פורום הריון ולידה (עמוד 285)

ההבדלים בין הדגמים זה הגודל.

יש לי אותו איזה 5 שנים והוא פצצה מצד שני לא משתמשת הרבה.

אבל לקרובת משפחה יש כבר כמה עשורים והוא מעולה (לא בטוחה איזה מהגדלים) 

קיבלתי לחתונה. זוכרת שהאחריות עליו מאוד ארוכה (אולי אפילו לכל החיים?)

קיבלנו איתו חוברת מתכונים.

יש אפשרות אצלו ללוש בצק, לעשות בצק פריך (לא ניסיתי כי יש לי מיקסר), לקצוץ טחון בשר

אני בעיקר משתמשת בו לחיתוך ירקות למרק/לביבות/פשטידות במקום פומפיה. חוסך המון עבודה. לא משתמשת המון כי שונאת לנקות אותו והמטבח קטן (לשטוף את החלקים ולשים בייבוש תופס חצי מהמטבח), אבל חושבת שאפשר לשים במדיח.

יש גם פונקציה לסחיטת מיצים, סוחטים עם זה תפוזים בעונה, וזה כיף

מגרדים כל מיני ירקות לסלטים ובישולים (גזר, בצל, תפו"א, קישואים בטטה קולורבי וכו')

סלטים טחונים (טחינה, חומוס וכד')

אפשר לטחון בזה שקדים ואגוזים

ו

לחלבי בכלל לא משתמשת

יש לי בנוסף מיקסר שולחני לבצקים ועוגות.אז אף פעם לא ניסיתי להכין בו בצק

ובקוצץ הקטן באמת משתמשת לביסקוויטים וכד/ לירק, המעבד גם ככה גדול לי מדי בשביל זה

להכין בצק פריך

לרסק ביסקוויטים

להכין ממרחים כמו חומוס, טחינה, ממרח זיתים..

לקצוץ בצל אם לא אכפת לך מהצורה

לקצוץ ירק דק דק

מטבוחה

גלידה מריצ' ופרי

וכף סוכר ומעבירים לקערה

ואח"כ מכניסים את הריצ' עם כף סוכר וכאילו טוחנים אותו- יוצא קצפת מצוינת.

מערבבים בקערה יחד, מעבירים לכלי ומכניסים למקפיא.

מכינה ממרח חומוס

עיסה לפלאפל

טוחנת בזיליקום לפסטו, או שום

בסקויטים לכדורי שוקולד

טוחנת עגבניות לרוטב עגבניות

מבאס לנקות כל פעם זה החסרון היחיד

לק"י

מלמעלה.

וזה באמת גורם לי פחות להתעצל להוציא אותו.

קיבלתי אותו מתנה.

אני לא משתמשת הרבה, אבל אם מוציאה בשישי, אז כבר מכינה בו כמה דברים ברצף.

רק שוטפת עם מים בין לבין, ומה שממש מלכלך (כמו טחינה/ חומוס) אני מכינה בסוף.

אם יש לך מכשיר אחר שעושה הכל..

גם אני מרגישה לפעמים שהוא מסורבל וגדול מדי ומתעצלת להשתמש. בעיקר קשה לי עם השטיפה של כל החלקים ולחכות לייבוש מלא כל פעם

פעמיים בשבוע בשימוש.

נכון טיפה כבד אבל מונח בארון מתחת לשיש, נוח וזמין לשימוש.

כשמשתמשת תוך כדי הבישולים לכמה דברים שוטפת רק במים ובסוף הבישולים מדיחה היטב. ומחזירה לארון.

מגרדת בו ירקות למרק ירקות עשיר

תפוח"א לקוגל

אצבעות גזר לסלט חסה

מרסקת אגוזים

טוחנת כל מיני ירקות למטרות שונות החל בעגבניות וכלה בזיתים לטפנד.

מכינה בו גלידת פירות- ללא ביצים.

מרסקת תותים קפואים, מוסיפה ריצ' ופודינג וניל- מושללללם. אפשר עם כל מיני סוגי פירות.

בדיוק השנה היה לי אפשרות בחירה למתנה לפני פסח מיקסר או מעבד מזון ובחרתי במעבד מזון- חגגתי עליו כל הפסח

יותר אוהבת הקצפה ולישה במיקסר. כי אז זה בקערה גדולה ונוחה יותר.

אבל קציפת פירות בהחלט עשיתי שם.

וגם כשלא עבד לי המיקסר בשתמשתי בוו לבצק

ומאוד מרוצה את הדגם מולטי 8 אאל"ט

לפי המפרט משתווה למג'ימיקס

וגם לי לוקח כמה שניות שאני לא נושמת עד שאני יודעת להעביר למילים מה מפריע לי.

