פורום הריון ולידה (עמוד 29)

באשל רהיטים בסנהדריה

אין להם תצוגה

קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית

הבנתי שהם זולים בפער

אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים

יש מיטות שיש

אפשר לשאול מה נקרא זול?

חברה אמרה לי מתחיל ב16000

נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..

(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)

מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000

מזרונים יש יקרים יותר או פחות

כלומר מה כולל המחיר?

שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.

אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש. 

מאד מרוצים.

אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.

והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה

אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה

ננסה במקומות שהמלצתן כאן

קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון

ומרוצים

בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).

לא לקנות מזרן בלי לשכב עליו לפני

לא להתפדח, ממש להקדיש שעה שעתתים פנויות וללכת לנסות את כל המזרנים שם

ולא חייבים לקנות מזרגן זהה, יכול להיות שמה שנוח לך לא נוח לו

העיקר לוודא שהם באותו גובה כדי שלא תהיה מדרגה במיטות

טווח מחירים זה סביב 3500-20000 כאשר עיקר התקציב הולך על מזרן

קודם בוחרים מזרן שאוהבים ורק אחרי זה מיטה שמתאימה לו (ולא הפוך כמו שהרבה עושים)

לחשוב אם רוצים ארגז מצעים, יש כל מיני עומקים של ארגז מצעים אז לוודא שהוא מתאים לכם

יש כאלו אפילו שמותר להוריד את הניילון

וברור, מזרן זה קריטי.

בגדול אני חושבת שאם קונים מיטה אז כדאי שלא תבוא עם מזרן ישר, אלא לבחור בנפרד מזרן שנוח…

ממש תלוי כמה קריטי לך הנוחות

אבל האמת שאנחנו עם המזרונים החינמיים שקיבלנו עם המיטות- לא שילמנו בכלל ונוח וטוב לנו ב"ה

אנחנו צעירים אז אולי זה בגלל זה

אבל יש מצב שלא לכולן זה קריטי

זה אחלה.

דווקא אחרי שהחלפנו יותר קשה לי לישון במקומות אחרים חח. מרגישה מבוגרת. 

אני גם שוקעת לי

הימים רצים לי במין רוטינה מדכאת כזו סביב הילדים והמשימות שלהם. עובדת עם הילדים בבית. גם בעלי עובד. ולא פשוט להם ולא לנו.. כבר נמאס משגרות מלחמה

אני לא מצליחה למצוא מספיק זמן להתאוורר בלי אף אחד לידי

וכל זה ואני לא בהריון ואין לי תינוק

נשמע קשוח ממש

אם יש לך איך לפנק את עצמך אפילו בדברים קטנים (להחביא שוקולד שווה איפשהו, לקחת כמה דקות במיטה עם ספר...) נשמע שזה ממש דרוש

(אלא אם כן הילדים ממש רוצים)

הלמידה מרחוק קשה ממש, גם לילדים וגם להורים, וגם ככה לרוב היא לא יעילה כל כך.

אז תוותרו, תנוחו, תכייפו, תנקו לפסח בקצב נינוח (עם ויתורים ככל האפשר). תנסי כמה שאפשר להחזיר לעצמך את השפיות❤️

צרת רבים חצי נחמה..וראיתי שהרבה כתבו על הקושי היום אז זה מכניס לפרופורציה קצת..

אני אכן מורה ולוותר על הזומים לא אפשרי, אני מרגישה שזה עוגן קטן בשבילם וכל הימים מסתכמים באוכל זבל ומסך.. אז קצת למתן..

אני אוכלת מעט ומה שחייבת בגלל הבחילות אז אין אפילו משהו שמשמח אותי, הכל מהכרח.

מבאס אותי בהקשר הזה שאני לא מתרגשת מההריון , רק עסוקה בלשרוד איכשהו.

ה' תעזור לנו

אבל שיתפתי את בעלי והוא תקע לי מבט נוזף של

"מאמי..????"

כאילו מה את חושבת שאת עושה

בקיצור זה מה שחסר לי

אנחנו קצת על הקצה ועם תינוק יחסית קטן…

עברת מגלולות עם הורמון מסויים, לגלולות משולבות עם עוד הורמונים, בלי הפסקה באמצע. הגיוני שזה משבש את הגוף!

סתם, מי שבמרכז, וודאי שמי שבצפון, סובלת מזה הרבה יותר... (לנו הייתה הלילה רק אזעקה אחת - כלומר שתיים ברצף - ועוד התרעה בבוקר, אבל ב"ה בלי אזעקה).

לפחות אצלנו ילדה אחת חזרה היום למסגרת💪 (חינוך מיוחד) אבל לא להרבה שעות, ואני עייפה מכדי לנצל את הזמן לנקות לפסח...

איכשהו נצטרך לשרןד את התקופה הזו, בתקווה שלא תהיה ארוכה מדי😑

שלא רק שעובדות כרגיל אלא עושות שעות נוספות!

וזה מלחיץ אותי מאוד

יודעת שמאוד מעריכים אותן על זה וקרנן עולה

לא מזמן היה אצלנו גל פיטורים ככה שזה לא מוסיף לרוגע

ואני באמת לא מבינה איך הן עושות את זה!!!

אני שבורה מעייפות

אין שיגרה

ב"ה יש לי עזרה עם הילדים אבל זה לא רק זה

זה גם הפניות הנפשית שפשוט אין

בקיצור אני בהישרדות

מי אתם אנשים שפורחים בזמנים כאלה?

סליחה שפרקתי פה, פשוט מסתבר שלא כולם ככה...

עושה תחלופה עם בעלי.

אחד מאיתנו יוצא לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים ואז השני עובד מהבית.

סליחה ממש, אבל הייתי מ-ש-ת-ג-ע-ת להיות כל היום עם הילדים בבית

עושה משמרות עם בעלי, הוא עובד אחה'צ וערב. אין ברירה, אצלנו אף אחד לא מאשר עבודה מהבית. אז מגיעה מוקדם בבוקר לעבודה, יוצאת מוקדם, ואז נמצאת עם הילדים לבד עד הערב ומנקה לפסח יחד איתם מה שאפשר. כמובן גם יוצאים החוצה ויש גם מקלחות ארוחת ערב וזה... ולא ישנים בלילה כי אנחנו במרכז ויש מלא אזעקות.

אבל ב"ה יש לנו ממד בבית, ואיך בעלי אמר, אם לא נעבוד קשה בגיל 30 מתי נעבוד? חחח

ועוד את מנקה לפסח!

מאיפה הכוחות? ומשאבי הנפש?

לק"י

יש גם מוזרים כאלה😉

ואפילו התחלתי ניקיון יותר יסודי לפסח, אחרי שבשנים האחרונות ניקיתי בעיקר חמץ (ומצב הבית נהיה זוועה בהתאם).

אבל אני כרגע בחל"ד. כך שאין לי עוד עבודה על הראש.... (ובעלי כרגע בבית).

בעיקר קשה לי זה שרוב היום נמצאים כולם יחד בבית. וגם לצאת לקניות לבד, לא יודעת כמה יאוורר אותי כרגע.

