא החכמים והמנהיגים שבדור. אז דאגותייך הכלכליות הן דאגות נורמליות. ולדאוג לפרנסה ולכל מה שמסביב זה לא פחות מקללה, קללה שנתקללנו בה מקדמת דנא.. אז מבינה ממש לליבך בעניין זה❤️
מוחה בתוקף על "מפונקת ובטלנית ומחממת כסא במקום להביא תועלת" -
את? את מפונקת? ובטלנית? יצרת יצירה חדשה במו גופך, סבלת, סובלת ותסבלי( הלוואי שלא, ומאחלת לך לידה קלה וחלומית אבל גם לקום להניק תינוק כמה פעמים בלילה כשאת מתה מעייפות, זה סבל) את כל היסורים הללו, וככה את מכנה את עצמך? אין לי אלא למחות בכל תוקף!!
אולי מי שבוחרת לא להביא ילדים לעולם היא מפונקת ובטלנית. אבל את? מבינה שכבר יש לך ב"ה, ובחרת להתייסר שוב, ע"מ להוסיף המשכיות לעמ"י. היש מסירות נפש וגוף גדולה מזו? היש מילים לתאר? הפך הבטלנות והעצלות, בדיוק ההפך..( ובאותה נשימה בדיוק- מבינה את ההרגשה, בתור אחת שגם כשהיא רובצת על הספה והבית נקי, מזמזם לה יתוש בראש ללכת לסדר שוב ארונות או לארגן מחדש את מגירת הסכו"ם🙄)
מבינה מאוד גם את הכאבים והבדידות שאת משתגעת מהם.. איזה קשה זה. ממש. חיבוק עצום לך.
לגבי הבעל שמתנתק רגשית-כמדומני שטרם נולד הגבר המושלם באמת, שלגמרי לגמרי מבין את אשתו עד הסוף..( לפעמים אני אומרת לבעלי-אני בעצמי לא מבינה את עצמי, אז שאתה?? )
גרסתי תמיד ועדיין גורסת-שרק נשים תבנה באמת נשים.. או לפחות תהיינה קרובות יותר להבנה ממנו, בהיותן אשה בעצמן. וגבר לא יבין אף פעם עד הסוף אשה, פשוט כי הוא גבר.
יצאת לשמירה- כנראה שזה מה שהכי טוב עבורך. לא יודעת למה ואיך בדיוק, יודעת רק שבסוף, כל מה שקורה לנו, נעשה בהשגחה מדויקת ומושלמת וכנראה טוב עבורינו, גם אם קשה ממש, לעיתים, לראות בזה את הטוב (כותבת לעצמי יותר ממה שכותבת לך..) לא כותבת לך מה לעשות כי בקשת שלא לעשות זאת, אבל מקווה שעודדתי ולו במעט.
מאחלת לך שפע פרנסה וכסף בקלות ובלי טורח, שתשתמשי בו במקביל למילוי צורכיכם שלכם ברווח, גם לדברים שבקדושה, לכבוד התורה ולומדיה, ולצדקה🙂
שיהיה הריון קל ותקין, לידה קלה בעיתה וידיים מלאות💞

את אמא מהממת
שומרת על התינוק שלך אפילו שקשה קשה קשה קשה לך
אבל הכל יהיה שווה בסוף
באמת חיבוק ענק ענק ❤️❤️❤️❤️

הקב"ה שומר לך את מה ששלך, הכל מוכן עבורך.
רק שמרי על עצמך ועל העובר שלך, זה הכי חשוב.
מלא מלא מלא כוחות💜💜

שמירה זה באמת אתגר לא פשוט
גם אם לא היה את הפן הכלכלי רגשית ונפשית זה לא קל.
הלוואי ויעבור לך מהר הזמן עם כמה שפחות כאבים וקושי בדרך..
ושגם תצליחי לראות איך גם העניין הכלכלי מסתדר לכם.
חיבוק ענק אהובה

