פורום הריון ולידה (עמוד 263)

נשמע מאוד כואב

אם שניכם מטופלים בנפרד, למה לא טיפול זוגי בעצם..?

ואת צודקת, את לא צריכה להתחנן. וזה הרבה זמן לסבול ככה

הרבה פעם כשמשתפים מקומות כואבים בזוגיות, הצד השני רואה בזה אשמה ומסתגר

לא בזוגיות

בחיים שלי

ולכן זה פוגע כל כך

לא חושבת שלאף אחד יש רשות לשפוט כאב 'הוא שלי

ולא חושבת שזה זוגי לשמוע כאב שלי ולאטום את הלב רק כי הוא עסוק איך זה משפיע עליו אולי בעקיפין

דיברנו על זה עשרות פעמים

הוא משתפר לפעמים..

וחוזר לזה כל פעם מחדש..

וכבר באמת לא משתפת

אבל אחת ל...לא מצליחה להתאפק כי אין לי למי

הוא משתף אותך בדברים שלו?

את משתפת אותו בציפיות שלך ממנו? מה הוא אומר, למה זה לא מגיע בעצם..?

ונכון שזה לא זוגי, אבל לא כולנו חיים באידיליה לצערי

הוא גם

אבל כנראה לא בהכל

אומר שהוא חצוי כשהוא שומע אותי.שפוגש אותו במרחבים שמרגיש בהם חוסר הסכמה-הזדהות למה שאני משתפת.

אומר שקצת אוטם בכוונה את הלב כדי להשאר נאמן לעצמו

אבל ממני הוא דורש

להקשיב להבין אותו.ולהקריב עבורו הרבה כי מגיע לו כי אחרת יכאב לו

אבל לשי יכאב

זה בסדר כנראה

אני סתם פגועה עכשיו

סליחה שככה שופכת

יודעת שזה גם לא יעיל וקשה להבין מכמה פרטים תמונה שלמה ❤️

תודה💙

וקשה כרגע טיפול זוגי הוא מגוייס ומגיע אחת ל ועד שמגיע אין לי כוחות לנבור בזה

כבר שנה וחצי אנחנו במבוי סתום

ברור למה יש קושי

אם זה התחיל משם אז אולי הסיבה קשורה

ואני מבינה את העניין של חוסר הזדהות בתחושות, ומשם קושי להתחבר ולתמוך

העניין הוא שלא חייב להזדהות עם קושי של אחר כדי להיות שם בשבילו

צריך להניח בצד את השיפוטיות ולתת מקום לקושי שונה משלך.

לייזר ביתי - פורום הריון ולידה

תודה לך

ניתן רק אופציות של מצבי לייזר בהריון

לייזר ביתי - הריון ולידה

נראה לי היה גם פעם מעמיק יותר בהשוואה עם סנסיקה 

לק"י

וכן מתכננת להפעיל את הילדים בארגונים לפסח.

אבל בהצלחה ומקפיצה על הדרך....

ב״ה היו הספקים יפים

סיימתי את החדר שלי כולל ארון, כולל שטיפה והזזת מיטות, כולל שירוקלחת

גם בחדר הנוסף הפנוי עבדתי, כולל להעביר סמרטוט

מיינו נעליים שלי ושל הילדון והעברנו לתרומה

ניקיתי מקרר קטן ומקפיא

מקרר גדול

בין לבין קיפלתי 5 מכונות כביסה והכנסתי עוד 3, כולל תיקי הילדים

בישלתי לשבת כמובן, כלים וכו

נשאר בגזרת החייב :

במטבח

המגירה שהילדון רצה לנקות (הוא לא הספיק)

קלאפה

מגירת סירים,מגירת כלי פלסטיק, מגירות סכום

כיריים

מיקרו

ארון מיקסר ולעטוף אותו, לעטוף נינג׳ה

ארון ממתקים

פלאטה כולל לעטוף בנייר כסף

כסאות ושולחן, ספות

מסילות במרפסת

מגירות מתחת למיטה של הילדה

להזיז מיטות של הילדים ולטאטא ולשטוף

הכשרה של השיש והכיור

הכלוב של התוכים

במסגרת הוויש ליסט - חלונות, מקלחונים

הגוף שלי רועד עכשיו מרוב מאמץ חח אני חצי שבורה

והילדים בסבבה שלהם מאורגנים לשבת רואים סרט..

היה קשוח היום. אבל ב"ה הספקנו יפה.

שבת שלום!

אבל בדיוק, היה קשוח, הספקנו יפה!

שבת שלום❤️

כמו היום

ננוח בשבת

❤️

קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש. תמצאי בגוגל.

לא יודעת בוודאות אבל הגיוני מאוד שהם מארגנים כזה או שידעו להפנות אותך.

בהצלחה גדולה ואלופה שאת עוזרת לה! זה ממש לא פשוט..

ככה היה אצלי בכל אופן

כדאי לבדוק גם בבוקר...

אולי בדיקת דם אם יש לך הפניה או איך להוציא...

זה עוד בהחלט יכול להיות הריון (וגם יכול להיות שלא)

מרפאה קטנה, בטח תגיע הפניה רק בשלישי וצריך לקבוע תור וכו'.

בעלי לא זורם על לבדוק מחר על הבוקר, אומר לי שחבל על הכסף וכבר שתי בדיקות שליליות ולחכות עוד לפני יומיים לפני שאני בודקת שוב.

ביאס אותי כי זה לא מה שהייתי צריכה לשמוע ואפשר לחשוב שאפשר לכמת את הסטרס שלי מטבילה בליל סדר המוני (גם לחץ על הטבילה, שלא נפספס עוד חודש) וגם את הבאסה מבדיקה שלילית למרות איחור.

אין לי כח כבר להסביר את עצמי. בא לי לבכות למרות שזה טיפשי.

כשקונים בדיקות בכמויות, זה עולה 5 שח לבדיקה אולי.. בבדיקות של הארץ

הפנייה אפשר לבקש גם בתור טלפוני

אם זה ירגיע אותך, לגמרי הייתי עושה

אבל איחורים ייתכנו גם בלי קשר להריון

שולחת חיבוק

בשורות טובות יקרה!

בכמה סופרים שונים, לא של תשובה כנה (מה שהשתמשתי פעמים קודמות) ובכללי לא חבילות של 5 סטריפים בזול.. לא זוכרת עוד שמות של חברות...

לא מצאתי משהו יותר זול מאשר 2 ב40₪

לא משנה, זה לא הנקודה של הכסף... מעצבן אותי שהוא לא מבין אותי, בסוף ברור שאם בא לי אני אלך לקנות, הוא בעל מדהים ולא שתלטן בכלל שלא ישמע ככה 😅 זה כאילו היה בקטע של עצה טובה, קחי אוויר... תרגעי, אין ממה להלחץ, מה שיהיה יהיה, תחכי יומיים ותבדקי.

טוב חמוד, כאילו אתה תצטרך לטבול אצל חמותך בליל הסדר עם כל המשפחה של הצד השני... כמה קל להיות רגוע כפרעליך. ובכללי הוא טיפוס רגוע ואני טיפוס לחוץ.

חחח אופ הוא סתם עיצבן אותי כי רציתי לפרוק ולא עצה פרקטית ובטח שלא עצה של "תרגעי"😌 אבל יעבור לי

מציעה לך לחשוב על האפשרות שגם אם הטבילה תצא בליל הסדר - תדחי אותה ביום. כך לפחות תהיי רגועה בלב מהבחינה הזו...

(אני יודעת שלא כדאי לדחות טבילה, אבל לדעתי אם זה מביא ללחץ נוראי - אז יצא שכרו בהפסדו, ועדיף לדחות...)

חיבוק ובשורות טובות!

(מקווה שגם אני לא הגבתי כגבר חסר רגישות🙈)

הגיב כמו גבר מצוי, אבל אז יצא גבר על חלל

אני לא רוצה לדחות טבילה ביום, כי המחזורים שלי של 27 יום, ואם אדחה, אני עלולה לפספס הזדמנות להריון. 

לק"י

ואז מחזור/ הריון מגיע באיחור.

גם אם הביוץ שלך מסודר, יכול להיות פתאום איחור.

בד"כ לוקח לי 6 ימים לעשות הפסק. רוצה להצליח ביום ה5 כדי להספיק טבילה בליל בדיקת חמץ ולא להגרר לטבילה בשבת/ ליל הסדר.

אשמח לכל הטיפים שלכן 🙏

זכור לי משהו עם קינמון ולימון, מישהי מכירה ויכולה להסביר?

