פורום הריון ולידה (עמוד 222)

לק"י

ככה אפשר לפתוח את הרגליים בלי להרים למעלה את החצאית.

למרות שיש רופאים שנותנים חתיכת נייר לכסות, אבל זה פחות מכסה.

חצאית אז או שתורידי או שתרימי למעלה

שמלה את יכולה גם להרים למעלה

דווקא אני הייתי מעדיפה שמלה כי אז כשאני קמה אני מיד מכוסה ולא צריכה עוד ללבוש חצאית

בכל מקרה, תמיד נתנו לי משהו לשים על עצמי כדי לכסות ומרימים כמה שצריך כדי להכניס את המתמר ואז הכיסוי נופל חזרה על המתמר

וחצאית כהה, אני תמיד חוששת שהחצאית קצת תרטב מחומר הסיכסוך אז מרגישה יותר בנוח שהיא כהה.

אבל תכלס אני תמיד ככה זה לא שהתלבשתי ככה במיוחד

פשוט זה כן מכוסה קצת יותר מרק חולצה.. אבל זה לא כזה קריטי. בסופו של דבר פלג גוף תחתון חשוף

תכלס גם חצאית יכולה לענות לאותם דברים אם את לא מורידה אותה. 

אם ב14 יצא לך 93

ב16 היה אמור להיות סביבות 200

וב18 סביבות 400

יצא לך יותר מזה אז נראה מצויין

ההכפלה תקינה יכולה להיות פי 2 ויכולה להיות גם פי 4 וזה תקין באותה המידה

בהנחה שתפקוד הכליות שלה תקין, אין סיבה שזה יסכן אותה.

לא יותר מלתסף מינרלים אחרים או אפילו סתם להוסיף מלח לאוכל, בכל אופן.

ליכן סקלרוזיס: טיפול טבעי בליכן סקלרוזוס - דוד פרלה

תעשי את סגולת ר מתיא בן חרש

ובכלל

השם שומע תפילה

תצליחו!

קוטל יתושים (הזה עם האור הכחול, אני לא ערה מספיק כדי לזכור את השם המדויק) - לא עוזר בכלל.

קנינו חומר דוחה יתושים ורק בדיעבד שמנו לב שהוא לא מיועד לשימוש בקרבת ילדים וחיות מחמד, אז לא השתמשנו.

לפני כמה לילות הייתה כמות מטורפת ובבוקר חיפשנו וגילינו דלי עם מים עומדים, רוקנו את הדלי והנחנו אותו הפוך וב''ה הכמויות חזרו להיות נורמליות.

יש רשת בחלון, אבל דלת החדר פתוחה כי אחרת אין תחלופה של אוויר, ובשאר החלונות אין רשתות.

ניסינו להרוג את כל מה שהיה בחדר בתחילת הלילה, אבל תוך כלום זמן צצים עוד וזה משגע.

אני עייפה. 😭

אז שום דבר לא יעזור...

קודם צריך למנוע מהם כניסה, אחכ להתמודד עם מי שמצליח להיכנס בכל זאת

1.להניח במכוון צנצנות עם מים עדיף עם חתיכת עלה וכל יומיים שלושה לרוקן אותם ככה אתם גורמים להם להצטמצם משמעותית כי זה הורג את הביצים שלהם.

2.להניח דלי עמוק יחסית עם מים ודגי זהב בפנים.

לא להאכיל את הדגים הם יאכלו לבד ביצים וזחלים של יתושים...החיסרון שזה לא מתאים לבית עם ילדים קטנים.

אבל שתי הדברים הללו צמצמו את היתושים אצלי לכמעט כלום.

יש לי גינה גדולה ולא יכולנו אפילו לפתוח חלון

ואחרי השמוש בפתרון הזה יכולנו לשבת חופשי בגינה.

ועדיף לסגור חלונות ולהדליק מזגנים

אני בזמנים של יתושים מדליקה מזגן בעיקר בשבילם אחרת הרחש שלהם לא נותן לי לישון.

האשליה של האנונימיות המלאה בפורום לפעמים בעייתית.

ממש בצורה פיזית ומלאכותית.

להעמיס על השבועות האלה מלא חוויות ומטלות ומשימות שלא יהיה זמן לחשוב.

אצלי דיקור סיני עזר ממש כדי להחזיר את המערכת ההורמנלית לפעולה תקינה

ואז להריון חדש..

היה פנוי שם בלי תורים והיא הסכימה להוציא לי את ההתקן.

בעיקרון זאת פעולה ממש פשוטה שלמדי למשוך את ההתקן החוצה (בשונה מההתקנה)

אין לי מושג לגבי הגינפקס

לא תמיד רואים אותה.

