פורום הריון ולידה (עמוד 216)

קלים/הכתמות שאין מקורן מהרחם.

צוואר הרחם רחוק משק מי השפיר ואין לזה שום משמעות בהריון.

אם צוואר הרחם מתקצר או נפתח אזי כולה להיות בעיה, וצריך להיות במעקב, בשמירה וכד'. אבל לא על זה מדובר כאן.

 אם מדובר על רגישות ודימומים קלים מצוואר הרחם

זה בסדר גמור. זה חיצוני בלבד

מקווה מאוד בשבילך שזה הריון

אני לא כזה מבינה בזה.

אני גם רואה פס

בהצלחה תבשרי בשורות משמחות וטובות

ממליצה לחכות כמה ימים ולעשות ב.דם, הכי אמין ומדויק.

בהצלחה רבה!

שואלת בזהירות

האם לקחת זריקות הומונליות החודש? כי יש זריקות שמשפיעות על תוצאות הבדיקה. 

כשיגיעו כל התוצאות לבדיקות.

מצד שני, לפני חודשיים היה לי הריון כימי ים בטא נמוכה ואני ממש מקווה לא להתאכזב.

אנסה למשוך בדיקת דם עד יום ראשון. 

מתפללת ומקווה בשבילך להריון תקין ומשעמם!

אחרי שכל יום עשיתי בדיקה חדשה והפס התכהה בהדרגה, אתמול עשיתי בטא ויצא 907.

תודה לנשות הפורום הנפלא הזה על החיזוק. 

כייף לשמוע שיהיה הריון תקין ובריא

ידיים מלאות מתוך אושר ואהבה!

אפשר להוריד משקל, והוא ירד כרצונו מחלקי הגוף לכל אחת יש נטיה איפה מצטבר אצלה שומן.

אפשר לחטב את השרירים ואז אחרי שהשומן יורד רואים גוף חטוב יותר.

לגבי הבטן לעשות תרגילים שמטפלים בהיפרדות בטנית וכו ולא מחמירים אותה

אני גם אחריי לידות מרובות ב"ה.

הטיפ שלי:

תתחילי אימוני כושר!!

זה דבר מופלאאא

מחזק את הגוף אחריי מה שעבר...

וכמובן,גם ירכיים חזקות

לדעתי אם קריטי להיות טהורה אז ללכת לעשות בדיקות דם וא.ס לראות מה המצב ולפי זה להחליט

מאנונימי בגלל השיתוף האישי 

ממי לבקש?

התורים לרופאת נשים רחוקים בטירוף, וגם מתאים לה לא לשתף פעולה עם זה. לא מבינה את הצורך🙄

וגם, זה ייתן לי משהו לדעת? בעיקר אם אין לי ליווי של רופאת נשים שתדריך אותה מה כדאי לעשות?

לגבי פרימולוט, אם לא ידוע שהיה כבר ביוץ זה לא יעזור לקחת...

ואם מתחילים מדי אחרי הביוץ זה עלול להיות מאוחר מדי, אבל אז פשוט יתחילו כתמים או מחזור ותביני שצריך להפסיק.

אישית לי הוא עשה מצבי רוח נוראיים..

וגם עיכב את המחזור הבא רק בשבועיים ככה שזה עדיין יהיה לך צפוף עם השבת ההיא.

ואם זה לא מגיע אז שהמערכת שם חסומה

מה כמה זמן זה בריא ככה שזה נשאר ברחם הרירית??🧐

לא לא עשיתי

כי עשיתי סטיק ביתי

חברה שאני לא מכירה לא תשובה כנה או משו מוכר

שזה חסימה או משהו, וגם לא שמחזור זה פסולת...

והרירית נשארת בגוף 9 חודשים בהריון וזה סבבה😅 

אני כמוך ובדיוק עשיתי עוד בדיקה של תשובה כנה

וחראם על הכסף

זה כנראה קורה. מנסה להבטיח לעצמי לא לעשות עד לעוד שבועיים שוב

אבל זה קשוח ואני מבינה אותך מאוד, ממש חבל על שקשה ככה להנות מהשקט מהמחזור 

אבל כל עוד את מניקה הגיוני מאד שהווסת לא סדירה. אז לא נראה לי צריך לדאוג....

במקומך הייתי משחררת, מפסיקה עם הבדיקות

עושה אולי בדיקה אחת לשבוע

זה אחראי? לא בטוח

מעשי לצאת איתם למיגונית הקרובה? בטוח לא

לנו גם אין כל כך קיר פנימי או מקום כלשהוא מוגן בבית.

אני פשוט הולכת לאיפה שרוב הילדים נמצאים ואומרת איתם תהילים או שממשיכים לשחק/לישון, תלוי בסיטואציה ובתגןבה שלהם.

אם אתם לא מספיקים להגיע למרחב המוגן אז אולי עדיף למצוא את המקום הכי מוגן בבית ולשם ללכת.

למרות שאני מודה, לא הייתי מעירה את הילדים בשביל זה.

א. ההנחיה היא למצוא מה הכי מוגן במידת האפשר - אם אין ממד או מקלט - אז גם חדר מדרגות זה טוב

ואם אין אז רצוי חדר כמה שיותר פנימי ובלי חלונות..

(ולנו לא היה אף אחד מהנ''ל ובניה קלה מגבס

ורק 30שניות להגיע

אז פשוט בחרנו חדר הכי פחות חשוף ולשם הלכנו כי לא היתה ברירה אחרת.

ומדובר לא על טיל אחד עם התראה שלרוב המוחלט מיירטים בהצלחה וגם כשלא ההתראה היא לשטחי ענק כך שסטטיסטית הסיכוי לפגיעה הוא נמוךךךך

אלא על אזעקה שלאחריה מטח של בין 50-100 טילים מכוונים לאזור קטן וספציפי , מיורטים רק בחלקם..ואת אשכרה שומעת נפילות ופיצוצים כאילו את באמצע שדה קרב)

מספרת כי בסוף

השתדלות היא בגבול האפשר

במצב במרכז כרגע עם החותים אני היתי משתדלת אבל במידת האפשר

למקום הכי מוגן הקרוב שמצליחה להגיע אליו בעצמי עם הילדים

ואם המקלט רחוק אז תמצאו מקום אחר מוגן שכן ניתן להגיע אליו

(אצלינו לא היה מצב לא להתעורר מרוב רעש🫢 וגם באמת מסוכן)

אבל תלוי באיזה בית גרים

וגם לא לוקחת אחריות על אחרים ..אישית לא היתי מאוד חוששת

לפי התאור שלך זה לא מעשי.

אישית, הפסקתי להעיר את הילדים בלילה שיכנסו לממד

זה גרם פה לנזקים לא נורמליים

חוסר שינה, התעוררות בבהלה באמצע שינה, פחדים

לא אומרת שאני פועלת נכון

אבל מבחינתי זה מה יש וזהו. 

שנמצא אצלנו בבית

גם באמצע היום וברור שלא באמצע השינה

אדישות שפיתחנו

וגם הבנה שהסיכוי להיפגע פיזית מטיל בתוך הבית אפסי

לעומת פגיעה בשגרת החיים ובחוסן הנפשי (סיכון גבוה)

למדתי את הילדים שגם אם הם בחוץ, לא לרוץ ולא למהר, כי זה יותר מסוכן.

כשהייתי בחוץ באזעקה המשכתי לנסוע (לא היתה אפשרות לעצור בבטחה)

ראיתי נהגים עוצרים באמצע הכביש ומסכנים את עצמם ואת סביבתם

בלי מחשבה בסיסית של עלות תועלת 

זה לא באמת פגיעה בשגרת החיים ובחוסן הנפשי.