זוכרים שאנחנו עושים את ההשתדלות אבל יש רק מישהו אחד שמחליט מה יהיה באמת! ויודע מה הכי טוב לך

זאת הבנה קריטית ממש שתעשה את כל החוויה שונה בין אם תצליחי ובין אם לא.

דבר שני תזהרי מאוד מאוד לא לעשות מדי הרבה ניסיונות של הפסק כי זה עלול לפצוע אותך ויצא שכרך בהפסדך..

דבר שלישי אני משתמשת רק בקינמון.. מהיום השלישי או הרביעי למחזור כשהדימום מתחיל להיחלש כפית קינמון ביום (לא יותר!) עד היום הראשון ל7 נקיים. שמה בתוך יוגורט או מערבבת בשוקו 

גם הלזכור שיש מי שמנהל הכל ואנחנו רק עושים השתדלות וגם על הזהירות לא להיפצע..

לי עוזר גם טמפון, הוא 'מנקה' שם בפנים, ככה מרגיש לי..

אני מבינה שאת לא רוצה לדחות כדי לא לפספס ביוץ וניסיון להריון, אז בנוסף ללזכור שיש מי שמנהל הכל, לזכור גם שליל בדיקת חמץ או הלילה של ליל הסדר אלו ימים ולילות לחוצים ועמוסים לדעתי כדי לך לשים לב שזה לא מלחיץ אותך עוד יותר (לדעתי זה לא שווה אם הלחץ והמתח יצא על הילדים ותהיה להם חוויה לא נעימה מהחג..)

עוד משהו -אם באמת יוצא לך טבלה בליל הסדר, ולא נעים לך להיות אצל המשפחה שלו בערב כזה, שווה לעשות חשיבה מחודשת, אולי כדאי להתארח במקום אחר שיהיה יותר נעים, או שלאור הנסיבות מרפים ואולי פחות מחשבים החודש ואז אולי בכל זאת לדחות טבילה.. אולי יש עוד רעיונות אבל לדעתי זה שווה חשיבה

המלצה ששמעתי ממדריכת כלות וממש עוזרת.. עובד שונה על כל אחת וגם בין המחזורים אבל אני ממש ממליצה-

אמבטיה חמה מהיום השלישי  למחזור..

ביום השלישי, הרביעי ואם צריך גם בחמישי..

אני לא הצלחתי לקצר אף פעם עם דברים אחרים ועם זה כן הצלחתי לפעמים ןגם כשלא זה פינק והרגיע אותי..

ובעז"ה שהטבילה כשתהיה זה יהיה בצורה הכי נוחה, רגועה ושמחה! (פעם קרה לי בערב הראשון. תוך 2 של שבת- שביעי של פסח אצל חמותי ועבר באמת בסדר לשם שינוי😜 ממש מתפללת בשבילך שיעבור גם בטוב מתי שיצא..)

בהצלחה 🩷

אז גם יצא שהמחזור איחר ממה שחשבתי ויצא לי לטבול בלילה השני של ר"ה כשאנחנו אמורים להתארח אצל חמותי

הייתי בלחץ נוראי מזה ובסוף איכשהו הכל פשוט הסתדר מושלם והיה ממש נוח ללכת לטבול.

בסוף גם מהטבילה הזו הגיע ההריון ב"ה, אבל זו לא הפואנטה.

פשוט תדעי שזה לא חייב להיות ככ נוראי😉

לק"י

אל תבני על ללדת השבוע, זה גם קצת מוקדם...

מקסימום בל"ג בעומר כבר תחגגי עם ילד בידיים😅

כן פשוט אני כבר עם צוואר מחוק לגמרי, ראש בs2, וקצת פתיחה וכנראה שגם הפקק יצא כבר אז לכן הרצון

אחרת ברור שהייתי מעדיפה אחרי פסח ;)

אז סבלנות..

ושבוע 37צזה קצת מוקדם

שאני שומרת לילד הבא.. לשאר הבגדים לא.

וגם לשמיכות פוך. 

אני שומרת בגדי ילדים.

התינוקות, עד לגילאים של הילדים שלי.

ויש גם קצת בגדים גדולים שקיבלתי מגיסתי, או שקניתי לשנה הבאה.

או אלבש שנה הבאה..

נגיד אם עכשיו קיץ, לא אכניס חורף לואקום. רק מה שלא אלבש כמה שנים כמו בגדי תינוקות.. 

ככה זה יוצא יחסית ממש קטן, רואים מה יש בפנים

ואני רושמת בטוש ארטליין את העונה, המידה והמין של הבגדים.

לי מכל האופציות זה היה הכי נח

אבל גם זה עדיין יש לי עשרות חבילות שצריך לחפש בהן את הבגדים שמתאימים לעכשיו....

בבגדי חורף זה ממש ממש משמעותי

בקיץ פחות..

וגם אצלי הן נפתחו בסוף

לא התחברתי

הזמנתי שקיות משיין

וקניתי בשערי רווחה.

הם פחות או יותר היו באותו איכות.

במקום לנהל את תעשיית איחסון הבגדים, מציעה פשוט להיפטר מבגדים שאינם בשימוש.

אני שומרת רק בגדים לעונה הבאה. מאחסנת אותם בארון העליון - חצי מדף לכל ילד. ככה זה נגיש לי אם צריכה באמצע העונה.

הרבה יותר קל לי כשמתחילה עונה, או כשילד עובר מידה, לשלוף את השקיות הרלוונטיות ולמלא את הארון. מקסימום להשלים פריטים מסוימים שחסרים. גם אם זה דורש ממני למצוא פתרון לאחסון.

מאשר כל פעם למסור את הבגדים, וכשצריך להשיג בגדים חדשים.

אני לא אתחיל לחפש בגדים למסירה, או יד שנייה. ואם אין לי משהו זמין, אז אני אצטרך לקנות הכל מחדש. וגם לקנות לא תמיד זמין לי במיידי.

גם ארון עולה כסף (הוא עולה הרבה יותר מבגדים) ואני לא מאחסנת בגדים בשקיות אלא רק בארון

וגם בגלל הפער בין הילדים פחות היה רלוונטי לשמור משהו

אבל סטים שלמים מההתחלה כן

אני גם לא שומרת

אבל כשקיבלתי בגדים לילדה כשנולדה, לא הוצאתי כסף כמעט בכלל עד כמעט גיל 3. זה משמעותי בעיניי למי שצריך את זה. וזה חסך לי הרבה.

כשמדובר בכמה ילדים שגדלים, בהנחה שאוהבים את הבגדים וזה נשמר (לא למאה שנה), זה חוסך והארון הוא שימושי לא רק לאחסון הזה בדרכ

ואני לא אקנה עוד ארון לאחסון, כי אין לי איפה לשים אותו.

לקנות לכל ילד בגדים חדשים, במקום להעביר מאחד לשני, זאת סתם הוצאה מיותרת.

אני כן יכולה להשקיע תקציב מסוים בשביל לשפר את האחסון.

יש לי פערים של בערך שנתיים בין ילד לילד, בערך 4 שנים בין ילדים מאותו מין.

אז הבגדים כן מחכים תקופה, אבל אחר כך אני משתמשת בהם שוב.

אבל שמיכות פוך של חורף ומעילים שתופסים מלא מקום

מתסכל שלא נשמר הוואקום כי זה הבדל ענק

אולי ננסה באמת בארגז

זה גם שיקול משמעותי, מעבר לחיסכון הכספי.

אצל הקטן שלי עכשיו כל כך נוח חי

יש לי שקיות מוכנות לפי גילאים, ובעיקר הגיל הקטנטן שהבגדים לא נהרסים.

אם הייתי צריכה להתחיל מ0 לא רוצה לחשוב כמה כסף זה היה עולה לי חוץ מההתעסקות לרכוש/להשיג. 

ממש לא היתי קונה הכללל מאפס

לכל גיל לכל מין לכל עונה

לכל ילד

זה סבבה עם 2 ילדים אולי 3

הכל היום יקרררר

וגם עם לשמור בסוף זה לא שלא קונה כלום אף פעם ולג-ולים אני כן קונה כי אין לי שמור

וגם כשנולד תינוק מפנקת את עצמי בבגד או שניים חדשים לכיף שלי😉

אבל בגדי גוף, רגליות או אוברולים, בגדים חמים לחורף, מעיל, בגדים לשבת..בהמשך- גרביונים, פיג'מות, סוודרים זה ים כסף

ואני קונה הכי זול ובגמחי''ם ויד נשיה גם ועדיין

לבקש מקרובי משפחה לא משנה מה

זה הכל התעסקות וזמן

בעיני שווה להקדיש את ה2-3 מדפים לצורך העניין

אצל הגדולים זה תוך כדי עובר מאחד לשני עד שבאיזשהו שלב זה בלוי ואני זורקת

ככה שבעיקר שומרת את מה שרלוונטי לעונה בעוד שנה (אולי בגלל שיש לי רק מאותו מין אז זה יותר קל) את הבגדים האלו דוחסת הכל מסודר במדף אחד למעלה בארון וזהו

בקיץ מורידה הכל ומעלה את החורף ולהיפך..

