כרגע אני מקפידה על ארוחות מסודרות בלי נשנושים בין לבין ובלי לאכול שוקולד עוגיות וכולי...
פעם ביום עושה תרגילי ספורט כפיפות בטן וכו'...
אשמח לשמוע מכם איזה תרגילים או דברים ספורט או כל דבר עזר לכם להוריד את הבטן והצדדים
בגדול לחלק ספורט לשניים - אירובי וכוח.
אירובי עובד על סיבולת לב - ריאה, קצב לב. יכולת לעבוד עם דופק גבוה. זה הספורט ששורף הכי הרבה קלוריות, אבל הוא לא עובד על שריר.
זאת אומרת, הוא יכול לעזור לירידה במשקל מבחינת הורדת קלוריות, אבל הוא לא "נותן צורה".
בתוכו אפשר לכלול ריצה, שחייה, אימוני אינטרוולים וHIT למיניהם (תרגילי אירובי שמתחלפים כל דקה).
לעומת זאת, יש אימוני כוח. שהם שורפים מעט קלוריות יחסית, אבל תורמים לעיצוב וחיטוב של השריר.
למשל: הרמת משקולות, כפיפות בטן, סקווטים. אימונים עם גומיות ואביזרים שונים.
לרוב ההמלצה היא לשלב בין השניים, כי הגוף צריך את שניהם.
לק"י
צריך לדעת לעשות נכון.
ואני חושבת שצריך לבדוק שאין הפרדות בטנית.
ומניחות את הבגדים בסלסלה למשל
תסבירו לי בבקשה איך זה עובד?
אם אפשר תמונה, אפילו בפרטי🙏
חולצות, מכנסיים, פיג'מות, ופשוט מניחים בהן את הבגדים לפי המיון. חולצות מכופתרות - כן תולים.
לבנות קנינו לאחרונה מגירונים של כתר, והם מתפקדים כסלסילות (רק לגדולה יש ארון והיא מקפלת את בגדיה).
יש עוד משהו לא מובן?
יותר גדולות?
מידות כמו s,m?
(התחלתי היום לעשות את זה בבגדים של הקטנים וזה נראה בסדר, אצל הגדולות לא יודעת כמה זה יעבוד.. נראה לי שזה יותר מסורבך כי הבגדים גדולים יותר..)
אולי תניחי להן בסלסלה או על המיטה ושיהיו אחראיות רק על הבגדים שלהן?
חוץ מהחולצות המכופתרות כאמור. הוא במידות 18-20-s (הוא גדל בקצב, אז לא עוקבת אחרי המידה המדויקת שלו...).
הבגדים נכנסים בסדר.
הגדולה כן מקפלת את בגדיה, כי חשוב לה שהם ייראו יפה. לפעמים גם הבנות שאחריה מקפלות בתוך המגירות, כשנחה עליהן הרוח שיהיה יפה.
אם קשה לך לקפל כביסה והרעיון של סלסילות לא מסתדר לך - תני לגדולים לקפל לעצמם... (עד הקיפול או המיון לארונות אני מניחה את הבגדים ביחד בסלסילות. סלסילת בנים וסלסילת בנות ולבכורה יש סלסילה משלה.)
בוגרת ואחראית וששאר הבנות לומדות ממנה 
מתואמתיכולה לשלוח לך תמונה של המיטה שלנו בחדר אורחים😅 איך זה עובד? צוברים ערימות ומתייחסים אליהם פעם בשבוע שבועיים.
אחד הדברים שאני לא מצליחה להשתלט עליהם בבית.
אשמח לקרוא המלצות טיפים.
הילד הבכור שלי מתוק אמיתי !! ב"ה מאד שובב המון אנרגיות, אנחנו מאד רוצים שירדם לבד, אבל זה פשוט לא הולך.
ניסינו לדבר איתו, לנסות לשים אותו כל הזמן שהוא בורח במיטה בלי לדבר, אבל הוא פשוט חייב שאנחנו נישב לידו בשביל שהוא ירדם אם לא הוא פשוט בורח ולא מעניין אותו כלום.
יש לכם אולי איזה טיפ בשבילי ? או פשוט לשחרר מיזה ולחכות שהוא יגדל, ואז לנסות שוב.
כמה זמן אתם יושבים לידו?
(גם הגדולים אוהבים שאני יושבת לידם, אבל יכולים להירדם בלעדי).
אני יכולה לשבת לידו כמעט שעה.
הוא לא יכול להירדם בלעדי, אם אני לא במיטה לידו הוא בורח ומשתולל.
וגם בגיל יותר גדול.
והם ישנים במיטות תינוק, אז לא יוצאים כל רגע.
אצלינו היה ממש ככה, נורא ואיום, סיוט כל השכבה, ברגע שגמרנו עם השנ"צ ההשכבות הפכו להיות חלום.
לא יודעת איך להמליץ לצלוח את התקופה הזאת כל עוד השנ"צ לא תלוי בכם אלא במסגרת, אבל לעודד אותך שילד שפשוט לא ידע להירדם בכלל בשום שיטה כולל יעוץ שינה שלקחנו, כיום נרדם תוך חמש דקות בשבע בערב.
ויש ילדים שגם בלי שנ"צ מתקשים להירדם לבד.
