פורום הריון ולידה (עמוד 249)

מתי עדיף ללדת, בינואר או בדצמבר?

אני אמורה ללדת על הגבול וזה באמת לא בשליטתי אבל תיאורטית מה עדיף?

אני אוהבת שהילד גדול בשכבה אבל מצד שני להקפיץ יותר קשה מלהשאיר... לא?

בגיל של גן עירייה זה לא נתון לבחירה, ושם להיות יליד דצמבר חוסך הרבה מאוד כסף. אבל מצד שני לעלות לגן בגיל 2:8 זה לא כל כך קל, אז מבחינת הילד בעיני יש יתרון לעוד שנה במסגרת קטנה יותר (גם פה אפשר להחליט לשלוח למשפחתון עוד שנה, אבל זה עולה הרבה מאוד אז רוב ההורים לא יעשו את זה...)

החלטה די חדשה… כולם עולים עם השנתון כדי לחסוך כסף למערכת.

מכירה לפחות ילדה אחת שנשארה.

מופיע בחוזר מנכל

החוזר החדש לא מאוד שונה מהקודם למי שמתעניינת

בסופו של דבר כן העלינו לכיתה א', אבל בשלב של הרישום לגנים קיבלתי אישור מהגננת שהיא ממליצה להשאיר עוד שנה, וזה לגמרי הספיק.

לא הישן ולא החדש

אני כותבת מידיעה כי זה תחום העיסוק שלי.

יכול להיות שיש רשויות שלא פועלות כפי שכתוב 

אולי היא התייעצה עם הפסיכולוג של הגן בלי ידיעתי?

או שבאמת לא התנהלו לפי הכללים...

האמת שלאורך כל השנה אני מקבלת הודעות כאילו הבן שלי כן רשום לגן (בקשות לתשלום, למרות שהודעתי למועצה בכל הדרכים האפשריות שהוא כבר בכיתה א'...), אז זה נראה כאילו הרישום כן היה סופי.

אבל אולי זה מערכות נפרדות, ואם הוא באמת היה צריך להישאר בגן, כן היינו עוברים עוד שלב, לא יודעת...

אצלנו נשארו כמה ילדות לעוד שנה

מה שהשתנה שההורים יש פחות החלטה בעניין ממה שהבנתי ואנחנו גם בתוך העניין הזה

שיש מבדק לקראת סוף שנה של השירות הפסיכולוגי והם קובעים סופית אם להעלות או לא

אנחנו לקחנו בכל מקרה גם למפגש בבית ספר וגם אמרו לנו שהיא עוד לא מוכנה אז כבר זה יותר נתן כיוון להחלטה מבחינתנו

ואני לא צעירה...

אני עוד זוכרת שהפסיכולוג שאל ילדה אם היא רוצה לעלות לכיתה א או להשאר עוד שנה בגן והיא ענתה שמעדיפה בגן ואני חשבתי שהיא פראיירית לאללה

הבת שלי בנובמבר

יש יתרונות וחסרונות בכל דבר

בתכלס עדיף ינואר- אבל זה תלוי בילד עצמו עד כמה יש בו מוכנות לשלב הבא- דהיינו המעבר מגן לבית ספר

מכירה משהי שיש לה ילדה שגדולה מהבת שלי בשבוע והיא משאירה שנה כהמלצת הגננת ושלי עולה לא' ברוך השם

פעם שעברה קיבלתי ברזל בוריד.

כל כדור או נוזל היה עושה לי בחילה או עצירות.

ובחילות-הייתי מושבתת. סיוט. והחברה כאן בבית מכחישים את הקושי. אז לא יורדות לי משימות רק מה שאני מתעלמת מהן...

באילו גילאים מדובר מלבד בעלך? ניהלת איתם שיחה רצינית שמסבירה את חוסר התפקוד שלך ואת הצורך שלהם בהתגייסות?

בכל אופן, אם את לא מצליחה ברזל םומי, אז למה לא שוב בווריד? מעיק, אבל יכול לעזור.

אגב, B12 בדקת?

אני ממש ממש בהתחלה.

אף אחד לא יודע.

התחלה של בחילות תכף יתחילו הקאות.

הילדים לא מכחישים כי לא יודעים אבל גם בתוך זה לא כל כך יודעים מה לעשות עם זה. כמובן זה התפקיד שלי לתווך. זה הריון שבא לנו טיפה בהפתעה אז אנחנו עוד מכחישים.

בכל אופן, לא צריך לומר שהסיבה היא היריון, אלא פשוט חולשה. אמא חלשה עכשיו (וגם - אשתך חלשה עכשיו) ולכן כולם צריכים להתגייס כדי שהבית ימשיך להתנהל.

מקווה שתצליחי...

הקטן עדיין יונק. הוא בן שנה ומשהו. יונק שלוש פעמים ביום. בוקר, ערב לפני השינה, וצהריים כשחוזר מהמעון או בימי חופש לפני שנצ.

אני לא בנויה להנהגה יחד עם הריון. מרגישה שזה מאבד לי אותי...

ממה שהכי קל לך

לי בוקר הכי קל , לתת חיבוק ואחכ אוכל ליד שולחן או ביד בדרך

 ולהסביר במילים 

רעיון טוב.

הגמילה מהלילה היתה קשה ומתישה. פשוט היה נוראי... מקוה ששבוע יספיק לו בין הנקה להנקה

ומה יהיה עם הבחילות?

אני יודעת שיש כדורים נגד.

הם בריאים לעובר? עוזרים באמת?

נשמע ממש קשה ומורכב.

גם אנחנו עברנו IVF. לא נעים, אבל לא נורא.

לא היינו צריכים שימור פוריות, אז אני לא יודעת אם התהליך זהה, אבל אם כן הייתי ממליצה להיות איתו בתהליך ולהיות מעורבת, להפוך את זה לתהליך זוגי.

להמשיך עם האיטימיות כרגיל, כמו כשהמטרה היא לא להביא ילדים. לאהוב אותו ולאמר את זה. לא לרחם עליו ולהראות שאת נמשכת אליו גם בלי קשר..

חיבוקים!!

בס״ד

רפואה שלמה ובריאות איתנה!!!

שתצאו מחוזקים עוד יותר בע״ה,

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק עד 120 ביחד 🫶🏼🫶🏼🫶🏼

לא עברנו שימור. רק טיפולי פוריות ב''ה.

בסוף זה לא סתם. זה לילדים. אפשר לעשות באופן זוגי וזה בסדר גמור. המון גברים עוברים את זה בטוב.

בהצלחה רבה! 

