הוא יהיה הכי קטן שם והוא היחיד שעוד לא הולך לבד. מפחדת ש'יכפכפו' אותו. כשיש ילדים בגילו שלוקחים לו משחק או שמרביצים לו (באופן כמובן הכי תואם גיל) הוא בוכה בכי נעלב בלי לחטוף חזרה.. לא למד להחזיר או לעמוד על שלו.
שנה שעברה הוא היה במשפחתון הרבה יותר קטן והרגשתי שהמצב בשליטה אבל עכשיו הוא נכנס למשפחתון עם 8 פעוטות גדולים ממנו.
אוף אני באמת חוששת שיבכה שם הרבה
קצת מעודד אותי שאני צריכה ללדת בטבת ובמקרה הכי גרוע באמצע השנה אוכל להישאר איתו בבית עד לסוף השנה
עם הרבה תפילות וסיעתא דשמייא יהיה לו טוב.
שיהיה בשעה טובה והרבה נחת
כל עצה תתקבל בברכה. מה גורם לכן למצות את הזמן שלכן? לייקר אותו?
מרגישה שיכלתי ממש להיות מועילה ולהשתמש בזמן הפנוי שלי בחכמה לדוגמא- להסתכל יותר על הארון ספרים שלי, להניע שינויים.
מה גורם לכן לצאת מדשדוש באותו מקום ולהתקדם? (רוחנית , גשמית הכל )
כותבת פה אחרי יותר משעה וחצי שאני מנסה להרדים את המתוק ורק עכשיו סוף סוף נרדם...
את התוכניות להערב נאלצתי לבטל..
מרגישה שאני תכף משתגעת.
אחרי שלושה ילדים שנרדמו לבד תוך כמה דקות הגיע הנסיך שלא נרדם שעות!
יכול להרדם רק ב24:00, או שמרדימים אותו שעה ומעלה בשעות סבירות יותר או גם וגם...
אשמח לעצות מהמנוסות. באמת שלא מכירה את הסיטואציה. כרגע הולכים לי כל הערבים.
ישן ביום? מתי אם כן?
איך נרדם בדר"כ?
זה חדש או ככה קבוע תקופה ארוכה
נרדם עם בקבוק ונידנוד. או לידי במיטה (האחים שלו לא נכנסו למיטה שלי בחיים, פה התייאשתי בלילות קשים)
אף פעם לא ישן טוב
כמה זמן ישן ב 13:00?
את רואה סימני עייפות בערב? אדמומיות סביב העיניים, פיהוקים, שפשוף עיניים וכו'..
הייתי מנסה לקצר שנת צהריים או להקדים אותה. ואז לנסות לזהות מתי הילד מתחיל להיות עייף. לוודא שהוא שבע, לעשות טקס שינה קבוע ולהחליט על אופן ההירדמות, כשאולי כדאי לחשוב על הירדמות עצמאית אם יש לך כח לתהליך.
להסביר לו שהוא ילמד ללכת לישון לבד, להשכיב במיטת תינוק (בהנחה שלא יודע לצאת ממנה), חיבוק/קריאת שמע/סיפור/שיר. - מה שמתאים, ולצאת.
אני התנסיתי בגישה של לצאת ולהיכנס ממש כל 3 דק' ולהסביר שוב, ולתת חיבוק, נשיקה, מים. במשך הזמן משך ההשכבה יתקצר ויהיה בלי בכי בעז"ה.
זה רק מהניסיון שלי עם שני ילדים שלא היה להם קל ללמוד לישון לבד. זה כמובן צריך להתאים לך, ויש בזה הרבה גישות.
הוא זקוק לשינה בצהריים. עייף ועצבני...
ננסה את השיטה..
אוף קשה לי ברמות
ממש בקצרה (זה הולך להיות ארוך חחח)
באופן כללי חמותי לא מתה עליי למרות שאני אישה מהממת
באופן כללי היא מתארחת אצל הבנות שלה ואני הכלה היחידה שלה היא מעולם לא התארחה אצלי (וזה בסדר!!! אני גם ככה לא אוהבת אורחים וגם מובן שהקשר עם כלה שונה מקשר של בת - מובן לגמרי)
ממשיכה על הרקע, סיפור מלפני שנה בערך
חמותי אמרה לבת שלה שממש רוצה כבר לבוא להתארח אצלה. הבת אומרת לה עזבי אותי אחרי הפעם הקודמת שהיית וניצלת אותי אני יותר לא מזמינה אותך. ואני כזה בחצי משפט אומרת לה - את תמיד מוזמנת אליי. והיא אומרת ''אלייך אני לא רוצה, אני רוצה ללכת אליה (לבת שלה)''
בסדר נפגעתי קצת, זה יושב לי על הלב אבל ממשיכה הלאה.
שבת אחרונה אנחנו אצלה לליל שבת, היא משתפת אותי שיש לה בשבת שבת חתן. היא מוזמנת לעלייה לתורה בשבת בבוקר אבל הם לא עושים סעודות. כלומר, היא צריכה דירה לארוחות פלוס לינה.
אמרתי לה שאחפש לה דירה ואני אשמח ממש שתבוא אליי לסעודות.
עכשיו כמובן שהיא לא חייבת, אני לא מכריחה. אני מזמינה.
