פורום הריון ולידה (עמוד 223)

אחלה מקווה

ממש קרוב גם

ה' אוהב אותך

🫂

הכנרת כמובן

ואם יש לכם מועדונים כמו בהצדעה/המורים יש כל מיני דברים עם הנחות שוות

זה נכון שיש מצוקת כח אדם במעונות אבל נשמע שכל הסיבות מסביב לגמרי מצדיקות את השליחה למה שקרוב ונוח

מעון מפוקח...

כמובן לא מכלילה את כולם אבל הפיקוח לא אומר שום דבר.

ואם זה נשמע טוב - מכניסה לשם ומקליטה.

לק"י

כי לנסוע רחוק בפקקים כל יום לא נשמע לי להיט.

מצד שני, אני מבינה את ההעדפה למקום קטן ופחות המוני.

(במעון זה 22 תינוקות באותה כיתה או מחולקים פיזית?)

שני הקטנים שלנו היו במשפחתון קטן עד שעלו לגן. מבחינתי היו לזה כמה יתרונות. אבל אחד מהם היה שזה היה יותר קרוב מהמעון😉

לק"י

פחות ילדים, יחס יותר אישי.

כשהם תינוקות אני בכללי מעדיפה מסגרת קטנה יותר, ואז כשנשארו עוד שנה ושנתיים- חסכנו הסתגלות למסגרת אחרת (רק הילדים או חלקם התחלפו).

מטפלת אחת קבועה. ושלנו ב"ה לרוב בריאה ועובדת, כך שלא נתקלנו כמעט במצב שאין מסגרת כי היא חולה (וזה גם ככה קורה לאחרונה גם בגנים ומעונות, שאין צוות וסוגרים את המסגרת ליום).

אצל הבת שלי, הסיבה הנוספת היתה שהיא אלרגית לחלב, אז העדפנו מקום קטן שאפשר להשגיח יותר בקלות.

המטפלת עשתה איתם עבודות בהתאם לגיל שלהם (כי בשנה השניה/ השלישית שלהם, הם היו הכי גדולים).

בעיני אין תחליף להכרות עם מטפלת ורוגע שאת שמה תינוק במקום שטוב לו

מעון זה אכן בד"כ משהו יותר המוני ונושא התחלופה קיים בהרבה מעונות

לגבי הנהיגה- סה"כ זה ממש ענין של הרגל (בלי קשר חבל שתמנעי מזה לא?)

ברור שיש הרבה חסרונות אבל מבין 2 האופציות הייתי הולכת על המקום בו אני רגועה לגבי טובת התינוק גם אם זה על חשבון נוחות

מאד מאד קשה בבוקר להגיע רחוק, וגם להחזיר זה סיפור שלם. מתווסף לזה שתצטרכי גם לדאוג לארוחות, לא הייתי שולחת לשם.

ואת צריכה לדאוג שגם לך יהיה נוח ומתאים כדי שיהיה לך טוב, ואת הטוב הזה תעבירי לתינוק שלך.

כשלך יהיה טוב, גם לו יהיה טוב.
ואני הייתי הולכת לתמת...ומתפללת שתהייה מטפלת טובה. וזה לא 22 ילדים על מטפלת, לכל כמה יש דמות קבועה (ככה בכל אופן השאיפה במעונות, בסוף זה גם עניין של כוח אדם שאין)

אופציה לבחור

אני מתקשה להחליט והשעון מתקתק לי

אין כמו קרבה לבית

בעזרת השם המטפלת תהיה טןבה

ולמקום שיש מצלמות.

אלו 2 עדיפויות אצלי.

לגבי המטפלות ומנהלות, יש גם מנהלות ואפילו מפקחות רעות מאוד ולכן אני תמיד עם מקליט ואצבע על הדופק. 

יש יותר יתרונות

מקסימום מתמת אפשר להוציא ולקבל החזר

אם יהיה זוועה, תעבירי למשפחתון (בהנחה שיהיה מקום)

למרות שהמטפלת במשפחתון עשתה עלי רושם ממש טוב

ה' יעזור וישלח שליחות טובות

אבל ממליצה ממש בחום לנהוג, זה משפר ממש את איכות החיים.

תסעי עם בעלך, עם מישהו אחר שמקנה לך ביטחון אבל אל תוותרי עצמך

זה לא צריך להיות משהו גרנדיוזי.

בלילה, לפני שהולך לישון, זה זמן מעולה. זמן של פתיחת הלב..

