פורום הריון ולידה (עמוד 2070)

בדקת?

לא, זה לא נמצא בספירת דם רגילה, צריך לבקש את זה (אלא אם כן יש לך רופא ממש ממש מממששששש טוב והוא שם לך את זה בלי שביקשת. נדיר מאד)

ולא, לא מספיק שזה בטווח, זה צריך להיות מינימום מעל 300 ועדיף יותר

וכן, צריך לקחת את זה בנפרד ממולטי ויטמין בכדורי מציצה מתחת ללשון (ממש לא מספיק מה שיש בכדורי גומי)

בדקה לי כבר 4 פעמים 
בהחלט יצא חיובי בעבר 
אבל הנוגדנים הולכים ויורדים כמעט אין כבר

אולי @מק"ר יודעת אם 30 זה סיבה לאיך שאת מרגישה, אולי תלכי להמטולוג?

בכל אופן, אם כל הבדיקות תקינות (כמה זמן עבר ממחלת הנשיקה? אם את בטווח של חצי שנה זה עדיין ממש ממש ממש נורמלי להרגיש חולשה ועייפות. וזה באתמ יעבור בסוף)

חשבת על דכדוך? את מרוצה בחיים? אולי את עובדת במשהו שאת לא אוהבת? יש קושי כלשהו שיכול להשפיע על מצב הרוח? זה בהחלט מתבטא לעיתים בגוף גם

אבל זה בא בגלל המצב הבריאותי שרשמתי שמרגישה עייפות וחוסר חשק וסיחרור לפעמים אם לא ישנה מספיק כמו זקנה
אולי זה הביצה והתרנגולת 

ותתייעצי איתו על ההרגשה והפריטין 

הכי טוב ללכת ישר לרופא שמתמחה בתחום שאת צריכה, לצערי רופאי משפחה בימינו הם לרוב על הפנים. (סליחה מכל מי שחושבת אחרת אבל זה הנסיון שלי...)

נכון שצריך יותר אבל זה לרוב לא עשפיע כל כך כמו שאת מתארת.אבל יכול להיות שאצלך הגוף יותר רגיש ולכן את כן מרגישה את זה ככה משמעותי

ומהניסיון שלי עם פריטין נמוך ( סובלת מזה כרונית) לא מרגישה כל כך סמרטוט בערכים של 30 אבל באמת יכול להיות אינדיבידואלי לכל אחת עניין ההרגשה.
למה הוא יורד?
איך המחזורים שלך,יש לך דימום חזק? ארוך?
תדירות המחזורים גם משפיעה..
אצלי למשל בהריון יורד ממש לרמה של 0 בגלל ההריון ולא בהריון יורד לי בגלל דימום מוגבר וארוך של המחזור..
בכל אופן תלכי להמטולוג לבירור אבל אל תילחצי
כדאי לבדוק צליאק,תלסמיה וכל מה שצריך אבל באמת רוב הסיכוי שהכל בסדר אז אל תכניסי את עצמך לחששות מיותרים

סחרחורות, חולשה, אני צריכה לגרד את עצמי מהספה והולכת בגרירת רגליים...

בי12 היה נמוך והצלחתי להעלות אותו, אבל אין שיפור. גם הברזל ובלוטת התריס בטווח התקין.

נשמע לי שזה פחות קטע פיזי, אלא יותר נפשי..

פילאטיס

יוגה

הליכה

שחייה- קיץ..

ממש יכול לרענן ולהקפיץ את מצב הרוח והתחושה הכללית

כאב ברגל זה שכיח אצל פוסט קורונה

@Ginger אתמול התחילו לי כאבי רגליים כאילו כפות הרגליים נתפסו ותהיתי מה זה.. מעניין אם זה פוסט קורונה. החכמת אותי🙂

שמעתי על הרבה שהיה להם אחרי קורונה

לשלול קריש דם ברגל.
מכירה פוסט קורונה שזה מה שהיה להם...

מקפידה להיות עם בקבוק צמוד אלי לשתות מעל 2 ליטר (יש כאלה שהגוף שלהם צריך גם יותר מ3 ליטר כדי להרגיש טוב)

מניסיון
הצעיר אותי בכמה שנים

תיארת שיש לך כאבי שרירים ברגליים, זו ממש תופעה של פוסט מחלת הנשיקה.
את יודעת שזה יכול לקחת שנה ויותר? לא בקטע של להלחיץ, אלא בקטע של לתת לגיטימציה לתחושות.

לי היה מונו בצעירותי, ולקח לי המון המון זמן להתאושש...