וכלכך באלי שאחרי 10 שנים בהם אני נשואה לבן שלה היא סופסוף תבוא אליי
כן, אני רוצה ואני מזמינה אותה מידי פעם. אם זה בחופש לעל האש
אם זה בחול המועד
שבתות
והיא לא רוצה ושוב זה הכי בסדר שיש
אבל בתוך הלב אני נפגעת, ממש ממש!
כאילו - את מבקשת ממני למצוא לך דירה, אני אחפש אבל אולי כבר יום אחד תבואי אליי???
קנינו בית חדש, עשינו חנוכת הבית רק לצד שלי כי חמותי התחילה עם תירוצים שכן בא לה לא בא לה
לא ברור לי מה הקטע
אני אישה מהממת, אלופה
אני מכינה אוכל יותר טעים משלה (לא אמרתי לה את זה, אל תדאגו חחח)
נכון שאני פחות בסטייל ממך
נכון שאני לא מזריקה בוטוקס למרות שהיא כל הזמן משכנעת אותי לעשות את זה כדי ''לשמר''
נכון שאני אולי אמא פחות טובה ממנה (ככה לדעתה, היא בגישה מאוד קשוחה של פעם ואני פחות)
נכון שהבית שלי לא עובר שיפוץ כל שנתיים כמו שלה
נכון שאני לא מסתובבת עם מגבת על הכתף וכל רגע מעבירה ניגוב ומנסה להעלים שוב ושוב אבק מדומיין
אני לא היא.
אני לא אהיה כמוה אף פעם, אני לא אהיה כמו הבנות שלה
ועדיין אני רוצה שתבואי אליי לכמה דקות.
שוב, הכי הכי בעולם זכותה. אבל עד שיש הזדמנות ויש לך אירוע ליד הבית שלי - אני רוצה שתבואי!
אני רוצה שתראי את הבית היפה שלנו
שתהני פה
אפילו הצעתי שאם בא לה שתביא את האוכל שלה אלינו וככה תחסוך ניקיון בדירה.
אני רוצה שתבוא!!!
זה לא יקרה.
כל-כך מקווה לא להיות חמות כזאת, אכי''ר.
סוף פריקה.
אם הייתי מזמינה אדם והוא לא היה מגיע אחרי כ"כ הרבה הזמנות, אין סיכוי שהייתי ממשיכה להזמין.
זה שאת מממשיכה להזמין, זה שאת ממשיכה לנהוג בה בכבוד, זה שאת נפגעת אבל בולעת את הצפרדע ולא מייצרת מריבה עם אמו של בעלך זה דבר מדהים בעיניי.
זה מעיד המון עלייך ועך החינוך שקיבלת וזה ראוי להמון המון הערכה.
אני על פחות מזה מבשלת מריבה על אש קטנה 😄
והבטחון והמודעות
והידיעה שזה משהו שהוא לגמרי שלה ולא שלך - וזו בעיה שלה... ממש מרשימה!
מקווה שיום אחד ייפתחו עיניה ❤️❤️
את מבינה שהבעיה בה ובטח לא בך.
ואת יודעת מתי היא תרצה לבוא סוף סוף?
כשילדייך יגדלו והדבר האחרון שתרצי זה לארח אותה. או אז היא ממש תשמח לבוא אלייך...
חוק מרפי.
לק"י
לא חבל לה לפספס קשר טוב עם הכלה שלה?
מילא אם גם את היית קרה אליה... אבל את מתאמצת ומזמינה כל הזמן.
מצדיעה לך.
אם היו לא הכי נחמדים אלי, לא הייתי מתאמצת להזמין בכלל.
תחפשי לך אורחים יותר נחמדים שיבואו בשמחה.
אם כי באופן כללי אני לא אוהבת לארח גם ככה
אבל מכל האנשים שחשקה נפשם לבוא אליי, אני רוצה שהיא תבוא!
לא רוצה את הורים שלי, אחים אחיות שלי שרק מחכים להזמנה והם פה - מאתמול.
אני רוצה שפעם אחת גם אוכל לארח את חמותי.
פשוט מאוד חח
לא להרגיש דחויה על לא עוול בכפך, וגם שתראה אתכם כמשפחה בבית שלכם.
עזבי אותך, היא לא רוצה לקפוץ לבן שלה יום אחד?
וואי איזה טיפוס... ה' יעזור
כל הכבוד לך על הגישה!
איך כתבת על עצמך יא מופלאה
איך מכל הפוסט הזה עולה שאת פשוט אישה יקרה מוכשרת ומקסימה ביותר
זה פשוט שלה....
אני יודעת שאת יודעת את זה .
וטוב שכתבת פה כדי לקבל הכרה ולחזק את מה שאת יודעת
את בסדר גמור
את יותר מבסדר גמור
את מהממת
ומיוחדת
ואימא מדהימה
ובשלנית
וצדיקה
והיא יש לה את העבודה שלה בחיים האלו לעשות- ובהצלחה לה
חיבוק גדול לך!!