באמת שזה מחזק

וגם לפרוק מחזק

ותודה למי שאמרה שזה לא טפשי.... אני מרגישה טפשה בעיני עצמי כי ב"ה כבר עברנו תקופות הרבה יותר קשות כלכלית, שבהן ממש היינו סופרים פולקע לכל אחד ואין יותר. ולילד היו שלושה סטים של בגדים שהייתי מכבסת כל יום. אני לא שוכחת את זה. ועכשיו ב"ה יהיה לנו בשביל לאכול ותשלומים שוטפים ברווח וכל מה שצריך גם בלי הכסף הזה, רק לא בשביל הוצאות גדולות וחסכונות. זה מצב אחר לגמרי. אם זה היה כמו פעם באמת הייתי משתגעת נראה לי

אבל נכון זה עדיין לא טפשי.! תודה על זה!

וגם לכל העידודים והחיזוקים

העיקר שב"ה הילדים בריאים. ושיהיו לי כוחות לטפל בהם

 

ובעז"ה תיכף התקופה הזאת תעבור ולאט לאט החיים יחזרו למסלולם המשודרג..

מה שעזר לי בתקופה של קושי זה המחשבה של
מה זה כמה שבועות של קושי לעומת חיים שלמים.
בע"ה זה יעבור מהר בבריאות בשמחה ובידיים מלאות!

תחזיקי מעמד יקרה את בשליחות חשובה.

זה כל כך הגיוני מה שאת מרגישה

חשוב מאד לפרוק ולהוציא את זה, גם אם את מרגישה שאת 'סתם' מקטרת. זה לא סתם, את בתקופה לא פשוטה וחייב להתפרק ולהשתחרר

 

ולגבי הכסף- זה בכלל לא שטות. כסף זה דבר משמעותי. גם אני חששתי מזה מאד כשיצאתי לשמירה..

 

תנסי למצוא מישהי שאפשר לפתוח איתה את זה, חברה או מישהי מהמשפחה שאפשר 'לפרק' אצלה את הכל, אני בטוחה שזה יעשה לך טוב. כמה שהבעל מקסים, לא תמיד הוא במקום של להכיל אותנו

 

שולחת לך חיבוק גדול, ומתפללת  עלייך שתעברי את התקופה הזו כמה שיותר מהר בצורה הכי קלה וטובה💗

 

גם אני בשמירה כבר שבועיים.. ההבדל הוא אולי שאני כל בוקר קמה ומבינה כמה זה חיוני ונחוץ לבריאות שלי ושל העובר.

תנסי לצרף מכתב לביטוח לאומי אישי, שמעתי שזה ממש עוזר.

 

אכתוב לך יותר מאוחר עוד קצת

איזה שבוע את?
ואיך את מעבירה את הזמן?

האמת שעבדתי משרה מלאה עד שהגוף שלי פשוט התמוטט.. אז אני בעיקר נחה והזמן עובר מהר מידי עד כדי שאת הדברים הטיפשיים שרציתי להספיק (אלבומים, עיצוב הבית, הכנת אוכל למקפיא, עוגיות וכאלה) לא מספיקה.. ביליתי גם בהרבה עירויים בשבועיים האלה.

בימים האחרונים ב"ה קצת חוזרת לעצמי. 

 

האמת שגם לי אין מושג אם יאשרו את השמירה או לא, אבל הבנתי בגוף ובשכל שאני פשוט לא מסוגלת יותר, אז נתמודד כלכלית עם ההשלכות .. להפסיד משכורת מול להפסיד בריאות.. מעדיפה להפסיד משכורת. 

 

 

תנסי לשמח את עצמך עם קצת שופינג אונליין זול לבייבי החדש\ה זה מעודד ונותן תחושה של המשהו הטוב בשבילו את מתאמצת לנוח ולהתחזק...

ואני פה אם באלך לפרוק עוד קצת.. חיבוק

עוד יש דרך

אתמול בכיתי לבעלי שאני חוזרת מחר (שזה היום) לעבודה

כמובן שזה רק דיבורים

אחרי הצהרים התאמצתי ונסענו עם הילדים לספריה

אחר כך ארוחת ערב, מקלחות

התמוטטתי למיטה עם כאבים איומים

איזה חוזרת לעבודה...... 