נשמע לי השתדלות מינימלית…

אם הולכים בבהלה זה בהחלט פוגע

אני לא רואה הבדל בין הבית לממד לעניין טילים מתימן

וכן רואה הבדל בין החוסן הנפשי של הילדים שלי, ממתי שפתחנו אדישות, הם לא פוחדים/ מתרגשים מאזעקה.

אם הסיכון היה רק מפני פגיעה ישירה, אולי ההבדל היה פחות משמעותי.

אבל זה נדיר כי יש לנו באמת מערכת יירוט איכותית ויעילה מאוד.

מערכת היירוט מפרקת את הטילים לרמה שאם ייפול שבר מיירט על בית, הבית ייהרס לחלוטין!!! אבל המרחב המוגן יהיה בטוח.

ולכן גם צריך להישאר 10 דקות לאחר האזעקה במרחב המוגן.

ומיליוני אנשים מטורטרים כל פעם ואיכות החיים שלהם נפגעת

יש הבדל, מוכח מחקרית.

ויש בחירה שאת בוחרת שהיא לגיטימית אבל היא לא קשורה לזה שאין הבדל כי יש.

סיכון שיש לו הסתברות מזערית הוא קטן בכל מקרה, גם אם ההשפעה שלו גבוהה.

הסיכוי שיפול משהו על הבית שיפגע בו הוא מזערי ולכן הסיכון עצמו קטן ולכן אני לא רואה הבדל בין הבית לממד

בגלל שהסיכון קטן אני בוחרת לא להתייחס אליו כדי לא להיפגע בסיכון הגדול (שיבוש החיים ופגיעה בחוסן הנפשי)

הסיכוי שתקרה דווקא לך תאונת דרכים היא די נמוכה....

אבל אם כבר קורה לך מקרה כזה אז את לא בדיוק רוצה להיות בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה

קודם כל הסיכוי לא כזה נמוך גם אם אני נהגת מעולה, כי אחרים עושים הרבה טעויות בכביש וגם אני לפעמים טועה.

החגורה כבר עזרה לי מספר פעמים..

אבל בחגורה אין שום סיכון נוסף כמו בהתנהלות בעת אזעקה, ככה שהדוגמא בכלל לא רלוונטית להשוואה.

יש דקה וחצי, זה המון. ולאחרונה יש התראה מוקדמת של שתי דקות נוספות.

אנחנו בדכ מצטלמים בממד עם פרצופים מצחיקים, מכירה משפחה שמחלקים ממתקים בממד. יש המון דרכים לבלות שם בלי פגיעה בחוסן.

הידיעה שחייבים להתמגן מעוררת לחץ

1. בדריכות לשמיעת האזעקה/ התראות בטלפון

2. לעזוב עיסוק באמצע (נניח מקלחת/ ארוחה)

3. אם נמצאים בחוץ זה מלחיץ יותר

לי כמבוגר זה עוזר ההבנה שלא חייבים להתגונן

לילדים זה עוזר כפליים

לא מצב רגיל

אבל

ככל שההתנהלות נטולת לחץ/ מהירות

היא עוברת ברוגע גם למבוגרים וגם לילדים קטנים/ גדולים

קשה לך לדמיין כי את במצב אחר מבחינת האזעקות

כשעוברים למיינד שהאזעקה לא מנהלת את החיים, גם הילדים מצליחים לשמור על הרוגע.

לק"י

ובאיך שזה נעשה.

לא חייבים לרוץ בהיסטריה, אם יש דקה+ ללכת.

אצלינו ב"ה לא היסטרים, לא אנחנו ולא הילדים.

ואם היתה היסטריה, היינו צריכים לחשוב איך לעשות את זה אחרת.

ערים ואיזורים שהם בטווח לא כדאי לקחת סיכון ולהימנע מהגנה.

לק"י

נניח אצלינו חדר המדרגות גם מוגן. רק צריך לרדת לקומה האמצעית.

(ויש לנו מקלט בבניין, אז לרוב יורדים לשם).

צריך למצוא איפה הכי בטוח להיות, ולהשמר.

להגיע בלילה אז מראש גם ביום יורדים למדרגות לקומה השניה יחסית ממש מוגן שם

וזה ההשתדלות שלנו עם קטנטנים אני לא סוחבת כרגע בהריון ואת הקטנים בעלי לוקח בנגלות

ילד אחד לימדנו (גיל 4) והוא מתורגל לרדת לבד - אז תנסו

מוסיפה שהם ממילא מתעוררים מזה אצלינו

באופן אישי שמענו רסיסים נופלים גם אחרי האזעקה.

המקלט מחוץ לבית, במרחק של כדקה בהליכה מהירה. באמצע הלילה אין סיכוי להספיק להגיע, עד שבכלל קולטים מה קורה כבר עובר יותר מידי זמן.

כשיש אצלנו אזעקה אנחנו הולכים ל'אזור המוגן' בבית שלנו. פרוזדור בין החדרים, שאין בו חלונות.

באמצע הלילה זה באמת מעצבן, ואחר כך סיוט לחזור לישון (ב"ה לא קורה לנו הרבה). יש מצב שאם לא היו מתעוררים לא הייתי צעירה, אבל הם בכל מקרה מתעוררים, אז נראה לי שללכת למרחב מוגן כן נותן גם להם איזושהי תחושת ביטחון שאנחנו עושים מה שצריך כדי להגן על עצמנו.

אם זה טיל מתימן הסיכוי לפגיעה באיזור שלכם הוא אפסי ממש,

ובית רגיל אמור להספיק להגנה משברי יירוט.

וכן אני יודעת איך נראים שברי יירוט, הם ענקיים אבל בלי חומר נפץ לא חודרים תקרת בטון תקנית.

אם אתם גרים בבניה קלה זו סיטואציה אחרת.

אם זה טיל מאיזור אחר אז זה מכוון דווקא אליכם כלומר הפיזור הגאוגרפי קטן יותר, והסטטיסטיקה בעייתית במיוחד כשיש המון טילים.

בשני המקרים אחוזי היירוט גבוהים מאוד בכל מקרה.

במקרה דומה רק עם הרבה יותר אזעקות, עם אחוזי הצלחה נמוכים משמעותית של כיפת ברזל (בצוק איתן לא עכשיו)

עם שני ילדים, לא ירדתי למקלט. היה מעבר לכוחותי, בטח להחזיר אותם לישון..

השתדלות צריך לעשות כשזה השתדלות סבירה וריאלית ביחס לסכנה. זו דעתי.

עוד נתון נוסף בקשר לטילים מתימן, אם אתם לא גרים ליד מפעל ביטחוני משמעותי, כנראה שכיפת ברזל לא עובדת באיזור שלכם במקרה של טילים מתימן (זו שכבת הגנה שלישית מעבר למערכת חץ והמערכת האמריקאית)

שבתכלס זה מה שגורם לפיזור של שברי יירוט, אז עוד יותר מפחית מהסכנה.

(במסדרון)

עשינו חישוב שלרדת למקלט בריצה עם תשעה ילדים זה הרבה פחות בטיחותי... בטח אם זה באמצע הלילה, כשכולם עפוצים משינה, ויש גם כאלה שלא מתעוררים מהאזעקה...

רק בפעמים שהיו טילים מאיראן נכנסו למקלט, כי הטילים שלהם יותר מאיימים בעיקרון.

ב"ה רוב הטילים מיורטים, ונראה לנו שזו ההשתדלות הבסיסית ההגיונית לעשות.