וברור שיש גם קושי. אבל סך הכל בסדר....

לבד עם הילדים בבית ומספיקה גם קצת לעבוד במקביל (לא בהיקף העבודה הרגיל) 

וממש נהנית מהמצב (חוץ מהפחד מהטילים...)

אבל בגלל שהורדתי היקף משרה משמעותי ואנחנו מתנהלים לאט, קמים מאוחר וכו

לא מסוגלת לחשוב על לעבוד 9-10 שעות ביום ולנקות לפסח ולהיות עם הילדים כל היום בבית עם בעל מחוץ לבית.

והילדים.
ובתקופה כזו הבית והילדים הנפש שלהם והחוסן חשובים יותר.
ממש נשמע בריחה מהבית...

אןו שיש להם ילדים גדולים ובוגרים שלא צריך אותם

או שיש סבתא שמגדלת אותם כרגע

והיום בלי כוח להתחיל את היום.

ילד אחד שכבר איבד את זה ואחים שלו סובלים.

מיציתי מיציתי מיציתי.

מרגישה כמו הלביאה פה בתמונה למטה:

אני ממש ממש ממש עייפה! ואין לי עזרה. כשאני מחפשת נערות הן בזום בבוקר ובצהריים עם האחים שלהם. ולהזמין חברים אלינו זה קשה ובעלי עובד ןעד שמגיע בערב אני ממוטטת. בא לי נורא לצאת מהבית אבל ככ גמורה עד דהוא מגיע למשמרת הערב שלו אחרי שהייתי איתם כל היום. אנחנו מזמינים מלא אוכל מבחוץ כי אני לא אבשל כשאני איתם וגם עובדת וזה מתחיל להרגיל כבד מכל הבחינות…..זה מרגיש כבר כמו שנים. והגי מרגיז שכולם התרגלו לזה ושאין ברירה!

שיפעילו קייטנות אלטרנטיביות! שלא לדבר על זה שאין שינה ונהייתי מפעילה של הילדים. ושולחים לי מערכת לזום בלילה ואז יושבת כל הלילה להכין שיעורים למחר, וכשמגיעה לישון ב12 בלילב סופסוף  אחגי כל היום עם הילדים- האיראנים מתחילים עם האזעקות. 

בקיצור- בעעעעע

אבל המציאות אצלי לא פשוטה

אני עובדת 8 שעות ביום, עם 2 ילדים חמודים שמטפסים על הקירות

תוך כדי צריכה לדאוג להם ללמידה מרחוק ולאוכל. ולתעסוקה

ודקה אחרי שאני סוגרת מצפים ממני להוציא אותם

תוך כדי קניות ונקיונות לפסח

השינה ממני והלאה

זה יום הראשון השבוע שהם ישנו לי מוקדם (לפני 10) וניצלתי את הזמן הזה כדי להזלים עבודה על דברים שאין לי יכולת לעשות איתם במהלך היום

אתמול ניקיתי מקרר עד 2.00 בלילה

זה לא כזה זרימה בעיניי😅

(אבל יש עוד כאלה שמאתגר להן, גם אם לא פרקו בשרשור שלך🤭)

רק בקשר לקייטנות:

אצלנו יש נערות צעירות שמפעילות קייטנות במקלטים של בניינים וכדומה. תבדקי אם אולי יש משהו כזה אצלכם (אם את לא חוששת לשלוח).

אם זה רצון יציב תקופה ארוכה או חשק שיותר נובע מגעגוע לתקופה שהסתיימה. רק את יכולה לדעת מה התשובה. אני חושבת שתמיד יכול להיות שיהיה רצון שנובע מגעגוע או חשש ואז צריך פשוט לנשום  ולחכות שזנ יעבור, אבל אם זה רצון אמיתי, מהותי יותר אז הוא ימשיך יציב ואז כדאי לשקול את האפשרות ולראות אם מתאים לכם.

קורה שתכניות שהיו בנושא מספר ילדים משתנות לכאן או לכאן, החיים דינמיים

נניח, את מספרת שלא עשיתם חופשות זוגיות בכלל. למה בעצם? אמנם הרבה פעמים קשה למצוא סידור לילדים קטנים, אבל באמת אין לכם שום אופציה לצאת לשום חופשה?

להעמיק את הזוגיות: אי אפשר להעמיק את הזוגיות עם ילדים קטנים?

כלכלי ופיזי: אני לא מכירה את המצב אצלכם, אבל האם הוא קשה בשביל ילד נוסף?

אני לא באה לומר שהדבר הנכון והטוב הוא עוד ילד, יכול להיות גם שלא. אבל בעיניי חבל להוסיף כל מיני שיקולים שלא  בהכרח חייבים להיות קשורים ברמה של "ביטול" (כלומר, ברור שיותר קשה לצאת לחופשות עם תינוק, אבל אני לא חושבת שהמשוואה עוד ילד= עוד כמה שנים בלי חופשות בהכרח נכונה)

קיצור בסוף המהות זה אם יש כח ורצון לעוד ילד...

קשה לי לשחרר וגם אין לי עם מי להשאיר את הילדים.. כרגע לא קשה מבחינה פיזית וכלכלית אבל בגלל שאין לי עזרה בכלל מאוד מלחיץ אותי שכן ניכנס לפלונטר כזה...

מצד שני באמת רוצה עוד תינוק ומפחדת שאתחרט..

אז עדיף עכשיו מאשר להתחרט

או בעוד כמה שנים כשתהי כבר יותר מבוגרת

ואז ההריונות לרוב פחות קלים מגיל צעיר יותר

אומרת מניסיון

ככל שיולדים מוקדם יותר זה קליל יותר מאשר לדחות

לדעתי לכי על זה

ואחרי הלידה הזו תעשי את כל מה שכתבת בע"ה

הקטע עם חרטה שהוא מלווה אותך

אז אולי עדיף כן מאשר לא

דעתי .. 

בעיקרון 32 עדיין נחשבת צעירה ..

בלי לחץ...

אולי עוד שנה, שנה וחצי ,הדברים יראו אחרת

ואולי החשק ילך ויגבר ואולי לא

עצם זה שכבר מתחיל להתבשל לך הרעיון, זה לוקח זמן וזה לגיטימי

אבל לא לעשות דברים בלחץ, לחשוב על הכל

כל ההשלכות של הריון, בדיקות, חוםשת לידה, טיפול בתינוק כשיש עוד ילדים בבית וכו'

טיפול בתינוק לוקח המון אנרגיה ,זמן, ויתור, השקעה ,סבלנות.  צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון . ומהצד השני זה כ"כ ממלא, וכיף שיש משפחה גדולה. לי נולדו תאומים לפני 3 חודשים, וכעת הם שישה. קל זה לא, זה יכול להיות מתיש

ובמיוחד עכשיו

אבל לרגע לא מתחרטת

לא מכירה אמא שהתחרטה

בסוף, נשארת רק המשפחה ואני מסתכלת על הדברים שאנחנו מקבלים כמשפחה ,המתנה שהילדים שלי מקבלים שזה אחים ,אני רואה את זה כמתנה כילדה שגדלה לבד עם אחים בהפרשים גדולים מאוד מאוד. קושי יכול להיות לך גם מהילדים הנוכחים ,ומזה אי אפשר להתחמק ..

