פורום הריון ולידה (עמוד 2071)

בלידה הראשונה החלפתי כל הנקה
בשניה פעם או פעמיים ביום, תלוי כמה נזילה היתה.

לא מידיעה אבל כן מהגיון, נשמע שאולי כן צריך להקפיד להחליף יותר לפחות עד שתתפטרו ממנה

בהצלחה ורפואה שלמה!

רב פעמיות מכותנה החד פעמיות בהחלט יכולות לגרום לפיטרייה גם אם הן לא נרטבות

אלו בדיוק התנאים המתאימים מקום סגור, חשוך ורטוב
אם את בבית כדאי ללכת בלי, או עם קונכיות
אם נרטב לתלות על כסא עד שמתייבש וככה להחליף בין כמה חולצות כשאת בבית

כמה ימים השתדלתי ממש בלי רק אם הייתי חייבת לצאת.. כשעבר תכלס החלפתי פעם ביום אבל בהתחלה ממש יותר כי הם היו פשןט מתמלאות יותר.. אבל כשהתאזן לי יצור החלב הספיק לי פעם ביום.
שמעתי על רפידות רב פעמיות שזה עדיף.
אני אישית השתמשתי בלנסינו הן לדעתי יותר טובות מהאחרות כי הן עם פחות "ריפוד" אז יותר אוריריות ביחס לשאר החד פעמיות

אצלינו פתר את כל הפטריות בפה...

אין לי פטריה עד כה ב"ה.. אבל צד אחד פצוע וממש כואב כל הנקה, והמשחהשל לנסינו לא ממש עוזרת. יש עוד משהו שיכול לעזור חוץ מרפידות נרסיקר? (קונה היום) סורי על הנצלוש שיצא חחח

קונכיות להגנה - מדלה ישראל

זה יקר אבל שווה וגם לא חדפ. את יכולה לשמור גם לבאים בע"ה
זה עוזר בכל מצב בו הפטמות סדוקות או זקוקות לאיוורור
וגם אוגר חלב
יש בשילב

הצלה

הציל אותי! ובמקרה ממש גרוע האלופרופוליס עם שטיפה לפני הנקה וכמה שיותר הפסקות, אבל זה היה כשהיא ינקה כמה פעמים בודדות...
פשוט הציל אותי!!!

כמובן תוך כדי טיפול בך כן?
לחות מעודדת פטריה

אבל במצב של פטריה יכול להיות שבאמת כדאי להקפיד שיהיה יבש ולהחליף כל הנקה.

בבכל מקרה, ממליצה לעבור לרפידות רב פעמיות - משנה חיים. הרבה הרבה יותר נוח.

את ממש צריכה אותן?

וכמו שכתבו לך, במצב של פטריה מן הסתם כדאי להחליף יותר שהאיזור יהיה יבש..
וגם מצטרפת להמלצה על רפידות רב פעמיות, לגמרי משנה חיים...

מחליפה כל פעם אחרי מקלחת, או אם זה נרטב מידי אז גם סיבה להחליף ;)

אבל אם יש פטריה לדעתי כן כדאי להחליף כל הנקה, נשמע הגיוני שזה מה שגורם לה לא לעזוב.

וואי בכלל לא שמתי לב שככה אמורים לעשות, אשתדל להקפיד ממש לפחות עד שמנצח סופית את הפטריה.
לגבי הרפידות הרב פעמיות,
יש דרך לחטא אותן חוץ מכביסה? כי אני לא רואה את עצמי מפעילה עכשיו מכונות של 90 מעלות בשביל זה
אז אולי עדיף כבר חד"פ שזה לפחות מחוטא.
האחות אמרה לי שממש חשוב להקפיד על חיטוי של הכל כי הפטריה הזאת עקשנית ולכן לא עוזבת

לא יודעת אם מתאים לך , מציעה

זה באמת לא רגיל😜

אמאאאאא מה זהההה????

או איזה גיס שקפץ לשאול מה נשמע

עריכה- טעויות תיקון אוטומטי..

