פורום הריון ולידה (עמוד 281)

ציטוטק זה נורא

מאחלת החלמה מהירה וקלה

בשורות טובות 

לקחתי אותו פעמיים והיו לי דימומים וכאבי בטן

אחרי הפלה ועדיין לא הוריד הכל

גם לי קרה אותו הדבר

וקיבלתי בביקורת עוד פעם ציטוטוק

יום אחרי הפעם השנייה התעלפתי ופונתי למיון מאיבוד פסיכי של דם וזיהום ברחם

בבית החולים ראו שלא הכול יצא ועשו לי גרידה.

הייתי על הפנים אז גם קיבלתי מנת דם וברזל.  

מאז אני מספרת לכולן שלא כדאי בכלל לקחת ציטוטק 

לפעמים לוקח לזה קצת זמן להשפיע.

סבלנות

והרבה כוחות!

ו-2 גושים שיצאו בשירותים.

ומיד אחרי שהם יצאו התמעט הדימום ממש. כמו טיפטופים.

זה הגיוני?

שתבדוק מה כתוב במכתב שחרור.

נראה לי כדאי להיבדק.

לפעמים זה בגלל התפשלות מעיים וזה עלול להגיע למצב מסכן חיים.

חשוב מאד לעשות בדיקת US מיוחדת של הבטן לפני ואחרי אוכל. לעיתים יש חלק במערכת העיכול שלא התפתח עדיין ולכן נהיית חסימה

חשוב מאד לאבחן את זה כי חייבים לטפל בשורש הבעיה.

אחרת יגיעו לאותו מצב שוב

של חסימה הוא הקאות וישנוניות

ולא שלשולים

מחלת חום ושלשולים יכולה להיות טריגר לחסימה נוספת

לכן חשוב להיות עם יד על הדופק

אבל לא צריך לנסוע לבית חולים על מחלה רגילה

מי שחווה חסימה פעם אחת

יש לו סיכון גבוה יותר לחסימה נוספת

לבן שלי היה בגיל 5 חודשים וחזר בגיל שנה וחצי

שניהם בעקבות מחלת חום

אם את מתכוונת לאורי דיאור. גם אדם ממש מקסים וטוב

אני חושבת שזה היה... באזור החודשיים? חצי שנה אולי? כמובן רק בלב והמשכתי לדבר איתה ולהתייחס הכל כרגיל.. גם אני מכירה את האופי שלה לא מאתמול אז בסופו של יום הבנתי מאיפה זה מגיע.

הצלחתי לצאת מזה כשחשבתי עם עצמי איך הגענו לסיטואציה הזאת ואיך אפשר להתנהג אחרת/ לשים סייגים כדי שריב כזה לא יקרה שוב.

רק אומר שאני אחת שלא נפגעת בקלות, אבל כשכן אז זוכרת לנצח 😅

נ.ב. בהתחלה חשבתי שרשמת "כמה זמן אתן שומרות טחינה?" ולא הבנתי מה הקשר בין הכותרת לתוכן חחח

אני מרגישה על עצמי ששוכחת נורא מהר.

גם אם קרה משהו לרוב באותו יום או מקסימום יומיים אח"כ אני כבר לא זוכרת בכלל שהיה משהו.

והשבוע אחותי אמרה לי שהיא עדיין פגועה ממני ממשהו שהיה לפני חצי שנה!!

לקחתי את זה ממש ללב.

אני כמובן זוכרת את האירוע, גם אני נפגעתי אז ובאמת היה לא נעים

אבל דיי עבר כל כך הרבה זמן.

איך זה יכול להיות שהיא עדיין סוחבת את זה?

כאילו אני אמורה להתנצל על משהו שהיה לפני חצי שנה?

אבל גם אני נפגעתי ממנה אז, אז אולי שהיא תתנצל?

בגלל שאני מחליקה ומעבירה הלאה תמיד אני צריכה להיות בעמדה המתנצלת?

באמת מתסכל

אני לא נכנסת לעמדת המתנצלת. נגיד במקרה כזה אני מקשיבה לאחותי, מביעה אמפתיה לכך שהיא פגועה וזהו. לא נכנסת שוב למריבה ישנה. לא מעלה את זה שגם אני נפגעתי ולא מתנצלת אם אין משהו שדורש התנצלות.

ראיתי שבדרך כלל אנשים מעלים דברים כאלו כדי לנקות את הלב ולא בשביל לקבל התנצלות. 