בדרך מהגן/מהחוג

כשהוא בא איתך לסופר

כשהוא בוחר לעזור לך לבשל

כשהוא אומר שכואב לו

כשהוא משתף משהו שקרה לו עם חבר/אצל סבתא..

ועוד

כל אלו הן הזדמנויות מעולות לשיחות קטנות ומשמעותיות

אני יודעת שיש כאלה שהם בעד לקבוע בצורה מסודרת שיחות אישיות של כל הילדים, על כוס קפה/שוקו, אני פחות התחברתי לזה, מרגיש לי מלאכותי מדי,

אבל בטוחה שיש כאלה שזו דרך טובה בשבילם 

באמת חשוב לנצל את הרגעים הקטנים לראות ולדבר..

אני כן מחפשת גם זמנים יותר רשמיים

ראיתי שהם מאוד אוהבים שעכשיו יש כותרת זזה זמן שלהם.. זמן אישי מיוחד לה/ו

היה זמן קבוע לכל אחד, שעה ויום.
זה היה כמו שכתבו מאוד מלאכותי, ולא נפתחו מספיק.

מטפלת רגשית שהתייעצתי איתה, אמרה לי שדווקא הזמנים הספונטניים, ותוך כדי משהו- יותר פותחים ויותר יעילים. (למשל זמן להכין יחד עוגה, זמן משחק מונפול ותוך כדי לנהל שיחה שיכולה להוביל אפילו לעומק כלשהו.

ראיתי אצלי שהשיטה השניה באמת יותר עובדת.

אבל אולי זה גם תלוי ילדים, עם שלי פחות זרם הזמן קבוע עם אמא. חיכו לקפה והמאפה או השוקו והעוגה אבל כשזה נגמר היה מורגש שאמא יאללה נו מתי מסיימים?

ואז אין הפרעות של הקטנים שמתקשים לשחרר.

אפשר למשל לצאת לקניות או לפעילות כמו הליכה וכד'.

לק"י

קונים משהו טעים ומפטפטים.

רשמית- יש לזה גם יום קבוע.

כשכן הצלחנו קצת להתמיד:

אפשרות 1 - חילקנו את השבוע (היו אז שבעה ילדים) בין הילדים. כל ילד קיבל יום בשבוע עם אבא ויום בשבוע עם אמא, לזמן אישי קצר בזמן שמתאפשר.

אפשרות 2 - מי שמתארגן מהר לשינה זוכה לזמן אישי קצר עם אחד ההורים (בדרך כלל עם אמא).

בזמן האישי אפשר לשחק משחק קצר, לצייר ביחד, לעשות פעלולי התעמלות, ללמוד משהו בקצרה, סתם לדבר וכו'. לא יותר מעשר דקות בעיקרון.

הרעיון הוא שלא "מכריחים" אותם לדבר, אלא יוצרים את ההזדמנות. רוב הילדים מעדיפים לנצל אותה למשחק וכדומה... אבל עדיין זה נותן לדעתי.

חוץ מזה פעם בחצי שנה אני משתדלת לעשות לכל ילד יום כיף - שהוא לא הולך ללימודים, ואז יוצאים לעשות משהו כיף (בדרך כלל פשוט קניות🤭 וקונים משנו עד סכום מסוים לאותו ילד). כך יש יותר הזדמנות לפתוח את הלב. אבל עדיין לא תמיד זה קורה...

בכל אופן, באמת הכי חשוב לזהות את הזמנים שבהם הילד מעצמו צריך ורוצה לשתף, ואז להתפנות אליו. אבל זה הכי קשה...

עם הקטנים הרוב זה בתוך ההתנהלות השוטפת. מדי פעם גונבת קצת זמנים של אחד על אחד שמתאים לפתוח בנם דברים יותר עמוקים, שמגלים על עולמו של הילד. הרבה פעמים ספרים עוזרים לזה.

כלומר מספרת סיפור שהוא כבר מכיר, אבל שואלת על זה שאלות. למה לדעתך הוא עומד בצד? מה השני הרגיש?

בסיפורים ילדים הציורים מספרים לנו הרבה שלא כתוב בטקסט.

נגיד הרבה פעמים ברקע של האיור המרכזי יש חיה שמשקיפה על הנעשה.

אז אני שואלת על מה החיה מסתכלת? מה היא חושבת שקרה? מה באמת קרה? איך היא מגיבה?

לפעמים הציורים מלמדים אותנו על השלב הבא בהתגלגלות העניינים. נגיד אם חיה אחת חטפה את האוכל של החיה השניה, אז החיה השלישית שבכלל לא חלק מהסיטואציה מגוננת היטב על האוכל שלה.

