פורום הריון ולידה (עמוד 2170)

מציעה לנסות לחפש יד שניה. יש עגלות יד שניה במצב מצויין.

לנו יש את הטאי טאי ואנחנו ממש ממש מרוצים ממנה!!

קנינו בנוסף אליה גם סלקל של ג'ואי עם מתאמים - אבל זה ממש לא חובה אם אין צורך.

 

האמבטיה של הטאי טאי מרווחת ונוחה. וגם הטיולון שלה מושלם ממש!!

אנחנו קנינו בלי אמבטיה ובלי סלקל (לא ראינו צורך בסלקל ואמבטיה הרגישה פחות רלוונטית כי ילדתי בקיץ), עלתה למיטב זכרוני 999 ש"ח, מגיעה על כיסוי רגליים, תיק עגלה, מגש ומגן ראש כזה לשלב הניו בורן. לדעתי ממש משתלמת.

אמבטיות.
דברי איתי בפרטי

אני רוצה חדש אז נראה לי שלא ארצה, אבל אחשוב על זה. השאלה אם בכלל את מהאזור. תודה!

אשלח לך תמונות. מהמרכז

ואין לי איך. תודה רבה!

אכתוב לי את כל ההמלצות.
ואיפה קונים את העגלות האלה?

יש להם מגוון עגלות, את יכולה להתרשם מהאתר שלהם.
אנחנו קנינו שם סיטי מיני 2, ממש מרוצים.
אבל אין לי מושג מה המחיר😅

וגם השירות שלהם מעולה. יודעים להמליץ על מה שמתאים לדרישות, אבל בלי לחפור או ללחוץ לקנות..

אנחנו קנינו שם טיולון ומאוד מרוצים!

אמבטיה+טיולון עלו לנו 2000.

במוצצים

החלוקה בגדול היא כזאת-

עגלה יציבה חזקה מסיבית עם אמבטיה גדולה- ולרוב יותר כבדה..- זה באמת כמו הפג פרגו והאינגליזינה
שהן סבבה
פשוט תלוי אם מתאים לך לשימוש- עליות,מדרגות או מדרכות ישרות ..

ויש את היותר קלילות שהן באמת נוסעות חלק וכיף, פחות גדולות באמבטיה ,גלגלים לא גדולים ..והן גם סבבה ממש אבל לא לדרכי עפר וכאלה-
בוגבו בי, סייבקס מיוס וכדומה-אבל הן יקרות -ביד שניה תמצאי מלא בזול

יש גם אחלה עגלה- ספורטליין סיילו נוחה לשימוש וקיפול וקלה וגם יציבה

וגם סיטי מיני- קלאסית כזאת- יציבה עמידה לשנים ומתקפלת בקלות.

לכי לחנות ותתיעצי עם המוכר

מבחינתי היא עשר ממש אוהבת אותה
ומתעללת בה אגב גם במדרגות ודרכי עפר והיא כמו חדשה

אבל בהגדרה היא פחות מסיבית כמו הפג
ולכן אני אוהבת אותה
כי היא קלה ממש אבל כן יציבה

האמבטיה שלה בעיני סבירה
לא קטנה ולא גדולה

אני אהבתי עגלה של פאמפ אנד מאמס שנראית ממש טוב, אבל אם את צריכה רק אמבטיה הייתי הולכת על אמבטיה גדולה שתחזיק לך כמה וכמה חודשים-
ואם יש ילדים בהית אז חשוב מאוד- יציבה !! שלא כל ילד שמנסה לטפס העגלה כמעט נופלת
(כמובן שלחנך לא לטפס בלי קשר...)

אני אוהבת גם את האמבטיה של אינגליזינה

במיוחד אם יש עוד אחים שעלולים לטס על העגלה..

לדעתי באמת אינגליזינה וסיטי מיני (4 גלגלים) יציבות וטובות, זה העגלות שאני מכירה, אולי יש עוד בסגנון.

כי היא נורא גבוהה

אבל הטיולון אכן מעולה

אז לדעתי גם יותר יציבה.
(ולדעתי גם עגלה יותר יפה)

עורכת לי רשימה של כל מה שכתבתן.
ועם זה אלך לחנות בע"ה.

צריכה לחשוב מה חשוב לי, אז תודה על הנקודות שהעליתן.

יש לך אפשרות לנצל ימי מחלה כדי לצאת לחופשת לידה עוד לפני הלידה?
או להוריד עומס בעבודה?
סוף הריון זה קשה, וצריך יותר נחת.

אני לא עובדת הרבה, אין לי מה להוריד מעבר. ואין לי ימי מחלה כרגע. כל דבר שיש לי בחיים בפני עצמו הוא לא רציני, עיקר הקושי זה עצם הצורך להמשיך לתפקד ביומיום, והשילוב של הדברים ביחד (לא מבינה איך מי שעובדת משרה מלאה שורדת בשלב כזה)

כלומר, קל לכצוב קשה לקיים, אבל שזה יהיה לך בראש.

זה ממש כבד לסחוב תינוק במשקל של 2.5 קילו (לפחות) ועוד המשקל של כל שאר מה שיש ברחם.
זה לגמרי משנה את מרכז הכובד של הגוף, זה לגמרי מקשה להתכופף ולעשות הרבה פעולות אחרות. ובאופן כללי הגוף יותר כבד.

רשמית אומרים שהיריון זה לא מחלה. אז מעבר לעובדה שאצל לא מעט נשים זו אכן מחלה, סוף ההיריון הוא שלב לא קל, ואת לגמרי "חולה".

ולגבי חוסר העשייה, אני ממש מבינה אותך.
לא יודעת אם יעזור לך, אבל אולי שווה לנסות לצאת לשבת על ספסל בחוץ. השמש יכולה לעזור למצב הרוח.

היום באמת הייתי יותר בחוץ וזה ממש עשה לי טוב. הלוואי שאני יצליח להזיז את עצמי יותר.

מחפפים
בוכים
מתפללים ללדת כבר
פיצי פיצי צא החוצה
ואני עוד ילדתי עד עכשיו ב37-38 לא יודעת איך אלה שיולדות ב41 מחזיקות מעמד

אבל מי שואל אותנו...

ממליצים לקיים יום כן יום לא.. כדי שהזרע יספיק להצטבר מחדש.
אבל זה לא מחייב יש הרבה זוגות שקיימו כל יום ועדיין נקלטו. אז לשיקולכם..
נניח והבדיקה יוצאת חיובית (2 פסים חזקים) ביום רביעי, אז תקיימו בשלישי, חמישי ושישי..
מומלץ גם שהגבר יאכל הרבה שום זה מרבה את הזרע ואת האיכות שלו (ככה שמעתי)
בהצלחה

לגבי תדירות יחסים- הזרע איכותי יותר כשעושים פעם ביומיים. תכל'ס לזרע יש אפשרות לשרוד בגוף האישה 72 שעות, והביצית שורדת 24 שעות, אז פעם ביומיים מכסה את זה מבחינת נוכחות מוכנה של זרע בזמן הביוץ.
לגבי תנוחות יש מי שממליץ ויש מי שלא, תכל'ס בהזרעות היתה בעבר הנחיה לנשים לשכב 20 דקות, היום הן הולכות מיד הביתה..

אין לי נסיון מעשי בשמ"פ ולכן את שאלות הפסים משאירה לאחרות

אין לי מושג כמה זמן את מנסה, אבל אחרי למעלה מחצי שנה/ שנה של נסיונות (תלוי בגיל), אפשט לנסות לברר באופן רישמי יותר אם יש בעיות פוריות.

עובד. לכל מי שהמלצתי כפי שהמליצה לי מומחית.

אם אין בעיות, זה יקרה מתישהו בחצי שנה-שנה הקרובות, גם אם לא תרימי רגליים וכל שאר ההמלצות המקובלות...

לא מאמינה ב"לעבוד על זה".
חבל על הזמן האינטימי האותנטי, הפשוט והטבעי.
חבל להכנס למוד של עבודה/משימה...

הייתי מציעה לנסות להגיע קודם לשלב בו את נהנת באמת מלהיות ביחד, ורק אחכ להתחיל "לעבוד" על זה.
אישית, יכולה לומר שבשבועות הראשונים של ההיריון ממש ממש לא רציתי להיות יחד, וגם בשבועות הנוכחיים (כרגע אני שבוע 28) אין לי הרבה מאוד חשק ולעיתים כואב לי אחכ.

זה מהניסיון האישי שלי. קחי מה שמתאים לך.

ומוסיפה עוד נקודה-לפי מה שכתבת נראה שהתחתנת ממש לא מזמן. תזכרי שיחסים צריכים להיות כיף ולא רק משימה להביא ילדים, אז מציעה לא להתרכז רק במתי כדאי ואיך כדאי ואם יש הריון החודש או לא וכו' אלא בכיף-מה עושה לך טוב ומה עושה לבעלך טוב, איך אתם נהנים ביחד. (וזה נכון בכלל, לא רק לעניין היחסים)

לי זה נראה ממש לא נוח, פשוט הנחתי כרית מתחת לאגן ונשכבתי עם הרגליים מקופלות לכיוון החזה לאיזה עשרים דקות. אחרת הרגשתי פעלולנית בקרקס. בהצלחה!

פשוט היה נראה לי הגיוני לחכות 20 דקות או חצי שעה, לא כי אני מבינה גדולה בתחום. אני אישית כן הלכתי להתפנות כשקמתי, למנוע דלקת.

