פורום הריון ולידה (עמוד 2071)

אני בהריון עליתי מלא, יותר מעשרה קילו

תמיד כדאי לוודא עם רופא או אחות, אבל אני מכירה שזה בסדר. את בשבוע צעיר יחסית.
הדבר החשוב הוא העלייה של העובר, וכל עוד הוא מתפתח יפה - זה תקין.
חשוב גם לזכור שבמהלך השליש הראשון סביר להעלות עד 2 ק''ג בלבד (לפי ספרים רשמיים) וקצב העלייה מתניע רק לאחר מכן.
כדי להיות רגועה הייתי מתייעצת עם דיאטנית לגבי תפריט מתאים ומוודאת שמשקל העובר תקין.

בהצלחה

בהתחשב בשבוע.
מכירה שקורה שיש "קפיצות" במשקל, במיוחד במעבר בין טרימסטר ראשון לשני, ובכל מקרה לא נשמע שקילו וקצת זה דרמטי.
כמו שאמרו, חשוב לוודא מה השינויים במשקל העובר כי זה מה שבעיקר משנה

אני הייתי פחות או יותר סביב המשקלים האלו לפני ההריון (גם הראשון וגם השני) ובהריון הראשון הייתי במגמת עלייה תמידית ובהריון הזה יש חודשים שאני לא עולה בהם כמעט כלום ויש חודשים שעליתי בהם 6 קילו בחודש אפילו.
נגיד בחודשיים האחרונים אכלתי מלא שטויות משמינות ושוקולד ולא מסודר כ"כ, ועליתי איזה קילו- שניים בחודש..
הרופאה והאחות אומרות שזה תקין, ואין דרך לדעת איך בדיוק הגוף עובד מבחינת העלייה במשקל.
העיקר שהעובר גדל יפה ומקבל את מה שהוא צריך...

שאלתי את האחות ליווי היריון. היא אמרה לי שבגדול כל עוד אני אוכלת כמו שצריך, לא מדלגת על ארוחות וכדומה, זה בסדר
היא הוסיפה ואמרה שגם בתקופות רעב נשים ילדו תינוקות בריאים. לא שהיא מעודדת להרעיב את עצמי, אבל באמת, כל עוד אני אוכלת כאמור, זה בסדר.
)ירדתי קילו בתחילת ההיריון בגלל חוסר תיאבון מהבחילות, ואם אני סופרת מהמשקל אליו ירדתי, יוצא שנכון לשישי שעבר, שהיה אז תחילת 34, עליתי 5 קילו סהכ)

אצלי בהריון הראשון במשקלים דומים לשלך בשבוע 20 עליתי סה"כ שני קילו
והרופא לא אהב את זה.
רצה שאמשיך לעקוב לוודא שהכל בסדר.
לדעתי אין חשש לעובר ולתקינות ההריון,
אלא שלך יישארו רזרבות,
כי התינוק לוקח את שלו. מי שמפסיד זו את.
אם את אוכלת טוב ובריא ובכמות סבירה ובדיקות דם תקינות- לא הייתי דואגת.
אבל אם את לא מצליחה לאכול טוב כדאי להתייעץ לוודא שאין חוסרים שלא יהיה לך קשה בהמשך

לי היה ככה ואחרי כמה ימים בדיקת הריון חיובית..נראה לי שזה סימן טוב

 

דימום השתרשות הוא כזה מוקדם?

לדעתי ההשתרשות מתרחשת בערך 5-7 ימים אחרי ההפריה -

לפעמים ההפריה היא ממש בלילה שהייתם ביחד, ולפעמים היא יכולה להיות ימים בודדים אחר כך, כך שדימום השתרשות הגיוני שיהיה בין 5-12 יום אחרי שהייתם ביחד.
נשמע שאת בתוך הטווח הזה..

מקווה שאני לא יפתח ציפיות סתם למרות שבד"כ הביוץ שלי הוא בערך 5 ימים אחרי המקווה אז קצת מוזר... אבל מי יודע...
אם יש מישהי שהיה לה משהו כזה אשמח לשמוע עוד תגובות, תודה בנות!

חום ורוד קטן שנעלם...
הצבע שאת מתארת מתאים להשתרשות..
לא הגיוני שהמחזור הקדים מדי..
מצד שני אולי יש פצע בצוואר הרחם שגורם לצבעים כאלה כשמותרים..
אבל בואי נהיה אופטימיות ונחשוב על הכיוון הראשון שחשבנו איתך..

דימומים במהלך החודש יכולים לקרות משלל גורמים ובשלל צבעים, מניסיון אישי וכאוב -
ביוץ, הפרת איזון הורמונלי, זיהום, השתרשות, דימום שאחרי יחסים ועוד ועוד.
הייתי ממליצה לבדוק את זה, ואם הרופא לא מוצא משהו חריג - פשוט להתעלם.

מחזיקה אצבעות שזה משהו משמח

עשיתי בדיקת ביוץ אתמול ויצא פס כהה .. יש פה מישהי שהיה לה פעם דימום בביוץ ויודעת להגיד לי כמה זמן זה אמור להמשך?

או שכבג זהית ביוץ ?

התחלתי לבדוק מיום שני שעבר- שני שלישי רביעי. בחמישי לא בדקתי, אח''כ בשישי בדקתי יצא כמו רביעי. שבת לא בדקתי וראשון יצא יותר כהה( המקלון המלוכלך) אח"כ בראשון אחרי 3 שעות יצא שוב בהיר ואתמול בשני יצא כהה

פעם אחת היה מדובר בהכתמה אדמדמה חד פעמית,
ובפעם אחרת זה נמשך בערך 12 שעות. הכתמות אדמדמות קלילות וגם קצת בניגוב.

לא בקטע מלחיץ, בקטע של להבין מה קורה. אולי זה בכל זאת מגיע ממקור אחר לגמרי שלא קשור לביוץ, ובכל מקרה ההנחיה אומרת לבדוק מול רופא כל דימום בין וסתי. אין מה להפסיד

לפעמים רק פעם אחת קצת אדום
והיה גם כמה ימים ברצף, כמעט שבוע אפילו של ממש הפרשות אדומות

זה קשור למה שאני אוכלת ולמה שאני עושה.
בהריון האחרון, בגלל הקורונה הייתי כל היום בבית. המצב רוח לא היה משהו, אז אכלתי מלא שטויות, לא הלכתי לשום מקום וישבתי כל היום מול המחשב. זה שילוב גרוע.

אז זה אצלי, מבאס ממש. אבל מנסה עכשיו לחזור לחיים נורמליים

לא הבנתי את השאלה שלך.
חשבתי שאת שואלת למה יש כאלו שעולות הרבה בהריון ויש כאלו שלא

שאלתי, למה עולים כל כך הרבה.
גם מי שעולה 8 קילו, כש התינוק שוקל 3 זה מוזר לי.
קל וחומר מי שעולה 15-20-30...
את טוענת שעלית עכשיו כי אכלת יותר ועשית פחות.
אבל אם לא היית בהריון לא היית עולה את זה, נכון?

ונוזלים שמצטברים.

והקילויים נשארים 🙄

לי נשאר קילו אחד. וגם בזה אני לא בטוחה.
עברו שנה ו7 חודשים
אחכ בהנקה עליתי איזה 10.

שאלת למה עולים כל כך הרבה בהריון?
לכן רק עניתי לגבי ההריון שלי.