לבעלי היה ואחרי היתה תקופה ארוכה ממש שהוא היה הרבה יותר עייף ומותש
יש למונו תופעות שיכולות להימשך עוד שנה וחצי אחרי

הפריטין שלי עכשיו 9 ולא קרה שהיה יותר מ 18 בשיא
וההמוגלובין 11.4 וההכי הרבה שהגעתי היה 12.3
(הנתונים מתייחסים לכמה שנים האחרונות)
ואני לא מרגישה כמו שאת מתארת
כן עייפה קצת יותר מתחילת ההריון
ואם קמה מהר או עושה כמה פעולות במהירות אז יכולה להסתחרר קצת
אבל בגדול מרגישה טוב ומתפקדת רגיל (עובדת בעבודה שהיא גם פיזית)

נשמע שב"ה הכל תקין
ובע"ה ימשיך ככה.



תאמרי את תפילת רבי מאיר מאפטא ( נדמה לי שככה הוא נקרא)
"ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר"

https://youtu.be/LYtBfTpGcQ8








https://youtu.be/LYtBfTpGcQ8

זהו.

את משליכה אל הבורא כל מה שאת רוצה/חוששת/מתפללת.






היום היום של יהודה בן יעקב.
תדליקי נר ותתפללי לה' במילים שלך.


הרבה טוב!

זה כלכך קשה מה שאת עוברת
את גיבורה שאת בעצמך לא מבינה כמה!
תנסי לפרוק את כל התחושות שלך אצל בעלך ותחזקו אחד את השניה.. זה תקופה שאת חייבת המון חיזוקים וכוחות
מתפללת בשבילך שהכל יהיה תקין בע״ה ושתראו בשקיפות עובר בריא ושלם ומתוק
והלוואי ותשתפי אותנו שבוע הבא בשקיפות שהכל בסדר
ושימשיך להיות בסדר
לדעתי זה בסדר עדיין לא לשמוח מההריון, אבל אין צורך להאבק במחשבות אלא לקבל אותם ולהחליף אותם במחשבות חיוביות עם אמונה ותקווה ודמיון של העובר בריא ושלם
מתפללת בשבילך
ובטוחה שכולן פה מתפללות בשבילך ומחכות לשמוע בשורות טובות❤️

אני אמנם לא מגיעה מהמקום שלך, אבל יודעת על עצמי שכשיש לי התמודדות שקשורה באמונה (בעצמי, בקב"ה, בגוף שלי וכו'...) אני מנסה לקבל על עצמי משהו, אפילו הכי קטן.
נגיד לצערי לפני ההיריון הזה לא הצלחתי הכי להקפיד על ברכות השחר. תמיד נורא רציתי, אבל בסוף עם הלחץ של הבוקר וההתארגנות והכל- זה פשוט היה בורח. אז קיבלתי על עצמי לפני שנכנסתי להיריון- להגיד ברכות השחר ואמרתי לקב"ה שהוא יודע כמה זה קשה לי להקפיד על זה ואני עושה את זה בשבילו- אז שבע"ה יביא לי היריון בריא ותקין וישמור לי עליו- ומכאן זה בידיים שלו, אני מהצד שלי של ההיריון עושה כל מה שאני יכולה- בדיקות, לוקחת ויטמנים, מקפידה על תזונה ויותר מזה אין לי מה לעשות, זה הכל הוא.

התחושות שלך כ"כ מובנות. המלחמה כל רגע מחדש בחרדות ובמחשבות...זה מתיש כ"כ.
אם זה מעודד אותך, מכירה אישית מישהי שבהריון ראשון היתה צריכה לעבור לידה שקטה בחודש שישי עקב מומים מרובים בעובר. מאז היא ילדה עוד 6 ילדים בריאים...
את כ"כ ראויה לטוב. מתפללת עלייך

כל החששות שלך מובנים וטבעיים!! איך אפשר שלא בעצם??
אבל, וזה אבל גדול!
הקב"ה נתן לך את המתנה הזו שוב. ואני בטוחה ללא ספק שאחרי כל מה שעברת הפעם יהיה בסדר!!
הקב"ה טוב ורחמן. וברוך השם שהכל תקין כרגע. וזה ימשיך להיות תקין!!
תאמיני! בע"ה אקח על עצמי להתפלל עלייך ולהזכיר אותך יותר בתפילות שלי,
הכל-יהיה-בסדר! כל מחשבה רעה שיש לך תגרשי אותה ישר, ותכניסי במקומה מחשבה חיובית, על איך שיגידו לך בבדיקה שבוע הבא שהכל תקין ומצויין, על איך שכל הבדיקות הבאות שתעשי את תצאי מחוייכת ורגועה, הכל יהיה בסדר.
אני באמת מאמינה בזה,
אוהבת אותך❤

