פורום הריון ולידה (עמוד 251)

לפני כן הייתי אוכלת בריא, ישנה 8 שעות וכו

הווסת היה מדויק לי כמו שעון שוויצרי

היה מגיע בול כל 30 יום בשעה 13:00.

ויצא לי שראיתי שהווסת נופל על החתונה של אחי, היום הראשון של הווסת .

אז התחלתי לאכול הרבה שטויות, בורקסים, שוקולדים,  נהנתי מהחוויה כי תמיד נמנעתי מזה חח

התוצאה- אחרי 3 ימים לא הרגשתי טוב ברמה קיצונית, כנראה טראומה של הגוף,

אבלללל המחזור אכן איחר לי, הגיע שבוע אחרי, אפילו בשבע ברכות הייתי טהורה 😅🙈

נשמע שיטה מקורית למדי. אני הייתי חוששת איך להכנס אחרי הבורקסים לשמלה של החתונה 😂...

לא לבשתי צמוד

והחולי הוריד את כל מה שהעלתי

אז יצא מאוזן חחח

ההמלצה הא לשנות הרגלים של שינה או תזונה

ואם היא רוצה לדחות ולא לקחת סיכונים- זה לא מומלץ בכלל.

אבל זה באמת סיכון

במיוחד לאור העובדה שאצלי הייתי חולה ממש

או גרם לכתמים...

מזכיר לי שהיה לי תקופה ארוכה של דיאטה מאוזנת וכושר והמחזור דפק לי כל חודש

שהתחלתי להפסיק פתאום נוצר רווח גדול בין מחזור למחזור

ובריאה מאד. משתדלת להקפיד על פעילות גופנית ומאז שהייתי ילדה היו לי מחזורים לא סדירים.

והבת שלי כעת- בול אותו דבר.

לעומת אחותי שחיה על שטויות כל חייה והמחזור דופק לה בול 30 יום כל חייה.

זה גם הרבה עניין של גנטיקה

אבל אין ספק שתזונה בריאה ומאוזנת משפיעה על כל המערכת ההורמונאלית

וישנה פעם מאוחר ופעם מןקדם?

שיחקתי עם הגוף שלי הרבה בקטע הזה אז אצלי זה בוודאות משפיע

ולדעתי אצל הרוב, רק צריך להכיר את הנוסחא 

הבעיות שלי אמורות להפתר אם הגוף יהיה מספיק חזק ואקפיד יותר על תנועה וכו'

ואז עשיתי בדיקות דם, מחסני ברזל וויטמינים שונים, עשיתי היסטרו' ועוד בדיקות נוראיות

הכל הכל היה פשוט תקין. ואז הוא אמר- יש גם כאלה....

רק המחזור מעוות.....

וזה ממש נראה לי מה שיהיה אצל הבת שלי. כי היא כבר 3 שנים מאז שקבלה ווסת

והמחזור ממש מבולגן. בדיוק מה שהיה אצלי בתור נערה.

הלוואי שאתבדה

אותך

זה באמת תלוי בהרבה דברים, בינהם גם הגנטיקה.

אבל אני בהחלט שמחה בשבילך שאת יכולה לשחק עם זה כרצונך

לא יודעת עד כמה זה בריא, אבל זו תופעה מעניינת בהחלט

לא בדקתי מחקרית ואני יותר בצד של @אמהלה אבל לדעתי אין רוב הנשים/נערות זה לא ברמה כזאת.. ברור שאורח חיים בריא משפיע אבל לא חושבת שרוב הבנות, אם יזזו קצת מאורח חיים בריא יתבלגן להם המחזור

והמחזור שלי ממש סדיר..

צריך לקחת אחרי ביוץ. מומלץ לקחת לא יותר מ3 שבועות. אבל יש כאלו שיצליחו לסחוב יותר...

לא הייתי שולחת

צלי ברוב המקרים לא מסתיים בהקה ת או שברוב המקרים מפתחים משהו

ולי פעם בודדת שלחתי אחרי כי ראיתי שהרגישו ממש טוב

אבל כיום משאירה בבית לפחות עוד יום לראות של מפתחים משהו אחר

תרגישו טוב

אם אין חום והוא מרגיש טוב, שולחת.

לפעמים זה חד פעמי, והכל באמת בסדר .

שנינו עובדים, ואם לא באמת חיבים להשאר בבית, אנחנו לא משאירים.

מצונן ויש לו ליחה?

עדיף לכולם ככה

מלא פעמים קרה שהילדים שלי הקיאו פעם אחת (והאמת שגם פעמיים) בלילה וזהו, נגמר העסק 

שהקיאו בלילה או בערב בלי שום סיבה, 

ובבוקר אין זכר. 

אין חום, ילד שמח, חיוני, אוכל. 

אז כן, שולחת. 

אם היה קווץ ערב קודם - לא שולחת

אם לדוג אכל יותר מידי או משהו לא טוב- שולחת

כי זה כנראה לא מדבק

יש פה שני שיקולים

טובת הילד

טובת החברים שלו

אם לא רואה שאני פוגעת במי מהם- שולחת

גידול קל 

מרגששש

בבוקר ואחכ קמתי לארגן את הילדים ופיזורים...

ומחר בעזרת ה' אשוב לקופח למוניטור... נראה מה המצב...

הלא נכון וזה משפיע

אם אני לא טועה צריך לגלח נגד כיוון הצמיחה

ואני לא מגלחת.

לא יודעת איך למנוע.

אני מפוצצת את זה.

מבינה את החוסר נעימות בשל המיקום.

תנסי לחפש כירורגית. זה ממש חשוב לבדוק את זה.

לרופא משפחה מה לעשות. לדעתי תלכי יש לכירורג.

אם קורה משהו באופן חד פעמי- לא הייתי רצה לרופא.

אבל את מתארת משהו שקורה שוב ושוב, אז ממש כדאי להבדק

עדיין ממליצה?

איך אני תמיד נמנעת מלהיבדק חח

אגב, איזה כיףף סופסוף הוסיפו לי את האופציה של להבליט מילים ולעשות קו תחתון וכו חחח

הנעימות. (הייתי אצל פרוקטולוג.... הכי גרוע שיש )

יכול להיות באמת כתוצאה מגילוח

אבל מחייב ללכת לרופא לניקוז ואולי טיפול אנטיביוטי

וכירורג נשמע מלחיץ

מצלמת תמונה וחוסך את האי נעימות

השניה וזהו... אבל מבינה אותך

זה עדיין מצריך בדיקה של רופא?

אף פעם לא חשבתי ללכת לבדוק את זה.

התייחסתי לזה כמו אל חצ'קון.

שזה גדול זה יכול להשפיע את הדלקתיות שלו הלאה... לכן יותר רוצים למגר אותו. אני םעם קיבלתי לזה גם משפחה אנטיביוטית וגם אנטיביוטיקה בפה... אבל זה היה משהו שלא עבר הרבה זמן. אבל סתם שתדעי שזה לא כמו חצ'קון רק גדול

אבל תמיד זה עובר לבד.

או פרונקל

וזה בהחלט תופעת לוואי ידועה של גילוח... אבל גם הורמונלי. 

אז להרבות בשתיה, להפחית קמחים לבנים וסוכרים... ממש יכול להפחית את התופעה. 

אני תמיד מקבלת החלטות קצובות בזמן

ככה יש יותר סיכוי שאצליח

ומה ההידור? מטפחת או פאה? 😅

טוב, כמובן תלוי לפי איזה גישה

בכל אופן אפשר לעשות התרת נדרים. 

אם היית יודעת שזה יהיה ככ קשה לא היית מקבלת את זה כנדר אלא כהשתדלות

לא צריך התרת נדרים

לא נדרת.

קיבלת להשתדל.

אם נדרת זו בעיה...

אני לא תמיד עמדתי בכל הקבלות שלי, לפעמים זה גדול עליי...

לכן לפעמים אני מקבלת על עצמי לתקופה, נגיד, עד פסח לא ללבוש פאה (אני לא באמת לובשת פאה השתמשתי בדוגמה שלך)

וכשמגיע פסח, או שאני מאריכה את התוקף או שלא...

בקבלות בצניעות היצר הרע עובד מליון שעות נוספות

את אלופה על מה שהיה עד עכשיו

בתפילה שבורא עולם ייתן לך את היכולת לקבל החלטה טובה להמשך

פשוט כבר לא נוח לי עם שמלות וחצאיות … לצערי ..

אמרתי ״בלי נדר״ כשקיבלתי את זה , חצי נחמה .. 

שנזכה להתחזק גם אני צריכה להתחזק בזה

תתפללי עליי גם שאזכה

אם כן אז זה כמעט חסר משמעות למדוד את זה, בטח בטווח של ארבעה חודשים, כי זה משתנה כל הזמן.

