פורום הריון ולידה (עמוד 215)

במסורות עממיות זה קיים

אפילו מוזכר באתר "מקווה" - טיפים להריון לבן או לבת

רוצים בת ?! • מקוה.נט

ברור שזה רק בגדר השתדלות.

לא באמת אפשר להשפיע בצורה מובהקת על מין העובר 

בשביל להעלות את הסיכוי לבת.
יש לי חברה ששינתה תזונה, עשתה שטיפות וקיבלה בת לאחר כמה וכמה בננים.

חומץ- נשמע שורף...אבל אם רופא אמר כנראה יודע מה הוא אומר.

ולמה שלא תפני למתמקצעת בתחום? הן נותנות הדרכה טובה לגבי שטיפות ותזונה...

ראשי - shifra1.co.il

תגגלי עליה

הייתי אצלה בעבר

יש לה ידע והיא נחמדה (אם כי אני פחות מאמינה בדברים האלו אבל מבינה את הצורך/רצון לנסות)

ולא עשיתי שטיפות חומץ.. חח ולא שום התערבות אחרת.

רק תפילה כמובן ...

הייתה מעולה ועלתה לי אולי 20 שח

אבל זה היה לפני 7 שנים אז מן הסתם אין לי קישור רלוונטי, רק פותחת לך את הראש לאופציה

ומוסיפה שאחרי שהחלב מתחיל לזרום אפשר לעשות לחיצות ארוכות יותר..

יצא לי לעשות לחיצה של עשר שניות ובכל הזמן הזה יצא חלב.. וזה ממש מקל על השאיבה לעשות לחיצות ארוכות מאשר מלא לחיצות בלי הפסקה. 

ומתכננת להכין לערב רביולי ברוטב שמנת פטריות.

אבל בעלי לא נמצא הערב אז זה ממש השקעה מיותרת להכין רק לי😅

ציפס ופלאפל,

לביבות

עם סירופים טעימים.

באסה שבעלי לא יאכל אותם חמים...

הכל קנוי כמובן

מקווה שבע"ה תמצאי מטפלת טובה.
תצאי לגינה, דברי עם אימהות תחפשי המלצות, וככה גם תכירי מעט את סביבתך
בינתיים תהני עם הקטנה שלך בבית, זה ברכה.

אולי תתיעצי פה לגבי הבכינות שלה, אולי יש משהו שמציק מפריע לה מעבר לזה שהיא רוצה רק אמא.
היא יונקת? 

בת כמה היא?

יונקת בעיקר בלילה ובת עשרה חודשים.

כשמעסיקים אותה היא מחייכת ומרוצה אבל קשה לעניין אותה. וגם בבית היא רוצה מלא ידיים אבל כשאבא שלה מגיע פתאום היא הרבה יותר רגועה ומעסיקה את עצמה על הרצפה הרבה יותר טוב.

עם המצב. עם כל הקושי

ויש קושי רב אני ממש מבינה אותך!

זה מה שעוזר לי. קודם להבין זה המצב אין איך לשנות אותו ומכאן נתקדם.

אז החלטת להשאר בנתייים עם הקטנה, אולי זאת החלטה הכי טובה שיכולת לקחת עבורה?

זה האמא שבך לוקחת אחריות על המצב ומנסה שיהיה הכי טוב.

הייתי מתמקדת בלנסות לעבור איתה את היום. אני אישית הצלחתי לעבוד/ ללמוד עם תינוקות בבית במשך היום. לא כל היום אבל הצלחתי...  יש דרכים לשעשע אותם וזה לא כל כך נורא. תנסי לבנות לכן שגרה נוחה ונעימה ומקלה כמה שאפשר.

אולי יש חוג במשך היום איתה או פארק אחכ אוכל אחכ לישון ואז את עובדת קצת או נחה.

הכל יהיה בסדר את אמא מצוינת!

אני חושבת שכשיש אווירה של קהילה או חברה יהיה לך יותר קל, הייתי בודקת אם יש במקום שאת גרה בו מסגרת של "גן עם אמא" שם אפשר להכיר חברות, יש בפייסבוק קבוצות של אמהות בחופשת לידה בכל מיני ערים, הייתי מצטרפת לזה, חוגים שיש במתנסים או במרכזים אחרים לתינוקות.. ברגע שתהיה לך חברה סביבך יהיה לך הרבה יותר קל.