אז אני אשאל על הסיפור מנקודת המבט של החיה השלישית.

מפה זה כבר פותח שאלות על היומיום של הילד. וככה הם מספרים דברים שברגיל הם לא מספרים.

תודה רבה על השיתוף

ועל ההסבר המפורט עם הדוגמאות זה ממש עוזר!

ביררתי ממש לא מזמן.

שתי יחידות מטופחות עם ג'קוזי ביבנאל.

0542519205

ממש יפה ונעים

יש ג'קוזי שווה

ובריכה לא גדולה בחצר- אבל פרטית..

מעוצב יפה

אם הבריכה זה העניין -יש כאלה עם יותר גדולות ושוות..

אבל לנו היה פחות עקרוני העיקר להיות קצת במים..

יש שם גם עוד צימר באיתמר- אתנחתא..פחות מעוצב ויפה

אבל עם בריכה גדולה וג'קוזי גם

אבל לא אכפת לי שיהיו קצת קימוטים (אנחנו גם לא מגהצים. אבל זה לא בד קמיט מידי).

משום מה הבגד ים עם החצאית בא בסט עם חולצה קצרה והבגד ים עם החולצה הארוכה בא עם מכנס.

קניתי את שניהם בשביל החצאית והחולצה. המחיר זול יחסית אז זה היה בסדר.

בעיקרון חלק עליון אפשר להשיג יותר בקלות הזמנתי גם מנקסט ומשלבת עם החצאית מבזאר שטראוס.

חולצה ארוכה וחצאית.

אבל בתחילת הקיץ, אולי לא נשאר.

בגד ים - 2 חלקים - קידי שיק

ובהדס

סט בגד ים בנות

שרייבר

בגד ים לילדות צנוע 2 חלקים באספקה עד הבית | גרבי שרייבר

מחולק לכמה חדרים גדולים,

בכל חדר יש המחזה עם מופע אור קולי (מקווה שככה קוראים לזה)

לא ממש פעילויות יותר כמו חוויה מיוחדת דרך ההמחשות. 

ותודה על התגובה!

לא יודעת עד כמה יעניין את הגילאים האלו. 

לק"י

נראה מקום מעניין.

לא יודעת אם יתאים לבני 5 ומטה. ולא חושבת שהבן שלי יידע להגיד.

איפה שאנחנו ביררנו (מקום שבדקתי באזור בית שמש) - באוגוסט אין אפשרות לשכור רק ליום אחד (כי יש שם גם מתחום צימרים, ובאוגוסט הכל תפוס). בהמשך השנה אפשר לשכור ליום אחד לכמה שעות בימים א'-ד'.

אם יש מקום כזה שכן אפשרי אני גם אשמח לשמוע.

מניחה שזה לא המקום היחיד בארץ שזה ככה

ובעזרת ה' הריון תקין וקל ולידה קלה😍

אני בדיוק באותו סטטוס שלך ועוד מעכלת את האירוע…

אני שוקלת אולי פריסה קלה של התואר או לעשות דילוג על סמסטר ב' וחזרה בסמסטר לאחר שנה..🥴

מודה לה' שזה בגלל דברים משמחים ולא להיפך ח"ו

כמוך אשמח גם כן לטיפים ממנוסות 

לק"י

להתלבש יפה, למדוד בגדים ולראות מה מתאים לך (לא אצל כולן הבטן יוצאת מוקדם. אני למשל יכולה ללבוש בחודשים הראשונים בגדים רגילים. ויפה לי שמלות עם חתך מעל הבטן. זה עניין אישי).

ולשמור על גזרה- לא הייתי בונה על זה. הגוף יכול להשתנות עם ההריונות.

אם יש לך יכולת להמשיך לאכול אוכל בריא ומאוזן, מה טוב, אבל לא בטוח שזה ישמור על הגזרה.

וואו, ממש קשה לי עם המחשבה על השינוי בגוף...

צריכה עוד לעכל ולהתרגל לזה

אבל אני מציעה כן לחשוב על זה ולהתחיל להתרגל.