הייתי מנסה משחה (לבדוק אם צריך לשטוף לפני הנקה)

תסתכלי טוב אם אין לך חתך קטן .

ואם לא-הייתי מורחת דקטרין אורל ג'ל על הפטמה כמה פעמים ביום.

ואם זה לא עובד מבקשת מרשם לפטריה בשד

אפשר לקנות ללא מרשם כל מיני משחות

אבל לשטוף לפני הנקה

הכל תפוס בתאריכים הרלוונטיים,

ממש אשמח להמלצות על צימרים מנסיון..

בכינר והיה מעולה לילדים

נהננו גם אבל החופשה הייתה בעיקר לילדים

בתי הארחה עם ארוחת בוקר

קשת

חיספין

אלוני הבשן

כמה דולות שיצא לי לדבר איתן טענו שהימנעות מסוכרים גורמת לגדילה איטית יותר

אני לא ראיתי הבדל אבל זה לא ממש מחקר מעמיק🙂

לא יודעת אם קשור לתזונה בכלל, אולי רק לסוכר.

מכירה כמה נשים, וגם אני בעצמי, שילדו כמה ילדים במשקל מסוים פחות או יותר, ואח"כ עשו שינוי תזונתי בחיים והתחילו לאכול בריא יותר, וילדו עוד כמה ילדים במשקל נמוך יותר.

(לי נולדו שני ילדים במשקל 3.700, ואחרי שהתחלתי לאכול בריא יותר, נולדו שלושה במשקל 3.200. שיהיו בריאים כולם)

והמשקל היה תקין 3 פלוס בלידה

וגם לאורך כל ההיריון 

בהיריון האחרון בקושי עליתי במשקל (אל דאגה, התחלתי אותו בעודף יתר מכובד🤭) ורופאת נשים שהתייעצתי איתה בטלפון שאלה אותי אם אני אוכלת מספיק חלבונים.

אבל העוברית דווקא הייתה במשקל תקין, וגם נולדה במשקל סביר לשבוע שלה. 

תינוקות באזור ה3 קג

3100

3070

וכו'

אז אצלי לא היה קשר בין הגודל שלהם לגודל הענק שלי😄 (בה ללא סכרת)

אבל אחת הרופאות ''נזפה'' בי שאני לא אוכלת מספיק, ואולי בגלל זה הוא iugr.

אז התחלתי לאכול שומנים, כמו טחינה, שמן זית וכו' ואז הוא עלה קצת באחוזונים, אבל עדיין היה קטן. לא יודעת אם זה בהכרח קשור.

אמא שלי בהריונות עם סוכרת ילדה מעל 4 ק''ג ובהריונות בלי

ילדה 3 וקצת... ובכל ההריונות אכלה מכל הבא ליד (פעם לא הייתה מודעות כמו היום)

נכנעת לחשקים רגעיים, אוכלת מלא פחמימות

בקיצור, לא דוגמא ומופת

וילדתי 3.030 ו- 2.925

אכלתי מלא שטויות, הלוואי והייתי אוכלת יותר בריא.

הריון ראשון עליתי מלא

הריון שני, יותר פרופורציונלי חחח

שתיהם נולדו פיצים

מסתדר גנטי

תת תזונה, נוזלים רק בוריד ובקושי אכלתי, ירדתי המון במשקל..

נולד מעל 3 קילו בתחילת 38..

נראה שאין קשר

זו שנולדה במשקל יותר גבוה מהשאר אצלי פשוט נולדה בשבוע 41+ אז היה לה יותר זמן לגדול...

לי אמרה מישהי ברפואה הטבעית שזה יכול להיות קשור לזה שהברזל שלי היה נמוך והמאגרים היו ריקים

ננסה הריון הבא בעז״ה להקפיד ברזל והראה🤣

והילדים שלי נולדים קטנים.

אבל גם עם עירוי ברזל נולדו קטנים.

לילדה עצמה יש חוסר בברזל?

כי אצלי גם לילדים יש ברזל נמוך בשנים הראשונות.

אז אכלתי מאוזן.

ויצאו במשקלים ממוצעים. הכי גדול שלי 3.345 בשבוע 38+1.

האחרים יצאו בתחילת וסוף שבוע 39 במשקל 3.3.

אכלתי הרבה סוכר ופחמימות בהריונות כי זה מה שאני מסוגלת בשליש ה1 וגם אחריו. 4 ילדים נולדו מתחת ל3.100.

בהריון האחרון עובר קצת יותר גדול. כשהוא נולד ראינו שגם מבחינה גופנית וגם חיצונית הוא דומה לגנים של המשפחה השניה. שהם גדולים וגבוהים יותר בגוף.

מתסכל ממש

ומכירה את המצב הזה...