בקשר לבכי במהלך היום, אם היא עוד קטנטנה אולי זה גזים ואז יש כל מיני תכשירים שיכולים לעזור, יכול להקל עלייה מאוד, גם עיסויים וכו', מנשא, ככה תהיי קצת פנוייה ויהיה לך קצת שקט.

ובקשר למסגרת לפעמים בביקור בגינה ושיחב עם שאר האמהות מגלים שיש כל מיני מסגרות שלא שומעים עליהם כמו מטפלות פרטיות לכמה שעות כמה ימים וכו'..

בהצלחה!! ההתחלות תמיד קשות אחר כך הדברים מסתדרים בע''ה...

אנחנו חייבים עכשיו לעבור דירה, ואין בעיר שלנו דירות נורמליות במחיר נורמלי ככה שאנחנו הולכים לעבור דירה לדירה יקרה יותר וטובה פחות או לעזוב את העיר, ואני ממש בלחץ ממה שהולך להיות🤦🏻‍♀️

ולגבי להיות עם הילדה- איזה קשוח... ניסית לבדוק למה היא בוכה וצמודה אלייך? היא אוכלת מספיק ארוחות מזינות? ישנה מספיק? יש לה מגוון משחקים שמתאימים לה ומעניינים אותה?  

ותקשיבי את מתארת מצב ממש קשוח. תנסי למצוא לך דברים שיעודדו אותך ויעשו לך מצב רוח, כי זה באמת קשה ממש להישאר ככה...

לבנות לעצמך סדר יום, שישצלב עם מה שהתינוקת צריכה ומה שאת רוצה.

אפשר בפעימות 20 דק' חצי שעה

בסדר יום יהיה זמן לסדר ולבשל, זמן למנוחה הזמן לטיפול בקטנה.

למשל

7:30 הנקה והחלפת בגדים וטיטול לקטנה

8:00 את מתארגנת, מתלבשת

8:30 ארוחת בוקר בשבילך

9:00 לסדר את הבית

9:30 לצאת. אפשר סיבוב קטן, אפשר לקנות משהו במכולת, לבית קפה... לראות עולם קצת

דבר נוסף - אולי יתאים לך ליסוע עם התינוקת?

תעשי לך יום כיף מדי פעם.נאםשר ליסוע ברכבת לירושלים

אפשר מוזיאונים

לפגוש חברות או משפחה 

אני הילד (ה) התחושתית מהסיפור שלך

הייתי שמגעת את אמא שלי

ולא הבנתי למה זה מציק לה..

חושבת שבלי קשר לשום דבר בבעיות תחושה אפשר וכדאי לטפל, הלכתי לטפל בעצמי בבגרות ומטפלת בילד שלי

אצל מרפאה בעיסוק

כאילו אם זה משגע מישהו אחר אז למה להמשיך?

מה הוא בודק אם הוא יעשה עוד פעם אז זה ימשיך להציק לי?

והייתי הולכת לטפל אם זה היה מפריע לי.

אבל באמת שזה כמעט לא בא לידי ביטוי בחיים שלי.

שיכול לגרור גם בעיות חברתיות

אצלי זה היה בשילוב רחפנות קלה כזו

ועד שמצאתי משהו שלי נעים אז לא הפסקתי כל כך מהר.

הייתי לדה קטנה ולא חשבתי לעומק

הוא ילד עליז ושמח

מאוד אוהב את הגן ואוהבים אותו

בבית לדעתי טוב לו. בדר"כ רגוע שליו ושמח כאן.

משהו עם המגע, לא נעים, מרגיש לי שפשוט רוצה לעצבן אותי.

אגב הוא גם עושה את זה לקטנה, נוגע בה ומציק לה כי רואה שזה מחרפן אותי

אבל איתה יותר קל לי להסיח את דעתו ולהמשיך הלאה

כשזה עלי יותר קשה לי.