ממש קשה לי לפתוח את זה איתה.

ואם כן מרגישה שישר דורש התנצלות שלי ויש לי ממש התנגדות פנימית לזה.

יש מצב שהיא פתחה את זה כדי לנקות את הלב שלה הבעיה שעכשיו הלב שלי כבד.

על משהו שמצפים ממני להתנצל

אלא רק על דברים שאני חושבת שהם צריכים התנצלות

וגם אז ההתנצלות היא מדויקת וספציפית לטעות שעשיתי ולא על כל המקרה

תאמיני לי שכיף לך שאת לא😂

אבל גם אם אני זוכרת שנפגעתי אני בדרך כלל לא מרגישה את זה ביום יום כשאני פוגשת את מי שנפגעתי ממנו, ובטח לא יעלה את זה, אבל אם זה עולה אני כן ישמח לסוג של התנצלות. משהו בסגנון של וואי, לא היה לי מושג שאת פגועה מזה כל כך הרבה זמן. ואחרי ההתנצלות סוגרת את העניין.

"איך זה יכול להיות שהיא עדיין סוחבת את זה?"

יכול בהחלט להיות. העדת על עצמך שאת שוכחת מהר, מהמם ב"ה!! אבל אנשים הם שונים, אז אחותך כנראה שונה ממך, ואם לא נעשה בחצי שנה הזו משהו בקשר לפגיעה אז למה שהיא תשכח? זמן לבד לא מרפא פצעים בנפש..

אז מאוד קשה לי לסלוח. אולי אני אתנהג כאילו בסדר אבל בלב אני אשמןר עדיין את הפגיעה.

אם התנצלו ובאמת אז יותר קל לי למחוק ולהעביר

עד מתי זוכרים למישהו משהו שעשה?

בהנחה שבאמת הקשרים לרוב הם קשרים טובים חמים ואוהבים....

אבל אתנהג כרגיל.

אבל אם היא תזכיר משהו מהעבר שאני לא הייתי בסדר לדעתה אז  אני גם עלולה להזכיר..

ויש משהו מורכב שהיה עם אחותי ששתינו פגענו אחת בשניה ובגלל שזה היה די נקודתי שתינו שיחררנו אותו אחרי תקופה של כמה חודשים...

אני גם סוחבת דברים שנפגעתי מהם לפני שנים.

אבל באמת דברים סופר משמעותיים שממש שברו אותי.

אני לא מדברת על זה.

מדברת על משו יותר בקטנה, כן לא נחמד לא נעים אבל קורה.

אנחנו לא מלאכים.

שאי פעם רבתי עם מישהו על משהו קטן

אם היה פיצוץ כנראה שזה משהו רציני או חשוב

אם היתה אי נעימות על משהו קטן אני יכולה לשכוח אחרי שניה או מקסימום נשכח בלילה

מריבה על משהו משמעותי יכולה להשאר אצלי הרבה

אם זה משהו שחוזר קבוע שוב ושוב אני יכולה לא לסלוח אף פעם

שזה תלוי בן אדם ותמיד אפשר להשתנות כלומר, אם פעם הייתי שואלת אותי את השאלה הזו הייתי עונה שבחיים לא הייתי סולחת!!!!!!!

אבל זה רגשות קשים מאוד שהשפיעו עליי לא רק בפן הנפשי אלא גם בפן הפיזי אז עשיתי טיפול הוליסטי למדתי כלים לשחרר את החסמים שזה עושה בנפש ובגוף- למעשה ברגע שהבנתי את ההשלכות של סיטואציות כאלו לטוב ולמוטב ואיך נכון להתמודד איתם באופן שלא יזיק לי.

היום שאני עונה לשאלה הזו אז אני עונה שאין לי שליטה במציאות והכל מאת הקב'ה ואם זה צריך להיאמר לי אז יש לזה משמעות כלפי עצמי מה אני צריכה לתקן בי אחרת האמירה הפוגעת בכלל לא הייתה מפריעה לי בשום צורה.

אחרת זה מעיק

כמו שק תפוחי אדמה רקובים שסוחבים ולא מבינים למה מסריח וקשה והלב לא נקי

אבל לא מוציאה מילה מהפה במשך שנים ארוכות.

שומרים על יחסים רגילים ואף טובים, אבל הלב חמוץ.

חרא אופי. ידוע לי. 