הרגשתי ככה בהמלך כל ההריון אפילו בימים שלפני הלידה, ראיתי חברות שילדו מעט לפני וממש קינאתי בהן שזה כבר מאחוריהן והן מחזיקות את האוצר שלהן בידיים.
אין לי כל כך עצה לתת רק חיבוק של הזדהות והבנה, וגם אולי לחזק כי הייתי בדיוק במקום הזה-לא הצלחתי להאמין שהפעם יכול להיות טוב (אפילו להורים סיפרנו על ההריון לקראת חודש שישי..) כי כל הזמן פחדתי שמשהו ישתבש. ובחסדי השם המתוקים אני כבר כמעט חודש אחרי לידה תקינה עם תינוק בריא ומתוק (ד"א התפללתי עליך בזמן הלידה להריון תקין ולידה קלה בידיים מלאות)

 

אם בא לך לקרוא מצרפת לך מילים של שיר של ביני לנדאו שחיזק אותי מאוד (ממליצה על כל השירים שלו לחיזוק באמונה). הוא מדבר לשכינה הקדושה שכל הצער והכאב שכל יהודי חווה הוא חלק מהצער שלה. אז תדעי שכשאת חווה את חוסר הודאות הפחד האובדן את בעצם משתתפת בצער של השכינה שהיא כלל נשמות ישראל ומתחברת לכל עם ישראל ולקדוש ברוך הוא. 
יש בשיר משפט שאמרתי לעצמי הרבה- " גם הים הגדול הזה יכול הוא להיבקע אם רק נאמין" 

 

שוב מאחלת לך הריון קל לידה קלה בידיים מלאות תינוק בריא ושלם וגם שתצמחי מהניסיון הזה ותתקרבי לבורא עולם

 

משכן אבנה לך בליבי למען תוכלי
לנוח מנדודייך
משכן אבנה לך בליבי למען תוכלי
לאסוף שוב כוחותייך

את צערך אני חש
הן גם עלי רוחות הסערה נשבו
את שביקשת אף אני ביקשתי בכל מאודי
למצוא את מקומי ואין

את שביקשת אף אני ביקשתי בכל מאודי למצוא את מקומי ואין

חכי צפי תייחלי
תקווה אל תאבדי
שאי את קולך
ובקשי גם על נפשי
אך אל נא תקווה אל תאבדי
כל הדרכים החסומות
יפתחו לפנינו
עוד יפלו מסכי הברזל
הסוגרים על ליבנו
גם הים הגדול הזה יכול הוא להיבקע
אם רק נאמין

אבל קראתי את כל התגובות, נגעת לי בלב.
תמיד אתן יודעות לרומם ולעזור זה לא יאומן עד כמה.

אז תודה לכן, אני מאמינה שעם הזמן והבדיקות שבע״ה יהיו תקינות אני אצבור ביטחון יותר בהיריון.
בינתיים אמשיך להתפלל חזק לבורא עולם, וכן למי שכתבה גם אני בהיריון הזה לקחתי על עצמי הרבה דברים ואני מקפידה יום ביומו.
מודה שהניסיונות והקשיים שעברתי קירבו אותי יותר לבורא עולם ומי יתן- אזכה לספר לכן בחודש הקרוב שהכל עבר בשלום ושאני סוף סוף זוכה להנות מהיריון (משעמם? ) הלוואי.

תודה לכן אהובות.
אוהבת אתכן המון אחת אחת.
💗

כיף לראות שברוך ה ההריון שלך מתקדם וכבר הגעת לשלב של השקיפות🤗
כל כך מזדהה עם ההרגשות שלך על ההריון, האם הוא יתקדם כמו שצריך והאם ואיך אגיע ללידה..
לפני ההריון הזה עברתי הפלה טראומטית וכל ההתחלה של ההריון דאגתי ונלחצתי וחששתי.
לאט לאט עם ההתקדמות והבדיקות התקינות התחלתי להאמין בעצמי ובמסוגלות של הגוף שלי לגדל עובר וללדת אותו בריא ושלם.
נכון, עדיין יש לי חששות ופחדים מידי פעם אבל ברוך ה' הרבה פחות מפעם.