היא מאוד נקייה, ברמה של חולת ניקיון. שוטפת את הבית כל יומיים. היא לא מארחת אצלה בבית באמצע השבוע כדי שלא יתלכלך. רק בשבת וגם אז קשה לה עם לכלוך על הרצפה. לא נכנסים למיטה בלי להתקלח (המתבגר התורן מאוד נהנה להפעיל מניפולציות סביב זה)
בגלל הפרעת הניקיון שלה,
אני מבינה שאולי היא נגעלת לאכול אצלי ובדיוק בגלל זה הצעתי שתביא אליי את האוכל כי למצוא דירה לאכילה ולינה יותר מסובך למצוא מדירה שהיא ללינה בלבד. גם יותר מזה - במקום שתלכלך דירה גדולה אני מציעה לך לטנף את הבית שלי.
ברמת הכשרות אנחנו באותה הרמה.
לדעתי זה רק עניין הניקיון.
אז א. את מדהימה. ממש. שמור לך מקום של כבןד בגן עדן, אני בטוחה!
וב. גם חמותי פדנטית ואיסטיניסטית מאוד. היא לא תאכל אצלנו בעיקרון (ואני מבינה אותה - כנראה שגם אני לא הייתי אוכלת אצלנו אם לא הייתי מכירה אותנו🙈), ואחרי שאנחנו מגיעים אליה היא מזמינה את העוזרת כדי שתנקה את הבית (למרות ששם אנחנו משתדלים לשמור על ניקיון הרבה יותר מהבית) -
א-ב-ל - היא בהחלט מגיעה אלינו, לביקורים קצרים בכל פעם, אבל מגיעה. ולא מוותרת על משחק עם הנכדים, גם אם לכאורה הם יכולים להיות מלוכלכים.
והיא בהחלט מזמינה אותנו אליהם. בעבר לשבתות שלמות, היום (בגלל הגיל) לאמצע שבוע לכמה שעות, ומאוד נהנית שאנחנו באים למרות הבלגן.
והכי חשוב - היא אומרת לי רק דברים טובים (גם אם אני, שלא כמוך, בכלל לא מושלמת) וברור שלא פוגעת בי בשום צורה, אף שאנחנו שונות מאוד באופי.
אז לא כותבת לך את זה כדי להוציא את העיניים... אלא רק שתביני כמה את מדהימה וטובה, ושהבעיה היא לגמרי בה - ולא בפדנטיות שלה, אלא במשהו עמוק מזה.
והלוואי שיום יבוא והיא תבין כמה היא זכתה בכלה כמוך❤️❤️
איך אחרי שהיא כזאת נאחסית אלייך,
את לא אומרת לה, 'אני לא רוצה לדבר איתך'.
וואי איזה מלחמה הייתי עושה על מישהו שיעשה עלי כזה חרם.
נשמהההההההההההה לא להתקרב וגם לא בצחוקקק
תסבירי לי מאיפה האורך רוח למען השם??
שוב ושוב מאפשרת לפגוע בי?
אני חושבת שצריך לקחת בחשבון שמעבר לפגיעות יש גם הנאות ובגלל זה אני עדיין נוכחת.
אז נכון שיש אמירות לא נעימות מידי פעם, עדיין זה לא מרגיש לי גרוע מסםיק כדי לשבור את הכלים ולנתק קשרים.
אם כי צריכה באמת לעשות חושבים, מתי זה עובר את הגבול ואני הופכת להיות במקום של שק חבטות במודע או שלא
בשביל נתק במשפחה צריך סיטואציה קיצונית.
אבל כן לשקול.
לא לתת לעצמך להיפגע...
וההפסד כולו שלה
תגידי את זה לעצמך כמה פעמים
וואי זה מעצבן ברמותתת
אבל באמת יש אנשים מסכנים
כנראה שהיא מפחדת שלא נקי אצלך מספיק לפי הסיפורים שלך עליה....
וואלה בעיה שלה
תכלס היא רק סובלת מהאובססיה הזאת לניקיון...
את באמת אישה מדהימה!!!!!!!
והיא- סליחה על המילה, טיפשה!
את מדהימה שאת מעריכה את עצמך, ויודעת מה את שווה
ושאת נפלאה וטובה עם מי ומה שאת.
וכן, מותר גם בתוכך להפגע, להיעלב, לכאוב את החוויה שמבחינתה את פחות.
בטוח שהיא מפסידה. תהיי קשובה לעצמך איפה עובר הגבול ביחסים שלכן.
איפה זה מרגיש לך נכון ובכיף לטרוח למענה מתוך כיבוד הורים ואיפה שאת מרגישה מנוצלת כנראה לא נכון להמשיך...
שבעלך יזמין אותה לא כשאת ליד? כשהוא איתה בטלפון למשל?
הוא בן שלה, יכול ללחוץ עליה מה הסיפור שלך? ושזה לא נעים שהיא אף פעם לא באה לראות את הבית שלכם.
בדרכ אצלנו כל הדברים האלה כל אחד מבני הזוג עושה מול הוריו
לא מצפה לכלום
לא מבקש כלום
לא מתכנן איתם כלום
לי עדיין קשה להשלים עם זה
את בעצם אומרת שלה יש איזה קושי עם להתארח אולי מטעמי העודף נקיון ואולי משהו אחר..
ואת עדיין מחפשת את זה...למה בעצם?
מחפשת את הקשר איתה?
אולי דרך זה שתגיע זה יראה לך הערכה או חיבור לחיים שלכם..?
אולי תנסי להגדיר לעצמך מה בדיוק זה יאפשר לך? למה באמת זה חשוב לך?