בס״ד

אני אוהבת שלום וחשוב לי להיות בשלום עם כל הסובבים אותי אז אעשה כל מאמץ ליישר את ההדורים, והרבה פעמים זה יעבור גם דרך עבודה פנימית שלי (שיטת העבודה לדוגמה). בהרבה מקרים (כשזה מתאפשר) זה גם יעבור דרך שיחה טובה כזאת עם אותו האדם שנפגעתי ממנו.
 

לרוב אני שוב אחזור להיות בקשר טוב ואוהב (אוהב באמת!) -

אבל משהו חמוץ קטן בלב,

או אולי זה בעצם משהו לא לגמרי בטוח בקשר,

או שאפשר להגדיר את זה ככאב קטן ועמום כזה -

או פשוט צלקת קטנה

יישארו גם כעבור שנים.
 

אז זה לא טינה למעשה,

אבל משהו כן נשאר.

ממש לא אחשוב על זה ביום יום או בכל מפגש עם אותו האדם, אבל פה ושם זה יעלה לי. אני גם לרוב אזכור את כל הפרטים, יותר את האירוע בכללי ואת התחושות שזה העלה בי.

לא עונה אחת אחת אבל ממש עזרתן לי

ובאמת חושבת שזה אופי נפלא להעביר הלאה ולהמשיך בטוב את החיים.

נראלי צריכה קצת יותר לעבוד על האגו שלי שלא יהיה לי כ"כ קשה להתנצל (זה קורה בעוד מקומות)

וגם קצת קשה לי להבין אנשים שלא סולחים מהר דווקא בגלל שאני כזאת.

בקיצור תמיד יש מה לעבוד ולהתקדם.

בס״ד

אני לא מכירה את אחותך אז אני לא יודעת אם זה רלוונטי אבל מנסה כיוון. אני אישית לא אוהבת לשמור משהו בלב להרבה זמן ואעדיף לפתוח את הדברים יחסית סמוך לזמן שזה קורה.

אבל יכול להיות שהיא חשבה על עצמה שיעבור לה /

שהיא תצליח לדון לכף זכות ו/או להחליק את זה /

לעשות עבודה עם עצמה?

והנה, עובר זמן ועוד זמן,

ואי הנוחות או הפגיעה נשארת לה בלב.

וצר לה וקשה לה

כי את אחותה והיא אוהבת אותך

והיא רוצה יחסים נקיים וטובים איתך?

אז היא בחרה לשתף אותך -

גם אם ברור לה שהאופי של שתיכן שונה

וגם אם היא ניחשה שתחשבי שזה קצת כבד לחזור על משהו שמבחינתך שכחת מזמן

וגם אם זה יחשוף את היותה כזאת שלא שוכחת בקלות.

אבל היא עדיין עשתה את הצעד הזה,

בתקווה שתהיה שיחה טובה ובונה

שכל אחת תיקח אחריות על החלק שלה

שתוכלו לנקות את המוגלה הזאת שנשארה לה איפשהו ביניכן

ושבסופו של דבר זה יקרב ביניכן?

ומצטרפת ל@רקאני שכתבה שאת מהממת. אשרייך על הסקת המסקנות שהסקת, ועל האופי הזורם שלך 🫶🏼, זה דבר ממש יקר בחיים!

ושיתנו לך נוזלים באינפוזיה..

זה מה שהיה אצלי

אני רצה לשתות😉

סתם. 

אבל זה מעצבן!!

מותר להתעצבן על זה, נכון?!

היה לי בהריון הקודם והוציאו אותי לשמירה על זה.

במקומך הייתי הולכת להיבדק, לוודא שאין קיצור צוואר בעקבות הצירים.

וזה מה שבאמת עשיתי בהריון הנוכחי בשבוע 19.. לא היה לחינם. אני מקבלת תמיכה הורמונלית והצירים הפסיקו..

לי היו בהריון הזה המון וזכרתי שההנחיה היא להיבדק מעל ארבע בשעה

(אכן לא הלכתי להיבדק ובסוף הוציאו את הבחור רק בסוף שבוע 38😅)

לי וזה גרם לקיצור צוואר.

אבל הם כן ענו להגדרה של כאב חזק במיוחד.

לברקסטונים

בקרסטונים לא מקדמים לידה ולכן רק אם ארבע בשנה ומעלה ההנחיה להיבדק

לי היה אותם משלבים מאוד מוקדמים כבר בשליש ראשון והתייחסו רק כשהיה יותר מארבע בשעה או כשכאב וביקשתי שיכוך

צריך להיבדק ולראות שהצירים לא גורמים איזשהו שינוי.. וזה מה ש @לפניו ברננה! כתבה..

