הייתי אצל יועצת מינית והתקדמתי מאוד אבל הגענו לשלב שצריך עבודת עומק שהיועצת שלי לא מטפלת בה. אז אני צריכה מטפלת מינית שעובדת יותר לעומק, הייתי רוצה פסיכולוגית או עו"סית קלינית אם אפשרי גם כדי שתהיה יותר מקצועית וגם כדי שתהיה אפשרות להחזרים מהמילואים (המענקים הכלליים של טיפול רגשי/ זוגי כבר הלכו כולם על הייעוץ שהייתי).
אני צריכה מאיזור השומרון או בזום. מישהי מכירה ויודעת להמליץ או יודעת איך לחפש?
לק"י
אני תוהה אם זה מהשן הבעייתית שיש לי. הכאב הוא בצד של השן בלבד.
לא כאבים בלתי נסבלים, אבל מציקים.
לק"י
(באתרים שונים של קופ"ח או בי"ח)
לא שאני לא יוצאת מהבית. אבל אני אמורה לאסוף חברה של הבת מחר. ולא בא לי להדביק אותה.
עד האיסוף יעברו יותר מ-20 שעות.
מישהי מהשכונה מוסרת מחשב נייח ואנחנו מתלבטים אם לקחת.
מצד אחד הילדים לא צופים במסכים כמעט בכלל (חוץ מיום שישי שאז רואים פרק אחד בטלפון).
מצד שני הם קטנים עדיין (הגדול בן 5) ככה שבבית ספר כנראה כן יהיה צורך במחשב.
מה דעתכן?
וחוץ מזה- אם לוקחים אז איפה כדאי שהוא יהיה? בחדר נפרד או בסלון נניח?
לק"י
הפלוס של הנייחים שהם יותר חזקים ושורדים מאשר הניידים.
לא יודעת אם הייתי לוקחת עכשיו בשביל אולי עוד שנה (לא בכל בית ספר משתמשים במחשב בגילאים הנמוכים)
גם לא בטוח שתצטרכו מחשב מייד לכיתה א'.
אפשר למצוא ניידים סבירים לגמרי בסביבות 1500 ש"ח, נייד עדיף בהרבה לדעתי מהבחינה שאפשר לסגור ולשים בארון והוא פחות מול העיניים כל הזמן.
הייתי קונה מחשב נייד זול כשיהיה לכם צורך בזה, לא עכשיו.
(קנינו עוד לפני שהניידים היו נפוצים) ומסרתי באיזה שהוא שלב.
לא אהבתי שהמסך תמיד מול העיניים והוא תמיד נגיש.
הנייח גם תפס הרבה מקום בבית. הנייד קטן, מתקפל, ורוב הזמן נמצא בכלל בארון (אני מעמידה אותו כמו ספר בתוך הספרייה). לא מצריך שולחן עבודה קבוע.
וכאמא למשפחה רב גילאית- נוח לי שהגדולה יכולה לעבוד עליו בשקט אצלה בחדר בלי שהאחים הקטנים מסתובבים בין הרגליים (לפעמים זו אפילו דרישה, נגיד כשיש מבחנים מקוונים- דורשים לעשות אותם בחדר שקט).
ואפילו ביום שישי, נתתי לשני ילדים לראות סרט בחדר, בזמן ששטפנו את הסלון. זה לא היה אפשרי עם המחשב הנייח.
בקיצור, בעיניי לא שווה את זה.
קודם כל רוב המדפסות מתחברות היום בווי פיי
וגם אם לא, לנו יש מדפסת ישנה ויש לה כבל שמחברים ביואסבי
אני לא ממליצה מחשב נייח
זה ממש מסורבל ולא נוח
מחשב נייד זה אחלה
נח לשימוש ולהעברה בקלות בין חדרי הבית ולצרכים השונים של כל אחד(אם יש מבחן וצריך קליטה - עוברים לחדר בו הקליטה יותר טובה למשל..)
ובכיתות א השימוש היה ממש מינימלי.גם בכיתה ב היה שימוש מועט.ולזה לגמרי מספיק מחשב נייד.
בינתיים לא ראיתי צורך ממשי בנייח
כי אפשר למקם אותו בסלון, כשכולם רואים אותו, ואז אין כזה דבר להסתגר בחדר ולעשות במחשב דברים לא ברורים...
אבל באמת בגיל של הילדים שלך נראה לי שעדיין אין צורך במחשב, ואם יהיה - הוא יהפוך למסך לצפייה וימשוך את העין...
(לנו בבית יש נייח אחד, שקניתי בזמנו בשביל עבודות גרפיקה, ושלושה ניידים - של בעלי, שלי ושל הבכורה. כרגע המחשב הנייח משמש בעיקר את שאר הילדים, ואני שמחה שהוא בסלון מול העיניים שלי, וככה אני יכולה להשגיח שהם לא עושים בו שטויות... הקטנים דווקא כל כך רגילים אליו כחלק ממראה הסלון, כך שהם בקושי מבקשים מעצמם לצפות בו בסרטים...)
והם קטנים ממש...
לא הייתי לוקחת.
בפינת עבודה שמחוברת למטבח.
הילדים משתמשים בו בעיקר לעיצוב מצגות ועבודות לבית הספר.
ולפעמים סתם משתעשעים בתוכנה של עריכת סרטים, מוזיקה וכד'.
על אף שהוא בלי חיבור לרשת בכלל, אני עדיין מגבילה את זמן השימוש בו ל25 דקות-חצי שעה כי אני רואה שתמיד אחרי שמשתמשים בו יוצאים טיפה מטורללים
זה ממכר....
לי יש נייד של העבודה
הוא בחדר ממד, שם בעלי עובד. הילדים לא משתמשים בו
אצלינו זאת היתה טעות נוראית
הכנסנו בשביל משהו מאוד מסויים ודי מהר גלש לדברים פחות טובים והגענו למצב של התמכרות אמיתית למשחק
הוצאנו מהבית אחרי הכנה ושיחה עם הילדים
עדיין לא השתחררו מזה לגמרי
הנייד משמש את כל הגדולים בבית
הנייך מונח בחדר שאינו בשימוש, ורק בימי שישי או בזמנים מיוחדים הקטנים צופים בו.
אצלנו יש סיסמא.
ונועלים כשלא מאשרים שימוש.
ואין לו צורך במחשב.
יש לנו ניידים בבית.
לא רואה צורך בנייח.
משתמשת בבית רק בנייח, הניידים של העבודה והלימודים ופחות בשימוש.
מבחינת גודל המסך ומהירות הגלישה אני מעדיפה את הנייח. הוא ממוקם בחדר קטן שהפכנו לחדר עבודה.
טוב, לא תרמתי לך להחלטה חחח, לנו פשוט הרבה יותר נוח הנייח. לא יכולה לדמיין את עצמי עובדת רק על הנייד.
להדפיס משהו או ללימודים...
פפפפ
ממש מתלבטת
מחשבים נייח חזק יותר. לרוב משתמשים בו כשצריכים לעשות גם דברים רציניים יותר, או לשמור המון אחסון (אצלנו בבית צרבו מלא דיסקים וקלטות והעבירו למחשב, ככה שהיא צריך מחשב נייח).