בטח יש שם תמיכה רגשית ומקצועית לו וגם לך.

וכן מכירה מישהו מקרוב שהביא ילדים אח"כ, ועכשו גם מחתן אותם.

בעיתו ובזמנו גם אצלכם

רפואה שלמה!!!

שתצאו מחוזקים מהאתגר הזה!

שיש למכון פוע"ה עכשיו גם קו של מענה רגשי (ע"י נשים) בנושאים שקשורים לכל מעגל הפוריות.

הנשים שעונות שם הן נשות מקצוע מתחום הטיפולי שלמדו קורס נוסף במכון פוע"ה עם דגשים בתחומי הפוריות.

מדובר במענה חינמי, ואפשר גם להישאר אנונימית בלי להזדהות.

המענה פועל בשעות 20:00-22:00 (בטלפון הרגיל של המכון - 02-6515050).

בהצלחה רבה, וחיבוק גדול (לפותחת)❤️

ברור שזה קשה לך, זה באמת באמת קשה!!!! זה לא סעיף קטן! וכל המתח מה-כ-ל יכול לפעמים להתיישב על חלק מסויים. הגיוני ממש שאת מרגישה שנפלו עלייך השמיים!!!

ואת כל כך אלופה ומדהימה שעומד לך מול העיניים איך לתמוך ולתת לו את ההרגשה שהוא הגבר של חייך!!  

בעזרת ה' שהכל ילך כמה שיותר בקלות ושיהיה לו רפואה שלמה ובריאות איתנה במהרה!

ובשבילך אולי יכול לעזור גם קבוצת תמיכה או מישהי שתוכלי להרגיש בנוח לדבר ולשתף לגבי האתגרים.

עם או בלי ידיעתך.

את יכולה לכסות את המצלמה אם זה מפחיד אותך

היא יכולה להשתמש במצלמה שלך בגדול כל זמן שהפלאפון דולק - זה בלי ידיעתך.

ולכאורה עם ידיעתך - אפליקציה יכולה להתנות את השימוש בשימוש שלהם במצלמה כפי שהיא רואה לנכון. אי פעם קראת את תנאי השימוש כשהתקנת אפליקציה?

את יכולה לבטל הרשאת מצלמה לאפליקציות בעיקרון (או כל הרשאה אחרת) זה אמור לעזור.

וגם לכסות את המצלמה לא מזיק

שלא יהיה בטלפון ולא לידו. כנל מחשב נייד/נייח.. 

באמת לא נעים אבל חשוב

יש אפליקציות מסוימות שזה בדיוק מה שהן עושות.

טיקטוק למשל.

אפליקציות שפותחו במדינות מערביות-לא עושות את זה כי אסור להן.

אבל כל מיני אפליקציות מפוקפקות, או וירוסים- כן, סיכוי סביר שזה אכן קורה.

מצד שני, אין אף אדם שיושב צופה בכל החומר. זה מחשבים ואלגורתמים שמנתחים את המידע.

זה עדיין לא מומלץ ובעייתי מאוד, אבל לא מהסיבות האינטואיטיביות הראשונות שעולות לך.

לא משתמשים באפליקציות בעייתיות ושומרים על אבטחת מידע

לא אמור להיות שימוש לא מורשה במצלמה

חברות נורמליות שמפעילות אפליקציות/ אתרים לא יעשו שימוש בלתי מורשה במצלמה

גם בגלל החוק

וגם בגלל שיש להם מספיק מידע כדי להתעשר בלי לעשות מעשים בעייתיים 

יש אפליקציות כמו פייסבוק ומאמינה שלא רק שאוספות מידע מדיבור שנעשה ליד הטלפון.

פעם אמרתי שם ליד הטלפון ומיד השם צף כהצעה לחברות או מידע שנאמר עלה כהצעה להקלדה בטקסט.

משתמשת במיקרופון (וגם במצלמה או בשירותי מיקום)

ככה שאפשר לראות אם זה קורה או לא

אני לא נתקלתי באפליקציה שעשתה זאת (אין לי פייסבוק אבל יש לי טיקטוק)

זה עבר עם הזמן.

רק תדאגי להוציא בשביל לנקות הכל באמבטיה.

לא צריך גם להסביר במעון.

בד"כ כשתינוק לומד ללכת השומנים יורדים קצת והפין יוצא

הקטן שלי ככה הוא כבר בן שנה

גם אחד הבנים הקודמים היה ככה

זה מסתדר כשהם לומדים לעמוד וללכת.

אין מה להתבייש בזה.

כן חשוב "לפתוח" את זה לפחות פעם ביום כדי למנוע הידבקויות.

אצלינו הייתה מחשבה שאולי צריך לתקן את הברית.

הוא כבר היה יחסית גדול כששכנה שלי ילדה והביאה מוהל מומחה אז שאלנו אותו..

ב"ה לא היה צריך בסוף.

מתינוקות שטיפלתי בהם וראיתי המון

מוזר שהיא נבהלה לא הייתי חושבת להיבהל בכלל.

לוחצת רק על המקום כדי לנקות ולאוורר וזהו ממשיכה הלאה

ילדים, לא כי משהו לא בסדר,

אלא ההפך, כדי שירגיע אותך שזה תקין ונורמלי ומסתדר,

אם תרגישי ככה יהיה לך גם יותר קל להסביר את זה בענייניות למי שמטפל בו, אני חושבת שכן כדאי לומר את זה למטפלות. 

אני חזרתי למוהל כשהיה בן כמה חודשים כדי להבין ממנו אם זה תקין.

והלכתי איתו ל2 רופאי ילדים.

כולם הרגיעו אותי שזה תקין לחלוטין, רקמות שומן וצורת גוף שנפוצה אצל בני הגזע הלבן.

כן חשוב להקפיד לפתוח את האיבר כל יום (אני מקפידה כל החלפת טיטול) כדי לנקות ולמנוע הידבקויות.

איך הרופא אמר לי--

כשיצטרכו שזה יהיה בחוץ, זה יהיה בחוץ. אז אל דאגה.

לאכול שעה לפני ההעמסה.

אפשר פרוסה או שתיים עם משהו / יוגורט / פרי.

לא כדאי קפה ועוגה...

זה פשוט עלול לגרום לתוצאה גבוהה סתם, וחבל.

ואז הסוכר יצא בגבול- נראה לי 139 שהקצה זה 140

ובקשתי בדיקה חוזרת והרופאה אמרה להיות בצום ואז ירד לטווח נורמה

ממש כואב לשמוע, יעזור לדבר עם אשת מקצוע- פסיכולוגית.