לא יודעת מה היה קורה לולא ההריון, בטוח עולה במשקל, אבל אולי לא כל כך הרבה

בהנחה שאת אוכלת מאוזן והכל, הפחתה במלח ממש קריטית ויכולה לעשות פלאים (אבל זה מאוד קשה וצריך באמת לצמצם למינימום עד לבכלל לא). לגבי שומן, הפתרון היחידי זה לצמצם למינימום האפשרי וזה אומר לאכול כמה שיותר אוכל חי,פירות וירקות ולהמנע גם מעמילנים ומאוכל מבושל.אני אישית משתדלת לאכול המון פירות וירקות חיים ולהשתדל שרק מנה אחת ביום תהיה מבושלת כי גם הבישול מזרז השמנה. אבל גם מכניסה קרקרים ולחם יבש שעושה לי טוב לבחילות..
וכן, קשה לי רצח🤷‍♀️ אבל לדעתי זה גם יותר בריא לעובר..

בחיים לא שמעתי את זה.
מה העניין בזה?

שטועמים מהאוכל כשמבשלים אותו ולא סופרים קלוריות...
סתאאאם
באמת מעניין

בהריון הראשון עליתי מלא
וגם בנוכחי עליתי מלא (טיפה פחות מהראשון)
בין ההריונות הצלחתי ב"ה לרדת את הכל, אבל אין לי מושג מה הסיבה,
העובר שלי לא שוקל הרבה...

אני בהיריונות עם סכרת אוכלת מסודר מאד ועולה באיזור ה6 קילו בהיריון.
(ועוד כמה קילוגרמים בשבועות הממש אחרונים אז אותם אני לא סןפרת)

ירדתי הכל שבוע אחרי לידה. משהו כזה. (אולי נשאר קילו)
העליות שלי קורות בהנקה שאני אוכלת בשביל להישאר ערה.

אני גם עם סכרת הריון, רזה מטבעי ב"ה

הקפדתי בטירוףףף ב2 ההריונות על התזונה.

בראשון עליתי 15 קילו ובשני יותר.. לוידעת כמה בדיוק

אבל הייתי ענקית ובלתי נגמרת

וממש לא ירדתי הכל

 

לא מבינה מה אני עושה לא טוב!

ב"ה הילדים בריאים וזה מה שהכי הכי חשוב!! אבל עדיין תמיד המחשבה הזאת עולה לי...

 

יצא לי ניצלוש @חגהבגה סורי

התחלתי כל היריון עם עודף משקל רציני.

ואל תקנאי בי. אני עם טרום סכרת😑

אני העליתי השערה שזה מאוכל. מניחה שלא רק. אלא זה גם נוזלים וכולי.

אני גם ככה
טרום סוכרתית
עולה טיפה
יורדת הכל פלוס
עולה בהנקה ואז זה דבק ולא זז
אני שוקלת עכשיו יותר נשקלתי בסוך ההריון. דיכאון.

האמת שירדתי 3 ומשהו קילו בחודש האחרון🥳 ואני ממשיכה💪

אני רוצה תינוקת. ולא רוצה להיכנס להיריון כשאני ככה🥺 זה משקל שלא הייתי בו בחיים שלי.

את עושה דיאטה? ספורט?
3 בחודש נשמע המון, מעודד ממש!

הייתי 4 פחות אבח עליתי קצת אחרי המלחמה והאכילה הריגשית..אני בחלי ממן.
ואני שמנה. שמנות יורדות מהר במשקל.

וכרגע בלי ספורט..יש לי 2 בנים אני חושבת שאני מתוזזת יופי
אמא שלי ראתה אותי איתם פעם אומרת לי אני לא מבינה איך את לא רזה!! חחחח אמרתי לה כי בסוף יום כשאני מעולפת אני מתיישבת ליד המקרר לפצות את עצמי חחחח

סתם. בהמשך אוסיף ספורט בע"ה

אני מאובחנת עם סכרת חודש וחצי. במהלך החודש וחצי הזה עליתי משהו כמו קילו. אולי קילו וחצי.
גם לפני האבחנה אכלתי מסודר ובלי הרבה שטויות. אחרי שחזר לי התיאבון שנעלם עם הבחילות עליתי 3 קילו.

אני אוכלת מסודר. לא שיניתי כמויות מאז תחילת ההיריון (ויש מצב שקצת הורדתי).
בנוסף, אחיות שלי לא עלו בהריונות שלהן בצורה משמעותית.

בהריון הראשון העלתי 25 קילו🤭
בחמישי- 8 קילו!!

לא זכור לי שאכלתי משהו שונה מהותית

וכל הבאמצע 2 איפושהו באמצע..לא זוכרת בדיוק

היא אמרה שבעיקר זה גנטיקה.
אבל הרעיון שעומד מאחורי זה שהגוף עושה ויעשה הכל כדי לשמור על העובר.
והוא שומר שומנים כדי שאם פתאום יהיה רעב יהיה לו כמה שיותר שומנים וקולוריות לעובר ואחכ לתינוק להנהקה.
היא כתבה על זה ספר.. ראיתי רק את הקיצור שלו אבל נשמע מעניין והגיוני..

ואני לא עליתי 30.
אם הייתי עולה 30 לא הייתי קמה מהספה.

אבל היא התחילה את ההיריון רזה.
😅

אבל גניטיקה זה הרבה יותר מורכב מאמא-בת .
ותאכלס אין לי שמץ אם זה אמיתי..
פשוט נותן הרגשה טובה לשומנים שכן מעלים 😁😁

כי אמאלה אם הייתי עולה 30
אמאלה.

בהריון הראשון ירדתי מיד על מה שעליתי,
בשני ובשלישי ירדתי הרבה מיד, ובשנה+ אחרי הלידה את השאר,
ועכשיו ברביעי הכל נשאר. (3 חודשים אחרי לידה ציפיתי לירידה של לפחות חצי)

השערה ראשונה קשורה לחוסרים כלליים שיש לי. הגוף מרוקן מכל הדברים הטובים:
בידן, ברזל, b12, ויטמין D, יוד,
ואני בטוחה שעוד אם הייתי בודקת.
אזמנראה לי שיש קשר. אולי יש איזה חומר שעוזר לחילוף חומרים שיש בו חוסר או חולשה כללית של הגוף או שאם יש חוסרים כלליים הגוף "אוגר" מכל הבא ליד...

השערה שניה קשורה לחוסר תנועה. זה הריון ראשון עם רכב. שלושה הריונות העברתי בריצות ומעברים שכוללים הרבה יותר תזוזה מעכשיו. בנוסף עם הקורונה באופן טבעי יש פחות תנועה.

בקיצור בהריון הזה הגוף אגר הרבה יותר מקודמיו.

לגבי השוואה למצב שהוא לא הריון- ככל שרזים יותר זזים יותר. כשעולים במשקל זזים פחות. קל וחומר בהריון שהגוף צומח לא פרופורציונלי ומכביד על התנועה.
לי במצב הורמונלי יש תיאבון מוגבר. בהנקה אני חיית רעב אבל גם בהריון, ובגלל שבהריון הרבה טעמים/ ריחות מגעילים אותי, אז ממה שאני אוכלת- אני אוכלת כמעט בלי שליטה.
בשליש הראשון והאחרון כמעט ולא נגעתי במבושל אבל נשנשתי בלי סוף דברים משמינים ממש.
היה לי מספיק מאתגר בשביל להתחשבן עם מה שנכנס לפה. עכשיו מנסה מאוד לתקן את ההרגל הרע הזה.
זה מצריך גמילה מהתמכרות לכל דבר ועניין ולא תמיד יש מודעות ויכולת וכל רצון. בטח עם תינוק קטן ועייפות ועומס וכבדות שמאפיין שנה ראשונה אחרי לידה.

אבל בדרך כלל אם יש מקום, ואין הרבה לחץ הם מאפשרים עוד יום..

לא יודעת לאן, יש להם רשימת ערים שהם נותנים מונית מהבית ולבית.
לי שילמו החזר על המונית איתה הגעתי.