אני מזמינה באלי אקספרס. פעם שעברה הזמנתי 2 חבילות של 20
ועכשיו נגמרו הזמנתי חבילה של 50
תכתבי שם בדיקות ביוץ וזה יראה לך

יש מישהי שיודעת לתת לי מענה למה שכתבתי? תודה

מניסיון ארוך טווח , זה באמת מוזר שהקווים ממשיכים להישאר כהים, הם בדרך כלל נעלמים יום אחרי ..ולעיתם חוזר קצת יותר כהה לפני מחזור..

 

זו בדיקה חדשה שניסית? אולי סוג הבדיקה הזה..

זה נורא תלוי מה רמת הכהות של הקו

זה היה שווה לקו השני ואז ירד קצת ? או שמעולם לא היה אותו צבע?

כי אם לא יכול להיות שאת עדיין בדרך לביוץ

 

 

היה שיא שירד אבל לא ירד לגמרי

וגם הייתה הפרשה כמה ימים לפני השיא

לא לא בדיקה חדשה, אותה חברה הכוונה אני קונה כבר כמה חודשים (חבילה ירוקה של לייף)

משתמשת בהן מאז שמנסה

מה שכתבת, זה מה שקרה לי בחודשים עברו, שהפס נעלם יומיים אחרי כר לא היה פס

עכשיו, עדיין יש, לא חזק כמו בביוץ, אבל חזק כמו יום יומיים לפני השיא (מבחינת החוזק שלו)

היה שיא, שיא שהפס בדיקה היה יותר חזק מהבקרה, כמו כל חודש אצלי

לא נתקלתי במקרה כזה בעבר..אבל ממש מעניין

 

 מקווה שמישהי אחרת תועיל

אני אישית אף פעם לא הצלחתי למצוא את הביוץ עם הבדיקות. אז לא יודעת איך לעזור. נכנעתי והלכתי למעקב זקיקים

הביוץ יוצא לי בין היום ה13-15 לערך מהסתכלות אחורה

אם מתאים לך לענות..
איך זה עובד מעקב זקיקים?
בהנחה שאין לי מרפאה ליד הבית אלא במרחק נסיעה של 40 דק'- צריך להפסיק לעבוד? לאחר באופן קבוע? או שאולי אני צריכה לחשוב על מעבר דירה? אני שואלת ממש ברצינות כי לא יודעת איך זה מסתדר אחרת..
אני יודעת שזה השלב הבא שלי אם לא אכנס להריון וממש בלחץ מהעניין..

אז יש כמה אפשרויות.
אם עושים גם א"ס וגם בדיקות דם חייבים בבוקר וזה באמת קשה. את זה איכשהו תיזמנתי לזמנים של חופשים.
אבל אם זה בלי טיפול ורק רוצים הערכה איפה נמצאים במחזור אפשר לעשות בדיקה ביום שישי ופעם אחת באמצע השבוע.

אם רוצים רק למצוא ביוץ בלי טיפול אפשר לנסות רק עם א"ס ואז אין בעיה לעשות אחרי הצהרים. עשיתי את זה ככה הרבה זמן.

לנשים בטיפולי פיריון יש זכות לכך וכך שעות היעדרות מהעבודה.

ומי שנותן לזה הפניה זה רופא נשים או פוריות? בהנחה שעוד לא רוצה טיפול אלא רק לדעת אם מבייצת ומתי?

לא יפנו אותי ישר לרופא פוריות?
והטכנאית אמורה להגיד לי את המצב או שאני צריכה להיות בקשר עם הרופא נשים לגבי זה?

שאת מתקשה לזהות ביוץ לא תהיה בעיה והיא תיתן לך הפניה. אבל לא בטוחה אם זה מפרק זמן מסויים שלא נקלטים או שלא.
והטכנאית אומרת לך מה המצב, מה הגודל של הזקיק ואיפה בערך את בתהליך, בשביל זה לא צריך רופאה.

הבעיה שאין לי רופא נשים קבוע
כ"כ רציתי שיקרה מעצמו אבל כנראה צריך להוסיף השתדלות..

רופא פוריות, הפלוס שלו הוא שמעבירים אליו את התוצאות והוא אומר מתי לבדוק שוב.

אם זה רק מעקב בעיני אפשר ללמוד את פירוש הערכים לבד ולהבין לבד. ואז אפשר רופא נשים

אבל אם תגלי שאת לא מבייצת רופא פוריות יכול לבקש שתעשי שוב מעקב תחת פיקוחו...

זה א"ס וגינלי רגיל ובו רואים את הזקיקים
פשוט את באה בתדירות לרופא הנשים שלך.. לא סרט מורכב.. לי בדקו מספר פעמים במסגרת בדיקה שגרתית בסמיכות לביוץ..

נראלי יותר נוח לי במכון.. תודה

אפשר לבקש שתרחיבי על שעות היעדרויות מהעבודה למי שמתחילה טיפולי פוריות?

תחפשי באתר כל זכות
אבל אני יודעת בוודאות שיש זכויות להיעדר וכו

או שהבדיקות לא טובות

לפני 3 ימים
והבדיקות בסדר, משתמשת בהן כל הזמן

כדי שיהיה ביטוי של עוצמת פס.
יכולה להגיד על עצמי שלי תמיד יש 2 פסים, גם לפני המחזור כשלא אמורה להיות עליה בהורמון, ואפילו פס שני די בולט כמו בתמונה שלך. זה קורה כי תמיד יש לנו את ההורמון ובביוץ הוא פשוט עולה...

סתם כדי לדעת מה זה אומר
כי הפס אמור באמת להחלש משמעותית אחרי ביוץ

מקלונים זה לא מדע מדויק
במיוחד כשהפס ממשיך להיות חזק

והוא אמר שיהיה בימים הקרובים
אני יודעת מתי אני בביוץ בלי שום קשר.. הפרשות.
היה לי ביוץ
וודאי

שבוע זה כלום זמן להתרגל...
זה סוג של אובדן שעברתי, פרידה, ברור שתהיי מדוכדכת.
תני לעצמך קצת זמן להתרגל. (אפילו הרבה) עוד חצי שנה - שנה אם תראי שממש את לא מצליחה להתרגל - אתם יכולים לשקול מחדש אם לעבור חזרה לשרון, ולהשכיר או למכור את הדירה.
חזקה את מתכוונת מבחינה דתית?

תודה על התגובה המעודדת 🌸
בעלי מת על התחושה של המושב, והשקט..
ממש אוהב את זה,
אני מתגעגעת לאזור השרון, שיש שפע
של בתי קפה, מרכזי קניות והכל במרחק הליכה

יש לכם רכב? עיר במרחק של עד 20 דקות?
כדאי להתחיל להכיר ולהתיידד איתה.
גם אם זה מרכז מסחרי קטן... ולהתרגל לזה שמרחקים של מושב מול מרחקים של עיר זה פשוט משהו אחר.. (אני מתה על זה..)

מעבר דירה זה משהו שיכול ממש לטלטל בן אדם תני לעצמך זמן להסתגל ותתרכזי בדברים הטובים בע"ה לאט לאט יהיה יותר קל ואת תתרגלי למקום ותלמדי לאהוב אותו
ברגע שתתחילו לחוות בו חוויות טובות וכיפיות המקום יתחבב עליך יותר ויותר אז למה שלא תעשו לעצמכם איזה ערב כיפי בבית או תחפשו מקום כיפי בעיר להסובב בו
בהצלחה ❤

אנשים טובים יש *בכל מקום*
אנשים ששווה להכיר יש *בכל מקום*.

אופי של מקום מרוחק יכול להיות הרבה יותר חם, חברתי ותומך מאשר בעיר הגדולה
תני לזה צ'אנס

מעבר זה ממש קשוח. לדעתי תנסי לשחרר ולזרום חצי שנה לפחות. קודם תתרגלי. תחווי את השינוי. ואז תנסי להתחבר ותראי מה קורה אחרי כמה חודשים. אפילו שנה. ממש הגיוני מה שאת מרגישה כרגע. אבל זה פשוט לא הזמן להחליט לשום כיוון. המון הצלחה!

עברנו מרחוב לרחוב באותה עיר .
מרגישה את ההבדל .
וזה כואב ועצוב לי .
וכרגע אפשרות של מעבר רק קיץ הבא ..

אין לי עצות .
זה מבאס .
זה מאתגר .

ובעיקר אני מקווה שה' יביא לנו אור . כי זה באמת התמודדות לדעתי

בעלי לא מצליח להבין למה בכלל יש להתגעגע?
לעומס של הרכבים? לזה שגרים בצפיפות? לפקקים?
הוא אומר לי כל בוקר: ״תראי איזה שקט, איזה נוף..
אני מת על המרחבים״.

נראה לי שגם עליו זה פחות משפיע כי הוא מימלא נוסע די הרבה במהלך היום לעבודה.. אני עובדת מהבית, ומסתובבת רוב היום עם הקטנה בסביבה הקרובה וקשה לי שאין כרגע כלום..

לגבי מי שכתבה שאנשים טובים יש בכל מקום-תודה שכתבת את זה, האמת שהצלחת לעודד אותי 🙏🏻 כי אני מרגישה קצת במשבר כרגע.
יש לנו רכב, ואין בעיה ליסוע.. פשוט הידיעה הזו שלכל מקום אני צריכה לנהוג לפחות חצי שעה מעט מתסכלת אותי.