(מייעוץ עם המטולוג מומחה)

לכן המעקב הוא אחרי ההמוגלובין והפריטין.

או שיש לך אנמיה?

את הבדיקה עם הערך הגבוה עשית בצום?

אותו דבר בטווח הרצוי בהמוגלובין

פריטין 25 לא יודעת כמה זה רצוי / בטווח האמת

בכל מקרה אם את לא לוקחת תוסף תזונה ממילא, אז לא חושבת שהייתי מייחסת לזה חשיבות.

הגיוני ששינוי בתזונה ישפיע ככה על הערכים.

מדי?

היה לבן שלי המוגלובין 16. הרופא קצת נלחץ ושלח לבדיקה נוספת עוד שבועיים.

מה הבעיה בזה בעצם?

אף פעם לא הייתי אצל המטולוג מסיבה של המוגלובין גבוה,

אבל על פניו 16 לבן לא נשמע לי כזה גבוה (אלא אם זה בן קטן)

בכל מקרה, אם זה רופא ילדים ששלח, אז גם במקרה שהתוצאה עוד שבועיים לא תהיה משביעת רצון, תבקשו הפניה להמטולוג שיראה וידע לחבר בין ממצאים שונים לכדי תמונה, רוב החשדות מתבררים כחשד שווא.

ואז פתאום הרופא הלחיץ אותי....

זה נער בן 14 בערך

אבל אני לא רופאה.

אגב לעובדה שגם לך יש נטייה להמוגלובין גבוה יש משמעות.

הרופא יודע את זה?

לדעתי מלחיץ אם אין סיבה ידועה כמו גנטיקה או סיבות נקודתיות שיכולות להסביר את הערך הגבוה.

אם יש סיבה שיכולה להסביר לא אמור להלחיץ.

בכל אופן אתם יכולים להתייעץ עם המטולוג, זה הכי בטוח והכי מרגיע.

תודה יקרה. אחרי הבדיקה הבאה נהיה חכמים יותר

וסליחה שוב על הנצלו"ש @המקורית 

אין לי בעלות על השרשורים 

הרופאה שאלה אל הוא מעשן או נמצא בחברת מעשנים או אם היה מיובש, ושלחה לבדיקה נוספת, הוא לא מעשן אבל די נמצא בחברת מעשנים ולא שתה בכלל לפני הבדיקה, בכל אופן היא לא היתה לחוצה במיוחד רק ביקשה לוודא שזה לא ממשיך לעלות, לצערי, המתבגר עסוק מידי ולא היה זמן לחזור על הבדיקה.. אולי בהמשך..

מה שכן, אחרי שנים רבות, התחיל לעלות לי הוויטמין די ב״ה

אז אמשיך עם מה שאני עושה פשוט

זה קשור גם בספיגה של הגוף

וכנראה גם לזה שהחלפתי תוסף

הלוואי 

תקחי כוסית, מייד כשאת קמה בבוקר מקלחת קטנה, אפשר גם את המגבון שהם נותנים ואז לתת. אצלי זה פתר את העניין

לשים לב גם שהמכסה לא נוגע בדברים אחרים (לשים אותו כלפי מעלה בלי שיגע בשום דבר, אחרת זה גם עלול להביא זיהומים לבפנים)

ואיזה מעצבן זה! גם לסבול וגם לנסות לקבל תוצאה של בדיקה כל כך הרבה זמן..

ואומרים לא לתת את השתן הראשון.. תקראי בגוגל וגם ככה אמרו לי

עדיף את השתן הראשון, לא את הזרם הראשון כי ההתחלה שוטפת את החיידרים שולי נמצאים בפתח

בדיקת שתן כללית: איך עושים, פענוח ועוד | שירותי בריאות כללית

בהצלחה ממש ורפואה שלמה!

ומטאים את האזור לפני שעושים את הבדיקה

,לי זה ממש עזר

לא יודעת אם יצא לי מעבר לטווח כי לא עשיתי נכון, איך יודעים?

אני חזרתי למשרה מלאה+++

ומחפשת עבודה במקביל...

אז גם לי אין כמעט זמן להיות פה...

בכל זאת נתגעגע אלייך ובהצלחה ענקית!

את פשוט אישה אלופה שמצךיחה לשלב הכל ביחד 

בעז"ה תחזרי ותספרי לנו שסיימת עם המבחנים בהצלחה!

אבל מבינה אותך!  המון בהצלחה!

ומקדישה לך סרטון של ברקוני

א. תמיד תהיתי אם השם של הניק שלך קשור לבקרוני וסופסוף גיליתי שכן

ב. הסרטון הזה פשוט גדוללל גדול אני סטודנטית וזה בול בול בול

אמנם אני פלוס שניים אז אין לי את הפניות הזאת שיש לו שם ואי אבל זה פשוט בול.

תודה על זה!!

7 ודקה, טוב נתחיל ב8

אין מדויק מזה 

ואיזה תותחית את!!! בהצלחה!!

ממה שידוע לי זה לא שהמניעה יורדת אלא זה יכולים להיות יותר דיתומים לא סדירים כי הרירית לא יציבה. אפשר להמשיך גם שנתיים אם את מניקה ולא עושה דימומים

זה מה שזכרתי מהפעמים הקודמות אבל החברה עירערה אותי

תודה לך!

משבוע 32 - היינו על הגבול (לא ברמה של שליחה לבדיקת זרימות, כן אס כל שבוע / שבועיים כבר לא זוכרת במדויק. כולם היו נורא היסטריים סביב זה)

נולד ב 41 2.900

לק"י

הבת שלי נולדה כמעט שלוש קילו בשבוע 41+4. 

ולא היה נשמע לי שזה קטן.... כנראה שבשאר הבדיקות היא היתה בסדר.

האמת שלא זוכרת אם זה היה אצלה, אבל הגיוני שכן. יומיים לפני שילדתי, העריכו את העובר בערך בחצי קילו יותר........ (משהו כזה).

משבוע 34 שלחו להריון בסיכון לזרימות וגדילה פעם בשבוע

זורזה בשבוע 40.1 בגלל מחסור במים

נולדה 2.645

עדיין פיצקולית בטיפת חלב אבל בסיידר ילדה קטנה מה לעשןתתת

חמודה ומפותחת ברוך ה׳

ילד 1 - העריכו 2100 - נולד 2240 בשבוע 36+

ילד 2- העריכו 1500 - נולד 1750 בשבוע 34+

ילד 3- העריכו 1600 - נולד 2070 בשבוע 35+5

ילד 4 - העריכו 2100 - נולדה 2260 בשבוע 36+

את כולם העריכו יום-יומיים לפני הלידה, ובסוף יצאו גדולים ממה שחשבו

מה שקרה- שאצל הילד השני אמרו שחבל שיילדנו אותך מוקדם לו רק ידענו שיצא גדול יותר קצת

בכולם קיבלתי הבשלת ריאות

הגדל בן 13 וחצי-חסןן גדול ובריא ☺️🙌

לעומת זאת הקטנה בת שנה נולדה הכי גדולה שלי והיא קטנה בגוף

אם ההערכה קטנה והזרימות לא תקינות אני מבינה

אבל במידה והזרימות תקינות, למה זירזו אצלך?

אולי השילייה לא מתפקדת טוב- לא תמיד זה משתקף באו"ס.

ודבר נוסף- עברתי גם לידה לידה שקטה בשבוע 36 בעקבות עובר קטן -לא התייחסו לזה ברצינות בזמנו וזה מה שקרה. בסוף גילינו שהיה קשר בחבל הטבור מה שהיה יכול להסביר גם את העובר הקטן ולא תמיד זה נראה באו"ס.

שבוע הבא בטו בשבט "נחגוג" 15 שנה 😢. בעבר לא היה מודעות לזה כמו היום.

ולכן אצלי הכל בפינצטה. גם אני העדפתי כדי להיות שקטה

ממש כואב לקרוא אותך

סיטואציה נוראית!

לא יכולה לדמיין אותך ואת התחושות שלך אז והיום ❤️❤️

זכיתי ללדת את הבת שלי לפני שנה בדיוק 14 שנה אחרי, באותו שעה 😊

ה' ישמור עליה ועל כולםםם 🙌❤️

וואי חיבוק🩷🩷

כי אותנו המליצו לזרז אבל אמרו לי תכלס הכל טוב אז אם באלך נזרז אם לא- לא

עש לא היה סמפיק מים ואז כן

בשבוע 37 (+3), נולדה 2300 - שזה בערך מה שהעריכו.

החשד היה כבר בסקירה המאוחרת, עשיתי אולטראסאונד כל 3 שבועות למעקב, בשבוע 35 נבהלו פתאום ועברתי למעקב הריון בסיכון (פעמיים בשבוע) ואחרי שבוע וחצי זירזו אותי...

