שרשור חדש
הייתן עושות בדיקת בטא במקרה של הריון או מחכות לא.ס בלבד?מצפה לישועות
א.ס בלבדבעזרת האחרונה
מוזר ממש! מיהי יכולה להבין מה קרה פה??שילוב
אז ככה...
לפני שבועיים- בדיקת הריון ביתית חיובית. עשיתי בדיקת דם- יצא בטא-
62.
אחרי יומיים התחיל דימום רציני ממש, וארוך מאוד
בדיקת דם בהוראת הרופא לפני שבוע- בטא 35.
הבנו שההריון נגמר.
הרופא ביקש שאעשה שוב בדיקה, כדי לראות שהתאפס.
עשיתי היום- התוצאה- 235 בבטא.
מה קורה פה?? אין סיכוי שזה הריון חדש- כי אנחנו עדיין אסורים מהדימום.

ועוד שאלה- פרוגסטרון 5.5.
באיזה שלב זה אומר שאני? לפני ביוץ? בביוץ? או אי אפשר לדעת?
עריכהלילך88


הוא בטח יתן לך לעשות אולטסאונדים...

לראות מה קורה

הכי הגיוני שזה אותו הריון אבל צריך לבדוק שהכל בסדר

אז למה הבטא ירדה?שילוב
מה שמוזר זה שהיה ירידה, ועכשיו עליה..
וגם אם זה אותו הריון, אז הבטא לא עלתה מספיק... לא?
יש פה משהו מוזר, צריך לבדוקים...

בכל אופן הריון לא בא מהאוויר כך שזה חייב להיות אותו הריון

דימום לא תמיד מביא להפלה, רק צריך לבדוק שבאמת הכל תקין כי אולי זה לא...

לא שללו הריון מחוץ לרחם?מק"ר
לפי מה שזכור לי בטא עולה ויורדת ועולה שוב זה סימן לזה...
יקרה מיד מיון זה מחשיד להריון חוץ רחמי. תתקשרי למוקד אחיותמצפה לילד
תודה רבה לעונות!שילוב
הייתי אצל הרופא. אבל באמת שזה כנראה מחום לרחם. אני עושה שוב בדירת דם, ומתפללת שירד לבד!! אם לא- מיון. ככה הוא אמר.
לכי להיבדק רציני. בטא עולה ויורדת יכול להיות חוץ רחמי.פולניה12
מקפיצהשילוב
סליחה שאני שולחת שוב. זה פשוט ממש מטריד את מנוחתי.
זה קרה פה למישהי משהו כזה פעם?
כתבו לך שזה אחד הסימנים של הריון חוץ רחמייעל מהדרום
לק"י

מציעה לך להתקשר למוקד אחיות להתייעץ.
אני מתנצלת . לא יודעת למה הוא לא סימן לי התראותשילוב
אז באמת לא ראיתי שהן אנו לי לפני שכתבתי שוב.
הכל בסדר...בשורות טובות!יעל מהדרום
לי קרה היה חוץ רחמי.הריון ולידה
אוף, מלחיץ קצת.שילוב
ויש לזה השפעה הלאה? לטווח ארוך?
או שגומרים עם זה, ואז הכל רגיל בע"ה? ( הרופא אמר שאני בשלב של זריקה אם זה לא ירד לבד. לא של ניתוח.)
לי ירד לבדפולניה12אחרונה
וב"ה לא היו השפעות, ומיד אחר נכנסתי להריון.
אם זה זריקה, ההנחיה היא למנוע משו כמו שלושה חודשים.
לא אמור להיות השפעות נוספות אם זה לא חמור יותר.
התלבטות דחופה -כי לעולם חסדו
מחר יש לבת שלי מנה אחרונה של חיסון רוטה.
ללכת או לא?
באיפת חלב אומרים שהחיסונים כרגיל, רופא ילדים אמר לי שהוא לא בטוח שכדאי ללכת (רופא מעולה!)

ממש מתלבטת. מפחדת מאוד מתופעות הלוואי.....

אם אני לא אלך מחר, כבר לא יהיה אפשרי לעשות אותו.
זו הזדמנות אחרונה.
מקווה שההתלבטות נפתרהבוז
נועלת לפני שיתפתח לשרשורפלצת חיסונים.
היי בנות מי שנקלטת להריון במצב הזה של הקורונה ?קורל8080
מה עושים ?בדיקות דופק וכאלה הכל כרגיל ?ממש לחוצה !!
רציתי לדעת עם זה הריוןזהביתי
זה פס מאוד חלש
למה שלא תנסי שוב?ציפ'קהאחרונה
לא יודעת מה עובר לי על הגוף,אהבתחינם
הייתי אמורה לקבל מחזור מלפני שבועים בערך...
ולא קיבלתי
היריון אין סיכוי.
אוף זה מה שחסר לי עכשיו.... כל ההורמונים מסביב.
את בטוחה שזה לא הריון?חגהבגה
לא.. אין סיכויאהבתחינם
אנחנו לא ביחד...
הלחץ משגע את המערכת ההורמונלית. תנסי לקחת את זה בסבבה...יראת גאולה
הגיוני לגמרי מותקמחיאחרונה
המחזור יכול לאחר מהמון סיבות - שינוי בתזונה, במזג אוויר, פעילות גופנית, הרזיה/השמנה, מחלה, לחץ נפשי, כל דבר כמעט...
את עוברת תקופה לא פשוטה, הגיוני מאוד שהלחץ משפיע על הגוף. תנסי לא לחשוב על זה, זה נורמלי ולא מדאיג. תנסי להרפות, להתעסק בדברים מרגיעים... בסוף הוא יגיע
Help!!!הריון ולידה2
תינוק בן חודשיים הנקה מלאה, סרבן מוצצים ובקבוקים (!!!)
בשבוע הראשון הבאתי לו מדי פעם שאוב בבקבוק והוא לקח ממש טוב עבר כמה זמן והייתי צריכה שוב להביא לו והוא פשוט לא מוכן לקחת הוא יכול להישאר עם בעלי כמה שעות לצרוח אבל לא מסכים לאכול או אוכל 20ml וזהו וגם זה חצי שעה לוקח לו.
מוצצים לא לקח מהתחלה. ניסינו מאמ, טומי טיפי, אוונט, סובינקס, וארקיסורט או איך שלא קוראים לזה.

מה עושים במצב כזה? מצדי לוותר על ההנקה רק שיקח כבר זה קשה!!!!
אין לי עצה רק מרגיעהיוםטוב
שבגיל הזה זה באמת קשה אבל מאוד מהר הם גדלים ונהיה הרבה יותר קל
אולי תנסי את להאכיל מהבקבו?מהי אמת
מקפיצה פליז למי שיש איזה עצה בנושא שתעזור ליהריון ולידה2
אני מתחרפנת לא יכולה לצאת מהבית בלעדיו בגלל זה ואמורה לחזור לעבודה אוטוטו מה אני עושה
רוגע.מוריה
שחררי.
במילא מומלץ לא לצאת מהבתים עכשיו.

תנסי עוד שבוע-שבועיים.
להמשיך לנסות.. ולא להלחץמיקי מאוס
לא מזמן היה פה שרשור עם עיצה להרגיל אותו למצוץ את האצבע שלך ואז להחליף למוצץ ומשם לבקבוק. אולי תחפשי...

ניסית גם בקבוקים שונים?
זה לא קל אבל מתישהו הוא ייקח.
תהיי רגועה.. גם אם קצת יבכה או לא יאכל טוב כמה שעות זה לא נורא. לומדים להרגיע בדרכים אחרות
"מיואשת" כתבה על זהלמה לא123

תחפשי

כמה עצותרק טוב!
1. פטמה עם חור גדול.