נותנים עוד לילה תלוי במצב המחלקה.
ושולחים להם קבלה של המונית ומקבלים החזר אבל זה תלוי במקום המגורים.. לא לכל המקומות הם נותנים

אבל לא בקשתי

והמונית חזור זה רק לערים חרדיות מחוץ לירושלים כמו: מודיעין עילית. בית שמש ביתר גבעת זאב(כמעט בטוחה שזהו)

קיבלתי פתק מהדלפק אחיות שאותו נתתי בתחנת מוניות והנסיעה היתה בחינם. זה היה לפני 3 שנים

לידה שניה 2

אבל יש להם חישוב מוזר ממתי מחשבים

אני ילדתי במעייני הישועה ושם זה 3 לילות (ללידה רגילה) בלי קשר אם זה לידה ראשונה או שניה...

הם נותנים לילה פחות ממעייני הישועה.אם אין עומס ואת מבקשת יתנו לך להשאר עוד יום

לפעמים הם מתחשבים ונותנים עוד,
באמת לא יודעת מה הקריטריון

בנוסף אם נכנסת למחלקת יולדות אחרי 20:00 בערב נראה לי, אז לא סופרים את זה כלילה שם

לא ממתי שנכנסת למחלקה.
מישהי שילדה ממש כמה שעות בודדות לפניי ונכנסה ממש קצת לפני למחלקה (בשעות הבוקר שתינו) השתחררה ערב לפניי..

זה מה שפשיטא כותבת. הם סופרים שם כמות שעות מסויימת, אבל החל משעה כלשהי ביום זה כבר נחשב היום הבא.

אבל השחרור שלהם בצהריים, אז אם ילדת אחר הצהריים כבר תקבלי לילה שלישי.
חשבתי שבכל ירושלים זה ככה 🤔

אלא רק לערים מסביב.

ואת צריכה לפני שאת יוצאת משם לקחת מהם איזשהוא פתק שאיתו את ניגשת למונית.את לא צריכה לשלם כלום.

נותנים עוד יום למי שמבקשת, אם יש מקום.
כשהבת שלי היתה בפגייה, אוטומטית נתנו לי עוד יום, ואחרי שביקשתי נתנו לי עוד יום כל עוד יש מקום.

לגבי מוניות, אני יודעת שיש משהו. אבל אין לי מושג מה בדיוק.

שאדע מה לקנות אני גם ככה לבנבנה זה בולט לי

@חגהבגה אולי לך יש

זה מעייפות קורה? או מסיבות אחרות שאני לא מכירה?

לא 2 ליטר אבל בקבוק לידי כל הזמן ושותה

אולי זה מחוסר שינה כראוי

זה נגרם גם מחוסר ברזל.

הסירו עיגולים שחורים מהעיניים בעזרת 10 תרופות סבתא יעילות!

נשים זה דבר עייףףףףףףף

שנאת חייי

בכל מקרה, לא לחשוף את הגוף הקטן שלה לשמש ישירה.

גרים באיזור יחסית חם

וכיסיתי בשמיכת טטרה.
ואפשר לקחת בגד ארוך. או שמיכה עבה. ואם יש צורך להוסיף.

צריך לשים לב שגם חימום ייתר זה מסוכן.
צריך להרגיש את התינוק ולראות שנעים לו.

מלבישה שכבה אחת ארוכה דקה
מקסימום איזה שמיכה דקה מעליה.. ביום כמובן בלילה 2 שכבות אחת קצרההאחת ארוכה ואם יש מזגן אז כנל..

אם תוכלי לקחת כל לילה כף שמן זית מאוד יעזור.

גם תשימי 2 שזפים עם מים במשך היום ובלילה תשתי

עדיף שזפים אורגניים (שזפים יבשים)יש בכל חנות טבע.

ככה היה לי אחרי כל הריון..
מה שהציעו כאן לפניי בהחלט עוזר,
יש גם אבקה כלשהי שקונים בבית מרקחת. שכחתי את שמה כעת

לי עזר לשתות הרבה מים ולאכול פירות, וגם לא לנסות יותר מידי ללחוץ על הגוף להוציא
הייתי בטוחה שזה ילווה אותי כל ההריון וברוך ה זה עבר לי כבר לפני כמה חודשים (עכשיו בשביעי)
בהצלחה

גם טעים, וגם בעונה ..

במקרר

אצלי זה משפיע אחד לאחד. גם אורז כמובן. לאכול מזון עשיר בסיבים ורק קמח מלא..

כי ממילא מאוד אוהבת את הדברים האלה
תודה!

זה הערך של הצום.
זה בעייתי.
סליחה אם אני לא מעודדת.
לי נשאר טרום.
אבל סתם בגלל שאני שמנה. אמרו לי בפירוש שברגע שטרד במשקל הטרום יעלם.

אם זה היה טרום הוא היה אמור להיות גבוה לא?

וכל חודש משמעותי. בטח בעניין של סכרת
סכרת מתפתחת באיזור שבוע 24. יכול להיות שבגלל זה היה תקין לפני חודש.

פשוט להירגע, תחשבי שפעם חיכו תשעה חודשים כדי לראות שהתינוק בסדר...
את כל תחושות הפחד, חשש, חרדה וכד' הכי כדאי להמיר לתפילות...

שרוב ההריונות מסתיימים עם תינוק בריא, אז רוב הסיכויים שיהיה בסדר... אותי זה קצת הרגיע, אני גם פחדנית...
אני נרגעת רק כשרואה אותו בחוץ...
כ"כ מבינה אותך, אלו שבועות שעוד לא מרגישים אותו ואין שום דרך לדעת...

אפילו הבטן עוד לא יצאה... (מתי היא יוצאת בערך?)

כלומר יש לי בטן עוד מההריון הקודם אבל עוד לא מההריון הזה...

 

שאני בהריון וזה גם קצת מלחיץ אותי, מהבחינה של עין הרע וכו' חס וחלילה חס ושלום.

אין לי מה לפחד בגלל זה, נכון?

אף פעם לא...
מקווים שסטטיסטית לפי הבדיקות שעשית עד עכשיו, סביר שהכל ימשיך כראוי.
ומאמינים שאם ריבש"ע זיכה אתכם בהריון הזה אז הוא ירצה שהוא ימשיך תקין.
מתפללים על כל יום שממשיך תקין. וחיים את החיים. (בלי פעילות אקסטרים)

אבל תודה רבה!

מה שכן אפשר.
לראות סרטונים ביוטיוב על דברים שאת אוהבת (לאפות, לסרוג, לצייר וכו' וכו')

אבל משהו שלא דורש מידי הרבה ריכוז...

על הסדרה "עוד ניפגש" של כאן
סריגה

@אמא טובה---דיה!דווקא בשכיבה או אפשר גם בישיבה?

הרופא בודק שהרחם חזרה למקומה ושלא נשארו שאריות שיליה, ואם יש תפרים-שהכל בסדר.

אם ממש לא היה לך טוב אז תחכי אבל מומלץ ללכת 6 שבועות אחרי לידה ואת כבר 8 שבועות אחרי ולפעמים זה יכול להיות קריטי..

גם לי מיילדת מאוד בכירה אמרה שהשילייה יצאה שלמה וגילו שאריות. ב"ה לא נוצרו סיבוכים, אבל זה אך ורק בזכות זה שבאתי לרופא נשים בזמן.

