פורום הריון ולידה (עמוד 2764)

אהובה, בוכה ושבורה איתך!

מייחלת ומאחלת לך הרבה טוב ❤

לבכות.... לבכות איתך
פשוט לבכות.....
אהובה
חיבוק גדול ממני אלייך
בע'ה שתעלה שלהבת גדולה
מאירה
מלאת טוב
וידייך יתמלאו בקרוב ממש!
זה עצב כזה עמוק
כאב וצער שורפים
שכל כך וודאי שהשכינה מצטערת איתך.....
אור חדש על ציון תאיר
ונזכה כולנו במהרה לאורו..,.

חיבוק אינסוף אהובה!

כתבת מדהים ממש

הכתיבה שלך ממש ממש נוגעת ומהממת.
הלוואי שידייך יתמלאו במהרה. חיבוק

ויפה מאוד.

משום מה, לפעמים הכאב נסבל יותר כשכותבים איתו...

כאילו הנייר (טוב זה באמת הטאבלט...) סופג חלק ממני

מעביר את זה הלאה

מפזר ומפרק לפרורים את המטען הזה.

יקרה,
כתיבה מהממת ומיוחדת שמביעה כל כל הרבה.
כל מילה מיותרת!
חיבוקים
ונר שביעי בעז"ה יהיה עם שלהבת גדולה שתקטין קצת מהחושך שבלב.

אתן מחממות לי את הלב...

משום מה גם הייתי בטוחה שהיום יום חמישי

איבדתי את אמדן הזמן....

אוףףף

ועדיין ממש דימום או כתמים כאלו של הסוף ?

לא הרגשתי טוב

ולא יתחיל לפחות תתייעצי עם רופא

ז.א לא כל התחבושת מלאה, אלא קצת בכל יום

והיא לשבת כל יום בשירותים בערך חצי שעה וללחוץ שם. לי אישית זה עוזר, היה לי פעם דימום 6-7 ימים

תחפשי בגוגל...

דווקא מנוחה אמורה לעזור
בכל אופן
שיטה טובה להתנקות מוקדם זה לשתות כל יום מלימון שלם מיץ.לימון סחוט אמיתי
תוכלי להכין לך מזה קנקן ולהמתיק קצת....
גם טעים ובריא וגם מנקה

פעילות גופנית ממריצה את זרימת הדם ומקצרת..

הרבה מנוחה וצבירת כוחות ואנרגיות טובות💟

ובעיקר לך!!!!!!!
אתם מהממים, תהנו⁦❣️⁩

תצברי כוחות אהובה!!

זכיתם אחד בשני.

הקודמת העצובה שלך! נו תמיד את אומרת. שהוא בעל טוב.. תהני ותהנו!

שהזגיות היפה שלכם תמשיך ככה להיות חזקה תמיד!! זה נותן כח לעבור הכל!

במיוחד את זה שהוא שם לב לקושי שלך

תהני, ותחזירי לעצמך מלא כוחות!!

איזו אלופה שאת משתפת גם בדברים הטובים

כמה חשבתי עלייך מאז ההודעה הקודמת והעצובה...
תנוחי, מתוקה!!

איזה בעל מקסים!
תהני מכל רגע!

ההמשך אחרי ההודעה הקודמת.שמחההשהאיש מרגיש ורואה אותך ועוד יותר שמחה שאת נחה

מגיע לך כל כך!!

כיף לך!!!! ולכם!
תהנו המון ♥️

נכנסתי לרגע והופתעתי מכמות האהבה והפרגון.
כיף לי להיות חלק מהקהילה החמה והמיוחדת הזאת.

קוראים לזה "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". את מפיצה פה כל כך הרבה אור וטוב בפורום, פלא שכולן שמחות איתך?

רציתי להגיד לך שאתם פשוט זוג מושלם בעיניי. זוג מושלם כי החיים שלכם לא מושלמים בכלל ואתם לא מושלמים, אבל אתם משתמשים בדרך ובקשיים כדי לצמוח ולהתקרב, ואין מושלם מזה⁦❤️⁩

אור וטוב? אני?
לוקחת כמחמאה ענקית ענקית.
(ממש לא מרגישה ככה)

איזה כייף שאת נחה וצוברת כוחות ומתחדשת.

שמחה בשבילכם

במיוחד כי לאחרונה יש אינפלציה בשימוש בתואר "מושלם"...

שבוע 5 אצלי זה 500 בערך. והן מהממות. לכי לישון קצת 

הרופאת משפחה אמרה לי שבטא 85 אחרי 4 ימי איחור זה תקין. (מחזור מדוייק מאוד)
האמת שטעיתי בספירה והבדיקה נעשתה ביומיים איחור, אבל עדיין קשה לי להאמין לה.

ואז אחרי יומיים זה 200? ואחרי עוד יומיים 400? אבל כבר עברו עוד 4 ימים והגענו לשבוע 5

אשמח לשמוע מעוד נשים...

חושבת שאולי בהריונות הקודמים עשיתי את הבדיקה פשוט בשבוע יותר מתקדם..

נכון שזה מסרבל יותר את העניינים, אבל יש הרבה נשים שרק ככה מצליחות להניק

בעיקרון אני נהנת בטירוף מההנקה,

עד שהיא פוצעת את אחד הצדדים,

וצריך להתחיל לשאוב...