החלפתי כזה בסוף יום, אבל כשממש היה פצוע ודימם החלפתי כל הנקה, בצד שממנו הנקתי. לפעמים הייתי מחליפה כיוון למקום 'נקי', אבל שמתי במקרים האלה רפידות בגלל המשחה והפציעה כי החיכוך כאב לי מאוד. לא בגלל נזילות...
בהצלחה ושיעבור מהר!!!

אז כנראה שזה לא ממש רטוב, ולכן גם לא מציק לך...
במקרה כזה לא בטוח שצריך רפידות. אם את כן צריכה, תשימי רב פעמי, נשמע יותר בריא לעור.

סתם... אם לא אכפת לך להסריח מחלב חמוץ ולהרטיב את כל המצעים ולטפטף כמו ברז דולף, ממליצה מאד מאד לישון בלילות בלי חזיה, ואם יבוא לך להדר אז גם להסתובב בבית בלי חזיה. מקסימום גופיה לא צמודה. תחליפי מדי פעם ותזרקי לכביסה. אוויר זה פתרון שמחולל קסמים.

יש פה בחור בבית,
אבל תודה!

ערומה בבית😳
רק בלי חזיה ישר על הגוף.. אפשר גופיה מעל ומעל חולצה גדולה/שחורה..
ואפשר להיות עם חזיית הנקה וכשאת הולכת לישון לפתוח את התיקתקים ולהוריד את הבד שמכסה כלפי מטה, ואז לפחות כשאת ישנה זה מתאוורר

אני במכבי ובאחת הפעמים שבאתי לאחות ליווי הריון סביב השבועות שנותנים חיסון שעלת אז היא חיסנה אותי..
לא קניתי כלום מראש, ידעתי שיהיה חיסון כי סיכמנו על זה פעם קודמת..

אני במאוחדת, וזו מרפאה של הריון בסיכון שפועלת גם כמיון נשים אז הכל בה קצת שונה. מקווה שמישהי כאן כבר התחסנה שם כמטופלת של המרפאה תוכל לשפוך אור על הנושא, וגם על התזמון של החיסון עם ריבוי הבדיקות (:

לא ביחד עם התור לרופא.
את יכולה לפני/אחרי.
זה חמש דקות משם.

את הולכת לאחיות בקומה 4, הם חותמות לך על המרשם. הולכת עם זה לבית מרקחת בקומה 0, קונה את החיסון חוזרת לאחיות.
תבררי אם צריך לקבוע תור מראש, או פשוט לבוא. (עשיתי בעבר, לא קבעו תור).
זה יכול לקחת זמן לחכות בתור.
אחרי החיסון, לא זכור לי שהיה צריך לחכות.

אחרי כל חיסון צריך לחכות רבע שעה, לא משנה איזה חיסון וכו'.. זה הנוהל.
(אם אוכפים או לא זו שאלה אחרת)

אבל לא זכור לי שאמרו לי משהו על זה כשעשיתי חיסון שעלת.
או שהיה כתוב בהפניה.
בניגוד לחיסון קורונה למשל.
יכול להיות שאני לא זוכרת נכון, או סתם פאשלה של האחות.

הרופא לא הסביר לי כלום, רק אמר לי לעשות בפעם הבאה שאני באה. פשוט להגיע לפני לטורים, להתחסן ואז להמשיך לבית אגד?

קחי מספיק זמן ספייר.

בעיקרון כל אחות יכולה להזריק את זה.

הכי נוח בטורים כי יש גם בית מרקחת. לוקחים את המרשם מהאחיות, ואז קונים בבית מרקחת, וחוזרים לאחיות שיזריקו. כמו ש'כן אני' כתבה.

בעיקרון זה עשרים דקות, אבל קחי בחשבון שהרבה פעמים משאירים ליותר זמן - אם לא היו מספיק תנועות של העובר. 