ועל הריח שלו נניח, זה בטוח יעליב אותו, אז אני לא אומרת, אבל אז קשה להסביר שלא רק מגע עושה לי רע אלא גם קרבה פיזית.

וגם יחסים, הוא הכי מבין בעולם ולא לוחץ בכלל, אבל קשה לו ככה כבר כמה שבועות, אם היינו אסורים אז זה לא היה אשמתי כאילו, זה היה התמודדות משותפת של שנינו עם המציאות.

אגב, זה לא רק בעלי, גם עם הילדים אני מפחיתה מגע עכשיו, ורק בגלל זה גם גמלתי את הפעוט שלי מהנקה, לא יכולה את המגע של ההנקה, זה פשוט סיוט.

על הקושי שלו

זה הריון של שניכם, ואם אלו התופעות - תסמכי עליו שהוא יתגבר

תדברי על זה ותגידי שאת מבינה שזה אינסטינקט שלו וזה לא בכוונה, אבל את צריכה ספייס כי קשה לך. לא קשור לזה שאת אוהבת אותו, את לא מסוגלת פשוט

תודה!

תשקפי לו מה את מרגישה 

זה פי מליון עדיף מלהיות אסורים.

שיעור חשוב לחיים, לדבר, להקשיב אחד לשני ולכבד את הצרכים של כל אחד (את לפעמים תתאמצי קצת בשבילו, והוא לפעמים ידחה ויבין שעכשיו זה לא הזמן ויקבל ממך יחס אוהב בצורה אחרת)

זה מציאות וזהו.

אני כמובן אומרת לו מה אני מרגישה, והוא כמובן לא רוצה להציק ומנסה להפחית מגע, אבל שוכח.

אני יכולה להגיד לך שעכשיו למשל אני אחרי לידה ולא אסורה כבר כמעט שנה

בהתחלה חששתי מאוד איך זה יהיה, בפרט שבהנקה לפעמים יש 0 חשק

אבל ראיתי שעם הזמן למדנו לייצר מצבים אינטימיים נחמדים אבל זה לא אומר שכל הזמן וכל רגע אנחנו מתנהגים באופן מיני אחד לשני

זה היה לגמרי משהו שלמדנו לאורך השנה

היה תקופה שחשבתי שעדיף להיות אסורים שבועיים בחודש ולקבל ''חופש'' אבל לא

זה הרבה יותר נכון ללמוד את הדימניקה ביניכם איך להיות מאוזנים וקשובים.

גם לי בהנקה יש אפס חשק ועדיין נפלא שאנחנו מותרים.

עכשיו אני לא יכולה שהוא יגע בי, סתם, לא משהו מיני, רק מגע חברי. ולא יכולה להריח אותו, לא יכולה שהוא קרוב מדי למרחב האישי שלי, מבינה?

כי אני גם ככה בתחילת הריון, גם בהמשך לפעמים,

נרתעת ממש ממגע

יכולה לבכות מזה אפילו.

קשה לי גם שהילדים שלי נוגעים בי בתקופה הזאת.

עדיין עדיף שתדברו ביניכם ולא להיות אסורים  

באופן שיהיה לך נעים איתם.

בדיוק כמו כשאסורים יש גדרות, אז גם במצב כזה.

האם את מסוגלת לצאת להליכה איתו?

אפשר להתיישב ליד השולחן מהצד השני כדי להפחית ריחות.

אפשר לבקש ממנו ישר להתקלח כשהוא מגיע הביתה (לי זה לא עזר כי גם ריח הסבון הוציא אוצי מדעתי)

תנצלו את הימים שעוד יש אוויר בחוץ.

ותשבו במרפסת או על ספסל בגינה טיפה בריחוק פיזי.

ואז אפשר לדבר ולהנות ביחד.

ואז גם הוא לא יבוא לו באוטומט כי המיקום והאווירה שונה.

אפשר לפתוח פק"ל שיהיה ביניכם כדי שלא יהיה לכם מוזר ותחושת ריחוק.

ואגב היה לי הריון שהייתי אסורה כל השליש הראשון, לא מומלץ 😉

ננסה ליישם

מניחה שזה לא מומלץ באמת להיות אסורים כזאת תקופה (ובטח זה גם אומר שהיו לך דימומים וזה מלחיץ) אבל כרגע באמת חוץ מלהעביר מיד ליד אני מתנהגת כאילו אנחנו אסורים כבר שבועיים. לפעמים כן עושה מאמץ בשבילו לקצת מגע בזמנים סבירים יותר.

מגע כמו מסאגים וכאלה

שאז זה לא בא עם ריח.

יש לך רגישות גם למגע עצמו על העור?

בשיער?

אולי נניח עם קרמים ללא ריח יהיה לך נעים?