את אישה גיבורה, באמת.
תמשיכי לעודד את עצמך ולהאמין שההריון הזה יסתיים בנסיך או נסיכה בריאים בידיים שלך, לדמיין את עצמך עם בטן עגולה לקראת לידה תקינה. ומותר מידי פעם לחשוש, להתפרק קצת ולבקש תמיכה. זה הכי הגיוני שיש.
המשך הריון תקין וקל❤

אני אנסה לדמיין את הרגעים הטובים ובאמת להאמין בלב שלם שהכל יהיה בסדר הפעם
ממש תודה חיממת לי את הלב!!!
ומאחלת גם לך באןתה נשימה (מהבנתי את בהיריון כבר מתקדם?) שימשיך כהיריון קל ומשעמם ושהכל יעבור חלק כמו שצריך ונזכה לראות פוסט מרגש ממך.
💗

וברוך ה אני כבר באמצע שביעי. מתקדמת

קודם כל זה טבעי מאוד.
טבעי שאת מפחדת, חוששת ודואגת כל כך.
טבעי אם את מכחישה את ההריון, לא מסוגלת להאמין בטוב.
טבעי שלפני כל בדיקה הלב מפרפר כבר מהרגע שקבעת אותה.
אני אחרי אובדן של 3 הריונות לפני כל בדיקה היה לי לחץ עצום. ברמה שאמרתי לעצמי למה עשית את זה לעצמך?? (כמובן שלא באמת התכוונתי..)
שלא נדבר על הכחשת ההריון.
בעלי היה אומר לי מה יש לך בבטן? כדי לעזור לי להאמין בהריון.
לא הסכמתי לענות, התחמקתי כל פעם.
אהובה, קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול
תני לעצמך את החיבוק הזה. אל תהיי קשה עם עצמך.
זה טבעי ונורמאלי לגמרי.
אני הייתי אומרת לה'-
אתה נתת לי את ההריון הזה
ואתה העברת אותי דרך שגרמה לי לפחד כ'כ בהריון הנוכחי.
אז רק אתה היחיד שיכול לעזור לי.
תעזור לי כי אני לא יודעת איך.

שנית אהובה,
מציעה לך בחום (!!!) להסתכל על כל יום בנפרד.
איזה יום היום? רביעי.
יופי. אז אני רוצה לעבור בשלום רק את יום רביעי הזה.
לא חושבת על הבדיקה עוד שבוע אפילו לא על מחר.
רק היום הזה. לעבור רק אותו בשלום.
רק היום שההריון ימשיך להיות תקין.

אני לפני הבדיקות, ממש כמה דקות לפני אמרתי עם בעלי את הפסוק "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך".
כמובן שמילמלתי אותו גם בכניסה לרופא, גם כשהתיישבתי, כשנגשתי לאולטרסאונד וכו..
אותי הפסוק הזה חיזק.

ואחרון חביב,
את בטוח מכירה את עצמך נהדר.
מה עושה לך טוב ונותן לך אנרגיות טובות?
בלי קשר כמובן למצב..
מה עוזר לך לא לחשוב, לתת מנוחה למחשבה...
אפיה? בישול? הליכה? כתיבה? ספר? שיחה עם חברה?
לתפור? לשמוע שיעור?
את עכשיו נטו לעצמך.
בשביל עצמך.
תעשי כל מה שאת אוהבת, כל מה שישמח אותך.

באתי לעודד,
אני שותפה איתך בתחושות לגמרי.
מבינה כל כך. החזרתי אותי ללפני שנה בדיוק כשהייתי במצב שלך.
וב"ה תוך כדי שאני כותבת לך אני מניקה אוצר קטן.
וזה יגיע גם לך. אני בטוחה. בעז"ה ובחסדו הטוב עלייך.

חיבוק גדול.

התרגשתי לקרוא את כל התגובה ולבסוף לראות שרשמת שאת מניקה אוצר.
זה בדיוק הדברים שנותנים תקווה ואמוננ שכן דברים טובים קורים אחרי מכשולים וקשיים ואסור להתייאש אף פעם (לא שאני מיואשת עכשיו ח״ו).

את ממש צודקת ומאמצת את מה שכתבת מכל הלב- השם נתן לי את ההיריון הזה ורק הוא יכול לעזור לי לסיים אותו בידיים מלאות.
ממש עזרת לי באמת. תודה לך.

בע״ה אבשר בקרוב אחרי הבדיקות החשובות שהכל עבר בהצלחה ושזה הנס הפרטי שלי. 💗

מחכה לקרוא בשורות משמחות!!!
אגב, הכי טוב זה סיפורים מעודדים
ה' איתך.
שוב חיבוק אהובה

יכולה רק להתפלל בשבילך, ולייחל, לא יכולה לדמיין מה את עוברת ,מתארת לעצמי שזה כל כך כל כך קשה.. הלוואי ובעז"ה תבשרי לנו בשורות טובות!!
ואת יודעת להמתין, את אלופה בלהמתין , אין לי איך להרגיע, אין לי איך להרחיק לך מחשבות, מניסיון, זה כל כך קשה.. רק יכולה להתפלל עליך שתהיי עסוקה בדברים טובים, שיעבור הזמן מהר, ושתשמעי רק בשורות טובות תוכלי להתחיל להנות מההריון..