אני חושבת שבסוף זה שווה את הכל, אבל זאת רק אני .

תחפשי באתר של התמ"ת, יש שם טפסים, אחד מהם זה טופס לעצמאים שרו"ח צריך לכתוב מה ההכנסות שלהם.

לא כזה מסובך, אל תוותרי. זה לא מלא בירוקרטיה, אבל הם לעיתים מתישים

כדאי גם לנסוע קצת רחוק בשביל לקבל תור מהר.

אולי זה כלום אבל עיניים זה לא צחוק ואם יש משהו חריג כדאי לבדוק בהקדם ממש.

אמר שזאת מיגרנה. יש לזה שם- אאורה

אם זה באמת מה שיש לך, אז כדאי לקחת משככי כאבים מיד כשזה מתחיל, זה מונע את כאב הראש (כי אחר כך הוא נמשך ולא הושפע ממשככים). בהתחלה יש רק הפרעה בראיה, מעין הבזקים כאלה ואחרי כמה זמן התחיל הכאב ראש.

קרה לי בהריון כמה פעמים ואחרי לידה גם, קראתי שזה קשור בין היתר לשינויים הורמונליים. כמובן, יכול להיות שזה לא מה שיש לך..

תרגישי טוב!

הייתי רואה כתמים שחורים בעיניים, כאילו במה שאני מביטה.
זה גם קשור?
(קרה לי לפני 13 שנה, עם תינוק קשה מאוד שלא ישן בלילות ולא נלחצתי כי חשבתי שזה מעייפות מה שאני רואה...חחח).
עכשיו השאלה פה הזכירה לי את זה

שצפות לך מול העיניים, אמרו לי שזה תקין. זה משהו ברעיון של חלבונים שצפים לשכבות העליונות של העין ונעלמים עם הזמן, אני לא ממש זוכרת את ההסבר😅 לי יש כאלה כל הזמן...

זה נקרא רחפנים. באמת אמור להעלם עם הזמן, לא לכולם זה נעלם..

אבל כדאי ללכת לבדיקה פעם בשנה לראות שלא נוצרת היפרדות משמעותית ברשתית שמחייבת טיפול

אבל הרחפנים בשדה הראיה עשויים להיעלם.

בדכ באמת צריך לטפל מיידית אבל ברמת הרחפנים זה התחלתי ואין מה לעשות, אבל כן חייבים לעקוב תקופתית לראות שאין החמרה. ככה הסבירו למישהו שאני מכירה שסובל מזה ונבדק פעם בשנה כדי לראות שהוא לא מגיע לרמה שדורשת ניתוח

פשוט יש לי מיגרנות אז מכירה. היה לי חשוב לכתוב בעיקר בגלל ענין הגלולות.

מה שאת מתארת יכול להיות גם מעייפות או מלחץ דם נמוך.

אישית אני מכירה שאאורה זה יותר בצורת הבזקים או צבעים בהירים. לא מכירה שכתמים שחורים, אלא אם את מדברת על טשטוש ראיה שיכול להופיע נראה לי בכל מיני צורות. אבל כדאי לבדוק את זה אם זה חוזר

זה קורה לי לפעמים ו בהריונות יותר

תנסי טיפות עיניים ליובש

אפשר לקנות את זה בלי מרשם ,ממש ממש עוזר

אבל כן יש תחושה שצריך למצמץ כדי לראות יותר טוב כי חסר נוזלים בעיניים

מרגיש כמו שכבה כזאת מעורפלת  על העין

ויכול להשפיע גם מיגרנות...

לי קרה פעם בנהיגה שבעין אחת ראיתי כמו מסך לבן לכמה שניות מלחיצות והפנו אותו דחוף למיון

עשו לי מלא בדיקות פולשניות בעיניים

וזה מגיע ממיגרנה .. היה לי כמו נצנוצים כאלה בעין אחת ..

אבל כמובן כל מקרה לגופו וצריך לבדוק אצל רופא עיניים ... רפואה שלמה ❤️

אולי כשיולדים באוגוסט

בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"

לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!

ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.

בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.

פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.

אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?

הוא גם הלך לאיבוד אתמול.

מטפס על המשענת של הכסא.

מטפס לגובה בגן שעשועים.

עומד על השולחן.

אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.

היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח

איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?

שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.

ואז בא אלי בתלונות.

בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.

האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..

שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...

לעלות לשיחת סינכרון.

(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)

עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.

הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.

מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??

(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)

ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?

כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?

לא הבנתי

וגם מי המשורר? 

גם לא בזמן מלחמה

שעת השכבות זה לא זמן לעבודה

אנשים מנותקיםם

ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭

בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!

תודה אהובה אחת

בגלל שהתחלתי להגיב לו על זה זה גם גרר דיון עם נימוקים למה זה כן מנוחה עד שעצרתי את זה בכוח

ומאז מנסה לשכוח

אבל זה נכנס חזק. הורמונים או רגישות יתר תמידית שלי

אבל עדיין כואב לי מזה מאוד

שאנשים בכלל בלי הבנה לזה מעירים או בכלל מתיימרים לדבר על זה.

כל דבר מעצבן אותי. וכמובן הכל יוצא על הילדים.

בא לי להאשים את ההורמונים של שבוע 23, אבל לא יודעת אם הם אשמים באמת....

ראיתי את המשפט הבא-

אני מקווה שאחרי הלילות האלה כולם מבינים מה זה "חופשת לידה"...

ואפשר לבטל את ההודעות המתפרצות.

אפשר לבטל

אבל לא הצלחתי להוריד את זה.

ביוטיוב ראיתי כמה ביצועים של זמרים מפורסמים לכאורה ששרים (כאילו) את המילים האלה (מנגינות אחרות). תחפשי "בדקות הקרובות".

לק"י

בטח אם עייפים ממש.

אתמול בלילה הייתה לנו התראה כמעט בכיתי מבהלה 🤣🤣🤣🤣

עכשיו זה מצחיק אבל באמת שנבהלתי עד דמעות

לק"י

ולבעלי יש התראה רגילה. בלילה זה בטוח מעיר אותנו. שלי אני לא בטוחה.

אפשר צלצול בסגנון של שעון מעורר, אבל לזכור שזה התרעה ולא סתם שעון😅

AUDIO-2026-03-04-22-50-14.mp3

AUDIO-2026-03-05-13-40-25 (1).mp3

גם מגרד נורא כל הגוף בברררר....

זילרגי לפני השנה עוזר פלאים

זולגת מכל פינה אפשרית בגוף....

יש משהו במרשם שהיה לי ממש מעולה שכחתי את השם שלו וזה היה בהנקה....

אצלי בדיוק בדיוק אותו דבר

קניתי סוגרים מפלסטיק לארונות, גם מבוגרים מתקשים לפתוח

כל תכולת הארונות עברה למדף העליון

הוצאתי מהבית חומרי יצירה מסוכנים

צבעים ולורדים רק מהסוג הרחיץ, לא רעיל

אם יש אפשרות להוציא מרץ בגינה זה עוזר מאד

בימבה ג'וק

לבלות באמבטיה, אפשר גם עם צבעי ידיים

יכול להעסיק שעות

בהצלחה רבה! 