2. להאכיל לא מבקבוק-כוס, כפית וכו.

3. להאכיל כשהוא עם הגב למאכיל ולא רואה מי נותן לו, ולהצמיד אליו גם חולצה שלבשת, שיריח אותך.

4. לשים חיתול בד על הפטמה של הבקבוק.


זה מה שאני זוכרת כרגע.

יכולה לעודד אותך ש:
א. כרגע את ממילא לא אמורה לצאת לשום מקום. אז גם זה יתרון.
ב. כשהם נכנסים למעון/משפחתון, הם מבינים שאמא לא נמצאת ולרוב תוך יומיים-כמה ימים לומדים לקחת בקבוק.
ג. מנסיון יש לזה גם יתרונות. שאבתי לפני שחזרתי לעבודה (בגיל חצי שנה). היום 3 חודשים אחרי היא עוד לא סיימה את המאגרים במקפיא. ובאמת שלא מלאתי את המקפיא. היא פשוט לא מתלהבת מהרעיון של חלב אם בבקבוק.... ואני נהנת מזה כי אני לי זמן וכוח לשאוב בעבודה.
ד. כשתתחילו טעימות, יהיה יותר קל.
ה. לצאת בערב כשישן, ואז כשמתעורר יש סיכוי שיקח כי הוא חצי ישן ואמור לחזור לישון. אצלנו לפחות זה עבד (ולכן חשבנו שהיא לוקחת בקבוק, ואז התברר לנו שלא...)

הבת שלי עד היום (9 חוד') ממש לא מתלהבת ממוצצים. זה לא מרגיע אותה, לרוב להפך.
בקבוק מים כבר כן לוקחת. וחלב די נדיר. אבל אם אני יוצאת בערב/לילה אז כן לוקחת.
אותו דבר גם אצלי ומה שעשיתי זה כךאמ פי 5אחרונה

סמוך לגיל חודשיים התחלתי להרגיל והיא סרבה

לא משנה מאיזה בקבוק

גם מוצץ שכהגענו הביתה היא כבר לא לקחה למרות שנתתי לה בבית חולים

מה שעשיתי: לפני שהייתי צריכה להכניס לגן בסביבות גיל 3.5 חודשים

יותר "נלחמתי" איתה זאת אומרת : לא הבאתי לה הנקה אם לא לקחה בקבוק

לא לדאוג לא נתתי לזה מעבר ל-3 שעות (כך שיצא ששמרתי על מרווח בין ארוחות)

היו רגעים קשים שהרגשתי אמא נוראית אבל רק זה מה שעזר

 

הקשבתי גם באותה תקופה לכל עצה שנתנו וישמתי אותה אך היא בשלה עד שעשיתי את מה שכתבתי

 

אבל עכשיו חזרתי לנקודת ההתחלה כי אין גן

בדיקת דם - קופת חולים וקורונהמטבע הדברים
טוב.... איך אני מבצעת בדיקת דם(שרציתי ממש לוותר עליה)
של חלבון עוברי שאין מצב לפספס לפי דברי הרופא?

איך אני ניגשת עכשיו לקופת חולים? זה להכנס לתוך בועת חיידקים.

יש למישהי רעיון?
אני הגעתי היום ראשונהבאפל
אם זו לא העמסת סוכר, זה 3 דק שאת שם.
ואין אף אחד. היינו סה"כ 3 אנשים. עד אחרי 10 דק.
אני עשיתי העמסת סוכר השבועיעל מהדרום
לק"י

שתיתי את הסוכר (ישבתי במרחק מהאנשים), ויצאתי לחכות בחוץ לגמרי שעה.
אבל זה היה לפני שההנחיות החמירו.
תגיעי ראשונהאמא וגם

שימי כפפות ומסיכה ואל תגעי שם בכלום.

תתרחקי מאנשים ואל תשהי במקום אחד הרבה זמן

תודה רבה, מקווה לא להיות בחרדה שאני שם..מטבע הדברים
אם התוצאה של החלבון עוברי לבד מספיק טובה,פיג'מהאחרונה
אז אולי אפשר לוותר על הבדיקת דם...
בהיריון הראשון, בטעות באתי לעשות את הבידקת חלבון עוברי כמעט מאוחר מידי, ולא היה אפשר לעשות באותו יום את הבדיקת דם, ובגלל שזה היה יום חמישי, האופציה היחידה הייתה בראשון, ופשוט אמרו לי שהתוצאה מספיק טובה, אז לוותר עלזה...
בנות! מישהי חוותה/ חווה את התסמין הזה ויכולה להזדהותאם_שמחה_הללויה
מתחילת הריון (עכשיו חודש 5) סובלת מתחושה של קושי לנשום(כאילו חסר אוויר). עכשיו זה נהיה ממש כל היום ואפילו בלילה לא יושנת טוב בגלל זה. בתחילת הריון רופאת נשים ורופאת משפחה אמרו לי שזה מהורמונים של הריון ואין מה לעשות עם זה.
די השלמתי עם זה, עושה יוגה והרפיות, זה עוזר לאותו רגע, אבל רוב היום יש לי את התחושות מחנק הזאת. ועכשיו עוד יש הגבלה לצאת מהבית! כל המצב מייאש אותי! כאן בשביל לפרוק!נמאס לי כבר להתבכיין לבעלי
גם אני סובלת מזה!!קרונפלקס עם חלב
מאד קשה.
תנסי לשכב על צד שמאל. הרגשתי שזה עוזר לי.
חיבוק מרחוק.
תודה!!אם_שמחה_הללויה
מנחם שאני לא לבד((
יש מה לעשותהודלולה

תלכי לרופא ריאות יכול להיות שפשוט יתן לך משאף שיקל עלייך.

לי יש מה שתיארת בהיריון. והמשאף פשוט הציל אותו

הייאם_שמחה_הללויה
את יודעת אם רק רופא ריאות יכול לתת לי מרשם למשאף? רופא משפחה לא?
בעיקרון רופא משפחה יכול לתתהודלולה

כהתחלה. וכמובן שתקבעי תור לרופא ריאות

אוף לא רוצה לדרוך עכשיו בקופ״ח=\אם_שמחה_הללויה
גם לי יש את זה..רותי7
זה יכול לקרות מחוסר בברזל..
היימהי אמת
אני סבלתי מקשיי נשימה במהלך היום, בישיבה, בעמידה, בשינה פחות.. הייתי שמה מזגן על הפנים שלי או אוכלת ארטיק, והיה עוזר לי...
בקור הזהאם_שמחה_הללויה
קר לי רק לחשוב על זה בררר
אצלי זה קרה אחרי ארוחה מלאה...נביעה
וזה היה מפחיד..כאילו נגמר האויר בעולם...
מפחיד.
הבנתי שאני צריכה לא לאכול הרבה.

קשה...

תרגישי טוב!!!
תודה רבה לכל המגיבות!!אם_שמחה_הללויה
כןן סבלתי מזה ממש ממש בהריון!!!אניחדשהכאן
אחרי הלידה עוברר נעלם
גם אצלי זה כך!!דבורית
משלבים מאוד מוקדמים... ממש קשה לי לנשום כאילו אין בדם מספיק חמצן. אחת התופעות המעיקות ביותר כמעט כמו הבחילות
כן סיוטאם_שמחה_הללויה
בבקרים זה ביחד עם בחילות.חודש חמישי ועדיין לפעמים מקיאה בבקרים. בהריונות הקודמים רק ההתחלה והסוף הין קשים. ההריון הזה מאתגר
מרגישה בדיוק כך ברגע זה ממש!חצי שניאחרונה

אבל לא ידוע על היריון.. 

