פורום הריון ולידה (עמוד 231)

שלא עושה תופעות לוואי

אבל אני עברתי מסרזט ליסמין (גם בעקבות כתמים) הכתמים פסקו לי מיד ובינתיים לא מרגישה תופעות לוואי 

יש בהן משהו יותר "מתאים" לגוף, כי יש גם מרכיב של פרוגסטרון וגם של אסטרוגן. כמובן אין דרך לדעת בוודאות. אני בעבר השתמשתי תקופה קצרה בהרמונט והיה סבבה

כמובן אף אחד לא יכול להתחייב לך לגבי תופעות לוואי 

גם יסמין עבד לי מצוין אבל עם נוברינג היה לי שקט רגשי ונטול סערות הורמונליות.

גם עליתי המון במשקל בגלל הכדורים, והתנפחתי, זה מבאס ומתסכל כל כך

ובדקת gbs?

כי בעיקרון זה מה שבודקים בשלב זה

וכמובן להיות את עירנית לתנועות

ואם הכל רגיל אפשר רק לחכות ללידה 😊

נותנת אז סיכום מסודר של ההריון לבית חולים

והפניה פתוחה למיון עד שבוע 40.

זה לא דברים דחופים אבל עושה 'פיניש' לפני הלידה כזה

מהאתר של הקופה

לפעמים שווה ללכת לרופא/ה בשביל הרוגע לדעת שנבדקת והכל בסדר

זכור לי שעשיתי את זה פעם בערב פסח כשהייתי שבוע 38 ולא ביקרתי אצל רופא מלא זמן

ורציתי להיות רגועה בחג

אבל באמת אין חובה או הנחיה כזאת

להוציא את הסיכום מהמרפאה. כי היא לא יכולה לשלוח דרך האתר (אז היא הדפיסה והשאירה לי אצל המזכירות).

שהיה לבן שלה

בזמנו אמרה אאל'ט שיש קבוצה בפייסבוק של קהילה

אז אולי לחפש שם ולהתייעץ

אם היא יכולה להיות זכאית לקצבה נכות, ואז גם מקבלים תוספת שעות היעדרות לטיפול בילד.

וגם אם לא, אולי אפשר לקבל רק את התוספת שעות היעדרות.

בכל מקרה את תמיד יכולה לסרב לבדיקת פתיחה.

גם כשהייתי בבית חולים הוא הציעו לבדוק אותי ולא רציתי אז לא בדקו.

ולהגיד לרופא מרופא שאת עם צירונים ולא יתרגשו מהצירים..

אבל זה נראה לי כבר מעבר לצירונים. זה כאב...

אולי באמת אלך לקופת חולים, ששם זה יהיה מהיר יותר כנראה. ומקסימום אם יתחילו צירים רציניים אמשיך למיון.

(אני תוהה עוד כמה זמן זה יימשך. לא בא לי ללדת לקראת שבת או בשבת🫣).

הייתי הולכת לקופה בקיצור

שאני הגעתי לקופת חולים אחרי שבוע 40

לא בדקו כלום

רק אמרו לי אחרי שבוע 40

אנחנו מפנים ישירות לבית חולים

ובכלל לא בודקים כלום

אז קחי את זה בחשבון

במרכז לבריאות האשה.

כבר הייתי שם השבוע למעקב הריון עודף.

תודה!

למרבה הפלא למרות שהיה רופא שהוכיח אנטיפתיות בהריונות הקודמים שלי, ואז רצה לעשות בדיקה פנימית, ונזף בי שלא רציתי, הפעם הוא לא ביקש לבדוק בכלל.

ב"ה! אין לי כח לנזיפות.

מספיק?

זה צירים מידי פעם, לא של לידה ממש.

וזה בטוח דימום ולא פקק רירי?

לא רירי או ג'לי.

והייתי במיון, וראו שזה מהפתיחה של צוואר הרחם.

אבל השתחררתי הביתה, כי הפתיחה עוד קטנה.

מסעדה חלבית יש את הסניור בטיילת. מקום ממש מוצלח.

ועד כמה שידוע לי גם הקניון ביג פאשן פתוח במוצ"ש וגם שם יש מספר מסעדות בכשרות של רבנות מהדרין.

אם זה בגלל שנדחה בכגלל צהבת נניח

אז אני מכירה גם שפשוט קוניםב מאפיה מה שיש ומחלטרים משהו..

אבל אולי תכתבי אזור ומה את מחפשת בסגנון וננסה לעזור לך למצוא קייטרינג נחמד שיעזור לך.

מקום לברית יש?

תיאמנו מראש עם קייטרינג (למעשה עוד לפני שידענו שנצטרך לדחות את הברית), ואז הוא הכין את הבשרים והקפיא, ואת הסלטים ושאר התוספות הכין באותו יום (אמר לנו לקבוע לצהריים שיספיק להכין הכל).

אבל נשמע לי שבמצב שלכם הרעיון של חנוקה נשמע הכי סביר.

אגב, אתם ספרדים או אשכנזים? כי אצל ספרדים לא עושים ברית דחויה ביום חמישי או שישי (ואצל אף אחד לא עושים בשבת).

אצלנו זה נתן קצת הכנה מראש כי ביום חמישי ידענו שהצהבת ירדה מספיק בשביל לעשות ברית, אבל למעשה עשינו את הברית רק ביום ראשון.

(ואם את כן מעדיפה שיהיה לכם קייטרינג כשכבר תהיה הברית, אז אולי אפשר לנסות לדבר עם בעלי קייטרינג לראות אם יש מי שיוכל להכין לכם כמו שהיה אצלנו..).

אם מעניין אותך אני יכולה לתת לך את המספר של בעל הקייטרינג שהיה לנו. הוא עובד באזור בנימין ונראה לי שגם מגיע לירושלים. היה לנו ממש נוח ונעים לעבוד איתו.

אנחנו קבענו עם קיּטרינג שברגע שנדע מתי הברית נודיע להם. ב8 בערב ידענו שתהיה ברית למחרת וקבענו אותה לצהריים. במהלך הלילה ובוקר הקייטרינג בישלו. ב"ה היה מעולה ממש.

(ואולי אפילו זה אותו קייטרינג ש@בארץ אהבתי שכרה אותו, אנחנו מאותו איזור )

תבחרי תפריט וכמויות, תדעי מחירים והכל,

תגידי שאין כדיין תאריך ותודיעי ערב לפני.