אם הוא רק לשימוש פשוט, אין הבדל בין מחשב נייח לנייד, וזאת בחירה חינוכית שלכם מה עדיף, ויש יתרונות וחסרונות לכל צד כמו שכבר כתבו פה. בלי קשר, אם זה רק ללימודים, בגיל הזה כמעט ואין צורך, וגם כיש אפשר להסתדר בלי. אם יש לך או לבעלך מחשב אז בכלל אין טעם שיהיה בגיל הזה מחשב ללימודים לילדים, תלוי בית ספר אבל יכול להיות שגם עד סוף היסודי תסתדרו בלי מחשב שמיועד ללימודים לילדים
לק"י
ונראה לי שהייתי הולכת על נייח, שהוא עמיד יותר.
את מכירה בבית ספר שלכם שצריך? או משערת?
ובכל מקרה מצטרפת למי שאמרה מעלי שיש מחשבים ניידים בבית ועושים את העבודה מצוין.
אני מרגישה שמחשב נייד מאפשר הרבה יותר התמקדות לשימוש כשרוצים/צריך, ושאר הזמן הוא סגור וזהו
אשמח לעצותיכם החכמות.
נשואים 15 שנה.
אחרי מעל 400 ימי מילואים שעשו לא ככ טוב לזוגיות שלנו, אבל אנחנו בתהליך ועובדים על זה.
בזמן האחרון יצא הרבה שתמיד בליל טבילה יש לו דברים חשובים והוא לא בבית.
פעם זה עבודה, פעם בר מצווה לבן של חבר, פעם טיול עם החבר'ה מהמילואים.
אני ממש מתבאסת.
מנסה להסביר לו כמה הערב הזה משמעותי לי. כמה אני מתכוננת אליו פיזית ונפשית והוא פשוט ממשיך בענייניו פעם אחר פעם.
מבחינתו זה לא נורא שאחכה לו עד שחוזר מהדברים החשובים שלו- שזה 22:00-23:00 ולפעמים אפילו רק יום אחרי.
האם אני באמת מגזימה ברצון שהערב הזה יהיה מוקדש רק לנו? האם להנמיך ציפיות מראש?
באסה לי ההרגשה שאני לא במקום הראשון בסדרי העדיפויות שלו.
את יכולה לומר לו שאת מבינה שהוא מרגיש ורואה אחרת ממך את ליל הטבילה
וזכותו
אבל הבעיה היא שאת מרגישה אחרת וזקוקה למשהו אחר.
ושלכן צריך לדבר יחד ולהחליט מה עושים
לא יתכן שהוא מתנהל לפי מה שנכון לו ואת רק מבךיגה ומרירה
צריך לשנות את הדינמיקה
אבל לא במאבקי כח או נסיונות להתווכח מי צודק ומה נכון
ברור שאני וכנראה רובנו נסכים איתך
אבל
אם הוא לא- אז מה זה יעזור?
הנק' היא לא מי צודק
אלא איך מחליטים יחד על מתווה שנותן לשניכם מה שאתם זקוקים לו. ובכבוד ושכל אחד מכם ירגיש שרואים אותו ושיש לו מ4ום
לק"י
אם פעם ב... היה לו משהו חשוב בליל טבילה, אז זה מובן יותר.
אבל כשכל הזמן יש לו דברים שהוא לא מוכן לוותר עליהם או על חלקם, ולך זה מפריע- זה כבר לא לעניין.
אפשר באמת לבלוע כשזה פעם ב.. אבל כמה זה כבר נותן הרגשה לא נעימה..
אז מחזקת אטתך להמשיך לדבר איתו על זה, עדיף בזמן רגוע ולא על הדרך ולהסביר בכנות את התחושה...
ותודה על המילואים!!!
בע"ה שתראו הרבה ברכה ותצאו מחוזקים מהכל!!!
אולי הוא בעצמו עדיין בבלבלה ולכן ליל טבילה מציף גם אצלו דברים וכדי להתמודד עם ההצפה אז הוא "בורח"
כלומר מנרמל לעצמו את הערב הזה כמו כל ערב אחר.
בגלל שהנושא הזה ממש רגיש לזוגיות,
הייתי מנסה לפני הפניית טענות או יותר גרוע אשמה,
לנסות לפתוח איתו בעדינות לנסות להבין למה זה קורה, האם מחוסר אכפתיות או מאובר אכפתיות (=הצפה)
מכירה את זה שילד לא משתף פעולה והורס מסיבת יום הולדת שלו שתוכננה בקפידה?
זה לא מחוסר אכפתיות, זה מאובר אכפתיות, אז כזה..
אם זה הסיפור שלו אז לספר לו כמה הערב הזה משמעותי לך יכול רק להחמיר את ההצפה ולהקצין את ההתנהגות.
אולי כדאי (אם זה זה) להפחית ציפיות ולעבור את היום יותר רגוע עד שהוא יצליח להתחבר חזרה לעומק הנפשי בקשר הזוגי בהקשר של ליל טבילה.
אגב שתדעי שזה ממש נפוץ שתקופה ארוכה אחרי סיום המילואים יש תקופה של קהות רגשית.
זה יכול להתבטא בכל מיני מרחבים. מן הסתם זה גם לא תורם לעניין. אבל זה מנגנון הגנה חשוב ממש להתמודד עם טראומה ולהימנע מלפתח פוסט טראומה, אז בבחירה בין בעל שהחזרה לעצמו ממש איטית, לבין בעל פוסט טראומטי, נראה לי עדיף האופציה הראשונה אז אולי זה קצת מנחם איכשהו..
בהצלחה בכל אופן!
הארת לי נקודות שבכלל לא חשבתי עליהם.
זה במסגרת טיפולית? אם כן אז זה המקום הכי נכון להעלות את זה.
ואם לא אז ממליצה בחום. עברתם משהו משמעותי. גם הוא וגם את . וזה חשוב ומרפא לתת לזה את המרחב ואת הזמן לעיבוד וצמיחה
(ברור שטיפול זה השקעה. אני לא מזלזלת בזהבכלל. אבל בעיני טיפול זוגי טוב שווה כל שקל וכל דקה)
מסכימה עם אלה שכתבו לפני שכנראה זה לא יושב על זה שהוא לא מבין מה את רוצה, את כותבת שהסברת את עצמך זה לא שציפית שהוא יבין לבד, אלא על זה שפשוט קשה לו לתת את זה.
זה יושב על משהו רגשי
שמאוד הגיוני שקשור למילואים ולריחוק שהם יצרו אצלכם
וגם אני חושבת שככל שתפעילי עליו יותר לחץ (הסברים, מתח רגשי, כמובן לא הכוונה לחץ ממש)
זה רק יכניס אותו יותר לשבלול שלו ולבריחה (שאולי היא בכלל לא מודעת. מאוד הגיוני שהוא לא שם לב ולכן יכחיש אם תנסי לשאול אותו )
את נעלבת בצדק כמובן. אם המרחב האינטימי היה מבחינתו ממלא כמו ששניכם הייתם רוצים כנראה שהוא היה עושה הכל כדי להגיע אליו מוקדם ופנוי. אני פשוט חושבת שהבעיה היא שזה לא ממלא אותו כמו שצריך ... אלא לוקח ממנו אנרגיה מאיזשהי סיבה
זה ממש לא אומר שזה אשמתך או קשור אליך! או שאת כבר לא מושכת אותו או דברים כאלה. שלא יובן לא נכון. זה יכול לשבת על תהליכים רגשיים ונפשיים שלו. בייחוד בקשר ארוך טווח
אז קודם כל נראה לי חשוב בצד שלך לנסות לא לקחת את זה למקום של "הבר מצווה יותר חשובה ממני" או "העבודה יותר חשובה" כי זה רק יצור יותר מתח ותסכול שמרחיקים
ולנסות להסתכל על זה בעיניים של איך שניכם יחד מחזקים מחדש את הדבק ואת האווירה הטובה והנעימה. ויוצרים מהמרחב הזה משהו שממלא את שניכם
זה קשה..וזה באמת מתסכל וכואב...