דיכאון לא מגיע סתם, הריון אולי מעצים דברים אבל לא חושבת שזה הגורם, וגם להפסקת הריון יש השלכות על הנפש.

בהצלחה

כי ממש חושבת על זה

מה המניעה היותר טובה,

אם אי אפשר כדורים והתקן לא הורמונלי?

עוד לא מצאנו אותה...

רק קונדום, לא?

תלוי באיזה זרם דתי אתם אבל יש רבנים שבמצב שאת מתארת (ואפילו יותר קל) מתירים די בקלות

שאם בעיות באמצעי מניעה מביאות להפלה

אולי כדאי להניח רגע להיתרים ולהשתמש באמצעי המניעה המתאים ביותר בלי התערבות של רב

כדי לא להגיע שוב למצב שמצריך הפלה

כי יש לה השלכות רחבות ומשמעותיות הרבה יותר מנושא הלכתי

אולי קונדום+ דיאפגרמה+ קוטל יתנו חסימה טובה

הזה שלא התיר מה אתם עוברים עכשיו וכבר על הדרך גם תקבלו על זה היתר..

שזה לא רק הגיוני יותר כמו שפורט, אלא גם מקל על הלחץ תוך כדי קיום היחסים (שאולי יהיה מזה היריון...).

רק הלחץ הזה לבדו פוגע ממש ממש, בעצמו, ברגעים האלה. זוגית, ואישית.

אם הגעתם למצב של הפלה בגלל זה אז בעיניי יש פה חוסר הבנה מוחלט של הרב למה ההשלכות של מניעה לא הרמטית תגרום.

הייתי שוקלת רב אחר. אולי הרב יוני רוזנצווייג? 

כשהוא בקושי התיר. ?

כי אני במצב דומה לשלך,לא התקן ולא גלולות, והפנו אותי לקבל היתר מרב שכן מתיר

אגב דיאפרגמה, השימוש בקוטל ממש עושה הבדל לדעתי

אחוזי המניעה עם קוטל ובשימוש נכון הם ממש גבוהים (שימוש נכון אומר לעבור התאמה, ואם יורשים או עולים במשקל לבדוק שוב, לששים קוטל בכל הכנסה ולמלא אחר כך שאר ההנחיות)

לעומת זאת בלי קוטל הם ממש נמוכים- סביב השמונים ומשהו אחוזים

הוא ידע שבמקרה של הריון תצטרכי לעבור הפלה?

אלו נתונים ממש חשובים שמשפיעים מאוד על הפסיקה... 

זה אולי יכוון אותנו מה כן להציע לך.

ולדחות בכמה ימים את היחסים עד שהימים הפוריים מסתיימים.

או לשלב עם דיאפרגמה וקוטל

אבל בעיקרון ממה שאני מכירה אתם צריכים לראות דופק (לא יקבעו לך הפסקת הריון לפני דופק) ולהגיע לועדה שבה תצהירי שאת תכנסי לדיכאון כתוצאה מההריון הלא מתוכנן או משהו כזה.

לא בטוחה אם צריך להגיע עם חווד מפסיכיאטר מלכתחילה (יש רשימת פסיכיאטרים שכבר מכירים את התהליך ופשוט יודעים להנפיק את האישור שהועדה צריכה) או שההצהרה שלך מספיקה וחווד זה למקרים חריגים.

ממליצה לדבר עם רופא הנשים שלך שמן הסתם ידע פרטים יותר מדויקים בנוגע לתהליך.

אני מניחה שכל דבר לוקח זמן, אז גם אם את עוד לא רואה דופק תנסי לקבוע תור לועדה לשבוע 7-8 ולראות דופק ממש לפני, כי חבל להמתין הרבה..

עד כאן החלק הטכני. ובחלק הנפשי - פשוט חיבוק ❤

זה נשמע סיטואציה מאד מטלטלת, ואני ממש מעריכה את היכולת שלך(ם) לקבל את ההחלטה שנכונה לכם גם בסיטואציה מאד עדינה כששום החלטה לא ברורה מאליה. 

ממש הרבה יותר פשוט להתיר הפלה לפני שיש דופק

אז למה מחייבים לחכות?

הרי כל הקטע של הוועדות האלה זה העניין הדתי, לא?

מצרפת לך פה קישור עם מידע

בקשה להפסקת היריון (הפלה)

אני יודעת שיש גם וועדות פרטיות אבל לא יודעת לספק מידע מעבר

לרופאה שלי יש תור עוד שבועיים.

חשבתי שהוועדה זה שפשוט באים..

כי גם רפואית עדיף כמה יותר מוקדם

ששמעתי ממישהי שעברה, אז יכול להיות שזה לא מדויק. לא מנסיון אישי.

כן ממליצה אפילו לגגל בכל זכות ולהבין מה התהליך כדי שיהיה לך תמונה של המצב לפני התור לרופאה. יתכן שגם רופא המשפחה שלך יוכל לעזור להבין יותר, או שתוכלי להקדים את התור לרופאה בעזרת המזכירה.

ולשאלותייך, ממה שהבנתי הם מחכים לדופק כי "מה יש לדון בהפסקת הריון להריון שאולי ממילא לא יתפתח". אני חושבת שהועדות לא מגיעות ממקום דתי, או לפחות לא רק ממקום דתי. השיקולים שלהן לא דתיים ואין שום איש דת שיושב שם. זה יותר ענין תרבותי של הסתכלות על הפלה כפגיעה באדם חי. ולכן לא ממש אכפת להם מה יותר טוב הלכתית. ולענין הטיעון שכתבתי מקודם, אני חושבת שזה פשוט חוסר רצון לקחת אחריות במצב שבו אולי הם לא ידרשו לה.. 

זה באמת די הזוי שלוקח זמן, אבל בירוקרטיה...

לוועדה להפסקת היריון.

מנילה שזה כן חריג, מן הסתם כי היה בחגים, אבל הייתי קודם כל קובעת תור.

ממליצה ליצור קשר עם העוסית בבית החולים בו את מעוניינת לבצע את ההליך והיא תדריך אותך מה לעשות.

עקרונית יש צורך לקבל מסמך מפסיכיאטר המעיד על מצבך הנפשי וכן לבצע בדיקת דופק (למרבה האירוניה)

מאחלת הרבה הצלחה.

מוזמנת לשאול עוד

אם צריך לבצע בדיקת דופק הכוונה שמחכים לשבוע 6?

וכן פסיכיאטר ממה שאני מכירה התורים ארוכים מאד- יש פסיכיאטר בוועדה?