אני כן מסכימה, שאם לוקח לו שעות להירדם והוא לא עייף, הגיוני שזה בגלל השנ"צ. ואז הייתי משחררת, שיישן מאוחר עם פחות מלחמות.
הוא היה גמור מעייפות, וניסנו להרדים אותו בלי שנשב לידו.(לא צלח)
ורק שהיינו לידו הוא נירדם תוך 10 דקות בערך.
זה לא בעיית שינה.
למה חשוב לכם לגרום לו להירדם לבד? במיוחד אם זה 10 דקות אם זה שעה כנראה שהשעה שאתם מרדימים אותו מוקדמת מידי.
אני יושבת ליד ילדים גדולים בהרבה.
אגב הכי כיף לי לשבת עם ספר קריאה שאני אוהבת ולקרוא בשקט ליידם.
לפעמיים זה יכול באמת לקחת 10 דקות ולפעמים שעה שלמה, חשוב לי שהוא ירדם לבד בגלל שיש לי עוד שני פעוטים בבית, בן חודש ושנה וחודש, ותודה להשם(בלי תלונות ) זה
קצת מאתגר. פתאום הם רוצים בקבוק ואני צריכה להכין להם והוא בורח לי מהמיטה אחרי שנראה שהוא כמעט נרדם.
יכול להיות שבתחושה שלך הוא גדול ובגלל זה את מצפה שירדם לבד אבל בפועל הוא קטן גם אם יש לו 2 אחים קטנים.
בזמן ההרדמות את לבד איתם או שבעלך איתך ואפשר להתחלק בין הילדים?
בעלי השתדל להיות איתי, אבל הוא חייב לחזור ללמוד בכולל, ואני אצטרך להשאר לבד.
אם זה הגיל ועדיין מוקדם מידי בכדי לצפות מימנו להשאר במיטה, אז אני פשוט אשחרר ואנסה לראות איך אני מרדימה את כולם ביחד, או לנסות להרדים את הקטנים לפני קצת
בכדי ששעת השינה שלי איתו תעבור יותר בכיף .
מקווה שזה בסדר להגיד...
לי יש בן שלוש ובת שבעה חודשים, ואני משכיבה לבד חלק מהשבוע. וזה קשה מאד מאד
הילדים ואני משלמים על זה מחיר כבד.
בדיוק השבוע אמרתי לבעלי שזה לא יכול להמשיך.
את בכלל עדיין במשכב לידה
זה שעות שתינוקות לא רגועים בד"כ
ילד בן שנתיים וחצי זקוק לאיסוף בסוף יום, ואם לפני חודש נולדה לו אחות אז יותר מתמיד.
היו תקופות שבעלי הלך ללמוד בערבים, אבל ברוב השנים מאז שיש לנו ילדים (ובעצם גם לפני) - הוא נמצא בבית בשעות האלה. כי הוא אבא בנוסף לכך שהוא אברך/לומד תורה. ויש לו אישה שלרוב לא מצליחה לבד להשכיב את הילדים - וזה נורמלי שהיא לא מצליחה.
פותחת יקרה, מציעה לכם לחשוב שוב על הנקודה הזו. במיוחד שאת באמת עדיין סמוכה ללידה. (אני בשלב הזה אחרי לידה רק התחלתי לחזור בקטנה להשכבות - ילד אחד בכל פעם, זמן קצר... זה באמת קשה!)
והוא יכול אחרי ההשכבות ללכת ללמוד. אם תעשו את זה ביחד רוב הסיכויים שהן לא ייקחו זמן רב, ויהיה לו מספיק זמן ללמוד בערב.
זה לא הירדמות עצמאית, אלא להישאר במיטה ולא לצאת.
אצלי בגיל הזה היו במיטות תינוק. היה שלב שכבר ידעו לצאת לבד מהמיטה (אל מיטה של אח שהיתה צמודה), אבל זה פחות זמין.
אם את יושבת לידו, הולכת כשיש לך צורך כמו להכין בקבוק לתינוק, ואז חוזרת לשבת לידו.
את יכולה להסביר לי שצריך להישאר במיטה, ולחזק אותו אם הוא לא יוצא. במחמאות, פרס קטן, סיפור מוקלט שהוא שומע רק אם שוכב יפה במיטה וכד'
סיפור מוקלט? יש למגזר החרדי משהו?
לשים לו סיפור לשמיעה.
זה יכול להיות מיוטיוב, ספוטיפי, דיסק.
הרעיון זה להשמיע לו, בלי להראות לו סרט או משהו.
כי נכנסים מראש למודעות שעכשיו זמן השכבות, ולא מתכננים שום דבר אחר לזמן הזה.
אני יושבת לידם ושרה שירים, לפעמים מיניקה את התינוקת תוך כדי. אצלי יש גם גדולים יותר, אז הם מבקשים סיפורים (זה יותר מאתגר משירים, כי צריך לחשוב מה לספר, וזה גם יותר מעורר).
באמת בגיל הזה עוד קשה לצפות שהילד יישאר במיטה מרצונו הטוב... בדרך כלל זה משתפר בסביבות גיל שלוש וחצי-ארבע, כשבאמת אפשר להסביר לילד שעכשיו זמן לישון. (אבל גם אז זה לא מבטיח שהוא יקבל על עצמו את הגזרה...)
