הבן שלי התחיל כיתה ב'.
הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.
הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.
יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.
בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.
הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.
יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).
בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.
לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.
דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.
אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.
בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.
המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.
קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.
אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.
בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?
האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?
או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?
איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?
אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.
חיבוקקקקקק
). אני חושבת שצריך למצוא דרך משחקית כדי ללמד אותו לשתף.