אין פסיגיאטר בועדה, צריך להגיעעם מסמך קיים.

אני הלכתי באופן פרטי לפסיכיאטרית שהעוסית נתנה לי את שמה ומספרה ועזרה להשיג תור

מספיק שיראו קוטב עוברי באולטרסאונד כדי להתחיל את התהליך.
מבחינת התהליך - את צריכה להתחיל אצל הרופא\ת נשים והיא תתן לך הפניה להפסקת הריון באחד מהבתי חולים בארץ.
את תצטרכי להתקשר לבית חולים ולתאם הגעה כדי לעשות בדיקות ולהביא את כל המסמכים שצריך כדי שיוכלו להגיש את זה לוועדה. (הוועדה רק מקבלת את המסמכים, זה לא בנוכחותך)
כדאי לך לברר מראש איזה מסמכים את צריכה להביא כדי שיוכלו לאשר לך את ההפסקה.
ממש לא מאשרים כל מקרה. ולפעמים אם אין מסמכים שצריך, אפילו לא יאשרו לך להגיש את הבקשה לוועדה. ממה שאני יודעת - אם לא אובחנת בצורה רשמית בדיכאון הקודם, ואין פסיכיאטר שיאשר שההריון הוא סכנה נפשית עבורך - הסיכוי שיאשרו לך הפסקה מאוד קטן.
אחרי שמאשרים צריך לקבוע תור לקבל מפיג'ין - שמפסיק את ההריון, ואז תור נוסף כמה ימים אחר כך לקבל ציטוטק כדי לגרום לצירים שיוציאו את הכל החוצה.

התהליך כולו לוקח בערך שבוע, כי הוועדה לא מתכנסת כל יום, וגם יש רק ימים מסויימים שעושים בהם את ההפסקה של ההריון, ולכן מומלץ להתחיל כמה שיותר מהר.
אם אין תורים לרופאת נשים - תלכי למיון נשים במוקד של הקופת חולים שלך.

מבחינה רגשית - זה תהליך קשה ומטלטל מאוד. ממליצה לך לא לעשות כזה דבר בלי שיש לך הוראה ברורה מרב. (אם יש סכנה אמיתית לחיים שלך - לדוגמא, אם היו לך ניסיונות להתאבד במהלך הדיכאון הקודם - אז נראה לי שרב יאשר)
הרגשות אשמה יכולים להיות קשים מאוד אחר כך, וכשיש לך הוראה מרב, שזה מה שצריך לעשות, על פי תורה, אז האשמה פוחתת מאוד, כי יש לך כתפיים רחבות של רב להישען עליו. 

רגשות האשמה בצירוף ההורמונים של אחרי הפלה כשלעצמם יכולים לגרום לדיכאון.

מציעה בזהירות - אם הבעיה היא הדיכאון והחוסר תפקוד - למה לא פשוט לקחת כדורים? יש המון כדורים לדיכאון שמאושרים במהלך הריון.

וחיבוק! ❤️
 

ממש תשובה מפורטת שנותנת לי בהירות.

בדיוק בגלל מה שכתבת אנחנו נדבר עם הרב שלנו.

לגבי ההצעה שלך- לא יודעת אם נתתנסית

אבל ההתאמה של הכדור בפעם שעברה היתה סיוט, בסוף התיאשתי.

כן טופלתי אבל בפועל לא תרופתית.

https://www.edvalotan.net/post/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA?fbclid=IwY2xjawKDP3JleHRuA2FlbQIxMQABHnX2r7g9psuBO4AXA-fu_nNt-oWtqS0B_0USNPyzM8wWXN_VSgkAMSGQlo-w_aem_oMaWlVLf1aSJBNtT38c9AA

מהיכרות עם מישהי שהן עזרו לה (מאוד!) עם הפסקת היריון - יש עמותה שנקראת ״לדעת״ (לדעת לבחור נכון זה השם המלא)

עמותה ירושלמית שעוזרת לנשים מכל הארץ.

הן מנוסות במצבים כאלו ויעזרו לך ככל יכולתן וכמובן יענו על כל השאלות והתהיות.

זו לא עמותה דתית, אבל מניחה ממש שיש שם רגישות לעניין. (אגב הן לא ״דוחפות״ להפסקת היריון, ממש כל אחת ומה שהיא בוחרת)

אני ם תרצי אשלח לך פה את המספר שלהן. אפשר ליצור קשר בווצאפ (וכמובן אפשר לבקש שיחזרו אלייך טלפונית)

מקווה שתמצאי את האנשים הנכונים שיתמכו בך ויעזרו לך, ושתחליטי את מה שהכי טוב לנפש ולגוף שלך❤️

לגבי מניעה בעתיד- לי אסור גלולות והתקן לא הורמונלי, אבל התקן הורמונלי מסוים )קליינה( מותר לי ואני מסתדרת איתו כבר תקופה

באמת לא פשוט להיפרד מהשלב הזה בחיים

אני כבר די שם בראש,בערך, ואני יותר צעירה ממך, וזה לא קל עדיין

ברוכה- אמא ואבא הולכים ולצידם כמה וכמה וכמה ילדים בשלל גילאים.

התכווץ לי קצת בפנים לדעת שאני לא אזכה לזה, אלא למשפחה קטנה יותר.

ולא יעזור כמה שאני מבינה את עצמי, ואומרת לעצמי שככה השם רצה ויש לכל דבר סיבה...

אז יש לי בשבילך רק חיבוק חזק חזק, ממני שמזכירה לעצמי שהכל מלמעלה, מעילת העילות וסיבת הסיבות. 

שואלת בעדינות-

אולי כדאי לכם לשקול טיפול זוגי אפילו רק על זה?

לא כדי לשכנע את אחד מהצדדים בצדקת השני אלא כדי לאוורר ולדבר על זה בצורה נקייה ובריאה..

כי כמו שהוא לא רוצה ואי אפשר להכריח אותו, מהצד השני לך עלולים להישאר משקעים כבדים מזה שמאוד רצית ופספסת את ההזדמנות שלא תחזור כי השנים עברו וכבר הגיל לא מאפשר... ועדיף לפתוח ולהציף בצורה בריאה...

מעניין לשמוע שכתבת שאת מתחילה להבין שלא תזכי ,כי אני מתקשה מאוד לוותר על זה .לא מוכנה ומסוגלת לוותר .

ולא יודעת מה לעשות...

כל כך לא מובן מאליו!!

ומבינה מאווד לליבך

שתזכו ביחד רק לאושר ושמחה אמיתית

הקב"ה יודע הכל!

מעריכה מאוד!!