אורך צוואר זה לא משהו שמרגישים לבד שמתקצר..

בהריון הקודם שלי בשבוע 30 הרופאה התחלחלה מזה שיש לי ברקסטונים ואמרה שזה לא תקין שיש כל כך מוקדם..

שכשלעצמו זה צריך בדיקה וזה כשהם לא כאבו לי בכלל ורק הזכרתי את זה בדרך אגב במענה לשאלה שלה...

ואז היא עשתה לי מוניטור ואולטרהסאונד ושלחה אותי למיון כי היה קיצור צוואר...

2 הריונות עם צירונים משבוע 20

בהריון הראשון בדקתי פעם אחת והכל היה תקין ולא המשכתי לבדוק

בהריון השני לא בדקתי

בשניהם ילדתי בזמן

לרוב הנשים זה לא גורם ללידה מוקדמת, יש מעט נשים שזה כן גורם להן. זה כמובן לא נעים בכל מקרה, חלק לא נחמד מתופעות לוואי של ההריון. 

וילדתי בזמן

עד שהגיעה לידה מוקדמת!!!! אחרי שכל הרופאים לא האמינו

שאלד אי פעם מוקדם

אז מניסיון שלי? עדיף להיבדק מאה פעם מאשר פעם אחת מאוחר מדי 

וזה היה צירים שונים משאר ההריון או ההריונות? 

אם הרופאה הפנתה רק אליה, אז לי נשמע שהיא יכולה לעזור ושאין עוד בעיה בע"ה.

אנחנו גם אנחנו אצל פיזיו' עם תינוק מסיבה אחרת וזה לא העיד שיש עוד משהו חלילה

טונוס נמוך וגמישות יתר ואין עוד משהו.

קבעה לנו עוד שני טיפולים שנעשה תרגילים ונמשיך לעקוב

בגיל חודשיים האחות בטיפת חלב הפנתה אותי לפיזיו'. מאז אנחנו אצלה פעם בשבועיים שלושה

זה גרם לעיכוב בהתפתחות. לא היה מוכן להיות על הבטן, לא הושיט ידיים למשחקים. לא התהפך מהבטן וכמובן לא מהגב.

הפיזיו' התעקשה שהיא מרגישה שזה מגיע מהגב התחתון והתחננה שאלך לכירופרקטית שמומחית בתינוקות.

והשהיה על הבטן גרמה לו כנראה פשוט לסבל

הוא גם לא סבל להיות בסלקל ונסיעות היו קטסטרופה....

אחר שכנועים רבים הלכתי

מסתבר שהיה לו תפוס: עצם הבריח, חוליה בעמוד השדרה והאגן היה מעט מסובב לשמאל.

בערך שבוע אחרי הטיפול (היא אמרה לי מראש שלוקח מעט זמן עד שהבייבי מכיר מחדש את הגוף)

הוא התחיל להתפתח בצורה מדהימה

תוך שבועיים הדביק את הפער ואף עשה את השלבים הבאים מהר יותר.

אני עדיין במעקב אצל הפיזיו' כי עדיין נשארה לו טיפה הטיה של הראש

אבל ב"ה אין זכר לעיכוב היום (בן חצי שנה ב"ה)

היה ממש מכווץ ולא הרים את הראש.

מבחינה תקשורתית היה תקין לגמרי, רק מבחינה פיזית קצת פחות.

עכשיו בן 9 חודשים וב''ה הדביק את הפער (זוחל, עמידת 6, מנסה להתיישב... וזה תינוק שלא הרים את הראש בכלל!! כל ניסיון להשכיב על הבטן היה מלווה בבכי ובחוסר אונים)

אם את בכללית ובמרכז, אתן לך המלצה לפיזיותרפיסטית המדהימה שליוותה אותנו.

לפני שנתיים היינו אצל מטפלת שביקשה עוד 100 שקל לחודש בשביל להגיע רבי שעה לפני ולאסוך רבע שעה אחרי

ואם באופן חד פעמי אוספים רבע שעה אחרי אז עשרה שקלים 

הבת שלי בת 5.5 ושוקלת הרבה פחות לא יודעת מה הגובה אבל היא יחסית גבוהה.

מצד שני היא ככה מאז ומתמיד חוץ מאיזה תקופה שמנמנה יותר סביב גיל 9 חודשים ועד שהתחילה ללכת.