השאלה אם את מעדיפה אירוע בוקר או אירוע צהריים.

אנחנו עשינו אירוע בוקר אם טייקאווי מבית קפה (הם הצמידו לנו מנהלת אירועים אז היה קליל כל ההתארגנות)

אפשר גם בסגנון של פיצות ממאפה נאמן וכזה.. או ארוחת בייגלים.

פשוט תתקשרו לבדוק מראש מה יש ומה בא לכם..

אל תחכו לתאריך סופי בשביל להתחיל לברר

אני לא כל כך מבינה איך יכול להיות שזה היה אצלכם כל

כולן רוצים התראה של יומיים

איך אפשר??

מהסופר... אפשר גם לקנות דברים במאפייה גדולה (שמחזיקה כמויות)

כולם יבינו שאין לכם ברירה. ויכול להיות שיהיו גם כאלה שגם ככה לא יוכלו להגיע בגלל ההתראה הקצרה, אז יהיו פחות אורחים.

מה שחשוב הוא לסגור עם מוהל, אולי אפילו שניים, שיהיו מוכנים לאפשרות של ברית. ולמצוא מקום שהו אפשר להתכנס בהתראה של רגע (בית כנסת למשל).

אבל תתני לבעלך להתעסק בזה... את שנייה אחרי לידה, קיסרית, זה לא משהו שאת יכולה לעסוק בו עכשיו❤️

(אני בשלוש הבריתות שהיו לנו בקושי ידעתי מאיפה האוכל הגיע... וגם לנו הייתה ברית בהתראה קצרה יחסית - שלושה ימים, שזה לא ממש מהרגע להרגע, אבל עדיין פחות זמן מהרגיל - ובעלי הספיק לארגן את האוכל בזמן...)

לק"י

אולי יוכלו לעשות לכם משלוח.

לקנות ירקות חסלט מוכנים, ולהוסיף רק תיבול.

חד"פ- לקנות מראש.

היה ברית ההתראה של מספר שעות.

קנו סנדיביצים של בורגר, ומלא מלא צ'יפס.

אולי יכול להתאים לכם?

הזן את הכל/שדות
כבר יצא לנו להזמין משם ברגע האחרון (שישי בבוקר לדוגמא). תבדקי איתם. גם מחירים מעולים
053-2641388

פשוט המתאמת אירועים אמרה שהטבח מגיע שעה קודם לפני הפתיחה להכין את האוכל לאירוע (אבל היו מעט מוזמנים 20-30)

יש לכם הרבה אורחים?

אתם גרים בעיר?

אולי ארוחת בייגלים תתאים לכם.

אפשר לקנות את הבייגלים מראש ולהקפיא, וגם ממרחים ודגים קנויים.

ירקות לקנות ערב לפני, ולבקש עזרה מאורחים שיגיעו חצי שעה קודם לתקתק פריסת ירקות.

(אצלנו בשבת בר מצווה האורחים חתכו ירקות לקידוש של 200 איש ערב לפני, זה לקח 40 דקות גג. בערך 4-5  אנשים שעבדו על זה)

כל ירק אורזים נקי ויבש בנפרד.

בבוקר מארגנים כמה מוקדים של פלטת ירקות.

(כל החדפ תקני ערב קודם)

עוגות אפשר לקנות ולהקפיא (תבחרי מראש עוגות שעוברות טוב הקפאה)

שתיה חמה גם תהיי מאורגנת מראש.

אם מדבר אלייך תכתבי פה,

ונעזור לך לתכנן את הפרטים הקטנים שתהיי רגועה.

תצייני רק כמות מוזמנים ואם אתם גרים בחור, ואם יש לכם איך לערוך סידורים בעיר גדולה קרובה.

ואם את מעוניינת באירוע בוקר או ערב.

אני גם נלחצת מאירועים, חיבוק!!

בע"ה יעבור בטוב ויהיה שמח ומרגש 🥰

❤️

אצלנו כל הבריתות היו דחויות אבל תמיד ידענו בבוקר שאפשר לעשות ברית וקבענו ליום/יומיים אחרי.

ואז דיברנו מהבוקר עם האולם/הקייטרינג

שווה לשאול את המוהל, כשהברית דחויה ההתייחסות היא אחרת.

אצלנו המוהל אמר שאין בעיה לדחות ביום כי ככה הצהבת תרד עוד קצת. (לא דחינו בשביל להתארגן בנחת אלא כדי שהילד יהיה בריא וחזק יותר. אני מצידי לעשות ברית רק עם המוהל)

לפני ממאפייה מאפים לחמניות וכו

יש מקומות שגם עושים פלטות ירקות וכו

אפשר להוסיף קינוחים קנויים

ולקחת בחשבון שממילא יהיו פחות מוזמנים

אבל תני לבעלך להתעסק עם זה. אני בלי קיסרי בכלל לא הייתי מונחת בעניינים האלה. 

רבנים בדר"כ ממליצים לחכות לאחרי המקווה כי יש כתמים בהסתגלות

והרבה יותר קל להתעלם מכתמים בשגרה עם תחתון שחור

מאשר לעבור 7 נקיים ולהתיר אז את כל הכתמים.

לק"י

טבלתי, ואז התחלתי גלולות סרזט.

היה לי דימום של כמה ימים עד שבוע וקצת, זה כן היה בכמות שאסרה.

טבלתי שוב, ומאז היה שקט להרבה זמן.

אבל לפעמים אין הרבה דימום או רק כתמים, וזה לא אוסר. בשבעה נקיים זו כן עלולה להיות בעיה, ואז קשה לצלוח אותם.

תשאלי את הרופאה

ואם תגיד שזה בסדר

מי יודע אולי זה גם יחסוך את ההסתגלות

שזה וודאי סכרת..

את אומרת מניסיון?

אוף. אוף.

אין לי כוח לזה..

אני כל כך אוהבת מתוק, וזה הנחמה הרגשית שלי בימי מלחמה, מילואים, עומס עבודה ולימודים..

בהריון הראשון ובהעמסה של ה100 יצא ערך אחד לא תקין אז עשיתי ניטור סוכר למשך שבוע וב"ה לא הייתה לי סכרת.

ניטור סוכר מבחינתי הכי גרוע (לא רציתי לאכול כדי שלא אצטרך לדקור את עצמי).

וב100 יצא תקין ב"ה

אעשה בתחילת שבוע הבא, מקווה שהכל יהיה תקין..  