למרות שצריך לזכור שלוקח זמן להתרגל למקום חדש

עם זאת זה לא חייב להיות הרצון שלך מול שלו יש עוד מקומות בארץ שיש בהם מרחבים ואוכלוסיות שיותר מותאמות לאופי שלך
אף אחד מכם לא צריך להרגיש חנוק במקום המגורים שלכם
וזה לא משנה אם הצד השני מבין או לא מבין את הקושי, עצם זה שקיים קושי חשוב שהוא יקבל מענה (בין אם במעבר ובין אם בהשארות אך נתינת מענה להרגשה בדרך אחרת)
התעלמות או הקטנת ההרגשה יכולה לגרום לתסכול וכאב שיכול להתפוצץ עם הזמן

בהצלחה בתהליך הבירור שלכם!

1. בין 8 ל9 (בערב)
2. שלשה חודשים
3. די מהר מאז שנולד, לא זוכרת בדיוק.
4. מההתחלה

כותבת מה אנחנו עשינו ועבד לנו.
מהרגע שהוא נולד, דואגים להפריד בין יום ללילה.
ביום יותר משחקים ומדברים, בלילה לא מדברים ולא משחקים. רק מניקים, בחושך ואחרי שמסיימים מחזירים לישון. בהתחלה באמת לוקח יותר זמן לחזור לישון, וצריך לחכות לגרעפס, החלפת טיטול. אבל די מהר הוא התרגל, הפסיק לעשות קקי בלילה ונכנס למחזוריות של יום ולילה

את מונעת שינה משעה מסוימת אחהצ?

אני לא חושבת שזה נכון, לפעמים יוצא שהוא לקראת הערב כבר לא רוצה לישון, או נגיד אם הוא אכל ב17, אני אשאיר אותו ער עד ההנקה הבאה ואז אשכיב ללילה. אבל ההנקה תהיה אחרי שעתיים וחצי נגיד, ולא שלש שעות.

אבל הוא עוד באמת קטן, אולי בהמשך נחליט כן למנוע שינה, אבל כרגע הוא ישן טוב גם ככה.
הוא קם לאכול בערך 3 פעמים וחוזר לישון מיד.
מתעורר בסביבות 6 וחצי - 7

1. משעה 19:00 פלוס מינוס היו קמים לקראת 3:00 בפעם השנייה.

2. עכשיו היא שנה + אבל אני מדברת שהיא הייתה קטנטנה.

3. מההתחלה ממש , בהתחלה חשבתי שצריך להעיר אותם כי היו ישנים תמיד 6 שעות אבל האחות אחרי שבועיים בביקור של טיפת חלב אמרה לי להניח להם.

4. מההתחלה.

 

דואגים לאווירת שינה, מחשיכים את הבית ועושים טקס שינה (אני עושה ממש מגיל 0).

מקלחת, שיר קצר בזמן שמתלבשים ובקבוק (שאוב).

למה שאוב? כי אני הרגשתי שלפני השינה הם אוכלים ככה יותר (פחות מאמץ) וגם ככה בעלי היה נותן וזה היה הרגע שלהם ..

 

הקפדתי על סדר יום מגיל 0 ..

בוקר בנחת בבית

שנת בוקר 

טיול..

שנת צהריים..

והייתה גם שנת אחר הצהריים תמיד לקראת 16:00

 

בהצלחה

בהגדרות שלך כמובן, עם הנקות וזהו.

בגיל חודשיים נראלי עדיין היא התחילה את הלילה התייחסת מאוחר, ב23-24, אבל הייתי בחופשת לידה והצלחתי להשלים שינה בבוקר..
בהדרגה היא הקדימה ל21, ועכשיו ב"ה כבר באיזור 18:30, מאז שהתחילה את המעון (3.5 חודשים) (אני חושבת שזה בגלל שגם אני כבר לא יכולה לוותר לה בבוקר ומעירה אותה להנקת בוקר ואז התארגנות ויציאה וכו...)

2, 3, 4 כבר עניתי

וחא מונעת שינה, לפעמים נרדמת קצת באיזור 17-17:30, היא עדיין תישן יחסית בזמן, באיזור 19:0 גג

בהצלחה

נרדם סביב 20-21
יכול להתעורר להנקה ואז להשאר ער למשך שעה ואז לחזור לישון באזור 22 ולקום רק להנקות במהלך הלילה.
יכול גם להרדם באזור 21 ולקום רק להנקה הבאה או אפילו לדלג על ארוחה ולקום באזור 2 אבל זה לא קרה כבר הרבה זמן.

בן 3.5 חודשים

זה ככה בחודשיים האחרונים אחרי שקראתי את הלוחשת לתינוקות והתחלנו להרגיל סדר שינה

זה בדיוק הזמן להתחיל ולהקנות הרגלים. בספר הלוחשת לתינוקות זה ממש מוסבר בצורה טובה וברורה.
מה שכן תמיד יש שינויים כמו שתראי בשרשור אחר שאני פתחתי אתמול, זה משתנה בין תקופות של חולי, שיניים, שינויים, גזים ועוד😅

1. 18:00-19:00, מנסים לכיוון 19:00. מתעוררת ב 5:30-6:30
2. תשעה חודשים
3. מגיל חודשיים בערך, אבל לפני החלפת השעון זה היה 17:00-18:00 (לא גילינו לה שהחליפו 🤭)
4. מגיל 0 הפרדנו בין יום ולילה, אבל היא די הרגילה את עצמה. היא התחילה להרדם עצמאית בגיל חודשיים בערך אז אין לי טיפים. טקס שינה התחלנו רק בגיל חצי שנה בערך.

בס״ד

1. השכבת לילה בין 18:30 ל-20:00, ע״פ סימני עייפות.

2. 3. ו-4: מגיל לידה. עושים טקס אמבטיה וטקס שינה *שונה* מטקס השינה של שנות היום, כדי שיהיה ניכר לו שזה שונה. האמבטיה עוזרת לתינוק לעשות את ההבחנה.
עוד משהו: כשהוא מתעורר משנת יום, לדבר איתו בהתלהבות, לשיר לו וכו׳. בלילה, החל מהרגע שאת משכיבה אותו, להתייחס לכל פעם שאת ניגשת אליו בכמה שפחות עניין ולשמור על סביבה שקטה וחשוכה כמה שניתן. זה גם מלמד אותו את ההבדל בין סוגי שינה שונים.

בהצלחה דבורית ♥️♥️

בזמנים הטובים זה היה 8 בערך,
כרגע הלילה כאן מתחיל ב10 😬

מנסה לחשוב אולי חלק מזה שהיא נכנסת לשנת לילה ככ מאוחר זה כי עד עכשיו עם כל הסגרים וכו גם קמנו מאוחר
הייתי משלימה שעות בבוקר
עכשיו זה מפריע לי כי אני קמה לארגן את הקטנים לגן
מנסה להבין איך אני עוזרת לה להבין שבבוקר ערים ובלילה ישנים 🥴
גם בהתחלה היה לי ממש נח שהיא היתה מתחילה את הלילה רק בחצות, הייתי מחכה לבעלי שיחזור ממשמרת ערב וממילא ערה. היה לי נח שהיתה נרדמת קרוב לזמן שאני הולכת לישון ןאז יש לי יותר שעות שינה רצופות.

יש לכן רעיון לצעדים קטנים שאתחיל כדי להקדים את שנת הלילה שלה?
כמה כללי אצבע נקודתיים שאפשר להתחיל שינוי?

אולי תנסי מקלחת סמוך לזמן השינה הקרוב , אני בהתחלה הייתי מקלחת ומרדימה רק באזור 22-23 ואז נפל לי האסימון שאפשר הרבה יותר מוקדם ולא חייב ככה לגרור אותו סמוך לשעת השינה שלי כי אפשר להרוויח עוד שעות שינה בשבילו ונחת בשבילי לעיסוקים השונים.
אם היא עוד נראת ערנית אז תתני לשחק קצת עד שמתעייפת ואם כבר עייפה אז תשכיבי במיטה עם אור חשוך .
כשמתעוררת לאכול אז להאכיל בחושך ובשקט, אם היא לא חוזרת לישון ישר אז אפשר לתת לשחק קצת בלול אבל לא בחוץ כדי שתזכור שלילה ולא תתעורר יותר מידי
זה מה שאני יכולה להציע ממעט הנסיון שלי

הוסםנו גם טיול במהלך היום קצת לקראת שקיעה כדי לעשות הבדל בין האור של השמש לחושך של הלילה , אמרו לי על זה כל מני דברים על האינזימים שיש באוויר שעוזרים לגוף לסדר את השעון הביולוגי שלו... וגם טיול זה כיף ומעייף

קמים לא מאוחר מ7:30. ואז זה מקדים את שנת הלילה.
ממליצה מאד לרכוש חוברת של הדרכת שינה של אחות ויועצת הנקה מדהימה ממש בשם אנה קוגן.
אני רכשתי עכשיו את החוברת שינה שלה וכבר רואה נפלאות שאני לא מאמינה. והכל מוסבר שם לפרטי פרטים. הפיזיולוגיה, הלוגיקה, ההתנהלות, עם טבלאות מסודרות לפי גילאים.
יש לה אתר מעולה.

1. 8 וחצי
2. 11 חודשים
3. בערך מאז שהוא בן חצי שנה +-
4. נהגים שאמא מרגישה שאין לה חיים, ולהרגיל לישון בשעה מסויימת לא יהפוך לה את החיים לקשיים יותר.. לדעתי לא לפני ארבעה חודשים.
איך? מניסיוני הדל, לנהל סדר יום נכון, מבחינת זמני שינה, אוכל וכד', ואז להגיע לערב כשהבייבי עייף ולהשכיב. מכאן ואילך הכל נעשה בחדר החשוך. הנקה, החלפת טיטול, הרגעה, והכל...