הבת שלך הפכה להיות פעילה יותר לאחרונה? אולי היא זזה יותר וגבהה ולכן משהו התאזן. יש שלב שבו השומן הילדותי נעלם הרבה פעמים.

מצד שני אם לא היה שום שום שינוי וזה מאוד קיצוני כדאי לבדוק.

אם לא- כדאי לברר.

אם כן - אפשר לברר אבל אולי זה פשוט ענין של תזונה

אמורים לעשות מעקב גדילה בגיל 5 בטיפת חלב, וגם בדיקת ראיה והתפתחות.

והרופאת ילדים שלנו מדי פעם אומרת לי שאין משקל וגובה מעודכנים, אז בבקשה שאגיע בהזדמנות לאחות במרפאה לעדכן משקל וגובה.

וזה טבעי, אבל נראה לי שגיל חמש זה קצת מוקדם בשביל זה.

אם את מרגישה דאגה, זו סיבה טובה לעשות בירור קל. לדעתי תתחילי ברופא הילדים.

פעם הבאה שנהיה אצלו (שלא נצטרך) אקח אותה גם ואשאל על זה.

האמת בנות חשבתי כולכן תגידו שזה סבבה ואני סתם היסטרית 😅

אם יש לה מדידות גם מהשנים האחרונות ולא רק מגיל 0 עד 1

בטיפת חלב.

אז עדיף ללכת לטיפת חלב ולא לרופא? נראה לי יותר פשוט לי ללכת לרופא. או שזה לא משנה?

בערך כמו הבת שלי אבל הבת שלי טיפה יותר גבוהה

אבל אם זה נראה לך שינוי חריג ואין שינוי בהרגלי האכילה הייתי קופצת לרופא ילדים 

והיא ממש לא צחקה

לקחה את העניין ברצינות

היאנמדדה שקלה והפנתה לבדיקות 

עם הבן שלי בן 6 .

שוקל כמו הבת שלך וגבוה.

הרופא לא התרגש ואמר לבא עוד 4 חודשים  למעקב חוזר.

אמר שהם בגיל הזה בררנים באוכל וצריך לחפש מה לתת להם משמין ובריא ושהם אוהבים

אצלנו בגילאים הקטנים

כשהם מתחילים ללכת הם יותר פעילים וזה נראה שהם הרזו

תתבונני אם יש עוד סימנים לא תקינים אם נראה לך מוזר

חוסרים בדם ברזל , ויטמין די וכד'

אכילה מגוונת, בעיות עור, חוסר שקט, עצבנות, פחדים (נמנעת מחפצים או מאנשים) או שהיא כרגיל רגוע נינוחה

אולי חוותה משהו רגשי לא טוב זכור לך משהו כזה?

אגב מה איתכם מבחינה גנטית גם אתם הייתם ככה בשלבים האלה אם כן גם כבר פחות מדאיג..

אני בדרכ משתדלת לעקוב אצל הרופא פעם-פעמיים בשנה בגיל הזה רק לוודא שיש התקדמות ואין תקיעות, הרופא הסביר לי שאם יש עלייה תמידית ונורמלית הגובה והמשקל לא משנה כי זה בסוף ביטוי גנטי ואני מוסיפה שיש השפעה על התהליכים הסביבתיים שיש לנו היום ופעם לא היו מזון מתועש ומעובד, חומרים יוצר רעילים-כביסה הגיינה, מצב המים, זיהום אוויר, פחות חשיפה לטבע.. אז צריך לבחון את העניין פרופורציה
 

אבל בדרכ בשלב הזה יש באמת איזון של המשקל והגובה והילד מקבל צורה

היא גדלה בבגדים מעונה לעונה נשמע שזה בסדר כל עוד הגובה לא נתקע

לא שוקלת ילדים אחרי גיל שנתיים

מסתפקת בפרמטרים אחרים כמו

שהם צריכים בגדים במידה מתאימה לגיל

שהם בגובה של החברים שלהם

את יכולה לבדוק את הגובה והמשקל בקלות בגוגל או עם גיפיטי

בעיניי מיותר ממש ללכת לבדיקה

הבת שלי בגובה שלה, בגיל שלה, ושוקלת פחות, והיא אחוזון 14 אני חושבת.

השאלה היא האם היא ירדה במשקל?

אם היא ירדה, יש כאן בעיה שצריכה בדיקה.

יכול להיות שהיא פשוט גבהה ואז נראית לך יותר רזה...