אוף
אני סובלת מכאבים חזקים ואני מתחילה לטפל בזה עכשיו...
בקושי הצליחו לעשות לי בדיקת פתיחה בלידה ובדיקות בהריון עשו לי כמעט ורק בטני חוץ מאחת שהצליחה לעשות לי וגינאלי
הרופא שטיפל בי בהריון אף פעם לא עשה לי בדיקה את הכל הטכנאיות אולטסאונד עשו... והוא לא כ"כ נראה לי עדין והמליצו לי על רופא אחר שהוא ממש עדין
ועכשיו אני כבר לא יודעת מה עדיף ללכת לרופא שטיפל בי שבוע הבא או לרופא אחר עוד שבועיים

אבל ממש לא אומרת מידע רפואי...
אם הדימום נפסק כבר כמעט ואין למה לחשוש ואז בכלל אין בעיה לחכות עוד שבועיים.

זה מה שאני עשיתי בגלל רופאה לא עדינה
לא יכולתי לדמיין שאני חוזרת אחיה לבדיקה ככ רגישה

מלחיץ אותי

ופעמיים המיילדות אמרו שיצא הכל

לרופא שאני פחות רוצה שבוע הבא לרופא שאני יותר רוצה עוד שבועיים כמה השבוע הזה קריטי?

אני לא לוקחת אחריות או משהו,
אבל אם את מרגישה טוב באופן כללי, הדימום נפסק או כמעט נפסק, ואין כאבים מיוחדים,
אני לא רואה בעיה לחכות.

לגמרי, יכול להיות שאפשר לחכות.
דווקא אם לא נפסק, או שיש עדיין הכתמות, זה יכול להעיד על שארית שלייה. במצב כזה דווקא כן כדאי ללכת להיבדק בהקדם, כדי שאם זו אכן שארית שלייה יהיה ניתן לטפל בהקדם

מכירה משהי מקצועית מאד מהתחום שטוענת שמי שהצליחה לטבול (עברה 7 נקיים) אין לחץ ללכת לבדיקת רופא כי אם יש בעיות זה מתבטא גם בדימום.

אם הכל בסדר וטבלת הייתי מחכה אם עדיין יש דימומים / כאבים נראה לי יותר קריטי ללכת כמה שיותר מהר

אז אמרתי שאני אחכה כמה ימים לעשות הפסק אחרי ש3 פעמים ניסיתי לעשות ואחרי יומיים חזר הדימום..
אין כאבים בכלל

לא תמיד הרופא עושה בדיקה פנימית
לי הוא רק עשה אולטרסאונד כדי לבדוק את הרחם ואם יש שאריות.. אז את יכולה ללכת לרופא העכשווי ולבקש שרק ייעשה או"ס..

הבדיקה זה נראה לי לבדוק את התפרים ..
לי היה ממש קצת וכבר לא מרגישה אז הרופא לא עשה בדיקה..

אז אני צריכה רופא ממש עדין...

וראה מה שצריך שהכל תקין...

וגם אחרי הלידה הקודמת היה ככה

תנסי לראות אם אפשר בלי בדיקה פנימית.

מנסיוני גם כשהיתה שארית היוצרק הכתמות כאלה קלות אבל שהתמשכו יותר מהרגיל שלי..

אבל זה גם קצת יותר של בן
אם לא בא לך אפור/לבן/בז'
את יכולה צהוב/כתום/ירוק/אדום
כל צבע שהוא לא ורוד-סגול/תכלת-כחול

בבת הבכורה שלה היא קנה עגלה כחולה, כי היא לא רצתה סגולה-לבנים שיבואו, ולא היה אפור או משו כזה....כבר חשבנו שהיא עבדה עלינו ויש לה בן
לשאלתך-גווני כחול זה צבעים ממש יפים, אני חושבת שאצל מרבית החברות שלי גווני הכחול זה הצבעים האהובים עליהם וזה לא בגדים, זה משטח החתלה...נראלי בסדר גמור

אבל אז הגעתי לחנות וזה היה ממש חזק ממני.
כל הדברים הוורודים של הנסיכות יוא זה פשוט ממיס.
ואז הגעתי למסקנה שמה שלא נורא יקר אז זה לא נורא לקנות ורוד.. ומי אמר אולי הבא תיהיה הבאה בכלל ולא מאמינה שמשטח החתלה יחזיק ככ הרבה ילדים ככה שזה לא באמת משנה..
אני לא יודעת מה התקציב שלכם.. אבל בשילב יש עכשיו משטחיים ב100 שזה נראלי ממש סביר גם לילד אחד..
אבל צעצועים וכאלה אז באמת אין מה לקנות ורוד . לומרות ששוב אני חלק מהדברים קניתי ורוד..
תאכלס לתינוק זה ממש ממש לא משנה על איזה צבע הוא יושב או מתלבש, זה בשבילנו..
אני חןשבת שטורקיז זה מהמהם ואת יכולה לקנות לה הכל טורקיז.. כחול זה קצת מידי של בנים..

חוץ מזה שאני ניסיתי לקנות בילד הראשון הכל נייטרלי, ובסוף יש לי חבורת בנים 🙃 תהני מהרגע! מקסימום מה שיהיה לך ממש קריטי בבן כשיבוא אפשר להחליף.. תשקיעי רק בדברים היקרים ממש בצבעים נייטרלים. ולדעתי כחול זה יותר מתקשר עם בנים, אז הייתי מציעה לך בסגנון בז'/שמנת/צהוב/ירוק בהיר..

יש כל מיני דברים צבעוניים וחמודים שלא דווקא בצבע של בנים או בנות

עגלה וסלקל צבעים נטרליים, אפור בהיר כזה.
טטרות, בגדים, ריפוד למשטח החתלה, ודברים בסגנון- ורוד!

הריהוט בחדר בצבע עץ (חוץ משידה ששיפצנו וצבענו בורוד).

זה מעלף בעיניי וזה יוניסקס

אותה להתחבר למין מסויים וצבעים מסויימים

יש לה זכות בחירה וכשהיא תגדל היא תחליט לבד איזה מין היא ואיזה צבעים/ משחקים היא אוהבת

"כשהיא/הוא י.תגדל היא/הוא י.תחליט"😁

אחרי התגובות שכתבתן החלטתי לא לקנות בגוון מובהק של בנים. הסתכלתי קצת באינטרנט על עוד צבעים, וכמו שמישהי כאן אמרה הורוד סחף אותי אי אפשר לעמוד בזה
החלטתי ללכת על גווני הוורוד באביזרים לחדר💗
בגלל כל מיני סיבות נצטרך למנוע הריון לפחות לשנה אחרי הלידה אז זה גם שיקול שנכנס לי לפה, כי יש מצב שעד שהתינוק הבא יגיע אני ארצה לקנות חדש בלי קשר למה שיש כבר בבית

בבת הראשונה קניתי כחול, כי קיוויתי שיבואו בנים

בשניה השתמשנו במה שהיה לראשונה כי לא היה כסף לחדש

בשלישית התעצבנתי וקניתי הכלללללללל ורוד ומהמם

ואז באה הרביעית והכל עדיין ורוד ומהמם

בבן הראשון צבענו את החדר וריהטנו בתכלת, ואמרו לי זה לא יתאים לבנות, ואז באו רק בנים ..

אפשר לשלב את הצסע בפריטים קטנים שקל להחליף:
למשל את הוורוד לשים בידיות של הרהיטים, במצעים, ווילונות, מזרן לעגלה, תיק עגלה וכו שיחסית בקלות ובזול מחליפים, ואת הריהוט הבסיסי, העגלה וכו קונים בצבעים נייטרליים..

בעיני זה שטויות הכל. כן- לא הייתי קונה ורוד, כי זה ממש מובהק (וגם אני באופן אישי לא אוהבת את הצבע הזה...) אבל כחול וטורקיז בעיני זה מהמם לכל מגדר וכדאי אולי להפסיק לחשוב על ההבניות החברתיות האלו.
אני קונה עכשיו אביזרים לאחרי הלידה ופשוט קונה את מה שנראה לי יפה, בלי קשר למה יש לי בבטן.
כשהילדים בע"ה יגדלו ויוכלו להחליט לעצמם איזה צבע הם מעדיפים- נתחיל לקנות לפי בקשתם, עד אז- המילה האחרונה היא שלי ושל בעלי.