אז להגיע מראש עם הרבה סבלנות😅 

ממי אני מבקשת את המוניטור? פשוט כשמגיע תורי להיכנס לאחיות להגיד להן שאני צריכה גם מוניטור?

בעיקרון בזמנו היה תור נפרד למוניטור.

את רושמת את השם שלך ברשימה, ונכנסת שמגיע תורך.

הבנתי שבתקופה האחרונה שינו שם את כל התורים, וזה דיגיטלי.

אז אני לא יודעת איך זה במוניטור.

נראה לי תשאלי את המזכירות.

ובקשר למוניטור אני לא יודעת, אף פעם לא עשיתי מוניטור בבית אגד..

מקווה שאחרות ידעו להמליץ

ברמת אשכול
יש לו ידיים מאוד עדינות

בפקק ברמזור

באוטובוס

בתור בסופר

גם להאריך את זמן הכיווץ, וגם להרפות לא בבת אחת אלא לאט.

אחרי הקורונה הייתה לי דליפת שתן בגלל כל השיעולים, אחרי כמה שבועותשל תרגול אינטנסיבי זה עבר

פשוט לכווץ ולהרפות מדי פעם כשיש לך זמן

תקבעי תור לפיזיו רצפת אגן
היא תיתן לך תרגילים ובכללי המפגשים איתה יתנו לך קביעות והתמדה...
מומלץ בחום

בבית הוא חי עם גדולים שאינם מתמודדים איתו על צעצועים אלא נענים לרצונות שלו. גם לשחק עם ילדים בני חמש ומעלה - הכישורים החברתיים שלהם מפותחים יותר, הם מבינים שהוא קטן מהם וייטו יותר לוותר לו ולהתחשב בו.

אני הייתי מתחילה ממשחק מובנה אתכם. תשחקו אותה כמו ילד ואל תמהרו לוותר על תורכם. בגיל שנתיים אפשר למשל לוטו. לעבוד על תור במשחק - פעם תורו ופעם תורך. ושוב תנסי להתנהג כמו ילד אחר שלא מוותר.  אפשר גם כל משחק אחר לעשות משהו בתור - בניית מגדל בקוביות, בלגו... ואם לא מאפשר לך תור תתנגדי ותסרבי להמשיך, או תורידי את האבן ששם לא בתורו... מה דעתך? זו הצעה מתאימה?

תביאי ילדים וגם במפגשים בגינה תעודדי אותו לחלק בייגלה או להתחלק בבימבה
לאט לאט זה יבוא

מול מי הוא רכושני?
אצלנו הוא היה רכושני מול ילדים אחרים שהתארחו אצלנו (נגיד בסעודת שבת). אז למדנו מראש להגיד לו לבחור 3 צעצועים שהוא לא מרשה לאף אחד ולהחביא אותם לפני שהאורחים מגיעים. בכל שאר המשחקים מותר לכולם. זה עבד ממש מעולה!
צריך להבין שאין סיבה שילד לא יהיה רכושני כלפי הרכוש שלו. תארי לך שמחר מודיעים לך שאת צריכה לחלוק באוטו עם השכנים...

אבל הגננת דיברה כאילו הוא ממש חריג אז התחלתי לדאוג

כי במשפחתון זה לא רכוש שלו
במשפחתון הוא לא משתף? או פשוט מעדיף לשחק לבד? מה מפריע לה?

היא אמרה שהוא משחק עם עצמו בעיקר

אם יודע לשחק איתכם לא נשמע לי ככ מדאיג
אולי באמת לנסות ליצור מפגשים

לק"י

לשחק איתם.

זה רק יהיה גרוע יותר.
בגיל שלו הוא לא רואה את האחר, יהיה לו מאוד קשה לשתף בצעצועים שבהגדרה הם שלו.
והוא לא צריך להרגיש שאמא נותנת לאחרים משלו.
עדיף להיפגש במקום ניטרלי,
ולחלק מדברים שהם לא שלו
נגיד את עושה בועות סבון אז שני הילדים יכולים לפוצץ עוד ועוד, אין תחרות ממשית על הבועות.
או חומרי יצירה ששניהם מקבלים מהחומר בלי הגבלה משמעותית
או לעשות להם בריכה וכו'
דברים בסגנון, לא משהו שהוא צריך לחכות שהחבר יסיים להשתמש ברכוש שלו.