שאת צריכה קודם כל לרפא את הפטמות שלך. תתני לה בימים הראשונים בקבוק לא קרה כלום (ואני הכי בעד הנקה).
הנקה צריכה להיות דבר שממלא, לתת אושר ולא לעשות את זה ולסבול.
בשלב הבא, הייתי ממליצה לך מאד לשתות מיץ שקדים- רוזטה, זה מייצר המון חלב ואולי החזה שלך קצת יבש וקשה לה לינוק ולכן זה כואב.
וחוץ מזה, אל תתביישי לקחת יועצת הנקה חד פעמי. זה לא עושה אותך אמא פחות טובה.

ב"ה יש לי מלא חלב.

השאלה היא האם היא תוכל לפתור את העניין...

פעמיים.

היא התחילה לפצוע רק בשבועיים וחצי האחרונים,

אחרי שהייתי אצלה..

ברור לי שזה זכרון סלקטיבי אחרי שנים.

ייתכן שהיו חוויות אחרות, נוספות...

אני ח״ו ממש לא נגד טיפול מיני מקצועי (אגב אחר כך שמעתי ששעה שש נחשבת מעולה ומקצועית)

אני כן בעד לתת לנפש זמן הסתגלות

אני כן בעד לתת יד ללוות נשים צעירות נשואות

אני כן בעד פתיחות והכנה מראש למגוון אתגרים (בקטע הזה דווקא היתה לי מדריכת כלות מעולה.  אבל היה לי תהליך התפתחות אישי שהייתי צריכה לעבור)

ו- שאלה טובה, לגבי מניעה אחרי חתונה למשך כמה חודשים... את דעתי האישית אני כבר אגיד לבנותיי...

 

בעצם, מה שהיה חסר לי אז בזמנו זה הפורום כאן...

נהניתי לקרוא, ממש הרגשתי אותך!

אבל חייבת לציין שיש לך כתיבה מאלפת. מלאת ציניות והומור. זה פשוט תענוג תענוג לקרוא אותך.

ווואו מה שעברת!!! ואוווו

לק"י

לא חושבת שמומלץ להגרר עם כאבים בחיי אישות.
זה אולי טבעי שכואב בפעמים הראשונות, אבל אשה שמגיעה לכאבי תופת ולבכי מזה, אז מומלץ לטפל בהקדם. יש נשים שנגררות עם הסבל הזה כמה שנים, וחבל מאוד מאוד.

ממליצה (ולא רק אני) על ד"ר אחינועם לב שגיא האלופה! חוץ מהמומחיות שלה, היא אשה מקסימה, נעימה ורגועה.

יש עוד רופאות שהיא הכשירה.
אבל אותן אני לא מכירה אישית.

וחוץ מזה, הכתיבה שלך משעשעת בהחלט🤣

מסכימה לגמרי עם ההמלצה לא להיגרר עם כאבים לנצח

אם עוברים כמה חודשים ולא מצליחים לקיים יחסים, אם מתפתח תהליך שלילי- בודאי ובוודאי לפנות לעזרה!

מצד שני-

יש מקרים קצת שונים

כמו המקרה שלי

לא מדובר בכאבי אישות עם סיבה מהותית שדורשת טיפול

אלא באמת- החלמה, הסתגלות, ורגישות יתר...

אני כותבת את זה בשביל לעורר למודעות שיש תהליכים רגילים שלוקחים זמן

אני לא מצטערת שעברתי את ההליך לביתוק בתולין, כי זה משהו שהייתי עלולה לסחוב להמווווון זמן ( היה מאוד עבה)

אפילו שזה היה גם טראומה לא קטנה יום אחרי השבע ברכות!!! (המלצה של המדריכות כלות שלי. לרגע לא חשבתי אם מתאים לי או לא , פשוט הלכתי מתי שאמרו לי.... בלי לדעת למה אני הולכת...)

אבל לרוץ למטפלת מינית ביום שאת מגלה על הריון?

כי יש לחץ סביבתי וזה מה שהמדריך חתנים משדר- שחשוב לטפל כמה שיותר מהר?!

בשביל להתחיל הליך טיפולי צריך מוכנות.

יש נשים שלוקח להן זמן ״להתמכן״

תנו להן אותו

תתמכו בהן

תאפשרו

 

ו- כן, אם הייתי נותנת לעצמי את הזמן שהייתי צריכה (ואם בעלי גם היה טיפה יותר סבלן) ההיסטוריה הייתה נכתבת בצורה אחרת.

ובהחלט מתחברת למה שכתבה @לעניין0. 

כלה צריכה לנשום.

יכולת להימנע מלעבור את הניתוח?
מנסה להבין מה ניסית לומר...

ממרחק של שנים אני יכולה להגיד בוודאות-

את הניתוח הייתי צריכה

את הטיפול לחיי אישות- לא

 

בזמנו כמובן לא ידעתי כלום לא על עצמי בקושי על גופי ועוד יותר בקושי על חיי נישואים , האמיתיים. לא התיאורים ולא מה שלומדים בהדרכת כלות. אלא החיי נישואים שלי ושל בעלי הפרטיים.

מה שאני באה לומר זה שצריך להיות ברוגע.

אני חוויתי מצד הגורמים המקצועיים שעירבנו בחיינו (מדריכת כלות מדריך חתנים והיועצת המינית) ״דחיפה״- ללכת לעשות לפעול לתקן.

זה גרם לי לעשות דברים בניגוד לרגש שלי

לפעול כמו אוטומט ולחוות הרבה קושי נפשי כתוצאה מכך, אותו בעלי לא יכל בכלל להבין בזמנו...