אני מרגישה שהיום נהיה תרבות כזאת של דווקא לזרוק הכל

בגלל שיחסית הדברים זולים ונגישים לרכישה

ודווקא בבגדים אני חושבת שאפשר לחסוך בצריכה מופרזת.. קצת יותר לכבד את הבגדים. לקנות באמת רק מה שצריך וגם לשמור לשימוש חוזר אם הבגד שמור וטוב.

יש גם בנים וגם בנות

וככל שהם גדלים, מתווספים עוד בגדים.

זה עדיין משתלם לי לשמור, אבל אני צריכה למצוא פתרונות אחסון.

קניתי משיין תיקי אחסון כאלה.. הם פושטים ע'ויים לבד ויש להם חלון הצצה מפלסטיק שקוף

בצורת מלבן אחידה

כותבת בארט ליין על כל אחד את הגיל והמין

שמה אחד מעל השני בארון

ממש מסודר ונח

ונגיש גם לצרף דברים ..

אבל לי יש באמת כמות גדולה יחסית

ואני גם ממיינת מה שבלוי מוכתם וכו

אבל יש לי ארון מיועד לזה אז זה לא מפריע לי

אמרתי לבעלי שאם זה בת אז אני זורקת את כל הבגדים של בנים 😅 (לא בטוחה שהייתי עושה את זה באמת)

מפה לשם זה היה עוד בן

אז ממשיכים במסורת 😅

אבל זה גם דרש ממני להעיף הרבה בגדים ולהשאיר רק מה שרלוונטי ממש

ואם יש לך כמה מידות אז צריך לחשוב איך לסדר.. לפי העונות? או לפי המידות?

אז יצא שמה שאני בכלל לא משתמשת אני שמה בשקיות וואקום, אבל בהחלפת ארונות ניצלתי מגירה מתחת למיטה של הילדים ושמתי שם את כל הבגדים של הקיץ האחרון מכל המידות כי אלו בגדים שכן בסוף החורף שוב נשתמש בחלקם

חוסך מקום ממש משמעותי. אני מאחסנת את כל הבגדים של העונה הקודמת יחד, לעונה הבאה.

 ככה בתחילת עונה יש לי לפתוח שקית ואקום אחת, גג שתיים ושם מאוחסן לי הכל לכולם, מגופיות ועד ביגוד.

בשביל שישמר הואקום, אני עוברת כמה פעמים על האזור של הסגירה עם החלק שמהדק, ואח"כ עוברת עם היד לוודא שזה אכן סגור.

אם עושים ככה, התכולה מתאימה לגודל השקית, והשקית חדשה, לא רואה סיבה שהוואקום לא ישמר.

אחוות אחיות,עוזר?

אין יותר מעצבן מבעל שישן צהריים בזמן שאני טיפלתי בילדים אחרי יום עבודה, עושה גם כביסות, ארוחות וכו'. ואז בערב הוא אומר ''איך אני עייף...'' איך א ת ה  עייף ?!

וכשיש לו יום חופש שאלתי אותו אם ינקה לפסח, הוא אמר נראה אם יתחשק לי...

איך תמיד אנחנו נרגיש אחריות על הבית ועל הילדים וגברים פשוט לא. או לפחות לא כמונו.

בכל אופן, אחרי שתרגעי, תלכי לדבר איתו, כי זה לגמרי נושא שצריך לתקשר עליו. 

בכל אופן חיבוק❤️

אני בעד להניח את הרגש על השולחן

אני מאוכזבת

אני צריכה את העזרה שלך. אני עובדת וקשה לי ואתה בבית.

כמו שאתה עייף גמני עייפה אבל בית כשר לפסח זה עניין משותף של שנינו.

תמי לו משימות ספציפיות ושיהיה לו בהצלחה

לא עם התוכן דווקא אבל מהאכזבה מבין הזמנים

יש ציפיה שיהיה משהו מסויים, ולא תמיד זה תואם את הציפיה שלו.

אני עוד לא למדתי איך לחיות עם הפער הזה, שלי בא לצאת וליהנות ולראות אוויר שמש איתו או איתו ועם הילדים, והוא בכלל רוצה לטפל בכל מיני משימות שהוא שמר לבין הזמנים....ואז נשאר הכל אותו דבר, אני בבית עם הילדים בצהריים והוא בסידורים מעצבנים 

אני חושבת שחייב לשבת לעשות תיאום ציפיות על שאר בין הזמנים.

מתאים לך שילך ללמוד? מתי כן? מתי לא? כמה פעמים בשבוע? משנה לך בוקר או ערב? אולי עדיף לך שיעזור עם הילדים, אולי דווקא עדיף לך זמן שלכם לבד.

מה את רוצה להספיק *לעצמך*? אם תידחי את עצמך לרגע האחרון (לקנות משהו לחג למשל) את תהיי מאד ממורמרת כנראה, אבל את זאת שצריכה לעמוד על הזמן הזה לעצמך

מה את מצפה ממנו לנקות? או שאת מצפה ממנו לשותפות מלאה בניהול הניקיון?

קיצור תביני מה את מבקשת ממנו, ותעמידי את זה כבקשה רצינית, שהוא צריך למצוא לבד או איתך איך למלא.
בין הזמנים הוא לא רק שלו - במהלך הזמן את מתאמצת מאד על הלימוד שלו, כעת יש חופש. אם לא מתאים לך שילך ללמוד בחופש - זו זכותך...

לדעתי יש מצב שהצורך שלו במנוחה זה קצת צורך בלהיות לבד. אולי את קצת מלאה בטענות אליו, ונותנת לו ללכת לא בשמחה (מובן ) והוא קצת בורח מה*משימה התמידית* שאת מייצגת, כי כל רגע נתון פנוי יש לך בקשה/דרישה/טענה?

אבל כם הוא קיים

וכנראה שיש לו גם צרכים שחשובים לו

והחופש מצידו הוא גם הזדמנות לעוד דברים שבשגרה אין לו

וגם את(הפותחת) צודקת

פשוט נראה לי צריך לדבר על הצרכים של שניהם

כל אחד על עצמו

לא כרשימת דרישות וטענות לשני כי זה חוסם

חושבת שאם מדברים

זה עוזר

וגם אני מזדהה כי גם אצלי לא תמיד ההתנהלות היא לפי מה שדמיינתי

הוא חוזר מהתפילה ב10 ןחצי!(יוצא ב8..) נשאר לכתוב קצת אחרי התפילה

הז מבאס אותי כי כשחוזר אוכל.. ומאכיל את הקטן..ו..הופ כבר 11 ויש כלום זמן עד הצהרים

וב1 כבר עייף והולך לנוח🫢

הוא נותן לי לנוח אחרי

אבל גם פה הלו''ז נמרח ומספיקה חצי ממה שרוצה

סתם שיתפתי כדי שתביני אש י מזדהה סה''כ

רק יודעת שאם אביא רק את הציפיות לשי הן בהכרח יעשו לא טוב

כי הוא גם מרגי שוחושב ומצפה לדברים..רק אחרת

ולכן ךהזמין לשיח משותף שלש יכם יש מקום נראה לי הכי נכון

בזמן הוא בבית בחופש, אני חושבת שעם כל הכבוד - שיתכבד להראות לאשתו כמה הוא מעריך את ההקרבה והמאמץ שלה, וישים רגע את הרצונות שלו בצד לטובת מטרה מאוד חשובה כמו פסח, או בכלל - בשביל אשתו, למה שחשוב לה

זה לא שלא תהיה התחשבות בדברים שלו בכלל, אבל הפרופורציות בין בעל שנמצא בבית לאישה שגם עובדת וגם צריכה לנקות... לא יודעת. לא רואה איפה המידתיות פה.