כי אם תזהי בדיוק את המניע הפנימי-מה את רוצה בעצם לקבל דרך זה...
אז אולי תוכלי למצוא לזה חלופות..דרכים אחרות לקבל את המקום הזה גם בלי לצפות ממנה למשהו שלא מתממש..
אנחנו נשואים כבר הרבה שנים וכבר כמה פעמים הזמנו את חמותי להגיע לבית שלנו , גם לא מזמן עברנו דירה לבית שקנינו והיא לא מגיעה.
הם בגיל 70 + וקצת קשה להם.
מצד שני זה מוזר לי כי לאחים של בעלי הם כל הזמן הגיעו.
אבל החלטתי לשחרר, נמאס לי לרדוף אחריהם.
אם הם רוצים שיבואו
הפסד לגמרי לגמרי שלה
שתדעי לך שאין כמוך!
אני ממש אוהבת את ההסתכלות והראש שלך יחד עם צורת הכתיבה והניסוח שלך
פעם הייתי הרבה יותר פעילה פה ולאחרונה בעיקר קוראת ושתדעי שיש שירשורים ארוכים לפעמים אני לא קוראת את כל התשובות ואת שלך אני בדרכ קוראת ישלך הודעות שממש כייף לקרוא
תעופי על עצמך ואישית, הייתי מפסיקה לגמרי להזמין..
שבה בודקים את עובי הנוזל בעורף, בשבועות 11-13.
תוצאה גבוהה מעלה את הסיכון סטטיסטית לתסמונת דאון, ואולי לעוד דברים.
בנוסף לאוטראסאונד, יש בדיקת דם שבודקת עוד דברים, וגם נותנת תשובה סטטיסטית.
המטרה של הבדיקה היא לאתר מקרים עם סיכון לתסמונת דאון, ולהפנות לבדיקות נוספות.
בנוסף, היא יכולה לעזור בגילוי מוקדם של בעיות אחרות, וככה אפשר להיערך מהר יותר.
הבדיקה עצמה לא מזיקה, ואין בעיה לעשות אותה.
היא יכולה לגרום ללחץ חוסר וודאות, אם יוצאת תשובה לא טובה.
אני אישית עשיתי בכל ההריונות.
שקיפות עורפית זו בדיקת סקר. מה הכוונה? התוצאות שלה הן סטטיסטיות ולא מוחלטות.
היא בודקת מספר מומים כרומוזומליים כמו תסמונת דאון, טריזומה ועוד.. לא זוכרת בדיוק.
התוצאה מתקבלת כססטיסטיקה- הסיכוי שלך לעובר עם תסמונת דאון הוא 1 ל... מתחשבים גם בגיל שלך ועוד כמ נתונים.
הבדיקה מתחלקת ל-2.
חלק 1 זה א"ס שמודדים בו את עובי הנוזל בעורף של העובר.
חלק 2- בדיקת דם שעושים ביום- יומיים שאחרי.
למה כן לעשות?
-כי לפעמים יש אפשרות לגלות מומים חמורים של העובר בשלב הזה שהוא מוקדם יחסית, ואם יש צורך ח"ו לעשות הפסקת הריון בשלב שהוא עוד מוקדם.
-כי זה נותן שקט נפשי (לחלקנו..)
-כי זו הזדמנות לראות את העובר ולקבל ד"ש
-כי זו ההשתדלות שלנו..
למה לא?
-זו בדיקה סטטיסטית כמו שכבר כתבתי, היא לא נותנת תוצאות מדוייקות. בדכ בסיכון גבוה ישלחו לבדיקות מדוייקות יותר כמו סיסי שלייה או מי שפיר
-עלול להכניס לחששות מיותרים
-לא יעזור לדעת אם יש חשש כזה או אחר כי ממילא לא נפיל..
ניסיתי לכתוב דברים שעולים לכאן ולכאן בדיונים בפורום לפעמים, ולכן יש פה גם אמירות שאולי סותרות אית את השניה.
הי, שאלה..
קבלנו אישור על גמלה של אלרגי לילדים שלי וברוך ד' כבר לא אלרגי כמה חודשים, עכשיו בדקתי ורואה במכתב שקבלנו בזמנו שהזכאות לעוד שנה ( חשבתי שזה רק עד עכשיו ולכן לא טיפלתי בזה כי גם ככה היה מגיע לנו עוד כמה חודשים כי הגשנו באיחור) אבל לא רשום מה לעשות אם הילד נעשה לא אלרגי, האם הייתן ממשיכות לקבל את הגמלה בראש שקט? קצת מרגיש לי לא בסדר ...
לא רוצה לתת את הסיכום מהרופא אלרגיה של לפני כמה חודשים כי כן היה מגיע לנו את החודשים האלה ולא רוצה שיבקשו שנחזיר להם...
השאלה אם ידרשו איזה תיעוד רפואי והאם מכתב של רופא משפחה מספיק (יכולה לבקש ממנו לכתןב משהו כללי)...
אם יש פה מישהי עם נסיון עם זה אשמח לשמוע
אולי לא יידע..
אבל היו לי כמה מקרים בעבר שפתאום קלטתי שמקצצים לי בדמי חל"ד ובקצבת ילדים,
ואז בדקתי והסתבר שזה על חשבון קצבאות ששולמו בטעות (אז היו להם תלושים לעקוב אחריהם, אז אולי זה באמת אחרת..)