בעיני לוותר, ויותר מסוכן לצאת, בטח אם זה לא בטווח הזמן

אפשר לחשוב איפה כדאי לעמוד בבית

ולזכור שהרבה יותר אנשים נפצעים מהדרך למרחב המוגן מאשר מהטיל

זה מה שאני אומרת לעצמי כל פעם כשלא מצליחה לקום (לוקח לי זמן לאתחל את היכולת ללכת, לא יכולה לקום ומייד לעמוד וללכת)

עדיף לא למהר וללכת בקצב שלי

הייתי מתייעצת עם פיקוד העורף לגבי מה המיקום הכי בטוח בתוך הבית / הבניין ועוברת לשם כשיש אזעקה. אצלנו זה גם לא ישים להגיע למקלט בזמן. התייעצנו עם פקע״ר וכשיש אזעקה יושבים איפה שהקירות הכי פנימיים של הדירה. וזהו.

הדרכנו את הילדים שמעכשיו אם יש באמצע הלילה, כולם מתאספים במסדרון וסוגרים את כל הדלתות של החדרים. (ואז יחסית פנימי כי יש 2 קירות מכל כיוון) וביום מספיקים להגיע כרגיל…

תודה בנות

לאחיינים שלי רק החברה הזאת עזרה עם האטופיק (סבון ושמן)

מה שכן זה יקר

ואז לשמור על המצב עם שמן אמבט וקרמים כמה פעמים ביום.

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

והתזכורות

נראה לי שכרגע באמת אין מנוס מסטרואידים

אח''כ ננסה לשמר כמה שאפשר

לק"י

יש עוד סירופ לאלרגיות, תשאלי את הרופא עליו. אולי אפשר במקום פניסטיל.

הוא נקרא:

שנית- חדר ממוזג עד קר....

ולשאול רופא אולי ניתן לתת מינון גבוה יותר או תרופה אחרת

פעם בשבועיים או שבוע לשים אמול

ככה אני עושה אם אני מזהה אטופיק

בפנים לא שמה

וזה פשוט נעלם

אחרי מקלחת שמן שקדים 

הכל מתחיל שבכלל שמים לתינוקות כאלה קטנים סבונים למינהם , שהעור שלהם בכלל לא בנוי לזה 

איך הם מתנקים?

זוחל וחוזר מלוכלך ממש

 אני מקלחת בלי סבון

לא מצאתי משהו שאפשר להשתמש כל יום או יומיים ולא מגרה לו את העור

רק מים זה בסדר

פעם ב שמה אמול . 

הוא יגדל ותראי את העור נהייה חסין יותר ואז אפשר יותר סבונים למינהם 

ג’ל רחצה שמן של מוסטלה עזר מאד לשמור על העור בשגרה, וגם הקרמים שלהם.

והלכנו לפרופסור פרטי בהסדר שהתאים לו משחות לתקופה של התפרצות.

דביר או שמן קצח

אני חושבת שאפשר גם להשתמש בהם באמבטיה תתקשרי ליצרן לברר אבל מה שזכור לי שמן דביר אפשרי כשמן אמבט

אבל בגדול עדיף רק מים

אבדוק

תודה 

גם לאחרונה המליצו לי על זה ואני משתמשת בהם לכל בעיה בעור אפילו פצעים ושריטות וזה ממש עובד טוב

השמן קצח הוא אנטי-דלקטי

אבל באטופיק זה גם קשור למצב רגשי זה יותר מתפרץ אז לשים לב לזה וגם תזונה שיותר קלה לעיכול זה גם מקל על ההתפרצות של האטופיק

לוקחת מכולן את הטיפים אז תודה! 

יש לתינוק אודם נוראי עם גרד וזה נראה גם שורף באזור איבר המין. רופא ילדים טוען בתוקף שזו תפרחת חיתולים סטנדרטית ולא קשור לאטופיק.

אינוטיול לא מזיז, גם בפנטן בייבי, גם קמח תפוא .

יש לכן המלצות?

אנטי פטרייתית 

וזה קרה על רקע החלפת סוג טיטולים. כשעליתי על זה וחזרתי חזרה למוכר והיקר הכל עבר

אני הייתי מתייעצת עם רופא עור

תשטפי בעדינות במים במקום מגבונים

לייבש בעדינות, במידת האפשר להשאיר ללא טיטול /טיטול פתוח כמה שיותר זמן,

למרוח שכבה דקה של טבע קוטן, להמתין דקה שתיים לספיגה, ואז משחת החתלה טובה אפשר אינוטיול, אמור לעזור די מהר.

אם עדיין לא עוזר לבקש משחה עם סטרואידים יותר חזקים כמו הידרואגיסטן או לקבוע תור לרופא עור.

להחליף חברה- לנו זה עזר פעם לאדום רציני שלא עבר משום משחה כולל להפסיק מגבונים(כנראה שהחברה שהשתמשנו שינתה משהו בחומרים שלה)

שטיפות במים במקום מגבונים עד שעובר- יכול להקל עליו את הצריבה של המגבון ולזרז החלמה. 

אנחנו בבית שוטפים בהחתלות ומייבשים בעדינות.

טבע קוטן זה סטרואידים לא? @קופצת רגע?

ו @שוקולד פרה היית מחליפה חברת טיטולים גם אם לא נעשה שינוי לאחרונה, ובגיל צעיר זה הסוג שמצאנו כהכי טוב אחרי כמה וכמה נסיונות?

@אמהלה נראה לי באמת אעשה תור לרופא עור.

אגב, השתמשנו בסוף בבטאקורטן לגירויים של האטופיק ויש שיפור. עכשיו בעז"ה צריך לשמר🙏

בכל מקרה, גם אם זה משחה כמו הידרואגיסטן שלמיטב הבנתי עם יותר סטרואידים( יכול גם להיות שלא הבנתי טוב אני לא רופאה...) כדאי להשתמש אם שום דבר אחר לא עוזר. זה לא לשימוש קבוע ושמים כמות ממש, קטנה.

בעיני זה עדיף על פני כוויות באזור.

כשהבת שלי הייתה קטנה הייתה לה בעיה רפואית של שלשול כרוני, היינו צריכים לטפל בתפרחת/פטרת חיתולים לעתים קרובות, מדי פעם היה צריך גם הידרואגיסטן, בעיני זה אכן היה נצרך.

לק"י

ככה זה בלי הבישום וכל זה.

אולי יהיה טוב יותר לעור

אני גם ניסיתי בעבר כשהיתה קטנה כמה עד שהגעתי לסוג שלא בורח לה ממנו אבל לא מבעיות בעור.

בגיל שנה שפתאום נהיה לה כוויות ופצעים כל הזמן ולא עזר משחות שטיפה וכו' עברתי חברה

וזה ממש נעלם

(כן קורה כמו לכל תינוק אם אצל המטפלת היא לא מחליפה לה מיד אז יחסית נהיה לה מהר כי היא רגישה ואז בבית אני עושה שטיפות יום יומיים לפעמים צריכה גם בייביאגיסטן  ועובר אבל זה ממש לא מה שהיה לה אז)

ושטיפות בכל אופן גם בבית ממש עוזר ומקל על ההחלמה ואם מתרגלים לזה זה ממש בקטנה. 

לקח עוד שבוע אח’’כ עד שילדתי😅, אז זה ממש אינדווידואלי.

עוזר- שאיבות (בעדינות!), יחסים, להירגע ולשחרר😉...

יכולים לזרז אם יש כבר מוכנות של הגוף ללידה.

אם אין אז גם אם תעשי סלטות באוויר זה לא יזרז כנראה.

ההמלצות שלי הן- לקבוע תוכניות חשובות לימים הקרובים, ללכת לבקר את סבא וסבתא ובעיקר ממש לא לחשוב שאת עומדת ללדת ואז זה מפתיע אותך.