ואפשר לשאול איזה אחד יש לכם?

ממש יפה ומותאם לילדים.

אנחנו קוראים יחד כל שבת בסעודה. אחד הילדים מקריא. זה בשפה לא מורכבת והתוכן מצד אחד קליל מצד שני הרבה ערכים שנכנסים בצורה סיפורית. כמעט תמיד עולים דיונים סביב הסיפורים כי קל לילדים להתחבר. לדעתי מתאים מגיל 7+

בידיעות ספרים

ב-40 השעות הקרובות,
כל הספרים של סיון רהב-מאיר 
נמכרים באתר ב-40 ₪ בלבד לספר.

זו הזדמנות חד פעמית להתחדש בספרים מרתקים
לכם, לילדים, למשפחה, לחברים, למתנה, ולכל השנה כולה.

כל הספרים מחכים לכם כאן, עם קוד קופון 4040 עבור ההנחה:

היניקה מעייפת אותם

תעירי אותה בעדינות כדי לאכול או תחברי מתוך שינה

עברתי את זה עם כולם.

נולדו קטנטנים. אחד באמת היה עם לשון קשורה ו 2 לא.

עד שגדלו קצת והגיעו לי 3 קילו,  הייתי עושה שעון מעורר כל 3 שעות ביום ובלילה. תוך כדי האכלות מורידה להם בגדים . אם זה לא הספיק, מחליפה טיטול גם אם נקי. העיקר להעיר אותם ושיאכלו. לשון קשורה אבל יכולה להשפיע על העליה במשקל..

בעה התינוקת תעלה יפה במשקל וזה יהיה מאחורייך בקרוב. אפשר לבקש מהרופא משפחה לבדוק לו את הלשון כדי להיות בטוחה שזה לא קשור.

לגבי הטיפול בבית חולים,

הרופא הפנה אותנו לאיכילוב, השאלה אם שם הם קודם בודקים שבאמת מדובר בלשון קשורה ובפעם אחרת הטיפול?

אבל אצלנו הרופא בדק וניתק באותה פעם. זו פרוצדורה מהירה מאוד...

בכל אופן, התינוקת שלי גם אחר כך לא ינקה טוב כל כך, וטיפול אוסתיופאתי עזר לה, אז שימי לב לזה גם אחרי ההתרה. (גם היא ישנה יותר מדי בשלב הזה של החיים שלה...)

(אם יש צורך). יודעים את החשיבות שזה יקרה כמה שיותר מהר, וזה ממש פשוט ומהיר.

זה רק תחילת התהליך, שיכול לקחת זמן, ואני חסרת סבלנות

לא אמרו לי מראש שזה תהליך כזה ארוך שדורש טופס 17 שעלול לקחת זמן, אם הייתי יודעת שזה המצב הייתי מתחילה מזמן 😑

בינתיים שלחו כמה וכמה בקשות זירוז מהמרפאה וכלום

אולי יוכלו לזרז את העניינים.

בהצלחה!!

הייתי צרכה הפניה דחופה, אז דיברתי איתם והם כתבו שזה דחוף.

זו לא הפניה

זה טופס 17

ולא הפניה.

תתקשרי למזכירה של הסניף שלך שתדבר איתם. ושוב. ושוב. לא רק בקשת זרוז, שתדבר איתם ישירות. לי אישרו בסוף

אגב, לא היה עוזר לך להתחיל את התהליך מוקדם יותר. הם יושבים על הבקשות המיוחדות רק ברגע האחרון. הכי טוב לשלוח בקשה חמישה ימים לפני התור ולהציק עד שהיא מאושרת

ולגבי תור- הבי"ח מחכה לאישור במייל ואז יתחילו את התהליך, זה לא שיש לי תור...

הם בעצם בתפקיד של לשמור אותך מרוצה ובקופה שלהם...

אז אם את לא מרוצה מההתנהלות הם יכולים להיות הכתובת..

אצלי(בתחום אחר קצת, הייתי צריכה תור למשהו שרק המחוז יכולים לקבוע ואני לא יכולה להזמין בעצמי) אני לא יודעת איזה אחד מהדברים עזר אבל ביום שבכיתי למנהלת משרד של המרפאה והיא פנתה לאחראית שלה שתמצא פתרון

ובמקביל פתחתי פניה בקשרי לקוחות

למחרת התקשרו אלי וקבעו לי תור יחסית קרוב...

אני לא יודעת איזה אחד מהדברים השפיע יותר, אולי שניהם.. אבל זו ההמלצה שלי

המרפאה שלחה את הבקשה, לא אני.

וגם ככה לי אין שום דרך לברר בלי המרפאה

תרגישי טוב מהר מהר מהר!!!!

והלוואי שתצליחי להנות טיפה מהמנוחה הכפויה.

חיבוק ענק

למה את צריכה לקבל זריקות? למשך כמה זמן?

כמה זמן תצטרכי להיות עם גבס?

יש לכם קהילה תומכת?

נראה לי זה ממש זמן שצריך ללמוד להיעזר באחרים - משפחה, שכנים, וכמובן גם עזרה בתשלום במה שצריך.

חיבוק לך... ממש לא כיף להיות מוגבלת ככה. בעז"ה שרק יעבוד בקלות ותוכלי לחזור ולתפקד כרגיל (ולהעריך פי כמה את הרגליים הבריאות שה' נתן לנו...)

עוד שבועיים ישקלו מעבר למגף הליכה אם ככה קוראים לזה

קהילה פחות

אבל אנחנו גרים ממש ממש צמוד להורים שלי ולחלק מהאחים שלי

שיהיו בריאים בעלי משפחות מרובות כבר

אבל אני מקווה שבאמת יוכלו לעזור

בתשלום פחות יתאפשר כי גם לעבוד אני לא אוכל…

אני לא יודעת איך לאכול את עתמי אני בחיים לא מבקשת עזרה אני מסתדרת ועוזרת לאחרים

כפית!!! כפית! הייתי צריכה לבקש שיביאו לי עכשיו

קשה לי

מקווה שבאמת תוכלי לעבור למגף הליכה, זה נשמע משמעותית יותר נוח...

וטוב שיש הרבה משפחה בסביבה, זה לגמרי הזמן להיעזר בהם.