עולה לי לראש טרמפולינה שבטח יהיה לו כייף לקפוץ עליה הרבה.

אולי להתקין נדנדה

בימבות מכל מיני סוגים.

שיהיה לו הרבה אפשרויות לפרוק מרץ בלי לחרב לך את הבית.

וחיבוק גדול. נשמע קשוח מאוד.

זה מאוד מווסת את רוב הילדים.

חימר, קצף, בצקים שונים.

אפילו להכין לו בצק של קמח, קורנפלור, מים- זה לא יותר מידי מלכלך ואם זה יצליח להעסיק אותו זה יעזור בוויסות שלו ויתן כיוון לעבודה.

מבחינת הוצאת מרץ

אנחנו כמובן יוצאים כללל יום לגינה

בחורף למשחקיה או לחנות גדולה או משהו העיקר לצאת להוציא מרץ.

הוא לא רוצה כבר בימבה קטן עליו.. יש לו אופני איזון

אמבטיה כרגע אין לצערי, אבל אני רואה אצל ההורים שזה בלגן נוראי הוא משפריץ מים על הכללל

אין לנו מרפסת אז אין לי איפה לשים טרמפולינה, אבל באמת אמורים לעבור דירה וחושבת שזה רעיון טוב, נקנה לו בקיץ.

אני כן אמא מכילה יחסית ומאד אוהבת נניח להכין עוגיות עם הילדים 

אבל איתו אני כבר לא מצליחה (אחרי שעם הגדולים יכלתי)

מקסימום עוגה בחושה במיקסר..

לגבי בטיחות

הוא פותח סוגרי פלסטיק

מטפס למדפים גבוהים

הוא גם יודע לפתוח תרופות. חומרי ניקוי עם סוגר בטחון..

אני משתדלת שהדברים המסוכנים יהיו גבוה פשוט כי לוקח זמן לעלות למעלה ומקווה שאתפוס אותו בדרך..

הרופא לא נותן הפניה בגיל הזה לריפוי בעיסוק אומר שהוא קטן מדי.

תנסי לא הכנת עוגה/עוגיות, אלא משחק בבצק.

לא למאכל.

חימר גם מאוד נעים למשחק, אבל מלכלך יותר..

להכין בצק של חצי קמח חצי קורנפלור, מים וללוש עד למרקם נעים, ולתת לו לשחק בזה- כמו בפלסטלינה או ברבצק.

אם יש לו אחים גדולים יותר גם יכולים להצטרף. אולי תופתעי🫶🏼

ננסה

יש משהו קנוי ולא חמצי שיכול להתאים?

רק ונעים?

חימר הוא לא רך במיוחד..

1/2 כוס קורנפלור

1/4 כוס מים

לערבב הכל עד שנוצר בצק נעים לעיבוד, כמו פלסטלינה.

אחרי שהבמק התגבש אפשר להוסיף לו טיפה אחת של צבע מאכל וככה יש בצק צבעוני.

אפשר להכפיל כמויות

ואז יש יותר בצק

שאפשר לצבוע בעוד צבעים

שומרים במקרר בתוך שקית או כוס ח"פ. 

היא לא מדדה כמויות אלא שמה כל פעם קצת עד שהגיע למרקם נעים.

עד שזה מתאחד זה די מלכלך ואחרי שזה מתאחד זה רך ונעים וכיף ללוש אבל עדיין מעט דביקי... 

להיזהר מאוד מטרמפולינה במרפסת.

צריך ממש לוודא שזה לא מסוכן מבחינת גובה.

לגבי שאר הדברים - אני אף פעם לא הצלחתי להכין איתם עוגיות😅

השאלה היא האם הפער נובע בגלל שהקודמים היו רגועים, ואז יש ציפייה למשהו שלא תואם גיל

או שבאמת גם ביחס לגיל שלו הוא פעלתן במיוחד.

האם יש קשר לאופי, או לגבולות

אני לא מכוונת לשום דבר, אני באמת לא יודעת. רק מעלה נקודות למחשבה.

בגיל הזה, באמת בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול דרך ההורים. אם אין דרך לטפל בילד, אולי אפשר לבקש מהקופה הפניה להדרכת הורים, זה כלי שאפשר לקבל דרכם, וזה יכול לעזור.

ובינתיים, נשמע שאתם די עושים הכל נכון

מונעת סכנות מלכתחילה כדי לא להיכנס לזה

יוזמים פעילות בחוץ

לפעמים זה גם פשוט גיל שצריך לעבור (או לשרוד😅)

מהתגובות של אמהות בגינה הן די מזועזעות ממנו

נכון גם שהגדולים שלי מאד רגועים אז מהבחינה הזו זה בהחלט אתגר חדש..

מתארת לרופא את כל הקשיים, את לא צריכה לבקש אבחון, תבקשי הפנייה להתפתחות הילד, ותתעקשי עם הרופא. אם יש קשיים יותר אובייקטיביים לילד-תקציני אותם. ריפוי בעיסוק ממש יכול לעזור גם בגיל הזה, היא תוכל לכוון אתכם לכל מיני דברים שיכולים לווסת אותו...

עוד דבר שאני ממליצה-זה ערסל או נדנדה בתוך הבית, התנועה הליניארית יכולה ממש לעזור לו להרגע.

בנוסף להפעיל את השרירים הגדולים , למשל לתת לו לדחוף דברים כבדים לאורך היום, גם יכול לעזור לו להרגע. לפעמים להוציא מרץ כמו טרמפולינה רק מעוררת אותם, וצריך פעילויות שיעזרו להם להרגע

מה הכוונה תנועה ליניארית?

כמו קו, ולא סיבובית, כמו תנועה של נדנדה רגילה בגן משחקים.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

אפשר משהו כזה שהוא עוטף, אבל גם נדנדה כמו שקונים לחצר יכולה להתאים, או ערסל מקרמה, מה שמתאים לך, ולתלות את זה מהתקרה, כמובן להוריד כשאין השגחה כי זה מסוכן...

גם מרפאה בעיסוק, או אפילו מדריכת הורים עם ניסיון עם הגיל הרך וקשיי וויסות, יכולות לכוון את השאלות כדי להבין יותר מה הקושי-האם הוא מחפש תחושה? מחפש תעסוקה? האם תעסוקה מובנית יותר יכולה לעזור לו? האם הוא מחפש צומי? האם מתחילה אצלו מודעות לסכנה או שאין בכלל? יש קשיים בתחומים נוספים? האם הוא במסגרת בשגרה ואיך הוא שם? יש מלא שאלות שיכולות למקד את הקושי...

את מחזקת את מחשבתי שצריך ריפוי בעיסוק.