בהצלחה!

קודם כל אקדים ואומר מה שנאמר לי:
טונוס גבוה זה הרבה פחות מדאיג ובעייתי מטונוס נמוך. הבעיות והקשיים הם דווקא בטונוס הנמוך.

ולשאלתך-
לא לשים בטרמפולינה (זאת של התינוקות)
כן לשים באוניברסיטה

לא זוכרת עוד דברים.
היום לא רואה הבדל משמעותי בינו לבין ילדים בגילו (בן 5 עוד מעט).
בתור תינוק ראינו המון הבדלים!! הוא באמת היה חזק.

לא בטוח שצריך טיפולים מיוחדים, יכול להיות שהדרכה קצרה לכם ההורים מאיש מקצוע מספיקה בהחלט.

נראה לי כי זה דורש מילד יותר מאמץ לייצב את עצמו ומחזק ככה את השרירים.

איך אני יודעת אם באמת יש לו את זה? מרגישה שמאז שנולד הוא באי שקט, איןמצב שהוא יניח את הראש, ממש מתקשה להרדם, מקשית את עצמו הרבה, הרבה פעמים קפוץ. הוא ילד ממש מפותח ועושה הרבה דברים לפני הזמן הרגיל אבל נראה שפשוט יותר קשה לו במהלך היום ואם יש דרך לעזור לו אני רוצה לעשות את זה

תשכיבי אותו על הגב ותפתחי לו את הידיים לצדדים, תראי אם נותן לך. יש תינוקות שהם כמו מרגרינה, מה שתעשי איתם הם זזים בקלות ויש תינוקות שלא יתנו לך והם מאוד נוקשים בתנועות שלהם.
תנועות נוספות שאת יכולה לנסות: ליישר את הרגלים, להצליב בין הידים.
סביר להניח שגם מרים את הראש מגיל קטן, מחזיק את עצמו יפה ויציב כשמרימים אותו, מיישר רגלים בצורה מאןזנת כשעושים לו 'מטוס'.

ילד עם טונוס גבוה יכול להקדים שלבי התפתחות בלי סדר- להתהפך בצורה לא רצונית, להעמד על שש בגיל צעיר מאוד (חודש, חודשיים).

אצל הבן שלי ראינו גם שהוא שובר דברים בקלות ממש. עטים שנגע בהם, התפרקו. צעצועי וואקום שנדבקו לאמבטיה והאחים הגדולים יותר לא הצליחו להוציא והוא הצליח. מכות שהוא היה נותן לאחים שמעליו היו כואבות להם. הכל אצלו היה בעוצמה מאוד גדולה.

עוד משהו שנזכרתי על הבן שלי, הוא לא אהב להתערסל, מנשא בד, שנחבק אותו וכו.. לא ישב במנוחה.

משהו שאולי יכול לעזור להרגיע את המתח- מגע עמוק- כשהוא שוכב על מקום נוח, ללוש אותו, למעוך, לחבק חזק.

טונוס זה המתח הבסיסי של השריר כשהוא לא בתנועה. אז טונוס גבוה באופן לא נורמטיבי גורם לכיווץ בלתי רצוני בשרירים שמשפיע על התפקוד והתנועה

הילד שלי גם עם טונוס שרירים גבוה, הוא נושך אותי ממש חזק בזמן ההנקה, אין אפשרות לפתוח לו את הפה ע"י הסנטר כי הוא קופץ אותו ממש חזק... והרגליים כשמעמידים אותו מתיישרות כאילו לעמידה...

היינו אתמול אצל אוסטאופת, כבר אני רואה שיפור. פותח את הפה גדול יותר, המציצות שלו יותר מציצות מאשר נשיכות... הוא רפוי יותר וזה עוד אפילו לפני הטיפול השני ולפני שעברו כמה ימים של השפעה מירבית של הטיפול...

בדרך כלל טונוס שרירים גבוה נובע ממצוקת העובר בלידה ואין צורך או עניין להשאיר את זה כמו שזה כי מעבר לזה שזה מקשה עלינו כהורים, זה דורש הרבה יותר אנרגיה ממנו בלי שהוא בוחר בזה בכלל...

יש משהו מרגיע בלשמוע שיש עוד כאלה, כי כל התינוקות בסביבה שלנו כל כך שונים. הלוואי שזה יעזור לו, צריך הפניה מרופא?
הוא כבר מאבד את זה לגמרי, לא מצליח להרדם וגם אם נרדם לא מצליח להשאר בשינה כמעט. אני אנסה לקבוע לו תור כמה שיותר מהר
תודה לכולכן!

בהמלצת יועצת הנקה... לא היה לי כח לחכות לבירוקרטיה כי הוא ממש רוצה לינוק ואני רוצה להניק והוא סובל...!
אבל לדעתי אם הייתי אומרת לרופאה שלו שהיועצת המליצה, היא היתה נותנת הפניה והייתי מקבלת חצי החזר מהקופה שלי במידה שהייתי הולכת לאוסטאופת מטעמם.

ממש ממליצה לך על אוסטאופתיה, זה טיפול של 20 דקות, לא כואב, לא מפריע לתינוק... ואחרי כמה ימים יש שיפור. אולי יש צורך בכמה טיפולים, תלוי מה יש לילד שלך. אבל זה הטיפול הכי ידידותי בעיניי כי זה לא דורש כלום חוץ מלהגיע...

אתמול באמת השינה שלו אפילו היתה טובה יותר למרות שלא השכבתי על הבטן.
לפעמים ביום הראשון יש ריגרסיה ואח"כ משתפר...

אם זה באמת יקח יותר מדי אני אלך לפרטי.. גם ככה כואב לי הלב שעלינו על זה רק עכשיו. הלוואי שזה יעזור
תודה!!

ויש טונוס שהוא כבר לא תקין, היפר או היפוטונויה.
ורופא ילדים יכול לאבחן את זה בבדיקה פשוטה.
אז כצעד ראשון הייתי הולכת לרופא.
במידה וזה אכן טונוס גבוה באופן לא תקין אז יש כמה אפיקים שיכולים לעזור, אבל סתם תינוק חזק זה לא נקרא טונוס גבוה

אבל זה פוגע בנינוחות שלו, בשינה, בכל היומיום. לא מצליח להרפות את הגוף וכל הזמן קפוץ. בכל מקרה ברור לי שרופא זה השלב הראשון, נראה מה יהיה הלאה

1. ניסיתי לגמול יחד, לא הלך. בת אחת נגמלה בכיף והשניה... אחרי יאוש החזרתי לה טיטול ורק 3 חודשים אחכ היא נגמלה.
2.מוצלח? לא יודעת אם היתה אופציה אחרת
3. לזרום... אפילו שהם תאומים ונותנים כח אחד לשני, בסוף הם 2 ילדים שונים וכל אחד מהם וההתפתחות והקצב שלו.
לא אומר שאם אחד נגמל השני יחד איתו
אצלי הן כבר בנות 11 עוד מעט וכל אחת מהן וקצב ההתפתחות שלה, והבגרות שלה
ממש כל אחת שונה מהשניה

רוצה לתייג את ג'נדס, אבל משום מה לא מצליחה.

אז נראלי pvc
האמת שלי יש מבד דקיק (שמתחתיו יש משהו עבה יותר) ואז כשמתלכלך מכבסת ובינתיים משתמשת במשטח חדפ שמתנקה ברגע

וזה יקר

יש לי איזה 3, קל לנקות, ואפשר פשוט לכבס.

לא אהבתי את החד פעמי- תמיד היה נדבק להן לגוף (ולא אקולוגי...)

אצלי זה היה תלוי בגיל. ניסיתי את זה בגיל שלושה וחצי חודשים והחלב התייבש ממש מהר ובגיל חצי שנה כבר סיימתי להניק, שאותי זה מבאס, אבל! כדיין הייתי מעדיפה ככה כי אני גם שונאת לשאוב ואני מורה ואני לא מתאבדת על שאיבות. רק מספרת לך מה היה אצלי.
בילדה הקטנה, הכנסה בגיל חצי שנה ועשיתי גם ככה, הנקתי בבוקר, בגן מטרנה ואז המשכתי להניק בבית והגוף למד לייצר בשעות האלו, ככה שהיה מעולה.
אז מהניסיון שלי זה תלוי בגיל. יכול להיות שאצלך יהיה אחרת...
בהצלחה, מבינה ממש את הקושי

אחד הסיוטים זה למצוא דקה פנויה וחדר ריק מתלמידות סקרניות🙄🤭

לכן זה בכלל בכלל לא עומד על הפרק.
אני מניקה ואוהבת את זה מאוד למרות שקשה, אני נלחמת. ברגע שזה מגיע לשאיבות אני לא נכנסת לזה בכלל. והכי שלמה עם עצמי, ב"ה

אין אפשרות בחדר מורים באיזו פינה עם סינר הנקה? את לא צריכה לשאוב ליד התלמידים

זה ממש מסובך.
כל רגע מישהו אחר מכניס את הראש כדי לשאול משהו.
בקיצור...
סיוט

אבל באמת החדר מורים אצלינו בנוי בצורה כזאת שיש פינה מעולה... אז מן הסתם זה לא כך בכל מקום.