למרות שאני מבינה גם אם עצם הנוכחות שלו עושה לך עצבים..  מה נעשה זה באמת לא בשליטה שלנו.

אבל כן חשוב להסביר את זה.

אני לא מציעה פה הלכה חדשה

אמיתי??

אבל כתוב בגמרא שזה טוב לעובר

בגלל התקנות שלהם

אם האישה לא מרגישה טוב באותה תקופה

עושים את כל ההרחקות?

רק אלה שנשמעים ל׳תקנות׳

ואכן יש תקנות כאלו, זו לא שמועה.

בעיקרון, יש שם תקנות מאוד מאוד מחמירות

אבל בפועל רוב החסידים שומרים רק חלק מהדברים

ובכנות, לרוב רק את הדברים שנראים כלפי חוץ.

בתוך הבית הדברים די מתנהלים כסדרם.

כמו שחברה שלי מספרת שיש שם תקנה למשל לא לקיים יחסים 6 חודשים מהלידה. בפועל יש הרבה מאוד נשים בהריון 3 חודשים אחרי לידה כולל היא על עצמה מספרת...

לי חברה גורית לפני הרבה שנים, היא טענה שהם שומרים על הכל.

נראה לי שגם אצל גור חלו שינויים עם השנים וגם שם יש פחות ופחות אדוקים.

גם לי בשליש הראשון הריח של בעלי מגעיל אותי ממש והפעם גם הריח של הבן שלי ( מסכן הוא בא לתת לי חיבור ואני אם הראש למעלה כדי לא להקיא )

עכשיו אני בסוף השליש הראשון וזה מתחיל לעבור

אז מעודדת אותך שגם לך זה יעבור מתישהו

ובעלי ממש נעלב, לא משנה כמה אני מסבירה לו שזה הורמונים וכו' 

למדנו למצוא פתרונות יצירתיים:

בושם חזק שאני כן מצליחה לסבול את הריח שלו

ציחצוח שיניים לפני שהוא מתיישב לידי

אני שוכבת על הספה והוא יושב בקצה שרחוק מהראש שלי, ואז יש קרבה אבל יש פחות ריח

ועוד...

להזמין אלייך שכנות

או לסעודה

אבל אפשר לנסות ליצור יותר אינטרקציה אם מתאים לאופי שלך..

להזמין לצהרים ילדים שלהם אם יש/ להזמין לסעודת שבת / לשלוח צלחת עוגיות שהכנת ויצא טוב/ לעזור במה שאפשר כשיש להם אירוע או משהו אחר שזה יעזור וכו..

אפילו לפעמים כשחסר לך משהו קטן או צריכה עזרה קטנה (לא משהו מעיק ודורש) אז לפנות לשכנה- יכול לקרב..

בעז"ה עם הזמן הקשר יתחזק😀

אני כל לא כ"כ טובה בזה אבל תנסי לראות מה נעים לך כששואלים אותך סתם שניפגשים ותנסי לשאול את השכנות גם. אולי מה שלום הילד, איפה הוא, באיזה גן, איך היה בעבודה (או אפילו במה את עובדת)

לצאת לגן שעשועים (אני עשיתי את זה עוד בזמן הטיפולים כשלא היו לי ילדים בכלל ורציתי להכיר את הקהילה שעברנו) ופשוט להתישב קרוב לנשים אחרות, לנסות להשתחל לשיחה, לראות איך אפשר ליצור אינטראקציה, נגיד הילד נפל, להסב את התצומת לה של האמא אפילו סתם איזה חמוד בין כמה? איזה גן? (ואז אולי גם תעלי להגיד אהה, כמו השכנה שלי וכו'וזה יכול להתחיל שיחה)

לא מצליחה להתחבר בכלל

יושבת בספסל אפילו לא מדברות אתי

לפחות יש לי חברה אחת מהתיכון ..

תבקשי מה' שתמצאי. זה כמו זיווג אבל שונה 

נגיד, את עונה למשהי- שבת שלום ואז מיד מוסיפה איזה משפט- איזה ילדים חמודים, בני כמה הם?/ וואי מטפחת יפה, איפה קנית?/ הבנתי שאת גרה מתחתי, אז ממך זה הריח הטוב כל שישי?

משפט שמתאים ולא מאולץ.. כמעט תמיד אם השכנה היא אדם נחמד וחברותי, זה יוביל לשיחה.. ומשם השמים זה הגבול.

מעבר לזה, לצאת לגינה, לבית כנסת, לרדת לבקש מהשכנה חלב ולא לשלוח את הילדים, בקיצור-

להבין שהאחריות בסוף היא עלינו ולפעול בכיוון..

בד"כ תוך כמה שבועות כבר מבינים מי יותר בסגנון שלנו ועם מי זה יזרום פחות..