**מנצלשת- האם זה יכול להוות תסמין להתחלה?

דכדוך קשה לאחר לידה ראשונה..אורפז 338
היי, ילדתי לפני שבוע ברוך השם, אוצר קטן. בת ראשונה.
הלידה עצמה הייתה לידה קשה.. נקרעתי בדרגה 3 עשו לי הרבה זירוזים וכו'..
כרגע אני מרגישה שאני לא יודעת מה יש לי. יש לי תינוקת שאני אוהבת מאוד, אבל עדיין אני לא מפסיקה לבכות.
בעלי, הוא מדהים. הוא ישן איתי ביומיים האלה בבית חולים ולקח עוד 4 ימים חופש מהעבודה בנוסף לעזור לי בבית..
הוא מבשל ומנקה ועוזר לי לטפל בתינוקת ממש.
אני מרגישה נטל. אני עם תפרים שלא מאפשרים לי לשבת , עם רגל וגב תפוסים כבר 4 ימים ..
ואני מוצאת את עצמי מתפרקת בבכי כל יום. אני מפחדת כלכך עכשיו שזה לא רק אני ובעלי..
ההיריון היה בבפתעה, לא משהו מתוכנן, לא היינו מוכנים לזה אבל חשבנו שאנח ו כן במהלך ההיריון.
ואז היא הגיעה והבועה התנפצה.
התקופה של ההיריון הייתה מושלמת, עשינו הכל יחד הייתי מאושרת.. ועכשיו פתאום אנחנו מפרפרים סביב התינוקת..
אני מפחדת שזה חפגע לנו במערכת יחסים, שזה לא יהיה אותו דבר.. זה מפחיד אותי ואנמ לא רוצה חס ושלום לקטרג על התינוקת שלי אבל חשבתי שאני אתחבר אליה יותר..וזה לא ככה..
אני כן אוהבת אותה, אבל אני גם מפחדת.. שעכשיו זה ישתנה לתמיד
אני לא יודעת מה להרגיש , אני מרגישה רק ייאוש ועצב. במקום להרגיש טוב ולהינות מזה ומלהיות אמא אני רק רוצה לחזור לתקופה של ההיריון שהיינו אני ובעלי והתינוקת בבטן.
שוב חס ושלום אני לא מקטרגת על הבייבי הקטנה שלי שתזכה לחיים ארוכים בריאות איתנה אמן.
אבל זה מה שאני מרגישה... אני לא יודעת אם זה לגיטימי או לא. אבל כרגע זה מה שקורה ואני לא יודעת איך לעצור את זה.
נשמה מתוקהמשמעת עצמית
תקשיבי טוב.
את שבוע אחרי.
שבוע!!
ולידה כואבת וקשה.
כולך כאובה עכשיו, זה כאילו יש לך מסיכה של כאב ופחד על הפרצוף, ודרך זה את רואה הכל. את הבייבית, את הזוגיות, את עצמך...
ועוד זמן כזה מטורלל בכל הארץ.
רגע, תנשמי.
זה ימים קשים שצריך פשוט לעבור אותם, בלי לחשוב הרבה. להתמקד בטכני: לאכול, לישון כמה שאפשר, לדאוג שיכאב כמה שפחות, לטפל בתינוקת...
בהמשך, המסיכה הזו תרד לך מהפרצוף ותוכלי לראות את הכל בצורה קצת יותר חיובית ושמחה.
לאט לאט תתחברי יותר לאוצרית. זה בסדר לא מיד. זו חוויה חדשה שצריך לעכל, והכל כל כך כואב לך עוד...

קחי נשימה, קחי אויר.
תכתבי פה מה שבא לך, אנחנו נקשיב ונחבק.

אל תאיצי בעצמך לחזור לעניינים מהר...
תשתדלי להתפנק כמה שאפשר בדברים קטנים: מקלחת, מעדן, קפה...
ותקחי משכחי כאבים אם כואב לך, אין סיבה לסבול.
זה יעבור, ואת תהיי כמו חדשה, בעזרת השם. פלוס תינוקת מהממת.
זה יעבור נשמה.

אנחנו כאן בשבילך...

מסכימה עם כל מילה שהיא אמרהאישהואימא
ועוד משהו- יש קבוצה סגורה בפייסבוק "נקרעתי מאהבה" לבנות שהיה להן בעקבות הלידה קריעות בדרגה 3 ומעלה.
ממליצה לך מאד להרשם ולשתף שם. הן יבינו את מה שאת עוברת ויתנו לך עצות מועילות. או אפילו רק תקראי מה שאחרות כותבות ותראי שהן גם עוברות דברים כמוך.
את צריכה להבין שעברת לידה לא פשוטה
וההתאוששות ממנה לוקחת זמן
ואת צריכה רק להיות גאה בעצמך שהבאת חיים לעולם
ולא להאשים את עצמך שאת לא מחוברת כמו שצריך.
רוצה להגיד לך שגם לי הייתה לידה מאד טראומטית
וסיבוכים בתפרים
ולקח לי זמן להתאושש ובעלי עשה הכל בבית(והוא עובד בעבודה מאד תובענית)
וגם לי לקח זמן להתחבר לתינוקי ולהשקיע בו
הרגשתי פשוט גוף מרוסק וכואב.
והכל עובר עם הזמן....ועכשיו אני ממש מאוהבת בתינוקי שלי ונהנת ממנו כל רגע. (בן עשרה חודשים)
אז תני לעצמך את הזמן
ותביני שעברת לידה לא רגילה ואת צריכה להתאושש
ותעזרי המון בבעלך- הוא בעלך והבאת לו ילד לעולם!!!
ולא לפחד... הכל בסוף עובר...
האינטימיות תחזור והכל יהפך להרבה יותר קל עם הזמן
בהצלחה!!!

הי נשמה!רקלתשוהנ
מזל טוב לך!!
אני חושבת שאת מתארת המון נשים אחרי לידה בתיאור שלך, לפחות אישית אני מכירה את המצב הזה מילה במילה.
חכי, תראי את הפלא הזה של הריפוי, מיום ליום את תרגישי יותר טוב, תנוחי המון כמה שאת יכולה - גם אם את לא נרדמת, זה בדיוק הזמן לתת לבעלך את כל המושכות.
יעבור עוד יום ועוד יום ואת פשוט תתחזקי, והתפרים כבר לא יכאבו כל כך, ואת אולי תמשיכי לבכות בקלות אבל לא תהיי כל כך חסרת אונים.

בהצלחה ענקית ומזל טוב לך !!
בנוסף לכל ההמלצות המעולות שקיבלת כאןאם ל2

ממליצה לך לשטוף המון את אזור התפרים.

יש כאלו שתרסיס אלו פירסט של פור אוור עזר להן ממש.