(לדוגמא- מה זה כולה ללכת לעשות הפסק טהרה אצל הרופאה שניתחה אותי... (המלצה רפואית לא לעשות לבד)אני ברחתי מהכיסא החוצה בוכה בוכה בוכה, ולמחרת או אחרי יומיים עשיתי בבית בנחת שלי . זה כאב אבל יכולתי לשמור שלא יחדרו לי שוב למרחב האישי)

הייתי צריכה זמן. והבנה.

וגם אם הייתי עושה את הניתוח (הנצרך והנדרש!) אחרי חודש במקום אחרי שבוע מהחתונה לא היה קורה כלום.

הדבר היחיד שהייתי מרוויחה זה תחושה של בטחון ושליטה במקום חוויה של כפייה (סליחה על המינוח. זה מה שעולה לי עכשיו.)

 

שנורמלי שיכאב לה שם אחרי ניתוח. זה לא מצריך יעוץ מיני רק סבלנות. כמו שלא שולחים מישהו לשיעור ריקודים דקה אחרי שהחלים משבר ברגל...

עם כל הרצון לעזור,
לפעמים כלה צריכה --- לנשום!
להרגע!
להתאושש מהחתונה ומהמהפך!
לפני ששולחים אותה ליועצות, לרופאים, לרבנים, לניתוחונים...

כן, צריך לומר שיש פתרונות
שזה קורה ואת לא היחידה
שאת לא אשמה ולא מקולקלת
שיש פתרונות רפואיים, פיזיותרפיה
שיש פתרונות הלכתיים
שהכי חשוב שיהיה לכם טוב ונעים ביחד כבר עכשיו!
ובקצב שלך.
שיכול להיות לך הרבה יותר טוב בהמשך.
אבל בלי לחץ "לפתור בעיות".

לפעמים זה רק עניין של זמן...

במיוחד אם נמצאים במצב כזה.
צריך שלווה והבשלה.

מה שאנחנו עוברות ונשארות שפויות

יש משהו ככ מרפא בלכתוב,
וזה מקסים בעיניי איך שכתבת
חיבוק על הראייה האופטימית וההומוריסטית
כנראה שיש דברים שהזמן שעובר מאפשר ✨
את משהו!

איזה כיף לכתוב ולשחרר נכון? הרבה נחת מכולם!!

הכתיבה שלך מאוד משעשעת ויפה!!

קראתי בשקיקה.

 

 

לי היה ככה כל הריון, וכל פעם גילו שפשוט היה לי ביוץ מאוחר אז התינוק כאילו קטן..אבל זה בסדר.. שום רופאה לא נלחצת מזה..

מתקדם ככה המדידה פחות מדוייקת

כדי כך..
יכול להיות הבדל גם בין מכשיר שונה או טכנאי אחר

אם זה הפרש בינהם- צריך מעקב. על אף שהם לא זהים אצלך עדין יתכן TTTS

אם שניהם גדולים בשבוע- יתכן והמדידה לא מדויקת / התאריך לא מדויק וכד', ולעיתים זה סתם עובר גדול.

זה אומר אחד משני דברים:
או שהמכשיר אולטרא סאונד לא לגמרי מדויק (וזה נכון.. סביר להניח שיהיו הבדלים את תעשי א.ס. במכשירים שונים, ולפעמים גם באותו מכשיר אחרי שהעובר משנה תנוחה), או שהילדים שלך לא *בדיוק* הממוצע, אלא קצת מעל, וזה גם בסדר גמור.

לצורך הענין, סביר להניח שהם גם לא יתחילו ללכת בדיוק בגיל הממוצע, לא יתחילו לדבר בדיוק בדיוק בגיל הממוצע, וכו.. יש שונות בין ילדים שונים, וזה נהדר.

הריון קל ומשעמם

אבל עד שבועיים שלושה הבדל זה תקין. בסביבות שלושה שבועות פער כבר מתחילים לחשוד בiugr

ולפותחת- זה פער תקין מזל טוב

בכל מקרה שבוע זה לכל הדעות תקין.

וכשילדתי הגדול שלנו עוד לא הלך, אני החלטתי לקנות עוד טיולון ולהסתובב עם טיולון ומנשא. עכשיו הקטן בן חצי שנה בטיולון והגדול הולך וכשהגדול מתעייף אני שמה את הקטן במנשא ואותו בטיולון

תלוי הרבה במרחק שצריך ללכת. וגם באופי הדרך.
אם יש הרבה מדרגות - מנשא....
כשהתינוק/ת עוד קטנטן מנשא+ עגלה
מרחקים קטנים הגדולה כבר תוכל ללכת, אצלי בגיל הזה היא כבר לא צריכה עגלה
ואז או עגלה+ יד לגדולה, או מנשא+ עגלה לקטנ/ה. או עגלה עם טרמפיסט לגדולה. תלוי מה נוח, חשוב, אופי הדרך.
לדעתי בהפרש כזה אין צורך בעגלות תאומים,
אלא אם יש לך הרבה דרך ללכת איתם- שמנשא יהפוך כבד מידי עבורך וללכת ברגל יהיה קשה מידי לגדולה.