בהצלחה רבה רבה!

אפשר להזמין לשחק ביחד אצלכם או בגינה ולפטפט.

לאט לאט תראי למי אתם מתחברם יותר.

אפשר להזמין גם לקידוש בשבת 

ואחר כך להחזיר אחרי יום יומיים

כבר 2 שיחות הכרות קצרצרות

אחכ אתן כבר מכירות קצת והרבה יותר קל לפתוח שיחה

שכנות כאלו תמיד נהיינו חברות

בלי לחשוב מראש

באמת רעיון טוב!

בהתחלה באמת קצת יותר מסתבכים, לא יודעים לתזמן מתי להחליף, מתלכלכים וכו'..

אני עברתי לטמפונים בכיתה יב בעקבות חברות, והתבאסתי שאמא שלי לא סיפרה לי שיש דבר כזה טמפון ואיך משתמשים בו כי זה באמת הקלה אורח חיים אחר.

טמפון הרבה יותר נקי ונעים מאשר תחבושות שזה מלוכלך ומגעיל ולא נעים בגוף.

ממליצה להמליץ לה לעבור לטמפונים. 

כשהייתי משתמשת בטמפונים הייתי שמה גם תחתונית כי לפעמים כן דולף (תלוי בתדירות ההחלפה, עוצמת הזרם וכו). וכן, גם בלילה הייתי שמה טמפון… אפילו בעיקר בלילה.

ואחרי שהיא תתנסה קצת בטמפונים ותתרגל להכנסה/הוצאה - ממליצה על גביעונית. זה עם קיבולת הרבה יותר גדולה, אפשר להחליף בכיף בעיקר בבית (אלא אם יוצאת לישון אצל חברה), ופחות דליפות.

וגם זה יותר נקי בעיניי. (אבל יש כאלו שמגעיל אותן לראות את הדם נוזלי, אותי יותר מגעיל לראות טמפון ספוג)

אותי הפדים מאוד מאוד מרתיעים, וגם גורמים לי לתחושה לא נעימה בכלל...

נחשפתי לטמפונים בגיל צעיר יחסית (סוף כיתה ט או תחילת י) וממש הצטערתי על השנים שעברו שסבלתי כל כך בלי להכיר שיש אופציות אחרות.

אם יש רתיעה אפשר באמת לנסות לעבור לתחתוני מחזור (על של נקסט אני פחות ממליצה בגלל שדי מהר הם הפסיקו לספוג כמו שצריך למרות השימוש הנכון, אבל הבנתי שבארץ יש כמה סוגים טובים מאוד. עוד לא התנסתי בהם הרבה בעצמי)

ולהסביר לה במפורש שצריך להחליף תחבושת כל שעתיים-שלוש (לפחות בימים עם הזרימה החזקה).

ואחר כך מכבסת עם עוד בגדים, בלי מרכך ואבקה שמתאימה לצמר.

אסור לשים במייבש.

תסבירי לה איך להחביא . יש םפדים דקים כאלה ממש לא מורגשים שאפשר לשים מתחת לחצאית או איפשהו וללכת לשירותים

תגידי לה להחליף כל כמה שעות, שיהיה לה בשפע זמין 

להשים פד אחד על השני אחד מקדימה אחד מאחורה ואז לא מתלכלכים אפילו לא בלילה.. ולקנות את ההכי גדולים וסופגים ולהחליף כל שעתיים בימים שזה חזק מאוד..אם היא עושה את זה אז אני באמת לא יודעת אולי מחזור מאוד מאוד חזק..

ועד היום האמת עד שעברתי להשתמש בתחבושות רב פעמיות

הייתי לובשת שני תחתונים אחד על השני ובלילה שמה שתי תחבושות כדי שיכסו חלק גדול יותר מהתחתונים

הפתרוו הזמני היה קוביית סינטבון שהייתה במקלחת שלי ואז הייתי משפשפת את הדם כשהוא טרי ושולחת לכביסה תחתון נקי יותר😅

בלילה באמת כדאי לקנות פדים ארוכים יותר (אולוויז אולטרה נייט) או להדביק שני פדים

אם מקדימה, אז לשים את הפד לכיוון יותר קדימה. אם מהצדדים, לפעמים גם ההזזה יותר קדימה עוזרת גם לזה.

אם מאחורה, זה כנראה בעיקר בלילה, ואז אפשר לשים בלילה פד יותר ארוך.

וגם לשאול אותה באיזה תדירות/מצב מחליפה. אם דולף החוצה כשלא מלא אז זה רק עניין של למקם נכון את הפד. ואם דולף כי מלא, אז לתת לה טיפים איך להחליף. כמו לשים את הפד בגומי של החצאית במותניים לפני שהולכת לשרותים. וגם רואה הרבה בנות שיש להן כמו נרתיק/תיק רחצה קטן שאיתו הולכות לשרותים בביה"ס. 