בפועל אני חושבת שהיתה יכולה להמשיך לגדול בבטן אבל לא איפשרו וזכינו בה מוקדם יותר

היתה נראת כמו חייזר מרוב שהיא היתה רזה וקטנה

אבל היא היתה מושלמת. תינוקת מתוקה וטובה, חייכנית

עשינו לה צילום תמונות כל חודש על השמיכה, בגיל חודשיים היתה יפהפיה עם לחיים שמנמנות ממש! (אכלה רק הנקה)

מאחלת לך בקלות בשמחה ובידיים מלאות!

37+0 2200

כי היו איתה עוד שניים בבטן... אז קודם כל - המיקום שלה היה בעייתי והיה ממש קשה למדוד ולהעריך את הגודל האמיתי שלה, ועוד יותר את הזרימות. מצד שני גם ככה קיסרי, מצד שלישי חושבים על האחרים שבמשקל תקין לא להוציא אותם מוקדם מידי. בקיצור פלונטר.

בסופו של דבר ניתחו ב34+3 בגלל עוד דברים מסביב, שקלה 1.650 (העריכו קצת יותר). גם עכשיו 3 חודשים אחרי היא הקטנטונת שלנו אבל עקומת גדילה תקינה

הראשונה נולדה 2260 בשבוע 37.

השני נולד 2577 בשבוע 39.

השלישית נולדה 2574 בשבוע 38.

הרביעי נולד 1660 בשבוע 34. (לידה מוקדמת בגלל היפרדות שילייה.

ההערכה היתה 2200 נולדה 2430 בזירוז ב38

לגיסתי היתה הערכה של 2100 ונולדה 2300

אחת 2.620

אחד 2.738

ובשניהם בבדיקת שילייה אמרו שהשילייה הייתה זקנה

הבת שלי נולדה 2.800 בשבוע 39 ואף אחד לא אמר שזה חריג.

למה אצלך כמעט 2.800 בשבוע 38 נחשב iugr?

פספסתי משהו?

לא אצל כל מי שהגיבה בשרשור באמת היה iugr.

לפעמים יש חשד ל iugr, עושים מעקבים, אבל בסוף התינוק נולד במשקל תקין.

יש גם שיטות שונות לחשב את האחוזונים.

ויש גם הבדל אם זה בן או בת.

אבל באמת הערכת המשקל הייתה גבוהה בהרבה אז אני לא יודעת.

ב. הייתה ירידה משמעותית באחוזונים, החל משבוע 30. מאחוזןן 7, ירד ל6, ירד ל3 ואז לאחד

אח''כ עלה לאחוזון 5 להתייצב שם.

ג. יש הבדל בין זכרים לנקבות במקומות

ד. הבת שנולדה קטנה יותר, לא נחשבה iugr בהגדרה, היא הראתה עלייה לא תקינה רק בשבוע 37

ה. iugr נגזר מהרבה דברים, ממש לא המשקל שהתינוק נולד בו. בד''כ ההערכות לא מדוייקת בכלל.

תסתכלי בטפסים מההריון, ותראי מה היה האחזוון לפי הערכות משקל.

מעניין, אנסה לחפש את התוצאות של ההערכות.

בהערכת משקל 3 ימים לפני הלידה העריכו שאחת 2.400 והשניה 2 קילו.

ולכן החליטו על זירוז כי חששו שהשניה לא גדלה

 שתיהן נולדו 2.100 בדיוק

הרבה פה נולדו במשקלים גבוהים משל הבן שלי, ובשבוע מוקדם יותר.

זה אומר שגם אצלו היה iugr ופשוט לא עלו על זה? (באמת הערכת המשקל הייתה גבוהה ב-600 גר' מהמשקל, השאלה אם היו מזרזים אם היו יודעים מה המשקל).

אם ההערכה היתה גבוהה יותר, זה ממש משפיע.

ואם לא עשית מעקב צפוף, זה יכול להתפספס.

לא תמיד מזרזים כשהעובר קטן.

תלוי עד כמה הוא קטן, ואם המעקב תקין.

אם הוא היה קטן אבל פשוט אחוזון נמוך כל ההריון אז לא יודעת אם יגדירו iugr, להבנתי iugr זה עיכוב בגדילה, כשיש ירידה באחוזונים וקצב הרגילה לא עקבי. בשלב ההריון חוששים שזה אומר שהוא לא גדל טוב בבטן, שיש שם משהו שמפריע לו לגדול כמו שצריך (שיליה לא מתפקדת טוב למשל) ולכן לפעמים מילדים מוקדם, כדי לתת בחוץ תנאים טובים יותר לגדול

אבל אצל עוברים קטנים, תמיד תהיה ירידה.

כי בהתחלה כל העוברים באותו גודל, רק בהמשך נוצרים פערים.

על שרה יעל ברויאר

(אבל את יודעת, זה אינדיבידואלי, אני אישית התחברתי מאוד מאוד)

עורכת

סליחה

עכשיו קולטת שכתבת פסיכולוגית,

אני לא חושבת שהיא פסיכולוגית אבל עזרה לי המון גם בתחום הזה של דיכאון 

אבל אם את אומרת מניסיון אישי שהיא עזרה לך אז אולי זה גם יהיה טוב

אנסה לגגל עליה ולראות אם אני מתחברת

תודה❤️

שצריך פסיכולוגית מקצועית

אל תתייאשי בבקשה

ב"ה ב"ה את עוד תמצאי!

וכל הכבוד לך שאת מחפשת ולא מוותרת

לצערי לא מכירה אבל מציעה אולי לשאול במענה של מכון פועה בערב את נשות המקצוע שעונות - או האם אחת מהן עם ההסמכה והתנאים שמתאימים לך / או גם אם לא אם הן מכירות קולגות ונשות מקצוע שכן יכולות להתאים.

אפשר לשאול גם את הרבנים המשיבים בשעות הבוקר והצהריים

וגם במענה הנשי בערב

02-6515050

בבוקר עד הצהריים לבקש לדבר עם רב

ובכל ערב מ20:00-22:00 לשאול במענה הנשי כנ"ל.

המענה שם כמובן אנונימי וחינמי.

בהצלחה ענקית אהובה!

בבקשה תעדכני אם תמצאי

ואם חלילה לא - את יכולה לכתוב לי בפרטי גם מניק אנונימי או בוואטסאפ אם תרצי (המספר בחתימה שלי) שעוד לא מצאת ואנסה לראות אם אוכל לשאול אישית בכל מיני קבוצות

או לשאול במקומך במענה הנ''ל אם קשה לך טלפונית ואז להחזיר לך תשובה כתובה במסר/שיחה אישית/מייל/וואטסאפ.

דבר נוסף באהבה גדולה - אם תמצאי אשת מקצוע שעונה לך על הכל חוץ מזה שהיא מחייבת לדבר קודם טלפונית וזה כרגע יותר קשה לך (מובן בהחלט!!!) - באמת באהבה גדולה את יכולה לשלוח לי בפרטי כנ"ל ואני אדבר איתה טלפונית ואברר כל מה שתרצי ואחזיר לך את כל התשובה שלה וכל הפרטים כתובים.

כלומר שאת כל ההיכרות ההתחלתית אוכל לעשות מולך רק בהתכתבות (גם מניק אנונימי כמובן אם תעדיפי) ובעצם לתווך בינך לבין הפסיכולוגית.

אפשר לנסות ולראות אם היא תסכים ואם כן אז ממש באהבה 🙏

ולחילופין אם יכול לעזור לך שאולי בעלך/אחות וכו' ישוחחו בשבילך טלפונית ויסבירו ואז יתנו לך את כל הפרטים זה גם יכול לעזור.

כלומר לנטרל את הקושי שאם אני לא מוצאת אשת מקצוע שיכולה לנהל את ההיכרות ההתחלתית בהתכתבות אז בהכרח לפסול, אלא לראות איך גם לא תצטרכי לשוחח כאשר זה מדי קשה כרגע, ואיך גם לא לפספס מישהי שכן יכולה להתאים.

אומרת פרק תהילים ותפילה כנה לישועה שלמה עבורך יקרה

ב"ה שתראי בחוש את כל האור והטוב שקיימים 🙏

את טובה

ואת ראויה

וזה בסדר גמור שאת מרגישה שלא יכולה לשוחח טלפונית בהתחלה!

ומגיע לך לצאת לאור גדול גדול ושלם וכך יהיה ב"ה!!!

ששאלתי כעת גם בקבוצה של מדריכות כלה של מכון פועה אם מכירים. אם יהיו תשובות אכתוב לך כאן ב"ה 🙏

(יש שם גם רבנים משיבים ממכון פועה שאולי מכירים וגם הרבה מדריכות כלה מדהימות שאולי מכירות...)