על מתי שהאלרגיה הסתיימה. או שידרשו מכם מכתב מהרופא עם תאריך
כן הם מבקשים כל תקופה לחדש ואם אין אישור רפואי פשוט לא יחדשו.
זה מצד החוק
מצד ההלכה- אולי זה שאלה לרב. אינני יודעת.
הסתיימה.
רק אני לא יודעת לעזור עם זה שרוצים לקבל עוד כמה חודשים אחרי בגלל שלא הגישו בזמן...
היתי בטוחה שכבר אלד
האחרונים נולדו עוד לפני שבוע 39
מאין יבוא עזרי
אני פתאום קולטת שנכנסתי לפה כשהבכור היה בן חודש בערך, עוד מעט בן 15
הזמן טס
רק בשמחות
כל אחרי צהריים אתמול כאבים חדים באים הולכים בגב תחתון,צד שמאל
וגולשים לרגליים. אבל ממש ממש חדים.. כל שתי דקות
ברוך ה' זה עבר אבל הבוקר שוב הרגשתי כמה כאלה
שבוע 29
לא הרגשתי בחיים כאלה צירים מוזרים
אם אני מבינה נכון זה כאב משתק כזה.
תנסי תרגילים (נראה לי ספינינג בייביס)
ממש הגיוני למצב של עומס פיזי, הגוף זועק לך לנוח.
כדאי להימנע מלהרים כבד.
כל הצד השמאלי שלי תפוס וחזק
פעם ראשונה שזה קורה לי
בדיוק חשבתי על זה שזה כלכך מתיש אותי שאיך ישאר לי כח ללדת...
אבל יש דבר כזה שכאב גב מקרין לרגל..גם בלי קשר להריון
ובהריון יכל להגרם גם מלחץ לש העובר בצד אחד באגן-גב
ממליצה ממ שעל טיפולי מגע טבעיים..מאוסטרופטיה- אקוולבריו ויש כל מיני סוגים
ממש סבל
והיום קמתי בלי כלום
זה היה גם במנוחה
אני מורעבת!!!!!!
אוכלת את כל הבית😂
עד עכשיו לא היה לי דחף מטורף לאוכל והנקתי,
ופתאום עכשיו ממש רעב כל יום,
מוזר?
בור בבטן
אבל מוזר שרק עכשיו הגיע...
אולי הריון?
פשוט מלוכלכים!!!
והילדים מכניסים לפה!!!
תקין?
נראה שבכלל לא עברו שטיפה או משהו..
הם יצטרכו לשטוף כל יום....
זה באמת מבאס אבל נורמלי ולא מזיק
שבמהלך החופש הגדול מנקים את כל המשחקים.
אם עכשיו בתחילת שנה הם מלוכלכים- כנראה לא ניקו אותם מעולם. וזה באמת מגעיל.
לא יודעת אם הייתי מעיזה לומר משהו למנהלת, אבל מבינה אותך ממש.
יושבת בוכה
עברנו היום דירה במסירות נפש מטורפת ובקושי עצום
אבא שלי כל כך לא מפרגן.רק יורד עליי איזו דירה ישנה ומוזנחת לקחנו
וזה תמיד ככה איתו.. אחרי מעשה הוא תמיד מעיר,מוריד את כל האוויר
אבל הפעם פשוט מבאס אותי ברמות שאני לא עומדת בזה
גם ככה ממש ממש קשה לי עם המעבר וזה היה פשוט בלית ברירה
אז עוד לשמוע תלונות . שאיך לקחנו דירה כזו כולה שבורה וזה ממש לא נכון
היא אמנם לא חדשה אבל במצב סביר לגמרי. למה לתת הרגשה כל כך רעה ובסוף לומר שיהיה במזל טוב. אחרי כל הטענות והירידות....
כל כך קשה לי ואני עם צירים מטורפים כבר יומיים ומותשת. ואני איסטניסטית ברמות וגם ככה קשה לי להתרגל למקומות ישנים קצת והדירה הקודמת הייתה חדשה ויפה אבל באזור ממש ממש לא מוצלח ורחוק מהכל ועשינו שינוי באומץ עצום
אגב גם כשעברנו לדירה הקודמת למרות שהיא חדשה,ירד עלינו בלי סוף,על הלובי של הבניין המלוכלך,על כל פיפס בדירה.. בקיצור טיפוס לא קל
אין מבואסת ממני 😰😰😰😰😰
מה יוצא מזה, חוץ מלבעס אחרים😐
מי שיכול להעיר,
יכול גם לשלם.
מי שלא יכול לשלם,
שלא יעיר.
ככה אני עונה לבני משפחה מתערבים תמיד:
מי שלא עוזר שלא יתערב.
נשמע כ"כ מציף..
יישוב טוב!
לעבור דירה לאזור טוב יותר זו אכן החלטה אמיצה וחכמה!
ואם לטעמך הדירה טובה זה הכי חשוב וכל הכבוד שהצלחתם לעבור עכשיו ככה כשאת בהריון וקשה.
בכל אופן לא בשלב שזה ישפיע עלי...
כי הייתי זקוקה לעזרה של ההורים
אבל קשוח לי 🤐
אבל מנסיוני בנושאים אחרים -
מי שיודעת שמוריד לי
ומחליש אותי
אני ממש שומרת על הגבול של עצמי
לא מתקשרת סביב זמן רגיש..לא מאפשרת כניסה לשם..