ובינתיים חיבוק... זה לא כיף להיות תלויה באחרים🩷🩷

רק לגבי זה שלא תעבדי בזמן הזה-

יש לך אפשרות לתבוע בזמן הזה דמי תאונה אישית מביטוח לאומי (טופס 2201)

תרגישי טוב!!

גם מהם אפשר לקבל.

בכל מקרה כיסוי כלשהו לשכר אמור להיות לך, או מבט"ל או ממשום אחר

(לי היה עובדת שבגלל גבס לא יכלה לעבוד חודשיים וחצי ובט"ל שלמו לה מלא, זה אפילו לא אכל לה ימי מחלה)

וסילחה עכשיו רואה שמאנונימי פשוט אם אני אצא ואחליף עכשיו אני לא אכתוב לך ונראה לי זה חשוב המיצוי זכויות הזה

על אבדן כושר עבודה..

את לא אמורה לחיות מהאוויר עכשיו 6 שבועות.

שבעז"ה תחלימי מהר והרגל תחזור לתפקוד מלא ותקין.

שה' יתן לך הרבה כח לעבור את התקופה הקרובה

רק בריאות יקרה

רפואה שלמה

זה אתגר רציני..

קודם כל- החלמה מהירה ובעז"ה ללא כאב!

אחר כך.. תמצאי לך סדרות טובות לזמן המנוחה ופינוקים שווים בריאים ובריאים פחות.. זה באמת אחד הקשים לאבד כך שליטה אבל מצד שני, לכולם ברור שאת חייבת עזרה אז תנצלי את האפשרות ללמוד לקבל עזרה גם את מאחרים..

ותזכרי שאת עדיין אמא, גם אם יש דברים שאת לא יכולה לעשות, את הדברים החשובים באמת כמו לדבר עם הילדים, לחבק ולנשנש, את יכולה לעשות בכיף מכל הלב!

מזה?!?! כלכך לא נעים ומבאס

תבכי שישחרר קצת..

חיבוק גדול

תקיפי את עצמך בפינוקים

ספרים/אוכל טוב/ סרטים לראות

תנסי לקחת אתזה כמנוחה😏 אוי זה באסה

ברוך ה' אתמול באמת הייתי עם ההורים שלי ובעלי

אבל עשיתן לי כלכך טוב על הלב

תודה❤️❤️

אני קשה לי מאוד

מנטלית

אבל ה' יעזור

וגם, היחדה היתה לידי כשהחלקתי והיא ראתה שזה מהצעצוע שלה וניראלי קצת מרגישה אשמה היא כל הזמן אומרת אנא נפלה מהצעצוע שלי זה היה מהמשחק שלי

אמרתי לה עכשיו בבוקר שנכון, נפלתי אבל זה יכול לקות לכל דבר וזה בסדר והצעתוע לא אשם

רעיונות מה עוד?…

אלא ממסגר את הסיפור ומתאר שלב אחרי שלב מה היה, לעזור לשחרר את הטראומה.

לך זה ממש קשה לשמוע את זה כי זה מרגיש לך שהיא מרגישה אשמה, אבל לרוב זה לא זה.. היא פשוט צריכה לאוורר את החוויה שלה אז מספרת שוב ושוב.

ממליצים לעשות ככה אחרי אירוע טראומתי. את יכולה גם להזכיר לה מה היה לפני ומה אחר כך ואז לסגור את הסיפור בצורה מעצימה. ("אז אמא הלכה לרופא והוא אמר שאמא צריכה גבס, ולכן עכשיו אמא בספה יכולה לשבת ולחבק ולנשק ולספר לגילי מלאאאאאא סיפורים...")

את יכולה גם לשאול אותה ישירות אם היא מרגישה מצפון. רק צריך לחשוב איך לנסח את זה בצורה שלא תעורר אותו..

זה רעיון מעולה לנסות לתת לזה סיום נחמד יותר

אתמול כשחזרתי הביתה היא לא התקרבה אליי היא ממש פחדה

שאלתי אותה אם זה מפחיד שלאמא יש דבס אמרה כן

אז הוצאנו טושים וציירנו עליו קצת זה שיחרר אות

אבל הבוקר היא נורא התפלאה כשעדיין היה לי אותו חחח

אבל מבחינה ריגשית היא סופר מפותחת

היא שמנ לב לרגשות ומבחינה אם מישו הוא כועס/עצוב/ נעלב

היא ממש מודעת ומרגישה

באחרים 😑

שולחת לך מלא מלא כוח ותנסי לנוח כמה שיותר💙💙💙

קרה לי פעם שנפלתי ומאוד כאב והייתי בטוחה שזהו גבס ולשכב כל היום ועם תינוק קטן

כבר הרצתי בראש את כל הסיטואציות

אז ממש יכולה לדמיין מה עובר עליך.

חיבוק ושיעבור מהר !!

מהניסיון שלי בהנקות קודמות, בדרך כלל כשחזר המחזור הוא כן היה סדיר.

חוץ מפעם אחת, שאז חזר יותר מוקדם, ובהתחלה לא היה סדיר.

יכול להיות שהביוץ היה מאוחר ובגלל זה אין תשובה חיובית.

אני פשוט לא יודעת מה המצב.

אפשר לחכול שבוע, ולעשות שוב בדיקה. אם לא יגיע.

או לפנות לרופא משפחה/נשים להתייעצות.

ונראה אם יגיע מחזור, או שנעשה עוד בדיקה.

השאלה אם לעשות עם אותן בדיקות פגות תוקף, או לקנות חדשות. יש לי שם עוד 3 בדיקות בחבילה.

לא נראה לי שיש מה לפנות לבירור רפואי. אני עדיין מניקה.

אולי אם יהיה איחור מאוד משמעותי, נבדוק את זה.

ולא הייתי בהריון...

שווה לקנות פשוט כן בתוקף

הבדיקה שלי בתוקף עד 8/25.

זה אומר שעברו פחות מחודשיים.

לא מאמינה שהיא כבר תזייף.

עם בדיקה פגת תוקף, אבל לא זוכרת בכמה היא הייתה פגת תוקף.

יצא שלילי. ניסיתי שבוע אחרי זה עם הפגת תוקף (הייתה חבילה), שוב שלילי.

הלכתי אז לרופא והיה דופק

ואיפה לקנות, יש באושר עד

גם זה דורש ממני להשיג הפניה, וללכת לעשות את הבדיקה.