הלוואי שתמצאי בקרוב!

ממש קלטת את הנקודה שלי, שמה שקשה לי זה השיחה הראשונה בטלפון

ואת מדהימה שהצעת ככה לעזור לי! כרגע אני מקווה עוד להצליח להסתדר לבד, אבל זוכרת את ההצעה שלך, תודה!!

(באמת בפעם הראשונה שהיה לי דיכאון, כן לצערי העניין הזה לא חדש לי, בעלי הוא זה שהתקשר למכון מטפלים ששמע עליו וביקש שיקבעו לי תור לפסיכולוגית שם. אבל עכשיו אני מעדיפה לשמוע המלצות ישירות על מטפלות, ועכשיו גם בעלי בעצמו מתמודד עם קשיים וצריך גם לטפל בעצמו אז לא רוצה להוסיף לו עוד משימה..)

אני כ"כ שמחה שכך הרגשת!

ומצוין שאת זוכרת את ההצעה - ב"ה היא פתוחה לאם ומתי שתרצי בשמחה רבה!

מעבר לחיפוש עצמו, כתבתי כעת יותר בהרחבה למטה, הלוואי שהדברים יהיו לתועלת ב"ה 🙏

וחיבוק גדול גם על *ההתמודדות הנוספת* גם של בעלך מול הקשיים שעובר

וגם שלך בתור אשתו של האיש שלך שעובר קשיים

ועוד שהאישה היקרה הזו בקושי עצום בעצמה

ותינוק חדש

ואם יש עוד ילדים אז כל אחד וההתמודדות איתו

וכל האתגרים שנוספים לכל אחד מהילדים ולכל אחד מבני הבית עם לידה חדשה,

ושוב זה עוד במציאות מתוקנת בלי להזכיר ולדבר בכלל על המלחמה

אז מה נגיד עם...

זה פשוט ה ר ב ה

הרבה הרבה הרבה להתמודד

להחזיק

זה קשה מנשוא

באמת

ב"ה שהקב"ה יאיר לכם בכל תחום ותחום בשלמות, במהרה, בטוב גלוי ומתוק 🙏❤

רוצה רגע לעצור ולכתוב לך אישה יקרה שאת

שנכנסת לי ללב

שמהמעט-מעט שכתבת אפשר ממש להרגיש עד לכאן את הקושי העצום

את הקושי העצום בלהיות אחרי לידה

ואז בדכאון

בום.

כמה שזה קשה.

את הקושי העצום בלהיות גם אחרי לידה וגם בדכאון וגם בתוך מציאות בלתי נסבלת של מלחמה

של אובדן, של אי-יציבות במובן הכי בסיסי של המילה, של עם שלם שנמצא בטלטלות

את הקושי העצום הזה ברק להבין רגע שיש לי דכאון אחרי לידה

ואז איכשהו למצוא בתוכך כוחות על (!!!) ולחפש איש מקצוע

ושוב

ושוב

ולא למצוא

ואז שוב לא למצוא

ולהרגיש כבר שהכל אבוד

ולעבור ככה יום ועוד יום

לילה ועוד לילה

ולהרגיש שבדיוק כמו שכתבת - המצב כבר נואש

אין אוויר

הכל סוגר

חונק

שחור שחור שחור

קשה קשה קשה

והפחד

והבהלה

ומה יהיה איתי?

ומה יהיה עם התינוק?

ומה יהיה עם הילדים האחרים אם ישנם?

זה כ"כ כ"כ כ"כ הרבה להחזיק יקרה!!!!

רוצה שוב לשלוח לך המון המון כוחות, תמיכה, חיבוק וחיזוק

ורוצה גם לצרף כאן תגובה שכתבתי בעבר על דיכאון אחרי לידה

כמובן שחלילה חלילה לא במקום טיפול מסודר אצל פסיכולוגית מוסמכת, אלא רק טיפה לתת מקום לכל הכאב הגדול הזה ולתת לו ניראות.

להגיד לך רגע

שאני רואה אותך

ומחזקת אותך

ומתפללת איתך שהכל יהיה בסדר וטוב שלם ב"ה!!!

רוצה כ"כ לחזק אותך

שיש אור אחרי החושך!

וב"ה הוא יפציע גם עלייך

כל הכבוד לך על כל מה שאת כבר עושה

זה מדהים, וזה המון, וזה יקר מפז

ואת תזכי לראות את הפירות המתוקים של עצמך ב"ה!!!

ולגבי הדכאון הנוראי הזה,

קודם כל ולפני הכל חשוב להבין את מקומה של האישה במצב של אחרי לידה, כל לידה, גם בלי הדכאון.

האישה היא יולדת!

חז"ל אומרים שאישה נקראת יולדת ואיבריה מתפקקים אפילו 24 חודש אחרי הלידה,

ואם את נמצאת בזמן קצר מזה – אז קל וחומר שדרושה כאן הבנה והכלה למצב החדש שלך ושל הבית כולו.

במציאות של אחרי לידה אנו צריכים קודם כל לנשום.

להבין.

האישה נמצאת ממש אחרי לידה,

הגוף עבר טראומה רצינית

הוא כואב

הנפש גם עברה טלטלה

השינוי העצום מאישה - לאישה שהיא גם אמא – (ואח"כ לאישה שהיא גם אמא ל2 והלאה) - הוא באמת עצום וצריך זמן לעכל אותו ולראות איך מתנהלים במציאות החדשה!

לידה מטלטלת את כל הבית,

מפירה את כל האיזונים

לידה היא שינוי מאוד מבורך – אך יחד עם זאת גם מאוד מורכב ומאתגר.

לכן כה חשוב לעצור רגע ולהבין מה קורה כאן בעצם?

את יולדת!

את אמא!

מעבר עצום

שינוי עצום

טלטלה עצומה לגוף, לנפש, לזוגיות, לחיים בכללם.

אחרי לידה זה אומר כ"כ הרבה דברים.

וחודשים ספורים אחרי לידה אומר אפילו עוד יותר.

עוד יותר עייפות

עוד יותר כאבים בגוף

עוד יותר שינויים בגוף

עוד יותר הורמונים

עוד יותר יצור חסר אונים שאת אחראית עליו 24/7

עוד יותר שינוי טוטאלי בחיים

עוד יותר עניינים והתמודדויות עם החשק וגם עם הזוגיות בכלל

ועוד יותר עוד הרבה הרבה מאוד דברים שאפילו לכתוב אותם לא יהיה זמן ומקום...

אז קודם כל לנשום!

להבין שאת אחרי לידה

להבין שזו תקופה שלאט לאט האיזון יחזור והדברים יראו אחרת לגמרי ב"ה.

ורוצה לשתף אותך קצת בחוויות שהיו לי לפני כמעט 15 שנים, אחרי לידת בתנו הבכורה שתחיה.

ובעצם במעבר *שלי* לעולם ההורות

היה לי דיכאון אחרי לידה אז.

ונראה לי שהשיעור אולי הכי חשוב שהילדים שלי העבירו ועדיין מעבירים אותי הוא - לא להיות תמיד בשליטה.

ולהרגיש בסדר עם זה שאני לא כל הזמן בשליטה.

ובאמת שבתור אדם שהיה "פריק קונטרול" וחייב שהכל הכל יהיה מושלם תמיד, ולכולם יהיה טוב, ושכל העולם בכלל יהיה פרחים ופרפרים - לאדם כמוני זה היה לימוד מאוד מאוד קשה.

עד עכשיו הוא קשה לי.

ואני עדיין לומדת אותו. יום יום. כבר עוד מעט 15 שנים.

ילדים = חוסר שליטה.

ככה קצר ככה פשוט.

ככה קצר ככה מבאס.

אבל זו האמת.

יש בהם כ"כ הרבה, מהרגע שהם נוצרים, מאז שהם בבטן, בזמן שהם מגיחים לעולם, בשנה הראשונה שלהם, ובכל חייהם.

אני כ"כ מבינה אותך,

אותו ניסיון נואש להשתדל לעשות את הכי הכי טוב שאני יכולה,

לקרוא כמה שיותר, ללמוד כמה שיותר,

על גידול ילדים, על תינוקות, על שינה, על הנקה, על מה טוב, ומה רע,

ולנסות לעשות בפועל את הכל הכי טוב שאני יכולה ולא לטעות -

וכל פעם מחדש להתבאס מהצרחות של התינוקת הבכורה, מהבכי,

מהדם והפצעים בהנקה למרות אינספור יועצות הנקה מוסמכות, משחות, ספרים, כריות, עזרים ומה לא.