התאוששות קלה

מזל טוב והרבה נחתחיבוק

נשמהאורוש3
את נורמלית נורמלית נורמלית. את דקה אחרי. ועוד לידה קשה. גוף מפורק. ילד ראשון זה השינוי הכי מטורף בחיים. יותר מהכל. העולם מתהפך. לדעתי בשלב הזה פשוט לא לחשוב רחוק. לעבור כל יום. מותר לבכות. את מוצפת הורמונים מטורפים. תנסי כמה שיותר לנוח. לאט לאט לאט הגוף יתרפא, תני לו את המנוחה. שישה שבועות משכב לידה צריך לנוח. כמה שיותר. כשיעברו עוד כמה ימים תנסו למצוא אפילו כמה דקות ביום לשיח זוגי על מה קורה איתכם ומה שעובר עליכם. לשתף ברגשות. גם אם זה קשה. עוד כמה ימים יעברו. תקשיבו יחד למוזיקה. תראו פרק מסדרה. תמצאו נקודות אור ואהבה גם אם קטנטנות. זה ממלא. תכף יהיה נעים יותר ותוכלו לצאת לסיבוב קטן. קצר בהתחלה. כמה דקות לנשום (לא ליד אנשים בגלל הקורונה למרבה הצער). את תחזרי לחייך! בטוח!
את חייבת לנוח המון...בשום פנים אל תרגישיEu
שאת נטל
הבאת לבעלך את המתנה הזאת ואני בטוחה שכל העזרה שרשמת שעושה זה מרצון ואהבה.
עברת לידה קשה ברגע שהגוף שלך יתאןשש אני מאמינה שגם הנפש לכן עשי דברים שטובים לגוף ולנפש (אוכל טוב מנוחה לגוף ודברים שמשמחים אותך לנפש )
נורמלי כל כךחגהבגהאחרונה
אם לא היה כך לא היה נורמלי!
כל יום שעובר, כמו שהחברות כתבו כאן, זה יותר ו יותר טוב. את לומדת עליה, והיא עלייך. אתן מתרגלות אחת לשניה, והיא מתרגלת לעולם.
ככה הקב"ה ברא.
זה השבר הכי הכי גדול, זה בום ענק, ופשוט אין אין איך להתרגל לעניין.
אבל אחר כך זה עובר, ו עדיין יש התמודדויות לקשיים אהל לא באמה מטורפת שכזו. ואת תלמדי לאהוב ותלמדי להינות, ולתת באהבה, יותר ויותר ויותר...
לקח לי 3 לידות, להבין, שגם בלילה קשה במיוחד, שהיא ערה, בוכה, ולא רוצה כלום, וצורחת, הדבר היחיד שעזר לי להתגבר, זה לשנן לעצמי, זה עובר, זה עובר, זה עובר...
למותר להתפרק. ולבכות ולשחרר!!!! רצוי! וזה תקין ובסדר. אל תילחמי בתחושות ו ההורמונים, תפרקי, תתני להם מקום.
מה כן יכול לעזור?
במיוחד אחרי לידה עם תפרים, המון המון מקלחות.
לחכות שהיא תישן, או לתת אותה לבעל/מישהו שעוזר, ו להיכנס למקלחת ארוכה ארוכה.. למהב טובה. סבון שאת אוהבת, שמפו טוב, אח"כ להתמח בכל מה שצריך, דאודורנט טוב, את מניקה, משחה לפטמות, משחה לתפרים, אני הייתי מורחת קרם גוף לסימני מתיחה, בגדים נקיים מה כביסה, להסתרק, קרם פנים..
זה היה מחזיק אותי בימים בלי שינה, שהייתי כאובה ומתוסכלת...
לאכול טוב, ולשתות טוב!
במיוחד אם את מניקה. להימנע מג'אנק ושטויות, לאכול דברים מגוונים ומזינים, כמה שאפשר, כמובן באיזון, לאפשר לעצמך קצת פינוקים.
קפה טוב היה מאפס אותי לגמרי.
סדרות קלילות וכיפיות היו מעבירות לי לילות נטולי שינה..בהצלחה רבה יקירה!
החלטנו ללכת כל אחד לדרכואהבתחינם
למרות שקשה ,זה הכי טוב .
יש לכן טיפים בשבילי? מהניסיון חיים שלכן.
איך לעבור את התקופה הזאת בשפיות?
מליון מליון חיבוקים ותמיכה מרחוק. בהצלחה נשמהאורוש3
אויש, מה זה אומר?שוקולד פרה.

 

פניכם לגירושין או לפירוד?

 

אין לי הצעות או טיפים,

אלא הרבה חיבוקים... בטח לא פשוט לך עם כל מה שמסביב,

פתאום לחשוב גם על זה..

 

אולי כן אתן טיפ קטן- לא להתנקם.

 

גרושתו של בעלי עשתה לו דווקא ושרירים,

וזה בסוף בא רק לטובתו, והיא היום מצטערת על כך..

חיבוק♡*א*נ*י*
בשבילך- תישארי עם תמיכה נפשית חמה (הורים, חברות, אבל תעברי את התקופה הזאת לבד)

בשביל הילדים- כמה שיותר לפרגן ולדבר טוב על האבא, להיות גמישה, להכיל. חשוב לזכור שהכעס והכאב של הפרידה יעברו עם השנים אבל הילדים יזכרו את התחושות כלפי ההורים לנצח, וזה ההבדל בין ילדות מאושרת לילדות עצובה.

(גרושים שאני מכירה לא מפסיקים להילחם אחד בשני, ובלי לשפוט אותם, כי הם באמת במצב אומלל ואיום, הילדים כל כך מסכנים. כל היום שומעים דברים רעים אחד על השני. )

כמה שיותר גדלות נפש והלכות שמירת הלשון עכשיו, זאת מסירות נפש אבל היא תשתלם כל כך. ♡♡♡
מההה????? ווואייייי יקירה שלי !!!ה' אלוקינו

חיבוק גדול גדול גדול גדול !!! שולחת פרטי

אוי, חיבוק יקירה. תשתדלי לא להיות לבדהמקורית

בפן הנפשי ובאמת כמו שכבר נאמר לחשוב על הילד המשותף שצריך את שני הוריו אז כמה שפחות עימותים

אני רק חיבוק גדול!מק"ר
אהובהחגהבגה
מאז שסיפרת שהיה ריב והוא נעלם אני עוקבת ותהיתי לעצמי מה הולך..
איזה כואב, אימאלה אימאלה!!
איזה קשה...
ואיזו החלטה אמיצה ובוגרת..
דבר ראשון, אל תתחרטי. תשנני לעצמך שזה הדבר הכי טוב לך, לו, ולילד שלכם. עברתם יחד תקופה, ה' עשה זאת בכוונה, ועכשיו הזמן להמשיך...
יהיה קשה, תיזהרי, תתגעגעי, תתלבטי, בסוף זה יעבור ואת תמשיכי הלאה, חזקה יותר, גיבורה יותר, גדולה יותר, מחושלת...
דבר שני, כל זמן שאת יכולה, תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת.. שלא יהיה לך הרבה זמן ביום שאת לבד וחושבת..אחרי שיעור הטירוף עם הקורונה, אולי תמצאי עבודה שאת אוהבת? אולי ללמוד משהו, מסגרת לקטן? מכון כושר, חוגים, שיעור?
תעשי לך לו"ז מסודר, סדר עדיפויות, מה קודם למה, תשבצי את תחזוקת הבית, כך שיהיה לך סדר ברור.... שגרה, לאורך זמן, מסייעת בקידום תהליכים..
עוד דבר, אולי לעבור קרוב להורים, שתהיה תמיכה נפשית? אם את בקשר טוב...
לבוא בגישה של שלום.. אם הוא לא מעכב את הגט בתם בשביל הפרנציפ, לחשוב אילו וויצורים את מוכנה לעשות כדי לסיים את זה כמה שיותר מהר ויפה...
והכי חשוב.. לדעת, אבל באמת לדעת בעומק הלב, שזה יעבור. לגמרי! ואת תמשיכי הלאה, לתפגשי אהבה חדשה, אחרת, רעננה, בוגרת, מחזקת, מצמיחה, ממלאת, ויש לך אוצר קטן בבית!
הרבה הרבה תפילות, לדבר עם ה'.. וזמן, זו התרופה האפקטיבית ביותר...
הרבה הצלחה, מתפללת יחד איתך, ובאמת, שכואב לי למרות שלא מכירה אותך...
וואו יקירה,מנסה לעזור

כואב לי לשמוע על כך אבל אם זה הכי טוב לכם- אז מעולה.