גם צריך לחכות לתשובה, ואם אני רוצה לדעת ביחד עם בעלי, אז זה לחכות עד שהילדים ישנו.

וגם בבדיקת דם יכולה לצאת תשובה שלילית, אם הביוץ היה מאוחר.

בינתיים לא קיבלתי מחזור.

קניתי בדיקות עם תוקף, של חברה אחרת.

נחכה עוד כמה ימים, לראות אם משהו קורה.

כנראה שהביוץ היה מאוחר.

הגיע היום הדימום, ביום ה 42.

נראה מתי יהיה בפעם הבאה.

סיכוי גבוה שהבדיקות אמינות, אפילו שהן לא בתוקף.

וסתם קניתי חבילה חדשה.

חבל שלא ניצלתי את ההזדמנות לסכות בראש הקודש למען בנות ישראל המותשות

שכשאנחנו חולות אנחנו מנסות עדיין לתפקד ככל יכולתינו, וגברים לעומתינו הצינון הכי קטן שלהם גורם להם לזנוח הכל ושהעולם יתפוצץ. ואז אנחנו פשוט מקנאות כי אנחנו לא מרשות את זה לעצמינו 😅

כשהוא בעבודה זה עדיין שנינו יחד במאמץ מלחמתי, אבל כשהוא בבית חולה ו"מתבטל" כאילו הוא זונח אותי עם הספינה השוקעת 😅

אנחנו נותנות 200 אחוז שלנו ומצפות שגם הם.

למרות שמה שנכון זה ללמוד מהם לקחת הפסקות ולדאוג לעצמנו.

ואגב בגלל שהוא מדבר 2 שפות נשמע הגיוני שעדיין קשה לו לבטא את שם הצבע

שאולי יש לו איזה קצר בין המוח לפה

משהו כזה 

נשמע לי עניין של תרגול וקצת קושי בשליפה בגלל השפות.

מה הוא יודע לדבר ביום יום? מילים? משפטים?

כלומר הידע קיים אצלו במוח אבל קשה לו לשלוף לפה.

אם זה מתבטא רק או בעיקר בצבעים אז כנראה לא בעיה רצינית או אולי על גבול התקין בהתחשב בזה שמדבר 2 שפות.

אכן נשמע שקלינאית תקשורת יכולה לעזור.

ליתר בטחון הייתי לוקחת גם לבדיקת עיניים, לשלול עיוורון צבעים.

הוא ממיין צבעים של אותו פריט או של פריטים שונים?

כאילו אם יש לו מלא כדורים בצבעים אני מבינה שהוא ממיין נכון, אבל אם יש לו כדור צהוב, חולצה צהובה, צלחת כחולה ונעל כחולה, הוא ידע למיין לפי צבעים? כלומר השאלה אם הוא מבין את זה כשהצבע הוא השוני היחיד בין הפריטים או שבוודאות או גם מבחין בצבע כתכונה ממש של חפצים.

וכיוון אחר - האם השפות מופרדות כמו שצריך בחיים שלו? כלומר אנשים מסוימים מדברים שפה אחת ואחרים שפה אחרת, או בבית אחת ובחיידר אחרת וכו או שזה מעורבב?

האם יש עוד תחומים שהוא מתקשה לשיים כמו צורות? 

השפות מופרדות. בגן רק אנגלית ובבית עברית.

יודע לזהות צבעים זהים גם בחפצים שונים. למשל מראה לנו שהחולצה שלו תואמת לנעליים של אבא שלו.

צורות הוא מזהה, יודע להגיד מה עיגול ומה משולש. 

להכוונה של קלינאית, כי ההבנה שם לגמרי.

ההפרדה בין השפות ממש חשובה אז שימשיכו ככה.

אגב בכלל לא בטוח שצריך פה טיפול ממש, יכול להיות ששיחת הכוונה עם קלינאית גם יכולה לתת להם את הכלים לעזור לו בעצמם..

יש משהו שנקרא בעיות שליפה.

שלוקח זמן עד שמצליחים להיזכר ולומר את המילה.

לא אומרים אותה בשלוף.

זה קיים גם בעוד דברים? שפתאום הור ל מצליח להיזכר איך אומרים?

קלינאיות תקשורת מתעסקות עם זה.

אז אין שום בעיה.

יש ילדים שקולטים את זה בגיל מאוחר יותר.

גם ל2 שפות יש השפעה.

לפעמים כשמלמדים כמה צבעים ביחד זה ממש מבלבל .

מה שאפשר לעשות זה ללמד כל שבוע צבע אחד.

בשבוע הראשון רק אדום. לחפש ביחד הרבה חפצים אדומים לצבוע רק בצבעי אדום ולמיין חלקים ל"אדום" ו"לא אדום".

אחרי שחפרו על אדום ורק אדום והוא יודע טוב להוסיף צהוב ואז רק אדום וצהוב אדום וצהוב. 

שבוע אח"כ כחול ושבוע אחר כך ירוק.

אם זה עובד טוב אפשר להוסיף עוד צבעים.

וכמובן, כל זה בשפה אחת. לדעתי עדיף באנגלית שיתאים גם לגן.

יכול להיות גם עיוורון צבעים. יש בדיקת אונליין פשוטה לבדוק או אצל רופא עיניים, בגדול במקרה כזה הוא יראה כמה גווני אפור ויבדיל בינהם בגלל הקונטרסט, אולי לשיים את זה קשה לו יותר.

זה עובד על זיכרון

זה לזכור שבצבע הזה שהוא רואה בעגבניה ותות ובגגות נקרא אדום

פעם נתנו לי טיפ

להחליט שהיום זה יום אדום

ללבוש בבוקר חולצה אדומה

לאכול אוכל אדום

לפמפם כל היום על הצבע האדום, גם בלהצביע על דברים אדומים

אבל גם בלהגיד את הצבע

רק אדום!

בסוף היום הוא כבר יכיר את השם, ידע לזהות את הצבע ולחבר בניהם

למחרת יהיה יום צהוב

וכו וכו

תלוי על מה זה יושב.

שווה ללכת לאבחון גם וגם

לק"י

כי לזהות צבע יותר קל מאשר לשיים אותו.

(זיהוי זה להביא/ להצביע על הצבע המבוקש. שיום זה להגיד מה שם הצבע שמראים לו).

כדאי להתחיל מעבודה על זיהוי.