אבל אם תצליחו לקחת את זה כאתגר של שניכם ולא כאתגר בינך לבינו זה יקדם אתכם הרבה יותר להצליח להתגבר על המרחק
בהצלחה!!
הוא עצמו היה בטיפול פסיכולוגי אחרי הסבב השני כי היה במצב נפשי לא פשוט.
אבל זה די מזמן וחשבנו שזה הספיק.
בינתיים היו מאז עוד כמה סבבים, פחות בחזית אז חשבתי שפחות טלטלו אותו.
אבל באמת הארת לי כמה דברים.
תודה רבה!
בלי סיבה שאני או הוא יודעים להגיד, סתם ככה.
אני יודעת שהוא יצא מזה אחרי כמה זמן, אבל אני לא מצליחה להתמודד עם השקט הזה.
תמיד בהתחלה אני מרגישה אשמה וננסה לחשוב מה עשיתי או אמרתי שגרם לו להכנס אליה וגם כשאני מצליחה להשתחרר מתחושת האשמה, הלבד הזה וחוסר התקשורת שלו (שכל כך לא מאפיין אותו, הוא ממש יודע לדבר ולתקשר את עצמו) מערערים אותי בטירוף.
מה עושים?
אין לי בעיה לעבוד קשה על עצמי, אבל אני לא מצליחה לחשוב איך.
(וגם הוא ישמח לעבוד על זה, זה קשה לו כל פעם מחדש, מכירות אולי דרך וכיוון שיכול לעבוד?)
את אומרת שאין לל בעיה לעבוד על עצמך, רק לא יודעת איך.
אבל בדיוק לפני כן כתבת על תחושת האשמה ושהלבד מערער אותך.
אז כדאי לעבוד בדיוק על הדברים האלו.
איך שזה מתחיל, לחזק מנטרות:
זה לא אשמתי
זה לא בגלל משהו שקרה
זה קשור רק אליו
זה לא שלי
זכותו להיכנס למערה מדי פעם
זה יעבור
הכל בשליטה
הכל בסדר
וכו וכו.
ובנוסף לעבוד על עצמך איך לא להתערער מהלבד.
קודם כל לקבל את זה.
גם לאישה יש תקופות בחודש שהיא יותר מכונסת בעצמה וזה טבעי ונורמלי.
לחשוב מה את עושה בזמן הזה, שיהיו לל רשימת דבאים כיפיים שמתאים לעשות אותם דווקט לבד ואז לשלוף מהשרוול כמה אפשרויות.
סיבוב בקניון
יציאה עם חברה
ספורט (הליכה, ריצה, שחיה או חדר כושר)
לראות סרט/ סדרה שאת מאוד אוהבת ופחות בטעם שלו
לנסות אפיה/ בישול של משהו שבא לך להתקשקש איתו
אומנות
וכו'.
לגבי איך לעזור לו, אז העזרה הכי גדולה היא מודעות. תנסו לנתח מה הסימנים הראשונים כשזה מתחיל.
ואז ממש להגיד. אתה נכנס למערה. (לא בקטע להוציא אותו בכוח, אלא להיערך לזה כל אחד ממקומו)
זה לא להיבהל מזה.
אז הוא נכנס למערה, אז מה ?
זה לא הופך אותך לבודדה, זה הופך אותך להיות לבד. ויש הבדל.
לבד זה כיף, זמן עם עצמי, נהנת מהשקט, עושה דברים שרציתי לעשות ולא כל רגע
רצה לפתח המערה לבדוק אם הוא יצא.
זה שהוא נכנס למערה לא בהכרח קשור אלייך, זה שלו עם עצמו, וזה לא צריך לערער אותך
או להפחיד אותך, הוא יחזור בהמשך ואת בנתיים תהני מהפרטיןת שלך.
אשמח להמלצות מניסיון
תודה.
בגדול הספה בסדר אבל יש דברים שלא לקחתי בחשבון, נגיד היא מבד שאפשר לכבס טבל להוציא את הבדים זה די קאדר אז לא באמת עשינו את זה כבר שנה ועכשיו היא נראית פחות טוב
והכריות הן בעצם חלק נפרד מהספה אז נופלים לשם מלא דברים..
סה"כ היא נוחה ויפה
יש כל מיני צבעים לבד,לדעתי הכחול כהה הכי יפה וגם הכי פחות רואים כתמים
לצערי הוא לא היה במלאי שנה שעברה כשבאנו
היה לי אותה שנים ואחרי שנהרסה קנינו שוב אותה ספה
היתה לנו ממש נוחה. הבד היה נשלף לכיבוס (קניתי בד נוסף וככה כשהייתי מכבסת תמיד היה על הספה כיסוי)
החלפנו כי קיבלנו ספה מאוד איכותית במצב חדש
ואיך זה אחר כך להלביש אותו שוב?
תודה!!
לצערי כבר לא נמכרת אז לא יכולה להמליץ על הדגם שלנו אבל ממליצה באופן כללי . כדאי מאוד לדעתי שיהיה בד שאפשר להוריד ולכבס. אפילו שזה כן לוקח זמן אבל עדיין מדי פעם עושים וממש מחדש. בנוסף הבד של הספה שלנו הוא כנראה דוחה כתמים אז לא כל כוס מים שנשפכה משאירה סימן (יכול להיות שעוד ספות שלהם ככה כי לא חשבתי על זה בכלל לפני שקניתי)
יש לנו 2 ילדים מאוד פעילים ושובבים ב"ה והיא עומדת בהם יפה
ספה של איקאה שקנינו יד שניה
אני מאוד מרוצה
תלוי בספה כמובן
ואפשר לקשור מעל הרכב עם ראצ'טים
או לקחת משלוח בתשלום נוסף
זה משתלם כי יש מחיר מינימום
אבל מסכום מסוים זה הולך לפי אחוזים
ויחסית להובלת רהיטים זה משתלם וגם מגיע מאד מהר
המינימום זה 250 שח, מעל זה באחוזים מהקניה
אז אפ הקניה גדולה כן
הם זולות יפות ומחזיקות טוב
ומספקים אותם מהרגע להרגע
ריהוט אקספרס. אם תרצי אפרט.
פשוט חשבתי לנסות לנצל איקאה סייל, אבל ממש לא חובה.
היא אצלנו מסוכות
קיויק פינתית
ממש נוחה
מתנקה סבבה וגם אפשר בעיקרון לכבס
גילינו שעוזר לבת שלי (בת הכמעט ארבע) להתעורר טוב יותר כשהיא שומעת (ורואה) שירי בוקר חמודים.
מצאתי שני שירים מתאימים והכנתי מהם רצף ביוטיוב, ואני מחפשת עוד:
שירים חמודים על בוקר, עדיף דתיים, ויהיה נחמד אם יהיו מלווים באנימציה חמודה. הכי חשוב - לא שירת נשים, כי הגברים של הבית מסתובבים באזור...
תודה רבה!
בנגן של הפלאפון
ככה בטוח לא יידלקו דברים אחרים
את פותחת ערוץ משלך ואז משחקת עם הפרטיות ומגדירה שזה יהיה חשוף רק לך או לאנשים שאת מזמינה.