ישן צהריים במעון. גם המתוקי שלך היה בורח מהמיטה כל הזמן ועושה בעיות בשינה?
כיום בדיעבד הייתי משכיבה אותו בשעה מאוחרת יותר, אבל אני לא בטוחה כי השכבתי אותו לפי סימני עייפות מובהקים.
היום אני ממש מתחרטת על ההשכבות האיומות שהיו לנו אבל לא יודעת מה הייתי עושה אז אחרת 
היה סיוט, בגיל שנתיים ושבע הוא כבר לא היה בורח מהמיטה אבל בהחלט הייתי צריכה לשבת לידו בחדר כל ההשכבה שעה, שעה וחצי, שעתיים. בגיל קטן יותר הייתי צריכה לשבת ממש לידו שלא יקום.
התייעצנו עם יועצת שינה, היא אמרה שזה סימני עייפות מובהקים והציעה אפילו להקדים שעת שינה, מה שהאריך את זמן ההשכבה עוד יותר.
מאז למדתי שילד מתחיל להיות עייף עוד לפני שהוא ממש צריך לישון ושבכי ועצבנות יכולים לנבוע ממגוון סיבות ולא רק עייפות וגם אם הם מתגברים בשעה מסויימת בערב זה לא אומר שהילד זועק לישון. וגם שיפשופי עיניים ופיהוקים יכולים להתחיל שעתיים שלוש לפני זמן השינה והכל בסדר. איך גיליתי את זה? כי כשהילד בבת אחת הפסיק לישון צהריים אז סימני העייפות האלה הופיעו בשלוש במקום בשש (כשהם היו מופיעים בשש הילד גם נרדם בעשר, כן?) ובשלוש אפילו לא עלה על דעתי להשכיב אותו, בשש וחצי שבע הילד צנח למיטה ונרדם תוך עשרים דקות, למחרת זה ירד לרבע שעה, אחר כך תוך כמה ימים הוא למד להירדם ממש תוך דקות בודדות. וכשכל כך קל לו להירדם אז הוא גם לא חייב שאני אשב לידו. הוא מבקש מעצמו ללכת לישון כשהוא עייף, הוא שמח להתכרבל במיטה ולשקוע בשינה, חלום שלא דמיינתי לפני שנה.
כיום כשהקטן שלי (בן שנה וחצי) רוצה לקום אני לא מתעקשת, פשוט מוציאה מהלול ומחזירה שוב אחרי עשר דקות.
יש פעמים שהלוואי שהיו אומרים לי בי והולכים לישון אבל אני מבינה שזה ממש צורך שלהם
לסיים את היום איתנו, להירדם כשאני מלטפת אותם
לילה זה פרידה..
תנסי להנות מההרדמות.. זה יכול להיות הזמן הכי מקרב ביום. לשכב לידם במיטה ולדבר על היום שהיה
עכשיו אני קוראת שהוא הבכוא שלך ויש לך עוד 2 מתחתיו.. וואו זה באמת קשוח
אצלי הקטנה בת שנתיים ו3 והיא התינוקת מבחינתי
בגלל שהוא הבכור את מצפה דברים שלדעתי לא מותאמים
או למצוא את הדרך להשכיב את שלושתם לבד- חלק ישחקו ואת מרדימה אחד אחרי השני
תראי את מי יותר קל להרדים ראשון ואולי אותו להשאיר לסוף
או שמישהו יהיה איתך בהשכבות. זה באמת ממש קשוח להרדים 3 כאלה צפופים
לדעתי השינוי קרה כשהתחלנו לשחרר
הרבה פחות נעולים על הספר
התחלנו להשכיב לישון כשראינו שהוא עייף ולא לפי השעון.
וזרמנו עם איך שנח לו.
ככה גם בחוויה שלנו ההשכבות נהיו קלות יותר וגם הוא חווה אותם כמשהו נינוח ונעים
היום בן שלוש וקצת ונרדם לבד ובקלות.
וגם זה היה תהליך...
קודם כל אני מציעה לבחון את השעה שאתם מרדימים אותו, ילד בגיל הזה ששונצ במעון-ילך לישון מאוחר יחסית, ראיתי שכתבת שיש לך עוד שני קטנים-אולי לנסות להרדים אותם קודם. כשלמדנו לשחרר את הציפייה בשמונה הילד כבר יישן-זמני ההרדמה שלנו פחתו משמעותית. אני לא מכניסה אותו לחדר לפני שמונה וחצי -תשע, תלוי ביום וכמה הוא עייף.
דבר נוסף-שלושתם ישנים באותו חדר? כשלמדנו את הילד שלנו להרדם לבד התחלנו מללמד אותו לשחק לבד בחדר לפני השינה, ואז אנחנו באים כדי להרדים אותו, זה גם קיצר את זמני ההרדמה, לא הייתה לנו שום בעיה שהוא יצא מהמיטה, פשוט הסברנו לו שאנחנו יושבים איתו רק כשהוא שוכב במיטה, והוא יכול להמשיך לשחק ואנחנו נבוא עוד מעט... אבל אם הוא עם עוד שני תינוקות בחדר זה כנראה פחות מתאים.