אומרים לו קח סוכריה אדומה

הוא לוקח אחת אומר הנה סוכריה אדומה מתקנים אותו שלא אז מנסה שוב ושוב עד שקולע

הכל ירוק

לא ברור אם סתם החליט או שיש בזה משהו 

עזרתן מאוד

ננסה עם העיצה של מקרמה, לעשות יום של צבע

זה ממש דומה לעיצה של מישהי שכתבה לי בפרטי וחבל שלא מסכימה לחשוף את הניק פה

בכל מקרה היא הציעה משהו דומה, לעשות שבוע שלם צבע אחד

ולשייך את הצבע לפריט שמכיר

לדוגמה - הנה גרב אדומה כמו אלמו, קוביה אדומה כמו אלמו ככה הוא יוכל להשוות את הצבע שיראה לצבע של אלמו

חולצה בצבע וכן הלאה

אחותי התלהבה מהרעיון הזה - יכול לעבוד לדעתכן?

תודה ממש על המענה.

אבחון בארצות הברית עולה מיליונים והכל פרטי

היא רק התחילה לברר על זה וכל מכון שכנע לבוא אליו ככה שהיא פשוט איבדה את עצמה

הידיעה הזאת שאמרו לה שיכול להיות שיש קצר, היא נכנסה ממש ללחץ.

הרגעתן אותנו.

תודה ממש. 

יש קלינאיות שאולי יוכלו אפילו לתת איזשהו כיוון בזום ולא יפתיע אותי אם יש גם שעושות אבחון וטיפול בזום.

מפגש כזה בארץ לא עולה יותר ממאה-מאתיים דולר, והרבה יותר קרוב למאה.

היא קודם בכלל שאלה לאיזה אבחון ללכת, ריפוי בעיסוק או קלת

אחרי שראינו שמרבית התגובות הן על קלת היא תתחיל עם זה 

במקביל תנסה לתרגל איתו בבית בצורה כיפית למה לא..

לגבי הזום - היא מעדיפה אבחון וטיפול מסודר מלעשות חצי דרך

שם הציעו לה אבחונים יותר בכיוון ה 1000 דולר

אז לא יכולה לומר מניסיון

אבל אני חושבת שהשיקול של מחוייבות למקום העבודה כן משמעותי. נכון שלפעמים אומרים להתחשב בעצמנו דבר ראשון, אבל בעיני- מהרגע שנכנסנו לעבודה יש לנו מחוייבות ואחריות כלפיה. כך שאני לדמרי עושה דברים שטובים למקום העבודה שלי גם אם יכלתי להתחמק מהם ולסדר לעצמי חיים יותר קלים...

ובסוף גם יראו את האחריות שלך למקום העבודה ויעריכו אותה

לגמרי ייתכן שבגלל שיקולים אחרים הגיוני לצאת מוקדם וכו', אבל טובת מקום העבודה היא כן שיקול בעיני

והמון בהצלחה, שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

יש לי המון אחריות כלפי העבודה שלי (יותר כלפי הלקוחות מכלפי המעסיקים...) בוא נגיד שלא הצליחו למצוא לי מילוי מקום וגם אם אני אבריז להם חצי שנה עדיין ירצו אותי שם כי פשוט חסר להם אנשים, אז זה באמת לא מתוך לעשות רושם טוב ולהיות עובדת טובה אלא מתוך אחריות אנושית.

ותודה על הסוף, בעזרת ה', הכי חשוב

זו העבודה של החיים שלנו ולשם צריך לכוון קודם כל.
לאמא אין תחליף
למקום העבודה ימצאו תחליף, פחות טוב, יותר טוב זה כבר עניין אחר. אבל לכל אחת בסוף מוצאים מחליפה וגם לא צריך להיות מצפון כבד להאריך חופשת לידה למען ובשביל התינוק. 
כי שוב- אנחנו קודם כל "אמא".
ברור שלא סתם יוצאים לחופשת לידה כי בא לי, אבל אם זה יעשה לה טוב והיא תצבור כוחות למען המשפחה שלה- לדעתי, זה הדבר הכי גדול שהיא יכולה לעשות כרגע.

אני לא רוצה לחזור לפני ארבעה חודשים (זה יוצא סביבות פסח אז מאמינה שאחזור אחרי פסח) לכן זה לא כל כך נותן משהו אם אני מגדירה את החל"ד או הימי מחלה בהתחלה או בסוף או פשוט מאריכה בלי תשלום (שזה פחות משתלם לי כשיש לי בערך 35 ימי מחלה שלא נוצלו...)

אין לך מה לבות על לצאת בתאריך המשוער, ורוב הסיכויים שלא תלדי ב42 ( תמיד יכול להיות, אבל בכל מקרה זה לא מאוד נפוץ להגיע עד שם) במקומך הייתי יוצאת שבוע לפי התאריך הכי מוקדם שילדת בו, איפשהו ב38.

אני יצאתי ב38+4 ויחדתי בול במשוער והיה מושלם 

כן, לא תיכננתי לבנות על המשוער, סתם תהיתי לעצמי אם לצאת כשמתחילה 38 זה לגיטימי או אפילו לפני, אבל נראה לי שכן...

מקסימום אם משעמם לי בבית אני תמיד יכולה לחזור לעבודה אחרי חופשת מחלה של שבוע

אם יש לך 35 ימי מחלה זה אומר שאת לא משתמשת בכל כך הרבה (מעולם לא הגעתי לכזה צבר.. את עובדת עשור? ועוד יש לך ילדים שחולים..)

בסופו של דבר יש אפשרות לצאת מ33 ז"א יש הבנה אפילו של החוק שאשה לפני לידה קשה לה לעבוד ממש עד הלידה

בתור מנהלת עונה לך שיש לי עובדת שעשתה דבר כזה, בלי שהיתה לה מחליפה- אבל בשיח פתוח מולי.

סיכמנו שהיא תצא למחלה, תאגור כוחות (היה לה הריון לא קל וגם מצב משפחתי קצת מורכב) אבל במידה ואמצא לה מחליפה לפני שתלד היא תבוא לחפוף אותה (מה שאפשרי כשיוצאים למחלה ולא אפשרי כשיוצאים כבר לחל"ד) ובאמת כשהמחליפה הגיעה היא באה ליומיים, ועוד יום אישרתי להן להיפגש אצלה בבית כדי לחסוך לה את המאמץ.