אצלי זה היה סביב מילואים
הרבה תגובות והתערבויות והערות שהחלישו אותי
פשוט עם אחיות שלי ניתקתי קשר כל הסבב
וכם אמא שלי צמצמתי ושמרתי על שיחה שטחית יחסית..העברתי נושאים..לא שיתפתי בקושי ..והפחתתי מינון
אי אפשר לצפות מהם להשתנות כי זה לא קורה
אבל מנסה בעיקר לא להפגע ולהפנות אלי את האחריות
אבל בשבילי הרגשתי שעדיף לי לא
זה כמו אפילו בהריון הראשון
כולי מתלהבת ומרגישה בחילות וגועל במקביל
אומרת לאבא שלי מזל טוב שאני בהריון
התגובה שלו היתה: בשביל מה....
מאז למדתי מה ומתי לשתף אם בכלל
שוב- התייעצתי עם אנשים שמבינים ובעלי מקצוע בתחום
אבל מבחינה רגשית עם כל הצער שבדבר לא יכולה להשען על ההורים שלי הגם שאני אוהבת אותם
אוי ויי זמיר,
הייתי מגיבה פי 100 גרוע ממך.
את כנראה כבר הכנת את עצמך להערות שלו, אז אולי קצת הכלת את הפיעה
אבל מבחוץ זה באמת נורא, יקרה.
זה נורא כי מעבר זה סוחט
והריון זה סוחט
ואת נושאת עיניים אל ההורים- תהיו איתי, תעזרו לי, תנו לי כוחות
וזה מה שאת מקבלת??
לא פלא שאת מרוקנת
הייתי כותבת לאבא שלי, לו הייתי את:
אבא-
תודה, באמת, על מה שעזרת לי
אבל אני כ"כ כ"כ פגועה מהמילים הקשות שלך סביב הדירה.
לא זה מה שרציתי.
ופשוט להשאיר את זה ככה.
זה יחלחל לו, אני מאמינה
הוא בן אדם, הוא אולי מאוד מאוד ביקורתי
אבל בסוף לשמוע כמה הוא הכאיב לבת שלו, שבהריון, שנמצאת בתוך כאוס של מעבר
זה כואב.
ואני מהמרת שהוא יתנצל, ואולי יתקן עם מילים חמות
ביקורתיים מאוד, שזו השפה שלהם.
אנשים כאלה הם הרבה פעמים "צודקים תמיד" ולא יודעים להתנצל או להודות בטעות.
ולכן לדעתי להגיד שהיא פגועה, יכול להיות טוב רק אם היא מצליחה להוריד את הציפיות מהתגובה שלו.
חמותי אמרה לי כמה פעמים מה החסרונות בדירה שקנינו (אני לא מבינה איך הקבלן עשה ככה וככה... ומי מתכנן דירות ככה וככה, זה ממש גרוע איך שהבית בנוי... כל מיני פנינים כאלה)
עכשיו זו הדירה היחידה שלנו שהשקענו בה את מיטב כספנו, והיא באמת לא ברמה גבוהה כי זה מה שיכולנו להרשות לעצמנו, אבל להגיד ככה לא יגרום לנו לשנות שום דבר...
רק להרגיש גרוע עם מה שיש לנו.
אמרתי לה כמה פעמים שזה מאוד מפריע לי לשמוע וכבר קנינו וזה מה יש.
את חושבת שזה עזר?
היא בטח ובטח לא התנצלה.
רק למדה לסתום את הפה אחרי שהערתי לה בצורה לא עדינה במיוחד 4-5 פעמים...
למקרה רפואי של בן משפחה שלרפואה הקונבנציאלית אין מענה,
וניסו כבר כל מיני מטפלים מאוד רציניים ברפואה משלימה- חלקם עזר לקצת זמן זמן, חלקם עזרו ליותר זמן אבל ההשפעה נחלשה..
מחפשים לנסות עוד כיוונים, אבל באמת צריךאנשים עם הרבה ניסיון והרבה ידע, ממש גאונים בתחומם...
זו בעיה שפוגעת משמעותית באיכות חיים אז מאוד מחפשים כיוון שיכול להקל..
בעיה שמלווה יותר מ10 שנים.. נוסו הרבה כיוונים..
בע"ה רפואה שלימה לכל חולי עם ישראל
אבל כמו ברפואה רגילה יש מומחים לתחומים מסוימים
מטפל טוב גם ידיג במה הוא מומחה ובמה לא
כבר יצא לי גם שמטפלת אמרה לי בבעיה איקס עדיף רפואה קונבנציונלית/אין לי כלים לעזור, רק להקל על תופעות מסוימות
זה לא קסם
להיות אסורים בבר מצווה של אח.
ואז הליל טבילה בליל שבת של השבת ברמצווה.
בהצלחה
קשוח
נראה שהגננות רגילות לבכי ולא מתרגשות
הוא בין הקטנים שם אז הגדולים בכיף
בטעות כמעט עולים עליו או זורקים עליו קפלות/מגנטים
אין לי כרגע אופציה אחרת ואני פשוט עצובה!!!
ונראה שהגננות עסוקות ועמוסות
ושלא קל להן, הן גם לא צעירות עכשיו,
קשה להתוכף, לשיר, להתאמץ.