עצה פרקטית בצד - ממליצה ממש לשקול להחליט שאין הפתעות יותר. זה מייצר מתח וציפייה שאולי בכל אופן תהיה הפתעה. אנחנו סיכמנו שאין הפתעות. אם הוא יודע שיוצא, מעדכן אותי מיד. ככה אני לא קופצת מכל רכב שעובר, ומצפה שאולי זה הוא.

בתחילת המלחמה בעלי הודיע שאין שום הפתעות!

(כנראה בטראומה מתחילת הנישואים, בשנים הראשונות היינו עדיין בצבא והיו לי כ"כ הרבה אכזבות מהפתעות שתכננתי לעצמי🤭🤦)

ובאמת בהתחלה הוא היה מודיע לפני שהוא בא, אף פעם לא עשה הפתעה וזה היה לי חסר קצת, אז ביקשתי שכן יפתיע אותי מידי פעם וזה עשה לי ממש טוב!!

מה שכן, יכול להיות שבמצבים כאלה, שאני מאוד רוצה שהוא יבוא ויש גם סיבה הגיונית לזה שהוא יקפוץ הביתה, עדיף בלי הפתעות (למרות שיש משהו כיף בלפנטז על ההפתעה כל היום❤️ ואם הוא בסוף לא בא גם ככה זה כואב בלב, בין שידעת ובין שלא ידעת🤷)

מקווה שלא נעמוד שוב בניסיון הזה (למרות שברור לי שכן🙄) 

אז זה באמת ממש אישי.

לי היה ממש קשה עם הציפייה, אחרי כמה פעמים שהוא הפתיע והיה ממש נחמד. אבל אחר כך זה גרם לי להיות בלחץ כל הזמן אם הוא מגיע או לא. אז החלטנו שמוותרים על זה.

אבל בהחלט יש משהו מתוק בלחלום על הפתעה, ואם היא מתגשמת אז בכלל.

מבינה אותך ממש ממש.

אני משתדלת לכוון את הקושי לתפילה.

על החטופים

על שלום

על בקשות שאני רוצה

לפחות שתהיה תמורה למאמץ (סתם, אני לא חושבת שזה עובד בדיוק ככה. אבל עדיין מאמינה בתפילות, במיוחד בזמן של קושי)

מציעה ומודה לכם בשם כולנו. חיבוק גדול גדול 🫂🫂🫂

התקשרתי אליו מהדרך הלוך בתקווה שהוא יענה ואז אדע שהוא יצא מעזה והוא לא היה זמין💔

ניסיתי להתקשר דרך הוואצאפ (בד"כ הוא די זמין שם, אלא אם הוא באמצע פעולה😬) וגם שם הוא לא זמין ולא היה מחובר כבר הרבה זמן😔

והוא גם לא התעניין מה איתי, זה ממש לא מתאים לו, אז אני מתחילה להאכיל את עצמי בסרטים😶
 

לפחות הקטנה התעוררה בבכי, אז לא חזרתי לבית שקט🥴💪

בגבורה שלא תיאמן

אין מילים... כל הכבוד לכם

מצדיעות לך...

כולן נותנות לך ידיים ומחבקות

.

משרה רבקה רחל ולאה,

וחנה בשילה

ונשים מכל הדורות..

שהרימו והקימו והחיו את עמ"י

והייתי פשוט בוכה בכרית כשחזרתי.

זה מבעס ממש!

ותודה גדולה מעומק הלב

באמת מתרגשת מהגדולה הזאת

אני מאמינה שהשמירה שלך על מצוות הטהרה שומרת ומגינה עליו ועל כל עמ''י לא פחות מהפעולה הצבאית האקטיבית שלו❤️

ממש החזרת אותי לסיטואציה.

רק רוצה להגיד שאחרי כמה פעמים עזר לי לחשוב על זה כיום טהרה לעצמי, אני הופכת טהורה, לא לקשור את זה למפגש כי אז זה מדכא ממש (בכל מקרה מדכא, אבל גורם להסתכלות שונה)

למדתי קצת והשתדלתי שזה יהיה יום בכיף (אבל זה היה טרום המלחמה)

רק רוצה לחזק אותך שכשהיו לי את הסיטואציות האלה אמרתי לעצמי שבטוח יש לי מלא שכר בשמיים על המסירות נפש.

במלחמה עצמה יצא לי רק לטבול אחרי לידה (וכמובן שהוא לא בא) אבל אפילו עצם ההתארגנית לבד היא עול גדול.

חיבוק ותפילה שהתפילות שלך יעלו מעלה מעלה

לי עוזר שאני יודעת שאין סיכוי שהוא יבוא וזהו...

בעלי לא חייל פשוט שאולי במקרה המפקד ייתן לו לצאת😣

וכמו שציינת גם בעלך מפקד אז זה מסרבל את כל האירוע

לק"י

בעיני זה חשוב, לקבל סיכום קצר על מצב התלמיד לימודית וחברתית.

מה הכוונה חלוקה הוגנת בין ההורים?

זוג ההורים או הורי כל התלמידים?

לק"י

ומי שמספיק להירשם- נרשם.

ולא כולם רוצים מוקדם, חלק כנראה עוד בעבודה וכאלה.

זה חשוב, אם כי בעיניי לגמרי אפשר לעשות זאת בשיחת טלפון או זום.

חלוקה הוגנת בין ההורים? אצלנו יש שתי דרכים (משתנה בין מוסדות הלימוד) - או חלוקה מראש מאת המורה (בד"כ לפי סדר הרשימה, פעם מההתחלה ופעם מהסוף, לא עוזר למי שבאמצע, אבל ההורים יכולים להתחלף ביניהם) או בהשתבצות עצמאית בקובץ אקסל של גוגל (ואז באמת כאילו יש תחרות - מי שרואה את הפרסום מוקדם יכול לתפוס את השעה הרצויה לו).

אבל גם ככה השעה היא רק המלצה... כבר יצא לי לחכות מעל שעה ואפילו שעתיים עד שתגיע 'השעה שנקבעה לי'😏

ולכן בעיניי הכי טוב שהעדכון יהיה בשיחת טלפון - המורה תתקשר כשהיא מתפנה, וההורה יודע להיות זמין בכל השעות האלה.

גם ככה לדברים קריטיים לא מחכים לאספת ההורים בשביל לדבר עם המורה...

לק"י

כי לא הסתדר לנו להגיע, וגם ידענו שזה יהיה קצר.

אבל כן יש משהו בלשבת פנים מול פנים ולדבר (וספציפית לא הכרתי בכלל את המחנך שלו השנה, אז במחצית הזאת זו היתה הזדמנות לראות מי זה).