לא חוויתי את הסיטואציה, אבל אני חושבת שאחרי הלידה - קשה לדעת מה יהיה. איך תרגישי, כמה התינוק יהיה תובעני, כמה עזרה תהיה וכו. מה שאפשר לפני אז עדיף. לא ברמה של להלחיץ או להעמיס על עצמך, אבל בסוף הריון ראשון *כל עוד הוא עובר בבריאות ולא בקושי* זה זמן יחסית נינוח. כן יש עייפות ומחושים, ברור, אבל כל עוד את מרגישה טוב ומסוגלת - תנסי לסיים נגיד 80% מהעומס השנה, כדי להשאיר לך פחות לאחכ.

רמות העייפות אחרי הלידה זה דבר שלא יתואר.

כן מסייגת שני דברים:

1. הבריאות שלך מקום ראשון!!! אל תתבלבלי, זה הדבר הכי חשוב. ואם את בהריון מרגישה רע אז זה הגוף אומר לך להאט. כן, אחרי הלידה תתמודדי אם יהיה צריך. הכל יהיה בסדר. קחי את הזמן שאת צריכה. ואפשר לפרוס תואר, עשו את זה לפנייך, יעשו את זה אחרייך. לעשות את הדברים בנחת זו הדרך הארוכה שהיא קצרה.

2. אמרת שאת אמורה ללדת לקראת סוף שנה. לא יודעת איזה סוג מבחנים יש לכם, אבל אם תאריך הלידה שלך הוא שבוע לפני תקופת מבחנים - אז אל... כאילו תנסי (בכפוף ליכולת הפיזית שלך) להשלים מה שיותר קורסים סמסטריאליים בסמסטר א, כי שנתי וסמסטר ב - את לא יודעת איך תרגישי ואם תלדי ומה יהיה רלוונטי.

אם את אמורה ללדת אחרי סוף מועדי ב זה משהו אחר כבר וכן הייתי יותר בנחת מנסה לגשת גם לזה.

אני ילדתי בחופשות סמסטר אז ב''ה היה יותר קל, אם זה נופל לך על המבחנים, יש לדעתי זכות למועד נוסף ואת גם יכולה לפספס יותר שיעורים בדרך כלל בגלל הלידה.

אחר כך יש את העניין של הסידור לתינוק, זה כבר תלוי איפה את לומדת יש מכללות ואוניברסיטאות שיותר מקבלים ויש שפחות אבל תבואי איתו אל תתביישי ואם צריך תצאי החוצה כשבוכה. אני ילדתי בסמינר הקיבוצים, לא היו שם עוד במצבי אבל זה דווקא הקל כי כשיש עומס של תינוקות ועגלות זה מעצבן לפעמים את המרצים והסטודנטים האחרים.

בנוגע לגזרה, כן זה שינוי רציני למרות שלרוב אחרי לידה אחת הגוף משתקם יחסית בקלות, והשינוי המשמעותי יותר זה אובדן העצמאות, וההנקה. עם תזונה טובה וספורט תוכלי לחזור די מהר בעז''ה לגזרה שהייתה לך, ותשתי הרבה מים! לידה קלה!

היי

דבר ראשון שיהיה שעה טובה! בקלות בבריאות ובשמחה!

אני הייתי בהריון בשנה הכי עמוסה של התואר וילדתי בתקופת מבחנים לפני שנה

עכשיו אני משלימה את כל המבחנים שהפסדתי כי נתנו לי מועד ג פשוט לעשות את כל המבחנים עם שנה מתחתיי

מה שאומר שעכשיו עשיתי מבחנים גם של השנה וגם של שנה שעברה

וזה קשוח מאוד!!!

אז כל עוד את יכולה ללמוד ולגשת תעשי את זה כדי לא לדחות, מה שכן בשונה ממה שכולן אמרו פה, לי היה יותר קשה בהריון מאשר עכשיו עם התינוקת

בהריון לא הייתי מרוכזת לא הצלחתי ללמוד הייתי עייפה וחלשה (והיה לי הריון קל ב"ה לא יודעת מה הייתי עושה אם גם היו לי בחילות וכו')

עכשיו כשאני לומדת יש לי בייביסיטר או שבעלי שומר עליה או שאני לומדת כשהיא ישנה

ובזמן לימוד אני מרוכזת יותר ממה שהייתי בהריון

אז תדעי שהחיים לא נעצרים

וזה אפשרי!

זה קשה מאוד!!! ומאתגר!!! אבל אפשרי

ואפשר גם לפרוס את התואר על יותר זמן ואז יותר קל אבל גם יותר ארוך.... ובינתיים יכול לבוא עוד הריון 🤭

בקיצור שיהיה בקלות בעזרת ה'

מוזמנת לפרטי לכל שאלה...