ממש לוקסוס

של מורים גברים, אז לא מרגיש לי מתאים ושייך
וכמו שציינתי הסיבה העיקרית שאין זמן, ואיפה ככה שלא מתאים לי.

גם באולפנא לא הייתי שואבת בחדר מורים.
מספיק שראש האולפנא נכנס מידי פעם לחדר מורים.
אלא אם כן הצוות על טהרת הנשים.
זה שונה מלהניק במקום ציבורי מכוסה.

רק באיזה חדר פנוי - יועצת, סגנית, אחות, כיתה ריקה... עם מפתח.

מכוסה.

ממש קשה לעצור את היום ולשאוב. יום בבית ספר הוא דינמי, עמוס, רצים מדבר לדבר, לפעמים פשוט לא הייתי מגיעה לזה.
עם 2 הראשונים, התאבדתי על הנקה מלאה , לא קניתי מטרנה, הייתי כל הזמן בלחץ לשאוב מספיק שתהיה המנה הבאה למחר.
אחר כך החלטתי שדי. אם אני מספיקה לשאוב , נהדר, אם לא התינוק ישתה קצת מטרנה. ב"ה אצלי לא פגע בהנקה בכלל. והנקתי את כולם הנקות ארוכות.

גם אני שונאת לשאב. ובילדה השלישית התייאשתי והחלטתי שאני שואבת רק כשמסתדר לי.
וכשלא, המטפלת תתן מטרנה. אחרי מס ימי הסתגלות, הגוף שלי התרגל , ולא היה גודש בבוקר. אחרי העבודה הנקתי כרגיל. מה שמעניין ששבתות, ימים חופשיים וחופשים הנקתי בבוקר והיה חלב, שמעתי שהגוף יכול גם לייצר חלב תוך כדי הנקה, כשיש דרישה. ב"ה כל ילדי ינקו בין שנה ו3 חודשים ל3 שנים. עם הקטנים בכלל לא שאבתי בעבודה וינקו המון זמן. אבל זה הגוף שלי, לא היתה לי אף פעם בעיה עם כמויות של חלב. יודעת שאצל אמא שלי ברגע שהיא הורידה הנקות , החלב נגמר, היה לה הנקה מלאה או כלום, כנראה קיבלתי גנים אחרים.
אותי תנסי ותראי אם זה משפיע על ההנקה של אחרי העבודה.

זה השעות שהולך להיות קבוע ככה?
הבעיה היא בעיקר בשישי שבת, היא תראה אותך תרצה הנקה, אבל לא יהיה חלב אז תינק טונות
ואז ביום ראשון יהיה מלא חלב. אם תצליחי לשלב בקבוקים גם בימים שהיא איתך בשעות שבד"כ היא לא איתך אז זה אמור לעבוד

אולי טיפהלה יותר מאוחר.
לא נראלי שתהיה בעיה שאני אתן לה בקבוק בשבת.
היא מכשפה קטנה וזללנית. מה תתני לה, היא לוקחת😆

דילוג של שתי ארוחות יכול להיות טיפה יותר מורכב. מציעה לעשות זאת בהדרגה. לפחות בהתחלה תנסי לצאת קצת מוקדם אם אפשר 14:00 יכול להיות מעולה, בהמשך למשוך לכיוון 15:00 אם צריך.
ואם אי אפשר אז כן לשאוב בעבודה, עדיף ב13:00 לא המון, נגיד חצי מנה, עד שהגוף יתרגל לא לייצר גודש עד 13:00 ואז תוכלי להוריד גם את השאיבה הזאת ולמשוך עד 15:00

יכול להיות שלא יהיה לך גודש בכלל. תלוי מזל

אבל שוב, דורש ממני לשאוב. 🙈

חזרתי לעבודה כשהיה בן 3.5 חודשים.
אני לא! שואבת בעבודה.
מגיעה הביתה ואז שואבת. ואז לוקחת את הבייבי
עד מתי את עובדת?
אם עד 2 כזה, זה אמור להיות בסדר.
קצת מלאות, אבל לא נורא.

ולא פשוט מניקה אותו? לא הבנתי...🤔

הוא אוכל בקבוק שאוב במשפחתון
מקיא מטרנה🤦

הבנתי.

וואי איזו מסירות!

יש כאלה שהולך להן מצוין, ויש כאלה שזה או הנקה מלאה או כלום... מקווה שתצליחי בע"ה!!

תודה

הלוואי שילך לך כמו אצלי..
ההנקה שלי היא כמו ה-מן.
בדיוק לפי הצורך.
בימים של סגר, חופשים, סופשים.
היונקת צמודה אלי ולא נרשמים חוסרים או תלונות.
בימי עבודה מלאים. אני לא מניקה ולא שואבת עד4 ואין שום גודש או טפטופים.
מקסימום טיפטיפונת תחושת מלאות..
טפו טפו.. בה.

אמן עליי😌

זה באמת ברכה עצומה!!

אבל זה היה בגיל קצת יותר גדול- 7 חודשים בערך-
החלב ממש היה לפי צורך. היו ימים שהיה לי קצת יותר גודש והיו ימים שלא, תמיד ב"ה היה חלב לפי הצורך שלה גם בחופשים ובסופשים.
ככל שאני נחשפת לסיפורים אני יותר ויותר מודה לה' על זה כי באמת זאת ברכה..

הלואי שאצלך זה יהיה ככה גם!!
בהצלחה חיים💕💕

תפקידי להניק מלא כל זמן שאת איתה, שבתות, חגים, בצהריים מיד כשאת חוזרת וכו'. בע''ה זה לגמרי יכול לעבוד!

לא הרבה מדי ולא פחות.
והאמת שאני לא ממש יודעת כמה יש כי הפעם בכלל לא שאסתי חוץ מבימים הראשונים.
אני פשוט מניקה וזהו...

מקווה.
תודה!

היום שוב שלחתי אותה כי כמעט לא ישנתי בלילה.
הנקתי ב8:30 וישנתי בערך שעתיים וחצי. ואני מרגישה עכשיו ממש תחושת מלאות...
כנראה שבאמת השינה מגבירה חלב.
אתמול בשעה הזאת לא הרגשתי כלום והייתי בחוץ.

מעניין...

שלחתי אותה בגיל 3.5 חודשים ואז עוד עבדתי בבית ספר והקפדתי לשאוב גם כי הרגשתי מלאות וגם כי חששתי על החלב.
זה היה באלול. אחכ היו חגים וכשהיא חזרה שוב בגיל 5 חודשים אני כבר עבדתי מהבית ולא שאבתי והכל היה סבבה כמו שתארתי.
יש מצב שגיל 3.5 חודשים הגוף עדיין מייצר בזמנים קבועים.
לא כמו עכשיו שאני שנה אחרי לידה והשד כל הזמן רך וכמעט לא מגיע למלאות כי הגוף מייצר את החלב תוך כדי הנקה.

חוץ מזה עיסויים תחת זרם מים חמימים לנסות לרכך את הגוש. לשים עליו עלה כרוב ולהחליף מדי פעם.

אם את בכללית את יכולה דרך רופא און ליין שיתן לך מרשם.

 

וגם משככי כאבים  כמו אדוויל ממש ממש עוזר (מנסיון)

לפנות ליועצת הנקה בשביל טיפים איך להוריד גודש ולפתוח סתימה אם יש...

 

(וכמו שכבר כתבו - עיסויים באמבטיה תחת מים חמימים זורמים ממליצה לך אחרי שתקחי משככי כאבים אחרת זה יכאב לך מדי כדי שיהיה הכי יעיל...)

 

הבנתי שלוקחים רק מחום 38 ומעלה ויש לי חום 37.3..

זה מטפל בדלקת שלא תחמיר.

בכלל לא בדקתי חום, אבל הרגשתי חולה והיו לי הצטמררויות כאלה...
זה גם כדי למנוע זיהום מהחלב שנמצא בפנים

רק להניק עד שזה ישתחרר.
בטח שלא בחום כזה נמוך...

דבר ראשון ריקון יעיל של השד, מנוחה, שתייה מרובה ונוגדי דלקת- איבופן וכד'. אם אין שיפור תוך יום יומיים אז אנטיביוטיקה- אוגמנטין או צפלקסין.

לשים כמה עלים במקפיא. ואחכ להניח על השד (לא יותר 20 דק)..

להרתיח סיר עם מרווה ורוזמרין, כמו תא, לטבול תחבושת ולשים על הפצע. מחולל פלאים!!!

תשרטטי בעט את גבולות האיזור המודלק, כדי שתהיה לך אינדיקציה אם הדלקת מתפשטת או נסוגה. אם הדלקת נסוגה ביממה-שתיים הקרובות אין צורך באנטיביוטיקה.
כתבו לך פה עצות לטיפול שמרני - בעיקר עיסוי וריקון של השד, חוץ מזה לנוח כמה שיותר, ממש לא לעשות כלום חוץ מלטפל בדלקת ולהיניק.

רפואה שלמה!

בכל מיני תנוחות שונות
לקחת אדויל או נורופן
וכנראה גם אנטיביוטיקה
לשתות הרבה
אם יש נקודה לבנה על הפטמה להניח עליה צמר גפן עם שמן זית כדי לרכך את החסימה.

למשל כמו התמונה.

אז רק מכנס קצר,בלי טיטול כי הוא מתמלא במים ונהיה ענננננק וזה גם לא נח וגם עלול להיות מסוכן כי זה מקבל משקל גדול שמושך אותו למטה.