שיתכבד לנהל את הזמן בצורה כזו שתאפשר לו גם וגם. זה לא תלוש מהמציאות. הרי הוא לא רק ינקה כל היום

מאחוריה

השקפה של אתה רק לומד ומתבטל ןהיא עובדת קשה בשבילך

אברכות זה בחירה מושתפת

וזה מאמץ מושתף

וזה נכון שראוי שיתחשב ויעשה ככל יכלתו וכו

אבל זה לא אמור בכלל לבא מהמקום אותו תארת

וגם בחירה משותפת באורח חיים מסוים

לא אומרת שאחד צריך לגמרי למחוק את עצמו

לא הוא ולא היא.

כל מה שאמרתי היה לדבר יחד..לשתף יחד..כן שתשמיע את הקול שלה.

אבל לא להיות אטומה גם אליו

הוא לא עושה משהו רע בזה שהוא אברך.

אני אישית מאמינה שהוא עושה הרבה טוב.

ומאמינה שגם היא מאמינה בזה.

לא לבחור צד,אבל כן להקשיב לשניהם.

זה כמו שבעלי מתנדב למילואים למרות הפטור

ולא הז לא מרצוני המלא זה בעיקר עבורו כי מאוד חשוב לו

אבל הז לא אומר שאני אגיד לו טוב תנקה לבד לפסח אני הולכת לישון עכשיו ולהתפנק שבועיים כי אחר כך הכל יהיה עלי

לא

הז לא נכון בעיני להפיל עליו הכלללל כי בעיני הז צודק ככה

חושבת שיש דרך אמצע

אחשוב מה יעהש לי טוב ויתן לי כח לתקופה הקרובה ואת זה אבקש...

אבל אותו דבר לדעתי עם הפטור של בעלך

ההגיון שלי אומר - האישה מקריבה הרבה וגם הבעל מקריב הרבה. בין אם למילואים, בין אם ללימוד תורה. אבל בינינו, האישה עובדת לרוב יותר קשה. פשוט ככה. 

כשהבעל בבית, והאישה עובדת, לא נראה לי הגיוני שהוא לא יקח חלק במשו כמו ניקיון לפסח. פשוט לא. והאישה תעבוד גם בחוץ וגם בבית.

אפילו לא כתבתי שידחק הכל לצד. אבל איזון שנטוה יותר לטובתה כרגע, חד משמעית אני חושבת שצריך כרגע. לפחות בדברים שמוסכם שיעשה.

לא יודעת איפה קראת אטימות

אישה שמביעה רצון בסיטואציה כזו, וסומכת על בעלה שייענה לו, זה הכי בסיסי בעיניי

זו לא אטימות, זה בסיס בריא לקשר. 

מבחינצי זה הגיון פשוט

ולא חייב להתחבר כמובן

כתבתי שמאוד הגיוני שיעזור ויקח חלק והגיוני שתבקש מה היא זקוקה ותשתף

אבל הרגשתי שזה לא יכל לבא בתביעה כזאת של מגיע לי כי אתה הרי רק לומד כל השנה ואני זאת שעובדת קשה ..

זה לא גישה נכונה.

זה בסדר לומר לבקש מה היא זקוקה בפועל לשתף מה יעהש לה טוב

אבל גם הוא קיים

ואם גם הוא זקוק בזמן שיש לו חופש לזמן מסוים לעצמו

זה בעיני ממש בסדר. רק באמת שיסתנכרנו יחד מתי זה מתאים לשניהם.

ולא ככה..

לא באתי להתווכח

פשוט משהו במה שכתבת מקודם היה בו נימת זלזול מסוימת 'אומרת 'הוא רק נהנה והיא רק מתאמצת ' וזה לא נכון בהכרח

אבל כנראה טעיתי בפרשנות

הכל בסדר

גמני הרי רשמתי שזה לא חייב לסתור את הרצונות שלו בהכרח, אבל לא לשים אותם לפני המחויבות הזאת ואשתו מאוכזבת ועובדת קשה.

ואני חושבת גם, שזו לא בושה לשים את הדברים על השולחן. יש היפוך תפקידים במקרה שבו הבעל לומד תורה. עם כל ההערכה לכך, זו באמת המציאות. ולכן, מן הראוי שגם הוא ייקח על עצמו ״היפוך תפקידים״ מסוים.

לא כדרישה חצופה, כדרישה ריאלית ברוח התקופה. 

התחושה הזאת שבין הזמנים ויאללה שיעזור ויהיה יותר שותף ושנספיק לעשות דברים- ובפועל לא כל כך קורה .

אולי יעזור אם תעשו שיחה מסודרת לתכנון השבוע וחצי הקרובים. מה הציפיות של כל אחד מכם, לחלק תפקידים ולחשוב ביחד על דדליין הגיוני לכל חלק בניקיון.

נשמע שהוא פשוט לא מודע לכמה את בונה עליו. לגברים יש רבה פעמים איזשהי נטיה להרגיש שהאשה אחראית על הבית והם יכולים לבצע משימות, אבל בשביל זה צריך להעביר להם את המשימה.

אצלנו הסיכום הוא שהוא בחופש כרגע ואני עובדת וגומרת את היום מחוקה, ולכן כרגע מה שצריך לקרות לפסח זה עליו. אם להיות אמיתית, בינתיים הדברים שהוא בחר להתמקד בהם הם לא הכרחיים בכלל מבחינתי כמו שפכטל וטיפול בגינה, גם יש לו עוד לא מעט תוכניות אחרות והספקים, אבל הוא יודע בדיוק מה צריך להספיק לקרות עד פסח כמו מטבח וסלון ומה בונוס. מה קורה מתי ובאיזה קצב זה שלו לגמרי, אני לא מסתכלת בינתיים ומאמינה שזה יקרה בסוף גם אם זה יצא בלילה לבן. כשאני מסוגלת אני מקדמת מה שאני מסוגלת, כשלא לא.

מסייגת שהסיכום הזה הוא של שנינו, זה לא שהפלתי עליו משהו. ושהציפיות שלי הם סופר בסיסיות יחסית לניקיונות פסח, רק מקומות שבסבירות גבוהה יש בהם חמץ. 

אבל למדתי לבקש יפה ולדבר

ואם זה לא עוזר פשוט להניח לזה

ולתכנן זמן בהתאם

הייתי מנקה ומכשירה את כל הבית ומתכננת לפי זמנים וכוחות שלי

ולו היה נשאר רק חלונות.

תמיד היתי אומרת לו אבק לא חמץ ומצידי שיעלה יופי של אבק בחלונות ואותם היה מנקה

גם את המקרר- אבל השנה אני מנקה

ממש רשימה מי אחראי על מה

בעלי אוהב לעשות בקצב שלו וגם באמת תמיד בסוף הכל מוכן אבל זה בלחץ ולו אין בעיה עם לחץ

שלחתי באמצע כי הוא בדיוק נכנס הביתה, אז מיד שלחתי וסגרתי, אחר כך בכיתי מלא, גם הוא בכה... לא הייתי מסוגלת לדבר איתו על זה אתמול בלי להכאיב לו, ואני לא רוצה להכאיב. אז רק בכיתי ואז התגברתי והמשכתי לנקות ולסדר והוא קצת עזר (אבל זה באמת היה דברים שהוא פחות יודע).

הוא מאוד רוצה להיות שותף, פשוט בניתי עליו הרבה יותר וזה לא הוגן שאחרי שעתיים עם הילדים הוא נגמר לי. זה מרגיש שאין לי עוגן, שהוא לא מסוגל, לא לנקות הכל ולא לשמור עליהם הרבה וכאילו הכל עלי.

לבעלי יש cfs שזו תסמונת עייפות (לא עייפות רגילה. משהו קיצוני, ויש לזה עוד סיפטומים לא קשורים) וממש התחברתי לתחושת הבדידות במשפט שכתבת - שאין עוגן, אין על מי לסמוך ואת לבד עם כל המטלות. אני כל כך מבינה אותך. ❤

ההמשך הוא רק אם בא לך עצות. אם את עדיין בשלב הפריקה אז מוזמנת להתעלם..

לא יודעת מה המצב אצלכם ואם זה יעזור לך, אבל משהו שמאד עזר לי - במשך כמה שנים(!) בלי לדעת ממה העייפות שלו נובעת הרגשתי שהיא בעצם תסמין של חוסר אכפתיות. כאילו איך יכול להיות שאתה כזה עייף בלי לקום בלילה ואחרי שעה עם הילדים? אני גם עייפה! גם לי קשה! איך זה שאתה קורס ואני ממשיכה? ושלא לדבר על העצבים שלי מתכנון לקוי של הזמן שבו כן יש לו אנרגיה..