והאמת - חלק מהמורים של הבנים שלי לא פגשתי בכלל, כי בעלי הולך לאספות ההורים אצל הבנים...

זה קצת חסר לי, אבל לא בשביל להקריב ערב שלם בשביל זה🙈

(הלכנו שנינו לאספות הורים אצל הבנים רק כשהיו "בעיות"...)

לק"י

והפעם הצלחתי להירשם ראשונה, אז לא נאלצתי לחכות שעות.

למרות שעושה רושם שהפעם היו עיכובים ממש קטנים, לעומת השנים הקודמות (הורים שאלו בקבוצת הווצאפ מי נכנס).

אני חושבת שאם ממש,קשה להגיע, אפשר גם בטלפון, אבל זו הדרך לדעת מה קורה עם הילד, ולא להיות מופתעים אחר כך, וגם לשמע דברים טובים, להשמיע מה שאת רוצה לומר לנורה.

לפי דעתי אם הילד קטן, אפשר גם בלעדיו, בערך מכיתה ד, וודאי לגבי מתבגרים, חשוב שהילד יגיע, כי יש הרבה יותר תועלת כשהוא שותף בשיחה .

מבחינת חלוקת השעות בין ההורים, אצלנו שןלחים קישור להשתבצות בווצאפ וכל אחד נרשם, זה מי שתופס ראשון את מה שנח לו.

אם יש משהו שחשוב שידע מעדיפה להנגיש לו בעצמי מתוך ההכרות איתו

ואם זה בהכרח לקבל שבחים ומחמאות -אז רק אם בטוח אני בטוחה שזה מה שיאמר

בין הורה למורה חשובה

אם אין בעיות, מספיק לתקשר פעם במחצית באספת הורים.

אם יש בעיות, חשוב לתקשר באופן שוטף, לעדכן ולהתעדכן (אצלנו גם היתה שיחה פעם בשבועיים כשהיה צורך)

תלוי בילד כמובן. לפעמים באמת ממש אין על מה לדבר כי גם ככה נמצאים בקשר צפוף מדי עם המורה

ולעמים אין על מה לדבר כי באמת הכל מקסים ונהדר.

אבל בד''כ יש חשיבות ליישור קו הזה.

בגדול אני מעדיפה בלי הילד. אבל יש מורות שדווקא מעודדות להביא ולפעמים זה טוב לילד לשמוע מהמורה מילים טובות או לשמוע מה מצופה ממנו.

כשאני באה עם הילד אם יש לי משהו לדבר עם המורה בלעדיו אני מבקשת ממנה קודם לדבר לבד ואז להכניס אותו.

אצלנו זה עם הילדות.

חושבת שזו נקודה חשובה במרוצת השנה שבה עוצרים לתווך דברים חשובים בין ההורים והמורים שלפעמים מתפספסים סתם..ופתאום הם צפים.

מאמינה שמורות מנוסות ידעו לענות לגבי חלוקה שווה .

ובבית ספר פעם אמרו תלמיד שיגיע עם הוריו- הוא ישלח הביתה

חודש תשיעי הוא קשוח

אבל לפחות זה רק עוד חודש ולא יותר

הרבה מנוחה, שתיה

להתארגן ללידה? צריך תיק , קצת בגדים לתינוק, ואחכ אפשר להתארגן על עוד

לידה קלה בידיים מלאות

אז חיבוק אנסה אחר כךך

מחכה לאחרי החידה לחזור לכושר ולתשונה שלי

עשיתי המון כושר לפני ההריון

ולאכול בריא כשיש לך תנאים זה לא קל בכלל אז זנחתי את זה

אני מחבקת אותך

קרה לי גם באחד הסבבים

ביקשו מבעלי לעשות איזה תפקידבפלוגה אחרת

והוא סבל שם

וכל הזמן אמר לי בטלפון שהוא סובל.

ולא הייתי מסוגלת להכיל את זה לנשום את זה

זה ממש ממש קשוח!!

אצלינו זה הפוך הוא פורח ומאושר ואני סובלת ממש

וגם זה ממש קשה לי הפער הזה

הבנתי שאי אפשר הכל

היתה לנו הבנה שהפער הזה מצריך ממני לא להשען רק עליו כמקור לתמיכה ופריקה כי זה לא עושה לנו טוב כי לא תמיד הוא מצליח להכיל ואז אני נפגעת. לא מסתירה אבל גם לא מתפרקת עליו וקצת מווסתת...

והוא גם חייב טאקט בלא להנכיח בלי מידה כמה טוב לו ככה כי אני שמחה שטוב לו אבל זה גם צובט הפער הזה.

אז מציעה אולי לדבר על החוויה קצת ולשאול אולי הוא יוכל לשתף גם איש מקצוע בשיחות בטלפון ולעבד מולו את הקושי?

לא שלא ישתף אותך בכלל אבל להסביר שבמצב כזה את לא יכולה להחזיק הכל ולהיות גם מולו כל הזמן בתפקיד של תומכת ומחזקת כי לך קשה גם בעצמך.

ויותר בריא שכל אחד ישתף אבל באןפן שלשני יש כלים להכיל.

וזה שזה בהפתעה זה באמת קשה ממש..להסתגל לכזה שינוי זה ממש אתגר..

חיבוק גדול❤️❤️

זה לא רק עניין של לב טוב מדיי, אנחנו זקוקים לאנשים שחסר גלגל-אני גלגל.

זה מצב קשוח לבני הזוג, אבל אני חושבת שהמצב כזה חשוב גם לומר-אתם עושים מעשה גדול למען עמ''י.

אז קודם כל- תודה!

ואני הכי מבינה, היינו בסיטואציות שונות בתקופות שונות במלחמה הזאת, ואני פשוט לא הצלחתי לתמוך בו ולהרים אותו, זה היה עבורי יותר מדיי, והוא מצא כתובת אחרת לפרוק לה. נכון אתם זוג-אבל לפעמים כדי לשמור על הכוחות , בטח במלחמה ארוכה כל כך-צריך למצוא מערכת תמיכה שמתאימה לכם, וזה לא רק מישהו שיוריד לך את הפח, זה גם מישהו בשבילו שהוא יכול לפרוק לו ולהעזר בו ...

בהצלחה!

תודה, מילואים זה קשוח. 

ובדברים חשובים אחרים צריך לשים לב לזה

בסוף הוא צריך מינימום של חשק רצון ומוטיבציה

אי אפשר לפעול כל הזמן מאותו המניע

חושבת, שעל אף שזו אמירה שאני מסכימה איתה, בפועל היא לא כל כך קלה לביצוע.