פשוט לא יודעת מה לעשות
ויש תאלו שיגידו יאללה שחררי וזה יעזור לילד
ולא!!!!
אני לא מעוניינת להשאיר תבן שלי
סובל כדי ללמד אותו "עצמאות"
לא מתחברת לקטע הזה
הוא פצפוני
ממש מבינה את התחושות הקשות שלך...
תנסי לדבר עם המטפלת בזמן שהיא רגועה, או להגיע ראשונה או אם אפשר בטלפון בערב להגיד שאת מודאגת שהוא קטנציק והגדולים רומשים אותו שישימו עליו עין ... מסכן קטן...
יש פער בין רגילה לבכי ולא מתרגשת (וגם בלי להתרגש היא צריכה לתת מענה לבכי)
לבין ילדים עולים עליו וזורקים עליו משחקים
מספר הגננות הוא לפי התקן? יש הפרדה בין קטנים לגדולים?
קפלות ומגנטים זה בכלל לא משחקים שאמורים להיות בתינוקיה במעון.
המנהלת היא מישהי שאפשר לדבר איתה?
אני מבינה שאין לך אופציה לא להיות במסגרת אבל הייתי מרימה טלפון לכל מסגרת מומלצת באזור ואפילו קצת רחוק. דוקא בתחילת שנה הרבה פעמים יש ביטולים ושינויים ואולי תמצאי מקום אחר
הימים הראשונים קשוחים בהרבה מהמסגרות..
טוב אז המקלחת שלנו פשוט מטונפת ברמות… עובש בכל מקום.
אני בדרך כלל לא רואה את זה כי אני מורידה את המשקפיים במקלחת אבל זה באמת דוחה.
רציתי לשאול אם יש טעם לנקות את הרובא על הקיר או להביא איש מקצוע שיחדש אותה?
והאם אתן מנקות את הקרמיקה בקיר של המקלחת כל שבוע? זה נשמע לי ממש עבודת פרך… באיזה תדירות הגיוני לנקות את זה?
אצלנו למשל האויר מאוד מאוד יבש אז אין עובש,
אבל יחד עם זאת העור שלי יבש מאוד...
חשוב לאוורר במקלחת, להשאיר חלון ודלת פתוחים מיד אחרי המקלחת.
רובא על הקיר- את תנקי(יש חומרים טובים...) אבל יחזור שוב אם לא תשמרי...
קרמיקה- אני מנקה עם אקונומיקה, גם רובא אפשר עם אקונומיקה, אבל את מתארת מצב של עובש רציני, אם זה הבית שלכם כבר עדיף להביא איש מקצוע.
אם לא הבית שלכם- שימי מעט אקונומיקה וזהו...(יש חומר חומצה לאסלה שנקרא 00 ומוריד עובש ולכלוך מרובא, אבל לא ממליצה לך לנקות איתו, ריח חזק ומסוכן מאוד, ואם אין אצלכם מספיק אוורור, אל תחשבי על זה אפילו, ותביאי איש מקצוע.
ידועה ומסודרת עם ה 00,ולי לא קרה שעשה חור אבל כמובן לא לוקחת אחריות ואולי זה תלוי ברובא..
לפעמים נשאר צבע של העובש על הרובה.
אפשר לטבול מטאטא באקונומיקה ואיתו לשפשף את כל הקירות (והתקרה אם צריך). כדאי להגן על העיינים (אפשר עם משקפת שחיה)
ובאופן כללי להשתדל לאורר כמה שאפשר.
מצטרפת לשאלה- כל כמה זמן מנקים את הקרמיקות? אצל אמא שלי זה כל שבוע. לי זה לא מעשי. משתדלת נגיד פעם בחודש. עדיין מצטבר קצת עובש בעיקר בסיליקון של האמבטיה, ואצל הילדים גם בקרמיקות.
במקרה אצלנו שהיה כזה מגעיל ודוחה ועם כל האקנומיקה זה פשוט חזר
ועזבו שגם בריאותית זה לא טוב לנשימה...
הבאנו אינסטלטור שפתח וראה שזה כל הרטיבות הגיע מהצנורות של הכן שמעלינו שעשב תיקון ולא יודעת מה שכחו שם שהצנורות שלו היו תקולים
עשינו חור בתקרה וברצפה שלו כמובן תקנו שם את הצינורות שלו
תמנו מה שצריך אצלנו ושלום ולא להתראות לעובש במקלחת....
בשאר הבית זה היה סיפור אחר
בגדול לנקות כל הזמן עם אקנומיקה א מסיר עובש ולהשאיר תמיד פתוח ומאוורר
מרססים ומנגבים
לא צריך לשפשף
(אלא עם כן זה עובש עמוק)
שמעתי טיפ, לשים אקונומיקה בנדיבות לכסות בניילון (להצמיד לקיר) לכמה שעות טובות ואז לשטוף.
אני עשיתי את זה אצלנו בדירה שכורה, קיבלנו אמבטיה עם קירות עם קצת שחור ועובש.
טיפול סטנדרטי עם אקונומיקה לא עזר, אבל השריה של כמה שעות עשה פלאים.
וזה די נוטה לחזור אז אין ברירה וחייב תחזוקה שוטפת.