עכשיו. אתם גרים ביישוב או בעיר? מה המרחקים בין הבית למעון נגיד? זה משהו בסדר בשביל מנשא ועגלה אם תצטרכי? עגלת תאומים נשמע לי מיותר, בשבילינו לפחות. תמיד אפשר לקנות אחכ טיולון פשוט או אפילו עגלת תאומים. לעכשיו לא הייתי קונה

באמת אין הרבה מרחקים, גרים ביישוב ויחסית הכל קרוב..
אני קצת חוששת מנסיעות וכאלה. זה לא קורה הרבה אבל לא בכל מקום שמתארחים בו יש מיטה לילדים ואז צריך עגלה לשינה..

עם מה שכתבו.
עגלת תאומים זה לא נראה לי נצרך רק לצורך שינה פעם ב... אצל מישהו.
אפשר להשיג טיולון נשכב לצורך העניין, או אפילו לרכוש לול קמפינג ולקחת איתכם כשצריך. יותר יעיל לשינה ותופס הרבה פחות מקום מעגלת תאומים....
חוץ מזה בגיל הזה של הגדולה אפשר גם להשכיב על מזרון אם יש או מוכנים לדאוג שתהיה אופציה כזו אצל ההורים...
בשעה טובה!

בהפרש כזה בקושי השתמשתי בעגלת תאומים (שהייתה לי בבית מהלידה הקודמת).
בגיל הפצפון נוח לי יותר עגלה ומנשא, ואח"כ טרמפיסט, או שהולכת ברגל. אני חושבת שמגיל שנתיים בערך כבר אפשר להסתובב בלי עגלה. תלוי כמובן בילד ובהרגלים שלכם...

אני רק מחכה לרגע שלא יצטרכו עגלה ואצלי זה תאומים, בכלל מכרתי את העגלת תאומים ועכשיו יש לנו שני טיולוני יחיד.

הילדה שלך תהיה קרוב לשנתיים, לדעתי תחזיקי לה את היד וזהו, כשאתם ביחד

עוד יבוא יום שזה יהיה חיובי 😘😘

חיבוק גדול

 

אני לא יודעת אם את מחפשת פתרונות, אז אם לא מתאים כרגע פשוט תעצרי פה..

 

 

אני לא מכירה את הסיפור בכלל, אבל בכל זאת מתערבת מנסיון שלי,

אחרי הרבה זמן של ציפייה, עזר לנו מאוד דיקור סיני.

אפשר דרך הקופ"ח, ואז זה לרוב יוצא מסובסד. כל גוף מגיב לזה אחרת, אבל זה נראה לי שווה את הנסיון.

 

ובעיקר בעיקר להאמין שהשם יביא לך את הנשמה שמיועדת לך בדיוק בזמן שזה יהיה נכון לכולכם.

 

חיבוק

תודה בכל מקרה❤️

מאמינה מאוד בכך שהכל קורה בזמן הכי נכון.
בע"ה, מאחלת לך בקרוב בדיקה עם שני פסים ובטן עגולה וגדולה! 

בקרוב תבשרי אותנו בשורות טובות אני בטוחה ! 🤍

אני גם מחכה כל חודש ומתאכזבת..מחכה כבר שנה +

בבקשה הקב''ה תושיע אותנו

אין כוחות יותר

הניקים שלנו דומים
ואני שונאת את הניק שלי
איכשהו נתקעתי מצפה להריון
מישהו יודע איך מחליפים??

בוכה במקומך....

מאחלת לך שבקרוב תבשרי לנו בשורות טובות

בגדים לא? שונאת חנויות בגדים אבל חנות סטוק אני יכולה להסתובב שעות ולקנות הכל

כל דבר שם גרושים ואיך בסוף יוצאים בנזק אההה

ובגלל הקורונה אני לא יכולה... (כי אני לא מסוגלת לחבוש מסכה )

לא מתגעגעת בכלל לחנויות בגדים כמו כל הנשים (מבחינתי הן סיוט), לא מתגעגעת לסתם שוטטות בקניונים - אבל כן לגמרי מתגעגעת לחנויות הסטוק שהייתי חורשת פעם בשבוע או שבועיים בערך... וגם לחנויות הספרים... אמנם הזמנו ספרים במשלוח הביתה כמה פעמים מאז תחילת הקורונה, אבל זה לא אותו דבר כמו להסתובב בעצמך בחנות, ולדפדף בספרים...

ולחנויות סטוק כמעט אין תחליף באינטרנט! (לפחות לא באתרים ישראליים) אז זה באמת חסר...

אבל קצת יקר יותר, ולא במבחר גדול, וגם לקח זמן עד שהגיע...

אבדוק גם את השאר, תודה!

(אם כי עדיין יותר כיף להסתובב בעצמי בחנויות סטוק... )

ואני מפרנסת אותה לא רע
במיוחד שאנחנו נוטים לאבד דברים אז כל שניה נכנסת לקנות- עטים, גומיות, יצירות, מדבקות, כלי כתיבה, משחקים קטנים לילדים

וגם את הקשיים אני מקבלת באהבה!

הכוונה באמא בהריון זה (לפחות אצלי...)
- שאין הרבה כוח לילדים...
- הבית בלאגן (לפחות בהתחלה ובסוף)
- הרבה פעמים מכינה אוכל "זבל"
- הילדים הרבה פעמים מפוזרים אצל השכנים/בייביסיטר
- במקום להיות עסוקים באיך תהיה הלידה, עסוקים במה יהיה עם הילדים בזמן הלידה..

וכו'.. וכו'...

ושלא תביני, בעיני כל זה בסדר גמור ונורמאלי ! יש תקופת כאלה וזה ממש לא נורא.
פשוט לא מרגישה שמתאים לי להיכנס שוב לתקופה כזו.