אצלינו נראה לי שזה רגשי- מולי ברגע שהצלחתי להתאפק פעם/פעמיים/שלוש ולא להגיב כלום הוא הפסיק שה היה לי קשה ממש מודה

וגם שה עובר לאסור אחר בד''כ וצריכה שוב להתאפק וכו

(דווקא לא תחושתית כ''כ אבל הייתי אחרי לידה והיה כמה אזורים כואבים)

עזר גם שמתדלת לתת לו יותר זמן איתי יותר ליזום מולו מגע חיובי להושיב אותו עלי וכו

אני לא תחושתית במיוחד, אבל יש סוגי מגע שמקפיצים אותי.

אני חושבת שכדאי לומר כלל, כמו שאני אומרת על תינוקות: אפשר ללטף בידיים ברגליים בבטן, אבל לא בראש. ומדגימה לקטן התורן, ומלטפת יחד איתו וחוזרת על הכלל.

אז אולי אותו דבר - אפשר ללטף את אמא בגב ובצוואר (או מה שמתאים לך) אבל לא בברך.

ולחזור על הכלל הזה שוב ושוב, במנגינה של כלל ולא של אמוציות.

אני אנסה באמת להגיד לו מה אני מרשה ומה לא.

שלי... (אני לא סובלת מגע, היא חייבת מגע חזק)

אצלי לפעמים עוזר ליזום מגע, גם אם הוא לא ממש נעים לי - לפחות אני מתכוננת לזה מראש.

(לפחות אצל הילדונת שלי זה לא במודע כדי לעצבן אותי...)

הוא מבין עניין? אפשר לדבר איתו בצורה בוגרת, להסביר אילו סוגי מגע נעימים לך ואילו לא, ולבקש ממנו לגעת רק בדרך שנעימה לך? כמובן, תוך הדגשה שאת אוהבת אותו, את רק פשוט לא אוהבת את כל סוגי המגע...

הוא מאוד חכם ומבין עניין

אבל לפעמים נכנס ללופ של עקשנות.

תודה על ההזדהות!

שאפשר להגיד לו מה אפשר לעשות ומה לא

אין שום סיבה לסבול

וכמה שפחות לתת תשומת לב סביב זה, לומר בהחלטיות שלא עושים ככה ולעבור לתשומת לב אחרת

הבעיה שהוא עושה את זה בדיוק כשאני התיישבתי רגע לנוח עם כוס קפה

וואלה לא בא לי עכשיו לעשות איתו שום פעילות אלא לנוח כמה דקות.

לק"י

🙊

אז הייתי מנסה לטפל בזה כמו בכל הצקה אחרת.

אולי באמת לחפור לו שזה מציק לך, ולהזיז אותו או לקום וללכת.

מחרפן...

חשוב ללמד שלא נוגעים במישהו בצורה שלא נעימה לו. זה חשוב גם כדי שלא יפגע באחרים, וגם כדי שידע לכבד את הגוף שלו - כמו שהוא חייב לכבד גבולות של אחרים, גם אחריו חייבים לכבד את הגבולות שלו.

יחד עם זה, חשוב ללמד גם מה כן עושים:

אפשר לשאול אם מתאים עכשיו מגע.

אפשר להציע מגע בצורה לא מילולית - למשל, להושיט ידיים לחיבוק ולראות אם יש היענות.

אם אני רוצה מגע מסוג מסוים ולאמא זה לא מתאים, אפשר לנגוע בחפץ שהמגע שלו נעים, או לבדוק אם לאבא מתאים. 

אני אדבר איתו על זה

ואז הוא רץ אחרי חחח

הגיוני שבפעם הקודמת שהצעת היא באמת לא יכלה להפגש.

לבקש את המספר לא "בשביל להיפגש" אלא בתור התחלה עם סוג של תירוץ קצת, כי נניח יש איזה מידע שיכולה לתת לך על משהו ביישוב, אולי על מסגרות או ספריה או למקרה שתצטרכי איקס או וואי... וכאלה.

משם יהיה לך קל יותר לפתח לפי מה שאת מתארת את האופי שלך.

אני בעד לשבור את המחסומים האלה, החברתיים...כי כולנו בני אדם, הכל בסדר. כולנו לפעמים עושים פאדיחות או נדחים בצורה כזו או אחרת. 

אבל

לא להגזים ולא לדחוק בעצמך.

אם את מרגישה שזה בסדר לבקש ולהקליל את הסיטואציה בצורה נעימה ונחמדה- כן לבקש, אהבתי את הרעיון של @ירושלמית במקור שכתבה מעליי.. 