עבד לי בשתי לידות

הפעם סיכמתי עם סבתא שלי שנתאם מתי בא לי ללדת ואז אבוא לבקר אותה כי פעמיים ילדתי יומיים אחרי שפגשתי אותה.

חוץ מזה- אולי רפלקסולוגיה?

והיתה לי ירידת מים באותו יום. מצד שני - הייתי כבר ב41...

מעבר להכנה פיזית ומוכנות של הגוף והעובר להיוולד.

תהיי במקום שבאמת את מוכנה ללדת הכל מסודר ומדויק הילדים הבית העבודה אם עדיין עובדת להרפות מהכל ולהיות מוכנה ורגועה שהלידה תקרה עכשיו. כי הלידה היא מדוייקת וטובה והכל מסודר אז להרגע ולשחרר ולבטוח בהשם שהכל יהיה מדויק.

ולהיות במקום חיובי ללא הרהורים של מה יהיה איך יהיה וכדו.

לפעמים ההתבוננות פנימית מזהים קושי שעדיין קיים עם הלידה בייביסיטר שלא הכל מסודר בגדים חוסר שינה (איך יהיה לי כוח ללדת..) וככל שקודם כל תשחררי בפן המנטלי אז תתמקדי בהכנה פיזית הרפיה מנוחה אישית לא ניסיתי עיסויים למיניהם אבל אומרים שרפלקסולוגיה יכולה לקדם.

יש תנועות של סיבוב אגן שיכולים לעזור לראש להתברג טוב יותר ויכולים לעזור.

היתה לי לידה שהתחילה כמה שעות אחרי שסופסוף מצאו לי ממלאת מקום,

והיתה לי לידה שהתחילה אחרי שבטיפול כלשהו המטפלת הכניסה אותי לעמידת שש וסיבובי אגן.

אני מפחדת לזרז אקטיבי מידי כי אסור לי אפידורל. אז מעדיפה שיהיה טבעי ומדויק.

בסוף לא נסעתי לים...

מחר באמת אסיים לסגור פינות אחרונות ואנוח

למה פוחדת לזרז אקטיבית? לא היתה הצעה להגיע לזירוז במיון .

שואלת כי אולי את נמנעת מדברים מסויימים שיכולים לקדם את הלידה.

אם אסור לך אפידורל אז השאיפה להגיע במנח מיטבי של העובר תנועות מתאימות נשימות ומן הסתם עדיף לא להגיע לזירוז אם את מגיע עם לידה שמתפתחת טבעית וחלקה גם ליולדת שמותר לה לקחת אפידורל לא בהכרח תקח כי זה יאט את הלידה.  

כאחת שנמנעת מאפידורל למדתי שלפעמים ההמנעות משפיע שהלידה לא תתפתח והאמירה הפנימית שיש לך כוחות ללדת ואת יודעת מה נכון משפיעות.

מאחלת לך להגיע למקום שלם שאת מוכנה כבר ללדת ושזה יקרה מיד בבריאות בידיים מלאות.

להשם יש תוכנית מדויקת בשבילך ובשביל התינוק שאת יולדת ויחד עם התינוק נולד בתוכך גם עוד יכולת חדשה לתינוק הזה שיהיה בקלות!

עיסוי פטמות...

זה כאילו מפחיד אותי שיזרז מידי.

לא יודעת להסביר. אולי באמת מדובר בפחד לא רציונלי.

אנסה לשחרר

שילדתי אחרי רפלקסולוגיה/ דיקור/סטריפינג ובכולם היו לי לידות קלות ללא אפידורל.

כל עוד זה לא זירוז אקטיבי בבית חולים שממש מתחיל לידה מ0 אלא זירוז שתלוי במוכנות הגוף לדעתי זה לא כל כך משפיע על עוצמת הצירים.

שהיה אחרי ההריון שילדתי הכי מוקדם (הפרש של כמעט חודש, כך שהפער הרגיש הרבה יותר...) ניצלנו את הימים עד הלידה לערב זוגי. פעם יצאנו לאכול, פעם ראינו סרט מצחיק בבית (זה היה ערב הלידה), פעם משחק היתולי שבעלי המציא (משק מלחמה עם כל מיני זמנים ואני הייתי צריכה להחליט מבין 2 הקלפים מתי הזמן העדיף ללדת) וכו'

אפשר לעשות עוד ערב להכין אוכל טעים שאפשר להקפיא לאחרי הלידה, או סתם אוכל מפנק שיהיה אפשר לאכול בשבוע הקרוב, או סדנת שוקולד ביתית, או כל מה שעושה לך/לכם טוב. לפחות אם הלידה לא מגיעה אז שהימים יהיו חוויה ולא המתנה מתוחה.

בכל מקרה שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות, בבריאות ובשמחה. 

זה ייתכן זה בעצם לעשות גראונדינג

זה מאזן מוליכות חשמלית ומרגיע את הגוף מהרבה בחינות

לא חייב אגב בים אפשר על אדמה ליד הבית פשוט בים יש מי מלח שהם היתרון

מתסכל ממש...

ובעזרת השם הכל יהיה מאחורייך

העובר יצא בזמן המדוייק לך ולו.. או לה...

תחזיקי חזק חזק

ותשמחי אותנו❤️

ועבדתי קשה על להיות בנחת, לאחוז באמונה שזה יקרה בזמן המדויק, להרפות.

קשה מאד, אבל זו עבודה משמחת..

בהצלחה!! לידה קלה ושמחה

אפשר כל סוף יום כשאת מורידה נעלים להעביר מגבון, זה בדיוק דקה.

לגבי מעקב של הרופא,

אצלינו זה עבד שונה, ניתוח אחר לגמרי אבל גם בתחום האורולוגיה.

הלכנו לרופא בקופה, הוא הפנה אותנו לציבורי בבית חולים שהוא עובד, והוא ניתח, ואז הבדיקה של המעקב אחרי הייתה גם אצלו במרפאה.

נראה שהוא כבר לא מקבל במרפאה שבה היינו אצלו כך שאני לא יכולה לתת לך פרטים על זה גם אם אנחנו באותה קופת  חולים, אבל הרעיון של לחפש מנתח שמקבל בקופה שלכם ואז לנסות להשיג אותו בציבורי ולחזור לביקורת במרפאה זה אפשרי.

אפשרות אחרת היא ללכת דרך שרפ אם יש לכם את הביטוח ברמה הגבוהה ביותר של הקופה 

אחרי הרופא שבקופה אני מופנית למרפאות חוץ בבית רפואה, שם אני רוצה שלפני ואחרי הניתוח יהיה את אותו הרופא שרואה אותנו.

יש רופא שמקבל במרפאות חוץ והוא מפנה לניתוח ואז אחרי הניתוח חוזרים לביקורת במרפאות חוץ- ואז גם אחרי הניתוח אני רוצה את הרופא שהפנה.

הלכנו אליו פרטי וקבלנו החזר מהקופה 80% מעלות הניתוח.

והוא כמובן עשה את הביקורת אצלו לאחר הניתוח.

הקפדתם על הטיפול לאחר הניתוח? כי לי הרופא הסביר שיותר מהניתוח הטיפול שלאחריו קריטי להצלחה...

גם לנו הסבירו כמה זה חשוב

וזה לא נסגר מיד, בהתחלה זה היה מעולה אבל ככל שעובר הזמן זה מחמיר.

טיטול?

בן 3

לא עם טיטול ולא היה גם בזמן הניתוח (גילינו את הבעיה רק בגלל הגמילה)

אולי הרופא אצלנו החמיר עם ההנחייות אבל במשך יותר מחודש 3 פעמים ביום עשינו עם המשחה... ככה עשיתם?