אבל... בא לי להיות שוב בהריון🙈

לכן אמרתי טפשת😝

שכחת הריון.. בהחלט סוג של טפשת
סובלות מקיאות יולדות מבטיחות שזהו בזמן הקרוב אין סיכוי להביא עוד ילד. עוברים כמה חודשים והופ הכל נשכח והרחם מדגדגת.
תזכרי שזו לא תוכנית כבקשתך וזה לא כשרוצים זה מגיע מיד

לא יכולה לחשוב כרגע על עוד ילד,

אבל כ"כ באלי!!!

 

וגם בעלי רוצה ילד כל שנה

את רוצה הריון ולידה אבל לא רוצה עוד ילד?
מצד שני את אומרת שאין לך כח להיות אמא *בהריון*

מצד אחד, מאוד אוהבת להיות בהריון, מתגעגעת לתחושות. אוהבת את הלידה ואת ההתרגשות של עוד ילד מתוק.

מצד שני, גם אין לי כוח להיות עכשיו אמא בהריון. צריכה שיהיה לי כוחות לילדים המתוקים, שאצליח להכין להם אוכל בלי להקיא, שלא כל בדיקה אצטרך לתכנן שבועיים מראש מה ואיפה יהיה כל ילד, וכו'.. וכו'...

וגם, ברור שרוצה עוד הרבה ילדים מקסימים! אבל נכון לעכשיו מרגישים שצריכים לחכות קצת..

בא לי הריון והתרגשות של תיונוק קטנטן אבל לא מתאים לי *באמת* לגדל כרגע עוד תינוק

מדללים בהדרגה עד שמגיעים לבקבוק עם מים בלבד. אני עשיתי את זה בגיל שנה

לא זוכרת איפה בדיוק, אולי כאן בפורום 

 

ושאלה- כשהגעתם לבקבוק מים, הם הפסיקו להתעורר בלילה וישנו לילה שלם? או שעדיין קמו למים?

 

לא משהו שקריטי לתינוק בגיל שנה. הם עדין קמו למים אבל מים לא צריך להכין חדש במהלך הלילה, ובגיל מסוים לימדתי לקחת לבד מים אם קמים וצמאים ( גיל ארבע או חמש)

אמרה שעם 2 ילדים היא חיכתה שיפסיקו לבד והפסיקו בסביבות שנה וחצי. אני גם בהתלבטות דומה עכשיו אם לחכות או לנסות לחתוך....

ממש רוצה לשמוע על עוד כאלה שזה עבד להן בלי "ליישר" את הילדים

וגם דיללנו לה את המטרנה ברמה שהיה רק מעט פירורי אבקה, ועדיין הייתה קמה בלילה ולא נרדמת בלי זה
עד שבגיל 1.9 עצרנו את זה באמת ביום אחד. 
זרקתי ביחד איתה את המטרנה לפח, דיברנו על זה שהיא גדולה. 
היא בכתה קצת וזהו.
הייתי בלחץ ועבר ממש סבבה. 

קיצור, לא יודעת מה עדיף

גם לדלל וגם שזה לא יגמר מעצמו 

 

אני שוקלת לצמצם את הכמות בהדרגה, בתור התחלה. 

בעלי בדעה (על פי סקר במקום העבודה שלו, שאל את כל הסבתות) לחכות עד שיגמלו מזה לבד. 

 

 

כמה זה "בכתה קצת"? 

וזה היה במהלך הלילה או כשזרקתם?

אני כבר לא זוכרת בדיוק את הגילאים, אבל יכול להיות שבגילן באמצע היום כבר לא ממש צריך..

בכתה קצת- באמת קצת. כשנכנסה למיטה באותו ערב וזהו.. אולי היה עוד איזה בכי קטן בהמשך ובאמת זהו. זה היה נס מבחינתי;) כל פעם שביקשה הזכרתי לה שזה בפח וצחקנו על זה..

אבל לא בטוח שנגיד בילד הבא זה יהיה כל-כך פשוט;)

אבל הן לא לגמרי שבעות מהארוחות, גם במעון לא תמיד, אז מעדיפה שישבעו, ובונה על זה שעד גיל 20 הן כבר יפרדו מהבקבוק. אולי אפילו קודם.

אני ממש ממש מבינה תמקום שלך!
לאט לאט תנסי לתת להן תחלופת במקום הבקבוק. עוד אוכל ממש, פרי, וכו'.. ותראי אם זה עוזר לשובע..
הקטנה שלי אוכלת בעגלות תמיד.. אוכלת קצת, שבעה, אחרי קצת זמן באה לקחת עוד... כנראה ככה הבטן שלה בנויה... (בינתיים זה סבבה לנו)

שתי הגדולות שלי היו נרדמות עם בקבוק תה או מים, ומבקשות עוד בקבוק באמצע הלילה.
באיזשהו שלב נמאס לי, אז שכחנו את הבקבוק אצל סבתא...וזהו. ישנו יפה

להשלמות, במקרה ולא שבעו מהארוחה. 

 

מסתמן שאני צריכה להתאזר בסבלנות. בהצלחה לי 

נשמע מאתגר!

בהנקה זכור לי ש @יעל מהדרום נוהגת ככה (מקווה שאני לא טועה)

לק"י

אצלי אם הייתי מחכה שיגמלו לבד נראה לי שזה היה קורה בכיתה א' או משהו

לק"י

הם קמו די הרבה.
זה היה מעייף, ואני מקווה בילדים הבאים בעז"ה להצליח להפסיק עם זה קודם. זה באמת דורש כח, שלא תמיד יש לנו, כשאנחנו רוצים שיחזרו לישון וזהו.