ולגבי הבת דודה- 

כן הייתי מנסה.. אם הקשר ביניכם חוץ מהמקרה שהיה לפני שנה- סביר ולא קרו מקרים חריגים- כן הייתי מנסה. 

הכי הרבה- לא תרצה. 

זה קשה לקבל 'דחיה' 

אבל שווה לדעתי לנסות. 

בפרט אם את מבקשת לצורך משהו... למשל אשמח להזמין אתכם לשבת, מה הטלפון נהייה בקשר וכו...

שווה להשקיע בקשרים של חברים טובים.

ואני הייתי מנסה לשלוח הודעה לבת הדודה, זה משפחה.
שווה לנסות אולי אפילו תיפגשו, עוד מעט חנוכה אחלה זמן למפגשים...

אולי תוכלי למצוא את המספר בקבוצת וואטסאפ?

גם להיפגש- זה שלא התאים לה לפני שנה לא אומר שעכשיו לא מתאים. אפשר גם להזמין אליכם להדלקת נרות בחנוכה, או לשאול אם יכול להתאים לה להיפגש אצלך או אצלכם, כדי שהיא תתווה את הכיוון שיותר נוח לה.

בהצלחה! אני קצת מזדהה עם הקושי הזה ליצור ולשמר קשרים כשאין מסגרת מסודרת.

אם כן אז ברמות היה קצת צפוף

הזמנו מראש כ 25 מקומות ישבנו בין הלקוחות והיה קצת לא נעים עם הרעש הסביר שעשינו

זה היה לפני 3 שנים בערך, אולי שיפצו מאז 

ואם ההורים מציעים לקנות מיטת נוער - לכי על זה.

למה לא פשוטלקנות לו משחק או ספר שהוא אוהב?

התייחסתי רק להצעות של ההורים, בטעות.

לשאלה של הפותחת,

הבן שלי בן 3 וקצת אוהב ספרים, כלי עבודה - מברגה, כלי רופא, מכוניות, קליקס

אפשר לקנות כל דבר כמעט שמתאים לגיל הזה

בגיל הזה הילדים שלי כבר ביקשו דברים. דברים גדולים שלא התאים לנו לקנות סתם, אמרנו שנקנה ליום ההולדת.

הבן שלי שחגג 4 לאחרונה ביקש לדוגמא כדור גדול וצהוב, קורקינט, עוד מגנטים ותיק חדש לטלית שלו.

מי ששאל מה לקנות הצענו משחק תואם גיל או משהו מהרשימה.

פאזלים בהתאם ליכולות שלו

משחקי חשיבה

לוח מחיק וטושים

ואגב לגבי מיטת נוער- אמנם לא קניתח בעצמי אבל לגמרי חושבת שזה מסוג הדברים שכדאי לחפש ביד2

אחלה גיל להתחיל

לא נראה לי שצריך מעבר וגם לא כזה משמח אותו.

בגיל 4- פליימוביל, קורקינט 3 גלגלים או אופנוע כזה, מגנטים מהמשוכללים, חניון מכוניות, ספרים מתאימים לגיל. 

את הבן שלי עכשיו (ארבע ורבע) פליימוביל יכול ממש לשמח כי הוא אוהב משחקי דמיון, אופניים פחות ישמחו אותו. מניחה שיש ילדים ממש הפוכים ממנו.

אגב, אם אני אשאל אותו מה הוא רוצה ליומולדת זה יהיה דברים כמו מסטיקים (הוא מפנטז על יומולדת 5 שאז יהיה מותר לו), בקבוק חדש לגן וכו', הוא לא באמת יודע להבחין מה מתאים למתנת יום הולדת ומה קונים כי צריך ומה אפשר לבקש מאנשים שמקדישים תקציב מכובד למתנה.

מעופף זה דבר אחד וכדאי לאבחן בהמשך כדי לעזור לו לקראת ביס וכו

אבל השאלה אם היא מתעקשת כי יש משהו מעבר - לא מסוגל לשבת, אימפולסיבי, אלים וכו ואז באמת כדאי לטפל מהר.