מודה אני
איזה בוקר נהדר
יש עוד המון. להופ ילדות ישראלית יש המון
אני שמה אותם דרך יוטיוב/יוטיוב קידס
אפשר גם דרך ספוטיפיי, אבל אז זה בלי תמונה
באמת לא ברור...
אני מעדיפה ליצור רצף שלם משל עצמי, כדי שלא יעבור לשירים אחרים שלא בחרתי.
לק"י
מצאתי פעם שיר על החודשים העבריים. זה עם ילדים אמיתיים, לא ציורים.
אם זה עשוי לעניין אותה- אני אחפש.
מתואמתוהשיר השני הוא של אברהם פריד, על פי מילים שאמר הבעש"ט - אז זם גם חב"ד...
שיר על החודשים העבריים פחות קשור לבוקר, אבל אולי זה כן יהיה נחמד...
"בוקר טוב התעוררתי
מודה אני אמרתי
לא שתיתי ולא אכלתי
עד שאת ידי נטלתי"
יש לו המשך, לצערי לא זוכרת את שמו
לא יודעת אם יש אנימציה
היי, שאלה
קיבלתי עכשיו תוצאות לבדיקת דם שעשיתי (שבוע 11) ויצא COOMBS INDIRECT חיובי. היה כתוב המשך מעקב או משהו בסגנון
מחיפוש בגוגל נראה קצת מלחיץ, שיש לי נוגדנים לעובר חלילה, אבל נראה שקשור לסוג דם שלילי, לא?
לי יש b+
אשמח לשמוע אם מישהי מבינה בזה מה זה אומר ואם להלחץ😉
לי יש סוג דם שלילי ובכל היריון אני עושה את הבדיקה הזו כדי לדעת אם אני צריכה זריקת אנטי די או לא. להבנתי אם היה לי עובר שגם סוג הדם שלו שלילי, לא הייתי צריכה לקבל אותה.
אם זה באמת העניין גם אצלך (רק הפוך) - אז זה אומר שבשבוע 28 צריך לקבל זריקת אנטי די. לא הכי נעים אבל נסבל.
בכל אופן, הכי טוב שתשאלי את הרופא המטפל שלך, כי אולי אני סתם מחרטטת שטויות...
רק הפוך יכול להיות בעייתי.
לכן רק נשים עם סוג דם שלילי מקבלות אנטי די.
לא יודעת מה בקשר למקרה של הפותחת.
זה צריך לשאול את הרופא.
הדרך לדעת את סוג הדם של התינוק היא על ידי בדיקה פולשנית (בדיקת הדם שלו, או בדיקת הדנ"א שלו - סיסי שליה או מי שפיר), או על ידי בדיקת ניפט (לגנים הניפט אני לא בטוחה, עכשיו שאלתי קצת על הנושא בצ'אט ג'יפיטי והוא כתב לי את זה. אף אחד לא אמר לי על האפשרות הזו בעבר...).
הסיבה שבודקים coombs במהלך ההריון היא לבדוק האם יש לאמא נוגדנים, כי זה מצריך התנהלות קצת שונה במידה מוצאים נוגדנים (כמו אצלי...), וזה תלוי גם בכמות הנוגדנים.
אבל במהלך ההריון בכל מקרה מקבלים אנטי די, גם אם לעובר יש סוג דם שלילי, כי את לא יודעת את זה (אלא אם כן בדקת במיוחד, אבל בדרך כלל אין סיבה לבדוק בהריון). אחרי הלידה מקבלים אנטי די נוסף רק אם לתינוק יש סוג דם חיובי.
במצב שלאמא יש סוג דם חיובי אז זה באמת סיפור אחר. כנראה מדובר על נוגדים אחרים ולא אנטי די. כתוב שם מה סוג הנוגדנים? @^כיסופים^
זהו אני לא יודעת איזה סוג נוגדנים, לא כתוב שם
קבעתי מחר תור טלפוני לרופא משפחה בתקווה שידע לענות לי
הרופא לא ידע להגיד לי ואמר לי לשאול את רופאת הנשים
שהתורה הקרוב אליה הוא עוד חודש!
מה כדאי לי לעשות עד אז?
אולי יוכלו להקדים לך את התור.
תגידי להם שאת צריכה דחוף.
ואם זה דחוף, אולי הרופאה תיצור איתך קשר כשהיא תראה את התוצאות.
לק"י
או שתפני למוקד נשים, אם יש.
מי הפנה לבדיקת דם?
אם רופאת הנשים, אז היא אמורה ליצור איתך קשר אם יש בעיה.
ואם היא זמינה באפליקציה, תשלחי לה שם הודעה בינתיים. יש כאלו שעונים מהר.
כל הריון מחדש הרופאה נלחצת מזה כנראה כי ישר חושבים על האנטי די. אז אחרי בירור בתל השומר
לי יש נוגדנים בדם לקור אז אם חלילה אצטרך תרומת דם , יצטרכו לחמם לי אותה לפני חח.
באמת כשנכנסתי לקיסרי חיממו בשבילי 2 מנות ובחסדי השם לא נזקקתי להן אז הן הלכו לפח (לצערי ולשמחתי)
מקווה שגם אצלך זה משהו לא משמעותי שכזה
זה אומר שיש לך נוגדנים לסוג דם של התינוק
שאין מה לעשות איתם.
זה קורה גם בסוג דם חיובי פשוט לא מסוכן כמו בשלילי..
זה גורם בדכ לצהבת יותר קשה ביילודים (אם אין להם את סוג הדם שלך)
מרגישה שלא עושה מספיק..
שאני כפויית טובה אולי
שאני גם לא מתנהגת מספיק טוב.
תחושות מבלבלות
יכול להיות שאת בדיכאון?מתואמתמאיפה מגיע הקול הזה, מהקדוש ברוך הוא או מהיצר הרע?
ודאי שמהיצר הרע
מי שנתן לך שפע טוב בטוח שאת ראויה
מי שמוריד אותך זה רק את עצמך.
למה את מרגישה לא ראויה?
הרע הרגיש לי הרבה יותר מוכר ובטוח ובתת מודע מסיבה מסוימת בחרתי להישאר שם.
וכשקרה טוב לא יכולתי להכיל, הרגשה שלא מגיע לי, כנראה זה יתפוצץ ויעלם, אני צריכה להיות הרבה יותר טובה עכשיו כדי שאהיה זכאית לזה.
יש הרבה יותר מה להפסיד כשטוב לנו.
זה מגיע הרבה פעמים מתחושת ערך עצמי נמוך וגם מגישה מוטעית של שכר ועונש.
כשאני טובה מגיע לי טוב כשאני רעה מגיע לי רע.
אבל זה לא עובד ככה.
אם אלוקים / היקום מביא לך קושי ותקופה רעה - זה לא כי היית רעה, זה שיעור שאת צריכה לעבור, זה הכי טוב ונכון כרגע בשבילך ויש לך את הכוח להתמודד עם זה.
בתקופה טובה בדיוק אותה הדבר - זה לא הגיע כמתנה למעשים שלך, כרגע זה הכי נכון וטוב לך, זה השיעור שאת צריכה לעבור עכשיו, וראוי לך לקבל את הטוב הזה, יש לך כלים להתמודד איתו, תחבקי אותו, תודי עליו, אבל הוא לא יעלם אם לא תהיי "מספיק טובה", אם הוא יעלם זה מהסיבה שזה כבר לא נכון לך יותר.