תודה שכתבת

יש את זה גם בסופרים הגדולים, רמי לוי אושר עד שופרסל וכד'

זה קצת יקר אבל נוח בטירוף- שווה
ונשמר גם לשנה הבאה אם צריך

אני קניתי חבילה וחילקתי לכל הגיסות הודו לי בכל לב
בבריכה ציבורית זה חובה !!
ומוכרים שם את זה ביחידות בודגות ויקר בהתאם

צודקת.. בבריכה זה דוחה, וגם בדר''כ אסור

שטיטות ספוג הופך לסכנה

קראתי ספרים והשתדלתי לא לשגע את בעלי 😁

ובדרך כלל כשאת קמה מוקדם ולא ישנה ביום אז בלילה אין ספק שתשני יותר טוב.

אולי אנסה לוותר על זה..

ומתקשה לחזור לישון 🥺 כאבים נוראיים

קבלי חיבוק חזק
בעזרת ה׳ שנהיה בקרוב אחרי, ובבריאות❤️❤️
את לא לוקחת חופשת מחלה לפני הלידה? אולי זה יקל עלייך

לא לוקחת חופש כי יש לי כמה דברים שאני חייבת לסגור לפני הלידה.

תה קמומיל, למשל, הוא בטוח בהריון.
אולי לעשות קצת עיסוי של כפות הרגליים לפני השינה- הרבה מתח מצטבר בהן, במיוחד בהריון עם כל המשקל.
אולי מתיחות של הגב והידיים? אני כמה פעמים שמתי לב שאחרי יום שלם השרירים מכווצים ומתיחות טובות ממש משחררות.
אולי לשים איזה פודקאסט משעמם ולהקשיב לו ואז מתוך שעמום פשוט להרדם...

שפשוט לא הצלחתי כמעט כל חודשי ההריון לישון עייפה אבל לא נרדמת. זה נוראי והבנתי שזה קשור להורמונים.באמת נולד ילד שלא אוהב לישון חחח

אני ישנה טוב בד"כ אבל בעלי הלילה לא ישן טוב אז התעוררתי ממנו כל הזמן ועד שהוא נרדם אני כבר לא הצלחתי לישון..

יש תופעה כזאת של נדודי שינה בהריון לגברים?

קיצור מבינה את התחושה וזה רק על סמך לילה אחד..
הלוואי ששעות שימה היו כמו כסף והיה אפשר לתרום אחת לשניה/ לצבור לעצמי לאח"כ

וזה באמת ביאוס. עכשיו אני עם הילדים מנסה לשמור על עירנות

לי ממש עוזר לישון עם שלוש כריות🙊 ועל הצד עדיף שמאל אחת מתחת לראש אחת תומכת את הבטן ואחת בין הרגליים בחלק שמתחת לברך יד אחת מתחת לכרית שמתחת לראש והשניה מחבקת את הכרית שתומכת את הבטן
הדולה המליצה לי ככה וזה העביר לי את כל הכאבים והחוסר נוחות
לא שאני מאה בשבת לא הצלחתי לעצום עין מהבחילות אמרו לי שזה סימן מבשר לידה הלוואי 👶

הגוף שלי מפורק. מפורק. מפורק. שכחתי מה זה לישון..
ב"ה

צריך להמשיך לשכב 10 דק בערך לסגור רגליים לקפל ולהצמיד לחזה אבל לא חובה אפשר גם רק לשכב
כמובן לתזמן יחסים לממש לפני הביוץ ולביוץ עצמו
ובע"ה אם הכל תקין לא צריך יותר מזה (וגם אם ישר קמים עדין אפשר להכנס להריון כי צריך זרעון אחד אחרי הכל אבל כן עדיף לא לקום ישר)
בהצלחה רבה ❤❤

חלק מהרופאים יגידו לך שלשכב אחרי זה יעזור וחלק יגידו לך שלא

עובדתית אי אפשר להוכיח שמי שנשאר לשכב נקלטה

אני לפעמים נשארת לשכב ולפעמים לא

עד כה לא נקלטתי

הזרע יוצא בעוצמה ומה שצריך להגיע לבפנים יגיע

אם תקומי או לא תקומי זה לא מה שישפיע 

באמת עוזרים.

תמיד אמרו לי בלי לחץ תשחררי... היה מאוד קשה אבל בסוף כנראה זה הגיע בעקבות זה...

שלא יעסיקו אותך בזמן היחסים, לפניהם ואחריהם, זה צריך להיות זמן זוגי,
יש לכם מישור אחד שקשה איתו, שהוא הציפיה לילדים, וזה כואב וקשה.
אבל אם מתעסקים יותר מידי במסביב, בלחץ, בטכני, עלולה להיווצר בעיה חדשה, בעיה זוגית. וכך זוגות רבים מוצאים את עצמם עם בעיות שונות שנוצרו בעקבות הבעיה שלא מצליחים להכנס להריון.
אז כדאי לשמר את מה שיש, יש זוגיות, תהנו ממנה, תשמחו ותאהבו כמה שאפשר.
להרים רגליים, להוריד..... זה לא מה שישנה את המציאות,כשהקב''ה יחליט שזה הזמן של הנשמה שלכם לרדת היא תרד גם אם תרימי רגליים וגם אם לא...
מקווה שלא נשמעתי תוקפת, מדברת איתך אחת שחוותה את הקושי והציפיה בשנים הראשונות, ומבינה את המקום הזה שעלולים להכנס אליו.. זוכרת איך שמענו ששום זה טוב לזרע ובעלי המסכן אכל מלא שום....

על פריצת דיסק

מתפללת שיאשרו לי כי ממש לא יכולה לזוז

צריך קודם 30 ימי מחלה?

ממה שהבנתי
עדיין לא שלחתי טפסים ויצאתי רק השבוע

20210412083124.jfif

20210412083124.jfif

שיש פס שני, וזה בסדר גמור שהוא בהיר יותר מהפס הראשון.
מה שנקרא פס זה פס!!

20210412084718.jfif

ממש רואים פס שני יפה,
השאלה אם צילמת יותר מ10 דק' אחרי הבדיקה?
אם עברו 10 דק' אז התוצאה של הבדיקה לא רלוונטית.

אבל גם בתמונות למעלה רואים פס ממש ממש חלש נכון?

ה10 דק'?
אם כן, זה נראה חיובי!
כדי להיות בטוחה את יכולה לעשות בדיקת דם...

בעזרת ה רביעי אני אעשה בדיקת דם

תודה רבה לך!

מזל טוב
פסים ממש יפים

יש פס שממש מעיד על הריון את יכולה לגמרי לשמוח

מזל טוב יקרה!!! ❤️❤️❤️

תעשי בדיקת דם כי צריך בדר"כ אבל בלי שום קשר לזה שהפס חלש
מלא פעמים זה ככה כי ההריון עדין צעיר
מזל טוב יקירה!! בע"ה הריון בריא ומשעממם
מזל טובבבבבבבב!!!!

@ ואז את הניק בלי רווח בינהם
ואז תופיע לך חלונית ובה תצטרכי לבחור את שם הניק וזה יתייג

עם ההריונות הזכרון הולך ונעלם

זכות עצומה🤭

האמת שזה בסה''כ משהו שמישהי כתבה פה בעבר
ובאמת לא חשבתי לרגע שזה יעבוד
אבל העייפות גורמת לך לנסות הכל...

אז שמחה להעביר את זה הלאה

רפואה שלמה ושינה טובה

אז צריכה את הברכות🙊🥺💓🥰

בת כמה היא? ממש מגניב שזה עבד לך!

איזה כיף ב"ה. מבינה עניין הקטנה😍

בע"ה תתבשרי ובשרי בשורות טובות!
(ממליצה להיות בקשר עם מכון פוע"ה )

אני יןדעת כמה זה מייאש ומתסכל, אבל אל תוותרי.
תעשי את הבדיקה יש מצב גדול שהכל בסדר וזה רק חשד!!!!
המון המון בהצלחה יקירה!
הרבה תפילות ואמונה בבורא עולם שתתבשרו בישועה.

עשית סקירה? מה אמר הרופא?
שווה ללכת למומחה לעשות סקירה מכוונת
בשבוע כזה כבר רואים היטב אם יש בעיה רצינית
(מניסיוני המר)
מי המליץ על מי שפיר?
ממליצה להתקשר למכון פוע"ה
ואת צודקת זה באמת לא פייר 😞

בשורות טובות

להמלצה.. גם מנסיון..

(ולפעמים זה קורה בגלל תאי שיליה למרות שהכל תקין. מתפללת איתך שאת בצד הטוב של הסטטיסטיקה)

הכל היה תקין ב"ה, היה מוח תקין, עמוד שדרה היה שלם ותקין. .
כל הבדיקות עד עכשיו היו תקינות.
התייעצתי עם רופא במחלקה(אני אחות במחלקת נשים) וזה מה שהוא חושב שימליצו לי לעשות.
מקווה להסתפק בסקירה מכוונת וזהו.
מתלבטת גם ככה על מי שפיר כי הפלה לא באופציה מבחינתי

כבר רואים אם יש משהו.
מתפללת יחד איתך שזה כלום.