בשר, דגים

קטניות- שעועית, אפונה, ברוקולי, חומוס מבושל, עדשים.

הכי חשוב שתהיי שבעה- לחם מלא/ פיתה עם חביתה וכו

שאת מסוגלת להיכנס לזה שוב, בידיעה שזה יכול לחזור..

מקווה שתמצאי את השליחה המדויקת עבורך. אלופה! ❤️

מקסימה ממש

מהממת ממש

ולגמרי גם בהקשר ההוליסטי

אפשר נראלכן להעלות פה מס?

ושלוש שנים אחרי הלידה עדיין איתם

לא יכולה לקחת גלולות אחרות ואין לי עדיין אומץ להתקן.

אם אני לא מפספסת לקחת אין לי כתמים בכלל.

יכול להיות שזו רק הסתגלןת של ההורמונים ויסתדר.

לא הייתי לוקחת מינון כפול בלי הוראת רופא

בינתיים יומיים עם כתם חד פעמי , ברוך ד' שאלנו רב ולא אסר, בעבר הרופא אצר לי שאפ יש כתמים לקחת 2 כדורים לשבוע אבל זה היה כשהנקתי...

אם זה בסדר לשאול אשמח לדעת אם את מקבלת וסת קבוע או שבכלל לא.

תודה..

מיקרולוט היה 0.03

פומיניק/סרזט/דיאמילה זה 0.075

הגיוני שאם מינון הפרוגסטרון נמוך יותר יהיה יותר דימום/מחזור..

@יעל מהדרום

@ציפצופית

@אני10

של שרייבר- ממש נעימות ונוחות

@מאוהבת בילדי

@בשורות משמחות

לא בעיקר להחזיק, רק להחזיק בידיים כל הזמן.

מעבר לזה,אני אישית לא הייתי מכניסה בן שלושה חודשים לבריכה.

תינוק יותר גדול אפשר יש מלא 'גלגלי ים' מתאימים בכל חנות סטוק, כל מיני מתנפחים בצורות של סירות קטנות עם או בלי חורים לרגליים, אבל כאמור צריך להחזיק את התינוק כל הזמן גם אם יש לו גלגל ים, זה הכי מסוכן לחשוב שאם הוא בגלגל/סירה קטנה זה בטיחותי ואז לא לשים לב ברגע קריטי, הם יכולים להתהפך ברגע אחד. 

אין להם רצון להיכנס למים וחלק מהתינוקות אף יבכו מהמים

הכי מומלץ להשאיר אותם בבטחה בעגלה או על הידיים מחוץ למים

אם מכניסים עדיף בלי עוד חפץ שמפריע לשמור על התינוק

אני אמנם חרדתית יותר מהרגיל בנושא של מים (לא מאפשרת לילדים להיכנס בכלל לפני גיל ארבע בערך), אבל באמת בנושא הזה לא כדאי לקחת שום סיכון. מספיקה שנייה אחת של חוסר תשומת לב - וזו עלולה להיות בכייה לשנים...

מה גם שבגיל הפצפון הזה הם כנראה באמת לא ייהנו מהכניסה למים...

אם את ממש רוצה בעצמך להיכנס - אז אפשר לעשות תורנות עם מבוגר אחר, שבכל פעם אחד מכם ישמור על התינוק מחוץ למים.

אבל עדיין יש הבדל בין להחזיק בגלגל לבין להחזיק כל הזמן ביד..

רשמתי 3-6 כי זה הטווח אבל היא תהיה כבר יותר 6 מאשר 3 חודשים 

זה טיול או בריכה רגילה?

שהוא יסכים להיות רגוע בגלגל פחות מציאותית, רוב הסיכויים שהוא יבכה שם או לפני שתשימי אותו.

וגם זה ממש מסוכן, בשום גיל לא מומלץ להשתמש בגלגל.

הילד פחות כבד.

אני גם מצטרפת לדיסק המלצה על גלגל לגיל קטן. הילדים בד''כ שונאים אותו, וכשהנמאס להם והם מתחילים לבכות זה סיוט לשלוף אותם משם.

הרבה יותר הגיוני כבר להחזיק בידיים וזהו.

ואז יש גלגלים עם מושב

ילד שלא יושב לא יצליח להחזיק את עצמו בזה

ובשביל מה להכניס אותו בכלל...

לא ממש גלגל, יותר מצוף חצי שכיבה כזה..

יותר בטיחותי, כמובן צמוד אלי..