ואת צודקת- אני אמתין בסבלנות כמו שלמדתי כל התקןפה הארוכה ובינתיים אתחזק בתפילות.
איך תמיד את פה וזוכרת את כל הסיפור שלי...
מדהימה ותודה לך!! 💗

בע"ה שהכל יהיה בסדר, מחכות איתך ליום שתהיי אמא,
כל יום מקרב אותך לרגע הזה ⁦❤️⁩⁦❤️⁩

מחכה יחד איתך לעבור את כל השלבים האלו ושבעזרת ה תלדי הפעם בידיים מלאות ובריאות

אין לי רעיונות. יודעת ששנה ראשונה בהוראה היא סיוט ואחכ זה אמור להשתפר כשצוברים ביטחון. גם רלוונטי אם זה כיתות קבועות שלך או מילוי מקום, וגם השנה הזו שיבשה אצל כל הילדים את הרגלי הלימוד, אז זה אכן יותר גרוע לדעתי ממה שבשגרה.

 

מקפיצה לך בכל מקרה(:

 

 

רק לגבי מקצוע שלא לאימהות- (לא יודעת באיזה מקצוע מדובר שלמדת ועד כמה הוא לא מאפשר להיות בבית. כך שיכול להיות שאני סתם כותבת דברים לא רלוונטיים).

אבל את חושבת שכל האימהות צריכות להיות רק מורות?

אני לא מאמינה במקצוע כן לאימהות- לא לאימהות.

אם למדת משהו ואת אוהבת אותו, אני מאמינה שאפשר להסתדר גם עם משמרות וערבי חג (מה עושות אחיות, למשל?) בתמיכה כמובן של הבעל ובייביסיטריות אם צריך.

הילדים רוצים אותך מסופקת ורגועה ולא מתוסכלת.

זה הדבר היחיד שיעזור לך בנוסף לשיעורים פעילים.

אבל אם הוא אחיות, או כל מקצוע רפואי אחר - אז זה בכלל לא מחייב אמא שלא נמצאת בבית.
אני עובדת בקהילה בשעות שהם חלומה של כל אמא.

ניסיון ואחכ לעבור למשהו שיותר מעניין אותך. נניח, ליווי לידה וכאלה.
ככה את עובדת פרטי ויכולה להתאים את הזמנים למה שמתאים.

ובדרך כלל השנה הראשונה היא הכי מאתגרת. אבל עם השנים רוכשים לאט לאט ניסיון וידע איך להסתדר עם התלמידים וכם ההורים. וגם אז, אני חושבת שיש מצבים קשים ותלמידים מאתגרים שגם למורים הכי מנוסים קשה איתם.
אני עובדת עם ילדים על הרצף, שזה קצת שונה, אבל מה שהכי צריך לשדר לילדים זה אסרטיביות ושאת המורה ושיש לך את המילה שלך, יחד עם אהבה והתחשבות.
ועוד משהו- כדאי לבדוק בבית הספר אם יש דמות שאפשר להתייעץ איתה ולפרוק אצלה, מישהי שתרגישי איתה בנוח- יועצת, מורה ותיקה, מורה מקבילה.. זה יכול לעזור לך לפרוק ולהבין שאת לא היחידה שמתמודדת עם זה.
וגם- אם יש בבית הספר כללים של ועדת משמעת/ שיחות עם הורים/ מכתב או כל דבר אחר שקשור לתגובת המורה להפרעת משמעת של תלמיד- כדאי לפעול על פיו.
בהצלחה❤

אין לו את התופעות לוואי הרגילות של בחילות?

האמת שהטעם לא וואו ופחות מתאים לתחילת הריון לטעמי

את המתחם של משפחת חדד.
גדול ומפנק

עדיין לא היינו אז לא יכולה להמליץ אבל זה נראה בסדר (אח שלי נסע לראות לא הסתמכתי רק על האינטרנט) והמחיר ממש סבבה.

בבין הזמנים (יוצא השנה סוף יולי תחילת אוגסט) אני יודעת שזה כבר תפוס אבל אם את רוצה בזמן אחר תגגלי בית ארז בצפת

זה מתאים ל60 מיטות ויש שם אם אני זוכרת נכון 7 סוויטות שכל סויטה יש חדר להורים + חדר או שניים לילדים.