אני הייתי הולכת לרופא מומחה עכשיו ולא חוזרת לאותו אחד.

אמרתי לך שעשינו אצל פרופסור לנדאו. הגענו אליו בהמלצת הרב בני פישר

היה לנו תור לניתוח ממש תוך שבוע. אחרי כחודשיים שכחנו מהכל. (רק לי נשארה טראומה מהטיפול היומיומי... זה היה מיד אחרי לידת התאומות והיה לי קשה עם הפעולה נפשית)

אולי באמת לא נחזור לאותו בית רפואה; גם ככה לא מאוד סומכת עליהם שם אחרי כמה מקרים ששמעתי מקרוב

הרופא ילדים שלנו שהוא בעצם עלה על זה, ממש הדריך אותי ונתן לי את הכח להתמיד ולהמשיך בטיפול

והוא חזר והדגיש שזה הכי חשוב מכל הסיפור.

תלכו לרופא פרטי. אל תתפשרו. זה איכות חיים של הילד שלכם (וגם שלכם....)

וזה גם משפיע על הפוריות!

הייתי בטוחה אם טוב מעבר

אין לי מושג איך הולכים לרופא פרטי...

ומה בעצם ההבדל? רופא פרטי לא עובד בציבורי?

ומבקשת תור.

משלמים על יעוץ ומקבלים החזר 80%

באנו אליו, הוא ראה וקבע מיד תור לניתוח.

על הניתוח משלמים בשר"פ ומקבלים החזר 80% מהקופה

אח"כ הגענו עוד פעמיים לביקורות אצלו- זה כבר ללא תשלום נוסף.

ממליצה לך קודם לבדוק בקופה אם יש להם הסדר עם הרופא הספציפי שאליו תלכו כדי לדעת אם תקבלו החזר.

ולשאו אותם איך זה עובד אצלכם

לפי גוגל, פרפופסור לנדאו עכשיו באסותא באשדוד, מנהל השירות באורולוגיה (לא יודעת מה זה)

איך אפשר להגיע אליו פרטי?

תספרי למוקדן את כל הסיפור

הוא התייעץ עם הרב ויפנה אותך לרופא הטוב ביותר בתחום. ממליצה בחום

026442000

יש לי 2 ילדים בני 8 ו-5 שהלכנו לרופא ואמר שצריך את הניתוח הזה

לצערי דחינו ולא התפננו לכך בעיקר כי לא ראינו שום בעיה אנחנו ההורים

והילדים אף פעם לא התלוננו על כך

כמה זה קריטי הענין הזה?

יותר זה עובר בקלות יותר הן ברמה הטכנית והן ברמה הנפשית.

כי ההתעסקות שם לא נעימה בכלל.

תחשבי על ילד גדול שנוגעים לו שם....

אמרתי למעלה בעדינות, הרופא הסביר לנו שזה עלול ממש לפגוע בפוריות

ואז יצטרכו לנתח בגיל בוגר....

וזה שלא ראיתם- אני גם לא הבנתי שיש בעיה עד שהרופא הסב לתשומת לבי

ואז הבנתי שזה שהוא לא מצליח "לכוון" לאסלה זה ההוכחה הטובה ביותר....

איזה בעיה בפוריות זה יכול ליצור?

בהטלת שתן, לדלקות וכו'

מכאן נובע.....

נראה לי פחות מתאים לפרט בפורום פתוח

אם אין השלכות לזה שהפתח צר אז אין צורך לטפל.

לפחות זה מה שאני הבנתי.

(אצלנו זה לגמרי מפריע לתפקוד היומיומי. לא משהו שיכולנו לפספס)

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם אורולוג ולא לסמוך על הפורום או על גוגל.

רק רציתי לומר שלא כזה וודאי שאם לא מטפלים זה יגרום בעיות בעתיד...

אם עשו את הניתוח.

הכל ברצות ה'

אבל מה שבגדר ההשתדלות שלי למען ילדיי- אני אעשה הכל

ועדיף בגיל צעיר כדי שלא תהיה טראומה מיותרת

שהם מצליחים לכוון יפה מאד באסלה

וגם אחרי שהרופא אמר לנו

בדקנו באמבטיה איך זה השתן יוצא

ולא ראיתי משהו מוזר או שונה

הלכנו לפני חצי שנה בערך

ועדין הרופא אמר שצריך

אז פשוט עדין מתלבטים

אולי באמת נקבע תור לאורולוג פרטי לעוד חוות דעת

אז כנראה שאין כ"כ בעיה או שהיא לא כ"כ משמעותית.

אני לא רופאה. אבל זה מה שמאפשר לזהות. גם אצלנו רופא אמר את זה בלי שחשדנו. אבל כשנסינו לגמול הבנו טוב מאוד. לא עוזר כמה הילד מכוון, השתן פשוט הולך למקום אחר...

אולי לקבוע תור טלפוני להתייעצות עם הנתונים הקיימים היום וההשפעה או החוסר השפעה ביום יום ולשאול אם יש צורך בבדיקה או טיפול מעבר. 

הגענו לרופא דרך המכבי. בבאר שבע.

ואחרי זה הוא ניתח אותו גם. באסותא באר שבע. מסתבר שהוא איזה פרופ מומחה.

לצערי לא זוכרת את השם. אולי תחפשי לפי הפרטים שכתבתי.

לא יודעת על איזה טיפול אחרי בנות כתבו כאן. לא זכור לי שום דבר שהיינו צריכים לעשות אחרי. רק לוודא לפני השחרור מהבי"ח שהוא מצליח להתפנות. זהו. לא היינו צריכים לעשות מעבר לזה כלום. רק לבוא לביקורת אחרי כמה שבועות.

ולהכניס מעט את קצה השפופרת לפתח השופכה ולהחדיר מעט משחה

זה גורם לפתח לא להסגר ולחתך להחלים היטב.

ממש מוזר לי שלא עשיתם את זה. זה חשוב יותר מהניתוח עצמו

תוך כדי קריאה חושבת- יש לי ילד מתוק בן 13 תיכף שכבר כמה שנים מתלונן אחת לכמה זמן (לפעמים אחת לשבוע לפעמים אחת לחודש) ששורף לו שם, הוא יוש בשירותים ויוצא לו טיפות ככה בערך שעה -חצי שעה, לעיתים שוכב ואז זה עובר לאט לאט , נראה שכואב לו, מנסה להסיח את דעתו כדי שישכח מזה קצת. פנינו לרופא ילדים לא פעם , בדיקת שתן יצא תקין אז זה לא דלקת אמר שאם אחרי שעה -שעתיים גג זה עובר כנראה נשהו ריגשי וככה עזבתי את זה.

יכול להיות שיש קשר למה שאתם כותבות פה וצריך לבדוק? זה גם די מביך לבדוק כעת הוא כבר גדול

שהיה תינוק היה לו פין חבוי עד גיל שנתיים ואז עבר אם יש קשר

אולי לא סתם העלתם את הנושא הזה שידלק לי נורה אדומה

פרופסור גיא הידש  מעין כרם.

נתן לנו יחס אישי (בציבורי) ענה בזריזות כשהיינו אחרי הניתוח וחשבנו שיש בעיה (והייתה)

ביקר אותנו כל יום באשפוז

נתן יחס של שרפ למרות שהיה בציבורי.

ותתקשרי כל שבוע לקופה, אולי יתפנה תור.