באיזה שעה את משכיבה אותו לישון?
בת שנתיים +
מאז שעברה למיטת מעבר צריכה לשבת לידה שתירדם זה יכול לקחת 40 דקות בכיףףף ולפעמים אפילו הרבה יותר
זה לא נוח לי בכלללל, שעה שלמה שיש לי מה לעשות בה,
ותכף צרכה ללדת איך אני אשב לידה שעה שלמה לבד בערב??
מבינה, שעדיף לי פשוט להפוך את ההרדה למשהו כיפי יותר ולא לאיזה מטלה שאני צריכה לסיים בשביל להתפנות בשביל שאר הדברים,
מעודד אותי לשמוע שזה לא רק אצלי שהוא חייב שישבו ליידו, סביר להניח שזה העניין שהוא פשוט עדיין קטנציק ואני צריכה סבלנות ובסוף זה יקרה ב"ה.
אני אנסה להרדים את הקטנים לפני או לנסות לראות איך אני משלב אותם בתוך ההרדה שלו.
אין בעיה להשכיב תינוק בהטייה.
ככה זה גם בסלקל, טרמפולינה וכו'.
התינוק לא יושב ככה זקוף, הוא שוכב ונשען על העגלה.
עדיף שיהיה גם מצב של שכיבה מלאה, אבל אם הוא ישן במקום אחר אז זה בסדר.
אם יש הטיה אחורה של הגב זה בסדר
אם זה ממ ש90 מעלות אז לא..
כמובן לא מושיבה .יש אפשרות לעשות הכי למטה שזה כמעט שכיבה עם מעט הגבהה
לא יודעת איזה טיוליון יש לך אבל זה אמור להיות
(בהנחה שיש לי עגלת אמבטיה)
משכיבה על הבטן עם הראש לכיווני וככה הם רואים עולם ועל הדרך מפתחים חגורת כתפיים.
הקטנה שלי בת שבעה חודשים ונאלצתי להעביר אותה לטיולון, אבל היא לא יושבת בו. היא שוכבת על הבטן או לחילופין על הברכיים ומחזיקה בידית.
באמבטיה אבל היא אטומה מהצדדים ודי גבוהה אז הוא יראה פשוט את הדפנות
תודה לעונות, נראלי אחזיר לאמבטיה
הראשונים.
באמבטיה הרגשתי שהוא יותר בטוח. ולקח לו זמן להתרגל לטיולון. אבל-
1. הוא כבר מתהפך לשני צדדים ב"ה וממש חששתי שפשוט יעוף מהאמבטיה.
2. ב"ה הוא שמנמן והאמבטיה אמנם יחסית גדולה אבל נראה לי כבר מלאה את יעודה.
3. אחרי כשבוע הוא התרגל לטיולון וממש כיף לו שם. הוא רגוע ושמח.
על הבטן הוא נמצא לאורך כל היום בלול/ברצפה.
בעקרון יש הגבלה באמבטיה עד גיל חצי שנה/עד משקל מסוים.
אני בד"כ במיוחד תינוקות של חורף לקחתי את הזמן עם המעבר. אבל עכשיו אני דווקא מרוצה מהשינוי.
מה שכן פתאום הוא כבר פחות מרגיש לי בייבי קטן
אז אמבטיה הז סכנת נפשות
בטח לא שוכבים על הבטן
רק על 6 או יושבים
סתם מציינת כי זה נכון רק לתינוק עשוד לא יןדע לשבת-לזחול-לעמוד..
לי יש 5/6 לא זוכרת
ובטיולון יש אפשרות למצב של חצי שכיבה ולא רק ישיבה מלאה.
אני לא גורם מוסמך אבל לפי מה שיודעת אין בעיה שיהיה בחצי שכיבה.
אני מעבירה בגיל הזה מהאמבטיה, מרגיש לי מאוד לא בטיחותי.
ברגע הם לומדים להסתובב, להושיט יד ולהחזיק בקצה האמבטיה- לי מרגיש מסוכן.
עדיף כמה שיותר SPF...
תודה רבה
כי הוא קצת יותר רציני
אבל לעדה לזורגן יש cc cream שהוא קרם הגנה 50spf
הוא לבן לגמרי וכשמורחים אותו הוא הופך לצבע גוף
מגניב ממש, קליל ונותן כיסוי מהמם
כל מי שאני מכירה שמשתמשת בו ממש אוהבת.
רק הצבע הבסיסי שיוצא בוא טיפה כהה לנשים ממש בהירות, ראיתי שאם מורחים עם האצבעות (כמו קרם הגנה ולא בספוגית כמו מייקאפ) זה משתלב יפה.
הוא הופך לצבע גוף?
ותודה על התשובה!
של עדה הרבה יותר קליל, אבל זה הרעיון
אני ממש ממש אוהבת
נותן גוון עדין
ומכסה טוב
ועם ריח נעים.
קניתי בבית מרקחת של הקופה וגם שם הוא היה דיי יקר אבל מבחינתי הוא שווה את זה.
זה מהמוצרים שמחוץ לעמדה של הרוקח..
יש אותו גם בפארמים אחרים פשוט יקר יותר..