זה מחזיק את הפד צמוד לגוף ואז דולף פחות.

וגם לקנות פחדים גדולים לילה.

לק"י

לי בדרך כלל הכי קל לקחת מהאוכל שלנו עם האצבע, למעוך ולתת.

רק שלא תמיד יש לנו משהו מתאים לתת בשלב הזה. אז אפשר לבשל כמה חתיכות קטנות של ירקות, ולשמור לכמה ימים או אם מבשלים מרק, אז לשמור קצת בשביל הטעימות.

אפשר לערבב ירקות. ממליצים לתת בנפרד רק דברים אלרגניים, ואז לתת בנפרד כמה ימים ולראותש אין אלרגיה.

ואז אפשר פירות מרוסקים היטב.

ודברים שמועכים.. והוא אוכל כלכך מעט (רק מתחילים טעימות) שזה לא משתלם למעוך לו בטטה שלמה, הוא אוכל טיפטיפונת

קניתי מחית של מרק ירקות כזה אבל הבנתי שכדאי בנפרד כמו שאמרת.. תוהה איך לעשות את זה נכון.. מכינים במיוחד כבר בגיל הזה?

מומלץ להתחיל מפירות וירקות, רק שימי לב שחלקם כן אלרגניים (הפירות הטרופיים נגיד).

אבוקדו ובננה זה מרקם מעולה להתחיל בו. אם כבר יש שיניים אז אפשר גם מלפפון.

לגבי אלרגניים, יש רשימות באינטרנט וכדאי לשים לב שיכולה להתפתח תגובה אלרגית עד חשיפה שלישית, אז כל עוד הוא לא אכל שלוש פעמים מומלץ לתת בזמנים שיש מרפאה פתוחה.

אפשר לתת מוצרי חלב מתחילת הטעימות

וגם ביצים

וגם הכל

הדברים היחידים שלא הם דבש-בכל צורה, גם מבושל

וחלב ניגר ככה כמו שהוא כשתיה

כנראה משתנה בין טיפות החלב.

שההמלצה לתת מוצרי חלב רק מגיל 9 חודשים, זה כי זה עלול לפגוע/ פוגע בספיגת הברזל.

אפילו חצי ירק. ירקות לרוב זה לא אלרגניים אז את לא באמת חייבת להפריד. ביצה ומוצרי חלב זה אלרגניים לכם כדי לתת כל דבר בנפרד, במשך 3 ימים ולראות שאין תגובה אלרגית ואז אפשר לערבב עם עוד מאכלים. גם טחינה, אגוזים ושקדים (חמאת בוטנים, שקדיה וכו') טונה. אני חושבת שאני נתתי את כל אלה אחרי שאכלה כבר מרק בצהריים. הכנתי מקושקשת רכה או חביתה וחתכתי לרצועות וככה נתתי לה לאכול, יש כאלה שמכינות הייתה קשה ומערבבות עם משהו. היא קיבלה גם מטרנה אז לא דאגתי מאלרגיה לחלב, נראלי שמיד נתתי יוגורט עם ירקות בבוקר אבל אפשר כל יום כפית של גבינה/יוגורט וכו'.

אני נתתי ממש בהתחלה טחון ומהר עברתי לרסק עם מזלג ואז לתת לה ממש חתיכות להחזיק ביד (כמו בייבילד אבל לא באמת נצמדתי לשיטה, איך שזרם)

לק"י

מגיל חצי שנה אפשר לתת ארוחות, להגדיל בהדרגה לפי הילד.

אני חושבת שכוס חד'פ זו מנה.

את מדהימה.

ומחר יום חדש והוא ייראה אחרת🌹

ויש לך המון כוח

שולחת לך חיבוק

🫶

בכל החיסונים ב"ה לא היה להם חום

אבל בחיסון של גיל שנה הופיע חום אחרי שבוע מהחיסון, לאיזה יום יומיים כזה

אבל רק בילד אחד מתוך 4.

אצל כל השאר עבר בקלות ממש

זה החיסון היחיד שהם מעלים אחריו חום, אבל לא 5 ימים אחרי החיסון כמו שאומרים בטיפת חלב, אלא ממש ביום-יומיים שאחרי החיסון, ואחר כך יורד ולא עולה יותר.

(בפעם הראשונה אמרו לי שכנראה זה חום לא קשור, כי בחיסון הזה התופעות לוואי מאוחרות יותר. אבל כשזה כבר ארבעה ילדים ובכולם זה נראה אותו דבר, אז כנראה שזה כן קשור לחיסון וככה מגיבים אצלנו... ואני לא נותנת חיסון נוסף באותו יום אז זה בטוח קשור לחיסון הזה).