ניסתי לקבוע בקופת חטלין אמרו תור לעדן חצי שנה

היה נשמע לי הזוי במיוחד שלא ידעתי לאיזה פיזיותרפיסטית... זה טיפול רגיש ולא רציתי ללכת לכל אחת.. בדקתי במרכז עדנה שזה מקום של רפואת נשים פרטית וקבעו לי תור פחות משבוע לחכות, ויש החזרים מהסל לידה של הקופה..

אני בכללית,

היה לי מעולה ללכת לפרטי למישהי מעולה, והמחיר לא גבוה אחרי ההחזר

או פלטינום.. לא זוכרת אבל יש לנו את זה. ואז את מעלה בקשה להחזר לאפליקציה עם חשבונית של הפיזיתרפיסטית ו- הופ

מקבלת החזר 😅לזה התכוונת בשאלה שלך?

ביום שישי גזרתי בקושי רב והודעתי חגיגית לבעלי שאם זה יצטרך לקרות עוד פעם עד הלידה הוא יאלץ לשאת בנטל

וגם לאכול בלי להרגיש את הצרבת מטפסת ברגע שסיימתי🤢

אני אף פעם לא יודעת לצפות ממה היא תקרה.. הייתה לי לפני כמה ימים צרבת מפיוזטי!

אני אוכלת יש צרבת

אני לא אוכלת יש צרבת הרבה הרבה יותר גרועה

אין דרך לצאת טוב בסיפור הזה.

בהתחלה הצרבות היו לי מדברים הגיוניים..

עכשיו מכל דבר.

אוכל חביתה עם קוטג וירקות- צרבת

מנשנשת פסטה של הבנות בלי שום דבר- צרבת

מה הלו"ז?

והטאמס כבר לא עוזר. נראה לי אבקש מהרופאה אומפרדקס

וגם תסמונת מיופציאלית ופריצת דיסק עם הקרנה חזקה לרגל ימין... שכמובן מתפרצת כשיש גורם מכביד כמו הריון

בקיצור כיף

בפועל בשלושת השבועות הקרובים

נראה מתי אשבר ואבקש זרוז

לבחילות ולצרבות ולעייפות ולכל הטוב הזה

אני מאוד מאוד מאוד מחכה לסיים עם העבודה שלי

אני לא אוהבת אותה בכלל, נכנסתי אליה שלא על מנת להישאר וב״ה ההריון אילץ איתי להישאר בה

לא מוצאת עוד כיחות נפשיים לקום לעבודה

ויש עוד חודש וחצי לפננ

ממש קשה ללכת לעבודה שלא אוהבים ועוד בהריון

כל הכבוד לך

רופא גסטרו גדול ומומחה הסביר לנו לאחרונה עקב משהו דומה אצל בעלי

שרוב בני האדם יצאו חיוביים לחיידק הזה אם יבצעו בדיקה.

ממליצה לך לברר אולי יש לך בעיות רפלוקס.

זה גורם לסבל רב

אנחנו בסרט הזה עם בעלי

מקווה מקרוב שזה יהיה מאחורינו אחרי שכבר עלינו על זה.

אם אני ילך לגסטרו הוא ישר ימליץ על טיפול

התזונה שלי די מאוזנת (מה שאני כן כבר אוכלת)  תמיד אני שומרת בגלל המעי רגיז אבל עכשיו התופעות ממש הוחמרו

לפני 3 שנים יצא שאין חיידק 

הוא בכלל לא בדק הליקובקטר כי הוא אמר שהסמפטומים שתיארנו לא קשורים לזה.

אז מניחה שדבר ראשון ישאל אותך מה הסמפטומים

ואז הוא עשה לבעלי בדיקה אנדוסקופיה,

הוא עצמו עושה בהרדמה 

וראה שהמצב בושט מזעזע

אז כרגע דבר ראשון מטפלים בנוגדי חומציות

בהמשך אולי יהיה צורך לטפל גם במה שגורם, שזה הרפלוקס.

הלכנו לד''ר גולדין

מקבל בתל אביב וגם בשערי צדק

סובלת ממעי רגיש הרבה שנים ולפני 3 שנים היתה החמרה (גם הרגשתי בחילות/ סחרחורות, הייתי ממש חולה)

לא הלכתי להיבדק

היה ברור לי שזה רק עניין תזונתי

(לא בטוחה שזה גם מה שיכול לעזור לחיידק)

מה שעזר לי:

1. לאכול כמויות קטנות

2. לאכול באופן עקבי אותן כמויות (בין אם יש תיאבון ובין אם אין, כי גם חוסר אכילה תורם לחוסר איזון)

3. לאכול רק מאכלים שלא עושים רגישות (אצלי גיליתי רגישות לסוכרים/ שומנים/ סיבים תזונתיים וגם ככה יש הרבה מאכלים שאני לא אוכלת כמו רוב המזון מין החי)

4. לעבוד על שליטה עצמית גבוהה כדי לא לחרוג באכילת יתר/ אכילת דברים בעייתיים 

לי היה בתור נערה. סבב ראשון של אנטיביוטיקה לא עבד. סבב שני שלקחתי עם איזה כדור אולי מלח ביסמוט? משהו כזה, הועיל. אין סיבה לסבול מחיידק. באמת שאין. גם אם הטיפול קצת אגרסיבי ולא תמיד עובד מיד. כשזה עובד זה לחזור לחיים. אצלי בין הסבבים גסטרו שלח למיליון בדיקות מיותרותתתת. אם זה חיובי אז לטפל. לראות שעובר והגוף משתקם. ואז אם אין שיפור בהרגשה להמשיך בדיקות. לא רואה סיבה לאלף בירורים שכבר יודעים על בעיה.

תרגישי טוב!!! 

מה שכן- קודם כל תקחי אומפרדק ס פעמיים ביום, חצי שעה לפני האוכל.

תורידי כמה שאפשר סוכר, פירות, מטוגנים.

בעז"ה שתראי ישועות!

אם היה רוצה ללבוש מעיל בקיץ אז הגיוני

אבל מכנס ארוך זה לגמרי לגיטימי בקיץ

חלמה שירגיש לא בנוח עם עצמו?

אם יש לו קושי בדימוי גוף זה נושא לברור ועבודה בכללי

אבל בלי קשר למכנס...

אני רואה וגם מקבלת תגובות  כמה הוא מלא בטחון...

אבך לאחרונה כן שמעתי ממנו משפטים כמו

במשפחה שלנו כולם רזים חוץ ממני מאבא ומאמא (?!?!)

(וזה לדעתי הגיע אחרי שמישהי חסרת טקאט שראתה אותי איתו אמרה" וואי כמה הוא לא דומה לכם:

האם בטחון בכללי לא מעיד על בטחון בדימוי גוף??

איך אני מבררת עד כמה יש לו קושי בדימוי הגוף?

ומה אפשר לעשות?

לק"י

יש כאלה ממש דקים.

והיום ממוזג בהרבה מקומות, אז פחות חם.

ובנוסף, צריך לחזק לו את הדימוי עצמי והביטחון.

יש לי ככ הרבה דברים שאפשר להתווכח עליהם עם הילדים שממש לא דחוף לי מה הם לובשים.

לא מרשה בגד עם לכלוך, כל עוד הבגד נקי - שילבשו ארוך בחירה שלהם.

לאחרונה יום אחד הילד החליט שבא לו את הנעליים מהחורף במקום הסנדלים - בחירה שלו שלא חזרה על עצמה.

יום אחד אפילו התעקש ללכת עם מעיל לגן. הלבשתי אותו קצר ושמנו מעיל, באוטו שמתי מזגן חזק ובגן אמרתי לגננת שאני בוחרת את המלחמות שלי אז שתעשה כראות עיניה... 😅 לדעתי תוך שעה שעתיים הוא הוריד

בין בחירה של ילד מתוך רצון לעצמאות, שלרוב תחלוף תוך זמן קצר,

לבין קושי בהסתגלות ומעברים שלא תחלוף מאליה.