בכל מקרה התורים להתפתחות הילד מאדדדדד ארוכים ואפשר לחכות שנה גם, אז זה לא שאם תלכו הוא יאובחן מחר.

הייתי עושה שיחה עם הגננת להבין מה מפריע לה. יכול להיות שיש כאן משהו אמיתי שכדאי למצוא לו פתרון, ויכול להיות שהיא פשוט גננת עם המון מוטיבציה ורצון טוב לא לפספס ילדים, אבל קצת ממהרת למשהו שיהיה צריך רק בהמשך.

אחרי השיחה איתה תתייעצי עם רופא הילדים כמה דחוף לאור מה שהיא תגיד ומה שאת רואה בבית, ובהמשך לזה תחליטי אם נכון או לא לפנות להתפתחות הילד עכשיו. תמיד אפשר לומר לה אפ הרופא אמר שכרגע אין צורך ולחזור אליו בגיל 4.5

הוא רגיש ועדין קצת מעופף

אני באמת יעשה איתה שיחה רצינית כנראה היא לא רוצה שהוא יתפספס בכל זאת 30 ילדים..

ואחר כך נתחיל קודם שמיעה וראיה

אני מרגישה שאת ממש מתארת את מה שהיה לי.

זה נורא מלחיץ, אבל תכלס מאד מאד הגיוני שמדובר בסימנים של קשב וריכוז, זה תורשתי ו75 אחוז שאם לאחד ההורים יש אז גם לילדים יהיה.

אז קודם כל להרגע, אפילו שקל לומר מאשר לבצע.

ודבר שני באמת שהתהליך הוא נורא ארוך ומייגע, אז זה טוב להתחיל מוקדם ובלי לחץ, בדיקות ראיה, שמיעה, רופא התפתחות, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, אני זורקת אבני דרך, אלו דברים שיכולים לקדם ולעזור, או לשלול כל צורך ולתת לכם פטור.

אפילו אם בסוף יגידו לכם שהוא צעיר מדי, את יכולה להיות רגועה שהוא במערכת וחסכתם דרך.

ואז גם יש מה לומר לגננת עם ביטחון

כן אני באמת צריכה להרגע חחח לאט לאט 

הם מאוד מקיפים

אם בכל מקרה את מביאה לגננת למלא את יכולה לקבל מידע מדויק דרך השאלונים על מה שמדאיג אותה.

וכמו שכתבו התהליך לוקח זמן, מקסימום לא יהיה צורך.

לא מפנים לרופא התפתחות כ''כ מהר, רק אם רואים קושי משמעותי. בד''כ מפנים קודם לאבחון ריפוי בעיסוק/ קלינאית תקשורת. 

זה הדבר הראשון שהיא ביקשה שאביא שאלון שהיא תמלא להתפתחות הילד

לגבי האחרון טוב לדעת תודה רבה 

לפי זה אי אפשר.

אבל יש מעבדות שעושות ב.דם אחהצ אז אולי בחמישי את יכולה. בכל מקרה הייתי מבררת מראש.

לא זכור לי שהרופא אמר לי...

עושים את זה פשוט בקופה?

אם התור שלי לשקיפות הוא אחהצ אני יכולה לעשות את הבדיקה בוקר לפני/בוקר אחרי?

סליחה ממש על הנצלוש!

בעדיפות

לא לפני! אם האולטרסאונד בחמישי אז אין ברירה והבדיקה בראשון בבוקר

עדיף יופ למחרת אבל אין כל כך ברירה כשזה יום חמישי ואין תור אחר

גם לי היה ככה

עד ראשון? גם אני מחכה. נראלי פשוט להתעסק במשהו בעולם האמיתי

ב54

ב"ה היה הריון תקין וילד מתוק בן שנה ורבע

אבל עשיתי את הבדיקה 3 ימים לפני האיחור

בשורות טובות!!

והכל טוב ב"ה 

בשעה טובה🙏

ואז זה עולה, תלוי מתי תופסים את זה, באיזשהו שלב יהיו גם את הערכים הנמוכים

אצלי כשבדקתי הריון אחרי איחור של כמה ימים התשובה היתה שלילי. רק אחרי איזה שבועיים כשעשיתי בדיקת דם גיליתי שאני בהריון,והבטא לא היה מאוד גבוה, משהו כמו אלף עד כמה שזוכרת.