בסוף אנשים מגיעים למילואים עם שלל תכונות האופי שלהם.

ולפעמים יכול להיות מאוד מאוד קשה, אבל יותר קשה זה להשתנות ולעשות משהו שאתה לא רגיל אליו (למשל, לעמוד על שלך. להתעקש. לצאת קצת נגד המערכת).

ויש אנשים שזה בא להם בקלות, או לא כל כך קשה להם. ואז זה מצויין, וזה מקל על המשפחה ומקל לעבור את התקופה הזו. ויש כאלו שלא.

ואז לשמוע את האמירה "להתחיל לעמוד על שלו", עושה קצת כווץ' בבטן. כי "הלוואי שהיה עומד על שלו! זה היה כל כך מקל". אבל זה לא הוא. והוא לא יודע. וגם מלחמה לא תשנה את זה. (מתארת מצב תיאורטי שיכול לקרות).

בקיצור, רק מנסה להגיד שזה לא כל כך פשוט. ויש אנשים שלא קל להם לעמוד על שלהם, גם אם הם חושבים שזה נצרך. (ולפעמים הם גם לא חושבים שזה נצרך).

בס״ד

אתם נשמעים מהממים.

המון המון המון ברכה והצלחה בכל!

שה׳ יאיר לכם וישמור עליכם.

ותודה!!!

בע"ה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר ויעבור בקלות ובשלום ובמהירות!!!!

בדיקה

אפילו לא חשבתי בכיוון

אצלי הריונות מתחילים בחבילות וכו

ככה שאין מקום לשאלות.

וגם אם לא

הלוואי והייתי מקבלת הריון גם בשבוע מתקדם....

כי הייתי ממש בלחץ

אבל ממש מעט פעמים 

אם קרה שפיספסת גלולה אז כן כדאי לבדוק

אבל אם קורה שפיספסתי אחרי תקופה, אני פשוט עושה את ההפסקה ואז עדין מוגנים, כך שאין צורך לבדוק

הכי חשוב לדעת להתנהל עם כתמים.

כי בהתחלה יש דימומים, אבל לעיתים קרובות הם אינם מטמאים כשיודעות איך להתנהל.

אמור להפחית מאד את הדימום, שוב בהתחשב בכך שככל הנראה יהיו כתמים.

אני מכירה מצבים של לא ללכת למקווה חודשים ארוכים, אבל כן לקבל וסת בצורת דימום קבוע קל מאד.

עלול להפחית חלב- לא אצל כולן

הדעה הרפואית היא שלא גורם לסיבוכים בעתיד, אני יודעת שיש נשים שאינן מסכימות עם הדעה הזאת, כדאי לחקור בנושא.

בכללית מקבלים הפניה, הולכת לקנות וחוזרת לרופאה עם ההתקן. יש תשלום גם על ההתקנה (סביב 300 שח, אם אני לא טועה)

רוב מוחלט של רופאי הנשים מתקינים, כדאי לברר לפני.

אחרי ההתקנה יכולות להיות התכווצויות לכמה ימים

כן, בגדול אמור להפחית בהדרגה את הופעת המחזור עד העלמתו.

אם הרירית דקה מאד, המחזור יועלם כבר מההתחלה.

בגדול, המטרה היא להגיע לרירית דקה, ואז מעט ההורמונים שמופרשים לרחם משאירים את הרירית דקה וככה לא מתפתח מחזור.

מותר בהנקה, זה אותם הורמונים כמו גלולות הנקה- פרוגסטרון בלבד.

סיבוכים עתידיים לא יודעת, אפשר לשאול את הרופא.

בעיקרון רוב רופאי הנשים מתקינים. ממליצה לך לחפש המלצות לרופאים מומחים שמתקינים בקלות ובהצלחה שלא תפלי על אחד כזה שבקושי יודע להכניס התקנים.

את צריכה מרשם ואפשר לקנות את ההתקן עצמו בקופה או בסופר פארם. בקופה יותר זול. אפשר לבקש מרשם מרופא משפחה או רופא נשים. אפשר לבקש מראש באפליקציה בפנייה לרופא ולהגיע לתור לרופא נשים מוכנה כבר עם ההתקן.

באופן כללי ממליצה ממש על המירנה.

אני איתו כבר 4 שנים ומאוד מרוצה.

את 4 שנים בלי מחזור?

נשמע חלוםםםם

אכן חלום.

כמה ימים כתמים וזהו..

אבל זה ממש תלוי בנתונים האישיים שלך.

אני הייתי עם רירית דקה אחרי שנה ומשהו עם גלולות. בנוסף, בחודש הראשון המשכתי לקחת גלולות במקביל להתקן בהוראת הרופאה בשביל שהרירית תישאר דקה ולא יהיה דימום. 

התקנתי פעמיים סמוך ללידה, קצת אחרי הטבילה.

קצת דימומי הסתגלות שלא אסרו אותנו, ואז ש-ק-ט.

הנקתי במקביל עד גיל שנה וחצי פלוס. אחרי שגמלתי מהנקה כן היו הכתמות, כמעט כל חודש, אבל בד''כ ממש בקטנה.

בכל זאת לפעמים זה היה יותר דימום יותר משמעותי, וכן יצא שנאסרנו מדי פעם (פעמיים בשנה כזה). אולי אם הייתי יותר נזהרת עם הכתמים הייתי מצליחה למנוע את זה. לא יודעת.

לא שאלת, אבל- נקלטתי להריון חודש אחרי ההוצאה...

בקיצור- עבורי מצאתי את האמצעי המושלם.

אני התקנתי אצל רופאה מהממת, שמקבלת רגיל בקופ''ח. ביקשתי ממנה מראש מרשם באפליקציה, וקניתי בבית מרקחת של הקופה לפני שנכנסתי אליה.

לא להיכנס לאופוריה, ההתחלה קשה,

אבל את מנוסה במצבים קשים והפעם תהיה לך תקווה להמשך.

ממליצה בחום להתייעץ עם רופאה או גורם הלכתי איך לעבור את החודשים הראשונים יחסית בשלום.

אני לא יודעת מה גרם להתקן הלא הורמונלי לכאלה בעיות, זה לא נפוץ בכלל מה שתיארת אז כדאי שרופא יקח בחשבון את הנתונים האישיים שלך.

ממליצה לך להתעקש אם אין סיבה רפואית שלא, להיעזר בכדורים לסדר את הדימומים אם צריך.