I just found this on AliExpress:

₪25.34 | Baby Swimming Ring Inflatable Infant Floating Kids Float Swim Pool Accessories Circle Bath Inflatable Ring Toy For Dropship

טבעת שחייה לתינוק נפחית צף ילדים אביזרי בריכת שחייה מעגל טבעת נפחית צעצוע למשלוח ישיר - AliExpress 26

בגלל המבנה של גלגל רגיל, יש בו ממש סכנת התהפכות ולכן חיפשתי גלגל כזה.

מה שכן, קנינו אותו לשנה הזו, כשהיא תהיה סביבות שנה וחצי..

שנה שעברה היא הייתה בת חצי שנה בערך בקיץ ומאוווווד אהבה מים(מעיינות בעיקר יצא לנו)

הכנסתי אותה בלי אביזר ציפה נוסף אלא רק עלי כשאני יושבת יציב. לא בטוחה שהייתי משתמשת בגלגל בגיל כזה. אבל ממשששש מתנגדת למי שאמרה שתינוקות לא אוהבים להיכנס!! זה ממש אופי..

זה מה שעושים בחוגים של שחיית תינוקות

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://www.clicktoy.co.il/wp-content/uploads/2021/05/23601-600x600.jpg

היתרון שאפשר לשים גם מחוץ למים וגם בתוך המים.

המים לא נכנסים לבד, אלא אפשר להרטיב קצת את המתנפח ואז הילד לא מחליק שם.

מבחינת שמירה של ההורה, זה יותר מורכב כי אין תחושב בידיים, צריך להיות עם העיניים כל הזמן.

זה גימיק נחמד למי שאוהב, אבל לא ממש פרקטי.

אני הייתי שמה תינוקות במנשא גב קשיח לטיולים באופן שהם לא יירטבו (חוץ מכפות הרגליים שאם טיפה נרטב לא סוף העולם)

וככה מקדימה הייתי פנויה עם שתי ידיים להיות עם הגדולים יותר שגם צריכים השכחה צמודה וקצת יותר משתוללים.

רק כשרצינו טיפה לשחרר מהמנשא אז היה נחמד לשים את התינוק על משהו, אבל לדקות מעטות בלבד.

זה מתאים יותר למעיינות או נביעות קטנות, כאלה שממש יציבים בהם, לא ים או בריכה שממש לא הייתי מכניסה תינוק אם אין יציבות של ההורה.

(לא זוכרת בדיוק גילאים)

או אולי קצת יותר גדול, ראיתי אצל חברה סוג של מצוף עם חגורה שנמצא מתחת לפלג גוף עליון של התינוק כשהוא שוכב על הבטן. היא קנתה מאליאקספרס  

כמובן גם בזה צריך 100% השגחה. 

בדרך כלל אני מתחילה להרגיש בשבועות 20+

שבוע 11-12

יש לך יותר מארבע בשעה? 

צריך רופא

את מתארת כאן בעצם חמישה ימים של חום והקאות, ובהתחלה גם שלשולים.

זה כבר הרבה זמן.

בינתיים להקפיד על נוזלים כמה שאפשר 

אצלי הרבה פעמים היה מלווה בשלשולים

חוץ מההקאות והשלשולים היא ערנית, מחייכת מתפקדת?

נשמע ממך שכן.

כדאי ללכת לראות רופא אבל לדעתי לרוב זה וירוסים ואין להם מה לעשות.

אני אישית הייתי הולכת בכפוף למצב של התינוקת חוץ מההקאות והשלשולים,

חום גבוה, אפאתיות, חולשה משמעותית היו גורמים לי לגשת דחוף לרופא.

יש לי איתה יום בשבוע ועוד חודש היא תהיה חודשיים בבית..

והיא מהממת ומתוקה אבל אם אין משו מעניין לעשות היא רק יונקת ברצף כל היום וזה לא מתאים לי בעליללל🫢 או שאני רבה איתה שעכשיו לא יונקים וזה גם לא כיף לי..

מוסיפה כן מאצלנו

היא מאוד אוהבת ספרים. שוב ושוב ושוב ולדפדף הלוך חזור

כדור גומי גדול גם מעסיק אותה

שירי אצבעות

בובה וכלי מטבח

אמבטיה עם משחקים(לא יודעת אם הייתי עושה את זה עם וירוס בטן)

בועות סבון-שאת מפריחה

בלון גם יכול להעסיק אותה מלאא זמן היא ממש אוהבת

להכניס איתי כביסה היא אוהבת גם. גם לתלות. שאר מטלות הבית אני לא מצליחה לשתף אותה עדיין כי היא בשלב שכבר לא מספק אותה רק לצפות אבל לא מספיק שולטת על התנועה שלה ועל ההבנה כדי להשתתף(אולי שלך כבר כן, שלי בת 1.4.. נגיד לשפוך מצרכים לכלי וכזה..)