ננסה רופא אחר

אז בתחילת כל מפגש היה לה ערסל שנתלה מהתקרה על וו חזק, היינו שמים את שני הצדדים של הערסל על אותו הוו, כך שנוצרה צורת טיפה. שהיינו משחקים ככה. הוא יכול להתכרבל בפנים, או אפילו יותר טוב, לשכב על הבטן כשהידיים והרגליים בחוץ ואז להתנדנד הלוך ושוב.

הוא כן נשמע פעלתן יותר מהרגיל לגיל שלו, לא הייתי מצפה שזה יתאזן לבד בלי הכוונה. 

למצוא פעילויות מותאמות שאת מרשה לו.

לתת לי לעשות דברים בעלי משמעות

נשמע ילד עם הרבה כוחות

כתבתי פה לפני כמה ימים בעוד שרשור דומה, אז ממש אותם דברים.

מצד אחד איסוף, מגע, חום, עוזרים להרגיע.

מצד שני לתעל את האנרגיות למקומות טובים

לחברה שלי יש ילד שתיארה אותו ככה בגיל כזה.

וכאילו בלי קשר- היו לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי, והיה צריך ניתוח. ואחרי הניתוח הוא ממש נהיה יותר רגוע. אז אולי שווה לבדוק גם את הכיוון הזה.

כי חוץ מהכל הוא גם מצונן מאד.

אז זה בהחלט מענין

נוזלים באזניים אין לו

הוא מדבר מדי טוב בשביל זה

לפעמים גם ילדים שיש להם נוזלים באוזניים מדברים מצוין (לא תמיד זה פוגע בשמיעה).

אז זה כיוון אחד לבדוק.

ובאמת הכיוון השני הןא ריפוי בעיסוק. נשמע מוזר שהרופא אמר שלא מטפלים בגיל הזה. אצלנו קיבלנו הפניה לריפוי בעיסוק בסביבות גיל 3. תנסי להתעקש איתו, ואם לא (או בינתיים) תנסי לפנות למרפאה בעיסוק פרטית. יכול להיות שיספיק מפגש אחד או שניים כדי לקבל הדרכה טובה איך להתנהל איתו.

ובאמת נשמע מתיש נורא🥵 (ותסמכי על האינטואיציות שלך שיש פה משהו חריג, ואל תבטלי את הקשיים האלה. בע"ה שתצליחו למצוא איך לעזור לו והוא יצליח להתווסת כמו שצריך❤️)

זה שנה פחות מהבן שלך.

אבל יצאתי מפה במסקנה לחזור לרופא אחר, לבדיקה יסודית והתיעצות

אבל נראה לי שעדיין אפשר כבר בגיל הזה לקבל ריפוי בעיסוק. מה עושים תינוקות עם טונוס שרירים גבוה או נמוך, למשל? (והאמת שעם הקטנה שלי גם כמעט קיבלנו ריפוי בעיסוק עוד לפני גיל שנה. בסוף ההחלטה הייתה שהיא צריכה רק פיזיותרפיה)

ריפוי בעיסוק זה בהתפתחות הילד, ובוודאות אפשר להתחיל תהליך בהתפתחות הילד כבר בינקות (מניסיון של פיזיותרפיה ושל קלינאות תקשורת).

שואלת בזהירות: בלי המלטונין הוא לא ישן בכלל?

ממה שאת כותבת זה מעט שינה .

צריך לבדוק האם ההורמון הזה "משגע" אותו ומייצר אולי תופעה הפוכה?

לפעמים אנשים רגישים לחומרים כימיים, גם כאלו שצריכים לעזור. צריך לוודא התאמה (למשל ילדים שלוקחים ריטלין, לפעמים זה משגע אותם או מרדים אותם עד שמוצאים את התרופה המדויקת והחנון המתאים).

בנוסף הייתי פונה לרפואה משלימה במקביל לרפואה הרגילה  אם יש לך קצת זמן. מוח אחד או פרחי באך יכולים לחולל פלאים

ואם זה מעודד בגיל 9 כבר עשה פסח.

אז יש לזה צדדים חיוביים

ניסית לתת לו דברים שמצריכים ריכוז ועדינות?

אני מתכוונת נניח להוציא ביצים מהמקרר.

אולי תופתעי לטובה.

האם מעניין אותו לבנות בקוביות/ דופלו?

אם כן אפשר לתת לו נגיד שרוול כוסות ויבנה פירמידה.

או לנפח בלונים ולמרוח בספריי קצף

או לשחק בחול קינטי.

מגנטים מעניין אותו?

רובה מים במרפסת.

וויסות והתחלה של תפקודים ניהוליים זה תחום שאפשר לעבוד עליו מגיל מאוד צעיר.

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

אני מניחה שזה שלא יישן גם משפיע עליו

אבל בשש וחצי הגדולים נולכים לישון ורשמית 'משכיבה' גם אותו אבל הוא קם שוב ושוב..

עיסוי, לגלגל בשמיכה, שמיכה כבדה

לו את המלטונין? לכאורה זה צריך רופא בשביל זה, לא?

כי זה נשמע חריג ביחס לשעות שינה של ילדים אחרים בגילו ולכן גם סביב זה אולי שווה לחזור להתייעץ עם מי שבהנחייתו קיבלתם את המלטונין. 

לא מנסה להקטין מהשובבות או מהקושי שלכם.

אבל - ניסיתם הדרכת הורים?

היינו במצב כמו שאת מתארת בעבר (יכולה לפרט יותר בפרטי. קצת חוששת מאאוטינג) ודיברנו עם יועצת שינה מעולה, נדמה לי שהיא גם מדריכת הורים. היא אמרה שלדעתה ספציפית הבעיה בלילות היא לא בשינה אלא בגבולות שלנו ונתנה כמה עצות פרקטיות - והבעיה נפתרה.

זה לא יפתור את כל השובבות אבל קודם כל אולי הוא ישן קצת יותר ואולי גם תקבלו עצות למהלך היום

היו לי ילדים כאלה בעבודה, שלא משנה מה הם עשו (כולל מלטונין) הם לא היו ישנים, לא ביום ולא בלילה, מתעוררים מלא ופשוט כולם סבלו, נרדמים מאוחר, קמים מוקדם, לא ישנים יותר מחצי שעה ביום... ודווקא עבודה על סדר יום וויסות חושי לאורך היום ממש יכולים לעזור בזה.

סתם יועצת שינה פחות מתאים לדעתי, אבל מרפאה בעיסוק יכולה לעזור גם בזה.

אז ממש כדאי ללכת להתפתחות הילד, גם עו''סית של התפתחות הילד יכולה ממש להדריך אתכם בנושא 

במיוחד שהתחמקה כלומר שידעה מראש ולא אמרה... גמני הייתי מתעצבנת.

מבחינה מעשית- אם עכשיו היית חכי שתגיעי לשלב שתצטרכי עוד פגישה ואז תחליטי אם לחזור אליה או לא, אולי באמת לא תצטרכי.

חיבוק, ממש מרגיז.

בתחילת עמוד שתמרקר בסריקה מהירה מילים שהיא לא מכירה ותתרגם בצד מראש ואז תוך כדי קריאה היא תוכל לפנות לתרגום שיש לה בצד. לאט לאט היא תכיר יותר מילים.