מושלם!!
יש לי ילדה בת ארבע וחצי ותינוק בן שנה וחצי. עד עכשיו התינוק ישן איתנו בחדר (אל תשאלו למה. ככה). אנחנו רוצים להעביר אותו בקרוב לישון עם הילדה הגדולה בחדר.
ברור לי שנצטרך לדבר איתם על זה מראש ולהכין את שניהם לעניין.
אבל לגבי ההתנהלות בחדר עצמו, איך מסתדרים במהלך הערב? נגיד התינוק הולך לישון בשבע והילדה בשמונה, אז יש שעה שאסור לה להיכנס לחדר שלה עצמה? וכשהיא הולכת לישון היא תמיד צריכה להתלבש בשקט בחושך? וכשיושבים איתה ליד המיטה בהשכבה (סיפור/ קריאת שמע/ שיר וכו') צריך לעשות הכול בלחש?
איך מסתדרים עם כל זה בלי ליצור אי נעימות? בלי שהיא תרגיש שמדירים אותה מהחדר שלה ובלי להפריע לתינוק?
מלמדים אותה שהיא הולכת לחלוק חדר ומתוך התחשבות באחיה הקטן בשעה הספציפית הזאת לא מדירים אותה משום מקום, אלא היא מתאמצת להתחשב באחיה.
זה אומר שיתכן שיהיו שינויים ממה שרגילה עד עכשיו ומהר מאוד תתרגל לשינויים. וגם אחיה יתרגל לזה שבשעה הזאת יהיה קצת רחשים ורעשים קלים בחדר במהלך השעה הראשונה לשינה שלו...
כל משפחה מוצאת את הפתרון שמתאים לה. אנחנו בזמנו לימדנו את הגדול יותר להתלבש אצלנו בחשר או באמבטיה... כבר לא זוכרת מתי זה לא הפריע לקטן יותר והשינה שלו לא הופרעה מהכניסות לחדר...
אם תשדרי לה שהיא מסכנה מזה - כך היא תרגיש, שממדרים אותה וכו'.
אם תשדרי לה שאיזה כיף, היא חולקת חדר עם אח אהוב, זה מה שהיא תרגיש (לרוב).
זה לא אומר שאין אתגרים או קשיים, אבל מתייחסים לזה אחרת לגמרי.
אני מציעה שקודם תבררי את נקודת המבט הזאת אצלך, ורק כשזה יישב לך טוב - אז תכיני אותה בהתרגשות וצפיה לבוא האח כולל השינויים שתצטרכו לעשות.
טכנית, אפשר שתתלבש במקום אחר אחרי המקלחת (אולי פינוק שלה בחדר הורים) כולל סיפור לפני שינה או משהו כזה. כך היא גם תרוויח דברים שלא היו לה קודם.
קריאת שמע להתרגל לומר בלחש, יכול להיות לזה אפקט נחמד.
חוץ מזה אחרי שהתינוק יתרגל, לא אמורים לשמור על סביבה סטרילית מרעשים אלא קולות מהוסים רגילים של בית בערב.
בהצלחה רבה!
לי יש ילדים בערך בגילאים שכתבת, והם הולכים לישון ביחד
לא רואה אפשרות שהקטנה תלך לישון לפני הגדול באופן קבוע... מרגיש לי הרבה עבודה
אצלינו אם היא נרדמת היא ישנה חזק אז זה לא כ"כ מפריע שהוא נכנס, מספרים סיפור וכו' בחושך יחסי עם מנורת לילה.
לפעמים קורה שאחד הילדים נרדם מוקדם, ואז אני משאירה את החדר חשוך, מספרת סיפור בסלון ואז הולכים למיטה. בדרך כלל לא התעוררו מקצת רעש.
מה עושים עם צרבת שורפת באמצע יום עבודה
אני לא נושמתתתת
השקט הזהכמה פעמים
בלי מרשם זול יותר ויותר יחידות בחפיסה.
זה ההבדל העיקרי ממה שידוע לי.
חושבים להפסיק מניעה עוד כמה חודשים ורוצה להתחיל להתכונן כבר מעכשיו
א. כמה זמן לפני הריון נוסף צריך לעשות בדיקות גנטיות?
ואיך מגיעים לזה? (רופא משפחה/ נשים?)
ב. אשמח בבקשה לשמוע ממי שמבינה בבקע טבורי.
ההריון האחרון שלי היה גדול במיוחד, משהו לא רגיל ובמהלכו נהיה לי בקע טבורי והפרדות בטנית.
הלכתי לפזיוטרפיה של רצפת אגן ועברתי איתה תהליך עם תרגילים שעזרו ב"ה, אבל בסוף היא אמרה שנשאר לי רווח של 1.5 ס''מ שישאר עד שאעשה ניתוח והמליצה לעשות רק אחרי ההריונות כי זה כנראה יחזור בהריונות הבאים וסתם חבל על הניתוח. (מתכננת הרבה, כמה שה' יתן בע"ה ואני בהתחלה)
נפגשתי גם עם כירורג כחודשיים אחרי הלידה והלכתי לצילום בטן והוא אמר שהוא ממליץ על ניתוח אבל בקטע אסטתי ולאו דווקא בריאותי ואת זה עושים רק בסיום שלב הילודה, וכמובן להיות במעקב על זה שאין כאבים או שזה משנה צבע.