גם אני הייתי בשנה האחרונה של התואר בהריון ולידה

מצטרפת למה שכתבו לך לנסות לא לדחות

תחשבי על זה שאחרי הלידה יהיה לך הרבה יותר עמוס להשלמה, תנסי כמה שיותר לא לדחות ומצד שני להקשיב לעצמך מתי להרפות ולנשום

על עצמי, אני ילדתי שבוע לפני מועד הגשה של העבודה הסמינריונית

וזה היה פשוט משמיים שתקתקתי את העבודה לפני

הגשתי אותה יום לפני הלידה!

(וקיבלתי 98😇🤪)

בהריון..

הייתי מופתעת מאוד  בהריון הראשון  .

בחודש שלישי לא יכולתי ללבוש את החזיות שלי (המהממות החדשות שקניתי לחתונה...) והייתי צריכה לקנות חדשות..

רוב הבגדים מלפני ההריון לא עולים עלי כי התרחב לי האגן והחזה..

הייתי מאוד מאוכזבת כי לא ידעתי שזה יכול לקרות בכזאת דרסטיות..

סליחה אם אני מאכזבת..

אפשר לשמור על כושר ותזונה. זה בריא בכל מקרה...

לקנות בגדים שאת אוהבת וכייפים לך..

לגבי לימודים

אני ילדתי באמצע השנה השלישית.. בדיוק בתקופת מבחנים..

ניסיתי לגמור כמה שיותר לפני הלידה...

ולדעת שאלה שנים קשות, אבל הם עוברות. לא תמיד לפרוס את התואר זה יותר קל..

זה חשוב שאני אהיה מודעת לשינויים שיכולים לקרות ולהיערך בהתאם, אז תודה!

האמת שאני לומדת תואר שמורכב לפרוס, אז זה פחות אופציה לצערי.

מנסה להבין איך שורדים איתו כמו שהוא...

אני חושבת שפשוט תתחילי ותתמודדי.

כל אחת מגיבה להריון שונה.

יש בנות שההריונות שלהם קלילים ממש

ויש כאלה שמאתגרים

ויש כאלה שמאתגרים מאוד

תתקדמי עם ההריון והתחושות שלך.

אני תפקדתי בהריון הראשון בסדר גמור בעבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, פיזית וקשה.

והסיבה שלא חיכיתי עד הלידה לצאת לחופשת לידה היתה בוסית מזעזעת.

אחרי הלידה לי היה קשוח הרבה יותר מכל ההריון.

אם יש לך אפשרות לעשות יותר מטלות ועבודות לפני הלידה זה תמיד מבורך.

ולדעתי את יכולה לכתוב במה התואר שלך, אז בנות יוכלו להגיד לך שגם הם עשו את זה/לתת לך טיפים ממוקדים

ילדתי מיד לפני התואר ומאז עוד פעמיים ובהריון עכשיו לקראת המבחן המסכם

לא פרסתי אותו אלא השארתי ככה אבל כזו אני 

ולדעת שגם אם לא עוברים הכל בסדר והעיקר הדברים החשובים באמת בחיים

איך את בלימודים?

כל מבחן חשבתי שאני נכשלת אבל בפועל יש לי כרגע הצטיינות ברוך ד בלי מועדי ב

אבל בעקרון מאוד חשוב לא להציב לך רף מסוג כזה אלא יותר להיות בראש של לעבור וזהו

ולקחת נשימה עמוקה עמוקה

לעבור כל מבחן בפני עצמו

אני בתואר שהממוצע פחות קריטי, כרגע על 90 בערך, אני מקווה שימשיך ככה.

אני גם עובדת תוך כדי, די הרבה שעות בשבוע, ביחס לתואר שהוא 5 ימים.

אחרי הלידה ברור לי שאני אוריד הילוך בעבודה למרות שאני נהנית מאוד שם.

אחרי שנספר למשפחה אני אכתוב פה במה התואר ואז אולי באמת יהיו עצות יותר ספציפיות ורלוונטיות

תלוי איזה תואר.

אבל אני ממליצה, אחרי הלידה, לשקול לרווח את התואר.

אם עכשיו הכל הולך לך חלק וטוב, מהמם.

אבל אם באיזשהו שלב את רואה שמתחיל להיות קשה - עדיף לרווח מראש את התואר, מאשר לפרוש אותו לאט לאט אחרי שנכשלים או לא מצליחים בקורסים.

דבר נוסף - אם התואר שלך בתחום שמוביל לעבודה ההייטק אחר כך - ניסיון זה הכי חשוב. עדיף לרווח את התואר ולהצליח לעבוד תוך כדי, מאשר לסיים את התואר מהר אבל ללא ניסיון.