גווני ורוד לבנים- קצת פחות.
למרות שהבנים שלי ישנו וישנים עם מצעים ורודים לפעמים. מה לעשות.

מאותה סיבה - לא רציתי צבע שהוא מובהק של בנות, כדי שיתאים גם לבנים שיוולדו. וזה היה הצבע שהיה הכי יפה מבין האפשרויות שהיו...
אולי היו שחשבו שזה מוזר, לדעתי זה היה בסדר גמור. המזרון שהוספנו לעגלה היה ורוד (הוא יחסית זול אז קל להחליף..).
קרה פעם שהיא לבשה בגדים בצבעי יוניסקס ולא ורודים, ואז מישהי שפגשתי היתה בטוחה שזה בן ודיברה עליה כל הזמן בלשון זכר גם כשתיקנתי אותה (איכשהו לא קלטה את התיקונים, לא יודעת למה...). אותי זה בעיקר הצחיק...

בקיצור, לדעתי זה לגמרי בסדר, כל עוד את מרגישה שזה יפה ומתאים.

עגלה ניטרלי
הריהוט בחדר בצבעי לבן- אפור
והמצעים, משחקים, שטיח- ורוד
רק אומרת שאפשר לעצב מהמם חדר בצבעים ניטרלים כמו לבן אפור שחור עץ ולהוסיף פריטים צבעוניים בזול.

תחזרי לעדכן איך היה ❤

תבדקי את זה.. ומציעה לחשוב על דברים נחמדים תוך כדי, לי המליצו בהיסטרוסקופיה להסתכל על הצילום ולהתרכז בזה ולא בפעולה עצמה ובכאב כדי שלא יכאב. היה לא הכי נעים אבל נסבל ממש. הרבה בהצלחה!

היי יקרה! עשיתי לא מזמן בדיקת הידרוסונוגרפיה שזה כמו צילום רחם רק עם מים ולא יוד. לא יודעת מה את עושה.
אבל יכולה לשתף שלי זה לא כאב כל כך, קצת חוסר נוחות. גילו שהחצוצרה שלי חסומה ואפילו הכניסו פעמיים מים וקצף וזה לא כאב במיוחד בגלל זה. מה שכן, ביקשתי הסברים לפני ובמהלך וזה עזר לי לדעת מה מתחולל וגם הייתי מרוכזת במה שהקרינו מבפנים.
ככה אני הרגשתי. לגיטימי לגמרי אם תרגישי אחרת והלחץ לפני. בסוף את תהיי אחרי ובטוב בעז"ה.
שיהיה בהצלחה גדולה אהובה ❤

זה עניין של 5 דקות והכל מאחורייך

לי בדיקת פאפ כאבה מאוד

וצילום רחם לא הרגשתי כלום

תודה לאל היה ממש בסדר גמור

לקחתי גם משכך כאבים חצי שעה לפני

כי אחר כך יש קצת התכווצויות כאלה

תנסי לנשום נשימות עמוקות ואיטיות לפני הבדיקה ותוך כדי, תסיטי את המחשבה על דברים שלא קשורים לכלום. מחשבות סתמיות... ותחשבי שה' מחזיק לך את הידיים חזק 💕

גמאני הייתי לחוצה לפני צילום רחם.. פחדתי שיכאב ממש.
בסופו של דבר ממש לא כאב! הופתעתי..
מקווה שיהיה ככה גם אצלך🙏

בתוך החצוצרה אין עצבים, הכאב בצילום רחם אם קיים זה רק לפני בהכנסה.. ובאמת ממליצים לקחת לפני משכך כאבים... לי אחרי צילום רחם היו התכווּציות קצת כואבות כמו של מחזור...

אבל לגבי החבימה אם ישנה לדעתי אל תדאגי, כי אותה לא מרגישים...

דווקא החדירה היתה ממש ממש נסבלת...

אבל מה שקרה אחר כך ה' שיעזור הרגשתי כפרת עוונות ענקית בפני עצמה... 

הרגשתי צירים כואבים מאוד מאוד עד בלתי נסבלים.. 

אבל התגלו הידבקויות סביב החצוצרה אז אולי זה בגלל זה?

עדיין מרגישה כאב עמום של מחזור אבל זה נסבל לחלוטין כבר

 

מה שבטוח- מודה לה' שהיתה לי הבינה לא להילחם על ההרדמה ולעשות את זה ככה..הרבה יותר עדיף

 

מה עכשיו ,מה עושים עם הממצא הזה?! מבולבלת כל כך!!! 

יש פיתרון להידבקויות  או שזה אוט' מפנה אותי לIVF?

 

 

התייעצנו , ענה לנו מישהו לא מקצועי שנשמע שהיה עסוק בעוד עניין ולא ענה לנו כל כך ברצינות

נגיד שמן שקדים או שמן קוקוס. אבל זה יחסית מלכלך..

את יכולה להשתמש במשחת לנסינו של ההנקה, מה שטוב בה שהיא די סמיכה אז היא נדבקת היטב ולא מלכלכת מסביב אבל היא מאוד דביקה ומאווד יקרה ;)

בהצלחה

אין לי טלפון ישיר שלו.. והוא מקבל רק ימי שלישי

זה אומר להישאר ככה עד אז 

טפולה הכוונה האיברים הנוספים סביב הרחם, כלומר חצוצרה ושחלה, "רחם וטפולות"

מצד שמאל המעבר לא חלק,
לא הבנתי בדיוק את התיאור אבל המעבר לא חלק שם לגמרי, ייתכן שיש מעבר חלקי או שאין כמעט מעבר.

יתכן שהסיבה היא הדבקויות בחצוצרה השמאלית
(האם את אחרי ניתוחי בטן או קיסרי ?)

לא בוצע צינתור הכוונה שלא בוצע פתיחה של המעבר בחצוצרה השמאלית (שכאמור יש מעבר חלקי או שאין כמעט מעבר)

חשוב ביותר לחזור בהקדם לרופא עם התוצאה, זה יכול להסביר קושי בכניסה להריון
ברוך ה' יש היום שיטות לפתרון בעיות מהרבה סוגים

בהצלחה רבה ובשורות טובות !

קודם כל תודה על התגובה המפורטת והאמפתית! עוזר מאוד..

שנית,

איזה שיטות את מכירה?

להבנתי הפרדת הידבקויות לא הכי יעילה ולרוב לא ממליצים על כך

מבולבלת מאוד, חוששת מהעתיד..

 

מה שמתסכל שתמיד הרגשתי שיש משו ( מנסה כבר 3 שנים) והרופאים ישר דחפו לטיפולים בלי לבדוק את השורש..

 

 

תודה יקרה

היי. גם לי כמה פעמיים היה בשד עצמו סימנים כחולים ושטפי דם..

יכול להיות ממש מהחזיה..

או בגד שלחץ..

או מכה שקיבלת שם ולא כ"כ שמת לב.. זה אזור רגיש..

או שגירדת שם הרבה גם לפעמים עושה..

אז כדאי להיבדק בשביל הרוגע, אבל אם זה רק שטף דם כנראה מלחץ שם או אולי אפילו מהזיעה (ואז זה כנראה חיצוני ולא שטף דם)

נשמע שיש לך מודעות מהממת. ועמוקה.
זה כבר דבר גדול.