מאז שהתחלת לרשום כאן נעצבתי לקרוא את מה שסיפרת ומצד שני נהנתי לקרוא את התגובות החמות והמסייעות שלך לבנות אחרות כאן.

 

שולחת לך המון כוחות והרבה חיבוקים

והלוואי שיעבור עליכם רק טוב, אמן.

נשיקה

חיבוק יקירתי ובהצלחהאני זה א
אם תרצי, את מוזמנת לפרטינפשי חמדה
בהצלחה !
חיבוק גדול גדול!אם כל חי

שה׳ ייתן לך המון כוחות

כואב הלב אבל נשמע שניסית המון והניסיון ענקנב"י
אין לי מה לייעץ, רק חיבוק וממתפללת שתדעו רק טוב
תודה לכולן אתן מדהימות..אהבתחינם
בהצלחה לך!אליסי
אין חי עצות אבל אני גם עקבתי אחרייך ואת נשמעת מדהימה!!
עכשיו שאני יותר מפוקסת טיפה...אהבתחינםאחרונה
תודה תודה תודה ,אתן מהממות...כל תגובה פה חיממה לי את הלב.
ישלי את ההורים שלי ב"ה ושתי חברות קרובות
והקב"ה ..🤗
אם המחזור בול כל 28 יום מתי אמור להיות ביוץ.?מחכה להריון

אני לא בודקת..גם לא מרגישה את הביוץ בזמן האחרון..

ביום ה14 אמור להיותניק חדשה
ביום ה14, אבל זה סטטיסטי.*א*נ*י*
הביוץ גם יכול להתקיים בימים לא קבועים
(אני הייתי בטוחה שהביוץ שלי לפני המקווה, ומצאתי בבדיקות שכך, ומסתבר שנקלטתי שבוע + אחרי המקווה)

אם את לא מחכה הרבה זמן- אז בנחת..
אם כן- תנסי להשתמש בשיטות של המקלונים או חום השחר וכו' זה יכול לתת לך מידע אם הביוץ שלך סדיר ומתי הוא
תודה מקווה שזה היה ביום ה14 כי קיימנו יחסיםמחכה להריון

ואנחנו רוצים לקלוע קיימנו יום לפני ואותו יום הלוואי שזה יקלט..ואני מנסה שנה האמת  ומתבאסת כל חודש..

אמן!אמא וגם
28 יכול להיות קצת גבולי לפעמים אז אולי כדאי אם חלילה לא ילך
לנסות לברר בבדיקות בדיוק מתי הביוץ
אני באמת יקנה פעם הבאה בדיקות ביוץ..תודהמחכה להריון


אם המחזור שלך 28 יום, מתי את טובלת?יראת גאולה
אם את לא עושה הפסק ביום החמישי, הייתי פונה למעקב זקיקים. כדי לבדוק בצורה מדוייקת מתי הביוץ.
טובלת ביום ה12 אז ניראלי ממש סבבהמחכה להריון

לפספס אני לא מפספסת מה שכן ישלי בעיה הורמונלית לקח לי גם בקודמים זמן להיקלט..fsh גבוה

ביום ה12 זה באמת בסדריראת גאולה
לא מבינה בfsh גבוה... אין לזה פתרון?
אני צריכה לחזור על הבדיקהמחכה להריון

הרופאים התפלאו שהוא גבוה אמרו לי לחזור שוב.. וחושבת שיש כדורים שנותנים זה בעצם משפיע על הביוץ..מקווה לטוב

פעמים קודמות הציעו לי ישר טיפולי פוריותמחכה להריון

נקלטתי בסוף טבעי

אז אולי זה קשוראמא וגםאחרונה

לבלוטת התריס בהחלט יש השפעה על פוריות.

אם ידוע שיש סיבה ספציפית אולי כדאי לבקש לבדוק לפחות אותה...

אני מרגישה שאני מתחרפנתנועה1111
באמת אני לא יכולה יותר לשמוע את הדיבורים על הקורונה הזאתי! במיוחד בעבודה שלי..הוציאו את כל המשרד לחל"ת ונישארתי רק אני ועוד מישהי..והיא כל בוקררר רק מקטרתת על זהה שלא הוציאו אותה ושהיא מפחדת לנסוע בתחבורה ציבורית ומה נעשה ומה יהיה..דיייי אני בהיריון אני לא יכולה לצאת לחלת כי הבוס לא מוציא אותי!!! בטענה שאם יוציא חייב להמשיך לשלם לי כי אין אישור ממשרד העבודה....אין לי כבר כוח!!!!! אני מרגישה שאני מתחרפנת אין מה לעשות זה המצב כרגעעע ואין לנו שליטה על זה והזאתי בעבודה לא מבינה פשוט ורקקקקק כל היום פקה פקה ומתבכיינת על הקורונה....והכי מרגיז הערות הסתומות האלה של למה אני לא בבית?אני הרי בהיריון וזה מסוכן לי..אז מי ישלם לי על הדירה????חשבונות???אוכל???!!!!! אני חודש שמיני אני רק רוצה ללדת כבררר בשביל לעוף מפה...גם ככה לא עושה עבודה מועילה כי אין עבודה..הכל נעצר וסתם מחממת כיסאאאא!! וכשאני מבקשת להגיע לעבודה עם האוטו ולסדר לי חנייה עושים לי טובה וצריכה להתחנן גם ככה החניון ריק אין עובדים!!!!!! אני כולי רותחת....ובוכה וכל ההורמונים צפים באלי להתכונן ללידה ולהתרגש ובמקום זה כולי כבויה ועצובהה....
סליחה על החפירה...הכל פשוט היצטבר ליייי!!!!
למה שלא תצאי לחל''ד מוקדם יותר?הרת עולם


תנצלי ימי מחלה וימי חופש שנצברו לך בתלוש עד הלידההרת עולם


אין לי כברנועה1111
ניצלתי כל מה שהיה כי ההיריון היה קשה ונאלצתי להוציא ימי מחלה
כי אני שומרת את זהנועה1111
כשהילדה תיוולד אני רוצה להיות איתה יותר זמן..
תחפשי אולי באתר כל זכות, החרגה למי שבהריון שיוצאת לחלת, לי11אמא

נתנו כזה. זה אישור מיוחד לקורונה

ניסיתינועה1111
אמרו לי צריך לפנות למשרד העבודה וזה בירוקרטיה...ואני אמור ללדת חודש הבא כבר..אז הם לא רוצים להתעסק על זה...
וכל המשרד בחלת נישארתי לבד!הזייה
אויש....באמת קשה ככהיעל מהדרום
וואו לא פשוטאמא וגם
אין מצב לדבר עם האחראי מינימום על החניה שיגיד לשומר?
ממש הזוי מצידם! יש אנשים שלא מבינים את הסיכון הזה כנראהיעל מהדרום
ביקשתינועה1111
עיקמו לי את האף...עשו טובה שנתנו להיום חנייה
מעצבן ממשאמא וגםאחרונה

מקווה שיהיה לך לאט לאט יותר נעים שם

(בעצם למה לאט? מהר!)