צריך לוותר? נשמע לי שזו הסיבה שהוא שומר ברכושנות גדולה את הצעצועים שלו כשזה נוגע אליהם. הוא פשוט יודע שאם הוא ישחק איתם הוא יידרש לוותר, מה שבטח פחות קורה עם הגדולים ממנו
אני חושבת קצת שונה. מותר לילד בשלב מסוים לא לחלוק. הוא צריך קודם לדעת מה שלו, כדי לדעת מה מתוך זה הוא נותן לאחרים. יש בזה גם אמירה שמכבדים את רצונו ולא דורשים ממנו לעשות דברים שהוא לא מעוניין בהם. ועוד דבר, אם מדובר על ילדים בני אותו גיל אני בכלל לא מתערבת. לא חושבת שזה נכון. בשלב מסוים הוא יבין שבשביל להתחבר צריך גם לתת
ייתכן שהוא ימשיך להעדיף להיות לבד, כל עוד זה לא מפריע לו זה לגיטימי
וייתכן שהוא יתגמש.
אחת מהבנות שלי היתה מאוד רכושנית והיום הוותרנית הכי רצינית בבית
כך שאני לא חושבת שזה אמור להטריד אותך.
זה שלב טבעי,
עובדה שעם הגדולים הוא דוקא כן משחק
לאט לאט הוא יעצב את מה שמתאים לו

נכון שלנו כהורים יש תמיד רצון שהילדים יהיו חברותיים ויקחו חלק, אבל צריך לזכור שזה גם אופי ולא כולם כאלה

אני ממש מבינה אותך גם אני הייתי ככה בחלק מההריונות.

ברגע שמרגישים תנועות הלחץ יורד אז כבר יותר קל.

חיבוק אהובה 

וזה גם מלחיץ אותי, מחרתיים שבוע שש עשרה בעזרת ה' שליה אחורית ועדיין לא מרגישה
😑

ממש מבינה את הלחץ.

לא הריון ראשון ולכן חשבתי שארגיש מוקדם יותר...

אני עושה ה מ ו ן בדיקות כי אני בלחץ... וכל פעם שאני חצי מתנצלת, האחיות והרופאים תמיד אומרים לי שאישה בהריון צריכה להיות רגועה ולסמוך קודם כל על עצמה. ואם רציתי לבוא להיבדק ולראות דופק, זה לגיטימי לגמרי, העיקר להישאר רגועה. אם זה מטריד אותך מאוד ומשהו בך ישתחרר בזכות זה, למה לא?

הוא אמר לי בהתחלה שאגיע כל שבועיים בגלל ההסטוריה שלי, אבל עכשיו זה יוצא כל שבוע וחצי ואפילו פחות...יש אפשרות ללכת לרופא אחר, אבל הכל נרשם במחשב וזה לא נעים לי...

אני בהריון היסטרי... ואני לפחות אחת לשבוע עושה בדיקה, בין אם יש לי הפניה או לא. כשאני מדורגת, בין אם יש סיבה ובין אם לא, אני הולכת למוקד חומרת שכואבת לי הבטן. זה מרגיע אותי תמיד ️ אם יש באזורך יד שרה עם השירות הזה - לפעמים אני הולכת למיון שלהם, ואז זה באמת פחות מביך מהבחינה הזו.
אגב, אני לא יודעת מה ההיסטוריה שלך, ואני מקווה שהיא היסטוריה תקינה... אצלי ההיסטוריה נוראית במיוחד, ובדיוק בגלל זה הבדיקות האלה כל כך חשובות לי. זה ממש מה שעוזר לי להחזיק ולא להשתגע.

יש ילדים ברוך ה', אבל הפלות וחוץ רחמי בין לבין...