אבל האמת שאם צריך לעבוד על הנושא הזה עדיין לא הייתי בוחרת את תחום הבגדים.

יש כל כך הרבה סיבות שילד יתעקש על בגד מסוים, מעבר לרצון לעצמאות או קושי עם שינויים זה יכול להיות ענין של טעם או חוסר נוחות בבגד מסוים (למשל כי בבגד קצר הגוף יותר חשוף למגע עם חוצרים שונים ויש ילדים שזה פחות נוח להם).

אם כבר לעבוד על זה אז אפשר במלא תחומים אחרים - לשנות את צבע הצלחת שאוכל בה - שבאמת אין שום הבדל מבחינת נוחות, לשנות סדר פעולות של התארגנות בבוקר/ערב, ועוד כל מיני

והמחיר של הקיבעון גדול יותר.

אם ילד מתעקש לאכול רק בצלחת אדומה, אפשר לקנות כמה צלחות אדומות,

אם ילד מתקשה להיפרד מבגדי החורף במעבר לקיץ, הוא יסבול מחום. או הפוך, בחורף יסבול מקור.

אצלנו שנה שעברה למשל הילד התקשה להפסיק ללבוש גופיה חמה וסוודר.

ויום אחד שממש מיהרתי הושבתי אותו בכסא עם בקבוק גדול קפוא מהמקפיא ועם מזגן הכי חזק על קור וזה לא הספיק וכשהגענו הוא היה אדום כולו.

אז צריך לטפל בזה וזה תהליך לכן לא כדאי להתעלם כשכבר מבינים את הבעיה.

אם זה משהו חד פעמי שאין לו מחיר גבוה, ובעיקר אם ילד מרגיש שלא נוח לו ויבקש מעצמו להוריד, אז סבבה ממש לזרום עם השיגעון.

אפשר לנסות להעביר מבגד ארוך וחם, לבגד ארוך ודק. אבל גם זה תהליך לפעמים.

יש הבדל בין בוודר בקיץ

לבין מרנס ארוך

אצלי לובשים ארוך גם בקיץ סתם ככה

עז על זה ל5 היתי מתעקשת

ברל מקרה אגב העצה לשי זה לא עקשנות כפתרון

הז יכל להיות צורך נקודתי

אבל אם מודעים לבעיה אפשר למצוא מהלך אחר שיביא לפתרון

אצלי נגיד מה שעבד הז לקחת אותה ליום כיף עם אימא ולקנות לה גלידה ופינוקים וכמתנה נוספת ללכת לחנות בגדים ולקנות לה בגדים חדשים

הדגשתי שלא אקנה מה שלא תרצה ..אבל כן הז צריך להיות ממה שאמא תציע(=בגדי קיץ🫢)

משהו בחגיגיות ובכיף יחד גרם לה לשתף פעולה

וכן עזר לה והיא לבשה את הבגדי קיץ

עם השנים זה עבר לבד

הגדולה שלי פעם הלכה קיץ שלם עם גרביים כי היה לה קשה תחושתית ללכת עם סנדלים בלי גרביים.

לא התעקשתי איתה כי יש לא מעט בנות שהולכות עם גרביים גם בקיץ, אז גם אם אנחנו לא נוהגים ככה - זה ממש לא נורא אם זה מה שהיא מעדיפה.

בקיץ אחר כך כבר לא היתה לנו שום בעיה עם השינוי...

מכנסיים ארוכות דקות בעיני זה דומה. יש הרבה שהולכים ככה כל הקיץ וזה בסדר, אז לא הייתי מתעקשת על זה.

בד"כ בחורף הולכים עם מכנס עבה.

אצלנו כדי לעבור לארוך ודק גם היה צריך תהליך זה לא שבא בקלות אז כבר העברתי אותו לקצר (היה יותר קל גם להמחיש את הקשר קצר-קיץ)

שנה שעברה באמת אחרי שעברנו לחולצות יום חול קצרות, בחולצות שבת הייתה התנגדות עזה חדשה, אז באמת ויתרתי וכל הקיץ הלך עם חולצות שבת שרוול ארוך (ללא גופיה חמה) במקום לעבור לקיץ ואז שוב לנסות לעבור לחורף

כשניסינו נגיד לעבור מגופיה חורפית לגופיה קצרה גם לא הסכים ונעליים בכלל סיוט כי כל פעם שהנעל שונה זה משבר, ואפילו כשקניתי את אותה נעל ורציתי לעבור מהקרועה לחדשה הוא מיד הרגיש בהבדל.

לכן הפעם כשהצלחתי להעביר אותו לסנדלים קניתי עוד זוג זהה ואני מחליפה ביניהם כדי שלא יהיה זוג שחוק וסוג חדש ושניהם יתפסו את המורה של הרגל כדי שנעבור את הקיץ בשלום יחסית.

ועוד היה לנו אירוע השנה, איזה שמיניות הייתי צריכה לעשות כדי למצוא בגדים לאירוע כמו שהוא רגיל אליהם... וכיפה לא חלמתי בגלל להחליף לו, כל שינוי קטן זה סיבה למסיבה..

מההודעה הפותחת זה לא היה נשמע קושי באותה רמה שאת מתארת, והיה נשמע שהעניין זה רק אורך המכנסיים (היא לא כתבה שמתעקש דווקא על מכנסי חורף עבים).

מסכימה שבמצב כמו שלכם יש דברים שכן נכון להתעקש עליהם.

כי היא תיארה דילמה שבין קושי בהסתגלות לקושי בדימוי גוף ולא התייחסתי לדילמה הזאת בכלל.

הגבתי באופן כללי שיש סיטואציות שבהם לא נכון לזרום עם הילד על התעקשות בבגדים אלא לגבש תהליך שייטיב עימו מתוך ראייה להמשך.

ייתכן שגם מסיבה שהפותחת תיארה לא הייתי משלימה עם זה, לא בגלל שארוך ודק זה נורא ללכת עם זה בקיץ, אלא כי בעיה בדימוי גוף לא פותרים בעזרת הסתרת הגוף,

אבל זה באמת שאלה אחרת כבר.

אפשר להעלים מהארון ולקבוע עובדה

זה לא משהו שהגיוני לתת לילד

לעומת זה מכנסיים ארוכות נתתי לילד ללבוש בקיץ כשהוא רצה

אין הבדל גדול בין קצר לארוך כשהבד לא חורפי

על חיזוק חוזקות אחרות וחיזוק הביטחון העצמי.

תוך כדי ירידה במשקל אם זה חשוב לכם.

(אני נולדתי שמנה וכנראה אשאר שמנה וזה לא מפריע לי, לא יודעת אם קשור)

שילבשו מה שרוצים

כל עוד זה לא קצר בחורף

או פוטר בקיץ חםםםם

שיפתחו ארון ויקחו

או שנותנת כמה אופציות

פעם אחת הבאתי לה אקמול כי כאב לה.
ועבר ב"ה כלא היה
עוזר להרגיע- טחינה גולמית למרוח על האפטה.
ולא לאכול דברים עם חומציות...

אגב כשהגיע לשיא והכי כאב לה, אחרי מעט זמן כבר חלף.
אז כנראה את בהחלמה...

תבקשי מרשם מהרופא.

זה הדבר היחיד שעזר אצלנו.ולעוד מסביבי.ממליצה בחום

ואמרו לי שגם למרוח טחינה גולמית על זה עוזרת.

ובידיים מלאות בעז"ה

מקווה שאני מדייקת בשם, זה היה לפני כמעט 3 שנים. הייתה אחלה לדעתי.