אבל לא יודעת אם זה אומר משהו לגבי מה שצפוי לכם... לא חושבת שבאמת אפשר לצפות מראש. בסופו של דבר כל אחד מגיב אחרת.

אצלי הראשון לקח קשה ממש

והשלישית בכלל לא

אבל לא בכוונה, לכן האחות ממש הסבירה לי את הנושא:

מקבלים כמה חיסונים ולכל אחד תופעות לוואי משלו.

יש אחד (או שניים) שתופעות הלוואי הן צמודות לחיסון (עד 48 שעות אחרי) ויש אחד או שניים (לדעתי אחד בפה ואחד בזריקה) שתופעות הלוואי הן עד שבועיים מהחיסון, והכל יכול להיות - חום, חוסר נינוחות, שלשולים, וכו'

היא בוכה נון סטופפפפ, התחיל בערך מהחיסון אבל מיום שישי זה כבר נהיה ממש חריג, נתתי נורופן כי אפילו בכתה תוך כדי שינה ממש צרחות

יכול להיות שזה מהחיסון? או שזה כבר לא קשור ןצריך לבדוק מחר? ואם יעלה החום איך אפשר לדעת אם זה בגלל מחלה אחרת או מהחיסון?

התעייפתי ממנה ממש בשבת ואין לי כבר כוחות לשמוע את הבכי הזה 😞

מניחה שזה כבר לא קשור לחיסון. כבר יומיים עם חום של 38-39 ועכשיו לקראת הערב זה טיפס ל 40.5 😞

הייתי איתה היום בבית ומחר אני חייבת להיות בעבודה , הזהירו מראש שחמישי-ראשון לא להעדר .  בעלי חייב ללכת ללימודים ולא יודעת מה לעשות

היא גם תצטרך לראות רופא ואצליח רק אחהצ

ולמה תמיד הכל מסתבך ברגע האחרון?? היה לי תכנון אחר למחר איתה אבל זה היה בהנחה שהחום לא גבוה כמו עכשיו

ומסכנה היא לא מצליחה להירדם ובוכה ועייפתי מהמחשבות....

אוף עייפתי 😢

שמתי אצל חברה ואחכ עלה שוב החום אז הבן שלי יצא מהלימודים והיה איתה

היינו במוקד ויש לה דלקת ריאות..אז טוב שנבדקנו 

שהוא עכשיו בן ארבעה חודשים. קבוע עם נעליים מיוחדות שמרחיקות את הרגליים ,כדי לקבע אותן על הזוית הנכונה.

זה מוכר ובר טיפול.

רק הכוונה לשאול רופא כדי לדעת מה זה ולא רק תשובות בפורום, אולי זה יותר לרופא נשים שלך (מאמינה ששאלת אותו מה זה אבל הרגשתי שצריך לציין). יש לזה טיפולים אבל גם רמות שונות. 

כתבתי לך פשוט כי אני הייתי מעדיפה לדעת♡

1- לא חושבת שיש מה לדאוג. החלב מגיע בקצב שצריך ואם במהלך היום את לא מרגישה שחסר או שהתינוקי רעב אחרי הנקה - אין בעיה של מיעוט חלב. לפעמים ישן יותר ולפעמים פחות, אצלי זה גם היה (ועדיין) ככה

2- גם לי היה ככה וגם קיבלתי הפניה לפיזיותרפיה. בזמנו התייעצתי בפורום והמון הגיבו שזה קשור ויכול לעזור ממש אז כדאי לנסות לא מכירה מישהי ספציפית להמליץ.. בהצלחה!

כם פזיותרפיה של רצפת אגן ממש יכולה לעזור

ממליצה ללכת

אני קיבלתי אבחון מהרופאה לגבי הבעיה - היו אזורים מכווצים, והיא לימדה אותי לשחרר ונתנה לי תרגילים.

יכול להיות שהיא תדע גם בעצמה לאבחן מנסיונה

חושבת שכן קורה לפעמים שמגיע בערב אבל לא יודעת בוודאות אז לא עניתי עד עכשיו

חיבוק! בטח את במתח…. 🙏🏼

מאמינה שיגיע בקרוב בעה

לקבל תוצאות בערב- מאוחר בלילה

ריפרשתי את האתר באובססיה אז אני ראיתי כבר בסביבות 19:00 שהתוצאות עלו 😅

ברוך ה' חיובי ❤️

יצא לי 9800 לשבוע 5+5, מצד אחד זה בטווח, מצד שני בהריונות קודמים היה לי איזה 2000 כבר שבוע 4+4

זה תקין כל עוד זה בטווח, נכון? אין לי מה להשוות להריונול קודמים ולהלחץ, נכון?