מבחינתי כשעושים את זה מולי בכנות אני לוקחת את זה הרבה יותר טוב מאשר כשמספרים לי שכבר עם צירים ולא מסוגלת לעבוד ואני נשארת בחוסר אונים..

ונכון, נותנים יותר ימי מחלה

ב"ה שאת לא צריכה

בחוק יש 18 בשנה

בהנחה שאני באמת חולה 3-4 ימים בשנה, כל ילד עוד יומיים-שלוש, ומדי פעם יש בדיקה שחייבים להפסיד עבודה בשבילה -אינמצב שאני נשארת עם עודפים בכאלה מספרים

באהבה לכולן

אז אולי המדד שכתבתי לא היה נכון

בכל מקרה, זה לא משנה את מה שאמרתי

בתור מעסיקה אם זה נעשה בשקיפות מולי אין לי בעיה עם היציאה

לק"י

לי יש הרבה ימי מחלה.

אם אני מבינה נכון אנחנו מקבלים 3 ימים לחודש (משרד החינוך), והתחלתי לעבוד לפני החתונה. כשהילדים חולים בעלי ואני מתחלקים ביננו (והיו תקופות שבעלי בעיקר נשאר עם הילד החולה).

שמבשרד החינוך יש 3 חודשים בשנה במצטבר שלא עובדים בהם+יום חופשי באמצע שבוע

אז פחות צריך לנצל ימי מחלה

לק"י

אבל על ימי חופשה לא חשבתי.

(ועדיין יש לי מעל ל-200 ימי חופשה. אני עובדת בערך 13 שנה).

זה בעייתי לקחת מחלה

אם כן יש תסמיני הריון שמשפיעים על ההרגשה והיכולת לעבוד

אז הגיוני לצאת מתי שמרגישים צורך

בלי קשר להתחשבות במקום העבודה

זו זכות בסיסית ולגיטימית מחלה לפני חופשת לידה

מקום נורמלי לוקח את זה בחשבון

זה האחריות שלהם

זה לא צריך לבוא על חשבונך

אני לקחתי מחלה משבוע 36 וילדתי בתלמ

לא הרגשתי יכולת לעבוד כבר וההודעה היחסית פתאומית שלי התקבלה בהבנה (כי למרות שזה היה מהרגע להרגע זה היה צפוי)

והשאר לעבוד, או להיפך.

זה יתן לי את האוורור והנחת שאת צריכה.

במשך תוכלי לעבור לשבועות מלאים אם אכן תעברי את שבוע 39.

חשוב להיות בשקיפות מול מנהל ישיר. תגידי לו כבר עכשיו יש לך קושי להגיע ואת עושה מאמץ אבל יכול להיות שבהמשך כבר לא תוכלי בכלל, ושיתארגן על זה, ונראה מה יהיה..

ככה כל יום שכן תגיעי יעריכו את זה יותר 

החלטתי לצאת לחופשה ברגע שמתחילה תשיעי. חשבתי שאלד עוד לפני וכשנכנסתי לתשיעי חשבתי שאלד כל רגע..

בסוך הייתי שבועיים פלוס בבית וסבלתי מכל רגע. לא שהייתי כל כך יכולה ללכת לעבוד כבר, היו לי כאבי גב נוראים. אבל גם להיות בבית ככה היה לי ממש קשה.

בהריון השני יצאתי לחופשה לדעתי בתחילת 39 וחשבתי שיהיה לי איזה שבוע לפחות לנוח להסתובב קצת (הריון יחיד...) וכו, ובסוף ילדתי אחרי יומיים.

תעשי מה שאת שלמה איתו, בין אם יהיה לך זמן סתם בבית ובין אם לא

את כולם ילדתי בשבוע 37 בלי זירוז.

בראשונה יצאתי שבוע לפני מהכרח של רופאים

שניה השלישית שבוע 34 גם כי הייתי במעקבים כמה פעמים בשבוע וזה לא אפשר לי לעבוד

והפעם ב"ה הכל תקין ולא צריכה מעקבים מיוחדים. לא חזרתי אחרי סוכות. זה יוצא משבוע כמעט 34.

וזה הדבר הכייי טוב שיכלתי לעשות! נהנית מזה כ"כ!

יש לי זמן להתאפס על הבית. לסדר קצת דברים ללידה. והכי חשוב - לנוח ולאסוף את הילדים עם כוחות!

קצת לצאת, לפנק את עצמי פה ושם ולא לחיות בטירוף של מירוץ.

אני עובדת רק כמה ימים בשבוע. אז עד שבוע 38 (שזה הגזמה אצלי) זה יהיה גג 16 ימי מחלה. יש לי 40+..

א. אולי עיבוד לידה או מפגש הכנה ללידה מקצועי יעזור לך לשחרר קצת את החרדה

כי בלידה יש מימש של איבוד שליטה מצד החוסר ידיעה.. ואם באים עם 'פצע םתוח' זה באמת מציף ומלחיץ.. אם תתמקמי יותר טוב מול מה שהיה זה יאפשר לך להפתח יותר עבור מה שיהיה..

ב. זרוז אולי מזרז אבל...זה לידה באווירת בי''ח..וזה אומר להיות הרבה זמן בבי''ח.. חלק בהמתנה.. וחלק בלידה.. מוניטורים יותר..

ו..יש גם את הלמשוע ברקע את הנשים בחדר ליד צועקות שזה עלול להלחיץ

ואם את רגישה מאוד להליכים רפואיים אז זרוז זה לא האידאל

אלא אם צריך

וגם כמי שעברה כמה לידות בזק ממש..והלידה בזרוז היתה ארוכה הרבה יותר..ונתקעה מלא זמן בפתיחה נמוכה ממש..וזה גם לא  פיקניק..

אם הפחד מהלידת בזק הוא גם זמן ההגעה וגם הכאב-

אז אולי היתי מנסה זרוזים יותר טבעיים בהתחלה

מרפואה טבעית.. ואולי סטריפינג..שאיבות..

ואז הולכת לבי''ח על הציר הראשון

וגם אולי כן כדאי עבודה עם דולה מקצועית איך לנתק את התחושת ההכרח לאפידורל

כי באמת לא הכאב הוא בהכרח הטראומה אלא הפרשנות והחוויה שלך את עצמך בזמן הזה..

וכשמקבלים אמון בעצמינו שימצאו בנו כוחות יותר קל..

וגם הכאב נחווה אחרת..