אז חוץ מעניין האסטתי (שמאוד מפריע לי) זה גם נראה שדי גדל. אולי כי הבטן ירדה ואז רואים יותר. אבל זה נראה כמו גולה של 2.5 ס''מ.
חיפשתי בגוגל וכל מה שראיתי זה המלצות לעשות ניתוח לפני הריון נוסף כדי למנוע סיבוכים של בקע בהריון כי לעשות ניתוח בהריון זה ממש לא אידיאלי.
אז זה בעצם גוגל מול רופאים.
מה הייתן עושות?
ג. יותר שאלת סקר מתוך סקרנות- כמה זמן לקח לכן להכנס להריון לאחר הוצאת התקן נובה טי?
ד. אשמח לטיפים נוספים לקראת הריון נוסף בע"ה
אז תיאורטית אפשר גם בתחילת ההיריון לקבוע תור, תלוי מה זמינות התורים אצלכם.
אסור להתחיל בהריון אלא רק להמשיך מה שהתחלת
להריון הנוכחי אני מגיעה במצב הכי פאדלאה מבחינת פעילות ואני ממש מרגישה את התופעות יותר קשה...
הליכה פעם בשבוע/ שחייה פעם בשבוע/ פילאטיסססס
הכי טוב פעלאטיס כי מחזק בטן ורצפת אגן שמאוד משמעותי להחזיק את הגוף טוב בזמן ההריון
לי אמרו שבדיקות גנטיות זה בלי הפניה פשוט מגיעים, שניכם למעבדה, אבל תקבעי תור לרופא משפחה ותשאלי ליתר ביטחון...
בקע לא מכירה בהצלחה
בע"ה בבריאות תמיד
הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא הדריכה מה אני יכולה
תודה!
אני אישית עברתי ניתוח ועכשו שוב בהריון ב"ה
לא יודעת כל כך להגיד אם זה היה כדאי, המליצו לי אז עשיתי.
אפשר לשאול איך היה הניתוח וההחלמה?
אם הוא נחשב רפואי או אסטתי? ומה היה המצב לפני?
(תרגישי חופשי אם פחות יתאים לך לענות
או אם תעדיפי שאפנה אליך בפרטי)
היתה תקופת החלמה שהיתה לא קלה, היה אסור לי במשך חודשיים בערך להרים דברים כבדים והייתי חלשה בערך שלושה שבועות, נחתי הרבה.
אני אישית סבלתי מכאבים בטבור בהריונות וכשהמליצו לי לעשות ניתוח החלטתי שכדאי.
ובאמת יש לי בקע גדול בעקבות זה
מתלבטת למי אני יכולה לפנות כי הכירורג לא התרגש מזה ואמר שאם אני אעשה ניתוח זה כנראה יהיה אסטתי ולא רפואי
אבל באמת מפחדת להכנס להריון ככה.. גם עבר זמן מאז שהוא ראה אותי וזה ממש השתנה מאז
ואנחנו גרים ממש בפריפריה כך שברדיוס של ה3/4 שעה בערך הוא הכירורג היחיד
הסתכלתי באתר וראיתי שהאחות גנטית הכי קרובה אלינו זה 40 דקות נסיעה מאיתנו!
איזה באסה זה שאין שירותי רפואה קרובים
אחות גנטית זה כל כך נדיר?
זה לא נדיר במרכז אבל אני כן גרה בצרכז וקבעתי ביבנה כדי לקדם לי את התור... ופעם אחרת נסעתי לראש העין.... כלומר, גם תושבת המרכז נוסעת לאחות גנטית...
ב"ה הדרום גדול
גם באר שבע רחוק לי
אבל יפה שזיהית😉
אני בזמנו קניתי ספר של מיכל פינקלשטייןמתואמתמן הסתם היום יש דברים חדשים...
זה כמובן לא מחליף טיפול אישי, אבל זה כן פוקח את העיניים... (לי הוא עזר בעצם ההיכרות עם העניין. תכל'ס נשמע שאת כבר מודעת למצב, רק מחפשת איך לטפל בו...)
הרבה כוחות!
אבל ממליצה מאוד ללכת לטפל,
מניסיון העבר.
תרגישי טוב!
בוחרים להרגיש טוב, הוא ספר עזרה עצמית לדכאון באופן כללי
לא חושבת שאפשר להעזר בו בפועל בזמן אמת
כבד מאד ולא תואם חוסר מוטיבציה של אישה בדכאון ועוד אחרי לידה.
אנונימית אהובה,
ממליצה לך לקרא את הבלטג של [@קמה ש. וכן, ללכת לטיפול.
זה הציל אותי.
זה הציל את בעלי. את הזוגיות שלנו ואת הילדים.
לא חייב כדורים, כן חייב דמות מקצועית.
מברכת אותך שתמצאי את הדרך שלך...
התפספס לי כנראה… תודה רבה ❤️
לפותחת, חיבוק גדול גדול ואנחנו כאן בשבילך בע״ה בל״נ 🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼
(וגם דיכאון אחרי לידה)
ממש ממליצה על הספר הזה!!