מהלילות הלבנים, מהעייפות התהומית,

מהתשישות העמוקה של הגוף שלא הכרתי כמוה

מהכאבים של הגוף אחרי הלידה והתפרים שלא הכרתי כמוהם

מההתסגלות להיות לאם בעולם הזה - שזה דבר כבד להבין אותו - אחריות של 24/7 על יצור חסר אונים, למשך כ-ל החיים!

אין פתק החלפה!

אין לחזור אחורה!

אין אמא אחרת שתהיה האמא שלהם - רק רק אני!

וההבנה הזו היא לא פחות ממפחידה ומלחיצה לפעמים!

אולי בסתר לבך, כמו שהיה בסתר ליבי, מקנן החשש הלא-מודע שאם התינוק שלך בוכה - זה אומר שאת אמא לא מספיק טובה.

שאת אמא לא מספיק קשובה.

שמשהו ש*את* עושה לא נכון, לא בסדר,

שבעצם זה באשמתך

שבעצם *בגללך* הוא עכשיו בוכה וצורח.

שלמה למה למה אם אני אמא שלו אני לא מצליחה להרגיע אותו ושהוא לא יבכה?!

מה, צריך דוקטוט בשביל זה?!

אז אני לא מספיק טובה בשבילו וזהו,

אולי אני כישלון כאמא?

ואז זה מעגל שמזין את עצמו מכל החששות האלה,

ויותר לחץ

ויותר צרחות

ויותר חוסר אונים

ויותר הרגשה של אין-מוצא

ויותר חוסר שינה

ויותר בלאגן תהומי

וחוזר חלילה.

אז המעט שאני יכולה לומר לך יקרה,

שזה כ"כ כ"כ נורמלי!

אני חושבת שלכל אמא (ואבא כמובן) באשר הם עוברים המחשבות האלו בראש, הרגעים של חוסר האונים אל מול התינוק הצווח,

זה באמת נורא לראות את הבן החמוד והקטן שלך, צורח, מתפתל, ושאזלה ידך מלהושיע כרגע!

אולי אין הרגשה נוראה מזו לפעמים.

וזה נכון,

תמיד שחשבנו שהתרגלנו והכל בא על מקומו בשלום - תמיד יבוא השינוי.

פשוט כך.

בבקשה תזכרי שאת אמא נהדרת,

אמא מסורה

טובה

אחראית

חכמה

מעניקה

אוהבת

מחבקת

מנסה ומשתדלת

ואם התינוק שלך צורח - זה פשוט כי תינוקות בוכים!!!

(כמו ששאלו אותי אינספור אנשים שהבת שלי בכתה:

אבל למה היא בוכה עכשיו?!

עניתי להם: כי היא תינוקת!

ותינוקות בוכים!

זהו!"

הוא יכול לבכות, והוא יכול לצרוח

וזה אפילו יקרה די הרבה,

למה?

כי הוא תינוק!

אז אם שללנו את כל ה-רעב, קקי-פיפי, גזים עייפות, ריפלוקס, אוזניים מחלה וכו' - והוא עדיין בוכה - אז מותר לו!

|זה מפתח לו את הריאות, זה חלק ממה שהוא כרגע, זה לאט לאט יעבור עם הגיל,

אבל צריך פשוט לקבל את זה שלפעמים הוא בוכה וזהו. ואין באמת מה לעשות

(חוץ מלחבק, לומר שאת תמיד כאן בשבילו כמובן שזה תמיד מעולה)

גם אני הרגשתי אחרי הלידה של הבת שלי כמו בתוך ריק.

בתוך בור שחור.

ולפעמים מרגישים שאסור להרגיש קשיים, כי עד שסוף סוף זכינו בנס זה יהיה כפוי טובה להתלונן על זה!!!

אז משתיקים את הרגשות השליליים בעצמנו

ולא נותנים להם מקום

ולא מבינים שאפשר גם להודות מכל הלב על הנס הזה

אבל בד בבד שעדיין יהיה קשה!

ולומר שקשה!

כן, זה מותר!

זה לא אומר שאת לא מודה!

גם הייתה לכם תקופה ביחד לבד, של זוג

ופתאום אתם הורים

ופתאום הורים לכמה וכמה

ונוסף עוד אוצר למשפחה

וכמו שאומרים חצי בצחוק חצי באמת (זה נשמע יותר טוב באנגלית אבל בכל זאת):

״אני מאשימה את דיסני

בציפיות הלא ריאליות שלי מגברים״

אז אני שיניתי את זה ל:

״אני מאשימה את דיסני/הוליווד/החברה הכללית בכלל בציפיות הלא ריאליות שלי מתינוקות וילדים״.

כי לפחות אני,

לפני היותי לאמא,

הייתי בטוחה שתינוק זה פשוט אושר עילאי מתמשך ובלתי נפסק,

שהכל ורוד ופרפרים וחיבוקים

שזה כזה מושלם וכיף ומאחד ומשמח ורגוע.

מי בכלל חשב על לידה קשה?!

על צירים מהגיהנום 44 שעות?!

על תפרים שתופרים לך את המקום הכי רגיש ואינטימי בכאב חד ומפלח?!

ושאי אפשר אפילו לשבת כמו בן אדם

ושאי אפשר להתפנות כמו בן אדם בלי לצרוח מכאב

ומי חלם שהנקה זה דבר מסובך?! מה, לא פשוט שמים את התינוק ליד והוא יונק לו בכיף ובשלווה? הא לא?

אז למה זה צריך גם לכאוב כל כך?!

ולא להצליח כל כך?!

ולקחת מלא זמן ללמוד את זה?!

ובינתיים עוד איזור רגיש ואינטימי מדמם?! וסדוק?!

רגע רגע מה קורה פה?!

הגוף שלי נקרע למען ה׳! וזה כואב! ושורף! ונוראי!

למה לא דיברו על *זה* לפני הלידה ודיברו רק על נשימות?!

אז בסדר

עברנו את הלידה

ומה עכשיו?!

למה אף אחד לא אמר לי שאחרי הלידה זה הקושי האמיתי???

למה???

הלידה זה כבר שטויות ליד זה.

ומי דיבר איתנו על מה זה לא לישון

פשוט לחיות בלי שינה

יום אחרי יום

לילה אחרי לילה

שעה אחר שעה

ועד שנרדמים קמים אחרי שבריר שנייה בבהלה,

הבטן כואבת ומכווצת למשמע התינוק הצורח והידיעה שרק אני יכולה למלא את מבוקשו כרגע.

ושקמים

ומניקים

ןכואבים שוב

ומדממים שוב

ומשחות שוב

והתעסקות שוב

וכל הגוף שבור

ועייף

וכואב

ומדמם

וקרוע

ושונה

וקיבל בנוסף לכל צורה אחרת ולא לטובה

וסימני מתיחה וצלוליט וצלקות וורידים וסימנים ושומנים ומה לא?!

ומי הכין אותנו לזה?

מישהו דיבר על זה בכלל?

על אובדן הגוף

על אובדן העצמאות

על האחריות המפחידה הזו שמכה ומכה במוח כל לילה ואומרת: את האמא היחידה שלו!

אין לך מחליפה!

אין לך חופשה!

אין לך דקה שאת לא תהיי אמא שלו ואחראית עליו בכל החיים האלה!

כן גם אם את עייפה

וגם אם את כאובה

ןגם אם את שפוכה

את עדיין אמא שלו!

לתמיד!

בלי שנייה לנשום!

וההכרה הזו פשוט מפחידה. אני הייתי מבועתת ממש ממנה.

ושמסתכלים על התינוק הקטן הזה מה רואים?

רואים ונזכרים כמה זה כואב ללדת

וכמה זזה קשה

וכמה עייפים

וכמה קשה להניק

וכמה כל מה שכתבתי.

אז לא פלא שלפעמים מרגישים מה שתיארת.

אבל זה לא הוא.

גם אם המוח מקשר את הכאב אליו ויוצר את הרגשות הללו זה לא הוא.

זו המציאות שלנו.

זו הקללה של חוה אמנו.

בעצב תלדי בנים.

הו הו איזה עצב.

חווה למה אכלת מעץ הדעת למה???

אבל את יודעת מה יקרה?

את בטוח יודעת את זה

וחשוב להזכיר שוב -

זה עובר.

כמה שקשה להאמין

וכמה שחושבים שקל לדבר וקשה לעשות

וכמה שכל שעה את סופרת את השניות לא את הדקות שתעבור, אז לדבר איתך על חודשים?! המוח בכלל לא קולט! הוא בכלל לא שם!

אבל יקרה שלי

זה ע ו ב ר !!!

לאט לאט

כל יום הוא יום חדש

תנסי לקבל כמה שיותר עזרה

תנסי לישון כמה שאת יכולה

תני את התינוק לבעלך/לאמא/לבייביסיטר אחרי ההנקה/ההאכלה מיד וקומי להתכרבל במיטה לפחות שעתיים.