ואז גילינו על התסמונת ואיכשהו הצלחתי להפנים שבאמת, באמת, יש אנשים בעולם עם יותר אנרגיות ויש אנשים עם פחות. קשה לראות ולמדוד את זה, אבל כשמכירים את האדם יודעים אם הוא מאד מתאמץ או לא..והבנתי שלי יש כוחות שבאמת אין לו, וזה גרם לי להסתכל על הציפיות ממנו בצורה אחרת. הבנתי שאם הוא מתחייב לי לעזור 3 שעות הוא בעצם אומר "אני *רוצה* לעזור לך 3 שעות", והוא באמת מקווה להצליח, אבל מההיכרות איתו ידעתי שבערך שעה אחת מתוכן תהיה אפקטיבית - אז למדתי להעריך את כמות הכוחות שלו, ובהתאם את הבקשות שלי.

אם יש לו בוקר פנוי והוא צריך אחהצ להיות עם הילדים ורוצה לעשות משהו לעצמו בזמן הזה - להזכיר לו שהוא צריך להיות איתם אז בבקשה שיפנה לעצמו שעה לפני שהם חוזרים כדי לנוח.

וכן הלאה.

זה לא פותר את הבעיה, וזה לא נותן לו עוד כוחות, אבל משהו בתחושת הקושי, שלי לפחות, נבע מהפער בין המציאות לציפיה, וברגע שהתאמתי את הציפיה לכוחות, וגם אם היו פערים הם היו סבירים - משהו נרגע. 

שווים...

מזדהה עם זה, כי תמיד הרגשתי חלשה פיזית יותר מהרגיל...

מצד שני וכותבת גם לפותחת, כשאין איזה תסמונת ברקע או משהו מאובחן, לפעמים זה באמת עניין של הרגל.

גם לי לפני החתונה אם היו אומרים לי לשמור על 3 ילדים קטנים אפילו רק לשעה זה היה נראה לי הר גבוה...

אבל היום אם זה האחריות שלי וזה התפקיד שלי אני אמצא דרך להתמודד...

אני חושבת ששוב, אם אין מגבלות חריגות, אם האישה יכולה להתמודד, גם הגבר יכול, אין באמת הבדל בזה בין גבר לאישה, ואם הגבר אומר שגדול עליו, אז כנראה שהוא לא תרגל מספיק, סורי מה אני אגיד, בגלל שקשה אז שתמיד העול הספציפי הזה יהיה על האישה? ולה לא קשה?

אני חושבת שגם הבעל צריך ללמוד לעשות את התפקידים האלו, כי יהיו מקרים שזה יהיה נצרך...

בקיצור קצת קשה לי לקבל את האמרה של "אני לא יודע/לא מצליח/ לא מסוגל" כולם יכולים לעשות כמעט הכל בהקשר של גידול ילדים ומטלות בית, זה רק עניין של תפיסה של תפקידים...

והכל זה מאמץ עבורי

כי אני איטית ובלי מלא כח

ובעלי נחשב בסביבה שלו להפך ליעיל ונמרץ

ובבית זה הפוך

גם מתעייף מהר ולא תמיד יעיל

יכל להיות לפעמים ג'ננה כזאת שהוא מתקתק טוב

גם לי

אבל כן רואה שכשאין ברירה וזאת המציאות אז כן גדלים ביכולות ובכוחות

מזדהה עם התחושות והקושי.. לתקשר ולתקשר. גם כשקשה ומותשים, לכל אחד יש את הדברים שיותר קל לו לגשת ולטפל בהם- אולי שווה למצוא מה קשה לך ודווקא קל לו לעשות ולא דורש ממנו את המאמצים שזה דורש ממך..

ולמי שהגיבה לגבי בעלה שעם cfs,

בעלי גם עם cfs כפי הנראה אז קודם שולחת חיבוק ענק כאחות לאתגר! הייתי שמחה לדבר עם מישהי שנמצאת באותה החוויה כמוני (הרגשתי עד כה היחידה בעולם במצב הזה..) אם יתאים לך להתכתב באישי אשמח!

אני מבינה שאת רוצה את הביחד והשותפות והכל.

אני חושבת שאולי כדאי שתחשבו על חלוקת תפקידים אחרת, או חלוקה אחרת בזמנים

אצלנו רוב הזמן אני זו שעושה פה, אבל הילדים כן עם בעלי ופה זו העזרה שלו רוב הזמן.

מה שכן עזר ליצור זמן ביחד, זה שבזמן שהוא איתם אני נחה ואז הוא מגיע ונח. אני בינתיים משכיבה ואחרכך אפשר לעשות מה שצריך ביחד

יכול להיות שהקודי עכשיו צף אבל זה יושב על דברים אחרים גם? וזה טריגר? 

ממש תחושה קשוחה.

ממליצה לך לשתף אותו בצורך שלך שיהיה חזק ויהיה עבורך עוגן. ואם הוא האיש שלך הוא מסוגל לתת לך מה שאת צריכה

ואת צריכה להכין את הכלים❤️

אני ב24 וניסיתי כמה פעמים.

הבנתי שזה משתנה מהריון להריון. אמרו לי מידי שבועיים לנסות.

אפשר גם מרופא משפחה.

בהצלחה!

השתמשת בה בעבר??

האמת אחרי גרידה לפי מה שאני הבנתי עדיף להשתמש במניעה מקומית (כמו שקפים/נרות)

השתמשתי בעבר בנובהרינג, מאוד נח.

לא אוהבת כל כך מניעה מקומית...

מישהי התנסתה אחרי גרידה??

לא יודעת למה היא צריכה למנוע, אבל אם היא צריכה מניעה הרמטית, זה לא מומלץ.

כי ההגנה מתחילה לאחר שבוע

בע"ה שהתקופה תעבור לך בקלות❤️

בגדים

תכשיטים

נעליים

מטפחת

סתם🤣

משתפת מאצלי מה שזוכרת (מי שלא אוכלת שרויה/ קטניות שלא תיקח מה שיש בו כנובן)

מוצרים יבשים - תבלינים (מלח, פלפל שחור, אבקת מרק, פפריקה, מלח לימון, כרכום, כמון) שמן,, קורנפלור/ קמח תפוח אדמה/ שוקולד/ קוקוס/ קמח מצה, מצות, אורז, מיונז, קטשופ

תמרים אגוזים  ויין לחרוסת או חרוסת קנויה

בשרים/ עופות/ דגים. צריך זרוע לצלחת. אנחנו קונים שוקיים

צ׳יפס לטיגון
 

ביצים. המון ביצים👀

גם תפוחי אדמה

תבניות חדפ/ סט כלים חד פעמי לשבת כולל סכום/ מפת ניילון/ גלילי נייר/ מפיות/ כוסות חדפ חם וקר

סקוצ׳ים חדשים

פחמים למנגל ומדליק אש אם עושים

נרות נשמה  
 

תירוש ויין

כרפס וחסות וירקות לתבשילים

השלמות של כלים אם צריך

שמנת להקצפה חלבית/ פרווה אם רלוונטי

מה את עושה עם מלח לימון?

ומה זה גלילי נייר? כוונתך לנייר סופג?

וחומר שטיפה שנגמר. ומברשות לשירותים שאני מחדשת

ברגיל יש לי פה :

כמות של ספריי אקונומיקה (אחד לכל שירותים ואחד למטבח) מנקה אסלות, ספריי גל אורנים וגל אורנים, חומר שטיפה, סבון כלים, משחה פינק סטאץ לכתמים קשים, מסיר אבנית למקלחונים, מסיר שומנים, גלון אקונומיקה לכביסה, מנקה חלונות, גליל סמרטןטים חדפ וכפפות

לק"י

חומר לשירותים/ מסיר אבנית.

לכיריים ולתנור בחומץ+ סודה לשתיה.

לק"י

שופכת חומץ וסודה לשתיה על הכיריים. אפשר עם מיפ רותחים וסבון כלים ומשרה את זה.

אחר כך משפשפת.

הילד עשה קניה

שאלתי אותו אם הוא הכין רשימה אז הוא אמר שהוא פשוט עבר על כל החנות וככה לא פספס כלום

שיטות של צעירים 😉

אז אצלי זה לא יעבוד.

תודה בכל אופן

אני התחלתי לעשות משלוח באונליין, אבל אין לי כח להמשיך🙊

אבל כותבת לך מהזיכרון של מה שאני קניתי:

תבלינים (פלפל שחור, פפריקה, כורכום, אורגנו)

מלח

סוכר

קפה

תה

שוקולית

שוקולד למריחה

שוקולד מריר

קמח מצה

קמח תפוחי אדמה

אבקת אפיה

חטיפים (אצלנו זה צ'יפס, אבל לפי הכשרות שלך..)