היי חדשה פהשבע7
אז ככה; אני בשבוע 34, הריון ראשון. לאורך כל ההריון כל בדיקת אולטרסאונד העובר היה במצג עכוז חוץ מפעם אחת.. בפעם האחרונה שהלכתי הייתה לפני 4 שבועות, והוא היה בעכוז.. באותו יום לפני האו״ס הרגשתי בעיטות בקו המותן, אבל בצד של הבטן. אני לא זוכרת אם הרגשתי אותו שוב אחרי הבדיקה, ואיפה.. אבל מאז הבעיטות תמיד באותו מקום שהרגשתי..
אני מנסה להבין אם הוא עדיין עכוז, או שהתהפך שניה לפני הבדיקה אז.
כי אני מרגישה ליטופים בבטן התחתונה, משערת שאלה הידיים, אבל לא מסתדר לי בגלל הבדיקה האחרונה חחחח
גם, ברום הבטן נמצא או העכוז או הראש, ומלא פעמים ביום הוא כאילו מתרומם ממש לכיוון הבטן ויוצר בליטה גדולה.
יש פה מישהי מנוסה שיכולה אולי להאיר את עיניי?;) לפי התיאורים..
סורי על האורך
אני חושבת שהרגשתי כמו שאת מתארתנפשי חמדה
אבל ה'ליטופים' בתחתית הבטן היו הכפות רגליים, והבליטה למעלה הייתה הראש. בוודאות.
אם הוא נשאר במצב עכוז בשבוע 35 תתחילי לעשות תרגילים, דיקור סיני, מוקסה, מה שאת רוצה..
בשבוע 37 כבר כדאי לעשות היפוך חיצוני, אז אם את מעדיפה לנסות טבעי, תתחילי עכשו ..
יש לי תור לשבוע 36..שבע7
הייתי מקדימה אבל עם המצב העכשווי לא הייתי רוצה לצאת לקופת חולים פעם אחת מיותרת..
אם אני קובעת תור להיפוך בשיטה טבעית - הם בודקים לפני ההיפוך את המצג, נכון?
עוקבת... אשמח לשמוע מעוד בנות מה מומלץ בשביל היפוך.Mushs
חוץ מהסגולה לבדוק שספרי קודש בבית לא הפוכים.
מה עוד בדוק ומנוסה בשבוע 35-36 בכדי לדעת שהעובר במצג הנכון?
יש לי תור לרופאה רק בעוד שבוע...
עמידת שש. אפשר גם להרים יד ורגל נגדית כל פעםמיקי מאוסאחרונה
ועמידת נר עד כמה שאפשר;)
אפילו רבע שעה, פעמיים ביום. אם יש לך את הזמן והסבלנות...
תינוק בן 10 חודשים בקושי אוכלסגול חציל
היי בנות, אשמח לעצות.
הבן שלי בן 10 חודשים, בקושי מסכים לאכול (מסוגל, בפעמים הנדירות שמסכים אוכל ממש יפה).
במעון המטפלות אומרות שהוא אוכל שתי ארוחות, אז לא היה לי לחוץ עד עכשיו שבבית הוא אוכל כמעט רק מטרנה, אבל עכשיו שהוא כל הזמן בבית אני ממש מנסה למצוא מה להביא לו. הוא מסרב כמעט להכל רוב הזמן..
בנוסף המטרנה ממש עושה לו גודש וליחה, ומבאס אותי שזה הדבר היחיד שהוא אוכל. טיפים איך לגמול אותו מזה ולגרום לו לאכול יותר אוכל?
קודם כלחגהבגה
לא לוותר. להמשיך לנסות כל הזמן.
מה הוא אוכל במעון? אם הוא אוכל במעון קבוע, אז הוא סתם מתפנק עלייך.
להציע כל הזמן, לנסות לגרות אותו במשחק, תוך כדי האוכל, לנסות לשים לו דברים שיכול לאכול לבד על המגש, וכשהוא ייקח ויכניס לפה להאכיל גם תוך כדי. לשבת יחד איתו לאכול, בכללי זה טוב בכל גיל ארוחות משפחתיות, ואז הוא מבין עכשיו זה זמן שאוכלים.
לנסות לתת לו אוכל שאתם אוכלים, בחתיכות קטנות, קציצות, שניצל, אורז, תפוח אדמה, כמעט הכל אפשר..בזהירות כמובן.. והכי חשוב, לא להילחץ! כל עוד הוא שותה מים ומטרנה, לא קרה כלום...
בדיוק כמו הבן שליפרח חדשאחרונה
הוא בן 11 חודשים
אני מנסה לתת לו כל פעם מחדש
מניסיון עם ילדים אחרים זאת תקופה שעוברת
רק חשוב להמשיך לנסות ופתאום הם לומדים לאכול ונהנים מזה.
כלה. אשמח מאד לעזרהחצי שני

אהלן, לקחתי כשבועיים לפני החתונה פרימולוט נור .יומיים אחרי שהפסקתי הגיע המחזור. 

בדכ הוא לא סדיר. 

אחרי כמה זמן תקין לקבל את המחזור הבא?

 

מבינה שאינדיווידואלי אבל אשמח לשמוע

 

תודה

חוזר להיות רגילים...


לא לוקח זמן קצת? ישר במחזור הקרוב [השני] כרגיל?חצי שני


..חצי שני

כי מתחיל איחור..

 

כבר הרבה זמן תחושה מוזרה קצת בבטן והורמונאלית קצת, אבל משייכת הכל לכדורים כי הבנתי שיש את הלפני הכדורים ולאחריהם...

אמור להיות רגיל לגמריים...

גם לי היה אבל איחור קצת במחזור השני וחשבנו שזה הריון אבל בסוף קיבלתי

ובמחזור שאחריו כבר הייתי בהריון

וואלה, תודה.חצי שני


בעקרון סדיר לך בדכ?חצי שני


אשמח לתגובות מעןד נשים אם ישחצי שני


מקפיצהחצי שני


מזל טובדייסת קוואקר

רוב שמחה ואהבה

אם הוא לא סדיר אז באמת אי אפשר לדעת.

אצלי זה הגיע אחרי חודש מהראשון שאחרי שהפסקתי את הפרימולט

פרימולט הוא כדור די עדיןדייסת קוואקר

ולכן בדרכ נראלי שמהר זה חוזר לסדר הרגיל

ביקשת עוד תגובות אז...הריון ולידה2
לא רוצה לפתח לך ציפיות אבל משתפת מה היה לי
לקחתי פרימולט נור לפני החתונה, הפסקתי, קיבלתי, טבלתי, והמחזור הבא כבר לא הגיע כי נכנסתי להיריון
אבל אצלי הוא כן היה סדיר לפני החתונה

בשורות טובות!
והייתי מציעה לך לחכות לפחות שבוע מהאיחור לפני שאת בודקת
תודה רבהה!חצי שני


תבדקי מה האורכים של הווסתות שלך.מוריה
**לפעמים נקלטים להריון.
אז אם אחרי הרווח הגדול ביותר הוא לא הגיע, תשקלי לעשות בדיקה.

בהצלחה.
תודה גם לך! ואם לבדוק- איך מומלץ לבדוק בימים אלו?חצי שני


יש סטיקים של שתן. בבית מרקחת/סופרים.מוריהאחרונה
מותר חוקית להוציא לחל"ת עובדת בהריון ?חדשה כאןן
אולי יש פה כאלו שמבינות...
הבנתי שסביב הוירוס אפשרהריון ולידה
העבודה צריכה להגיש בקשה מיוחדת-הריוניתאחרונה
מן הסתם יקבלו לנוכח המצב...
כדאי להגיש תביעה לדמי אבטלה ומקסימום למשוך את התביעה
שתי שאלות לגבי התקופה הזאתאמא ועוד...