בתנאי שהמצב הוא ביניים- בלי מחשבות אובדניות ועם טיפת כח כי הוא באמת ארוך ודורש...
בתקופה של דיכאון קשה מאוד אכן לא מצאתי את הכוחות אפילו לחשוב על לפתוח אותו.
אולי דווקא ספר קליל שכתוב בהומור יכול להרים במצבים כאלה?
אני אוהבת את הספר של רבנית ימימה מזרחי "הזמנה לשמחה"
ויש ספר "המריך לשמחת חיים" (הוא כתוב על ידי מישהי לא דתיה, אז, לא יודעת אם מתאים לך) קוראים לה יאנה דרום שעברה סרטן שד בזמן שהייתה בהריון, לא קראתי את הספר, אבל שמעתי כמה פודקאסטים ויש לה שמחת חיים מדבקת
ההמלצות כמובן בנוסף לטיפולים שהציעו אם מדובר בדיכאון רציני.
לא דתייה..
קיבלתי אותו מתרומה שתרמו לנשות מילואים בתחילת המלחמה.
ספר ממש חמוד וקליל בנושא שמחת חיים.
וכנל זה ממש לא במקום טיפול.
איזה כיוון מעניין זה ספר
אף פעם לא חשבתי בכיוון
בטח גוגל יודע.
6 חודש על הגב.
יש מתאם מגיל לידה שזה מין כרית קטנה כדי למנוע פיסוק מלא מהתינוק הקטן. אולי תמצאי סרטון שמסביר איך להשתמש, ואפשר בכיף להשתמש בקפוצון מגולגל או כרית קטנה מאוד.
בלי המתאם
פשוט עוטפת את הרגלים בחיתול בד
את הרגלים
אז אי אפשר להוציא את הרגלים שלהם מהצדדים
אז כדי שהם ישבו בנוח
אני עוטפת להם את הרגלים עד לטוסיק בסיבוב אחד של חיתול בד.
בתנוחה הרגילה של תינוקות בגיל הזה, שהרגליים לא ישרות אלא כאילו מקופלות לכיוון הטוסיק.
לא עטשה תנועה מיוחדת רק עוטפת ככה בחיתול בד.
ואז מכניסה למנשא
היה לי פעם מתאם של ארגו וזה בדיוק מה שהוא עשה, קיפל את הרגלים לכיוון הטוסיק ואסף את זה.
אבל הןא היה עבה וזה היה חם לתינוקי אז עברתי לחיתול בד.
מגיל חודשיים וחצי כבר עברתי לשימוש רגיל
להיות בחודשים הראשונים כמה שיותר בנוחה עוברית שרגלים מקופלות לכיוון הטוסיק,
ושפיסוק לא בריא לירכיים בשלב הזה...
אבל אני לא בדקתי את זה לעומק ולא מספיק יודעת...
לא יודעת מחקרית. אבל בגדול כי הוא מובנה ובעצם "מכריח" את התינוק להיות במנח זקוף שלא מתאים לצורה הטבעית שלו.
נניח ארגו (אני מכירה רק את הקלאסי הישן) הוא בד, ולכן הוא בעצם מקבל אליו את הצורה של הילד ולא מקבע את הילד לצורה של המנשא. ככה גם המנשאי בד הם בעצם מנשאים טבעיים. (סתכלי על הנשים האתיופיות איך הן סוחבות ילדים על הגב עם 'מנשאי' בד שבעצם משמרים את התנוחה הטבעית. מפעים בעייני כמה כוח יש להן)
כמו שאומרים שאסור להושיב תינוק שלא יושב מעצמו כי זה בעצם יוצר לו לחץ על הגב ועושה במקומו את מה שהוא לא מסוגל לעשות ולכן מפעיל את הגוף שלו בצורה לא בריאה.
של התינוק.
משתמשת בו בגב מגיל שהם יודעים לשבת עד שנה וחצי וצפונה
ממש ממליצה
איך זה הגיוני בכלל? זה לא אמור למנוע השתרשות?
ומה עושים במקרה כזה?
בפועל או שהוא זז או שנופלים בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה, לא יודעת למה האמת
יש מקרים שממליצים להשאיר, יש שלהוציא. בכל אופן זה כל מקרה לגופו, הוצאה יכולה לסכן את ההריון
לא יודעת איך זה בדיוק אמור למנוע
לרוב ממליצים להוציא את ההתקן למרות הסיכון להריון, משום שלפי הרפואה להשאיר את ההתקן עלול לגרום סיכונים רבים יותר בהמשך.
הייתי שם....
חיבוק ובהצלחה!
מוצאת את עצמי מצטערת על שההריון הזה בא לעולם בכלל, אני נורא סובלת.
אני גמורה, סחוטה, מותשת, סמרטוט או כל מילה אחרת שתתאר אישה חסרת כל כח ואנרגיה, ישנה כמעט כל היום, לא מתפקדת בכלל.
זה הכי נורא בעיני.