6 ימים אחרי ביוץ (כנראה) רואות פס??
אני רואה אבל פס רחוק כזה ומוזר, אולי אני הוזה
לק"י
יש בדיקות שמזהות 4 ימים לפני האיחור, שזה בערך 10 ימים אחרי הביוץ.
אני בכל מקרה ממליצה לחכות לאיחור של כמה ימים.
אבל לדעתי עדיין מוקדם לבדוק וכשזה זה אז זה יופיע בבדיקה אבל הכי מוקדם שהייתי מנסה 4 ימים לפני האיחור עם בדיקה ייעודית.
בשורות טובות ומשמחות בעז"ה❤️
אני עברתי לפטמה 3 רק באזור גיל שנתיים. כיום הוא בן 3 ושותה עם פטמה 3
אני לא רגועה והחלטתי מכל מיני סיבות לשים מקליט למשפחון של הילד.
1. מאיפה אני קונה שיגיע מהר? (אם מעלי אקספרס איך אפשר לקנות שם בלי אשראי כי אני מפחדת שלא יגנב לי)
2. איפה שמים אותו? תינוק בן שנה וחצי...
תודה
אין לי פייסבוק. יש עוד דרך להגיע אליהם?
ב"ה הריון ראשון עם בחילות משבוע לפני האיחור אך בלי הקאות (ברעיון שונאת להקיא).
כמובן שבקושי שותה או אוכלת משהו… בגלל שלא הקאתי לא חשבתי לבקש בונג'סטה (לא ברור לי למה חשבתי שאפשר להמשיך ככה?!).
בכל מקרה אתמול - שבוע שמונה, כניראה כבר נשבר לגוף שלי ומהרגע שקמתי הקאתי 2-4 פעמים בשעה. כמובן שהפנו אותי למוקד נשים לקבלת עירוי שהיה מזעזע בפני עצמו וממש לא רוצה לחזור לשם.. +מרשם לבונג'סטה שכמובן רצתי לקנות.
הרופא שם אמר לי להתחיל עם כדור אחד בלילה ולראות איך זה משפיע ואם יש צורך לקחת פעמיים ביום. השאלה אם לחכות לראות אם יש צורך או מלכתחילה לקחת פעמיים ביום?
באזור שבוע 14 הורדתי לכדור אחד.
הריון שני לא היו בכלל בחילות ב"ה ככה שמה שקורה עכשיו ממש לא מחייב שיהיה ככה גם בהמשך.
וזה העביר לי לגמרי את הבחילות/הקאות.
הייתי מתחילה ב1 בערב גם בגלל שזה כדור שגורם לעייפות.
במקומך בטח שהייתי מתחילה ב-2 אם את ככה סובלת.
אגב לי הוא לא גרם לעייפות חריגה מעבר למה שההריון גרם...
לבעיות שינה
וגם על גני שפה אשמח לשמוע
תודה רבה
אז מנסים לברר מה קרה בהריון הקודם כדי שנדע איך להתנהל להבא בע"ה
היו כמה סימנים שמעידים שכנראה היתה סכרת בהריון הקודם
רופאת נשים שלחה אותי להעמסת סוכר של 75
שאלתי לגבי ניטור סוכר (ככה קוראים לזה?) והיא אמרה שזה פחות מדויק.
(לא סובלת העמסות!!)
התקשרתי לקבוע תור אצל האחות והיא לא הבינה למה היא שלחה אותי להעמסה, ואמרה לי לקבוע תור לאיזו בדיקת דם (שכחתי איך קוראים לה, שם מסובך) שמחשבת ממוצע של סוכר בדם של שלושה חודשים והיא מחליפה העמסה של 75.
מישהי מבינה בזה ותוכל להסביר לי בבקשה?
זו בדיקת דם של ממוצע הסוכר ב3 החודשים האחרונים.
גם אני נתקלתי שיש שתי גישות לבדיקה לאחר ההריון - יש כאלו שאומרים העמסה של 75, ויש כאלו שאומרים בדיקת דם a1c.
לא יודעת מעבר לזה 🤷🏻
שעדיף לעשות את שניהם.
אני עשיתי גם את ה75 וגם את הA1c
הן בדיקות שמשלימות אחת את השניה. (לדוגמה אצלי בהריון הA1C יצא מצויין.. 4.7 למרות שהייתה לי סכרת הריון... וזה בגלל שהקפדתי על התזונה ..)העמסת סוכר בודקת איך הגוף מתמודד עם הסוכר ואם ההפרשות אינסולין של הגוף תקינה.
ועכשיו אין לי ברוך השם
דווקא בהריון הנוכחי ישר שלחה להעמסה של ה-100!
לא ותרה לי ועשתה לי הנחה של ה-75...
מה שהרשים אותה יותר זה שיש במשפחה סכרת ולא שהיה לי בהריון הקודם או כל הנתונם ביחד
גם ככה משתדלת לשמור על עצמי
בע"ה כשיגיע הזמן גם אותי ישלחו ישר להעמסה של 100
עכשיו אני לא בהריון, זה בירורים של מה שהיה בהריון הקודם כדי לדעת מראש אם יש לי פוטנציאל לסכרת ולהתנהל מראש בצורה שלא לוקחת סיכונים
ובע"ה אני גם שומרת על עצמי מאוד אבל כנראה שזה לא קשור רק לזה