קרה לי פעם, לא זוכרת אם בפייבוקס או בביט

אם הוא יגיד שאין לו את האפליקציה, אז תסכימו על דרך אחרת, או שיוריד ויקי או שלא יוריד ולא ייקח. ובכל מקרה אחרי 3 ימים (בביט לפחות) ההעברה מתבטלת אם לא לקחו.
קרה לי פעם עם מישהי. סיכמתי איתה שהיא מעבירה לי בהעברה בנקאית ואני לא לוקחת מהאפליקציה.

אם צריך תקחי תוספת: חילבה מורינגה שקדים
תשתי הרבה.
יכול להיות שגם הכל בסדר, תשקלי תדעי

תודה!
דוחה את זה... יש לי מזה פחד קצת. לא אוהבת את טיפת חלב

וזה לא ילד ראשון
או שאני טועה?
אם הוא רגוע וממלא טיטולים רוב הסיכויים שהכל בסדר בעז"ה
מקסימום אם צריך מתגברים קצת תפוקת חלב
לא סוף העולם

רגוע זה ענין יחסי... הוא הרבה עלי אני מניקה מלא במשך היום וכל פעם משני הצדדים. זה לא היה לי ככה בילד הראשון. (בתאומים הנקתי חלקית אז אין לי אינדיקציה. )
הפחד הוא סתם פחד מטופש שלי מטיפת חלב על בסיס חוויות עבר וכל מיני משפטים שנאמרו לי שם ..

בצורה משמעותית!
אני עוד זוכרת איך הרגשתי חודשיים אחרי הלידה הראשונה, וחשבתי שפשוט ככה זה. החזה קשה בהנקה (לא כאב, אבל הייתי כל הזמן עם מלאות על סף גודש אחרי כל הנקה נרגע קצת וחזר לקראת ההנקה הבאה)
בלידה השניה, תוך שבועיים נגמר ונכנס למסלול די דומה להנקה מבוססת בגיל ארבעה חודשים, הרגשתי מלאות אבל לא בצורה מטורפת.

באמת האינדיקציה היחידה היא לשקול.
אם את לא רוצה ללכת לטיפת חלב את יכולה ללכת לקופת חולים - בזמן שאין רופא ילדים, אפשר לשקול בחדר שלו בדרך כלל אם מבקשים מאחות.
ויש גם יועצות הנקה שיש להן משקל בבית.שווה לברר. שתדעי לעצמך.

בין הלידות. תודה על התשובה!!
יאללה מחר אלך לשקול בעזרת ה'.

וב"ה החלב זורם בשפע והוא ממלא טיטולים ומשמין...

תודה על התשובה .
נרגעתי מהתשובות של כולן.
אלך לשקול בעזרת ה' מחר.

לשוחח שיחה פתוחה וכנה, לשמוע ולהשמיע את הטיעונים, המחשבות, החששות, השיקולים בעד ונגד.
להבין את הרצון שלו לדחות כרגע.

החלטה על רצון להריון היא באמת מהדברים הכי מהותיים בחיינו האישיים והזוגיים.

האם הוא מעוניין בדחייה קצרה, ארוכה?
מה הקריטריונים שלו להיות מוכן להריון?
האם יש בעיות פרנסה ו/או דיור ברקע הדברים?

בה אנחנו מסודרים כרגע מבחינה כלכלית,
יש ברקע קושי רגשי שהגיע עם הנישואים ועדיין בתהליך של טיפול.
האמת שאני לגמרי מסכימה עם הצד שלו, ומבינה לחלוטין שעדיף לחכות כמה חודשים כדי לתת לו להגיע לזה יותר ברוגע.
גם אני לא רוצה שהילד שלנו יגיע ממקום לא מוכן, אני רוצה ששנינו נרצה אותו לגמרי.

אבל תכלס כשאני מגיעה לעשות את זה- מרגיש לי פשוט לא אפשרי. ברמה שלא בא לי שיגיע המקווה כדי שלא אצטרך להיות בנקודה הזאת.