תצאי לשמש,

כן אני יודעת שלא בא,

אבל בכוח.

תקני ארטיק טעים ושווה,

כן אפילו אם יש לך בחילה ממנו, בכוח

שיכינו לך המשפחה החברות האיש אוכל,

שיחבקו אותך

שיעודדו אותך

שיגידו לך כמה גאים בך

כמה את גיבורה

כמה את טובה

כמה את אמא ואישה ראויה

כמה הם אוהבים אותך

תראי סרט או סדרה מצחיקה. שוב, בכוח

תראי ביוטיוב מופעי סטנדאפ ראויים

תזמיני אוכל ממסעדה שווה שאת הכי אוהבת

תבקשי שיכינו לך שייק מפנק

תצאי לטיול לבד שקריר וחשוך בחוץ אפילו רק לחצי שעה אפשר עם בעלך

תצאי לשמש אפילו 5 דקות ביום

לכי לרופא משפחה או איש מקצוע ותספרי הכל

הכאבים יחלפו ב"ה 

הגוף יחזור לעצמו ולכוחות שלו לאט לאט

התינוק ישן יותר

ההנקה תהיה טובה יותר

ההישארות עם התינוק לא תהיה מפחידה כל כך

(ובינתיים אם קשה להיות איתו לבד,

אז לנסות כמה שאפשר

שבעלך יחזור קצת יותר מוקדם

שישלח הודעה במהלך היום של עידוד

שאמא תהיה

שחברה תהיה

שתצאי לגן שעשועים

שתראי סרטים כיפיים תוך כדי

שלא תהיי לבד!!!)

תשני יותר

את תתחזקי לאט לאט.

תהיי חזקה

תפרקי ותדברי ותשתפי את כל מי שאת יכולה

תעזרי כמה שאת רק יכולה

ולאט לאט יקרה

יום אחרי יום

הכל הכל יהיה בסדר ב"ה 🙏❤

כשאני קוראת אותך אני מבינה כמה המצב שלי טוב, בעצם..כי זכיתי בתינוק די נוח ב"ה (למרות שהאחים שלו משגעים אותי😏)

אבל מצד שניזה רק ממחיש לי כמה זה באמת דיכאון בפני עצמו ולא רק תחושות קשות שהגיוניות אחרי לידה..אז זהו, כבר אין טעם לחכות "שזה יעבור" (כמו שניסיתי עד עכשיו) אלא פשוט צריך לטפל בזה, ולעומק.. הלוואי שבאמת סוף סוף זה יצליח לי

ובהחלט גם אם התינוק הכי נוח שיש - הדיכאון הוא תיק והתמודדות בפני עצמה

קל וחומר שיש עוד ילדים

קל וחומר שיש מלחמה

קל וחומר שהאיש בקשיים בעצמו

קל וחומר שבעבר חווית כבר דיכאון ואת יודעת את התהומות הללו שלו וזה מפחיד מפחיד מפחיד

אפילו הפחד עצמו מלא להרגיש ולא להיות בחושך הזה

וקל וחומר שהגוף והנפש עדיין מתאוששים מהלידה ולא בכוחות הכי חזקים שלהם

וקל וחומר שחוששים שלא נמצא לעולם מישהי מתאימה

ונישאר עם זה לבד לבד לבד

חשוך ולבד וטובע וחונק

ואת מדהימה מדהימה שאת מצליחה כך לבודד את הדיכאון ולחשוב בבהירות ולחתור ולא להתייאש ולחפש אשת מקצוע מדויקת לך!

זה כ"כ יקר וכ"כ חשוב שהיא באמת תהיה נכונה ומדויקת לך, שתרגישי כוח ותמיכה הכי מותאמים ונכונים

בטח בטח שאת תמצאי יקרה! ב"ה!

(כתבתי למעלה ששאלתי בקבוצה של מדריכות כלה של מכון פועה,

עם כל התנאים שכתבת כמובן),

ואחת הנשים כתבה לי בפרטי המלצה ל:

אפרת אורלין

טלפון:

050-221-3863

1. ענבל מרשיין

טלפון: 

054-528-0063

2. מיכל אפל

טלפון:

054-632-6844

1. אפרת בן משה 

(עו"ס קלינית עם הכשרה גם בתחום דיכאון אחרי לידה),

כתבה לי אישית שמקבלת בזום ושאין בעיה ליצור קשר ראשוני ולהתרשם אם מתאים לך בהודעה/התכתבות/מה שתרצי.

טלפון:

050-811-9393

2. מיכל מן

טלפון:

054-667-2774 

אז אני שואלת: מה הגילאים של מי שהמלצת עליהם? כי אני מעדיפה מישהי מבוגרת יחסית (נגיד מעל 40 לפחות, עדיף יותר) כי ככה אני מרגישה יותר ביטחון כזה

אז אם את יודעת בנות כמה המטפלות שהמלצת אני אשמח לדעת..

שאישית הייתי מנסה קודם את אפרת בן משה.

כיוון שמכל ההמלצות שכתבתי, היא היחידה שכתבה לי ישירות ושמעתי ממנה מכלי ראשון שהיא גם עו"ס קלינית - כלומר עם הסכמה מסודרת לטיפול בנפש כמו דיכאון,

גם עם הכשרה ספציפית גם לתחום של דכאון אחרי לידה,

גם כתבה לי ישירות שהיא מקבלת בזום,

גם כתבה לי מתוך קבוצה של מדריכות כלה ממכון פועה כך שככל הנראה היא עצמה דתיה,

גם כתבה לי שהיא בשמחה מאפשרת יצירת קשר התחלתי בהתכתבות/הודעה וכל מה שנוח לך,

גם כתבה לי ישירות שהיא כבר מעל 20 שנים מטפלת בנשים וילדים כך שהיא ככל הנראה מעל גיל 40 (אלא אם כן התחילה בגיל 19 כותבת רק כדי לגרום לך קצת לחייך כמובן )

בגלל כל האמור אישית הייתי מתחילה לברר איתה ורק אם לא מסתדר ממשיכה הלאה.

בהצלחה רבה יקרה!

אלופת עולם שאת 👑

והגיל בהחלט עונה לכל מה שרצית בדיוק

והיא נשמעת מקסימה

(אם תרצי את המספר המדויק של הגיל תוכלי לשלוח לי מסר מניק אנונימי אחר כלשהו ואכתוב לך בשמחה, פשוט לא יודעת אם בסדר לכתוב גיל ספציפי בבמה פתוחה כאן)

ונתפלל שתהיה שליחה טובה בשבילי

תודה על כל מה שהשקעת בשבילי!

ובשמחה

אם תרצי לעדכן נשמח ממש לשמוע שהסתדרת 🙏

בשורות טובות יקרה וכל הטוב ❤️

האם הסתדרת?

חושבת עלייך ❤

פניתי לאפרת בן משה ונפגשנו לפגישת הכרות. הרגשתי שהיא תהיה טובה בשבילי וקבענו פגישה להשבוע

מקוה ממש שמכאן יהיה לי יותר טוב ושהיא באמתתעזור לי.

תודה רבה! זה הכל בזכותך!

ב"הצלחה ענקית יקרה!

איזה יופי את שככה קבעת ונפגשת 

ב"ה הכוחות האדירים הללו שלך יעזרו לך בדרך 

שתראי המון ברכה וטוב שלם ומתוק מתוק ❤️

חברה שלי

אם מישהי תרצה פרטים בפרטי אשמח לתת

ואני כאן כדי להגיד שהמצב יכול להשתפר, ובעז״ה תעברי את זה בקצב שנכון לך.

ממליצה להגיע לטיפול בראש יחסית פתוח, ללכת למישהי שאת סומכת עליה ועל העצות שלה, ושאת מרגישה איתה יחסית בנוח (התחושת בטן שלך תעזור לך להחליט).

ותודה לך שאת כותבת על זה פה! השיח על זה מכניס לתודעה הכללית (של החברה הכללית) כמה שזה טבעי ומנרמל את זה. (כמובן עדיף לא להיות בדיכאון, אבל עצם זה שהוא קיים זו תופעה טבעית שחשוב לדבר עליה, חשוב שהציבור ירגיש בנוח לשתף כשיש קושי ולחפש עזרה, זה באמת באמת הצלת נפשות)

בהצלחה לך❤️

לק"י

אולי מראש לבחור עם הילד שלך כמה משחקים, ולהוציא רק אותם.

להיות לידם או ברקע, שלא יוציאו עוד משחקים. וכדי לתווך ביניהם אם צריך. 