אני הייתי חושבת דווקא בגלל שמדובר בדברים שיש לך
שאולי קנאה זו לא המילה.
אולי יש לך איזה חסך מפעם?
היום ב"ה יש לך בית וכו אבל אולי זה לא תמיד היה ככה
ובנפש שלך התרגלה להרגיש שחסר לך.

אולי תמיד הרגשת שלאחרים יש יותר ממך? ואפילו שהמציאות השתנתה, זה לא השתנה?
משום מה זה יותר מרגיש לי משהו מעולם הרגש.
ואולי לא. מציעה לך כיוון מחשבה.


את בטח לא רעה! מה פתאום?
לכולנו יש על מה לעבוד ואיפה להתקדם...

אממ וואו זה כיוון אחר לגמרי!

צריכה לחשוב על זה...

תודה

כי אם היה צרות עין וקנאה סביר להניח שהיית מרגישה בעוד הרבה תחומים ודווקא זה בדרך כלל בר לידי ביטוי במי שיש לו משהו שרצינו או שיש לו "יותר משלנו"


אני ממש לא יודעת לנתח דברים ואולי באמת כדאי פגישה על מישהי שתפתח את העיניים רק מה שלי נראה דומה בשני המקרים זה ששני הזוגות היו במצב יותר גרוע מכם באיזה שלב ואולי זה דווקא עשה נחת במקום שבנה אני יותר טובה ועכשיו יש שיוויון.


זה לא אומר שאת מקסימה ומהממת בשאר התחומים ויפה על הכנות להגיד דברים שעוברים לכולם בראש...

מציעה פשוט לחזק את העין הטובה ולשמוע שיעורים בתחום.
לזכור שלכולם יש תיקים והרבה פעמים אנחנו לא יודעים עם מה הם מתמודדים.

ואולי באמת קצת לחזק את עצמך.

את באמת נשמעת מהממת ויפה על הכנות מול עצמך והאומץ להעלות את זה על כתב

הארת לי את העיניים ממש!

 

"שני הזוגות היו במצב יותר גרוע מכם באיזה שלב ואולי זה דווקא עשה נחת במקום שבנה אני יותר טובה ועכשיו יש שיוויון"

 

זה ממש מתיישב לי על הלב ומרגיש לי שזאת הנקודה!

אז קודם כל תודה רבה רבה לך!

 

מה זה אןמר לחזק את העין טובה? יש לך עצות פרקטיות? 

 

שזה אולי נתן לך מקום שהרגשת שאת יותר "מצליחה", ופתאום זה ערער אותך.

אולי תנסי לחזק אצלך את הביטחון העצמי בעצמך, במשפחה שלך, שמחה במה שיש.
את שווה לא כי יש לך בית יפה ו2 ילדים מהממים, את שווה כי את את. נקודה.
את שווה כי יש לך מידות טובות, ומודעות עצמית, ורצון להשתפר, ויכולת לקבל ביקורת ועוד אלף תכונות שלא באו לידי ביטוי כאן אבל איפשרו לך להיות מי שאת ולהגיע למקום שאת.
את שווה גם אם יש אלף אנשים אחרים צדיקים וטובים, וגם אם לכולם יש את אותם "הישגים" כמוך, וכן, אפילו אם יש להם דברים שאת רוצה ואין לך. זה שלמישהו אחר יש משהו חומרי או רוחני לא לוקח ממך כלום.. לקב"ה יש מספיק לכולם

בדיוק דיברתי על זה עם בעלי אתמול והוא אמר שהוא חושב שקודם כל זה עניין של עין טובה וחוצמזה זה מקום עמוק עמוק בנפש שלא מספיק מלא מעצמו ולכן אני מנסה למלא אותו ממקומות חיצוניים וככה להרגיש טוב עם עצמי

וברגע שלוקחים לי את זה- נגיד מישהו נהיה "שווה" אלי אז אני מרגישה דפוק עם עצמי.

וזה בדיוק מה שאת אומרת! מדהים מדהים!!

 

שומרת לי את ההודעה שלך כי ממש נגעת בנקודה וריגשת אותי!

אני באמת צריכה לזכור את זה יותר ולחזק את עצמי בעניין.

 

תודה ענקית יקרה

הלבבות'?
שמעתי בדיוק אתמול שאם יש את הרצון הפנימי להשתנות,
אז זה יכול מאוש לעזור.
מעשים יכוחיפ לעזור לנו להרגיל את הנפש שלנו לדברים אחרים.

פשוט לאמר לעצמך בקול- איזה יופי! ממש מגיע להם! אני כלכך שמחה בשבילם!
ואולי לאט לאט זה יקנה את התחושות האלה בנפש
וזה יבוא לך כבר הטבעיות.

הלוואי.

ו- את מהממת!!!!
לא להרבה אנשים יש כזאת מודעות + רצון לתקן.
מאמינה שרוב העולם היה מנפנף את התחושה הזאת ואומר-
בקטנ, אני סנאדם טוב בדקך כלל- ולא היו עושים עם זה כלום...
מעריצה ממש!!!

ותודה על המילים החמות בסוף!!

ריגשת אותי ממש!

(ואני ממש לא מיוחדת, באמת אין מה להעריץ...)

לגבי העין הטובה, זה באמת תחום רחב ויש רבנים שמדברים על זה מקסים.

אנחנו בעבודה ביתית על זה שנים! וחיינו השתנו לטובה.
מתחילים בפשוט לדון לכך זכות כל סיטואציה הכי קל בכביש, ממציאים לעצמנו סיפורים שכולם ממהרים למקרים חירום ולכל נוהגים בפרעות וכו׳.

ומשם ממשיכים למי שצועקת על הילדים ומדמיינים כמה חמור המעשה שלא ראינו לפני.
יש שיגידו שזה תמימות ואולי עצימת עיניים לגבי המציאות.
אני מצאתי שזה פשוט עוזר לחיים שמחים! כי כולם בעצם בסדר רק שעכשיו בדיוק קרה להם משהו דרמתי.


וכשלך קורה משהו כזה זה בדיוק הזמן להכניס את הסיפור למאגר הנה גם אני פתאום הוסחתי בנהיגה, הנה גם אני חשבתי משהו לא יפה על מישהו.


ובהקשר לקצת קנאה מול אחרים זה הזמן לסיפורים לצד השני, אולי קשה להם כלכלית, אולי קשה להם מול ההורים, אולי הילדים, מישהו מציק להם.
אין מישהו בלי נסיון! אבל יש דברים שאנחנו לא יודעים!
כמו תחום האישות שיש זוגות שסובלים וכלפי חוץ נראה שחייהם מושלמים.

ממש לזכור שהניסיון שלנו בסוף הכי טוב לנו.

בהתחלה זה מגוחך אני מודה אבל כשמרגילים את עצמנו לנו זה יותר קל!
וגם השאר אנחנו דנים לכף זכות דנים אותנו משמים לכך זכות וזה חשוב מאוד.


בהצלחה יקרה!

תגובה מדהימה,
בטוחה שנאמץ 😍

מקווה שלא ירגיש לי מגוחך אבל בטח גם לזה מתרגלים ואין לי ספק שזה שווה את זה!

 

לקרוא קצת על מידת הקנאה וגם לשמוע דרשות,

אין ספק שזה יחזק אותך ויהיה לך פי כמה וכמה

יותר קל, בהצלחה רבה רבה לך אמן.

קודם כל אני לא חושבת שאת בן אדם רע, עצם זה שזה מפריע לך ואת מודעת לעצמך זה מהמם בעיני.
לכל אדם יש יתרונות חסרונות, המעלה הגדולה (בעיני) זה לדעת לזהות את החסרון והרצון לעבוד על זה! אז קודם כל גאה בך שלמדת לזהות את זה אצלך ויש בך את הדחף לשנות את זה.