דבר נוסף - אי אפשר הכל. להכיר בזה. אנחנו לא מושלמות.

הכל זו בחירה, וזו בחירה טובה.

אבל לכל בחירה יש מחיר, ויכול להיות שהמחיר של להיות אמא וסטודנטית, הוא שתקבלי ציונים פחות טובים ממה שאת "מסוגלת".

עדיף לקבל את זה, מאשר להיות עם מצפון על זה.

ואם הממוצע חשוב - אז חוזרת לדבר הראשון שכתבתי - לרווח את התואר.

לא לנסות להיות מושלמת.

ותזכרי שאת בתחילת הדרך, של הזוגיות, של האימהות, של הקריירה. תנסי גם ליהנות. עכשיו זה החיים. תחיי אותם. תהני מהם, תזרמי.

ה' מוביל אותנו בדרך שלפעמים לא ברורה לנו. יכול להיות שיהיה קושי.

את מצידך תעשי כל מה שאת יכולה, אבל לפעמים כדאי גם לשחרר. להאמין. ופשוט לחיות

לקבל את עצמך. זה בסדר לא להצליח ולמצוא פתרונות, בסדר להיגמר מעייפות, בסדר חשקים..

בהריון הראשון כל החודשים הראשונים הייתי ממש מושבתת, עם בחילות כאבים, הקאות בלי שום תפקוד.

סוף חודש רביעי התחלתי לחזור לתפקוד, אבל עם חולשה קשה. הייתי מתאמצת ומאבדת הכרה באמצע הרחוב, כשהייתי חזקה וסופר פיזית לפני.

אחרי הלידה ראיתי שההתאוששות הרבה יותר קשה ממה שחשבתי, ושיניתי קצת כיוונים.

כן אסייג- היו לי סיבוכים ברוב ההריונות והלידות, ברמות לא מצויות. רוב הבנות עוברות הריונות ולידות הרבה יותר טוב ממני.

דווקא חזותית- בחודש שביעי- שמיני התחילה לצאת לי בטן בהריון הראשון, ממש קטנה ולא מורגשת. דקה אחרי הלידה חזרתי לעצמי. גם עכשיו, אחרי כמה הריונות, הגוף שלי נשאר מאוד דומה למה שהיה לפני.

לא הייתי "נלחמת" בזה כי דוקא אם תיתנו לו את הביטחון זה ישתחרר יותר מהר

בגיל הזה אלה בדרך כלל אריות מפחידים מתחת למיטה וכדומה - ואז אפשר לספר לו סיפור מותאם אישית, על האריה שמתחבא מתחת למיטה כי הוא מפחד מהילד שישן עליה, ואז הילד אומר לו שאין לו מה לפחד ממנו, ומציע לו להיות חברים...

משהו בכיוון הזה.

הוא קטן, אז זה אמור לעבוד. אם לא, ואם הפחדים שלו אמיתיים יותר - אז לדעתי זה כבר דורש ייעוץ מקצועי, כי שוב, בגיל הזה לא אמורים להיות פחדים אמיתיים...

ראיתי שכתבת שאת לא רוצה שיתרגלו שאת יושבת לידם - אבל לדעתי זה חלק מהריפוי שדרוש בשביל הילדון כרגע, בשביל תחושת הביטחון שהוא זקוק לה עכשיו.

לא צריך לשבת לידו עד שהוא נרדם, אולי, אבל כן מספיק זמן כדי לספר לו סיפור שהופך את הפחד וכדי לראות שהוא נרגע יחסית...

שזה שלב בהתפתחות

גם אצלנו היתה תקופה ש'מפלצת' היתה מתחת למיטה

היינו 'מגרשים' אותה או נמצאים איתו בחדר עד שירדם

אחרי תקופה זה עבר

באופן כללי לפעמים יש דברים שמפריעים לילד לישון ולפעמים הוא נרדם מיד בלי בעיה

אם הוא מבקש שנהיה איתו אז אנחנו באים לידו

אני רואה את זה כמו כל דבר אחר שהוא מבקש בו עזרה

בלהירגע. מה שאת מציעה (מלבד בובה)

בד"כ עוזר בגיל גדול יותר.