תקלי על עצמך.. גם מבחינת ייסורי מצפון וגם מבחינת העומס עם הילדים..

חיבוק חזק חזק 

 

את עושה את הכי טוב שאת יכולה!! וזה לשמור על עצמך בריאה ועם כוחות ברמת האפשר למשפחה ולתינוק שיגיע בעז"ה. 

 

 

קודם כל חיבוק גדול... זה קשה להרפות במיוחד אם את לא בטוחה שתקבלי את הכסף...

אני כן מציעה אולי רעיון, שבינתיים תלמדי או תמצאי דרך להכנסה פאסיבית ,ככה גם תרגישי שאת מביאה כסף ,וגם תלמדי משהו חדש...

עוברת ולמרות הכל מנסה בכוח להאחז ולהמשיך..
יצא לי לראות היום חברה ( לא בהריון ) עם פריצת דיסק והיא פשוט צרחה מכאבים והיא אחת עם כוח סבל מטורף
אז אין לי מושג איך את שורדת
והרגשתי שאני חייבת להיכנס לעודד אותך עוד קצת ולומר לך שאת אלופה ומאחלת לך שהכאבים יעלמו ויתפוגגו בזכות רהי שמעון בר יוחאי.

אני עכשיו באמת בסרטים

השיער הוא חיצוני לגוף, העובר בתוך הרחם שבתוך הגוף.
איך משהו חיצוני יפגע במשהו פנימי, כל עוד אין מגע בינהם?

שנספגים חומרים וכו'
בכל מקרה חפפתי לפני הזמן
היה מקרה חירום של שיער לבן 😱

זה לא מדויק להגיד שאין קשר בין השיער לגוף. לאחרונה פורסם על מישהי שהגיעה לאי ספיקת כליות אחרי החלקת שיער... (שהסתבר שהיה בה חומר רעיל)

אבל אני צבעתי לא החלקתי
והיא קרה לה אגב בגלל החלקה לא מאושרת

בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדם מהרחם לצאת.
זה אומר שאם יש קשר מובהק בין הנסיון לעשות הפסק לבין חידוש הכתמים/ דימום אז כדאי לשלול פצע.

כדאי להתייעץ עם רב איך לצלוח את ההיטהרות. בגלל שלא מדובר בהיטהרות מדימום שיש לו התחלה וסוף, זה לא שאם תחכי עוד שבוע יהיה יותר קל להיטהר. אלא זה כמו מסלול מכשולים, כדאי לנסות לזגזג בין הבדיקות והכתמים ולכן חשוב מאוד ליווי של רב לתהליך (לא רק לשאול אם הבדיקה טובה או לא, אלא איך ומתי וכמה לעשות בדיקות)

הרופא הנחה משהו על יחסים בעקבות הדימום? בעיקרון אומרים שכל עוד יש דימום פעיל להימנע ממש מיחסים (דימום פעיל זה לא רק זרם, אלא דימום שאכן מזוהה באולט')
אני יודעת כמה זה נצרך להיטהר בלי קשר. אבל זה גם משהו לקחת בחשבון.

מה הרופא אמר לגבי ביקורת? שלושה שבועות של דימומים זה כבר שלב שכדאי לחזור לביקורת.
הרחם גדלה, הפרופורציות השתנו, כדאי לחזור למעקב.

תרגישי טוב והריון קל ותקין

אין קשר בין הופעת הדימום לבדיקה פנימית.. 

הרופא ממש לא התרגש מהדימום שבאנו אליו לאחר שבוע לביקורת..

לא קיבלנו שום הנחיה בעיקרון..

באמת אלך לרופאה... וגם נדבר עם רב בע"ה

תודה!