עוגיות

וופלים

עוגות

רוטב צ'ילי (לקנור יש ללא קטניות)

מיונז (שמעתי שיש גם ללא קטניות, בינתיים לא מצאתי)

דייסה לתינוקות

תמ"ל

בקבוק לתמ"ל

בקבוקי מים לילדים

גרבר

שמן

שמן זית

רסק

טונה

קטשופ

חומץ

שקדי מרק

גבינה

קוטג'

חמאה

גבינה צהובה

מוצרי בשר ועוף

פירורי מצה לציפוי

מצות

משחת שיניים

מברשת שיניים

דבש

קקאו

סילאן

חד"פ- סכינים, מזלגות, כפות, כפיות, תבניות, נייר אפיה, נייר כסף

מבחינת כלים לפסח (לפחות כאלה שאני לא מכשירה, אלא קונה חדש)-

בלנדר מוט

מיקסר / מקציף ידני

כלי מדידה

ספלים

סינרים לילדים

זה מה שעולה לי עכשיו לראש

בדרך כלל,

אבל זה כל כך מגעיל שכל שנה בערך זורקים אחרי פסח, אז מוותר בסך הכל

בקובץ פתוח בוורד שתוכלי להוסיף/לשנות כפי הצורך שלכם

לא מצליחה להעלות כאן..

אם מישהי תרצה תזכירו לי בראשון בבוקר, אעלה מהמחשב

זה אומר פשוט שכשאת מגיעה לביח את צריכה לבקש אנטיביוטיקה.

הכל טוב..

כדאי לבדוק

לצערי סבלתי מזה פעמיים אחרי לידות ולא הייתי מודעת לזה בזמן

בטוחה שזה זה?

שאני בדיכאון תמיד הרגשתי.הייתי במודעות

זה יכול להיות גם לא במודעות?...

בחיים לא הרגשתי ככה כאילו חיה רגיל כזה בלי שאיפות ושמחות. עוד יום ועוד יום.

מה עוד צריך שיהיה לי?

אני מתפקדת רגיל... לא בוכה או משהו גם לא בא לי לבכות. מעניין מה זה. התחושה החלולה מוזרה הזאת

לפעמים במיוחד שיש חבורה לא קטנה בבית לוקח לגוף יותר זמן להתאושש ולהרים את הראש.

אם בדקת שלא חסר ברזל וויטמינים חיוניים (די בי וכדו) יתכן שאת פשוט עייפה.

תראי אם יש משהו שיכול להוסיף לך להנאה לפגוש חברה אולי? איזה שיעור? הליכה לבד/ משותפת עם חברה או הבעל? אולי אחד הילדים? שחיה?

ועוד נקודה אם את עברת את הילד ה5 משערת שאת גם בגיל קצת יותר מבוגר מפעם ולגוף יש קצב אחר.

מאחלת לך לילות עם שינה.

לפעמים אחרי שינה טובה פתאום יש הרגשה אחרת. תראי אם את מרגישה הבדל כשיש לך איזה כמה שעות שינה טובות , אולי לשלוח למטפלת לכמה שעות או למצוא בייביסיטר לבוקר מידי פעם יעזור לכוחות.

ואם לא נראה לך כל הכיוונים תנסי אולי לשבת עם עצמך לכתוב כל מה שעובר לך בראש ובלב יתכן שזה יעזור לך למצוא כיוון. 

דכדוך, אולי אפילו דכאון

וחוסר שינה לגמרי יכול לגרום לזה

הייתי מחפשת פתרון לשינה. שקלת לשאוב ולתת בקבוק או לתסף בתמל ללילה?

אני חצי שנה אחרי לידה 

אני חיה ככה ומיום ליום זה משתפר

תנסי לחוות את הרגע

אני שוטפת כלים ומנסה להנות מהרעש של המים ומהזרימה

מהתחושה להרגיש

לחבק את הקטן

מההודיה להקב"ה על מה שיש , למשל שיש לך בעל חבר טוב

מהדיבור עם הילדים

מלאכול

מהלהיות בגינה לראות אותם שמחים

מלהרגיש שיש מי שנתן לי הילדים האלה והוא איתי.

ולהגיד לעצמי שאני בסדר , תגידי לעצמך אני יהיה יותר טוב, ואני בסדר גם עכשיו

ככה אני עושה לי טעם לחיים וחשק

חיבוק לך. את טובה כמו שאת

לאט לאט יהיה יותר טוב ועוד יותר טוב 

לגבי מה עובר עלייך - קודם כל חשוב לי להגיד שלא אני ולא אף אחת בפורום תוכל להגיד לך בוודאות מה… אבל אנסה להציע כיוונים מחשבתיים ותשקלי עם עצמך…

בראש ובראשונה נשמע די ברור שיש עליך המון המון עומס. אמנם את לא עובדת, אבל לגדל גדוד זה עמוס מאוד מאוד ודורש המון כוחות, כאלו שלא תמיד יש אחרי לידה/כשיש תינוקת קטנה שיונקת בלילה ואת מתעוררת המון פעמים בשביל זה. לכן יכול להיות שזו פשוט תקופה עמוסה, ושברגע שהקטנטונת תפסיק להתעורר ככ הרבה בלילה, המצב ישתפר פלאים.

מצד שני, את מתארת תחושות קשות גם… אם את מרגישה חלולה, פועלת על אוטומט בלי להרגיש, דברים שהיו משמחים אותך פעם כבר לא משמחים אותך היום (ואף לא באמת מזיזים לך) - כל אלו בהחלט נשמעים כמו תסמינים של דיכאון. דיכאון זה לא בהכרח עצב אינסופי, לפעמים יש היעדר רגשות (סה״כ, כן? הקונספירציה שלי זה שהגוף מבין שכרגע הוא לא יצליח להכיל את הרגשות הרבים ולכן מכבה איזה כפתור של רגש).

אז מה זה? לא יודעת להגיד לך… אולי דיכאון, אולי קושי עם עומס, אולי משהו אחר שלא חשבתי עליו…

בכל מקרה, מצרפת קישור לשאלון שמקובל להשתמש בו לאיתור דיכאון אחרי לידה (אם כי יש מצב שזה דיכאון רגיל… לא אחרי לידה… מזמינה אותך לנסות, התוצאה נשארת רק אצלך):

ד

עומס יתר ועייפות יתר

לפעמים הם מביאים לדכדוך ממושך ומוציאים את הטעם מהחיים

כדי לטפל בעומס ובעייפות צריך לתת להם תיעדוף גבוה ולתכנן תוכנית לטווח הקצר והארוך לצמצום העומס העכשווי והעתידי

כשהעומס יורד (או שפותרים טריגר אחר שגורם לדכדוך/ דכאון) הטעם יכול לחזור לחיים באופן טבעי 

בלידה הראשונה זה עבר כשחזרתי לעבודה, בלידה השניה אחרי שהתחלתי לעשות כושר.

אני ממש מחזקת אותך לצאת לעבוד זה מאד מחיה!

גם אני חושבת שאולי מדובר בדיכאון. דיכאון קל יחסית, שאולי אפילו מספיק לפתור בעזרת דברים טכניים וחיצוניים - בראש ובראשונה למצוא לעצמך ייעוד כלשהו מעבר לילדים. כי הייעוד של גידול ילדים הוא עצום ממש, אבל לא תמיד הוא ממלא את כל הנשמה, במיוחד אם יש אתגרים בגידול הילדים.

זה יכול להיות בעבודה, או אולי בתחביב כלשהו שאת משקיעה בו, או אפילו בהתנדבות שאת מסוגלת לעשות.

מלבד זאת - כדאי לראות איזה אתגר עם הילדים הכי משפיע עלייך מצד אחד ומצד שני *יחסית* קל לפתור אותו, ולהתמקד בו כדי שתוכלי קצת לצאת מהלופ הקשה.

לי נשמע שהשינה בלילה היא הכי קריטית בשביל תפקוד שמח, אז אולי כדאי לראות איך גורמים לתינוקת לישון יותר או איך מוודאים שאת לא תקומי כל כך הרבה (בין אם בעזרת בעלך ובין אם בלינה משותפת).

וחוץ מזה - ממליצה לך למצוא מטפלת רגשית טובה שתלווה אותך בקשיים האלו, ותעזור לך ספציפית למצוא פתרונות ולהתמלא ולהתרומם❤️ 

לי מאוד עזר למצוא אפיק של יצירה ובתוכו להתקדם.

היצירה גורמת לעניין ולשמחה בחיים

אני מרגישה שחיפוש אחר עבודה כל חיי שלא צלח הוא הכי הביא אותי לנקודה הזאת...