אבדוק מה שכתבתם, אם יש למישהי עוד המלצות אשמח.

ואם כן אז זה בשלב שהם באמת אוכלים ולא רק בטעימות.

כדי לבדוק תגובות אלרגיות

אני מביאה כל פעם סוג אחד מהמרק/התבשיל שכבר יש לנו...

בפועל יש מזונות יותר אלרגניים- טחינה, פירות מסוימים וכאלה שצריך לשים לב אם הם מעוררים תופעות כלשהן.
רוב המאכלים לא יעוררו אלרגיה אצל רוב הילדים.

ובאמת גיליתי עם הטעימות האלה שהוא אלרגי לבטטה

אני הכנתי כמות קטנה והקפאתי הקוביות של תבנית קרח וכל פעם הוצאתי לפני. זה בדיוק כמות מספיקה לטעויות
זה קצת קאדר ככה. אבל אפשר לעשות יום מרוכז ולבשל בנפרד כל ירק ולהקפיא

לא זוכרת מי אפילו

לקחתי לטרוזול אבל לא עם הזרעה, לי הוא היה ממש סבבה. בהצלחה!

עוד לא מוכן.
בנתיים את יכולה לדובב אותו לכיוון.
ללכת איתו לקנות תחתונים ולספר לו שתיכף עוד כמה ימים( בגיל הזה יומיים וחודש זה אותו דבר מבחינתם) הוא יתחעל לחכת כמו הגדולים לשרותים והוא ילבש תחתונים חדשות..
ופשוט תגרמי לו להתעניין בזה..
יכולה להגיד שהבן שלי הקטן כשהייתי אומרת לו שהוא ילך כמו האחים שלו כל פעם אמר לי לא רוצה אז אמרתי לו טוב עד שיום אחד הוא אמר לי כן אני רוצה ואז הורדנו טיטול והלך יפה מאוד.
וגם עכשיו לפעמים יש ימים שקצת קשה לו לשחרר את הגדולים אבל לאט לאט לא לוחצת עליו וזה עובד טוב.
ולגבי צורת העשיה אצלי הוא עושה בישיבה.בסיר מסצדר לבד לגמרי ובישבנון מבקש שאחזיק לו את הברית קודש בפנים..
ולפעמים הוא גם עושה בגינה בעמידה או במקלחת

מתאמנים כמה פעמים על לשבת בישבנון, לעלות ולרדת, (אני לא אוהבת סיר, ישר לאסלה..) נותנת לילד לשתות פטל שיצטרך לשירותים ואז יוצא לו באסלה כי יושבים שם כמה דק' טובות, מספרים סיפור והופ, יוצא פיפי באסלה. הילד מרגיש איך התחושה של להתפנות בשירותים. ומתלהבים כמובן.. איזה ילד גדול!! 👏👏
ואז מה שאני עושה זה כל יום בשעות הצהריים שעתיים בערך מורידה לילד טיטול, שמה לו בגדים הכי רופפים שיש, בלי תחתונים, כי זה נותן תחושה שיש טיטול ואז מתפנים בתחתונים כמו בטיטול, אומרת לילד שעכשיו אם יש פיפי הולכים לעשות בשירותים. מזכירה מידי פעם, ברח ברצפה? לא נורא, מנקים... ככה מאריכים את הזמן כמה שאפשר. הוא גדול, בע''ה תאמיני בו וזה ילך בנחת.

גמלנו ביחד עם המטפלת במעון.
אנחנו רצינו להתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל היא אמרה שלפי דעתה לא כדאי ללחוץ עליו. אם נתחיל כשהוא בשל, אז הוא ייגמל מהר.

אז אכן חיכינו קצת, באיזשהו שלב היא התחילה להוריד לו הוא היה עם טיטול, אבל הלך לשירותים. ככה כל פעם שהוא היה צריך היא הייתה מורידה לו טיטול ומחזירה. אחרי כמה ימים כאלו, עברנו לתחתונים למעט זמן. בהתחלה שעה, אחר כך שעתיים. ככה ככל שראינו שהוא מסוגל הוספנו את הזמן. זה נתן לו ביטחון.
אחרי שהוא כבר היה יום שלם בלי טיטול, היא גם הורידה לו בשנת צהריים.