בבקשה תרגיעו אותי 🙈

התרגלת לערכים גבוהים כנראה

לי בשבוע 4 יש ממממש נמוך ובעל זאת ילדים מתוקים

היה שווה לחכות איזה מרגש!

כשהחזקתי את המרק עוף והכל נשפך.

וכל זה כשעוד לא הגעתי לשניצל וצריכה להכין את הפסטה מהתחלה!

אבל שאלה, באותו סיר שבישלתי בו  את הפסטה הכנתי את הרוטב, שטפתי אותו במים לפני

אז הרוטב אפשר לאכול נכון????

הבעיה שזה קורה כמעט כל יום לאחרונה והתחשק לי אוכל ביתי

אבל כנראה שצריך לחדש את מלאי הפסטות

משהו מבושל

טיגנתי בצל

הוספתי שקית עדשים אדומות,

מלח,פלפל,כורכום פפריקה

מים עד הסוף

20 דק על האש גבוהה

ויצא טעים ב"ה

תלכי על פשוט..

פסטה,רוטב,שניצל,מרק עוף  זו ארוחה מורכבת..

קורה לי לפעמים שפתאום כלום לא הולך

המוצרים חסרים

והאוכל נשרף

ונשפך ומתלכלך

מתסכל ממש!!!

זה לא אומר שאת גרועה במטבח... זה סתם פשלות מעצבנות

עוף עם תפו"א בתנור

שניצל וצ'יפס

עוף וקוסקוס

מרק

עם אטריות

אוכל קליל ובייתי

בהצלחה ובתאבון

פעם שברתי אחת עם כתמים שחורים

וכתם אחד התחיל לזוז ...

מאז אני לא קונה פסטות אחרי פסח

אלא רק סביב הקנייה לחג שבועות.

כי פסטות זה משהו של אחסון ארוך גם ככה..

לא משהו ששבוע אחד יותר או פחות ישנה.. 

לק"י

בעלך לא יוכל להשאר עם הילדים כשאת במיון?

לא בלידה כמובן.

אולי אפשר לקחת מונית?

אבל אולי כן כדאי לחפש מישהי, להביא אותה כשאת בבית, שהילדים יכירו.

טוב מקווה שאצליח למצוא.

בהריון הקודם גרנו ליד ההורים, אז היה יותר קל,

נעזרנו בהם.

הבעייה  שלא מכירים מקרוב

אני חודש וחצי אחרי לידה ואני ממש רוצה להוריד את המשקל העודף שנשאר לי מההיריון,

אבל זה מדי מאתגר במילואים...

מאתגרי המילואים מה לעשות

קיבלת היום הודעה מהרופא באפליקציה:

"מה שלום החלושס היום?

המרשם שאני רושם לך היום מוסיף עוד שני ויטמינים ותוספי תזונה להתגבר עליה:

1. ויטמין חיזוק-

 לחזק את עצמך בבחירות שלך - לשמוח בבחירות שלך.

לשמוח בעצמך.

להעריך את עצמך.

לחשוב בעצמך שמה שאת עושה מבורך ונפלא וטוב וחשוב ומשמעותי - כי כך החלטת לפי הערכים שלך בכל זמן נתון ולפי זה נהגת עד עכשיו - אז לחזק את עצמך בהחלטות שלך!

להרגיש באמת, מבפנים, שאת אמא טובה ומקסימה ומסורה,

שאת אישה מקסימה.

שאת טובה ושווה וראויה מעצם בריאתך ומעצם היותך.

2.כמוסת השקטה-

 להשקיט קולות רקע מסביב.

נכון, זה קשה,

אבל באמת להתאמץ לא להשוות את עצמך לאחרות,

לא לקחת ללב יותר מדי מה שאחרים אומרים,

לדעת שכל אדם הוא שונה ואחר,

לכל איש ולכל אישה מתאים וטוב משהו אחר

תתרכזי בך.

גם כדי לדעת מה באמת מתאים וטוב ומשמח אותך,

וגם כדי לא ליפול ברוחך מהשוואה לאחרות או מביקורת של הסביבה.

כי ביקורת תמיד תמיד תהיה.

אם לא התחתנת - למה לא התחתנת,

אם את עדיין לא אמא - למה את עדיין לא אמא,

אם את אמא - למה ההפרש בין הילדים גדול,

אם ההפרש קטן - למה ההפרש כזה קטן,

אם את עובדת - למה את מפקירה את הילדים,

אם את לא עובדת - לא את לא מממשת את עצמך ולא עושה כלום,

אם את שמה במשפחתון - למה את לא נשארת עם הילד בבית,

אם את לא שמה במשפחתון ונשארת בבית - למה הוא לא עם חברה בגיל שלו ולמה את לא מכניסה לגן.

וכן הלאה וכן הלאה.