עניין של חודשים רבים? טיפול קבוע?
או משהו שעתיד להסתיים כנראה בקרוב?

אם מדובר בתהליך טיפולי מוגדר ותחום בזמן - להוסיף עכשיו נתון חדש, ״רעשים חדשים״, שעלול להלחיץ אותו ולהפריע לטיפול, מעבר לקשיים שכבר קיימים אצלו - כנראה שווה להמתין קצת.

אם באמת הצפי לדחייה הוא קצר וסביר, הייתי מתאפקת ומחכה.

אני באמת נורא מםחדת שזה יימשך יותר מחודשיים- שלושה, ואז זה יהיה כבר לא סביר בשבילי..
ועצם הרעיון ככ רחוק ממני. זה שאני צריכה לעשות פעולה אקטיבית שתמנע את הברכה הזאת..

אם מבחינה רגשית אתם לא שם בפן הזוגי, לדעתי כן כדאי למנוע קצת.
כמו שאת אומרת שחווית, ההריון משפיע הרבה פעמים על הזוג והאישה בפרט בפן הרגשי ואם הזוגיות לא חזקה ויציבה זה יכול רק להחמיר את המצב.
אני בגישה שלו, למנוע כמה חודשים ובמקביל להמשיך את היעוץ הזוגי עד שתרגישו שאתם יותר בשלים לזה.
וכמובן, לדעתי אין מצב לא למנוע בלי שהוא גם מסכים, זה של שניכם בסופו של דבר וצריך להיות בהסכמה וברצון של שניכם.
המון הצלחה!

שהיו בך חיים ואת נורא רוצה להרגיש זאת שוב והפעם בידיים מלאות בעז"ה.

הרבה פעמים צד אחד בזוגיות רוצה כבר הריון והצד השני לא. זה דבר טבעי מאד, ותמיד צריך לדבר על זה בכנות ובפתיחות ביניכם.

בעיניי (ואני בטוחה שהרבה לא יסכימו), הצד שלא רוצה צריך להיות תמיד הצד שקובע, גם מצד הילד שצריך להיות רצוי לשני ההורים, וגם מצידכם - הריון והורות זה לא דבר קל והוא דורש הרבה כוחות נפש ומשאבים (חומריים ולא חומריים), ולא נראה לי "הוגן" (לא אוהבת את המילה הזו בהקשר הזה) "להכריח" את הצד השני להקדיש ככ הרבה משאבים לדבר שהוא לא בהכרח מסוגל לו.
ברור שגם במהלך החיים לפעמים אין כח ומשאבים, אבל זה שונה בעיניי כשזה מגיע באמצע וכשנכנסים לזה מתוך חוסר רצון וחוסר כוח או יכולת.

כתבת גם שיש ברקע קושי רגשי מהתחילת הנישואין שהיו ממש לא מזמן, וגם שהוא מאד היה שם בשבילך ותפקד בהריון וסביב ההפלה. חתונה לפעמים גורמת לקושי, זה דבר נורמלי, וברור שגם הפלה. בטח השילוב הזה הוא לא קל בכלל, ולשאת את כל זה ואז להצטרך להפנות עוד משאבים וכוחות להריון חדש יכול באמת להיות יותר מדי לפעמים.. בעיניי זה שיקול מאד משמעותי, אם הוא מרגיש שמהדברים האלה מכבידים עליו והוא צריך זמן.

תזכרי שגם בקושי הספקתם לבנות את הזוגיות שלכם בנחת.. ויכול להיות שתקופה כזו תעזור לשניכם בפן הזוגי ולו גם בפן הרגשי ובמוכנות להריון נוסף.
ועדיין, אני ממש מבינה את הקושי שלך לעשות דברים שאקטיבית מונעים הריון כשאת כל כך רוצה..
אולי שווה לדבר עם איש מקצוע ולהבין מה עובר עליו? זה יקל עלייך את המניעה?