בשיטה הזו, כמעט לא היו פספוסים. בעיקר להקשיב לילד, לראות אם הוא מוכן או שזה מלחיץ אותו

המעבר יכול לגרום לרגרסיה, ואז חבל על המאמץ.
תשקיעי את הכוחות שלך כרגע באריזה והתכוננות למעבר

לימדנו אותו פשוט לדחוף פנימה.. עובד מעולה

שיום אחרי שפתחתי את השרשור

בבקר הוא קם עם טיטול יבש אז ידעתי שהוא צריך לעשות ושאלתי אותו אם הוא רוצה לעשות בשירותים הקטנים (סיר) והאו רצה ועשה

והיום פתאום בלי שאמרתי כלום הוא לקח את הישבנון ואמר שהוא רוצה.. אח שלו הגדול התלהב (יותר ממנו חח) והראה לו איך לשבת והוא הצליח גם...

 

אז אני פחות לחוצה ויותר בנחת, בקצב שלו, הוא בדרך..

 

תודה רבה על כל העצות!

מה שנקרא סגולת הפורום... יאללה שימשיך בקלות ובשמחה!

הראשון נשמע מעולה.
השני לא לגמרי הבנתי.
לשלישי אין סרטון הסבר.

הראשון הכי יקר, בסביבות 500 שקל

כי אני צריכה לזכור להדליק את זה כל פעם שעולה לרכב ואני אף פעם לא זוכרת....

זה צמיד שאת שמה על הכיסא של הילד (או עליו) ועוד חלק פלסטיק כמו שלט שאת מחברת למחזיק מפתחות וכל פעם שעולים לרכב את צריכה להעביר את הכפתור בשני החלקים לon וכשיורדים מהרכב להחזיר לoff


ובכל מקרה, לחוק החדש זה לא תקף.
צריך משהו שמאושר וזה רק שלושת המכשירים שיש בהודעה הפותחת לפי מה שהבנתי

לא מכירה את המערכות השונות, אז אין לי הרבה מה להמליץ. אשמח גם לשמוע.

יש אחד שיש לו צ'יפ למפתח ולדעתי זה כדאי כי לא תמיד יש סמארטפון או בטריה בטלפון..

מה שלא אמרו שיש בשני אבל אולי יש ורק לא ציינו

לא הייתי רצה להתקין... לא הוכחה יעילות של המערכות האלה כי רק במדינה אחת יש חוק כזה ושם לא ראו שזה באמת עוזר...

היה כתוב שמשרד התחבורה בתהליך לאישור של עוד מערכות, וזה יגרום למחירים לרדת...
אתם הורים לילדים? תכינו אלפי שקלים: "השחיתות הזו חייבת להיחקר"

לאפות יחד חלות או עוגיות, או משהו אחר שדורש זמן והתעסקות.

תנסי לבדוק אם יש לך חברה שיש לה "שם קוד" בגירסה הזוגית שלו. משחק מושלם!
יש גם כל מיני דברים יותר עמוקים...
תשאלי אולי בקבוצת ווצאפ אצלכם אם יש למישהו.

בישול/אפיה ביחד זה רעיון מעולה, אפשר גם יצירה, (אם יש לך חוברת מנדלות - אנחנו ממש נהננו מזה) פאזל, או לפתור תשבץ...

עוד יהיה לך. בעז"ה,
ולכל מי שצריכה...

💗💗

תטיילי בנקסט, זה הקניון שלי...

לקרוא ספרים
יש קורסים דיגיטלים בחינם כמו קמפוס il שזה בעברית ועוד אתרים עם קורסים באנגלית בעלות ממש נמוכה שיש גם על אומנות, פסיכולוגיה ועוד, לדוג udemy ועוד לא זוכרת...
להגיד תהילים

בואו נדבר על מנשאים... - הריון ולידה

שרשור טרי טרי

מנשא ב200₪
שאפשר לשים את הצינור גם בצורת ערסול וגם בישיבה
אולי כדאי לך לבדוק

לך, קודם לנסות להשאיל מחברה.
אנחנו רצינו לקנות מנשא, השאלתי מחברה מנשא טוב והבחור לא היה מוכן בשום פנים אופן להיות בו. אז התבאסנו אבל לפחות חסכנו את הכסף.

וגם ממליצה בחום של יד2, אחרי שממליצים לך על סוג ספציפי, תחפשו אותו ביד2, אנחנו השגנו ככה עגלה של בייבי ג'וגר בחינם ועוד מלא שמיכות, סדינים וצעצועים לתינוקות

על הגב ואז ממש נוח לעשות דברים תוך כדי.
וכדאי להתייעץ עם יועצת מנשאים.
גם יש אפשרות להשאיל מנשא רק לתקופה מסויימת- דרך יועצות המנשא הנכון.

נסי שמן אקליפטוס

או על טישו ושמים בפתח של הצוואר

אם כן אז,סביר להניח שאסור אבל תשאלי רוקח

ותמיד אפשר להתקשר למכון הטרטרולוגי

חבל, אחותי אומרת שזה גומר לה שפעות וצינונים תוך זמן קצר מאוד...