כך שיכול להיות שלפני הערך היה נמוך מדי לגילוי..... והנה היום היא עוד מעט בת שנה ב"ה

זו בדיקה חשובה

וממה שחוויתי זה בדרך כלל נשים

כמה דקות ונגמר

(תשמחי שזה לא אקו לב במאמץ, זה הרבה פחות נעים...)

והבודק היה דתי (שזה היה לי קצת קשה יותר להכיל בסיטואציה מאשר אם היה חילוני, קשה לי להסביר)

וחששתי

וביקשתי מבעלי שישב איתי בפנים כי פחדתי מהטרדה מינית

ואני יכולה לומר שזה נעשה בצורה הכי מכבדת שהיה אפשרי.

קודם כל האורות היו מאד מעומעמים וממש לא הייתי חשופה באור, והוא לא הסתכל עליי בכלל, אולי רק כשהניח את המכשיר של האולטרסאונד וגם זה לא בטוח. ממש היה באלכסון אליי, חצי עם הגב, והסתכל על המסך. נתן הוראות בצורה מכבדת..

זה ממש שונה מפאפ שזה באור וגם שאת מכוסה הפרצוף של הרופא מול הפרצוף שלך.

ונשמע חויה מזעזעת עם הרופאה.

ילדת בעבר? אם כן איך היו לך הבדיקות בהריון והלידה עצמה? 

(אני לא יודעת אם בכל מקום זה כך. אולי אפשר להביא איתך סדין למקרה שלא מתנהלים כף במקום בו תיבדקי. ואז פשוט כשמבקשים ממך להוריד את הבגדים, להתכסות מעצמך בסדין. לדעתי אין סיבה שיתנגדו לבדוק ככה).

שביקשתי מאד ונתנו לי לעשות עם חזיה. וזה היה ממש בסדר! וזאת היתה אשה גם אז יותר נעים...

אל תוותרי על הבדיקה ♥️

נשמע שאני ממש חייבת להתגבר על זה

תודה ❤️

להתעקש על טכנאית. זה אפשרי וזה זכותך. עדיף כבר בקביעת תור אבל לי יצא פעם להגיע ולגלות שבטעות קבעו לי לטכנאי והכניסו אותי בין התורים לטכנאית כי התעקשתי...

מחכים שעה ומקווים לטוב

הם באמת איומים, אני מסכימה איתך.

אם את עדיין לא מצליחה אולי כדאי לשקול פנייה לתוכנית יהיה בסדר של גלי צהל

הייתה לי בעיה עם העירייה והם פתרו את זה בשניות (אחרי שאני רצתי אחריהם יותר משנה)

זה  פשוט מתסכל!!!

אני שלחתי פניה למבקר המדינה , ולפניות הציבור של משרד העבודה.

כתבו לי שהם עונים תוך 45 יום תשובה.

ב22 לאוקטובר העליתי את התלןש שביקשו. היום שלחו הודעה שרוצים תלושים נוספים.

אצטרך כנראה לחכות עוד חודש עד שיאשרו ובינתיים אני משלמת מחיר מלא על שני ילדים...

והשביעי, ואז גם אם יהיו כתמים אולי תצליחי לטבול.

אחרי לידה.

תיזהרי לא להיפצע מהבדיקות (אני תמיד נפצעת אחרי הלידה).

לק"י

אצלי הוא התהפך לעכוז, אחרי שהיה ראש. וב"ה התהפך לבד שוב לראש.

אבל קבעתי אז תור להיפוך. זה לא ישר לקיסרי.

יכול להיות שיש בתי חולים שלא עושים היפוך אחרי קיסרי, אבל יש כאלה שכן.

וכן יש אחוז קטן שזה יוביל לקיסרי. אבל אישית העדפתי לנסות היפוך קודם.

בפורום קראתי שלשתות הרבה מים יכול לעזור למי השפיר להתרבות.

בשורות טובות!

לק"י

וב-37+3 שוב היה ראש.

אז 32 זה באמת מוקדם. לא יודעת אם זה שהוא הרבה זמן במצב עכוז מעיד על משהו. שאלת את הרופא שלך?

ממליצה על ספינינג בייבי, תרגילים שעכולים לעזור לעטבר להתהפך.