אין לי תחביב ספציפי. אני טובה בכל דבר קצת ומעלה או לא טובה בכלל...(יש לי תואר ראשון והוא לא מעניין אותי, אני בחורה חכמה ברוך ה', אין לי בעיות לימודיות, בעית קשב אולי שלא אובחנה כן)

אני אמורה לשמוח שיש לי משפחה גדולה שזכיתי להביא ילדים בריאים מתוקים חיוניים כולם הגיעו בהיריונות מזעזעים והמשכתי להביא... למרות הסבל (היפראמזיס כל היריון)

אני אמורה לתת לעצמי ח"ח על ההנקה וההשקעה בכל ילד, למרות ההתחלה הכואבת והקשה של ההנקה. לנגד עיני ראיתי את הבריאות שלהם והכאב והסבל לא עניינו אותי

אני מנסה לחזק את עצמי ..

ומבקשת מבורא עולם שאמצא את עצמי בחיים זה גם ישדרג אותנו כלכלית. מרגישה לא בנוח שכל עול הפרנסה על בעלי. למרות שלא מתלונן עלי. הוא בעל כל כך טוב, חמותי חינכה אותו לעזור לאישה. הוא היה עוזר לה בלי סוף. קיבל חינוך של כבוד לאישה מאבא שלו. חם ומשקיע בילדיו.

אז בעצם יש לי הכל מהכל...

אבל אני בפנים ריקה.... ברור לי שזה משיעמום ביום יום.. הלוואי הלוואי ואמצא את הדרך ליעוד שלי.

תבורכו שוב

לידה קודמת היו לי חרדות איתם.

אולי זה מתבטא עכשיו בזה.. מעניין

אעזה כיף שהזוגיות שלכם היא מקור כח.

תבדקי לגבי דכאון אחרי לידה

הייתי ממש ממש במצב דומה שלך

עד שב"ה בלידה האחרונה אמרתי שאני לא נשארת בבית לשיגרת בית! יוצאת לעבודה ישר שתיגמר החופשת לידה!!! וזה הרים אותי מבחינה נפשית מאד מאד!! כי העבודה והעשייה בחוץ הרימו אותי נפשית ב"ה

מהרוטינה של הבית, הרגשתי כל היום בלופ אינסופי של כביסות כלים וילדים... 

הייתי חייבת משהו שיאתגר לי את המוח.

נרשמתי לקורס של הדרכת כלות, פעם בשבוע.

 זה הכניס לי עניין, וגרם לי לצאת מהלופ האינסופי, 

חוץ מזה שמבחינה זוגית זה הוסיף לי... 

אולי תנסי משהו בכיוון, משהו שאת מתחברת אליו.

בהצלחה.

אם אין עוד הפרשות ריריות לא הייתי דואגת..

שיהיה בשעה טובה🥰

בטפטופים של מים מקוניאליים. 

בעלי קבע מחר יום טיול עם חברים במרחק 3 שעות נסיעה מהבית, ככה מהבוקר עד שעתיים שלוש לפני שבת. קבע מזמן וזורם לי בכללי. זה שבוע 37 בול לא חשבתי שיזוז משו…

אבל מפחדת שבדיוק תתחיל לידהה. יש לי ציר קטן כרגע פעם בשעתיים בערך.

מתלבטת אם לבטל לו ואז בטח מרפי לא אלד, או שדווקא יסע ומרפי כן אלד.

אם הוא יהיה רחוק זה נורא בעייתי כי אין מי שילווה אותי

התלבטות ממש. 

כשאני בחודש תשיעי... לא רק מהחשש שתתפתח לידה, אלא גם כי פשוט זקוקה לעזרתו... (בטח לפני שבת ופסח)

אז כל הכבוד לך שבכלל אפשרת לו מלכתחילה! אבל נראה לי שבהחלט כדאי לחזל"ש... שילך לטיול כזה כשתהיי חצי שנה אחרי לידה

איתו להיבדק.

מכמה סיבות:

1. יכול להיות שבאמת יש משהו רפואי, וזה צריך בדיקה (במיוחד שיש עצירות).

2. נגיד הוא סתם אומר. זה לא באמת "סתם". יכול להיות שיש משהו שמפריע לו, והדרך לבקש שישימו לב אליו, זה להתלונן על כאב בטן. ויותר מזה, לפעמים, כשמשהו קשה, הבטן באמת כואב. זה לא כאב שמעיד על בעיה רפואית, אבל זה לא אומר שזה לא כואב.

וכל זה מוביל אותי לזה שנכון ללכת לרופא. אם הרופא ישלול משהו רפואי, תחשבו עם עצמכם האם זו בעצם קריאה שלו שמשהו אחר מפריע לו.

בגיל גדול יותר, אנחנו גם מדברים על ההבדל בין כאב שבא מהבטן, לכאב שבא מהלב ומשפיע על הבטן. אבל הוא עוד לא שם אני חושבת

לדעתי אף פעם לא צריך לקרות מצב שלא מתייחסים לכאבים של ילדים

עצירות זה דבר כואב מאוד

ותתגברי אותו המים/ פירות/ ירקות עם סיבים תזונתיים כמו גמבה

לבן שלי הייתה עצירות כשהיה בן 3 והיא הסתבכה עד כדי שבמוצאי חג הלכנו לטרם ששלחו למיון והוציאו לו בטשטוש אבני צואה. וכמובן שבשבוע לפני כן נתנו דברים טבעיים ואחרי ביקור אצל הרופא גם נורמלקס אבל זה כבר לא היה מספיק

בהחלט הייתי מטפלת במיוחד לפני פסח שלא תיכנסו עם זה לחג

והיה ברור שהעצירות לא מספיק השתחררה.

זה באמת היה נורא.

מאז למדתי שחייבים להתייחס ולטפל בעצירות עוד בהתחלה.

אגב הרופאים אמרו שזה די נפוץ 

אצלנו תה זרעי שומר העביר את העצירות כמו קסם.

מקווה שתמצאו את הסיבה לתלונות האחרות, פיזי או נפשי❤️

מביאה נורמלקס שיפתור את העצירות ואז אם הכאבים לא עוברים ללכת לרופא

באופן כללי אני לא ממהרת ללכת לרופא על כאבים אלא אם הם חזקים או שלא עוברים אחרי מספר ימים

אז לדעתי כן כדאי ללכת לרופא

איזה עוד כאבים היו לו? לא פירטת ויכול להיות שזה קשור פשוט לעצירות

עד 38.5 אני לא נותנת תרופה

אלא אם כן התינוק סובל מכאבים

וכן, שיניים זה קשוח

סביב 39.0

אני גם לא נותנת תמיד, אבל עכשיו אני נותנת בעיקר להקל על הכאב

אוף 

צילום ראות, בדיקת צואה

הייתי עושה גם בדיקת קורונה שפעת.

שבוע חום זה כבר יותר מדי גם אם יוצאות שיניים..

אצלנו אחרי שבוע חום, ללא שיעול כמעט, בדיקות דם כמעט תקינות חוץ מברזל הרופאה שלחה לצילום ראות, נמצאה דלקת קבלנו אנטביוטיקה ובזה נגמר הארוע..

נורופן ונובימול להורדת חום

חיבוק ורפואה שלמה!

קשוח שילד חולה  

נראה שעכשיו יש מכת חום כזה לתינוקות. גם הבת שלי עם חום גבוה מאוד מאוד ועשינו ס.דם הבוקר

לדעתי אם זה עדיין ממשיך תדרשי בדיקות חוזרות.

בשורות טובות!🌹

חום מוזר,

של עד 38.8 כזה. הוא במצב רוח מעולה ובס. דם הכל תקין.

הרופא החליט שזה שיניים כי יש שן אחת שכרגע ממש בבקיעה

מקווה שזה באמת זה

אצלי גם כל היום הוא בסדר יחסית (באי שקט כזה) אבל בלילה צרחותתתת

אוף 

צרחות שאני לא מכירה וכל פעם מספר סיפור אחר

פעם אחת שיש חתול, פעם אחרת שילד הרביץ לו

פעם נוספת כאבה לו האוזן (בדקנו יום אחרי אצל רופא ילדים והכל באוזן תקין) ואיזה פעמיים או שלוש בגלל שיניים - שמנו גינגיגל ונרדם חזרה

בכל הפעמים אחרי איזה 5 דקות שאנחנו יושבים איתו הוא נרגע וחוזר לישון 

משחה מאוד יקרה, עלה לנו 80 שקל

כל מריחה אני שמה ממש קצת וזה מרגיע אותו מאוד

גם הקטן כבר התחיל עם בקיעה ואנחנו עם אותה שפופרת מאז הקנייה. 