הם לא מבקשים רשות

אחר

עד שהגעתי כבר שחקו בו

מוציאים עודמשחקים

לק"י

ואולי כדאי להזמין ילדים יותר ביישנים. לפחות בתור התחלה, שיהיה לך קל יותר.

ולהגביל את זמן הביקור לשעה-שעה וחצי.

חבר רץ ממקום למקום להביא משחקים - חמוד, אנימרשה רק משחק אחד כל פעם, בתנאי שתחזירו את הקודם

לגבי לאסוף - משחק אחד כל פעם, כאמור, להתנות את המשחק הבא באיסוף

לא רוצה לשחק ים הבן - אז שיחשבו על משחק אחר. תני להם להסתדר

עד כמה עצמאות? אני לרוב לא מתערבת בכלל, אאכ ויש אלימות מסוג כלשהו, או התפרעות ומבקשת כמובן לשמור על הסדר, אבל לא מורידה מהם עיניים לגמרי

במה לכבד? במה שבא לך

בבית שלנו אוספים כולם ביחד. מי שלא אוסף לא יוכל יותר לשחק אצלינו. (למרות שבזה הייתי אולי קצת משחררת. כן, כשבאים חברים צריך לסדר אחריהם לפעמים...)

x רוצה מאד את התפקיד הזה. זה לא נעים לו. בואו תמצאו פיתרון שלכולם יהיה נעים.

להתחיל מתאום ציפיות קצר איתם, וכמה כללי 'עשה ואל תעשה' פשוטים, עם הילדים שלך קודם כל. ואז בזמן אמת אם הילדים שלך מושפעים מהאורח ונכנסים לאווירת בלגן, תוכלי להזכיר את הכללים. 

דבר שני, אולי כדאי להתחיל עם להזמין דווקא ילדים שקטים ורגועים יותר, היות והסיטואציה ממילא קשה לך. 

כשמגיעים אורחים, להשתדל לתת להם כמה שיותר להסתדר בעצמם, להתערב רק במידה ונראה לך שחייבים תיווך, לאכוף את הכללים כשיש צורך. 

זהו, בגדול 'אורחים' של הילדים הם בעצם גם ילדים 😅 וצריך להתנהג אליהם כמו ילדים: להציב גבולות בצורה רגועה וברורה. 

אולי תנסי להעמיד פנים שאת גננת בגן, לא יודעת, לא ניסיתי אבל יעזור לך קצת להכנס לתפקיד המבוגר האחראי, עד שיבוא באופן טבעי. 

גמם אני ככה

נגעלת ממנו בהריון , מהריח מהמגע

אח''כ עובר החשק חוזר

היה לו כמו ריח מוסף

גם עכשיו יש לו את זה לפעמים...

טוב אני די בהתחלה אז עוד לא נרגע השלב הזה

קצת פחות נעים לדבר על זה

אבל בתחילת הריון יש רגישות חזקה מאוד לריחות

וריחות של בני אדם לא שונים.

אני בתחילת ההריון הראשון לא היה לי נעים להגיד לבעלי מפורש

ופשוט נתתי לו לקרוא איזה הודעה ארוכה ארוכה שמישהי כתבה בפורום פה כמה קשה לה

ושהיא לא מסוגלת להריח כלום והכל מסריח לה

וכו' וכו' ובין השאר אמרה שקשה לה להתקרב לבעלה

נתתי לו לקרוא את זה ואמרתי לו שאני מרגישה שהיא פשוט כתבה אותי

לרוב זה מתאזן אחרי שליש ראשון.

לא תמיד פשוט להם, אבל זה המצב. חשוב לזכור את זה ולהכיר בקושי. לבדגיש כמובן שזה לא אישי וזה כרגע "עסקת חבילה" עם ההריון.

אני משתדלת כשזה לא נורא לומר לו מתי יכול להתקרב. עד אז זה: "שמור מרחק!"

בהחלט מוכר.

סיוט

סיוט

מסכן בעלי, רק היה מתקרב אליי היה לי רפלקס הקאה והוא הרגיש שאני לא סובלת אותו .... לכי תסבירי שהריון זה משהו מוזר. 

את ממש נורמאלית

אני זוכרת שבהריון הראשון מישהי זרקה לי "וואי והבחילות מהבעל" וזה הציל אותי!! כי התביישתי לשאול אחרות אם זה נורמאלי... 

תסבירי לו שזה לא אישי, ושגם לך לא כיף עם זה. אני דיברתי איתו על זה בפתיחות, זה לא "עמד" בינינו אלא היינו מודעים לזה כמו לכל התופעות האחרות. 

זה עובר מתישהו (וגם יכול לחזור, אל תבהלי)

פעם בחודשיים עושה בדיקת הריון ביתית, בינתיים לא בהריון

אבל אצלי זה לא דומה לאצלך כי אני מקבלת רק אחרי שנה + מהלידה.

אם הגעת לשלב שהגיע המחזור אחרי הלידה הקודמת אז זה בהחלט שלב שאפשר לבזבז עליו בדיקה ביתית אחת, אבל אם היא שלילית אל תאכלי סרטים, חכי עוד חודש...

מקסימום תמיד היה נראה לי חלום אלה שגילו הריון בחודש שלישי, אני עם בחילות מההתחלה, לא יותר מדי מפחדת שלא אשים לב אליהם (באמת גם במהלך וירוס בטן עשיתי בדיקה ביתית כדי לוודא)

לא נותנת מוצץ , 

רק מניקה ! שזה אומר לא עוזבת אותו עם שאוב להרבה  זמן 

תוך חצי שנה מלידה 

הנקה בלילה מוסיפה גם

הסיכויים להריון נמוכים

פשוט מידי פעם לעשות בדיקת הריון 

ואם אחרי הלידה הקודמת היא קיבלה תוך חודש וחצי (בהנחה שגם אז היא הניקה) אז היא לא יכולה לסמוך על זה עכשיו...

ככה לפחות מהמידע שראיתי בזמנו. יש 25% שגם עם הנקה מלאה לילה ויום ובלי מוצץ עדיין יהיה ביום ויכולות להכנס להריון בסביבות ה6-8 שבועות אחרי הלידה.

של כמה שעות והגוף יחזור למחזוריות 

בגדול כמו שכתבתי נמוך

בראשון עוד חשבתי שיש מה לעשות ופספסתי משהו. בשני חשבתי שמשהו משובש בגוף שלי שההנקה לא מונעת. אחרי כמה וכמה ילדים בהנקה מלאה ערות מלאה בימים ובלילות עם מחזור סדיר וכל ביקור אחרי 6 שבועות הרופא אומר שרואה ביוץ. השלמתי עם זה והפסקתי לקרוא את הכללים למניעה על ידי הנקה.. כי יש נשים שזה לא תופס לגביהן. 

ממה שקראתי הרבה 98 אחוז זה תופס 

ברור שלא לסמוך על זה אם לא רוצים הריון 

לא רוצה להסית את הנושא בשרשור אך חשוב לדייק במידע. עבור נשים כמוני שקוראות מידע על מניעה עם הנקה וזה לא עובד על הגוף שלהן.

השיעור של נשים שמקבלות מחזור עם הנקה מלאה לפי כל הכללים. הוא בין 20-30%.

בקרב נשים שלא מקבלות מחזור בהנקה (אותן 70%) המניעה בהנקה מלאה ב6 חודשים הראשונים הוא 98% עד שמגיע המחזור הראשון 

גם בהנקה מלאה כמעט בלי מוצץ וזה וזה

הגיע מחזור חח

אבל הנקה יום ולילה

אמ יצא לי לעזוב עם שאוב נגיד לשלוש שעות ככה

אבל בגדול תמיד יונקת

אני לא נותנת מוצץ כדי שהווסת לא תגיע מהר.

שכל הזמן הגוף יקבל גירוי של הנקה

אישית לא בודקת בכלל עד שברור לי שזה הריון.. או לפני צום מהותי חשוב לי לוודא שאין הריון אחרת מקסימום מגלים בשבוע מאוחר. לדעתי כשזה הריון זה מרגיש כמו הריון עם בחילות חולשה הגוף לא מגיב בצורה רגילה. יש לי חברה שגילתה בחודש שלישי שהיא בהריון כי נכנסה בהנקה. לי נשמע דווקא נחמד לגלות שעברתי שליש או אפילו יותר

וגם שמרגיש לי לא אחראי לא לדעת

בדיקות

מאכלים

ספורט…

לק"י

אני הנקתי פעמיים עד אמצע ההריון, ופעם אחת כמעט עד הלידה.

לגבי בדיקות שאסור בהריון, אפשר לעשות בדיקת הריון לפני.

על ספורט ואוכל אני באמת לא יודעת מה לומר. 