יש גם דרך הקופה, לא חייב פרטי אבל ללכת לפי המלצה ולא כל שם שהיה פנוי...
מנסיוני העשיר בטרטורי רופאים, יש כאלה שלא מתרגשים מכלום וזה קצת קצת בעיה
כי עכשיו את בשלב די גבולי.
שבוע 11 זה באמת שלב שהעובר פצפון,
עכשיו הוא גם עדיין קטן,
אבל משבוע 16 ואילך הוא מתחיל לגדול ולגדול וזה יכול להחמיר את הדימום,
אז זה לופ שקשה לצאת ממנו. לכן לדעתי וממה שאני עברתי כדאי לנסות להתמודד עכשיו עם הדימום ולא לחכות ולחכות שיגמר בלי לעשות שום פעולה.
הפעולות הרווחות:
* מנוחה
* תמיכה
* להימנע מיחסים
* להימנע מהרמת דברים כבדים.

השניים הראשונים הרופאים אומרים שטרם הוכח שמועיל. מכל מי ששמעתי מנוחה מאוד השפיעה לטובה.

אני לא באה לסתור את דברי הרופא כי אני לא רופאה, אבל במצב שלך הייתי רוצה לוודא שאני מקבלת את השירות הרפואי המקיף ביותר האפשרי לכן ממליצה ללכת לרופא עם המלצות.

אני ממש לא רוצה להלחיץ, סביר מאוד מאוד שהכל בסדר והכל יעבור בשלום בלי שום כלום,
פשוט בסקאלה שמתי כדאי לעשות משהו בשביל הרוגע הוודאות, אני חושבת שלא מיותר ללכת ולשמוע שהכל תקין ושעדיין המצב לא מצדיק שום פעולה.

בע"ה שהכל יעבור בשלום!

איזו בעיה או יותר נכון מה יהיה לרופא לומר לי?
זה היה אזור מדמם ועכשיו השאריות יוצאות (ב''ה הדם הטרי נעצר כמה ימים מתחילת הדימום) 🤔

דימום שנעצר המקור שלו יוצא תוך כמה ימים לא שלושה שבועות בעיקרון,
יכול להיות שיש לרופא הסבר הגיוני, אבל גם יכול להיות שהמקור לא נספג לחלוטין
יכול להיות גם שזה מיותר...
לא יודעת שלושה שבועות בשבוע 14 בלי לראות את הסוף, נשמע לי כמו משהו שמצדיק ביקורת נוספת (לאור זה שההריון לא נשאר סטטי אלא מתפתח)

האמת שהתלבטתי אם להתייחס לנושא כי לא שאלת על זה,
מספק של לא תעמוד על דם רעך לא הרגשתי בנוח לדלג על זה.
אבל תרגישי בנוח להתעלם אם מרגיש לך לא רלוונטי

פשוט גם כשהרופאות הגיבו לי ככה לא הבנתי...
כשאתם שומעות על מישהיא שמנסה לעשות הפסק או לא מצליחה להיטהר, למה להזהיר אותה לא לקיים יחסים בנתיים??? הרי אם אלה המושגים שהיא משתמשת בהם אז כנראה שהיא שומרת על טהרת המשפחה. אני באמת לא מבינה.
והרופאה שאמרה לי את זה היתה דתיה. ועכשיו גם בפורים דתי...
אני מבולבלת...

שהיא דיברה על אחרי הטבילה.
כלומר - אולי הפותחת תעדיף להתמהמה עם ההפסק, ולא להילחץ לנסות בכל מחיר, כי קיום יחסים כשיש דימום בהריון פחות מומלץ, אז בין כך עדיף להימנע כרגע.

בהצלחה!

לי היה ככה חודשיים כמעט..
כמובן זה לא אומר שגם לך יהיה ככה
אבל הכל הגיוני

אמרו לי בנתיים לבוא לביקורת כל שבוע..
בע'ה מקווה להיות מטופלת אצל רופאה להריון בסיכון שתסביר לי קצת יותר
מקווה לטוב.....

היה לי את זה פעמיים..
זה רק מעצבן כי עד שזה נספג לוקח קצת זמן.
אבל זה שיש שאריות וקצת דימום זה סימן טוב שזה נספג... והכל יהיה בסדר.
זה בחודש רביעי חמישי בדרך כלל עובר.. ואז תהי מותרת עד סוף ההיריון..
תקופה מאתגרת.
לא פשוטה.
אבל זה עובר.
בעזרת ה'.