תראי, דעתי האישית שלא מדובר בכלל בקנאה אלא בחוסר ביטחון.
ז״א שאנשים סביבך היו במצב פחות טוב ממך זה גרפ לך להרגיש יותר טב, יותר מוצלחת(?)
יש אנשים אגב שיש להם בעיות משלהם אבל מה שעוזר להם להתמודד זה לדעת שיש אנשים עם בעיןת יותר קשות סביבם.
אולי זה מה שמפריע לך.. את לא באמת לא מפרגנת זה לא שאת רוצה שאנשים סביבך יהיה רע אבל את מעדיפה עדיין להיות במקום יותר טוב משלהם תמיד בטופ.
אז אולי מה שאת צריכה לעבוד עם עצמך זה לשפר את הביטחון העצמי ובאמת באמת לדעת לקבל ולשמוח ממה שיש לך מבלי להתבונן באחר.
תדעי שהדשא של השכן אף פעם לא ירוק יותר, לכל אדם יש מסע משלו חבילה משלו ודרך חיים שבורא עולם בנה במיוחד בשבילו.
לא רלוונטי להסתכל אם הם עברו בית, אם ההיא בהיריון או אם ההוא נמצא בעבודה שווה- רלוונטי שאת תהיי מאושרת בחלקך ומשפחתך ותדעי יותר להעריך את זה מקרוב ככה לא תתבונני בחוצה וזה יציק לך.
משם לדעתי יגיע הפרגון האמיתי כי זה כבר לא יזיז לך מה קורה בחיים של אנשים אחרים כשיש להם בשורות משמחות.

מקווה שהבנת למה התכוונתי

ואת לגמרי צודקת...

כ"כ בא לי להיות במקום שלא מזיז לי אם לשני יש באמת צרות או לא (למרות שברור שלכולם יש אבל אני לא רוצה שזה מה שיעודד אותי)

 

תודה על מה שכתבת יקרה! קלעת בול!

לא קראתי את כל התגובות..
אבל אולי לעבוד דווקא על הבטחון עצמי על ללמוד נקודות טובות בעצמך וזה מה שיעזור. כי רוב הצרות עין מגיעה מזה שאנחנו משוות עצמנו לאחרות. וברגע שטוב לך במקום שלך ויש לך ערך למי שאת ומה שיש לך, קל יותר לפרגן גם לאחרים.
וגם להכיר בכל הטובות שה׳ נתן לך בין אם זה דברים גשמיים כמו בית וגם רוחניים כמו אופי וכשרונות וכו׳
ולזכור שכל אחד מאיתנו הוא מיוחד ואין עוד אחד כמוהו בכל העולם!

זאת הזדמנות להגיד לך תודה על כל מה שאת כותבת! אף פעם לא מפספסת אותך!!

ותודה על מה שכתבת פה יקרה

לחדד את הדברים גם לעצמי ולהתחיל לעבוד על זה!
קטונטי מלתת עצות לאחרות, העצות הם בד״כ לעצמי
ותודה!! איזה כיף שאת קוראת ומגיבה

נשמע שיש לך הרבה ביקורת עצמית על עצם הרגשות שעולים בך.
הביקורת הזו באה ממקום נכון, ממקום שיודע מה הדבר הנכון, ממקום שיודע שיש פה משהו שצריך תיקון.
אבל צריך להיזהר לא לתת לביקורת להפיל אותך. אל תכעסי על עצמך על עצם הרגשות שעולים בך. אנחנו לא אמורים להיות מושלמים. נולדנו בשביל לתקן. ואם את מזהה פה רגשות שעולים בך, ואת יודעת שהם באים ממקום לא טוב, אז האמירה שאת צריכה להגיד לעצמך היא - 'זיהיתי משהו שאני יכולה לתקן בעצמי, משהו שאם אני אעבוד עליו אני יכולה להיות אדם טוב יותר'. לא להיכנס יותר למקום של האשמה עצמית, להרגשה שאת לא בסדר שהגעת לרגשות האלו בכלל. את בסדר, את אנושית, ובשביל העבודה הזאת, בין השאר, הקב"ה שלח אותך לעולם.

ואיך לעבוד על זה? אני חושבת שמה שכתבו פה הרבה, על לזהות את השורש האמיתי של הרגשות האלו, זה באמת מאוד חשוב. לחקור קצת, לרדת לשורש הדברים, לשאול את עצמך שאלות ולענות בכנות (לי עוזר לעשות בירור מסוג כזה בכתיבה, כי כשצריך לנסח תשובה אז הרבה פעמים הדברים מתבררים יותר מאשר כשזה רק במחשבה שלא ממש מנוסחת במילים).
אני חושבת שכדאי גם לעבוד על לדמיין את המקום שבו את רוצה להיות, איך היית רוצה להרגיש אם היית במקום מושלם שאליו את שואפת להגיע. לנסות לחשוב מה חוסם אותך מלהגיע לשם. וגם לנסות לחשוב על דברים ממשיים שאת יכולה לעשות כדי להתחיל להתקדם לשם (כתבו פה הרבה רעיונות, אבל לראות איך לוקחים את הדברים ומתחילים למעשה. אולי כדאי להתחיל בקטן כדי להצליח להתמיד ובהדרגה לקחת עוד נקודות ולהוסיף).

מעבר למה שכתבו, אני חושבת שיש פה גם מקום של בירור אמוני - ככל שהאמונה יותר שלמה, אז אדם יותר מרגיש ויודע שלכל אחד יש את המסלול המדוייק שלו, עם הנתונים שהוא צריך לעבור, וכך יש הרבה פחות השוואה לאחרים. יכול להיות שהרגשות האלו נועדו בין השאר לכוון אותך ללמוד ולברר גם את המקום הזה.

וצריך שגובה הסורגים של העריסה יהיה מספיק גבוה שהתינוק ח"ו לא יפול.

לגבי המזרון זה כנראה תלוי חברה, אפשר לבדוק עד שתמצאו מזרון בעובי מספיק.

מיטת מטר לדעתי זה הכי חכם, כי יש בה יותר מקום למשחקים ולתזוזה מאשר בעריסה.
אצלנו מגיל כמה חודשים אנחנו מביאים לו משחקים בבוקר למיטה והוא משחק עד שאנחנו קמים. אבל יש לנו מיטת תינוק ויש לו הרבה מקום לישון, להתהפך, להתגלגל, וגם בצד פינת משחקים.

לא בבית ספרנו!!

אנחנו תמיד מאחרים בכמה חודשים 😏

אצלי לא עומדים בגיל הזה, יותר סביבות שנה.
אבל אני מדברת על עריסה שאפשר להוריד את המזרן, כמו לול.

בקשר למזרן, לא בדקתי ממש.
אבל ממה שהבנתי, מזרונים של עריסות הם דקים. לא כמו של מיטה. אני אבדוק אם יש יותר עבים.

מעץ.
היא מתאימה עד גיל שנתיים-3. תלוי בגודל הילד.

יש לי מיטת תינוק, לשלב שנעביר חדר.
ואני מתלבטת אם להשקיע בעוד מיטה, או להסתפק בעריסה.

שהיא די גדולה, והמעלה של שהיא מתחברת.

 

איזה מזרון קניתם?יש שם שלוש אפשריות.
וקניתם את הגדולה או את המדיום?

לא היה את כל המבחר.. קנינו מיטה, הגיע גם מזרון, וזהו.

אני חושבת שיש לנו את הגדולה.

לא יודעת ספציפית על העריסה הזאת.

שימשה ארבעה ילדים עד גיל שנה ורבע.
האמת שזה קצת צפוף בערך מגיל שנה, אבל בכל זאת התאים לנו... יש הבדלים של כמה ס"מ בין סוגי העריסות, אז הייתי מחפשת כזו שהיא טיפה יותר רחבה.