אם היא לא מכירה איך המילים נשמעות - הגיה נכונה, כדאי לפני הקריאה, בזמן של חיפוש המילים לתרגום (באתר כמו מורפיקס) - להשמיע גם את המילה, כדי להתרגל איך הוגים

לתרגם שירים שאוהבת

ואז היא גם מכירה קצת את האופן שבו משבצים את המילה במשפט.

להחליף את הגדרות הפלאפון לאנגלית

לא לחפש מפוסטים באנגלית ברשתות חברתיות (אם יש בגילה) / חיפושי גוגל וכו. 

מומלץ מאוד. מזכיר 'עשר אצבעות' של חשבון אם את מכירה.

אצלנו ביה''ס עשה מינוי, לא יודעת כמה יעלה לך לשלם בפרטי. אולי יש להם גם אפשרות לניסיון בחינם.

יש אםליקציה בשם דולינגו. הבן שלי לומד דרך זה שחמט, אבל במקור זה ללימוד שפות.

לומדים בהדרגה, עם נקודות, יש כל מיני פרסים... 

זו אפליקציה ממש טובה, וחינמית.

אז זה להחזיק מעמד רק עוד קצת ובאמת זה לעבור את התקופה של ההתחלה 

אם זה בחילות ברמה של לקחת כדור אל תוותרי זה עוזר ממש!

ועם העייפות באמת אין לי עצה. רק עזרה מהסובבים כמה שניתן.

המון מזל טוב ובידיין מלאות

כמובן התופעה אקסטרה למניעה…

לא לקחתי אז לא יודעת

בכל מקרה, מקפיצה לך 

אולי אפשר בינתיים לקבל ליווי דרך הקופה/ טיפת חלב, רק בשביל להחזיק אותך עד שתהיה אפשרות לממן טיפול?

שולחת כוחות וחיבוקים מרחוק, המלחמה הזו והמציאות שהיא יוצרת משוגעות מספיק גם בלי להוסיף דיכאון אחרי לידה...💗💕💖💞

ונעימה מאוד

אני לא גרה שם ונוסעת במיוחד בשבילה

ממליצה ממש על ד"ר סיון לווינסון .

ממש נחמדה ורגועה ויש לה יחסית תורים

לדעתי התנהלות כזו צריך להדוף ולהתנגד לה

הרבה פעמים זה נובע ממרמור של הגבר מול עצמו וזה בכלל לא קשור אלייך, אבל עדיין התגובה לא משנה בעיניי

שולחת חיבוק♥️

האדם שהכי קרוב אליך

לא מעריך

אין לי עיצות אבל הלוואי שתצליחי תמיד להבין שהבעיה היא בו ולא בך בטוח

ואולי זה יצליח להשתנות מתישהו..

גם ככה לא קל להיות אמא ואישה, לפעמים זה מגיע עם המון רגשות אשמה, בנוסף על זה הבעל שמחזק את האשמה ולא רואה אותך בעין חומלת.

הוא צריך ניעור דחוף, ואת צריכה חיזוקים, כי בסוף גם אם את חזקה בעצמך, מילים של אנשים, בטח של הבעל, חודרות עמוק.

הייתי הולכת למטפלת אישית או זוגית.

אבל לא משאירה ככה את המצב.

בעיניי זוגיות זה דבר ראשון מקום להיות "לא מספיק" "לא הכי" טובים, לא הכי מושלמים ועדיין אהובים.

אם הוא דורך בדיוק על הנקודות האלה זה כואב ומצריך טיפול

ולא לתת לך להרגיש שאת אהובה ובסדר רק כשאת מספיק מושלמת מתפקדת באופן מושלם.

@המקורית @אפרסקה @אורוש3 @מיוחדותאינסופית @ממצולות @נעמי28 @מקרמה

תודה רבה לכן מכל הלב השבור שלי

שהייתי שוקלת ללכת לטיפול אישי שיחזק אותך בתגובה נכונה, ויחזק אותך באופן כללי

או בזום

דניאלה בן קימון, היא נראית צעירה אבל ממש מוצלחת!

בריאות פרטי?

ביטוח משלים של הקופה?

אם כן, הרבה פעמים יש רשימת ספקים שאפשר ללכת דרכם, בדרך כלל זול יותר מאשר טיפול פרטי לחלוטין (נגיד 100-130₪ לטיפול במקום כמה מאות)

אם לא, אפשר לבקש תור גם דרך הקופה, אבל זה באמת תורים ארוכים מאוד, ויש פחות אפשרות לבחור.

אבל אפשר אולי להיכנס לרשימת המתנה בקופה, ובינתיים להתחיל איזשהו תהליך ממוקד בפרטי. (להגיד מראש שזו הכוונה)

ואפילו לשקול אם שווה לעשות ביטוח משלים או פרטי בשביל זה, יכול להיות שזה יוצא יותר משתלם

יש לי ביטוח חצי משלים של הקופה אבל לרוב הוא לא כולל כלום בתוכו

ויש תקופת צינון אז אנסה לברר רק אשמח לדעת מה השם של זה כדי לבדוק מה הקופה מציעה

את?

בכל קופה זה אחרת

הכי טוב להתקשר למזכירות, להגיד שאת מחפשת טיפול פסיכולוגי / פסיכותרפיה / עובדת סוציאלית קלינית ולשאול מה האופציות שלך. תשאלי גם לגבי טיפול בקופה וגם לגבי אפשרות במסלול החזר

שולחת חיבוק.

אני בטוחה שאת אישה מהממת, משקיעה, מסורה.

כמה זה כואב ומתסכל להרגיש שמה שאת עושה מובן מאליו,

שכל מה שאת עושה לא מספיק טוב, לא בסדר, לא מספיק.

שהאיש שלצידך שאמור לראות לאהוב ולדאוג, לא מרגיש שם בכלל❤️❤️❤️

מתסכל וכואב ממש.

ממש ממש משמעותי שאת בתהליך מול עצמך בדבר הזה, כי מה שמשנה בסוף מציאות, גם מולו,

זה מה שמדייקים וממלאים מבפנים.

לא רק לדעת בראש או לשנן, אלא ללמוד להרגיש ולדעת בגוף

שאת טובה

ראויה

מספיקה

מדהימה

שאין כמוך בעולם

ובע"ה לקבל יחס שמשקף את זה.

הרבה כח. 

רוצה להגיד שעצם זה שנתת לזה מילים זה מרשים.

להבין שהשדר שאת כל הזמן מקבלת ממנו זה ''לא מספיקה'', לתת שם להרגשה הזאת, ההבנה הזאת היא לא פשוטה.

מצטרפת ומחזקת ללכת לטיפול, אישי או זוגי. נשמע לי שחייבים מישהו מקצועי שיראה וילווה וישים עין, כי עלולה להיות שם אלימות רגשית.