וכמובן יש גם את השאלה ההלכתית מה אוסר, ומה אסור בזמן כתמים ואם ההתקנה עצמה אוסרת.

בכל מקרה אם את מסתבכת יש פתרונות, חבל לוותר על ההתקן.

מאיזה בחינה גלולות לא באות בחשבון? אם זה רק להקל על תקופת ההסתגלות זה כן בא בחשבון? יש גם כדורים אחרים, רק בשביל להבין מה האופציות לפני שאת נכנסת להרפתקאה הזאת.

גם להתקן ההורמונלי יש תופעות לוואי, אם כי ברמה הרבה יותר נסבלת לדעתי.

לפי מה שאת כותבת, החסרונות של ההתקן ההורמונלי די זניחות לעומת אמצעי מניעה אחרים.

ממש ממליצה לקפוץ למים, רק לא באופוריה, תתכונני נפשית לתקופת שיבושים עד שיסתדר.

בהצלחה!

ההפריה מתרחשת בחצוצרה

בתחילת ההריונות שלי עוד הרבה לפני האיחור הייתה לי עייפות פסיכית,

זה אומר שכבר ההפריה גורמת לעייפות כי הגוף מזהה התחלה של הריון?

מתי בעצם מתבצעת השרשה ברחם?

ההפריה מתרחשת בטווח של עד 12-24 שעות מהביוץ, אם הביצית לא משתרשת אז יש מחזור רגיל, אין שום הורמון מיוחד שמופרש והכל כמו במחזור רגיל ללא הריון. ההשתרשות היא כמה ימים אחר כך, אם את שבוע וחצי לפני איחור אז במידה ויש הריון זה פחות או יותר השלב של ההשתרשות. בשלב הזה מתחילים להיות הורמונים של הריון אבל ברמה מאוד מאוד מאוד נמוכה.

כנראה שהעייפות שלך קשורה לאיזה וירוס, או חוסר שעות שינה או חוסרים תזונתיים (ברזל, בי 12, ויטמינים).

לא הייתי חושדת בהריון בשלב כזה

ואני מתה מפחד

ואין לי כוחות ללכת להבדק

יש לי תור בשני

בעקרון זה לא מדד לתקינות הריון

הפסיקו לך התופעות או התחילו אחרות?

אני מנסה לחפש שרשורים קודמים בנושא ואי אפשר!! מבאססססס

גם דרך גוגל

אני גם יודעת שזה לא אמור להעיד...

נשאר הרגישות בחזה והעייפות

אבל היה לי בחילות מטורפות

אנ יחפרתי את האינטרנט למרות שבתכלס אני יודעת שרק אולטרסאונד יענה לי על השאלה אם הכל בסדר

 בכל אחד מההריונות שלי (3) בערך בשבועות כאלה הייתה הפסקה עם הבחילות אפילו לשבוע -שבועיים (גם שאר התופעות ממש זוכרת שלא הבנתי מה קרה ) ואחכ חזרו והתפללתי שיעלמו שוב.

אז מאחלת לכן הריון תקין ללא תופעות... 

ואני אדם שמחפש וודאות באופי שלי. ..

ונכון, לא ניתן לעשות כלום מלבד לומר שההריון מתפתח בסדר ביחס לשבוע..

אני לומדת מיילדות ורואה שיש לא מעט נשים כמוני שמגיעות בגלל חששות ..

כמובן שרוב הסיכויים שהכל בסדר ואת יכולה לחכות לשקיפות.

מאחלת לך סיום בידיים מלאות 

הבחילות ממש התחזקו אני זוכרת. זה היה נורא..   שכבר לא היה דופק..

ודווקא הרבה פעמים קרה לי בהיריונות התקינים שהיו ימים פתאם שממש השתפר או כמעט עבר הבחילות...

קיצר זה לא מדד לדעתי.

בהצלחה יקרה

רציתי להרגיע אותך 

לי גם היו בחילות נוראיות שהכל היה תקין . אין קשר אם פחתו התופעות או החמירו.

בחילות זה אחלה גם נוראיות במיוחד הקאות. אני סובלת בכלל מהיפראמזיס גם שלא היה תקין גם שהיה תקין סבלתי. לפעמים לא סבלתי ולא היה כלום ובעיות. קיצר הכל בסדר לכל צד

בהצלחה

שבוע הבא אין תורים זמינים באיזור שלי

ואני גם בשבוע מטורף..

לק"י

אם לא, לא חושבת שזה הכרחי.

(אין מוקד בריאות האשה, שאפשר להגיע בלי תור? אבל אז לפעמים צריך לחכות...).

אז כן. 100 שח להרגיע את הנפש שווה כל שקל

ודרך אגב, בהריון הזה שבוע 8 כמעט נעלמו כל הסימפטומים למזלי כמה ימים אחכ היה לי תור ( כי אחרת הייתי משתגעת מלחץ ) וב"ה הכל בסדר

מאז, יש לי ימים אם בחילות אבל הרבה הרבה פחות ממש שהיה 

אחרי שכבר הספדתי את ההריון לגמרי

אבל יש לי אולטרסאונד השבוע

אני הייתי משלמת מאה שקל.. רק כדי לדעת מה קורה. אבל אני עוד לא ראית דופק בכלל וגם עם היסטוריה של הפלות..

אם את מסוגלת לחכות עוד שבוע אז תחכי

זה גם קורה ... קיצר אל תתני לכל המצב הפיזיולוגי שלך להדאיג אותך.

כל עוד אין דימומים אין מה להתחיל לדאוג לדעתי.

בהצלחה

הבחילות ממש נחלשו.. יש לי פעם ב

הבוקר נגיד הקאתי

בעז״ה הכל יהיה בסדר גם אצלך

הריון ראשון ואמרו לי שלהרבה מפסיק בחודש חמישי

וגם כשהפסקתי היה בסדר

פתאום עכשיו בלאגן 
 

מתלבטת אם לחזור לזה

יש לי עוד יומיים תור לרופא אז אשאל אותו

כי הגוף רגיל לתרופה ואז הבחילות חוזרות בלעדיה.

תנסי לרווח בין הכדורים.

אם לקחת כל יום בערב אז יום אחד לקחת בלילה ממש מאוחר.

יום למחרת לא לקחת ויום אח"כ לקחת בבוקר.

וכו'

מסייגת שאני לא רופא ותמיד מומלץ להתייעץ עם רופא.

לפני שבועיים

פתאום מקיאה שוב

הבנתי שאני עוד צריכה את זה.

שבוע 29.

לוקחת אחד ביום. משלימה עם זה שזה כנראה עד הלידה...