תמיד יהיה לאנשים מה להגיד.

תמיד יהיה מה לשפוט ולבקר.

ז ה  ל א  מ ע נ י י ן !!!

*את* מעניינת! 

*הבחירות שלך* בחיים מעניינות!

וזה הכל!

והשאר? סליחה, אבל להם רשום במרשם ויטמין ק' - קפיץ קפוץ. לקפצץ מהחיים שלך שהם שלך - ולעבור חיש מהר לחיים שלהם.

והעיקר שאת שמחה ומאושרת במה שאת עושה.

בהצלחה!

את עשר!"

אז עבר שבוע. סיימת את האנטיביוטיקה.

איך את היום?

עברה החלושס?

בעזרת מה הצלחת למגר אותה את חושבת?

"אה, בכל הרכיבים שהיו באנטיביוטיקה" את עונה לעצמך.

קוראת רגע בעלון לצרכן:

הייתה שם קבלה עצמית,

הייתה שם חמלה עצמית,

הייתה שם אהבה עצמית,

היה שם מרכיב המיקוד, ההתמקדות – להתמקד במה את כן, וגם במה את לא.

להתמקד במה מתאים לך. וגם במה שפחות.

להתמקד במה החוזקות שלך. וגם במה שלא.

ובמה שכן החוזקות שלך – לעוף עליהן בכל הכוח.

היה שם את מרכיב הצמצום – סוד הצמצום – שגילית שלפעמים less is more, ושדווקא מה שתוחם אותך לגבולות הגזרה *שלך* ושל האדם שאת – יכול להביא איתו ברכה ושפע אפילו יותר גדולים.

היה שם רכיב של סבלנות ותהליכיות,

היה שם רכיב עצירה ונתינת מקום,

היה שם רכיב ההתבוננות,

הייתה שם משמעות באחוזים גבוהים, והבנת ה*למה* (ל' בקמץ) שלך, ולמה בעצם את עושה מה שאת עושה, ומה באמת חשוב לך בחיים, ולמה את בוחרת את הבחירות שבחרת בחיים עד עכשיו,

הייתה שם אמונה וביטחון בה' יתברך – שהכל מאיתו והכל שלו והכל רק בידו,

היה שם רכיב אימוץ מחשבה ואמירה מחזקת מתוך כך ש"הבוטח בה' חסד יסובבנו" והרגשה שאת ממש עטופה, אהובה, טובה ומלווה ע"י הקב"ה בכל רגע ורגע ובכל צעד וצעד בחייך,

והייתה שם תערובת של התבוננות, העמקה, ליבון ובירור דווקא מתוך הטריגר שהביא וגרם לכתחילה לחלושס - בתנועה של כאב שאח"כ מצמיח דווקא מתוך הבירור מתוכו ולאורכו את הצמיחה היותר מדויקת, היותר שלמה, היותר נכונה לך.

את מניחה את העלון לצרכן.

ומחליטה מהיום לקחת חיזוקית למניעה מראש של חזרת החלושס.

יוצרת לעצמך זמני תיחזוק מראש

ונוטלת כל פעם מנה מאוזנת ומחייה של כל הרכיבים הפעילים באנטיביוטיקה שהכרת.

מרפאה את עצמך, מדייקת את עצמך, מחבקת את עצמך, מחזקת את עצמך, בונה את עצמך, מגדילה את עצמך.

ולעצמך היותר שלמה הזאת את אומרת: את יודעת מה? גם אם תגיע מתישהוא שוב החלושס הזאת – את תוכלי לה!

את יכולה לה!

את משהו את 😊

ב"ה ממש 🙏❤

לרוב הרוא אומר בסיום הביקור מתי לבוא בפעם הבאה.

לא יודעת להגיע לך מה מקובל כי בשתי ההריונות ביקרתי במרפאה אחת לשבועיים

לק"י

אבל הרופאה היתה זמינה באתר.

לרוב מה שהרופא עושה זה לעבור על הבדיקות ולתת הפניות (יש כאלה שעושים אול' על הדרך, אבל זה לא "חובה").
 

לפני חודש וחצי, של גיל חצי שנה.

לפני החיסון הוא הרגיש לי מעט חמים, לא משהו קריטי, חשבתי שבטח כי בדיוק קם משינה.

אחרי החיסון הוא הרגיש לי בוודאות יותר חם. הייתי משוכנעת שחיסנתי אותו כשהיה חולה... הלכתי לרופא, הוא בדק אותו טוב ואמר שאין כלום וזה מהחיסון ובאמת תוך יומיים עבר. ולא היה כלום חוץ מחום.

אז לא אומרת שאצלך זה בהכרח כמו אצלי, רק אומרת שזה אכן הגיוני ההתחממות המהירה הזאת..