חיבוק♥️

@סיה @תהילה 3> גם לכן

המילים האלה חשובות לי ואני קוראת ומתחברת 

ולדאוג לעצמך

תעריכי את עצמך ותעשי מה שבכוחות שלך, תאמיני לי שלא יעריכו אותך פחות אם לא יותר

לא יעשו לך מצבה מזהב כמאמר הביטוי

לפי הכל ממש חשוב לפנות למישהו מקצועי שיסביר כי אני רק שמעתי על זה ויכולה להסביר מאד בכללי:

בעצם משרד הבריאות פתח לבדיקות גנטיות סל מאד רחב בשל מחלות (הרבה יותר ממה שבודקים בדור ישרים) כדי לדעת אם יש בעיה גנטית כלשהיא וכשיודעים שיש ניתן יש כל מיני דרכי טיםול בהתאם למחלות השונות- הכל תלוי בחומרת המחלה. אני מכירה כמה משפחות שרק אחרי כמה ילדים התגלו אצלן מחלות גנטיות נדירות וקשות. מה שהיה יכול להימנע עם בדיקות גנטיות.

בייעוץ גנטי מבררים את ההיסטוריה המשפחתית ובודקים אם יש מחלה ידועה או שקשורה למה שמצאו בעובר ושולחים לבדיקות רלוונטיות.

האם היועץ גנטי כבר קיבל תשובה מהמעבדה? לפחות חלקית?

אולי זה המטרה של הייעוץ שביקשו ממכם. שהיועץ ימסור לכם את התשובה וידריך אתכם הלאה. זה בדרך כלל מה שעושים בייעוץ גנטי.

בדיקות סקר גנטי בודקות מחלות רצסיביות שיכולות להופיע אם 2 ההורים נשאים של אותו גן פגום. זה לא קשור להיסטוריה משפחתית ( אלא אם כן יודעים על נשאות כלשהוא) כי המחלה מופיעה רק אם שני ההורים נשאים ויכול להיות שהנשאות כבר עוברת דורות במשפחה בלי שיודעים על כך

כמובן שאם מה שנמצא בעובר זה מחלה רצסיבית שלא נבדקתם אליה בדור ישרים גם לגבי זה היועץ גנטי ידריך אתכם

זה בדכ בבית חולים, היועץ שואל אותכם להיסטוריה משפחתית ולגבי ההריון הזה. )אם יש מחלות משפחתיות כדאי שתדעי מידע לגביהם..(

ובהתאם לזה ממליץ על בדיקות לכם/ מהדגימה.

זה בדכ רק שיחה.

בדכ יבקשו עוד טופסי 17/תשלום עבור הבדיקות...

בהצלחה רבה!

לא פשוט לגלות את זה ולעבור גרידה.

ייעוץ גנטי זה פגישה עם יועצת/ת גנטי,

במהלכה הוא שואל שאלות על העבר המשפחתי, ארצות מוצא, מחלות במשפחה וכו וכו.

לאחר הפגישה הוא משכלל את כל הנתונים + הנתונים של הדגימה, ושולח תשובה.

סקר גנטי זו בדיקת דם למציאת מחלות גנטיות שעלולות להיות לילדים של לזוג מסוים.

בעבר רק האישה היתה נבדקת, היום גם הבעל. (שוב, בדיקת דם פשוטה).

כל כמה זמן מכניסים עוד מחלות לתוך 'הסל' של הסידרה הזו, אז היא מתעדכנת כל הזמן.

בהצלחה ובשורות טובוץ!

אנחנו היינו בבלינסון והייתה לנו חוויה טובה, בעבר היינו שם, והיה פחות מוצלח.

לגבי דור ישרים, הם בודקים דברים מסויימים ויש הרבה יותר תסמונות שלא בודקים, יש גם עוד המון תסמונות לא מכירים.

יועצת גנטית תשאל אתכם הרבה שאלות וסיכוי סביר שאם עשיתם דור ישרים תמליץ על בדיקות גנטיות נוספות.

וכנראה שאם שלחו דגימה יסבירו לכם מה התוצאה ומה המשמעות להריונות נוספים.

חיבוק חזק וגדול, קשה ממש

מוזמנת לשאול עוד פה או בפרטי

עשיתי לא מזמן סקר גנטי בקופה וזו בדיקת דם גם לי וגם לבעלי ושואלים כל מיני שאלות על ההסטוריה המשפחתית מבחינת מחלות.

בנוסף הבנתי שיש יעוץ גנטי, שלא עשיתי אבל אמרו לי שאם ארצה לעשות, כדאי להגיע מוכנים עם מידע על מחלות שיש במשפחה המורחבת (כולל סבא וסבתא, דודים, בני דודים ואחיינים משני הצדדים), לא מספיק ידע כללי שיש קושי, אלא ממש שם האבחנה (עדיף עם מסמך רפואי) וגם אם עשו ברור גנטי סביב זה. זה מה שהסבירו לנו, מקווה שכתבתי מדויק.

בהצלחה רבה!

מבינה שביעוץ גנטי שאנחנו מוזמנים אליו נשאל על ארצות מוצא שלנו )אין חצאים ורבעים שנינו עם אותה ארץ מכל הצדדים..( ועל רקע של מחלות ונאים גנטיים במשפחה..

לא סיפרנו כמעט לאף אחד על ההריון והגרידה, איך אני אמורה לברר על קשיים גנטיים במשפחה? היה לבעלי דודה שהיה לה בן שנפטר לפני המון שנים ואמרו שזה בגלל שלא עשו דור ישרים.. אין לי איך לברר מה בדיוק היה שם.. לנסות לבדוק בכל זאת?

איזה עוד מידע כדאי לברר מראש?

ייעוץ גנטי זה חלק מתהליך של בדיקה גנטית. כי זה לא תמיד בדיקה עם תוצאה חד משמעית שאת יכולה לקבל ככה סתם. זו בדיקה קצת יותר מורכבת, ולפעמים יש גם אפשרויות שונות לבדיקה שאת צריכה לבחור (לפעמים חלק ממומן וחלק לא וצריך להחליט אם לשלם יותר כדי לקבל תמונה יותר מלאה).

אז השלב הראשון לפני הבדיקה הגנטית זה הייעוץ, בו היועץ מקבל רקע על המשפחה, וגם מסביר לכם על תהליך הבדיקה, מה האפשרויות שלכם, וכו'.

ובהמשך גם מקבלים את התוצאות עם שיחה שמסבירה את המשמעויות של מה שהתקבל, ולפעמים אז בוחרים אם להרחיב יותר את הבדיקה וכו'.

לגבי הרקע המשפחתי - מה שאת יודעת ויכול לספר זה טוב. מה שאת יכולה לברר בצורה שתהיה נעימה ולא קשה מידי עבורך - אולי כן כדאי לברר. אבל אם לא שייך מבחינתך לשאול - אז לא. הייעוץ לא תלוי בזה. תגידי את מה שאת יודעת.

אם בהמשך בעקבות התוצאות של הבדיקה יגידו לכם שזה כן חשוב יותר להבין את הרקע המשפחתי, אז תשקלו שוב אם כן לפנות ולשאול. לרוב זה לא באמת ישנה, לדעתי.

(כותבת מקצת היכרות וקצת ניסיון, אבל לא מקצועית בתחום אז יכול להיות שאני לא לגמרי מדייקת...)