לק"י

אז אם היה חום כזה, כנראה שאחכה שירד ל-37

חךק מההורים גם ככה זורקים את הילדים שלהם חולים

שלא יקבלו עכשיו אישור בחסות החוק

תסבירי שבעלך במילואים ואת לא יכולה להפסיד ימי לימודים...

הייתי שם לפני שבוע בסקירה.

אנושית ונעימה ונראית מקצועית ממש.

הבעיה היחידה היא שהמכשיר לא היה כל כך טוב והכל לקח זמן כי היה לה קשה לראות (הוא כל הזמן התחמם לה.. זה היה לא טוב אובייקטיבית, לא בעיה באיך שהיא עשתה את האולטרהסאונד...)  אני באמת צריכה לכתוב להם פנייה שיטפלו בזה..

שזו הרופאה הזאת ולא הרופאה הערבייה?

אמרו לי במזכירות סניף אריאל שהן מתחלפות שבוע שבוע,  באתי לקבוע תור (לא דרך המזכירה שלא יכחה/רצתה/הסכימה לקבוע לי אלא דרך המוקד) ולא ידעו שם לומר בכלל מי תהיה הרופאה, גם בסמס שקיבלתי להפתעתי לא היה רשום.

אין ככ תורים, קבעתי די לרגע האחרון שאפשר והמזכירה במוקד קבעה לי 2 תורים שבועיים רצופים כדי שיסתדר עם הרופאה אם במקרה בשבוע הראשון תהיה הערבייה ואבטל את התור השני.

התור השני הוא קצת מעבר לקצה הזמן האפשרי..

התקשרתי שוב לסניף לברר מי תהיה באיזה תאריך ולא ידעו לומר וגם אמרו שזה יכול להשתנות.

אם יש עוד עצה אשמח

ואם לא אנסה לברר עוד על רופאים אחרים.

חשוב לי מאוד שלא יהיו ערבים.  רופאה אישה- פלוס נוסף.

לרופא המעולה שהיה שם בהריונות הקודמים שלי...

הופתעתי להגיע ולגלות שזו אישה

נס שזו לא הייתה הערבייה 🫣

היא ככ אנושית ורגישה את לא יודעת עד כמה. היא מקבלת גם דרך מכבי בבני ברק ובתחילת המלחמה הייתי אצלה מחוסר ברירה ופשוט לא הצטערתי לרגע, ב"ה

אחכ המשכתי גם סקירה שניה אצלה.

אבל אם ערבייה לא באה בחשבון אז אל תתיחסי למה שכתבתי. סתם זה היה מנקודת מבט שלי

והיא ממש מקצועית ואנושית

אולי יועיל לאחרות..

החלטתי לא לקחת סיכון וקבעתי לשער בנימין אצל דר רוזנק..

בנתיים אנחנו לא אסורים כי זה רק כתמים.

זה אומר שמותר לגעת אבל לא לקיים יחסים?

ואם הדימום יעבור, צריך לעשות בדיקות כלשהן?

א.יש דימום כי כבר היית עם ההורמונים כמה ימים ועכשיו יש את הצניחה שלהם.

ב. הלכתית- כל זמן שזה כתמים את טהורה ואין שום סיבה לעשות בדיקות. להיפך. אם בסוף זה יתפתח לשטף ממש זה כמו כל וסת ואת נאסרת.

יש סיכוי שזה יעצר בלי שיהפוך לוסת?

תודה שכתבת…

בעקרון צריך אמצעי נוסף עד הטבעת הבאה. מה האפשרויות שלי בעצם? ואפשר פשוט להחליף לטבעת חדשה עכשיו?

בנוגע לעד שיעבוד (זכור לי שצריך שבועיים מרגע ההכנסה ״הראשונה״ אבל תאמתי את זה), לא הכי מכירה, אבל אולי שקפים? קוטל? בכל מקרה אין משהו עם אחוזים גבוהים שהוא רק לשבועיים… (הרי מן הסתם לא תספיקי להתאים דיאפרגמה וכו;

אולי יש למישהי פה רעיון 

נראה לי מוזר. הייתי בודקת שוב. 

זה רק שבוע!

אגב אם שוכחים אותה בחוץ בשבוע השלישי לשימוש צריך כבר טבעת חדשה או לחכות לוסת. אסור להחזיר את אותה טבעת.

גם בזמן שהטבעת בחוץ

אם את ״מתחילה״ להשתמש בטבעת- אז צריך לחכות.

ובגלל שהיא הוציאה בזמן שהטבעת אמורה להיות בפנים, אחרי שהוציאה שבועיים קודם בשביל לקבל וסת - זה כאילו שהיא מתחילה מחדש

גם בתחילת השימוש לוקח שבוע אחד להגנה מלאה (ולמען האמת גם 3-4 ימים מספיקים אבל אף חברה לא תיקח אחריות והרישמי הוא שבוע)

פחדתי לחכות, במיוחד כשאנחנו לפני שבת.