של 1:4, וב''ה ב''ה התינוק היה בריא בסוף,
קשה קשה קשה): לי הכי עזר בהריון להרפות ולנסות לבטוח בה'

ב"ה נשלל.
רק המום הפתוח הזה מלחיץ..
במיוחד שאני כבר שנים לוקחת חומצה פולית אומרים שזה כדי למנוע מומים כאלה

באחד ההריונות זה קרה לאמא שלי, אחר כך הדיקור יצא תקין, והרופא אמר לה שאם היא הייתה חולה עם חום זה משפיע על התוצאה, ובאמת היא הייתה חולה בשפעת איזה שבועיים לפני הבדיקה

הייתי עם דלקת ריאות, בלי חום אבל טופלתי באנטיביוטיקה.
באותו יום קיבלתי חיסון שני לקורונה אבל זה היה אחרי הבדיקת דם

מקווה בשבילך שהכל בסדר🙏

יש לי היום רופא. ביקש שאגיע אליו!!!

בעז"ה שיהיו בשורות טובות! 

אין לי עצות איך להכין אותה... מקסימום אם לא יהיו אחיות יום אחד יגיעו גם גיסות ;)

היו לה 2 אחים ורצתה אחות. יום אחד חזרה הביתה מהגן ואמרה: אמא, זה לא משנה לי. כל מה שה' עושה- הכל לטובה.
מסתבר שסיפרו להם בגן על נחום איש גזמו ועל רבי עקיבא והנר עם התרנגול, וזה כנראה חדר לה. לאורך כל ההריון היא אמרה את זה (אנחנו לא ידענו מה יש לנו..)
בסוף נולדה בת, אז אני לא יודעת מה היה קורה ואיך הייתה מגיבה אם זה היה בן, אבל אולי לנסות להתחבר לזה דרך הסיפורים של "הכל לטובה".

עוד רעיון, לאורך כל ההריון אני נתתי לה את ההרגשה שהיא הנסיכה שלי ושבעזה כשהתינוק יוולד- היא תהיה העוזרת שלי איתו כי היא כבר גדולה ובת (והיינו ממש משחקות עם בובה והיא הייתה מקלחת אותה ומרגיעה אותה-כמובן שהחלק של המשחק והבובה לא בטוח מתאים לילדה בת 7...)
בהצלחה!!

זה הזמן להכיל את הכעס ואת הכאב שמאחוריו, את ההחמצה. ולגייס אותה בתהליך משותף למציאת אסטרטגיות להתגבר על התסכול. מעניין מה יקרה אם תציגי לה אלמנט של בחירה היפוטתית. לדוגמה תשאלי אותה אם בא לה עוד תינוק, ותגידי לה שאין שום דרך לדעת ולשלוט אם זה בן או בת, אז האם בא לה עוד תינוק למרות שאולי זה בן או האם בגלל שזה יול להיות בן היא לא רוצה יותר תינוקות בכלל. כמובן תוך השדגשה שאת מחליטה באמת..
מציעה לכם גם לשתף אותה מבעוד מועד שייתכן מאד שזה בן, ולערב אותה בפעילויות שיכולות להקל על האכזבה, כמו בחירת בגד משותף לתינוק שיוולד. צביעת שלטים של מזל טוב. קניית ממתקים לאחים לאחרי הלידה שהיא תהיה אחראית לחלק. אם אתם משתפים את הילדים במין היילוד אפשר שאת והיא תכינו יחד מסיבת גילוי מגדר, נגיד עם מאפינס שבפנים מתחבא קצפת בצבע כחול.

מאתגר...
כן הייתי פותחת אתה את זה לפני הלידה.
לא בבום. בהדרגה .
לספר לה שיש לאמא תינוק/ת בבטן.
להסביר לה שאנחנו לא בוחרים מה נקבל, אבל כל תינוק הוא מתנה.
הייתי מבקשת ממנה להכין דף ולכתוב בו את כל הדברים הטובים שיש בתינוק בן, ואת כל הדברים הטובים שיש בתינוקת בת.
אחרי כמה זמן, על גביע גלידה שווה במיוחד, לספר לה שזה תינוק בן ובוא נחשוב איך אפשר לשמוח עם זה. (תוציאי את הדף הנ"ל שכתבה)..

שתוכל לעכל ולשמוח בו כשהוא יגיע, ושאתם לא תצטרכו להתמודד עם התסכול בתוך שאר המורכבויות שיש סביב לידה.

ילדה מהממת ומתוקה לגמרי. איזה כיף שהיא מצליחה לבטא את מה שהיא מרגישה.

מצטרפת להמלצה לשתף לפני הלידה...
כשאמא שלי היתה בהריון 6 עם בת 5 אח שלי דיבר כל הזמן על זה שהוא לא רוצה בת והוא רוצה בן לשחק איתו כדורגל.
ההורים שלי החליטו לשתף אותו מראש... הוא יצא מהחדר שלהם בוכה והיה עצבני כמה ימים ואז הוא נרגע וכשהיא נולדה הןא כבר שמח ולא היה מתוסכל בכלל...
(קיבל אח בהריון אח"כ)
זה באמת יכול לתסכל ולהעציב ועדיף שאת שלב היגון היא תעבור לפני הלידה.

לגלות לה לפני אנחנו לא רוצים. ממש לא מעוניינים שיידעו לפני מה יש לנו, ואם נגלה לה אז כולם יידעו🤦😅

יש פה כמה וכמה רעיונות שנאמץ⁦❤️⁩

ובעז"ה שבפעם הבאה תבוא בת🙏

כולם בנים ובת אחת
עד היום גיסתי "כועסת" על חמתי שאין לה עוד אחות
למרות שהם נשואים כבר והכל..

הענין הזה של שמירת המין בסוד.

אבל ברור שזוהי החלטה שלכם🤷

שזו כזאת משוואה חד משמעית.
אפשר להכין את הילדה גם בלי לומר לה שזה בן.
פעם בכלל לא הייתה אפשרות גם להורים לדעת מראש מה המין של העובר.
אני חושבת שילדים מסוגלים להתגבר על אכזבות.
ואני גם חושבת שעם הכנה טובה אולי בכלל בסוף לא תהיה אכזבה, ואם כן - לדעתי זה לא כזה קריטי אם זה לפני הלידה או אחריה.

אם ההכנה קריטית לפני או אחרי הלידה - לא יודעת מה איתך, אצלי אחרי הלידה (מדובר ממש בימים אם לא בשעות הראשונות אחרי הלידה) אין לי פניות לשבת לשיחה כ"כ חשובה וקריטית. אני עסוקה בלהזכר איך קוראים לי.

וגם אני כתבתי שצריך הכנה טובה מראש..

גם ההורים שלי מאלה שממש שומרים בסוד
וגם אנחנו לא מספרים אז אני מבינה את הרצון הזה
אבל- אני חושבת שיש פה מקרה חריג. וטובת הילדה והתינוק היא כן במקרה הזה לספר מראש.
אפילו בתחילת תשיעי.
תשקלו את זה שוב. למרות שכולם ידעו...
זו חוויה מטלטלת לידה של אח וזה יקשה עליה רגשית המין של התינוק. את לא רוצה להתמודד עם קשיים שלה אחרי הלידה ואת גם לא רוצה שהיא תשנא את התינוק ותתבאס מאןד כשיוולד...
הייתי חושבת ברצינות פעם נוספת

עם כל הכבוד, במשך הרבה שנים נולדו ילדים לאחים שלא תמיד חפצו במינם או בהם בכלל. ופעם לא היה אפשר לדעת את המין. אפשר לעשות מספיק הכנה לפני לידה בלי לספר מה המין אלא להכין לאפשרות שאולי זה יהיה בן. בסופו של דבר זה לא עד כדי כך טראומה . אכזבה, אוקי. בסדר. כדאי להכין ולדבר, נכון. אבל חלק מהתמודדות של הילדה זה איך ההורים מתייחסים גם. אם הם משדרים שמחה וצפייה לילד ולא משנה מה המין שלו, חלק מזה יעבור גם לילדה. ואני אומרת את זה מנסיון של שלוש בנות שחיכו מאד לאח.... אם עושים עסק מדברים בלי פרופורציות אז זה מה שהם יהיו. אפשר לדבר לתמוך להכיל ולהכין, אבל להרגיש שמוכרחים לספר משהו שלא רוצים, זה ממש מוגזם. אם הם לא היו שואלים מה המין מה היו עושים? אז שיעשו את אותו דבר. מדברים על כמה זה משמח תינוק חדש וכמה תודה להקבה שיש לנו תינוק. ולדעתי גם כל מיני שאלות היפותטיות זה לא במקום, וכי אנחנו שואלים את הילדים שלנו אם בא להם עוד אח? מביאים ילדים לפי מה שבא להם ומתאים להם? אז למה לפתוח את זה בכלל גם כשאלה היפותטית ? זה המשפחה שלנו ונהיה מאושרים איתה גם אם היא לא יצאה בדיוק לפי מה שמתחשק לנו

אבל ממה שהפותחת מתארת נשמע שידיעה מראש פשוט קצת תעזור
ושמירת המין בסוד לא בהכרח משתלמת לדעתי.
שוב, זו לא חובה זה פשוט לדעתי מומלץ ויכול לחסוך עוגמת נפש...
האם הילדה תסתדר גם בלי זה? כן.
לא יודעת על איזה שאלות היפותטיות דיברת אולי זה כוון למישהי אחרת?

סליחה זה יצא ספציפית אלייך אבל התכוונתי לכמה תגובות שהיו פה
תראי אם להורים חשוב לשמור בסוד מה המין אז יש דרכים אחרות להתמודד , זה הכל
וזה שילדה בת שבע אומרת אני אכעס מאד זה לא כזה דרמטי 😜 זה באמת תלוי לאיזה כיון לוקחים את זה אבל באמת שזה לא אמירה כזו חריפה

אם זה ככ משמעותי לה מגיעה לה הכנה הוגנת. הייתי נותנת מקום לקושי, והרבה אמפתיה.