כי הגוף פחות מכווץ ומפוחד וותר בהרפיה והסכמה לתהליך

מה הכוונה בלא פיקניק? כאב לך הזירוז?

הכאב היה בלתי אפשרי להכלה, אולי גם כי לא הייתה הדרגתיות כלשהי או הפסקה בין הצירים. פשוט נכנסתי ללידה פעילה בלי צירים מוקדמים. מאפס למאה בין רגע, וברמת כאב שבאמת לא יכולה לתאר. המוח לא הצליח לעכל את זה בכלל. הצלחתי רק לצרוח. 

לא היתי צריכה בסוף פיטוצין

אבל הכל לקח מלא זמן

לי בבי''ח לא טוב להיות אוהבת להיות רק בבית כמה שיותר

ולכן לי היה קשוח

כי הפתיחה נשארה קטנהה מלא שעות ולא התקדמה וזה מתסכל ומייאש ומעייף

פעם אחרת עם פיטוצין האמת התאור דומה ללידת בזק -בבת אחת חזק בלי הורמוני שיכוך כאבים ובלי הפסקה

אבל.. אני לא לקחתי אפידורל מבחירה אז זה שונה

זה נכון שאפשר לקחת אוטומטית אפידורל לפני הפיטוצין וזה יותר בנחת האמת

אבל לשכתי אסור להסתמך רק עליו

אלא גם להתכונן לאוםציה שלא ישפיע, שלא תוכלי מסיבה כלשהי

אני כן ביקשתי זרוז פעם אחת כי לא יכלתי יותר

ועוד פעם בגלל ירידת מים

בשניהם הייתה לי חוויה מצויינת

ובעוד שתי לידות הייתי מאושפזת יום לפני בהמתנה לחדר לידה. לא שמעתי מעולם נשים צורחות והאוירה הייתה לי מצויינת

אותי אישית הרגיע ממש להיות כבר בבית חולים ולא לדאוג כל הזמן שאולי צריך ללכת

אישית במקומך בהחלט הייתי הולכת לזרוז

היא ממש בתחום ואלופה ברמות

אני ממליצה עליה לכולם, כולל הסיפורים הכי מורכבים והם מורכבים כולם מרוצות.

ונותן כלים

אם את רוצה המלצה על מישהי בפרטי, בכיף

וסטרס לקראת הלידה הבאה.

תכלס מה שעזר לי זה רק כשהתאשפזתי לזירוז.

זה לא שמיהרו להוריד אותי לחדר לידה.

יש תור.

הייתי מאושפזת, מה שאפשר לי להירגע. לידה צריכה סביבה רגועה ולא של סטרס וככה התפתחה לידה טבעית (ללא זירוז בסוף)

פשוט עצם זה שכבר הייתי בבית חולים הייתי רגועה.

מה כבר יכול לקרות? מקסימום אלד במחלקה..

אבל הייתי בשלב יותר מתקדם משלך.

כשהתחילה הלידה הספקת לקבל אפידורל?

הלידה השנייה אצלי התחילה מאפס והסתיימה תוך 40 דקות בערך. דקות מללדת ברכב בדרך לביה"ח. 

אבל הייתי מה שנקרא "לא דחופה בתור"

כשהגעתי הייתי מקום 6 בתור לזירוז, ואת ירדתי למקום 8 כי הגיעו יותר דחופים ממני.

האחיות סיפרו לי את זה בתור מבינות את הבאסה שלך אבל אין מה להתווכח,

כשאני התפללתי שלא יגיע תורי לזירוז ויגיעו עוד דחופים לפני, בסה"כ רציתי להיות כבר בבי"ח להוריד את הלחץ של אם אספיק להגיע בזמן או לא, לא באמת רציתי זירוז, העדפתי טבעי.

מבחינת אפידורל זה אפילו לא משהו שעבר לי בראש, אני מבחינתי דמיינתי את עצמי יולדת או במחלקה, או שמעבירים אותי כבר בפתיחה מלאה לחדרי לידה.

אני זוכרת כשהתחילו צירים והייתי כבר בפתיחה 5 כזה והכניסו אותי לחדר לידה, לא הבנתי מה אמורים לעשות שם (בשתי הלידות בזק לא ילדתי בחדר לידה)

בדיעבד כן הייתי מספיקה אפידורל, פשוט זה לא היה בראש שלי בכלל.

היה לי כמה פעמים דודא לשקשוקה בקטע מצחיק 🤪

ובכללי התחלתי להתייאש מלנסות כל פעם לרדוף אחרי החשקים, אבל זאת אני..

בשביל מה יש בעל??😆🤣

אז זה קצת בעייתי..

דברים קנויים הוא יכול לקנות לי.. וגם עושה זה בלי שאני מבקשת (חשק תמידי לפקאן מצופה שוקולד וגומים של השוק)

מה גובר על מה

החשק להכין או החשק לא להתאמץ 😉

ואז זה בא בגדול

הכי מצחיק שבעלי כל כך חיכה לזה אחרי ששמע סיפורים מחברים

והרגיש שהוא לא מממש את תפקידו בהריון לדאוג לדברים הזויים

ואז בהריון הרביעי פרע את 'מחויובותו' בגדול...

כל יום היה משהו אחר, הזוי, וספציפי מאד.

(ודברים שבחיים לא נגעתי בהם לפני ההריון)

עליתי 10 קילו...

(הריון ראשון שלי)

רק בהריון הראשון היה לי פעם אחת ששכנה בישלה בשר וזה עשה לי חשק ממש חזק.

חוץ מזה הרבה פעמים בהריונות אני רוצה משהו ולא יודעת מה אני רוצה. נגיד לפעמים אני אומרת לבעלי אני רוצה משהו קר, אבל לא יודעת מה. או רוצה משהו דווקא קר ומתוק, ופוסלת את כל האפשרויות שהוא מעלה 🫣

אחרי יומיים בלי אוכל בגלל בחילות, אכלתי ונשארתי עם צרבת

ב''ה 

לא היה רלוונטי לממש כי אין שום הנאה בלהקיא את החשקים ולשרוף עוד מאכל שווה לנצח.....:-/

(היפרמאזיס ימח שמו)

אז לגמרי מבינה❤️❤️

בעלי היה אומר שלא שווה לצאת למסעדה כי הכל יוצא.. 

ירוק זה לא תקין וצריך לראות רופא.

אם הרופא נשים לא זמין בשבוע הקרוב תשאלי אחות/רופא משפחה