הבת בגיל 7 מתלוננת שיש לה רעשים באוזן, שאצתי אןצה אם זה כזה דופק, אמרה שכן.
נראה לי שזו שעוות אוזן.
יש מצב שבגיל כזה ?
הטיפול כמו אצל מבוגרים?
זה ללא מרשם וזה מרכך את השעווה. ככה אפשר להוציא עם המכשיר אצל הרופא כשתגיעו. אחרת אצלנו לפחות היא תמיד שולחת לשים טיפות קודם
זה בלי מרשם
ולפעמים זה מספיק
בעייתי? החלב מתמעט משמעותית?
זה למשך כמה ימים בגלל לימודים
וגם אני יכולה לקבל מחזור?
בדרכ מניקה על מלא ולוקחת את התינוק לכל מקום
אבל הפעם לא מסתדר
מה לגבי מחזור?
לא בכמויות החלב ולא במחזור
מאמינה שזה משתנה בין נשים
אבל את בטח יכולה לקבל אינדיקציה מהלידות הקודמות שלך, מה היה...
אגב אם זה רק לכמה ימים ויש לך משאבה זמינה אולי שווה לשאוב קצת, גם כדי להקל על הגודש אם יהיה וגם לשמר בקלות יותר את החלב
הריון ולידההשעון הביולוגי מתקתק.... נאלצנו למנוע המון המון זמן וסופסוף יכולנו להפסיק. וניסיני והתבדינו ו!שוב גם עכשיו זה לא קרה... (לא מניעה הורמונלית אז זה לא משפיע).
החודש בטיפשותי התייעצתי עם ג'יפי על תוצאות בדיקות דם שעשיתי כדי לדעת אם הביוץ היה, והוא כתב שאלה ערכים ממש גבוהים שיכולים להצביע על הריון או אפילו הריון תאומים (פרוגסטרון 44)
ובאמת החודש יש לי רגישות מטורפת בחזה, כנראה בגלל שההורמונים גבוהים.... אבל עשיתי היום בדיקה ביתית והיא שלילית
אני אמנם כמה ימים לפני האיחור (בין 3 ל5, לא יודעת מתי בדיוק היה הביוץ רק טווח), אבל בשלב כזה בדרך כלל כבר כן יש פס חלש אם זה היריון... וגם נדמה לי שמרגישה את ההורמונים מתחילים לרדת והרגישות בחזה שפוחתת... לא בטוחה אם מדמיינת או לא.
ונמאס כבר להשבר. נמאס כבר לקוות כל כך ולהיות בטוחה שסופסוף... ולאכול את הכאפה. ה' זה ממש מעליב אותי 😭😭
מנסה כל הזמן להפחית תקוות שלא להשבר, אבל הן גדלות מאליהן בכל פעם מסיבה אחרת. ומצד שני גם להגיד אוקי זה לא זה שובר. בקיצור המצב הזה שובררררררר!!!
כל כך קיויתי שאגיע לאירוע מיוחד שיש לי עוד חודש בערך בידיעה שנושעתי ובהרגשה טובה.
וכנראה ששוב זה הולך למפחי נפש. אוף!!!!!!
זה פשוט קשה כל חודש מחדש
מרגיש כמו 'אבל' כזה
ולדעת שצריך לעבור הכל מחדש כדי לקוות שוב.. וסת, 7 נקיים, טבילה, ואז שבועיים המתנה..
הכי מבינה אותך!!
אולי תבקשי מהרופאה פרופיל הורמונלי ותעשי החודש? (עושים בימים הראשונים של המחזור)
בעז"ה שתזכי בקרוב
(ואגב לגבי הפרוגסטרון, מתי בדקת? כי אלו מתאימים לשבוע אחרי הביוץ. אז אולי הביוץ שלך איחר החודש ואת עדיין לא באיחור?)
והפרופיל ב"ה תקין....
נכון בדקתי בערך שבוע אחרי הביוץ פרוגסטרון..
ואני עדיין לא באיחור אני בין 3 ל5 ימים לפני שהוסת אמורה להגיע. אבל זה פשוט נראה שזה שוב הולך לכיוון שלילי ואין לי כוחות להכיל את זה יותר.
חיבוק גדול,
ובע"ה עוד תבשרי פה בשורה טובה בקרוב. אם לא החודש (אולי יש עוד סיכוי, אם הביוץ התאור קצת... ) - אז חודש הבא!
🫂🙏
יש זמנים שזה נראה חלילה שזה לעולם לא יקרה
וזה כל כך קשוח כשכולם מסביבי בהריון אחרי הריון, אפילו נשים מטופלות פוריות ותיקות "עוקפות" אותי. אני הכי שמחה עבורן בעולם!!!!
אבל שורף לי בלב שרק אצלנו זה לא קורה.
חלילה לא אומרת מה "עדיף" אלא מנסה רק להאיר על התקווה שיש אצלכם מחדש כל חודש.
ממש ממש קשה
מחבקת אותך
מתפללת לה' שלא יעמיד אותי בנסיון הזה זה נראה לי קשה מנשוא❤️
הלוואי וגם את תבשרי כאן בשורות טובות בקרוב! ידיים מלאות! הריון קל ופשוט ובריא מהרה!
שיתהפך על כולנו בע"ה לטובהבינתיים זה שורף בלב..... לראות את כל מי שילדה איתי את הילד הקודם, בילד השני/שלישי אחרי 
להזכר כמה שנים אני מחכה ומקווה, כואבת ורוצה.
ולהתחיל להתייאש מזה שמשהו יקרה
עצוב וקשה להחזיק את זה בראש אבל הייאוש, הקל יותר, יוביל למקומות לא טובים...
שימי לב שהיום מאוד נדיר שאישה לא תצליח ללדת
הרפואה כל כך מתקדמת ב''ה, בעז''ה זה יגיע!
באמת מטלטל כל הנסיונות האלו
אבל אל תתייאשי
דקירות וכאב וגם שורף בנרתיק,
כמעט שלושה חודשים אחרי לידה.
מה זה יכול להיות? הייתי כבר כמה פעמים בבדיקה אצל הרופאה ולא ראתה משהו חריג.
יכול להיות שיש לי שם עדיין ורידים מההריון? יש דרך לטפל?
(אחת כמוניאחרונהלפעמים בהנקה יש יובש
כי חסר איזה הורמון לא זוכרת בדיוק את ההסבר
יש איזה משחה שעוזרת לזה
היי
ילדתי לפני כמעט חודש
מרגישה שהפעם הבטן מתקשה לחזור לעצמה והיא עדיין כזה נפוחה מעל איזור הפופיק. מה הנפיחות אומרת בעצם? זה הרחם או משהו אחר ?
כי בעיקרון הרחם אמור לרדת למטה יותר, לא ? או שזה עדיין בתהליכים? 🤔
הלידה האחרונה הייתה לפני 4 שנים אז לא זוכרת ואולי גם הריון תאומים הוא התאוששות אחרת לגמרי ...
ועוד שאלה לגבי טבילה פעם ראשונה אחרי לידה, כמה זמן בממוצע טבלתן?
עדיין יש לי הכתמות חומות כאלה ..
תודה על המענה מראש.
לק"י
אחרי לידה מומלץ ללכת לפיזיו' של רצפת האגן, והיא יכולה לבדוק גם את הבטן.