היא תשמע את זה הרי מבייביסיטר או מסבאסבתא...
לא יהיה לה מקום לבטא את עצמה
ההורים עייפים וטרודים
לא צריך הרב זמן מראש
אפשר גם בתשיעי
אבל בעיני זה מה שלטובתה
וטובתה יותר חשובה בעיני
מכיף בלעשות הפתעה לאחרים

אצל הבת שלי, גם בת שבע, מאוד חזק הקטע ההשוואתי,
כל דבר היא מקטלגת לקבוצה ואז משווה ולפי התוצאה מתבאסת או שמחה,
אבל נראה לי שאם מפרקים לגורמים את ההשוואה בין אח לאחות אולי היא תגלה שהמין הנולד לא כ"כ אמור להשפיע על החיים שלה. בטח לא כמו שבגיל 7 רואים אותם. אפילו ביסודי בכל מקרה לא יהיו ביחד.
לשחק בבובות? גם בן יכול
לעשות קוקיות? גם לבן אפשר תיאורטית עד גיל 3,
לטפל בה? גם בבן אפשר.

היו לי רק אחיות. בהסתכלות של מבוגר קיומו או אי קיומו של אח באמת לא העלה או הוריד דבר מאיכות החיים שלי. אבל בחוויה הילדית שלי זו היתה משאלת לב... ולילדה הזו יש פנטזיה על אחות...

לא בטוח, מעלה כאפשרות להתמודדות.
אצלנו זה עובד בהרבה דברים שהילדה "מקובעת"
וגם בהקשר של המין הנולד העלינו שאלות דומות.

הבת התחננה לאחות. אחרי תפילות רבות וכמה אחים הגיעו 2 אחיות ברצף : אופטימיות וסבלנות. מאוד עזר שסיפרתי רק לה לפני...היא ידעה לשמור סוד.

מותר לי לנצל"ש את בשרשור שלך לשאלה דומה?

אבל הערב סיוט מטורף
לא נרדמת לפני 21

אם היא בת שנתיים כבר אז בהחלט אפשר לדעתי לתת לה לשחק לבד משעה מסוימת
כאילו משבע וחצי נגיד את משחקת בחדר ולא מפריעה לאבא ואמא
ואז שתלך לישון בתשע. מה אכפת

פשוט כי היא לא הילדה היחידה בגן ואי אפשר שחלק מהילדים ישנו וחלק יהיו ערים.
גם כי זה זמן המנוחה של המטפלות (וזה הכרחי ביותר), גם כי הרבה פעמים זה זמן שמנקים את הגן אחרי א.צהריים ואז פחות שייך שילדים יהיו ערים, וגם כי ילד שער יכול להעיר ילדים אחרים.

שצריך לדון עליו עם המנהלת של המעון. כי זה משהו מערכתי כללי, לא יום מסויים חדפ

חבל על הזמן שלך
אבל תנסי לדבר עם המנהלת
צריך מחאת הורים לבקש שינוי מערכתי בנושא
ליבי ליבי

כל הקטע של גםוק
2 ארוחות צפופות
ילדים מלאי מרץ שישנו יותר משעתיים וחצי
והולכים הביתה עם פרוסה

מי שחשוב להם שהילד לא יישן מידי יכולים לבוא ולהוציא מוקדם. ואני אוסיף אומר שהמטפלות עובדות מאד מאד קשה. ואני כן חושבת שסביר לתת למעון לקיים סדר יום אחיד ולא לכל אחד סביב הצרכים שלו. אם חשוב לכם שלא יישן אחרי 14.00 תוציאו אותו מוקדם.

אצלנו ספציפית זה אחלה והם ישנים עד שתיים
לי הבעיה היא עם יום שישי שהייתי שמחה לקחת מוקדם וזה לא עוזר

יש חוק כמה זמן הפסקה אמורים לתת לעובד

גם אצלינו סייעת בגן חנ"מ עובדת מאוד קשה משבע וחצי עד ארבע, ויש לה חצי שעה הפסקה באמצע היום. כמובן שזו לא סיבה שהילדים ישנו בגלל זה שנת צהרים, נכון?

אני לא אומרת שתמיד צריך להתחשב בצורך יחידני. אבל תסכימי איתי שלהרבה ילדים שבינואר-פברואר הם כבר בני שלוש אין כבר צורך בשנ"צ. אין סיבה שלא יתאימו את סדר היום לצרכים שלהם

גם סייעת בגן עירייה עובדת מאוד קשה ובכל זאת הילדים לא ישנים צהרים. מעולם לא הבנתי את התרוץ הזה

אז יום שישי הם ישנים במעון מעשר עד אחת עשרה והמעון עד אחת. טמטום מוחלט. היא חוזרת הביתה סבבה, באזור שתיים שלוש נהיית טיפה עייפה אבל לא נרדמת ואז באיזה ארבע היא נהיית כבר גמורה וצריך לסחוב אותה עד שבע לפחות
זה מתסכל! אני הייתי מעדיפה לאסוף שעה יותר מוקדם ולא תישן במעון ותישן בבית משתים עשרה עד שתיים כרגיל. עצות מישהי?

מתי ילדת? אני ילדתי בכ"ה חשוון תש"פ

 

ונכון, כבר לא אמורים להרדים לשנת בוקר בגיל הזה

 

אבל אולי אעודד אותך שגם בימים שאין גן הוא נראלי עייף באיזור 10 ואני מרדימה בנחת ויודעת שאחכ יישן צהריים מאוחר (כמו שכתבת ב4) ואז יש להם כוח לפעילות קצרה ארוחת ערב מקלחת ולישון. תזכרי ששינה גוררת שינה.

אבל בעיקרון לא אמורים להרדים וברור שזה שמסיימים ב1 ביום שישי זה מצחיק וברור שהילדים לא ישרדו עד 1 וכדאי לבוא לקחת ב12...

 

 

אם אני ארדים אןתה בארבע גם רוב הסיכויים שהיא לא תירדם וגם היא תלך לישון באחת עשרה שזה קצת מוגזם אפילו בשבת
וכשהיא איתנו בבית היא לא ישנה בבוקר, היא ישנה כמו ביום רגיל במעון משתים עשרה עד שתיים בערך והולכת לישון בשבע וזה מעולה לנו ולה
חבל לי באמת שזה לא ככה אבל אני לא יכולה לבקש מהם שהיא תישאר ערה כי זה יפריע לשאר הילדים לישון

לק"י

אולי בעצם זה לא מוזר.
יש לי רק ניסיון עם מעון שמתחיל מגיל שנה ושלוש ומעלה. ישנים פעם ביום, וביום שישי לא ישנים.

כנראה שכשילד גדל עם הזמן בקבוצת התינוקות עדיין ישנים פעמיים ביום.

אולי בגלל זה?
אם זה רק לשרוד עד שנה הבאה אז זה סביר לי

לק"י

הילדים שלי בגיל הזה במשפחתון פרטי עם 3-5 ילדים. הסדר אצלם היה יותר לפי הילד (נניח, הקטנה מקבלת חלב או מרק לפי השעה שאני הנקתי אותה בפעם האחרונה)

וביום שישי לא משכיבים אותו.
באים לקחת אותם בין 12 ורבע לרבע לאחד וישר משכיבים אותו בבית...

רוב הסיכויים שהיא לא תסכים. זה הזמן שלהם לשטוף רצפה, לנקות, לאכול צהריים בעצמם וקצת לנוח. מעבר לכך שמאוד יכול להיות שיש הרבה ילדים שכן צריכים את השינה, והעירות שלה תעיר את השאר...
אני יודעת שיש כאלה שיתעצבנו על הערה הבאה או שזה לא פרקטי לך. אבל בגלל זה ובגלל עוד סיבות אני מעדיפה מטפלת פרטית ולא מעון. מטפלת בדרך משקללת מראש את זה שלכל אמא יש בקשות אחרות ויותר זורמת עם הצורך והרצון של הילד והאמא בשינה וגם באוכל. ולכן אם תשלחי למטפלת פרטית יכול מאוד להיות שהיא תישן פחות.
נכון זה עולה יותר. הרבה יותר. אבל גם היחס הפרטני הוא מותאם אישית יותר.

היה לי מטפלת פרטית שהיתה אומרת לי היא נרדמה
היתה עיפה ממש לפני שבאתי
הבנתי שאצלנו שמים את המתעוררים מוקדם בחדר ג'ימבורי הסמוך לכיתה עם מטפלת
הבת שלי אומרת לישון לא לקום
מחכה את המטפלת
אנסה בעדינות לשאול
ברור לי שיכולה לסרב
בסופו של דבר יש סדר יום
המטפלת לא אשמה שהוא לא בנוי נכוו

גם הייתי במקום שלך כל כך כל כך מבינה!!!
מהילד הבא כבר לא רשמנו למעון בגיל שנתיים. רושמים לפרטי למרות העלויות שווה את זה כ"כ! הילד לא ישן צהריים הולך לישון נורמלי בשבע וחצי ערני במשך היום ולא סמרטוט כי נרדם ב12 בלילה... וגם אנחנו קצת מצליחים לנוח ולטפל בבית.

הלוואי ואמצא פה מסגרת כזו

הגיוני שיש גם פרטי

מעירים אחרי שעה..