הריון תאומים זהים

מיעוט מים

שבוע 33 שזה כמו שבוע 38 בהריון רגיל

והמובילה התהפכה

אז ניסים יכולים לקרות

תבדקו שאין שום ספרים הפוכים בבית

ואם לא יתהפך אפשר לעשות היפוך חיצוני

שיפר מאוד את הכאבים בין ההריונות

אבל לא יודעת אם רלוונטי אלייך אם כי נשמע ממש דומה

אבל נוגדי דיכאון עוזרים גם נגד כאב כרוני

אצלי זה גם עזר למצברוח שבעקבות הכאבים היה ירוד

זה שיפר לי מאוד גם את הווסטיבוליטיס, באופן מפתיע

ומי שלא סובל לא מבין

בעקבות הכאב לא עושים הרבה דברים וההסתגרות והכאב ישר מובילים לדיכדוך

הכי מבינה אותך

באמת זה ממש לא קל

הלואי ותמצאי הקלה

מדעי אין שום דבר מדעי. יש גם שנכנסות להריון עם מניעה

אבל אם סתם את שואלת אני לא נראלי הייתי מתרגשת אם כבר כמה ימים לקחת ואת עם שקפים והנקה מלאה, אני לא הייתי חוששת

אבל כל אחת והלחץ שלה

הידע המדעי הוא שלאמצעי מניעה x יש אחוז מניעה y, ושימוש לא לפי ההוראות מקטין את אחוז המניעה.

אחרי שיודעים שאלה העובדות, אפשר להוסיף את השיקולים הסובייקטיביים שלנו (כמה חשוב למנוע לעומת כמה מפריע לחכות כמה ימים, למשל)

תלוי מתי את טובלת אחרי הלידה...

ככל שאת יותר רחוקה מהלידה יש יותר חשש מהריון.

אני טבלתי בשתי הלידות אחרי פחות מ4 שבועות והרופא נשים אמר לי שהסיכוי להריון מזערי. כך שבנוסף על הנקה מלאה ושקפים הרגשתי די בטוחה...

אני הגעתי 5 שבועות אחרי לידה להתקין התקן

הנקה מלאה כל 3 שעות... בלי מוצץ בלי בקבוק

הכל לפי הספר

ובאולטרסאונד ראו שאני ממש לפני ביוץ

הרופאה והטכנאית היו ממש מופתעות

אני קבוע מבקשת שבודקים באולטרסאונד וגינאלי בבדיקה שאחרי הלידה לבדוק מה קורה עם הביוץ , 

אני הולכת להיבדק בשבוע של הטבילה ואז מתחילה מניעה בלי לחשוש

הם יסבירו לך הכי טוב מה הזכאות שלך

אפשר ללכת לכל מקום שמוכר במשרד התיירות , לי כן כתבו כמה לילות

החזר של אזור ה 350 ללילה

בלידה בהדסה אני יודעת שאת יכולה גם לקבל לילה חינם

יש הגבלה על כמות לילות

כדאי לברר את זה מולם כי כבר לא זוכרת עוד פרטים

וחודש אחרי לידה, ועוד קיסרי, לא עדיף להזמין מונית?
אנשים באו לעזור לך? הבינו?

יצאתי מזה בצליעה קלה ועליתי בכבוד. פעם ראשונה שיצאתי לבד מהבית

אולי בגלל זה הגוף כל כך לא בעניינים

אלופה על היציאה הזאת! בטח היה לך ממש קשה

חיבוק על התחושות 💓

וממליצה גם להיעזר במונית אם אפשר.

לא דומה הרטבת לילה בגיל 4-5 לגיל 8-9 (שגם אז יכול להיות עוד תקין)

בנוסף צריך לבדוק אם יש קשר גנטי.

בכל מקרה לא הייתי מתחילה טיפול בעונת מעבר, ובכלל אם מתאים לך לחכות לתחילת הקיץ אולי עדיף.

בכל מקרה את הבירורים המקדימים וקביעת תור אפשר לעשות בכל עונה.

בהצלחה

גיל 6.5...

באסה ואי נעימות כל בוקר.

כן, היה אצל אחד ההורים. 

למה לחכות? 

יותר קשה לקום בלילה להתפנות.