הרבה מניקות גם במהלך ההריון
כל עוד אין בעיה בהריון
וכך עוד את מרגישה טוב ולא חסר ויטמנים באופן מיוחד
אז אין בעיה

כמובן רק להיות ערניים להתכווצויות או חולשה גדולה שלך

אני הנקתי פעמיים עד שבוע15-16
ואז תכלס החלב נגמר כמעט בעצמו אצלי

ויש כאלה שהניקו עד יותר
ואפילו שניים יחד אבל זה באמת מטורף🤭

היום יידוע שהעובר מקבל ראשון כל מה שצריך. אחרי זה היונק. ובסוף האמא.
אז הרבה לפני שייחסר לעובר משהו את תרגישי את זה על עצמך.

חוצמיזה-
אם אין היסטוריה של הפלות/דימומים/לידות מוקדמות/צירים מוקדמים, לרוב אין מניעה להניק.
לפי היידוע לי- הורמוני אישות יותר חזקים מהורמוני הנקה. אז כל עוד מותר אישות, לא אמור להיות בעיה עם הנקה.

---
אני לא גורם רפואי. וזה לא ייעוץ רפואי. כדאי להתייעץ עם רופא או יועצת הנקה.

באחד עד חודש שמיני, בשני עד הסוף (וגם אחר כך...).
לא הרגשתי שהייתי חלשה יותר מבהריון הראשון.
ואם אין סיכון מיוחד להריון, אז ההנקה לא מסכנת אותו (במקרה של הריון בסיכון שאוסרים על הזוג לקיים יחסי אישות, אז יכול להיות שגם הנקה תסכן את ההריון).
וזה לגמרי לא פוגע בעובר - הגוף יודע לתעדף אותו על פני היונק ולכן החלב מתמעט ולפעמים לגמרי נגמר במהלך ההריון.

אמרה לי שזה גם יכול להיות מסוכן לעובר ושבזמנה אף אחת בהריון לא הייתה מניקה וכו וכו..

במקום להסתבך ישר פניתי לרופאת נשים שלי שאמרה שהיום ידוע שאין בעייה להניק בהריון והעובר מקבל את כל מה שהוא צריך, רק לשתות הרבה!

אם את עוד חוששת תתיעצי עם הרופאה שלך פשוט

גמלתי אותה לפני שלושה ימים,

היא אפילו לא מבקשת כבר.

כנראה זה כבר היה ממש סיום מבחינתה..

 

מרגישה קצת פחות חלשה ב"ה,

רק הבחילות וההקאות אותו דבר..

 

שוב תודה!

מניחה ששניהם יציגו בנפרד את הבסיס ההלכתי ואת ההחמרות

קיצור טהרת הבית

יכול להיות גם פצע שמדמם ככה,

יכול להיות בלאגן הורמונלי שצריך קצת לחזק.
יכול להיות באמת הריון או נסיון להריון שלא הצליח להחזיק.
כדאי לוודא מה זה כדי גם להבין אם יש דרך לעצור את זה .

לגבי הטהרה- דברי עם רב.
תתארי בדיוק מה וכמה הדימום.
אולי ינחו אותך ללבוש צבעוני ולמעט בבדיקות ככה שתצליחי לעשות הפסק+ ראשון שלישי ושביעי בין הדימומים האלה.
אולי ינחו אותך לחכות שבאמת יהיה נקי.
אבל כדאי מאוד לקהל הנחיה ספציפית

בהצלחה!

הבעיה שאני את הראשון לא מצליחה לעשות.

 

איך הם יכולים לדעת אם זה הריון שלא החזיק?

 

כי היה לי הרגשה כמו של תחילת הריון, רגישות בשדיים, בחילות והמחזור איחר לי, אבל אני אחרי גלולות כך שלא יודעת אם זה פונקציה.

 

 

דבר ראשון שהאחות בדקה זה בדיקת הריון (כמו הביתיות. לא חלמתי לבדוק את זה בבית) - ויצאה חיובית.
ואז היא הכניסה אותי לא"ס כדי לבדוק אם זה מחוץ לרחם.