מתסכל ממש ,  

יש לה הרבה שיניים

ביסקוויט ובמהלך אוכלת מצויין

הכי עבד לי שיישבו עלי כשאני אוכלת ואז הם כבר מבקשים.. וגם יש דברים שהם רוצים להרגי שגדולים אז רוצים להחזיק בעצמם...

ועוד דבר, לספר סיפור תוך כדי שאת מאכילה, רק ככה עובד לי עם הסרבנים לאכול כמות נורמלית של עוף נגיד וזה...

1. יש ילדים שהמעבר למוצר לוקח להם יותר זמן, וככה הם, וצריך סבלנות... מניסיון לא עוזר להלחיץ, פשוט בקצב שלהם

2. אני בשלב הזה לפעמים נתתי וופל

(קדימה עגבניות עלי)

רציתי לעודד את האכילה של מוצק, אפילו אם זה משהו מתוק

להוריד לחץ... הילדים מרגישים את זה אפילו שנראה לנו שמה הם מבינים ויכולים בצורה לא מודעת להפוך את זה ל"דווקא"...

הכי טוב

לתת לה לאכול מהאוכל שלכם בזמן שאתם אוכלים.

ארוחה זה משהו חברתי הרבה יותר משזה משהו קיומי.

פשוט להניח לפניה קצת מכל דבר. לא חייבים חתיכות קטנות. אפשר גם גדולות והיא תיקח ביסים.

חשוב לא לתת משחקים בזמן האוכל או לנסות לשכנע אותה לאכול... ממש הכי פשוט רק לשים אותה איתכם כשאתם אוכלים ותמשיכו את האוכל שלכם כרגעל עם שיחה, צחוקים.. כל דבר. העיקר זה שהיא מצטרפת לארוחה של גדולים כשווה בין שווים.

מעבר לזה- אם זה עדיין ממשיך (או אפשר במקביל) לקבוע תור למרפאת אכילה לתינוקות (כן יש דבר כזה... ) בשביל לשלול משהו גופני שמונע ממנה להתקדם (אגב אתם מקפידים על מתן ברזל? עשיתם ספירת דם של גיל שנה?). וגם בשביל לקבל עוד חיזוק והדרכה. אבל בגדול מה שכתבתי אלו העקרונות שמלמדים שם. לשחרר ולתת אמון שהיא תאכל.

אהה ועוד משהו.

תציעי לה גם דברים שומניים לאכול- להוסיף שקדייה, שמן זית בנדיבות, חלווה, אבוקדו,  גלידה....  כדי שמה שנכנס- לפחות יוסיף לה קצת קלוריות.

אגב הרעיון שמישהי כתבה על ופל מעולה- שתלמד להחזיק ולקחת ככה...

זה מה שמבאס אותי שאוכל קשה לדחוס לה

היא פגית וקטנטונת 

הייתי בטוחה שיש לה הפרעת אכילה, כי בסקוויט וופל הייתה אוכלת טוב, אבל אוכל מוצק לא ידעה לאכול כנל עוף, בשר דגים. הלכנו לאבחון אצל קלינאית שמתמחה בהפרעת אכילה והיא אמרה חד משמעית שזה על רקע רגשי, אמרה לי תשחררי ,תביאי לה תמל, טחון בתור ארוחה אבל תמשיכי להציע לה אוכל רגיל, זה היה בסביבות גיל שנה וחצי

היום היא בת שנתיים וחודשיים ואוכלת כמעט הכל, בררנית ממש אבל סביר סהכ.

פשוט שיחררתי, לא התייחסתי לזה , רוצה מטרנה? קחי. רוצה מרק טחון? קחי אבל בין לבין נתתי הכל ובעיקר שיחקה עם זה. היום המצב יותר טוב אם כי לא ילדה רגילה. עדיין לוקחת בקבוק מטרנה כמה פעמים ביום ולא מפריע לי, יןדעת.שזה סוגר לי פינה איפשהוא שהיא אוכלת משהו

אז מהניסיון שלי פשוט תעזבי,היא רואה אותך לחוצה ועושה בדווקא הם ממש מרגישים אותנו.

היא גם עדיין קטנה ופגית כמו שציינת. גם הבת שלי פגית...

מאתגר אותי מאוד המחשבה שיכול להיות שתשאר בררנית  (זה בהחלט נראה ככה)

אבל כמו שאת אומרת משתדלת לשחרר אין ברירה חבל לי על אוכל שנזרק ועל זה שמפחדת שלא מקבלת את כל מה שצריכה

אבל את אומרת שזה עוד משתפר אז בהחלט מנחם

תודה יקרה!!

אחד הדברים שהכי מלחיץ הורים זה מה הילד שלהם יאכל, אבל דווקא בגלל העוצמה הרגשית של החששות כדאי למסות כמה שיותר להניח ולא להילחץ, לא להפוך את זה למוקד של מאבק.

ואני אומרת את זה באמא לתינוקת שבגיל 9 חודשים שקלה קצת יותר מ5 קילו, מבינה לגמרי את הלחץ

היא תהיה בסדר. אל תדאגי.

גם אני הייתי פגית ולא אכלתי הרבה ותראי איזה מאמי יצאתי

יותר חשוב לפתח אצלה הקשבה לגוף מאשר האבסה ולהרוס לה את מנגנון הרעב והשובע..

לטווח רחוק אני מדברת כמובן.

תסמכי עליה שהיא יודעת מה הכמויות הנכונות לגוף שלה. היא יודעת מתי רעבה ומתי שבעה.

את מצידך תמשיכי להציע לה מאכלים מגוונים שאתם אוכלים (יחד איתה בארוחה). בהתחלה היא תזרוק. לאט לאט היא תתעניין רק לטעום ושוב תזרוק.. ויום אחד היא תאהב את חלקם.

תוסיפי במאכלים שאוכלת קלוריות מזינות (שקדיה, חמאת בוטנים, שמן זית וכו)

ובע"ה יהיה בסדר

נשמעת חמודה חכמה ומתוקה

שרוצה להיות עצמאית

תני לה להיות, והיא תשחרר מהלופ שנכנסה אליו בטעות

תודה רבה! האמת גם אני נולדתי פגית (פחות מקילו)

ועשיתי את המוות עם אוכל , וגם אני גדלתי מפגית לפרגית חחח , למרות שעדיין מוניטורים קטנה ורזה אבל בריאה ב"ה וזה הכי מרגיע אותי מרגישה שעוברת איתה תיקון מחדש לילדה הקטנה שבי

אולי בגלל זה כל כך קשה לי הסיטואציה?

אבל בסוף זה עובר. לחתונה לא תביאי לה גרבר...

לנסות להציע שוב ושוב אוכל, בסוף זה יגיע. בעיקר להושיב אותה לידך או אפילו עליך שאת אוכלת , ואם יש אחים שהם אוכלים ולהציע לה, גם אם היא בעיקר נוגעת ומורחת זה חשוב לתהליך

ואם זה מעודד הקטנה שלי נכנסה למעון בגיל שנה יונקת מלא ולמדה לאכול אוכל רגיל ישר, בעז"ה יגיע גם אצלכם

מקווה לשיפור ,היא כבר במעון כולם אוכלים רגיל היא היחידה ככה

לאט לאט