ואני עם כאבי שרירים שלא יכולה לזוז

נחלשת אחרי הריון ולידה וזה יכול לגרום לכאב.
ממליצה לקבוע תור לפיזיותרפיה של רצפת האגן.

מייבשת את האזור כי חסר הורמון (נראה לי אסטרוגן)
אפשר שמן שקדים, ואפשר לקבל את ההורמון דרך משחה.

פשוט שורף נורא!
אחרי הלידה הקודמת זה לא היה..

נדרש מרשם רופא.

אני חששתי להכניס הורמונים כדי לא להחזיר לי את המחזור...

בנרתיק.

אין חשש לזירוז המחזור החודשי.

שלדעת הרפואה אין בעיה אבל היו פה הרבה עדויות לנשים שחזר להם המחזור או שהיו כתמים במקביל לשימוש המשחה.
(בכללי אני לא כל כך אוהבת להכניס תרופות ודברים לא טבעיים לגוף שלי...)

שנשים קיבלו - קשורים בכלל לעובדה שמדובר בנשים מניקות שנוטלות גלולות הנקה.

וידוע שעם גלולות הנקה יכולים להיות בעיות והפתעות של כתמים, דימומים ועד חזרת הוסת.

אני עם פומיניק וסופסוף יש לי שקט!!
לא מוכנה לכתמים..

שלפני שהייתי מתחילה טיפול כזה, הייתי מתייעצת עם רופא נשים.
פיזיותרפיה לרצפת אגן זה משהו די טריוויאלי אחרי לידה, ככה שגם אם זה לא מה שגורם לכאב, זה בוודאי יועיל. לעומת זאת משחה הורמונלית מצריכה בעיניי יותר בירור לפני שמתחילים לקחת אותה, כאבים ביחסים זה דבר רגיש. גם פיזית וגם נפשית, כדאי לברר היטב אצל מישהו מקצועי מה הבעיה, ולא לנסות לטפל בה בדרכים שאולי לא יובילו לפתרון

ואת הצורך במרשם הרופא יכול לראות אם הוא רק מסתכל במקום

שמן קוקוס?
חומר סיכה? יש המון סוגים ע"ב מים או סיליקון או גם וגם
יש את המשחה הממש מעולה של "ואהבתם". יקר אבל בעיני שווה כל שקל אם באמת היא תתאים לך.

וכמובן, נכון תמיד -
להגיע לשלב החדירה רק כשאת ממש בעניין, לתת לך את הזמן כמה שצריך.
אולי אין צורך להזכיר לכם את זה אז תתעלמי
אבל גם אולי משהו השתנה מאז הלידה מבחינת החשק והעוררות המינית (וזה טבעי מאוד בטח אם את מניקה) ועכשיו המיניות שלך צריכה יותר , ודווקא אם תשקיעו במקום הזה פחות ישרוף.
[ כמובן יכול להיות שזה פיזי נטו. רק מעלה עוד כיוון מחשבה]

קניתי חומר סיכה אחר.. מקווה שהפעם זה יעבוד יותר טוב..
ב'ה מהפאן של החשק אין בעיה...
פשוט החשק ירד מאז שזה כואב ככ כל פעם..
 

חששתי שזה בגלל שכתוב 'לשימוש חיצוני בלבד'

האזור מאוד יבש?

לא מאוד יבש..
 

הרבה פעמים בהנקה חסר אסטרוגן ואפשר למרוח משחה שמכילה אותו שנקראת אובסטין.
אם היא תתן לך מרשם לאובסטין, אני יכולה למסור לך בשמחה אם את באזור שלי-יש לי סגור

אנסה היום עם הנוזל סיכה ואם לא ילך אלך לרופאה

זה ממש הגיוני שזה קשור להנקה

מניסיון הגוף זוכר כאב ואם זה נגיד מכיווץ הוא רק יכווץ עוד יותר.. תתייעצו עם רב איך אפשר לקיים יחסים בלי שיכאב לך כי פשוט חבל שהגוף שלך יחווה קיום יחסים כדבר שכואב.. הציעו לך פה משחה אוביסטין וגם כדאי לך בכל מקרה ללכת לפיזיותרפית רצפת אגן. אני יכולה להגיד שגם לי כואב ממש ואני חצי שנה אחרי לידה ואני בטיפול של זה ובירורים אז לגמרי מבינה אבל שווה לבדוק מה זה ולא להזניח את זה

גם מבחינת הגועל... 

עד שהצבע יוצא
אחר כך כביסה כרגיל

קמה מרוסקתתתתתתת