לא הרגשתי משמעות למזרן.

אבל אני רוצה לשמוע מנסיון של אחרים לפני שאני קונה.

ואז מיטת תינוק עד גיל 3
לא הילדים שלי כולםםם עד גיל 3 לא יודעים לצאת לבד🤭 אז זה הכי נח לי
ומגיל 3+ מיטה רגילה או מעבר

היא ממש קטנה. בדרך כלל מתאימה מקסימום עד גיל 8 חודשים. מעבר לכך צריך מיטת תינוק.

אולי הפיתרון הוא לול קמפינג שניתן להרכיב עליו רשת עם מיטה/מזרן כך שהוא מוגבהה ויותר קרוב להורים.

עריסה היא באורך של 90 ס"מ, לעומת מיטת מטר שבאורך מטר.
גם ברוחב זה לא הבדל גדול.

(אולי יש עריסות יותר קטנות.)

והילדים שלי די קטנים.
(הם יכולים לישון לרוחב המיטה).

מיטת תינוק ולול קמפינג בדרך כלל מתחיל מאורך של מטר ו20.
יש כמובן עריסות גדולות ומיטות קטנות. אבל בדרך כלל זה הגודל.

יש לי מיטת תינוק רגילה.
ואני מחפשת משהו לשים אצלי בחדר, שלא יתפוס לי את כל המקום.

מניחה שיש גם ביד2 ובאגורה מיטות מטר בשפע, כמה יקר זה כבר יכול להיות?

זה יכול להיות הבדל של כמה מאות שקלים.
כולל המזרן שבמיטה יהיה יותר יקר.

אם אני קונה מיטה, אז אני מעדיפה מיטה מתקפלת. שלא צריך כל פעם לפרק. יכול להיות שזה משנה את המחיר. וגם יהיה יותר קשה למצוא יד שנייה.

ובכללי, אין לי בעייה לקבל או לקנות יד שנייה.
אבל אין לי איך להעביר את זה.

אני יכולה לשלם יותר אם זה מצדיק את המחיר.
אבל פחות באלי להשקיע אם אין צורך.

גדולה יותר מהרגילה נדמה לי אורך 90.. ובגיל כמעט שנתיים פשוט העברתי למיטה רגילה.
אצלי הם לא גדולים בכלל ולכן היה לו נוח בעריסה הזו.. מבחינת מזרון לא ראיתי שלא נוח לו.ואצלי זה צמוד למיטה שלי אז היה יוצא מהמיטה שלו למיטה שלי חופשי כבר מגיל שנה וחצי אפילו לפני...

תחתכי בצל לטבעות ושימי ליד האף. אמור לעזור

מלח מועשר ביוד, וברזל במידת הצורך

כי על הרכיבים של המולטי ויטמין כתוב עוד דברים

לפעמים מוסיפים סתם. בהריון מה שכתבתי לך אלו הכי נחוצים. גמני לוקחת בנפרד מאותה סיבה
את המלח אגב קונים בסופר

כשאני החלפתי לפרנטל של אלטמן זה שיפר מאד את הבחילות וההקאות שהיו באים אחרי זה.

מולטי ויטמין כמוסות לא טבליות

ראיתי שזה מה שהכי עוזר לי..

לא עזר
רק השאיר אותי ערה ומבוחלת

אני לוקחת עם קרקר..
לועסת חצי קרקר, מכניסה את הפרנטאל.
ואז לועסת עוד טיפה את הקרקר (בלי הפרנטל..) בולעת את הכל בבת אחת. אחרי שהלכתי אוכלת את החצי קרקר השני ושותה מים

ככה לא מרגישה כלום. זו הדרך היחידה שבה אין לי בחילות..

כי באופן כללי אני מתקשה בבליעת כדורים..

לא לקחת בכלל...

יש מולטיווטמינים לנשים בהריון שלא גורמים לבחילה הזאת והם כמובן לא בסל הבריאות וקונים פרטי.

עם כדור דומה אחר, עברתי למולטי ויטמין לנשים בהריון של אלטמן ועבר

לקחת ממש באמצע הארוחה ורק בצהריים.

ראיתי שאם לוקחת לא ממש עם אוכל או בערב עושה ממש בחילות

חוץ מהבחילות הוא היה עושה לי הרגשה כללית רעה.. סחרחורות, כאב בטן, חולשה.
מה שעוזר לי- אני לוקחת אותו בלילה, רגע לפני שהולכת לישון ואז נרדמת ולא מרגישה את ההשפעות שלו..

לגבי א, הייתי רוצה לעודד ולומר שכן, אבל מהמעט שאני יודעת, הסיכוי לטעות במועד הביוץ שנקבע על סמך מעקב זקיקים קיים, אבל לא בפער של כמה שבועות, כנראה. אז גם אם טעו בשבועיים ואת עכשיו בשבוע 7..

ב. זה ממש תלוי גישה. יש כאלה שיגידו שעדיף כדורים ויש כאלה גרידה. משתנה לפי גישה וחוויות אישיות.

ג. הייתי מציעה לקחת טווח ומקסימום לחזור לעבודה מוקדם יותר. אין לדעת איך תרגישי פיזית ונפשית. כי זה ממש לא דבר פשוט.

יש לי ישיבה דחופה היום בערב בזום. 

אם אני מגיעה למיון ב2:30, אני אצא לפני 7:30? 
או שיאשפזו אותי לילה ולקחת איתי מחשב נייד? 
זה ממש יעזור לי לדעת את זה. זה מלחיץ אותי מאוד ואני לא יכולה לחזל"ש את הישיבה הזו...

מפחדת מגניבות ממש... 

מעדיפה לא להביא אותו אם זה לא הכרחי... נשמע שזה כן

במיוחד שזה לא תור שאפשר לומר שאת בטוח תכנסי בזמן שהגעת. יכול להיות שתצטרכי לחכות כמה שעות עד שיגיעו אליך.

בפער כדורים עדיף...
וחיבוקקקק
ככ לא קל..
לגבי הלחכות, אולי כדאי להתייעץ עם מכון פועה? יש להם הרבה ידע..

שכדורים עדיף.

אצלי בפער גרידה עדיפה
היה לי סיוט מתמשך עם הכדורים

צריך חופש וגם כדאי חופש ואני מניחה שגם מגיע לך חופש מהעבודה... 

אני אישית אחרי ההפלה הרגשתי אחרי לידה מבחינה נפשית ופיזית, הדימום הרבה יותר קשה (אם את בוחרת בכדורים, שיש להם יתרונות גם ואני בחרתי בהם) ומאוד חלשים, ובנוסף יש עיבוד נפשי... לא ממליצה למהר לחזור לעבודה או לישיבות..

לא יודעת אם עשית ומה.. אני העדפתי להגיע בשעות הבוקר המאוחרות כדי שיהיו רופאים מומחים במחלקה. תמיד לקחת בחשבון שבבי"ח דברים לוקחים זמן.. אז יכול להיות שתשבי ותחכי, אי אפשר לדעת.. אני הלכתי על המלצת הרופאים, הם אמרו שבשבוע שאני הגעתי מומלץ גרידה (אמרו לי שבד"כ יש שאריות בשבוע כזה אחרי הכדורים ואז צריך גרידה) אז הלכתי על ההמלצה שלהם. כדורים נראלי שיכולים לתת לך באותו רגע, לא יודעת אם זה דורש אישפוז, גרידה מבצעים בד"כ ביום מסוים אז קובעים לך תור, זה גם ההרדמה אז צריך להיות בצום. שיהיה הרבה בהצלחה במה שתעשי! ושוב חיבוק חזק חזק!