(מומלץ ללכת שישה שבועות אחרי הלידה. לפני אי אפשר לבדוק פיזית את רצפת האגן).
ואני טבלתי 6-7 שבועות אחרי הלידות.
אולי יכולתי לפני, אבל העדפתי לחכות שיהיו פחות כתמים ופחות שאלות.
עקרונית, חום יכול להיות כבר טהור. את יכולה לנסות לבדוק ולשאול רב אם זה בסדר.
בהצלחה!!
הריון ועוד שנה הנקה והוסת לא מגיעה. עדיין מניקה בלילה ומניחה שזה בגלל זה.
מרגישה שצריכה הפסקה וקצת זמן עצמי
יש איזה עצה לגרום לזה לקרות?
זה לקחת הפסקה וזמן לעצמך אם את מרגישה צורך, אם או בלי וסת. זה נכון שהכי קל "להאשים" את ההלכה וההרחקות, אבל מצד האמת יש כאן 2 דברים אחרים.
1. לקחת את הספייס שלך כשאת צריכה אותו. הוא מגיע לך ביושר
2. לחשוב על הנקודה שמאחורי בקשת המרחק והאם יש כאן משהו שמבקש תיקון והתקדמות. לפעמים זה סבבה לתפוס מרחק אבל כדאי כן להגיע גם לשורש מתישהו
בהצלחה רבה!!
(אה, ואם תפסיקי להניק סביר להניח שתקבלי מחזור, לא בהכרח מיד עם סיום ההנקה...)
פעמיים חזר אחרי גמילה מהנקה בלילה.
אבל זה לא מחייב.
יש לך ניסיון מלידות קודמות?
ואם את צריכה זמן לעצמך, תדאגי לזה בלי קשר לווסת.
אשמח לשמוע את דעתכן.
הריון ראשון, שבוע 28 התכווצויות כואבות עם התקשויות של הבטן בשבוע האחרון (נכון ליומיים האחרונים הפסיק). בשבת היו לי גם כמה שעות בבוקר בלי תנועות, ב"ה מאמצע שבת התנועות חזרו כרגיל.
במוקד אמרו שאין צורך ללכת ולהיבדק אם יש תנועות תקינות כרגע, אבל אולי נכון יותר להיבדק??
מה אומרות??
הגיוני שזה צירים מדומים, אבל כדאי לוודא שאכן כך...
(ברשותך, אני אמחק מהשרשור השני את ההתכתבות שלנו. כדי לא לנצלש).
שאין צורך להיבדק אם ההתכווצויות לא סדירות וכרגע יש תנועות.
בהחלט אשמח שתמחקי, תודה רבה.
אבל כן חשוב לשים לב אם זה סדיר או כואב מאוד, ולהבדק.
אהיה על זה.
מה נחשב לכואב מאוד?
שימי לב שבשרשור שם תואר זמן יותר משמעותי בלי תנועות.
לגבי צירים, זה מאוד נפוץ צירים מדומים עם התקשויות של הבטן
לדעתי הלא מקצועית אם הם לא סדירים ולא כואבים במיוחד
לא הייתי מתרגשת.
גם בגלל ההתקשויות- זה הריון ראשון ואת לא יודעת איך זה משפיע עלייך. לי בהריון בראשון בשבןע כזה כבר היה פתיחה של 2.5 ואושפזתי למלא זמן אבל לא ילדתי, אז בהריונות הבאים נבדקתי אבל לא היו לחוצים, גם כן היה קיצןר צוואר וקיבלתי זריקה להבשלת ריאות ליתר בטחון.
ובנוסף יד את העניין של התנועות, זה הסתדר ב"ה אבל בגלל הצירונים הייתי נבדקת
מופנת למיון.
אשמח שתתפללו עליי.
ד.א ישר למיון נשים, נכון?
היה לי אותו דבר בשבוע 30
ובסוף אחרי לילה שלם במיון גילו שזה בגלל דלקת בדרכי השתן
הדלקת גרמה להתכווצויות
תקפידי לשתות ולנוח
ב"ה אורך צוואר טוב ומוניטור תקין.
עכשיו התכווצויות עדינות ולא סדירות, שתודה לה' לא גרמו להתפתחות..
שחררו אותנו קודם😀
תודה לכן❤️
אני מכורה למכונת קפה שלי
ויש בה תקלה לא מצליחה לתקן ואין למ אחריות
והם רוצים כמעט 500 שח על תיקון
מישהי מכירה מעבדות שמתקנות? הגזימו עם המחיר
אז הם עושים מחיר גבוה כדי שכבר נקנה חדשה
מי ישלם חצי מחיר מכונה על תיקון
אם יש מקום שמתקן מכונות קפה
כי רק נספרסו מבקשים מחיר כזה מופקע
לא לקחתי אותו לטיפת חלב בגיל שבועיים וכשהתקשרתי לקבוע תור לגיל חודש אז לא היו תורים פנויים בכלל, מצאו לנו תור לגיל חודש וחצי (כמעט שבעה שבועות) לנסות לחפש תור בטיפת חלב אחרת קצת יותר רחוקה? (לא אכפת לי לנסוע איתו, אבל אולי זה מיותר וגם אולי כדאי לעשות את התור הראשון איפה שאמורים להיות כל השאר, או שזה לא משנה?)
מתכננת לחסן אותו כמובן
אם חזר למשקל לידה?
הוא יונק המון, ממלא טיטולים יפה מאוד ובגדים שהתאימו לו לפני שבועיים כבר קטנים עליו עכשיו, אז אין לי ספק שהוא עבר את משקל הלידה שלו. הוא גם לא ירד כל כך הרבה כבר בבית חולים.
לכן לא לקחתי אותו בגיל שבועיים, את ההדרכה כבר שמעתי והשקילה לא הייתה לי קריטית.
(אולי חבל כי ככה אין נקודת ייחוס למשקל ולגובה ולהיקף ראש, אבל לא נורא...)
שלא חייבים את התור של חודש.
שיכולה בגיל 6 שבועות ויאחדו את החיסונים. (מה שנותנים בגיל חודש הוא בלי תופעות לוואי)
אבל לפי מה שאמרו לי, לא חייבים.
מעקב שקילה עשיתי אצל הרופא. פחות המתנה חחח
כי יש חיסונים שאם קיבלו באיחור אז גם המנה הבאה צריכה להיות באיחור מותאם, בגיל חודש זה לא ככה?
אחרי שאת המנה הראשונה מקבלים בבית חולים.
זה לא אמור לעכס חיסונים אחרים.
יצא לי שקבעו יותר מאוחר כי לא היו תורים.
זה לא קריטי.
וגם תודה @מוריה וכל המגיבות!
גם את של גיל חודש
זה לא עיכב כלום
וזה עבר סבבה
כי זה מה שהיה פנוי
והאחות רצתה כבר לחסן לגיל חודשיים
לא הסכמתי
אמרתי קודם של החודש ולגיל חודשיים בזמן שלו...
תכלס היא דחתה לי את התור של גיל חודשיים ואת החיסון הזה עשה בגיל 3 חודשים ופצלתי א החיסון
מכיל את החיסון נגד שעלת.
והחליטו להקדים בגלל התפרצות שעלת.
לא יודעת כרגע מה המצב של ההתפרצות הזו.
לק"י
ולא ניסו לשכנע אותי שלא לדחות.
כנראה פחות קריטי.