מחכה עכשיו להיכנס לרופא.

כמה חזק?

כמה פעמים ביום?

במשך כמה זמן?

בכל אופן, עם בנים זה באמת מאוד מאתגר בדרך כלל...

ובכל זאת, באמת כדאי לבדוק שזה עדיין בתחום הנורמה ולא יושב על קשיים שאפשר אולי לפתור.

והכי חשוב לבדוק את הבטיחות שלהם...

לא הרבה זמן, זה מריבות נקודתיות כאלה

אבל זה קורה מלא

ברמת הפעמיים שלוש בשעה

פה בעיטה

שם לזרוק משהו אחד על השני

נושכים לפעמים

נותנים סתם מכה מעצבנת

קיצר סיוט

יש לי אחד קטן שעוד לא מבין שמכפכף את כולם כי חושב שזה מצחיק והם מחזירים לו אז זה גם מגביר את הכמות

שאנחנו לא מרביצים

לפעמים מכריחה את המרביץ להיות צמוד אלי לכמה דקות עד שמאפשרת לו לחזור לשחק

וזה לא עוזר

ותתנמ יותר תשומת לב

מתחת לעניין המריבות הרבה פעמים יש איזה שורש אחר

תשומת לב אישית אני מאוד משתדלת לתת

זמן פרטי לכל אחד מידי פעם 

להחמיא להם שהם משחקים יפה יחד ולהגיד חהם שהם עושים נחת רוח לאמא

וגם, כשהם רבים - להגיד שהם אחים שצריכים לשמור אחד על השני.

תכלס, שזה בסדר שיריבו מדי פעם. אבל אצלנו זה עוזר לחזק את הקשר ביניהם כמשו מיוחד

כי אולי חלק מהעניין של המריבות הוא קבלת תשומת לב מאמא

כמובן, אם זה מגיע לסכנת חיים - אז כן להתערב. אבל אם זה יחסית בקטנה - אפשר לומר פעם אחת מראש שאת סומכת עליהם שיסתדרו לבד בלי להגיע למכות, וזהו, לתת להם להסתדר לבד...

לא בטוחה שזה יעבוד, אבל זה שווה ניסוי ולפחות במצב כזה את לא נמצאת במתח תמידי לפני המריבה הבאה, שתדרוש ממך להוציא כוחות בהתערבות...

רעיון אחר שעבד לנו במשך תקופה: מבצע אהבה. בכל פעם שמישהו עשה משהו טוב לאחיו או נמנע ממריבה - מסמנים לב בטבלת המבצע (טבלה כללית לכולם), וכשמסיימים אותה מקבלים פרס לכל הילדים ביחד.

ותתמללי להם את זה בדרך כלל תשמעי שמתחת לזה יש סיפור ל2 הצדדים. נגיד יוסי בנה מגדל ודני הרס לו. אז יוסי הרביץ. אם תשאירי את זה בדינמיקה של מי שהרביץ הוא "לא טוב" הם ימשיכו להרביץ כי הם מרגישים לא מובנים, ושאין צדק. תנסי לתמלל במשפט שהם יגידו כן. כמו: השקעת כל כך במגדל ואז הוא בא והרס לך. וכל כך כעסת עליו. הרגשת שהוא מזלזל בך/או שהוא הרס לך משהו שכלכך חשוב לך. ובגלל שהכעס היה גדול החלטת להרביץ. אני מבינה נכון? יוסי: כן. אמא: זה באמת לא נעים להרגיש שאתה לא חשוב למישהו. אני יכולה להבין אותך.

יוסי מקבל לגיטימציה לרגש. הוא פחות ירביץ פעם הבאה.

ואז את שומעת את דני.  אני שומעת שהרסת ליוסי.

ואז יכול להיות: 1. כן זה היה בלי כוונה. 2. כן בגלל שאתמול הוא...

ואז שוב לתת לגיטימציה לרגש שלהם. אז בעצם לא התכוונת להראות ליוסי שהוא לא חשוב בטעות עברת והמרפק נגע במגדל. זה באמת מבאס. אתה יכול להגיד לו את זה?

בקיצור לעזור לילד להבין את הרגש שעבר לו בראש רגע לפני שהוא הרביץ ולתת לגיטימציה. לא לכעס ולריב אלא לרגש בסיסי עמוק יותר. לא אהוב, לא חשוב, שלא אכפת ממני. ואז אפשר לשאול איך יהיה לך נעים להגיב עכשיו. מכות זה לא אופציה.

זה נראה קצת ארוך. אבל עבודה של כמה שבועות כאלה תפחית את רמות המריבה. ותהפוך את הסגנון לשפה של הילדים.