כל הסיבות שכתבת הן נכונות לגמרי. אני חושבת עליהן כל הזמן.
כתבת שתמיד הצד שלא רוצה הוא זה הקובע- וזה חלק ממש שהיה לי קשה, כאילו לרצון שלי כאן אין מקום. וכנראה שעכשיו זה ככה, ואני צריכה לוותר על הרצון שלי בשביל הטובה של שנינו וגם של הילד בהמשך בע"ה.
והצד שקשה זה פשוט הטכני, לקום ולעשות את זה למרות שאני כל כך לא רוצה.
זה רעיון טוב להיפגש עם המטפל שלו. הלוואי שיקל עלי קצת מהקושי..

התחושה שאין לך מקום.. אבל אני חושבת שכדאי לנסות לזכור שזה לא שאין מקום לרצון שלך, או שהוא לא רוצה להיות איתך בזה, אלא שדווקא כי הוא בן זוג שאוהב אותך, ובגלל שהוא רוצה להיות אבא טוב ואוהב ומעורב הוא מבקש לדחות את זה..
אם לא היה לו אכפת ממך, או מהזוגיות או מהילדים שיהיו לכם, הוא היה אומר לך שתהיי בהריון, הרי זה לא משנה לו. ודווקא בגלל שכל כך אכפת לו, כשהוא שם לב שאין לו את היכולת הנפשית להיות איתך שם הוא אומר לך את זה, כדי שתוכלו לעצור רגע, לאסוף כוחות, ולהגיע למקום הזה של הריון והורות ביחד - גם בנפש, ומתוך זוגיות יותר חזקה ויציבה.

גם אצלי זה נהיה ככה והרופאה אמרה שכאבי ביוץ יכולים להיות יותר מיום אחד לפעמים הם גם באים לפני ואחרי הביוץ
וגם אצלי זה לא תמיד היה ככה
נראה לי שפשוט כשמנסים הרבה זמן שמים כל כך דגש לכל כאב במקום הזה שכבר מרגישים את זה כל הזמן וזה לא רק פסיכולוגי זה כאב של ממש
אבל אצל כל אישה זה אחרת ואם את מרגישה כאבים חזקים באופן שמפחיד אותך את יכולה ללכת לבדוק אצל רופאת נשים
בהצלחה יקירה בע"ה בשורות טובות בקרוב ❤🙏

ולא אנדומטריוזיס...אני כבר מתחילה לפחד

לא נעים, זה נראה לי קשור לכך שהזקיק קשיח יחסית, אולי אני ממציאה, לא יודעת

למה החלטת שזה כאבי ביוץ? כאבי מחזור זה לא דומה לכאבי ביוץ...
בביוץ יש מן דקירה בצד שמאל או ימין, בשחלה. בכאבי מחזור זה כאבי בטן בבטן התחתונה.

כי זה התחיל בערך מתי שהביוץ היה אמור להתחיל ופשוט לא הפסיק מאז...בעצם עד היום הזה
זה כבר ממש מדאיג אותי כי זה כבר 3-4 חודשים ככה

אולי שווה ללכת להיבדק

ותראי אם תוך חצי שעה הוא נהיה ספוג או לא

אנסה שוב ואראה אם ממשיך להרטב.

כמה אפשר למשוך ככה בבית?

בהצלחה!!!
תעדכני❤️

מכירה ש12 שעות אחרי או משהו כזה.. לא?

מעדיפה כמה שיותר בבית, בי"ח עושה לי רע....

אפשר בנחת

אם ירקרק או חום או אפילו צבע של שתן כדאי ללכת מייד

לכל הפחות תלכי לקופת חולים לוודא שאין מיעוט מים משמעותי...

בוודאות..

(גם עכשיו לא מאד, אבל יותר מודעת)

אתייעץ עם האחות פה. תודה רבה!