יצירות אפשר גם להתחיל בקטנה. נגיד מדבקות או ציור בסיסי..

למטלות בית אין לי כח כרגע. בסוף גם אני חולה...

האמת שהספקנו הבוקר הרבה- ספרים. כדור. מגנטים. בובה. משחקי קופסא. מגנטים על לוח. טושים וצבעים. הכנת עוגיות. צינורות. שירים ביחד.

בא לי משהו שהיא תוכל להעסיק את עצמה קצת ואני אוכל לנוח 10 דקות...

מותר להוריד הילוך..

תרגישו טוב!

ותוכלי לנוח קצת

אולי תשחקי איתה שהיא מבשלת לך משהו ולאטלאט תשלחי או.ה להכין לבובות וזה עד שתשתחרר

משהו שלוקח זמן, והיא יושבת בכיסא אוכל.

או אם את רוצה ממש לנוח, אני לפעמים נותנת משהו טעים (ובטיחותי לגמרי) בתוך המיטת תינוק, והולכת לישון ליד עד שהיא מסיימת ואז היא מעירה אותי.

אם את מרגישה שאת צריכה להעסיק אותה כל היום אז זה מה שיהיה

אני כל הזמן עם הבן לשי בערך באותו הגיל

בגלל שהז השגרה יש איזה סדר יום

קם- טיטול-

ואז או ישןשב בכיסא לאכול

או יששר מתחיל לחקור את הבית

אני לא מעסיקה אותו באופן מיוחד הוא מחפש לו מה מעניין אותו

הוא לא יושב הרבה זמן על שום דבר כי זה הגיל

אבל הוא עצמאי במרחב

כם שמה לו לפעמים סלסילה מסוימת

או סירים וקופסאות ותפו''א וכדומה

לפעמים יוצאת לדינה והוא מסתובב רודף אחרי ציפורים ומשחק בכדור

ואחרי בערך שעתיים הוא מתעייף וישן

יש ימים שהוא יותר 'נודניק' ודור שיותר

ויש ימים שיותר מעסיק יפה את עצמו

אבל בכללי לא מסתובבת סביב למצואלו כל רגע תעסוקה..זה שלו...הוא מוצא כל המשן איהז משהו להתעסק..לאו דוקא משחקים מוגדרים

לעומת ילד שהולך למעון.
ילד שבבית עם אמא יודע להעסיק את עצמו,החשיבה שלו מתפתחת, כמו שאומרים שעמום מביא לעשיה, לפיתוח מיומנויות שונות. משיעמום יוצאים דברים טובים...

בבית הוא נהייה יצירתי יותר ויודע להעסיק את עצמו כמעט מכלום, הוא גם יותר עצמאי במרחב ופחות תלותי.
מניסיון, ילד שרגיל למעון, פחות עצמאי במשחק בבית.
לא יודעת מה טוב ונכון.
אבל אני ממש ראיתי את זה מול ילדיי שגדלו בבית איתי עד גיל 3, לעומת ילדיי שהיו במסגרת, ואז כשיש חופש- קשה איתם יותר.

ככה שגם בימים שהיא בבית וכשחוזרים מהמסגרות היא לא לבד.. אז רגילה למשחקים עם אנשים נוספים

וגם לדעתי היא הרגישה את החוסר כוחות שלי,

ובהתאם רצתה יותר תשומת לב...

אבל אני ממ שמבינה אותך

יש ימים ויש ימים

יש ילדים ויש ילדים

וזה ממש קשה להעסיק אותם כשהם דביקים ולא רגילים להיות לבד בבית מלא מזן

לשים שירים ולתת לה לרקוד.

אותו כנ''ל עם סיפורים פשוטים (אני יכולה לשים למשל סרטוני לולי, אבל בלי שיראה את המכשיר, רק יקשיב).

אני אוהבת להפעיל עם רמקול בלוטוס.

כל מיני פריטים מעניינים

אפשר לשלוט על גודל החור שמכניסים אליו

לשםוך מים מכוס אל כוס

לנעוץ פטריות על לוח בהשגחה