הם רצו שגיל חודשיים לעשות לפני גיל חודש
לא הסכמתי
וגם של גיל חודשיים פיצלתי
אני רוצה לקנות אוברול מחמם לתינוק בן 5 חודשים.
איזה מידה? למי יש כח לחפש לי? הסתבכתי לגמרי...
אני צריכה 1 שחור ועוד איזה צבע מעניין.
וגם כותונת הנקה בשבילי. יש לי אחת משיין- מושלמת! אבל אין אותה בעוד צבעים.
תודה מראש!
SHEIN Playful Pals אוברול פליז קז'ואל לתינוקות, כחול כהה, מתאים לטיולים, לבוש יומיומי, פיקניקים בסופי שבוע ומסיבות נעימות, סתיו/חורף
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
לא מניסיון אבל יש ביקורות טובות...
תוכלי לשלוח את הקישור לכותונת הנקה שיש לך? אני מחפשת משהו כזה....
אם כן אז נכון לא שיין אבל יש בבלו טייב יפות ומחממות שאני מאוד אוהבת.
באופן ככלי בשיין ממליצה לקחת לפי האורך של הילד, תמדדי עם ס''מ או לפי הבלטות ועל הדרך תרגול זמן בטן ;)
אני אישית לילדים לאחרונה לא מוצאת שם דברים יפים ואיכותיים לחורף
לסתיו וקיץ אבל עם חורף לא מסתדרת
לא מצאתי אתר כזה
חנות פיזית
יש בירושלים ביתר ומודיעין עילית
אם תרצי אצלם לך בבית מה קניתי תראי אם מתחברת לסוג הבד - קטיפה רגיל לתחושתי כן עבה ומחמם אבל אולי את מחפשת משהו הרבה יותר עבה ברמה של סריג
נראה מתי אספיק להגיע לשם
למצוא בפינצטה. אבל חורף וסריגים זה תענוג.. 80% מוצלחים ממש.
הרבה סריגים לילדים ולעצמי רכשתי משם
מעולים יפים ברמות
ומחממים באמת
אין לי קישורים כי הזמנתי לבנות בעיקר בשנה האחרונה
תחפשי סוודרים לתינוקות בנים
חושבת שמשם תמצאי כל מיני...
לא יודעת, משהו לא עבד לי טוב איתם.
נקסט כמעט אותו מחיר ומרגישה פער מבחינת האיכות
יכול להיות שלא בדקתי מספיק.. ויכול להיות שבהמשך אתאהב בהם מחדש חחח לא יודעת
מהר מאוד
הסריגים יותר מוצלחים
לפחות מהניסיון שלי
SHEIN אוברול סריג מצולע עם שרוולים ארוכים, צווארון עגול ופתח כתפיים, מגיע עם כובע מקסים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN אוברול סריג מצולע עם שרוולים ארוכים, צווארון עגול ופתח כתפיים, מגיע עם כובע מקסים
H HIBOBI סרבל תינוקות חמים וקטיפה עם שרוולים ארוכים לחורף, חמוד בתלת מימד, עם אוזני דובון, כיסויי ידיים ורגליים (בטנת כובע ללא מיקום)
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
לוקחת בגד טוב שיש בבית (לפי הסוג. אוברול/חולצה וכו') כותבת לעצמי מה האורך של הפריט
למשל: חולצה אורך 40 סמ
מכנס אורך 30 סמ
וכו'
אוברול כך וכך.
ואז בכל פריט של שיאין אני מסתכלת שם לאיזה מידה לשייך . זה יכול להשתנות מפריט לפריט
https://m.shein.com/il/Cheriluna-Maternity-%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%A7%D7%96-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%93,-%D7%9B%D7%AA%D7%A3-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D-p-262526019.html
זאת גם הזמנתי בשני צבעים.
מתאימה גם להנקה
השמלה האחרונה לא נצמדת מידי?
והשניה יש לי, מחכה לעשות לה מכפלת...
הראשונה לא נפתחת
תודה!
אני לא יודעת איך להתחיל, אז ברשותכן פשוט אתחיל 🤭
הריון מספר 7. אני עם כאבים חזקים עוד יחסית מההתחלה, אבל מבחינת ההריון עצמו כל הבדיקות היו טובות לאורך כל הדרך. פשוט תענוג.
בשבוע 36+5 הייתי בהערכת משקל, והרופאה אמרה שהבטן של העובר מאוד קטנה, והוא בעצם ירד מאחוזון 60 בבדיקות הקודמות ועד לאחוזון 10 בבדיקה הנוכחית. 2.5 ק''ג בסך הכל.
הרופאה התלבטה אם לשלוח אותי למיון להמשך בירור, אבל בסוף היא אמרה שעכשיו זאת שעה של פקקים וממילא במיון אין עכשיו רופא מומחה אלא רק מתמחים, אז אין טעם לנסוע. היא המליצה לי לחזור לבדיקה נוספת בעוד 3 ימים.
מיד כשסיפרתי על זה לבעלי הוא ממש לחץ עלי שבכל זאת ניסע למיון. הוא אמר שאולי יש משהו לא תקין ואסור לנו לפספס את זה או להיות אדישים. אני ממש התעקשתי מנגד שאין סיבה לעשות דרמה כי גם הרופאה בעצמה אמרה שאפשר לחכות כמה ימים ולבדוק לאן זה מתפתח.
יום אחרי הבדיקה, שבת בבוקר, שמתי לב שאני לא מרגישה תנועות מאז שקמתי. עשיתי כל מה שכתוב בספר: אכלתי מתוק, שכבתי על שמאל, הלכתי, ישבתי, עשיתי הכל ולא היו תנועות. בעלי ממש לחץ שניסע למיון אבל אני לא רציתי סתם לנסוע בשבת, הרי ברור שהתנועות עוד מעט יחזרו ואני סתם היסטרית, נכון?
באמת לרגע אחד לא חשבתי שהשבת ''יותר חשובה'' מפיקוח נפש או משהו כזה, אלא הייתי בטוחה שהכל בסדר ואין פיקוח נפש ואני סתם לחוצה. גם היה שלב שבעלי אמר לי שבמקום לנסוע למיון אפשר ללכת לבית הכנסת כי אחד המתפללים אצלנו הוא בעצמו גניקולוג. אבל אמרתי לו בביטול ''נו ומה הוא יעשה בלי המכשירים שלו? בטוח יגיד לנו ללכת למיון בשביל לכסתח את עצמו''. זלזלתי בכסתוח הזה כי באמת המוח שלי סירב להבין שאולי יש סכנה אמיתית. מבחינתי זה לא יכול לקרות לי, כי תמיד ההריונות שלי תקינים.
קבענו שנחכה לשעה 12 ואם עד אז לא יהיו תנועות אז ניסע למיון.
אחרי 10 דקות מרגע ההחלטה, בעלי חזר ואמר שהוא לא רגוע ושהוא ממש מתעקש שניסע עכשיו.
אז נסענו.
במיון מיד חיברו אותי למוניטור, ורגע אחרי שראינו שיש דופק גם חזרו התנועות. המון תנועות. אוף, חשבתי לעצמי, סתם נסענו למיון בשבת ועכשיו נישאר כאן תקועים עד מוצאי שבת.
בשלב הזה בעלי הזכיר לי שפיקוח נפש בשבת לא מתבטל אם בדיעבד מתגלה שהנסיעה הייתה מיותרת. באותו הזמן שנסענו לא היו תנועות ולכן עשינו את הדבר הנכון. בשכל ידעתי שהוא צודק אבל בפועל הרגשתי שסתם הייתי זריזה מדי.