שיעשו א''ס לראות מה כמות המים...
לא יודעת כמה אחות תוכל לעזור לך בעניין, אבל אולי כן...🙏

הסכנה המשמעותית בירידת מים היא זיהום, גם כשלא מדובר על ירידת מים מקוניאליים, לכן חשוב ללכת לבדוק את זה, אפילו שלא מדובר בירידת מים ברורה (ז"א- טפטוף)

עדיף לא לחכות.
נכון שאם המים צלולים אז לא צריך לצאת דחוף, אבל כן צריך להתארגן ולצאת. עדיף לא להסתובב עם ירידת מים מחשש לזיהום.
אני חושבת גם שקיום יחסים עלול להעלות את החשש לזיהום (במידה וזו אכן ירידת מים), אז כדאי לבדוק.

אני תמיד מפחדת מדליפה (בלי סיבה מיוחדת... סתם חרדתית🙄)
זה כלל אצבע העניין עם הפדים?
כי לאורך ההריון יש הרבה הפרשות ואני תמיד מפחדת שזה דליפה למרות שבכל הבדיקות שעשיתי במי שפיר שלי תקינים
אם זה הכלל זה ממש ירגיע אותי

חשבתי שאולי לידה אחת אני אתחיל עם צירים, בבית, בנחת.... ולא עם ירידת מים :/

כנראה ה' רוצה אחרת..

ב"ה הצלחתי להשיג אתמול רופא נשים. כמות מים תקינה ב"ה!!

אז צריכה לעקוב אבל כרגע אין חשש.

תודה על התמיכה והעצות!

אבל אפשר לשאול את אמית עצמה, היא עונה בסבלנות
בהצלחה

תדברי עם אמית היא מכירה את כל ההחזרים דרך כל הקופות

בעצם הקורס שלה מחולק ל2 הסרט ומפגש איתה/מישהי שהיא הכשירה בשיטה שלה שמלמת את התרגילים
אני עשיתי עם מישהי שהיא גם דולה אז היא הביאה לי קבלה של דולה וקיבלתי על זה החזר של דולה (אני לא יודעת אם אמית היא דולה, מניחה שכן)
ובנוסף על הסרט אמית מביאה קבלה של הכנה ללידה שגם על זה יש החזר של 75%
אז זה יוצא ממש שווה

על חומצה פולית ןברזל.. השאר היה בונוס אם הצלחתי.
בכולופן, תתיעצי עם רופא אם יש לך חוסר ספציפי של משהו אז קחי את זה בכדור נפרד. עדיף מהכדור הענק

סוכריות פרנטל של מקסי הלפ

אבל גיליתי שני דברים שעוזרים לי..
1. שאם אני אוכלת תוך כדי משהו אחר (קרקר נגיד..) הולכת את הכדור יחד עם הקרקר בלי להרגיש את הטעם שלו. זה עוזר לי.

2. לאכול משהו אחרי ולא להיות על בטן ריקה!!

כשהייתי בולעת את זה על הבוקר בלי כלום תוך שעה מקסימום הייתי מקיאה אותו.

ברזל

או לרסק/להמיס לכוס מיץ?

מבינה אותך לגמרי, אני כבר בסוף השליש הראשון ועדיין בפחדים כאלה, מחכה כבר להרגיש תנועות אולי זה ירגיע אותי מעט.
חיבוק.

אצלי ככה עד שבוע 28 ככה

שתעבור כבר התקופה הזאת...

האם החלפתם אבקת או מרכך כביסה לאחרונה?

האם החליף סוג של תחתונים?

האם ניסה לקחת פניסטיל?

זה עוזר לשפשפת

ואם צריך רופא עור או משהו אחר אז הוא יפנה. אל תחכו חבל שיסבול

הוא מקפיד על תחתונים מכותנה?
אולי שפשפות בקפלים שם?

כדאי לנסות אגיסטן, ולבקש מהרופא טבעקוטן/פוליקוטן (אפשר דרך האתר).

אם מסתכלים אפשר לראות את הפטריה ? איך זה נראה ? 

תוך יום יומיים.

לאגיסטן לא צריך מרשם.