בגיל 3 ממש הגיוני שילד לא מצליח להכניס את עצמו למצב שינה הייתי מנסה להתמודד באופן שהילד יהיה פחות מודע לשיטות ההרגעה, ולא שהוא עצמו יצטרך להרגיע את עצמו ע"י עשייה שכרוכה בפעולה אקטיבית שלו (כמו לזמן מחשבות טובות או לספר לעצמו סיפורים)

מציעה לעשות לו אמבטיות ארוכות, שבחלקן הוא לבד עם עצמו (בהרגשה שלו, לא מבחינת בטיחות למשל שהוא מוסתר מאחורי וילון ולא מאחורי דלת סגורה)

במצב כזה במים הגוף מתחיל להיות רפוי והמחשבות מתחילות לעלות וכבר מתחיל תהליך עיבוד המחשבות.

כשהוא עם עצמו כמה זמן כדאי להיכנס אליו ולשבת לידו.

לאפשר לו לשתף במחשבות. בלי לשאול יותר מדי. פשוט להיות שם ולהשרות עליו ביטחון מול המחשבות שעולות.

במצב כזה כבר התחלתם למעשה את תהליך המעבר מעוררות לשינה.

כשהילדים במיטה, הייתי מנסה לטפל בהשלכות על האחרים ולא למנוע ממנו את הרגיעה שהוא זקוק לה. כל עוד יש משהו שמרגיע אותו כדאי לנצל את זה.

ככל שהוא לא יקבל עזרה ברגיעה החרדה מתהליך ההירדמות העצמאית עלולה להחמיר ובמקום תופעה חולפת להפוך לתופעה קבועה.

פתרונות טכניים אפשריים מול האחים:

להרדים אותו בנפרד מהאחרים ואז להעביר אותו.

לשים לו סיפור באוזניות או ברמקול חלש קרוב שהאחרים פחות יפריע להם.

לשים רעש לבן.

פתרונות אפשריים נוספים לרגיעה מלבד סיפורים:

מגע, עיסוי עם קרם גוף אחרי מקלחת.

חשוב שיהיה באווירת שינה כדי לאפשר למחשבות לעלות תוך כדי. המטרה שבזמן ההתמודדות עם המחשבות תהיו לידו בנחת ובביטחון מה שיקל עליו את ההירדמות עצמה.

לישון קרוב יותר לאח אחר. אולי אם יש מיטת חבר או משהו.

להקטין את שטח המיטה שלו, מיטה גדולה נותנת תחושה פחות מוגנת. (אפשר ע"י בובות, שמיכות וכד'. אפשר לתת לו לישון עם נחשוש גם בין הידיים וגם על הבטן ובין הרגליים. יש לזה אפקט של חיבוק והגנה יותר משמעותי לעומת בובה רגילה)

יש בובה שמסייעת לנשום נשימות עמוקות (הבובה מחקה נשימה, ואז הילד באופן לא מודע מסנכרן את הנשימה שלו עם הבובה) נשימות עמוקות מפחיתות חרדה ומאפשרות רגיעה.

אם את מנסה אחד מהפתרונות האחרים, לא הייתי מציעה לו את זה בתור פתרון, כלומר כל השיח על העלאת הבעיה והעלאת פתרונות אפשריים, כדאי לדעתי שיהיה לא במודעות שלו כדי להפחית את ההתנגדות ההתחלתית ולאפשר לו להתמסר לתהליך.

לא יודעת אם אני מצליחה להסביר את הנקודה, אבל נכון לפעמים ילד מפחד שהתרופה תהיה לו מגעילה יותר ממה שהיא מגעילה באמת ואז יש פה שני דברים: הגועל הרעיוני והגועל האמיתי. כאילו מבעיה אחת קיבלנו שתי בעיות שצריך להתמודד עם כל אחת מהן בנפרד.

אז אותו רעיון, כרגע יש לו חוויה שלילית מלהירדם לבד. הוא לא מצליח להתמסר לשינה. הוא יוצא מהמיטה פעם ועוד פעם רק לא להתמודד עם ההתמסרות לשינה. אז כאילו לא להגיד לו שהפתרון יסייע לו להתמודד. אלא רק אחרי תקופה שזה מצליח אפשר לומר לו תראה הצלחת, אתה מסוגל. זה לא מפחיד לישון עצמאי. רק אחרי שיש לו כבר חוויה חיובית של הצלחה בהתמודדות.

בהצלחה!

לק"י

הקטן שלי בן 2.9 ואני לא מצפה ממנו לספר לעצמו סיפורים כדי להירגע מפחד או דברים כאלה.

והוא ילד חכם, אבל קטן...