אחר כך הגענו לרופאה מתמחה והיא אמרה שבמוניטור רואים האטה של הדופק לזמן ממושך, אבל אחר כך הדופק חזר והיה יציב. היא אמרה שבגלל שיש עכשיו תנועות והדופק תקין אז היא משחררת אותנו הביתה.
בעלי סיפר לרופאה על עניין האחוזונים והבטן הקטנה, הרופאה אמרה שנמשיך מעקב בקהילה. הוא שאל אותה אם זה לא מדאיג שיש פתאום הצטברות של דברים, עם משקל וגם ירידה בתנועות וגם האטת דופק, היא אמרה שנמשיך מעקב בקהילה כי עכשיו הכל תקין. היא אמרה לנו לצאת ללובי כדי לחכות למכתב שחרור.
בזמן שחיכינו בלובי היא קראה לנו שוב להיכנס אליה, ואז היא אמרה שהיא דיברה עם מנהל המחלקה והוא לא מסכים לדעתה, לדעתו חייבים ליילד מיד כי יש סכנה לתינוק.
הוא אמר שכל הסימנים האלה יכולים להיות כלום ויכולים להיות בגלל מצוקה גדולה של העובר, ולכן אסור לקחת סיכון וחייבים ליילד עכשיו.
אני כעסתי על בעלי שסיפר לה על הגודל ושאל אותה כמה פעמים אם היא בטוחה שזה בסדר לשחרר אותנו. הוא זה שהלחיץ אותה וגרם לה להתייעץ עם מנהל המחלקה. אם לא הוא, כבר היינו עכשיו משוחררים.
פחדתי מזירוז. פחדתי מללדת תינוק קטן מדי כשהוא יכול להיות ברחם ולהתפתח עוד חודש שלם. פחדתי מהכאבים של זירוז.
בעלי שכנע אותי שנקשיב למנהל המחלקה ולא למתמחה שלו, כמו שהיא עצמה ממליצה לנו לעשות עכשיו. הוא אמר שבחוץ נוכל לבדוק באמת האם יש בעיה לעובר או שהכל היה סתם צירוף מקרים חסר משמעות, בעוד בפנים נצטרך לנחש ולהיות בחרדה.
בסוף הסכמתי ותהליך הלידה החל כשאני ממש ממש לא שלמה עם זה, ומרגישה שאנחנו סתם ממהרים בלי לבדוק את כל האפשרויות ובלי לתת להריון עוד סיכוי.
אחרי הרבה שעות והמון כאב, התינוק יצא לאוויר העולם. כאשר השילייה יצאה בעקבותיו, גילו שהיה בה קריש דם ענק שפשוט חסם את רובה. זאת הסיבה שהתינוק היה קטן ועם בטן מאוד קטנה, הגוף שלו פשוט הורעב ולכן שמר על הראש והלב על חשבון הבטן.
זאת הסיבה שלא היו תנועות כ''כ הרבה שעות וזאת הסיבה להאטות הדופק (שאגב חזרו על עצמן לכל אורך הלידה). הוא פשוט לא קיבל את כל מה שהוא צריך, ומי יודע כמה זמן עוד היה שורד ברחם.
התחלתי לבכות ולהבין איך מנהל המחלקה הציל לנו את התינוק.
וכמובן בעלי שכל הזמן דאג ונלחם נגד התחושה הטבעית שלי שאומרת שאני סתם היסטרית ומרגישה צורך להתנצל על זה שאני מטרידה רופאים עם הבעיות הקטנות שלי.
בקיצור למדתי על בשרי ועל בשר מבשרי, אף פעם לא להגיד ''הכל טוב'' אם לא הכל טוב. לא להתבייש לנסוע למיון גם בשבת, לא להתבייש להטריד רופאים, לא להתבייש לספר להם את כל הרקע, לא להתבייש לשאול שוב ושוב אם הם בטוחים בעצמם ובתשובה שלהם.
לא להגיד ''אתן לזה רק עוד שעה'' אם אין תנועות הרבה זמן. זמן זה המרכיב הכי חשוב כשיש מצוקה לעובר. עדיף לנסוע ולגלות שזה היה סתם מאשר להישאר בבית ואחר כך לבכות כל החיים.
והכי חשוב זה פשוט לא להגיד ''לי זה לא יקרה''. לבדוק כל חשד ואף פעם לא להניח שאת היסטרית.
אני עם דמעות בעיניים
כמה סייעתא דשמיא
מטורף
תודה לך על התזכורת החשובה
המון מזל טוב והתאוששות קלה
את מעוררת אותי שאולי אני צריכה ללכת ולהיבדק.
הריון ראשון, התכווצויות כואבות עם התקשויות של הבטן בשבוע האחרון (נכון לעכשיו הפסיק). בשבת היו לי גם כמה שעות בבוקר בלי תנועות, ב"ה עכשיו התנועות חזרו כרגיל.
במוקד אמרו לי שאין צורך ללכת ולהיבדק אם יש תנועות תקינות כרגע, אבל אולי נכון יותר להיבדק??
מה אומרות??
איזה נס, ב"ה!! המון מזל טוב
ותודה שכתבת, מעלה למודעות את החשיבות הגדולה❤️
איזה נס שנסעתם ובדקתם!!
רק בריאות לך לתינוק. מה איתו היום?
וכמה שחשוב ששיתפת, מסר ממש חשוב!
טוב שבעלך התעקש, כל הכבוד לו. וטוב שהרופאה מתמחה התייעצה עם ראש המחלקה שהחליט החלטות טובות.
היה לי גם הריון כזה עם בטן קטנה לעובר, לא זוכרת אחוזונים. הרופאה גם אמרה לי עוד 3 ימים לכי לביקורת אולטרסאונד ותחזרי אליי.
לא הגעתי לאולטרסאונד, כי התחילו לי צירים וילדתי ב"ה ילד בריא.
המיילדת אמרה שהשיליה שלי הזדקנה, ולכן הבטן קטנה כי לא מגיע אליו מזון.
והייתי רק בשבוע 38.
כמה חשוב המעקבים האלו, האולטרסאונד יכול להציל חיים!
כל הכבוד על הערנות
כל הכבוד שהקשיב לתחושת הבטן שלו, ולך שלא ביטלת את דבריו.
חיזקת אותי על חשיבות של בדיקות ונסיעה גם בשבת.
לא שבת אלא ר"ה
אבל ממש אותו סיפור באותו שלב הריון..
ירושלמית במקורזה באמת כ''כ חשוב!
שיהיה גידול קל מעתה
כל לידה זה נס. טוב שהלכתם. ושהקבה שלח לכם את השליחים הנכונים-שהנהל מחלקה החליט לא לשחרר.
תודה רבה על התזכורת החשובה מאוד!!
המון מזל טוב.
התאוששות קלה, פיסית ורגשית!!!!
תודה ששיתפת וגתבת את התוסנות האלה ומצטערת על החוויה הלא פשוטה שעברתם.
ב"ה ששניכם בריאים ושלמים .כלכך מדהים איך ה' מכוון ונוטע במי שצריך את ההחלטות הטובות.
מזל טוב והתאוששות מהירה.חסדי ה'!
כולי צמרמורתתתת איזה סיפור
איזה נס
ישתבח שמו לעד
ב"ה על בעלך והעוז שהוא שלח דרכו, והתבונה שהוא שלח למנהל המחלקה!