כשהחלטתי שזהו, הסברתי שיותר לא יונקים בלילה, רק כשיש אור בחוץ. ובהדרגה הם התחילו לישון רצוף.

בהתחלה בכו הרבה באמצע הלילה? והפסקת להניק גם לפני השינה?

לק"י

אבל זה לא שברגע שהפסיקו לינוק בלילה- התחילו לישון רצוף.
הגדול בכלל המשיך להתעורר כמה פעמים בלילה, גם בלי לינוק.
אבל לאט לאט זה פחת והתחילו לישון רצוף פחות או יותר (הקטנה בת שנתיים וחצי כמעט לפעמים מתעוררת בלילה. לפעמים נרדמת חזרה לבד תוך דקה- שתיים, ולפעמים אני שוכבת לידה כדי שתרדם).

אצל הקטנה אני חושבת שדי מהר היא התרגלה לזה שלא יונקים בלילה.

והמשכתי להניק לפני השינה, לפעמים עד שנרדמו ולפעמים הפסקתי קצת קודם שנרדמו.

לק"י

אני לא רואה סיבה לעצור את זה כרגע.
אני בעד לבחור את המלחמות.

אבל זה היה שהילד היה כבר כמעט בתיכון - בגיל מופלג של שנתיים וחודש 🤦
בכל אופן מובן לגמרי שזה מעל כוחותייך ....

באופן רעיוני לא רואה בזה בעיה, כל עוד להורים לא אכפת להמשיך לקום בלילה להכין בקבוקים...
אבל, זה בעייתי בגלל הנזק שיכול להיגרם לשיניים

עדיין זורמת עם זה....

בד"כ אצל הגדולים, כשהגעתי לקצה מבחינת ההתעוררויות בלילה- הייתי מפסיקה להניק והם התחילו לישון....

כעת- בגלל שאני המוצץ והבקבוק שלהן, ובגלל שהן שתיים- אין בי כרגע כוחות לגמילה...

מעדיפה לקום בלילה להניק

מלעבור כמה לילות של צרחות כפולות...

היה לי גם ילד אחד שגמל את עצמו לבד מההנקה בערך בגיל שנה ועשרה...

אני מעדיפה כך....

אני מודעת לכך שיש הרבה סביבתי (כולל דמויות מהמשפחה הקרובה) שמסובבים אצבע על הרקה... 

הם גם לפעמים מתבטאים בכל מיני אמירות מחלישות

אבל טוב לי כך

ושיתמודדו עם הרגשות שלהם בעניין לבדם...

אם טוב לך- תמשיכי...

חיבוק גדול אהובה ושנמשיך לרוות מהן מללללאאאא נחת ואהבה

לנרתיק יש יכולת תמיד להתרחב לגודל של ראש תינוק ואם מרגישים שמאוד רפוי זה קשור הרבה פעמים לשרירים ולא ממש לנרתיק.
באמת אחרי לידה יכול לכאוב מזכיר את התקופה אחרי הנישואין לאט לאט זה עובר אז להיות עדינים ולהשתמש בשמן או ג'ל אם צריך.
אם היו לך תפרים ואת מרגישה שעדיין מאוד צר וכואב ולא משתפר את צריכה לבדוק שאין לך תפרים הדוקים מדי

ועכשיו דוקא היתה לי ממש רטיבות (בכל זאת אחרי חודש וחצי זה כנראה ריגוש רציני) אז ויתרתי על השמן אבל זה כנראה לא היה נכון..

יכולה לספר לך על עצמי

אחרי כל לידה יש בהחלט כאבים, נסבלים, אותה תחושה כמו שאת מתארת

למדתי שזה הגוף שלי

לאט לאט, בהרפיה, עם הרבה ג׳ל. לעבור את הכאב ואחרי כמה פעמים זה משתפר

(אגב בתקופה שהיה לי מחזור כל חודש ממש הרגשתי תחושה די דומה- כאב הסתגלותי כל פעם מחדש)

 

את יודעת מה הגבול שלך. מה נעים ומה כבר לא אפשרי

אז קחי בחשבון ״תקופת הסתגלות מחודשת״

אבל העיקר- בנעימות!

אם זה ממשיך בצורה בלתי נעימה ואולי גם היו לך תפרים - ממליצה להיבדקאצל רופא

לנסות כל פעם קצת, לאט לאט האזור יחזור לעצמו.
בהחלט להיעזר בשמן או ג'ל סיכה, ואת יכולה לעשות לעצמך עיסוי קצר לפני (ברעיון של העיסוי פרינאום לפני הלידה) לרכך ולהרחיב את המקום

שמעתי משפט פשוט ונכון כל כך. "הכל עובר. עובדה שלרב האנשים יש אחים"..

ספציפית לרצפת האגן, לנרתיק - הגוף אמור להשתקם ולחזור למצבו הקודם.
יש לצערנו דברים אחרים בגוף שבאמת לא חוזרים למה שהיה - סימני מתיחה תת-עוריים שנשארים לנצח, והחזה שמשתנה.

אישה צעירה, אחרי לידה ראשונה, לידה לא טראומתית במיוחד וללא קרעים בדרגה 3 שפגעו חלילה בפי הטבעת - השרירים הטבעתיים ברצפת האגן חוזרים לקדמותם, והנרתיק חוזר כמעט לגמרי להיות הדוק כמו בעבר.