בעונת מעבר בכלל יותר נפוץ שהפספוסים חוזרים (גם אם הייתה הטבה לפני כן)

לכן אינטואיטיבית נשמע לי פחות נכון להתחיל תהליך דווקא עכשיו וכדאי לחכות עוד חודש ככה שמזג האוויר יתייצב ולא ישבש את התהליך.

באופן כללי, כשיש רכיב גנטי בהטבת לילה צריך להבין שהמערכת עדיין לא בשלה וזה תקין ונורמלי.

אפשר לעזור ולנסות להתגבר על זה,

אבל הגישה צריכה להיות לא כמו טיפול בבעיה שצריך לתקן, אלא משהו שנחמד אם יקרה.

(טיפול שיניים הוא תיקון, לק גל זה נחמד)

זה חשוב כי יש כל מיני סוגי טיפולים ולא תמיד זה עובד על כל הילדים וחשוב לא לגרום לתחושת כישלון אצל הילד.

עוד לפני טיפול הייתי פותרת את עניין הבאסה סביב הנושא ומחזקת את הקבלה העצמית של הילד/ה (ושל ההורה אם רלוונטי)

לא מתאים.

או שחם מדי או שקר מדי.

תחילת לילה מתאימה שמיכה מסויימת ובסוף הלילה משהו אחר.

ובאופן כללי ילדים הרבה פעמים זורקים את השמיכה.

אצלנו למשל אין עדיין רדיאטור בחדר הילדים,

לגדולה יהיה חם מדי, הקטן כן צריך לקראת סוף הלילה.

ואם מצאנו את הנוסחה המתאימה, מחר מזג אוויר משתנה שוב אז היא לא מתאימה למחר.

כשלילד מעט חם/ קר בלילה זה יכול להגביר את חוסר הנוחות ואת הפספוסים.

(לא שחקרתי את זה, משתפת מהנסיון שלי)

אני מציעה להחליף לפיז'מות חמות, להוסיף גופיה וגרביים, ותראי אם יש שיפור.

כשקר מפספסים יותר, ולא תמיד זה ממש קר שמרגישים שצריך חימום, מספיק שלפנות בוקר מתקרר יותר או שהילד העיף את השמיכה (בגיל קטן רוב הילדים מעיפים את השמיכה, אני מעדיפה להוסיף שכבה ולא לסמוך על זה שהשמיכה תישאר כל הלילה).

אבל גם אחיו מעיף קבוע ולא מפספס

בכל אופן עברנו לפיגמות חמות ונראה מה קורה

תודה 

כן צריך סבלנות, לקח כמה חודשים וזה עבר.

אני שמחה תחתון לילה (שזה כמו חיתול)

אצלנו זה היה טבעי כי פשוט מעולם לא נגמלה.. לא היה לה לילה אחד יבש. אז אין סיבה שבבוקר נקום להכל רטוב... ונחכה שלאט לאט משהו ישתנה

ואז כבר יש פחוץ מתח ועצבים סביב העניין הזה...

לגבי עצם הקושי, וסיבת ההרטבה, תתחילו באורולוג ילדים, יתשאל אתכם שאלות... יעזור לכם לעשות בירור קצת יותר עמוק

וממליצה גם בחום על פזיותרפיסטית רצפת אגן לילדים.

וממליצה מאוד מאוד על לאה טנא.

בהצלחה רבה! 

לפעמים באמצע הלילה מתעורר רטוב. 

דבר ראשון, זה לא כזה חריג או יוצא דופן.

דבר שני אצלנו עבד טיפול בפעמונית שצפצפה והעירה את הילד כל פעם שהרטיב, נגמר תוך מספר שבועות

אנחנו התחלנו פעם ראשונה עם פעמונית שהיינו במרפאת הרטבה בשניידר, אצלם הקו הראשון היה הפעמונית ורק אם לא הצליח אז המינרין.

יכולה לשתף שאצלנו זה עבד טוב, אבל אני אומרת מניסיון כאמא ולא כאיש מקצוע 

מהתהליך שעברנו עם הרטבות לילה לילדים

לשלול דלקתיות בדרכי השתן ובמקביל:

לנסות להקדים את שעת השינה, ולבדוק עניין של קשב