שקיפות עשיתי באזור אחר בארץ (עברנו דירה באמצע ההריון) אז לא רלוונטי. וסקירה מאוחרת אני לא זוכרת, אשתדל לבדוק לך. 

כן, היה לי כזה וזה אכן רק משבוע 14. בעיניי זה טוב בעיקר להתחלה שעוד לא ממש מרגישים תנועות וככה אפשר לבדוק שבאמת יש דופק ותנועות.

וגם בהמשך במקרים שסתם פתאום לא הרגשת וכו..

זה שולח לרופאים והם במידת הצורך מתקשרים אם היה משהו חריג בבדיקה ששלחת, לי זה קרה רק פעם אחת..

רק תוודאי שיש לך חיבור מתאים למכשיר .

בהצלחה

שבשבועות הראשונים פחות סכנה שהעובר ידבק, ואם העובר לא נדבק אז לא אמור להיות משהו מדאיג במיוחד.

וגם אם הוא נדבק להבנתי לא בכל מקרה זה סוף העולם.

שיהיה בבריאות ❤

תבדקי מתי הפעם האחרונה שבדקו לך את זה והיה שלילי.

את כבר בשלב יחסית מאוחר בהריון, אם נדבקת לאחרונה זה הרבה פחות מלחיץ. רק אם נדבקת ממש בתחילת ההריון או טיפה לפני זה יותר מלחיץ, וגם אז רוב הסיכויים שהכל בסדר.

שלב א - תנשמי

שלב ב - תבדקי באתר של הקופה, מתי פעם אחרונה בדקו לך cmv והיה שלילי.

שלב ג - תקבעי תור לרופא זיהומולוג, עדיף כזה שמומחה לcmv.

מוזמנת גם לפרטי אם צריך, נדבקתי בהריון, בשליש שני, וב"ה הכל היה בסדר גמור.

בעז"ה גם אצלך!

קודם כל, גוגל אומר דברים נוראיים, עדיף לעזוב את זה (זה קשה, אני יודעת).

זה יכול להיות מאוד שונה ממקרה למקרה.

בהנחה שמדובר בהדבקה ראשונה שלך - ככל שנדבקים יותר מאוחר, יש יותר סיכוי שהעובר ידבק, אבל פחות סיכון להשלכות בעייתיות.

מה שצריך לעשות זה ללכת לזיהומולוג טוב, שינתח לפי התוצאות מתי היתה ההדבקה ולפי זה יחליט מה כדאי לעשות. לפעמים נותנים תרופה לאישה, שולחים לעוד בדיקות כדי להבין אם יש נזק לעובר וכו.

אם את באיזור ירושלים - פרופסור יחיאל שלזינגר בשערי צדק מומלץ מאוד. באיזורים אחרים כדאי לברר (אולי בנות פה ידעו להגיד או שתשאלו במכון פועה).

במקרה שלי - נדבקתי בשלב יחסית מאוחר (גיליתי בערך באותו זמן כמוך ואמרו שזה חדש), עשיתי עוד סקירה שלא מצאו בה כלום ואחרי הלידה בדקו את הילדה וראו שהיא אכן נדבקה. מאז היא עברה כל מיני בדיקות ואנחנו במעקבים לראות שאין נזק וב"ה אין. מטופלת תרופתית ליתר ביטחון. זה כאב ראש, אבל ב"ה אנחנו שמחים שהיא מתפתחת מצוין ומקווים שכל הסיפור יסתכם במירוץ הבדיקות הזה בלבד...

שולחת לך כוחות, זה באמת מלחיץ.

אבל חשוב לדעת שזה ממש לא חייב להיות נורא כמו מה שכתוב בגוגל (וכמו מה שרופאים חסרי רגישות יכולים לפעמים להציג רק כדי לכסות את עצמם שהם הסבירו לך הכל)

גם לי גילו שהיה במהלך ההריון, וואוו איך הלחיצו אותנו... מה כבר לא דמיינו.... 

ובסוף נגמר בכלום ברוך ה'!! 

עשינו עוד סקירה מעמיקה יותר שאמרו שהכל תקין, מי שפיר בחרנו לאחר יעוץ שלא לעשות לא שווה את הסיכון ממילא אין מה להועיל, 

אחרי הלידה בדקו במי שפיר ואמרו שאין הדבקה, למרות זה בדקו קצת יותר לעומק את הילוד, ובזה זה נגמר... 

אולי בבדיקת שמיעה בילדות ציינו את זה גם.. זהו. 

מקווה מאד מאד שגם אצלך בעזרת ה' יגמר בטוב.

ועדיף בלי ללחץ למלחיצים, כי תראי איך סיימנו בטוב (הילד חגג בר מצווה לא מזמן) ודיברנו איתנו כבר על הפלות ומה לא....... 

רק בריאות בעזרת ה'

אז מראש אומרת שצריך הרבה כוחות

גם לנו השתבש השינה ביום/לילה, חוסר תיאבון, בכי, נודניקית ןאי שקט הכל מהכל.

היה חום למחרת וירד, אחרי 10 ימים היא העלתה חום ממש ממש גבוה אחרי יומיים נסענו למוקד וגילינו דלקת ריאות.

ב"ה כל התופעות האלה עברו אחרי שבןעיים וחצי בערך

אם משהו לא נראה לך תמיד עדיף להיבדק.לנו אמרו החום (אחרי 10 ימים) כתוצאה מהחיסון ואין מה לעשות חוץ מלתת אקמול, התעקשנו על בדיקות ובסוף גילינו דלקת.

אבל כן, בגדול התופעות האלה עד שבועיים בערך.

אוטוטו הכל מאחוריכם 🙌

סיוט החיסון הזה

כנראה לתינוקות יותר רגישים זה בכלל קשה

כי לא זכור לי ככה אצל הקודמים

והם גם היו תינוקות שבאופן כללי לא חלו הרבה

והקטנן עכשיו מאוד רגיש מאז שנולד

והתופעות מגיעות אחרי שבוע-שבועיים. סיוט גדול!

עכשיו חברות המליצו לי לפצל, אבל אני ככ לא מבינה בזה שבסוף נתתי הכל ביחד. במפתיע, ב"ה הוא הראשון שלי שעבר את זה יפה. אצל כל השאר היה קשה מאוד!!

בהצלחה!!

ועוד אחד שהיה באיחור

משהו לדלקת ראות

שקיבל בעבר מנה ראשונה ולא עשה כלום.

הוא עדיין לא חזר לעצמו

כנראה מחר אלך איתו לרופאה כי התחיל גם להתשעל וזה קצת מחשיד אותי (היה לו בעבר דלקת ראות שגילו רק אחרי מלא זמן)

התופעות לוואי באמת עד שבועיים.

לבייבי שלי אחרי החיסון של גיל חודשיים היה שבוע חוסר תאבון ואי שקט.... וזה חיסון קל יותר

אבל

אם את לא רגועה תלכי לרופא

כי זה באמת כבר הרבה זמן.

אין לו חום חוץ מפעם אחת שעלה החום וזהו

אבל הוא נראה חלש כזה, בלי תאבון, בוכה מכל דבר..

ואם משהו לא נראה לך תתעשי על בדיקות , בלי התעקשות מצידי לא היינו עולים על הדלקת. 3 רופאים נפנפו אותנו בטענה שזה יכול להיות מהחסון

אולי זה סתם מהחיסון אבל אין לדעת

עדיין בלי תאבון

ויותר עייף

עשינו ספירת דם נראה שהכל בסדר ב"ה, רק הברזל בגבול.

קשוח.

תודה על ההתעניינות ❤️