כדאי לחזק את הנרתיק ואת רצפת האגן בכלל - כדי לתרגל בקביעות תרגילי קגל.

אחרי לידה רגיל , עם חתך יזום או קרע לא רציני, עם שפשופים פנימיים - היחסים הראשונים לא נעימים. אפילו כואבים.

כמו כל שריר בגוף שלא היה פעיל תקופה, כל מי שהיתה עם שבר ביד או רגל מכירה שעם הסרת הגבס, אי אפשר להזיז את היד וצריך פיזיותרפיה לאימון מחדש של השרירים.

כך ביחסים. הנרתיק ושרירי רצפת האגן צריכים לחזור ״לאימונים״ ולשימוש שוטף כדי להיות בעינינים, שהכאבים יחלפו והעונג וההנאה יחזרו למה שהיה לפני הלידה.

בינתיים - להתאים את הקצב, את הפעולות שעושים, להיעזר בסיכוך, הרבה משחק מקדים.

תודה על ההסבר המפורט והנעים. לא שחשבתי שאמור להשאר רחב אבל אם כבר יש שינוי יותר הגיוני שזה יהיה לכיוון של הרחבה כי הנרתיק התרחב מאד בלידה וגם קראתי שיש נשים שזה מה שקורה להן אחרי כמה לידות.. את בעצם טוענת שהנרתיק לא נהיה יותר צר אלא אולי פחות מאומן?

ואז יש בעיה אמיתית ביחסים. ואם את חושבת שנתפרת לא טוב, צריך ללכת לרופא נשים.

אבל במקרים המאוד רגילים, אחרי לידה זה יותר כואב ולא נעים מאשר בפעמים הראשונות אחרי החתונה, בגלל הטראומה הרפואית שהמקום עבר. בגלל תפר במקום וצלקת שנשארת כואבת שבועות ארוכים, בגלל שפשופים פנימיים שלוקח להם זמן להחלים לגמרי.

וכן - ככל שהמקום חוזר לפעילות סדירה, כך השיקום יהיה מוצלח וההרגשה הטבעית תשוב לקדמותה.

עוד משהו: אם הנרתיק לא היה חוזר לקדמותו - נשים שילדו לא היו יכולות להשתמש בטמפונים. הטמפון לא היה מוחזק הדוק.

עם קיסריים. דברים משתנים שם כנראה. ככל שעושים יותר זה משתפר. בהדרגה. כך אצלי. שימי שמן שקדים ובעדינות.

וגם יכול לעזור לעניין זה- ללמוד מחדש את האיזור אחרי השינוי שהוא חווה

לקבל הדרכה ספציפית.
היא בודקת את רמת החולשה, נותנת תרגילים בהתאם ובהמשך מעדכנת לפי ההתקדמות.
היא גם יכולה לאבחן שריר פנימי תפוס שיכול לגרום לכאבים ביחסים ולתת תרגילים/עיסויים מתאימים.

כמובן שתרגילים לבד זה הרבה יותר טוב מכלום.

בייביסיטר שתהיה איתך אפילו ילדה בת 9 יכולה לעזור להעסיק להאכיל

תשימי שמיכה גדולה על הרצפה עם מליון צעצועים

תוסיפי כרית לעצמך

ותנסי לישון לידה....

זה באמת לא קל בתחילת הריון עם תינוק קטן

מעודדת אותך שזה יעבור עם הזמן בעז״ה!

תרכיז תינוקות

חחחח

 

הרעיון שלו-עוזר ליצירת סביבה אופטימלית לזרע לשרוד בגוף האישה. לנו עזר בחודש הראשון לשימוש אחרי המתנה של כמה חודשים.

בהצלחה לכולנו

@בציפייה דרוכה
גלי לנו-
מהו ג'ל פוריות?

לא עולים 3 קילו בשבוע מאוכל.
נשמע שאת בסדר. פריכיות לדעתי לא משביעות עדיף קרקרים או לחמית, ירגיע את הקיבה ליותר זמן מפריכיות
ו, לא ממש נחמה גדולה אבל מלא פעמים הבחילות מגיעות בשבוע 7, עוד יש סיכוי שלא תאכלי כלום בקרוב 😋

אכלתי כל כך הרבה שזה ש3 קילו זה לגמרי הגיוני🥴
ואני לא יודעת מה יותר גרוע,
לא לאכול כלום, או לאכול כל כך הרבה
ימים יגידו 🙃
לחמית זה רעיון! תודה!

אחכ ירדתי הכל בתוספת של -3 קילו

עשיתי איזה 3 פעמים ריצות וכפיפות בטן...

אבל לא חושבת שזה קשור

שש..דברים כאלה שומרים בשקט

עולים עולים עולים,

ובעז"ה אחרי הלידה יורדים הכל.

 

ואז משמינים בהנקה כי כל היום אוכלים

המשקל ההתחלתי שלי הוא 82
כרגע כבר 84+
הבגדים שלי כבר צמודים עלי
וממש לא בא לי לקנות בגדים יותר גדולים מזה!
🙈🙃
אני בדרך כלל לא עולה הרבה, או שלא עולה בכלל
כי המשקל שעולה מתקזז עם המשקל מהבחילות שאני יורדת.
אבל בהיריון הזה,
שהשם יעזור לי,
מסקנטייפ על הפה דחוף.

אם לא עולים זה יותר מלחיץ...