את יכולה לעקוב אחרי הפרשות בהנקה שמונעת אין הפרשות עד שהגוף מנסה לחזור לביוץ. או לקבוע לך זמן קבוע נגיד פעם בחודש או חודשיים אם לא יגיע מחזור.

לגבי הנקה בהריון לרוב זה לא מסוכן יש כאלה שזה יכול להיות בעייתי והרבה פעמים התינוק מתלונן על שינוי בטעם או בכמות שזה גם אינדיקציה להריון (או למחזור)  

לרוב יש בחילות בשבועות הראשונים. שזה עוד אינדיקציה לבדוק.

לק"י

אני אשמח מאוד להיות בהריון בלי בחילות/ חולשה/ עייפות🤣

כי החלב התמעט אז היא התעצבנה שאין לה מספיק שהביאה כזה ביססס

ואמרתי לה: זהו חמודה מכאן זה מספיק

גם הגברת שהיתה בפנים התפתחה יפה בלי עין הרע 

לק"י

אני לא חושבת שבדקתי (או כמעט ולא) הריון סתם ככה. רק אחרי שחזר המחזור.

עד כה לא הגיע הריון לפני המחזור הראשון. מקסימום יפתיע אותי בפעם הבאה😆

אם את מניקה יותר, התינוק לא לוקח מוצץ וכד', יכול להיות שהפעם ההנקה תמנע לך, למרות שפעם קודמת לא.

יכול להיות גם שהמחזור יגיע עוד מעט.

אני בדקתי הריון כשהיתה לי איזו שהיא סיבה.

כשעברתי את הזמן שהמחזור חזר בפעם הקודמת, כשהיה איחור משמעותי במחזורים לא סדירים.

כשלא ידעתי על הריון, התנהגתי כרגיל.

כולל פעם אחת שהייתי עם הבת שלי בצילום רנטגן בערך 3 חודשים אחרי לידה.

בפועל, תמיד המחזור חזר לפני שנכנסתי להריון. לא היו לי הפתעות.

מאשר בלידה שלפני... (אבל מלבד זאת היה הבדל אם נתתי מוצץ או לא)

אבל היו גם הבדלים בהנקות בלילה.

שירדתי לחלקית התחלתי לקבל

היה בתחילת ההריון בן 1.3

היה פשוט סיוט! סיוט!! סיוט!!!

כל מה שתארת הכי מובן שיש

זה גיל שקשה להעסיק אותם

זה שלב בהריון שהכל קשה ואת עייפה

בתחילת ההריון שילמתי לשכנה ילדונת בת 12 שתשחק איתו

זה הדבר היחיד שהשאיר אותי בחיים,.שפויה.

בשליש שני הכל היה הרבה יותר קל

בשליש שלישי הוא כבר ידע לשחק קצת לבד

אם זה מעודד אותך - כרגע אחרי הלידה - פשוט כיף!!!! הם משחקים ביחד

אחד מעסיק את השני

הם אוהבים שמחים מרוצים

אם יש לך אפשרות להאריך את החופש, לנוח לנוח לנוח

קרה לי גם ופשוט הייתי במנוחה מוחלטת איזה שבועיים

יש גבול כמה אני יכולה להבריז:-/

אבל לדעתי יש נטייה למנהלים וסגניות לייצר המון לחץ על המורות כשהן מחסרות, וזה בלי הצדקה. 

הבנו שיש תלמידים ואין ממלאי מקום, הבנו שיש תלמידים שזה משפיע עליהם, הבנו שכל העולם עומד על המורים. 

אבל לא. זה לא ככה. 

ואם את צריכה לנוח ולנשום רגע, אז קחי חופשה בלי לחשוב על המערכת, בסוף כולם מסתדרים. 

ואם את צריכה שיורידו לך עומס בעבודה- תעמדי על זה. 

עם כל הכבוד, החיים הפרטיים שלנו קודמים למערכת שאמורה לדעת להסתדר עם בלתמים. 

סליחה על הבוטות, אבל באמת מאמינה שאת זקוקה לעצמך עכשיו, יותר מכל אחד אחר.  

שאלתי בארגון "אם הדרך" להיפראמזיס גרבידרום. הם דיברו עם החברה שמייצרת ואמרו להם שאין משמעות לקיבה ריקה או מלאה, אפשר גם וגם, מתי שמסתדר לך.

הם לא שינו את ההתוויה כי בהתחלה בדקו רק כך אז כך זה נשאר.

מה שחשוב זה שאם את לוקחת 2 ביממה

 שזה היה כל 12 שעות.

בכללי מרוצה, אבל האמת ששמתי לב שבמשאבה ידנית יוצא לי יותר חלב,

כלומר היא מרוקנת לי את השד טוב יותר. ניסיתי לשחק עם גודל הקונוס ולא עזר.

עכשיו יצא להם דגם חדש שהוא יותר שטוח וניתן לשנות מצבים דרך האפליקציה, נראה שווה ממש.

מבחינת מנוע כולם אותו דבר?

אבל אני בדרכ עם הרבה חלב

מי ששואבת בקושי חושבת שהמשאבה הזאת לא מספיקה

בידנית זה משתנה אצלי

ובזמן האחרון אני מרגישה שיש לי ירידה בחלב,

חשבתי שדווקא עם הביאמבה אני אוכל לשאוב יותר וככה להגביר כמויות.

לא ניסיתי (היה לי פעם לפני מלאאא שנים וכבר לא זוכרת)

עכשיו יוצא לי בערך 140 מכל צד.. אבל בהרגשה שלי אם היתה לי משאבה יותר חזקה היה יוצא עוד

אבל יכול להיות שאני לא צודקת

כתבתי פה פעם שקניתי אחת ביאמבה

ואת הזוג קניתי באליעקספרס ברבע מחיר

הם בדיוק אותו דבר להרגשתי. טענו פה שמנוע קצת יותר חלש, יכול להיות

אני לא הרגשתי הבדל בתוצאה

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

₪24.70 | S32 לביש אלחוטי משאבת שד עיסוי לשד הלקטוג חדש משאבת שד חשמלית ללא bpa

S32 לביש אלחוטי משאבת שד עיסוי לשד הלקטוג חדש משאבת שד חשמלית ללא bpa - AliExpress 1501

אמרו לי אבל שאם שואבים בשני הצדדים ביחד זה מגביר את החלב כי הגוף מבין שיש דרישה כפולה של חלב

הדגם החדש,

קניתי מיד 2 בפחות מחצי מחיר

הרבה פה אמרו ששואב להן פחות. זאת המשאבה היחידה שהצלחתי לשאוב איתה יותר מ30. ניסיתי ידנית, מילי של יד שרה, קליניקר ברמת בית חולים ועוד כמה. ביאמבה היא היחידה שהצלחתי לשאוב איתה כמות נורמלית. אני שואבת כבר ארבעה חודשים ולא ירדו לי הכמויות.

יש לי ביאמבה פרו

של מדלה.

ממש אותו רעיון של ביאמבה, אבל עם מנוע חזק כמו של מדלה.

היא יותר יקרה, אבל אם זה לכל כך הרבה שאיבות, אולי כדאי.

המנוע נפרד ולא בתוך המשאבה כמו הביאמבה,

בעיני זה סוג של חיסרון.

הייתי תוקעת את המנוע בחצאית,

ומתפקדת לגמרי כרגיל. 

והפלוס הרציני הוא המנוע הטוב של מדלה.

אגב זה גם לא ככ בולט מהחולצה אם היא לא צמודה מידי. אם לא הרעש המונוטוני המוכר, היה ממש אפשר להסתובב עם זה חופשי.

היא באמת יקרה. 

אבל לפני קרוב לשנה היה אותה במבצע ב1500 שח.

שווה לבדוק אם יש עוד מבצעים כאלו.

ואני בעבודה 7 וחצי שעות +חצי שעת נסיעה לכל צד

אני משתדלת לשאוב 3 כדי להגביר את כמות החלב,

ברגע שיתאזן אני כנראה יוריד לשתיים, זה באמת מתיש!

יש קופון להייטק זון שמוזיל

היא בסדר - אבל זה תלוי מה הציםיות וצורך שלך

אני צריכה סהכ לפעם ביום

תוך כדי ההתארגנויות בבוקר אני שואבת מנה אחת (בין 90-120) שהוא אוכל באותו היום (הוא בן 9.5 וכבר אוכל מוצקים- אז זה רק השלמה).והיא עושה את העבודה

הבנתי שיש משאבה בשם ZOMEE שהיא גם לבישה ויותר חזקה

ראיתי שמוכרים אותה בהנקה טובה

לא ממליצה על המאשבה הזו, היא מורידה כמויות בצורה משמעותית.

תבדקי על משאבות מתלבשות עם מנוע חיצוני.. יש למדלה ולקלינקר שהם חברות טובות