הרבה פעמים רופאים מפספסים את זה

היית אצל רופאים שונים?

בקעו לו שלושה שיניים בבת אחת

והיה לו בדיוק מה שאת מתארת.. חום במשך שבוע.. שצונח בבוקר ומטפס בלילה..

ביום היה בסדר, בערב כבר מסכני כזה, ובלילה צרחות.

נושמים עמוק וזה עובר בעזרת ה'.

שזה נראה שהולכות לצאת עוד 4 שיניים!

ממש נפוח וכזה וקצת לבן

אבל בלי קשר מסתבר שזה גם הפה ועטלפים מסכני זה ממש כואב 

היינו אצל הרופא שוב והוא ראה אפטות בפה, מסתבר שזה הפה והגפיים (המטפלת התקשרה לפני איזה שבועיים להגיד לי להתכונן כי אחד הילדים בגן חלה..)

מסכני קטן

מסביר את החום הממושך והצרחות

לדעתי גם שיניים יוצאות 

אם כבר ניסית והילדה זורמת - לגמרי הייתי יוצאת לבד.

בעלך ישמור עליה מצוין, היא תזכה לקבל גם קצת חום ממנו מה רע??

תעשי את זה, לדעתי רק יתרום לשניכם 

לפעמים לא מרשים.

אם אפשר - אני הייתי לוקחת, כי אני לא אוהבת להיפרד מהתינוקות שלי בגיל הזה. (אבל אני גם לא חושבת בכלל על יציאה מהסוג הזה שבועיים אחרי לידה🙄🤭)

אם לא ניסית עד עכשיו אז לא שייך לנסות בזמן אמת כשאת שעה נסיעה

לפי דעתי 5 שעות לשאוב לפני ואחרי לא מספיק

יכול להיות קצת גודש

אלא אם כן התכוונת לפני ואחרי ההצגה

אם כן ברור שלהשאיר.

אם לא עניין של הרגשה שלך, אני כן הייתי חוששת אם לתינוקת בת שבועיים לא בטוח שהיא תצליח ויהיה לה מענה, אבל השאלה מה התחושה שלך.

אם לא- אז ברור שלא משאירים תינוקת בת שבועיים ל5 שעות  בלי שיש דרך וודאית להאכיל אותה

אני גם דאגתי על הקטנה שלי שלא עושה שום מחוות

ומלא זמן לימדתי אותה לעשות כפיים

לפני שבועיים בערך התחילה לעשות כפיים בגיל שנה.

(וניסיתי ללמד אותה איזה חודשיים)

בקיצור זה נשמע לי בסדר...

2. גם שלי היו ככה.. מאוחר יותר פשוט הוציאו את כל הידע בבת אחת 🙂

ילד שמשלשל *לא* הולך למעון סימן קריאה.

2. ילדנו ביחד וגם שלי לא. נראה לי בסדר

למה אני שואלת?

בגלל שבגיל הזה הם עוד נחשפים למוצקים לראשונה, ואז הוא יום עם עצירות, יום עם שלשול, והכל נורא לא מסודר. אז תוהה לעצמי מה ההגדרה לילד משלשל, אולי זה סתם צואה רכה בגלל הקוואקר והפירות... מבינה? ז''א אם זה וירוס וודאי שלא לשלוח, אבל אם הוא מרגיש מעולה,  אז איך יודעים אם זה וירוס? 

בעיני גם יציאת שלשול ברורה אחת ביום זה חשוד

אבל אני לא יודעת

לק"י

וזה תלוי גם בריח.

נניח ריח חריף ומימי נראה לי חשוד יותר מקקי רך.

אבל כן, זה נושא סבוך למדי🤦‍♀️

פעם אחת ביום.

לכן הגדרתי מה *המעון* הגדיר ולא מה זה שלשול

לק"י

לא בטוחה שזה בעייתי למעון.

(בסוף העניין הוא שלא יגיעו ילדים משלשלים בהגדרה הרפואית).

ולא משהו שנתון לפרשנות.

אני יכולה להגיד לך שלרוב זה דווקא עובד הפוך, שילדים לא לגמרי בריאים מגיעים בכל זאת.

בתור אמא אם את רואה לאן זה הולך ברור שאת צריכה לקחת אחריות.

יש הורים שלא לוקחים אחריות ולהיפך- שואפים שהילד יהיה במעון כמה שיותר ולכן צריך שתהיה אינדיקציה מאוד ברור אם כן או אם לא.

הגדרה רפואית של שלשול זה גם יציאות מרובות. אם יש מישהו שכשהוא אוכל משהו מסויים זה גורם לו לפעילות מעיים מסויימת זה לא הגיוני ולא הוגן שישלחו אותו הביתה. 2 זו כבר מגמה..

חלק מהמטרה של זה היא למנוע מגיפה של שלשולים בכל המעון, שלמטפלות אין כלים להתמודד איתן וחוץ מזה שזה לא התפקיד שלהן זו גם בעיה תברואתית.

השכר של מטפלת הוא מאוד לא מתגמל ביחס לכמות העבודה. חושבת שיש פה לא מעט נשים שלא היו מוכנות להחליף טיטולים של ילדים של אחרים גם אם היו משלמים להן 100 לשעה. ובטח ובטח לא טיטולים של שלשולים.

אז המעון לא ישלח הביתה על פעם אחת, אבל מ2 שכבר רואים כיוון שלילי הגיוני מאוד לשלוח. וכן, מצופה מאמהות שיהיו ראש גדול ואם הן כבר רואות מגמה שלא ישלחו את הילד מראש.

ובכלל לא דיברתי כאן על טובת הילד שהיא שיחליפו לו את הטיטול מייד ולא יהיו עסוקים בעוד 8 ילדים אחרים ויתעכבו עד שיהיו פנויים.

ואת הכלל הזה לא קבעו המטפלות אלא משרד הבריאות.

מה זה שלשול..

ולכן כל הנושא הרבה יותר מורכב מאשר קשר לינארי אם יש חום או אין חום, אבל כן צריך קו מנחה ברור.

מ3 פעמים ביום ומעלה לא שולחים.

אם זה עד פעמיים ביום אז כן אפשר לשלוח (זה היה כלל לפני כמה שנים לפחות)

כי היו ניכויים בחודשים הקודמים, שזה בעצם היה תלוש שלילי - יש ניכויים ואין משכורת,

אבל זה אמור להיות ניכויים לקופת גמל ולקרן השתלמות, ולא למס הכנסה...

אולי טרם מלאת טופס 101 לשנה הנוכחית?

וגם כל הניכויים שהמעביד שילם בזמן שהיית בחל"ד

ועוד טעויות.

כל הניכויים שציינת, לא מגיע ליותר מחצי המשכורת 

אם לא, אז בגלל זה הורידו לך

פשוט תמלאי טופס 101, ויחזירו לך את ההפרש.

אם זה לא הבעיה, תפני לחשבת השכר, לברר מה הבעיה.

אני מניחה שאפשר דרך הפורטל, או לפנות למי שאחראי על הנושא בבית הספר.

לא זכור לי שמילאתי

אז יחזירו לי רק חודש הבא?

אין מצב שזה יהיה מיידי? 

יכול להיות שיכולים לשלם מקדמה.

תנסי לברר.

הוקל לי שזה רק זה

עכשיו מילאתי 

כדי לדעת אם זה זה,

תבדקי אם מעודכן לך אחוז מס קבוע 47%,

בנוסף תחפשי מידע על נקודות זיכוי.

אם את מוצאת נתון על אחוז מס קבוע, ואין מידע על נקודות זיכוי, אז כנראה רק בגלל שאין טופס 101.

אם זה לפי מדרגות מס. הבעיה היא אחרת.

(לא מכירה את התלושים של משרד החינוך אז לא יודעת להכווין אותך איפה בדיוק לחפש את זה)

כשילדת ביקשו ממך את חישוב המס של הדמי לידה?

כי בד"כ מכניסים את זה למערכת השכר כדי להימנע מתשלום כפל מס, אז שווה לוודא גם את זה.

ממשרד החינוך שיש לו מעט שזה קרה להם באמת בגלל טופס 101.

כולל את החלק שאת אמורה להפריש מהשכר שלך,

את החלק הזה צריך להחזיר למעסיק.

ולכן יכול להיות שזה מה שירד לך

של העבודה

ייתכן שלא עודכן ה101 וצריך לעשות חדש ולעדכן במס הכנסה מהעבודה אמורים לטפל בזה