בא לי כמה שפחות, בקטע בריא.

בריא מאד. קשה מאד. לא עולים כלום חוץ ממה ששוקל התינוק.

ועליתי y
אז אני מורידה ממה שעליתי את משקל התינוק ויודעת כמה עליתי בלי קשר לגודל שלו? או שזה לא עד כדי כך מתחלק ככה?

בסופו של דבר יש את משקל התינוק פלוס המי שפיר שזה קילו בערך ונפח דם שעולה בגוף, ולפעמים נפיחות והצטברות של נוזלים בגוף וכו. בממוצע על תינוק שנולד שלוש וחצי יורדים חמש וחצי קילו לפחות

אבל זה אמור לרדת מהר אחרי הלידה,
לי בערך היו איזה 2 ליטר כאלה של בצקות מינימום לפי כמות הפעמים שהייתי חייבת לשירותים

כתבת בדיוק את מה שרציתי לכתו!
הריון שישי שבוע 6 ובטן של חודש שישי!!! אני רעבה כל הזמן אבל עוצרת את עצמי ומשתדלת למרות הכל הכל לאכול בריא ומאוזן
אז מה זה הבטן הזו?!

עוד לפני שהייתי בהריון, כל פעם שהייתי במחזור ראיתי מבטים ננעצים בבטן שלי.

גביעוניות

תמצאי שם מומחית מקצועית, נחמדה ומאוד שירותית.

ייעוץ מצויין והמלצות מול המבחר הגדול שיש בגביעוניות.


(ואין לי שום קשר לאתר)

אשמח לעזרה מהמבינות בנושא גביעונית - הריון ולידה



מצאתי שירשור ישן בעניין (יואוווו הצלחתי לראשונה בחיי להוסיף קישור- מרגישה @קרן-הפוך 🤣 האישה וההשראה!✨)

גביעונית - הריון ולידה

לי זה שינה לגמרי את הימים של המחזור, ממליצה בחום.
מקווה שאת מצליחה להיכנס לקישור.
אם לא -
ישועה טכנולוגית תגיע מידי הפלא של
@קרן-הפוך

מה זה מרגישה? תלכי לבדוק. תתאימי לך משקפיים. לא יודעת לגבי תרגילים

אבל לא בא לי כל לידה להתדרדר במספר. ובטוחה שאפשר בעזרת תרגול לשפר את הראייה.
אשמח למישהי עם ניסיון בנושא

אחר כך הבנתי ממנה שזה אמור להתייצב (וזה קורה בגלל שינויים שהגוף עובר)

כי לכל האחים שלי יש חוץ ממני

אבל אחרי הלידה זה משתפר

כדאי לחכות כמה חודשים אחרי הלידה ואז ללכת לבדיקת עיניים מסודרת לראות מה המצב

זאת ממש מתנה, אחכ הדברים נהיים יותר מורכבים ולא תמיד מסתדר להיות ביחד ככ הרבה. תהנו מזה!

במידה ורוצים להיכנס להריון מה התדירות המומלצת והאם שעושים יותר פעמים זה יכול לפגוע בסיכויים להיכנס?

בעית זרע
את שומרת טהרה? אם כן זה לא נחשב כל יום הרי באופן רגיל בסביבות שבועיים נמנעים ועד הביוץ יש כמה ימים
אם יש לך רווח מאוד גדול בין מחזור למחזור ואתם מנסים הרבה זמן אולי זה מקום לשקול שינוי בזה אבל אם טוב לשניכם זה בסדר גמור יגיעו שנים בעז"ה עם ילדים שזה לא יהיה אפשר

שאיכות הזרע יורדת ויכול לפגוע בפיריון אם מקיימים יחסים כל יום למשך תקופה ארוכה..
אני הייתי שואלת רופאה או אפילו מתקשרת למכון פועה בקו אנןנימי לשאול..

ועוד עובדה לא ידועה - לוקח לתאי הזרע להתפתח במשך 70 יום. סוג של ״הריון של הגבר״....

תאי הזרע הפוריים שיוצאים לעבר המטרה, התפתחו באשכים של הגבר במהלך השבעים יום האחרונים.
לכן חשוב שהגבר יקפיד וישמור על תנאים הולמים להבטיח את בריאות הזרע - תחתונים לא הדוקים, תזונה, בריאות כללית.


(המידע מתוך אתר הכללית.
https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/preparing_pregnancy/Pages/sperm_test.aspx)

לא תפגע כמות הזרע מימים רצופים של יחסים.
כמובן אני לא מדברת על משהו קיצוני של תקופה ללא הפסקות בכלל אפילו במחזור שאז באמת זה יכול להשפיע על ייצור הזרע ולא על חידוש הזרע

אם זה טוב לכם ככה אז למה לא..

לגבי הריון- אומרים שאם מקיימים בתדירות גבוהה אז הזרע פחות חזק (כדי להיקלט)

אבל במקומך לא הייתי נכנסת לחשבונות האלה.. זה ממש לא אמור להפריע וגם ככה יש סבירות גבוהה להיקלט.

כדאי להתכרז בזוגיות ובהנאה ביחד ובטח שלא להימנע מאישות מסיבה זאת..

 

לרוב זה באמת ככה אצל זוגות טריים

זה לפחות מיוחד ומחכים לזה, מרוב שזה כבר יומיומי

יש כאלה שגם מהדרים ועושים יותר מפעם ביום. אם זה טוב לשניכם, אין שום בעיה.