(המשך הסיפור:
הטכנאית אמרה שזה הריון שלא התפתח,
הרופא שלח לוודא שהבטא התאפסה,
לא היה לי כוח להפלה, וחזרתי רק אחרי שלושה שבועות לבדוק שהרחם התנקתה מההפלה,
הטכנאית ראתה עובר עם דופק..... היום בן 5)

זה היה סיפור ארוך.
היה מחזור ארוך.
המשיך בדימומים מידי פעם במשך כמה שבועות.
ב"ה זה היה סוג של היריון.
אמנם לא צלח.
אבל יש כאלה שכן...
שווה ללכת לבדוק מה מקור הדימום, אפילו רק בשביל השקט הנפשי שלך.
אותי שיגע לגמרי שלא ידעתי מה זה ומתי אצליח להיטהר.
בשורות טובות!
תעדכני...💗

מקווה שהובנתי.
אם לא.
יכולה לכתוב לך בפרטי...
בהצלחה.

לא מכירה את הרופא.
אבל מחזור לא בא והולך בא והולך.
מחזור, הוא דימום מסודר לכמה ימים ואז הולך, וחוזר חודש אח"כ...
מה שאת מתארת זה לא מחזור.
זה דימום אחרי המחזור.
וצריך לברר מה הסיבה.
יכול להיות שיבוש הורמונלי.
יכול להיות הריון.
יכולה להיות הפלה.
יכול להיות דימום כתוצאה מהנקה.
אבל להכל כמעט יש פיתרון.
אז שווה ללכת במקום להשתגע מזה...
בהצלחה!

( לי זה היה הריון של שניים.
מחזור ארוך- הפלה של אחד.
דימום בא והולך- הריון של עובר נוסף.
לבסוף גם נפל ב"ה
אבל שוב- זה לא מחייב)
הכל מה' יתברך! בלי להלחיץ...

סליחה שאני נופלת עליך אני פושט אובדת עצות, מתלבטת אם ללכת להיבדק.

רק תחכי שיבואו החכמות ממני בנושא הזה.
כי אין לי ניסיון עם גלולות בכלל.
כך שממש לא יודעת לענות לך...

אבל אם זה משגע אותך ממש, נראה לי שלא יסתכלו עלייך מוזר אם תלכי להיבדק.
ואם כן, אז מקסימום שימי את כולם בצד, והעיקר שתדעי מה זה. מה הצפי לשינוי. ותהיי רגועה!

פשוט כ"כ מבינה את ההרגשה, אני הייתה משוגעת בתקופה הזו של החוסר וודאות💗

אפילו שעשית לפני שבוע וחצי והיה שלילי ..הגיוני שהסטיק עוד לא קלט וזה כן הריון.
כאב בצד שמאל ודימומים שבאים הולכים יכולים להיקשר להריון מחוץ לרחם וזה מה שיבדקו לך דבר ראשון אם תלכי להיבדק.

אז תקדימי ותעשי בדיקת הריון קודם.. אם זה שלילי לפחות את יותר רגועה שזה לא הריון חוץ רחמי.

או מעט דם?
קרה לי לאחרונה, פצעתי את עצמי מרוב בדיקות.
וכל בדיקה זה נפתח שוב.

אבל זה צבע של דם של מחזור.

 

הפד ממש מתמלא לך או שזה רק בניגוב / קצת כתמים.
את מרגישה קצת צריבה? קצת לא נעים בבדיקה?
ודם של פצע הוא טרי ואדום כמו מחזור.
שווה לבדוק גם בכיוון הזה.

היה לי משהו דומה לאחרונה, אחרי שנגמר המחזור מהפסקת הגלולות, ושכבר התחלתי לספור, פתאום התחיל מחזור חדש (פחות משבועיים אחרי המחזור הקודם) ורק כשהוא הפסיק יכולתי שוב לספור ולטבול
אבל זה היה מחזור ממש, בכמות ובאורך
תתייעצי עוד פעם עם רב, אולי כדאי ללכת לבודקת
ואם זה ממשיך ככה עוד הרבה זמן אז תלכי להיבדק...