הבאתי לבת שלי היה לה פחד לפני השינה וממש הצליח ב"ה...

זה זמן של פרידה.. והוא צריך ליווי בזמן הזה

אני מבינה ממש ממש ממש ממש כמה זה לא נוח להיות לידם עד שנרדמים!

אבל זה הצורך שלו..

כמו שתגידי שהוא לא מצליח להתקלח לבד ומה הטיפים לעודד אותו לזה. הוא לא אמור להתקלח לבד

לי עוזר שההרדמה קצרה ואז אני לידו עשרים דקות וזה מספיק.. להכניס לישון רק כשעייף אבל לא עייף מדי, למצוא מה עוזר לו להרדם מהר. להגיד לו לעצום עיניים וללטף לו את הגב ואז את שם אבל יכולה אפילו להיות בפלאפון

כנראה שצריך

תרגישי טוב!

הייתי מתייעצת עם רופא נוסף

פעם קרה לי שנםלתי במדרגות ולא אשפזו, מענין מה ההבדל

בדרך כלל 3 פעמים מוניטור. תשאלי אותם בבי"ח מה תעשי שם ולמשך כמה זמן? אולי רק ליממה אחת?

אם את בוחרת שלא להתאשפז אולי לפחות תעשי מעקב בקופת חולים באיזור שאת נמצאת, פעם פעמיים ביום (בבוקר ובערב) לראות שהכל בסדר.  אולי זה יגזול קצת זמן אבל ככה תוכלי לא להתאשפז וכן להיות במעקב. 

חולמת שיתחיל לבד...

הז לא התערבות אגרסיבית

אם הגוף לא מוכן זה לא יעזור גם

שאיבות גם יעילות לצירים עבל זה יותר חזק לטעמי

לק"י

ואם שאיבות וכדומה זה בסדר.

לי אחרי קיסרי, הרופאה אמרה שאפשר לזרז בדרכים טבעיות, כי אם הגוף לא מוכן, זה לא יעשה כלום (אם אני זוכרת נכון).

בעז"ה שתהיה לידה קלה ומהירה בזמנה, ובידיים מלאות ובריאות!

בסוף זה מגיע, אין ברירה😅

ממני, שילדה תמיד אחרי התאריך.

גם ככה בד"כ יש תור לזירוז. רק ככה הצלחתי להרפות והתקדמה לידה טבעית.

בבית הייתי כל הזמן בלחץ.

שתהיה לידה קלה בבריאות איתנה!

ושירי לידה....

אם את יכולה לקחת לידך חפצים עם הריח של התינוק (בגדים, סבון וכו‘) ופשוט לנוח....

תכנסי בראש של הכי הרבה. אין צירים אז הרווחת מנוחה שווה

להכנס לתנוחת לידה

סיבובי אגן על 6

הרפיה

(בלי כוונה... הייתי בטיפול פלדנקרייז והמטפלת ראתה כמה אני כאובה וכבדה וניסתה לעזור לי...

מפה לשם ילדתי באותו ערב. 37+1).

ואיזו הרפיה עשית?

אשמח לדעת 

הכניסה אותי לעמידת שש עם סיבובי אגן, לא ממש הרפיות אבל החשיכה את החדר ודיברה בלחש.

אמרתי לה שאני מרגישה בחדר לידה

ותוך כמה שעות מצאתי את עצמי שם...

אני ממש הרגשתי איך זה שלא הצלחתי להיכנס להרפיה, עוצר את הלידה.

כל פעם שהתחילו צירים האדרנלין עלה ועצר את תהליך הלידה.

ככה בדיוק

חייייייבת להרפות

רק שחייבת ואוקסיטוצין זה הפכים.

חייבת זה אדרנלין.

בהצלחה!

יחסי אישות.. הליכה על חול ים (למרות שממש לא במזג אוויר הזה!)

ריקודי בטן הציעו פה פעם

לי הכי עבד לפגוש/ לדבר עפ סבתא שלי.. 3 לידות ילדתי יומיים אחרי מפגש/ שיחת טלפון עם סבתא..

בלידה האחרונה התקשרתי אליה כדי לתאם לבוא אליה בשבוע 39 כדי ללדת אחרי הביקור אבל מסתבר שהשיחה לבד הייתה מספיק מזרזת וילדתי לפני הביקור😅

יום אחרי יום לפי ההמלצה שלה

אין אין כלום....

את לא היחידה שממליצה על זה, או ששתתה את זה.

(ואם זה כדי שלא יקפצו עלייך, בעיני זו לא סיבה).