בס''ד

 

בוקר טוב,

 

1. האם תמשיכו לפקוד את גני השעשועים?

2. מה דעתך לגבי הזמנת חברים הביתה בתקופה הזאת? איך שאני מבינה השדר של כל ההנחיות החדשות הוא די שכל משפחה תישאר בתוך עצמה כמה שניתן. מצד שני לכאורה התקהלויות של פחות מ-10 איש עדיין בסדר. מעניין אותי לשמוע מה אתן עושות לגבי הזמנת חברים / שליחת ילדים אצל חברים.

 

בריאות לכל עם ישראל ולעולם כולו!

נכון לכרגע, אני נמנעת משניהםיעל מהדרום
לק"י

חושבני שככל שנמנע ממפגשים הקורונה תעלם מהר יותר.
אני כן חושבת שאם זה יימשך הרבה זמן, אני אצא עם הילדים החוצה כשאין אנשים.

גם ככה ההנחיות יכולות להשתנות כל יום. אז לא הייתי מתכננת מה נעשה אם וכאשר.

ואגב, גם על התכנסויות של פחות מעשר איש, מדברים על מרחק של שני מטר אחד מהשני.
בסוף יצאנו היום החוצה, היו כמה חברים של הילדיםיעל מהדרום
לק"י

אבל הם התרוצצו ממקום למקום, ולא עמדו קרוב יותר מכמה דקות.
ואז הגיעו עוד כמה שכנות, וישבנו במרחק של מטר בערך אחת מהשניה🤣

עשה לי ממש טוב לנפש.
(ולילד שלי שקשה לו לראות חברים בחוץ, והוא כלוא בבית).

שה' ישמור עלינו!
כן וכןאמאשוני
ילדים הם לא בקבוצת סיכון.
לכן כשמוציאים אותם אין מה לפחד שייפגעו מכך.
השאלה היא אם לקחת סיכון שאולי מישהו יפגע מהם או לא.
אני מתכוונת לאפשר מפגשים של הילדים שלי עם קבוצות סיכון, כן מעדיפה לשמור על השפיות שלהם.
לכן גן שעשועים אעדיף להימנע ולהעדיף פארקים פתוחים ללא מתקנים (להביא בימבות, אופניים, קורקינט וכו')
אבל אם אראה צורך כן אשלח למקומות עם מגלשות ונדנדות (באוויר הפתוח)

טיולים בטבע אמרו שאין בעיה ודווקא מומלץ. לא מקומות הומי אדם אבל כן לשאוף אוויר נקי ולהשתחרר.

חברים- בתיאום אם ההורים האחרים אנסה למצוא מספר חברים מצומצם שגם להם אין גישה לאוכלוסיה בסיכון.
ובכל מקרה להעדיף מפגשים באוויר הפתוח (מרפסת, חצר) אבל גם במקום סגור לא אמנע לחלוטין.

ההגבלות רק הולכות ונעשות חמורות באופן דרסטי. חשוב לי לאפשר יציאה החוצה ומפגש עם חברים כל עוד מותר ואפשר. יש להם לפחות עוד חודש בבית ובלי מקומות בילוי. שיגעון.
דבר נוסף שחשבתי עליו- החלפת ספרי קריאה בין החברים.
הספריות סגורות, וקריאה זה התרפיה של הבן שלי והאוויר לנשימה שלי. בלי ספרים בשבילו זה כמו בלי שנ"צ לקטנה.
זה גם לקחת סיכון של בידוד, אם מישהו שהיה לידכם יתברר כחולהיעל מהדרום
אנע מוקפת באנשים בסיכוןתפוחים ותמרים
בעלי חולה אסטמה, הסבים מבוגרים, כרגע מסתגרים בעצמנו. לומדים, קוראים, מבשלים הרבה מטבח), מסכים, יוצאים לנשום אויר בחוץ.
בערב מרשה לגדולים לקרוא הרבה לפני השינה.
חוזרת ומסבירה שזה ***לא*** חופש, אלא משהו שונה לגמרי.
ממש מתלבטת בנושא גםאורוש3
כרגע הם נפגשים עם חברים חופשי כל היוםבתי 123
כן וכן. נמנעים מפגשים עם סבים וסבתות,עודאנונימית
מעבר לזה שומרים על בריאותנו הנפשית. זאת לא מחלה מסוכנת לילדים ולא לנו.
סתם מתעניינת מי כאן מכל העונות בסוף ההריון ?רעותוש10
משום מה אני רואה הכל שונה ואני לא מהלחוצים בדר"כ... (למשל במצב בטחוני או חרדות בכללי)
אני בסוף חודש שישייעל מהדרום
לק"י

אבל לא חוששת בגלל זה.
אני בשמיניnp
משתדלת להתחזק באמונה הלוואי שאזכה לעשות התבודדות יותר! ולעשות לפחות משהו אחד בשבילי לנשמה בתוך כל הטרפת.. למשל איזה ספר טוב, לקרוא או לשמוע משהו מחזק, ליצור אפילו בקטנה איזה מנדלה עם צבעים אפילו של הילדים (:
אני בשביעיושוב אתכם
חוששת מה יהיה עד הלידה. איך המציאות תראה, איפה אלד, איך בחופשת לידה לגדול לא תהיה מסגרת ואיך אסתדר עם הכל..
אני באמצע שמינימצטרפת למועדון
לא יודעת מה יהיה.. מקוה שנעבור את הגל עד אז..
אז אני באמצע שמיני- משתדלת לשמור על עצמנו כמה שניתן...רעותוש10
אנחנו לא בבידוד אבל די ובעיקר בבבית- לא ממהרת להכניס אנשים זרים ולא כל חבר

יש בזה משהו מגבש ביחד בבית רק עם בני המשפחה

בעלי עובד כמעט רגיל אבל גם ממנו ביקשתי למעט בפגישות עם אנשים נוספים חוץ ממי שקבוע איתו בעבודה

נכון שהנגיף לא מסוכן לנו מבחינה בריאותית לפי מה שאומרים, אבל בכל זאת יש כאן אמא שצריכה ללכת לניתוח קיסרי עוד חודש וקצת ואבא שצריך להיות נוכח ולשמור על הילדים...

הכל בידי שמיים אבל אנחנו די בודדנו את עצמנו לאור המצב
תודה לכל מי שענתה!אמא ועוד...

 

 

 

יוצאת איתם לגינהעובדת השם
כדי לשמור על השפיות של כולנו.
ביחוד שאני לוקחת בחשבון שאולי יהיה סגר עוד מעט אז כדאי לנצל את האפשרות שעוד מותר לצאת חופשי....
לא ולאעדיין טרייה

1. יוצאים החוצה אבל לא לגן שעשועים בגלל שכל הילדים נוגעים במתקנים. יותר יוצאים לטייל/ לרכב על אופניים/בימבות

2. כרגע אני מעדיפה לא להזמין נכון שזה פחות מ10 אנשים אבל ילדים לא יודעים לשמור על מרחק של 2 מטר.

ואני לא חוששת מאוד מכך שהם ידבקו יותר שאם הם ידבקו הם יכולים להדביק.

חברים זה בעיהתות
אני כרגע כן מזמינה. גם בשביל הילדים שלי וגם בשביל שכנותיי היולדות. אבל מה שכן- עם ילדים ובטח קטנים, אין סיכוי לשמור על הכללים. הם לא שומרים מרחק, יש מלא מגע. אתמול קלטתי את עצמי מרימה ומחבקת ילדונת שהיתה אצלנו ובכתה. לא נראה לי שהייתי יכולה להרגיע אותה מרחוק. בקיצור בעיה. מצד שני- אני לא רוצה לגרום לילדים שלי להרגיש בבידוד כשהם לא
אני צמצמתי את מספר המשפחותרעותוש10
יש קשר עם חברים מ2 משפחות,
זה כן מוריד את הקשר כי לפעמים יש לי תהלוכות בבית אבל מה לעשות...

למשל יש שכנים שביום ראשון הגיעו אליהם להתארח דודים מקנדה (שהגיעו יום לפני שהודיעו על הבידוד מכל העולם) וגם הם נהנים מהחופש נסעו לקניות בעיר הגדולה ועוד, אני מעדיפה שלא יכנסו אלינו כי זה מלא מגעים מיותרים
(לא הודעתי להם , פשוט שמישהו דפק אמרתי שלא מתאים עכשיו)
לא עדיף לך לצאת איתם החוצה? מצמצם סיכוניםיעל מהדרום
אם כן עדיף חברים קבועים.בלדרית
אצלנואמא וגם
לגבי 1. מעדיפים שלא. כשיוצאים משחקים במרחב פתוח.
2. מאפשרת לילדים לשחק עם חברים בחוץ אבל לא להכנס לבתים שלהם.
לא יודעת עד כמה זה הגיוני אבל ככה היה נראה לי סביר.
ועם ההוראות החדשות, כל מה שכתבנו כבר לא רלוונטי......יעל מהדרום
לא כדאיyuna
גם במרחב הפתוח היום כבר יצא הודאה של משרד הבריאות לא לצאת.
ולהזמין חבר גם לא כדאי, כי זה כל הרעיון שביטלו את מערכת החינוך.
מותר לצאת רק עם המשפחה המצומצמת לשטחר פתוח לעשר דקות ביוםיעל מהדרום
אוי ואבויאם_שמחה_הללויה
אין לי קרוב מקום פתוח, לנסוע רבע שעה בשביל 10 דק=|
שום מקום פתוח? חצר של בניין נשמע לי בסדר. לא?יעל מהדרוםאחרונה
אני מפחדת ללכת לטבולמצפה להריון בעה
אהי לא יודעת מה לעשות
אני בטיפולים
לקחתי איקקלומין
ואני לא יודעת אם יהיה מעקבי זקיקים רגיל
כל המצב הזה מלחיץ אותי

יקרהראש111

בימים האחרונים אני ממש חושבת

על נשים שבטיפולים עכשיו, בתוך המצב הזה,

כל כך לא קל.

 

למה את מפחדת לטבול? את חוששת מהדבקות חלילה?

לא אמורה להיות בעיה, אבל החשש מובן לגמרי...

אולי תגיעי ממש מוקדם, תתקשרי קודם לבלנית ותבקשי ממנה לטבול ראשונה?

 

לגבי המעקב זקיקים, שוב לא נראה לי שתהיה בעיה

אבל אם את רוצה להיות רגועה- אולי תתקשרי עכשיו לוודא?

 

בהצלחה

חיבוק גדול

תעדכני 

מה זה עוזר להיות ראשונה?רינת 29
זה אותם מים מאתמול.
נראה לי שמנקים אותם בכל סוף יוםmiki052


ממש לאשירוש16
כל לילה מרוקנים את המים. מנקים את הבור טבילה.
ממלאים שוב את הבור במים נקיים ושמים חומר חיטוי.
מאיפה יש מים חדשים?רינת 29
אי אפשר למלא מהברז, צריך מי גשמים.
יש השקה עם מי גשמים, זה בעיקר מי ברזבשאיפה
יש אוצר מי גשמים - שאותו מחליפים כפעם בשנהיראת גאולה
זהו בור שמכיל מי גשמים בכמות הנדרשת.
הבור בתוכו אנו טובלות מלא במי ברז - בדיוק כדי שיוכלו להחליף בקצב גבוה ולשמור על הניקיון שלו.
מי הברז מחוברים למי הגשמים בצורה מיוחדת, שנחשבת על פי ההלכה כמכשירה את בור הטבילה שמלא במי ברז.
יש 3 אפשרויות לצורת החיבור בין הבורות: זריעה / השקה / חב"ד.
כאשר מדובר במקווה שנבנה ומנוהל בפיקוח הלכתי (כמו כל המקוואות של המועצה הדתית) - הכל נעשה בצורה שנחשבת הלכתית כאילו בור הטבילה הוא חלק מבור מי הגשמים.
יש השקהשירוש16אחרונה
המים במקווה עצמם הם לא מי גשמים עצמם. הם מים נקיים עם חיבור לבור בו נמצא מי גשמים.

אל תדאגי.. לא משאירים מים מלוכלכים במשך שנים כדי לאפשר לנשים לטבול בו..
אין בעיה ללכת לטבול, אם זה היה בעייתי היו סוגרים את המקוואותמק"ר
תבואי רק לטבילה, מינמום מגע.
בהצלחה יקרה!
תודה אהובות!!!מצפה להריון בעה
אישור מהרבנים לגבי טבילה, היכנסימהי אמת

הנחיותציפ'קה

טרימסטר ראשון תוצאותיה הסטריהשניאני
היי.
אשמח ליעוץ לגבי תוצאות הבדיקה טרימסטר ראשון-

FBHCG – 26.85 NG/ML
NT – 1.9 MM
PAPP-A – 1639.97 MU/L

הסיכון המשולב לתסמונת דאון לפי הגיל והבדיקות – 1:1828
הסיכון המשולב לתסמונת דאון לפי גילך בלבד – 1:1039
הסיכון המשולב לטריזומה 18 – 1:20000

בבגיקה היה רשום שהסיכון בינוני, אני ממש בלחץ!!!
תודה רבה מראש
תוצאות מעולותורד הבראחרונה
נחשב סיכון נמוך (לא יודעת איפה היה כתוב לך סיכון בינוני...).
שקיפות עורפית וקורונהשיויתי לנגדי
בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות
שלא מפסיקות להשתנות

הייתן הולכות לבדיקת שקיפות עורפית? יש לי בשבוע הבא
מפחדתלהיחשף. ולהדבק. ממש

וזו בדיקה לא מי יודע מה קריטית

הסקירה אחרי פסח בעז"ה ואת זה ממש, אבל ממש לא בא לי לפספס
אני גם התלבטתיואילו פינו
מנסה כמה שיותר להקדים את התור..
וכמובן לנסוע ברכב ולא תחבצ. ולשטוף ידיים המון..
לא הייתי מוותרתאנונימיות
זו כן בדיקה חשובה שמוגבלת בזמן
אף פעם לא הבנתי למה היא כל כך חשובהאם_שמחה_הללויה
את יכולה להסביר לי??הרי היא בודקת סיכוי לתסמונת דאון שגם לא וודאי.
לי מאוד חשוב לדעת אם יש בעיה כל שהיאאנונימיות
כמות גדולה של נוזל מצביעה לרוב על בעיה כל שהיא אצל העובר.
זה מצביע על סיכוי לטריזומיה 18 או תסמונת דאון
ובשלב של סקירה זה כבר מאוחר לראות את זה?אם_שמחה_הללויה
כן. זה רק עד שבוע 12 או 13אנונימיות
אם הסיכוי גבוה ממשיכים לבדיקות שכן יכולות לאמתתיתיל

דברים...לא משאירים את זה ככה...

טוב זה אופי של אישה..אם_שמחה_הללויהאחרונה
אני מעדיפה לעשות כמה שפחות בדיקות ולהתפלל בעיקר שהעובר יהיה בריא. אבל מבינה ומכבדת בהחלט את אלה שכן עושות.