אחרי זה יש את הבחילות, וחוש הריח שמקבל חיים משלו ולא מאפשר לי לחיות, והטעם המגעיל בפה לא משנה מה אכלתי או לא אכלתי, ההקאות עוד לא הגיעו, מנסיון קודם הן יגיעו עוד מעט גם ומהנסיון ההוא זכור לי שאין שום הקלה אחרי הקאה, בניגוד לקלקול קיבה שההקאה מביאה הקלה מסויימת אז בהריון זה סתם, עוד משהו לא נעים ולא כיפי שהבחילה אחריו נשארת חזקה באותה מידה.
ואני רק מתחילה שבוע 7.
אוף! אני רציתי את ההריון הזה בכלל???
אה, וגם מסכים עושים לי בחילה, אז הייתי חייבת לפרוק אבל אולי אני לא אשאר פה להגיב, אני אעקוב מהניק הרגיל שלי ככה שכשיהיה לי כח אני אראה את התגובות...
הכל מבחיל בעולם הזה, מה יהיה? (אה, ואני ערה עכשיו כי ישנתי ארבע שעות בצהריים, אבל אל תדאגו אני כבר עפה לישון. מרוב שאני סמרטוט וישנה כל כך הרבה עוד מעט גם יבוא תורם של הנדודי שינה ואז בכלל יהיה שמח כאן.
יש תרופה לתשישות?
לא יכולה לשכוח את החודשים הסיוטיים האלו.
הרגשתי שאני חיה בתוך פח זבל גדול ואין לאן לברוח מהריח והטעם המגעיל...
אז קודם כל בונג'סטה (אני לקחתי דיקלקטין בזמנו)
זה מאוד עוזר לפחות עם הבחילות.
חוץ מזה חפשי מה כן עוזר לך ומקל קצת על הטעם בפה.
אולי קוביות קרח? אולי קרטיב קפוא?
אולי קרקרים (לי זה היה נוראי אבל מלא נשים אומרות שעוזר להם דברים יבשים)
ובסוף זה עובר זה מה שהכי חשוב.
לנשום עמוק לדעת שזה שבועות קשים והם פשוט עוברים בסוף.
כי העייפות הזאת יותר קשה לי כרגע מהבחילות, איתן אני עוד איכשהו מתמודדת עם העייפות אני לא חיה.
עוזר לי תה עם לימון, זה מה שאני מצליחה לשתות בימים האלה, ואני אוכלת בסקוויט או בייגלה על הבוקר, אולי זה עוזר, בכל מקרה לא גורע.
קפה אני לא מסוגלת להריח, לא להיות ליד מישהו ששותה קפה, לא לראות או לחשוב על המשקה הזה, ופעם בכיף הייתי שותה שתי כוסות ביום בשביל השקט שלי והאיפוס.
ותודה!
אני אחרי הפלה אז מנסה לשמוח בבחילות כי אצלי זה מעלה את הסיכויים שזה הריון תקין...
אבל זה קשה קשה קשה
בשישי הקאתי בתוך האוטו בדרך לשבת!!!! היה מזעזע
לי עוזר לבחילות בייגלה ופופקורן.. הפך להיות הארוחת ערב שלי
את עובדת? יוצאת מהבית? מרגיש לי שזה עוזר קצת.. להעביר את השעות
למרות שמצד שני כל מה שבא לי בעבודה זה לישוןןןן
בעלי אומר לי, תראי איזה חמודים, ואת מגדלת עוד אחד כזה אבל מה שעובר לי בראש זה אמא'לה! עוד ילד לדאוג לו, להקשיב לו, להשכיב לישון, לקום אליו בלילה. גם לילדים הקיימים אין בי טיפת כח עכשיו. אז אפילו זה כרגע לא מצליח לעודד אותי. ואני אוהבת את הילדים שלי ושמחה בכל אחד מהם וגם שמחתי מאוד כשגיליתי את ההריון בערך שבוע עד שהתחלתי לשנוא אותו.
לא לשפוט אותי (אני אומרת גם לעצמי, איך את מדברת? אבל גם אני צריכה לא לשפוט את עצמי) כרגע אני בהישרדות, להוסיף תינוק להישרדות זה לא כזה מעודד, להוסיף את הילדים שלי שכולם קטנים עדיין זה גם לא מעודד. לפחות יש ביניהם רווחים מספיק גדולים ואני מספיקה לשכוח כמה זה סיוט בהתחלה ומצליחה לרצות את ההריון כשהוא מגיע.
שבוע שעבר עבדתי וחזרתי גמורה גמורה גמורה (וגם בעבודה רק ספרתי את השעות שיגמר כבר) אתמול גם עבדתי. היום נשארתי בבית, מבחינתי לקחת עכשיו חודש ימי מחלה אבל אני לא באמת אעשה את זה.
תזכרי שעכשיו זה לא המדד!!
רק לעבור עוד יום ועוד יום
למצוא מה יחסית עוזר לך
כותבת את זה גם בשביל עצמי
אחרי זה יהיה טוב יותר ואת תשמחי מהילד הזה בעז״ה
את רצית את הילד הזה, לא רצית את הבחילות והעייפות המשוגעת
גבר עושה את שלו, דקה אחת
ומה שהאישה עוברת... אמאלה איזה טירוף!!
אני כן לקחתי בונג'סטה,למרות שזה בהחלט מעייף
הבחילות וההקאות גמרו אותי.
הלכת לרופאה? לאחות?
זה סבל שלא יתואר
בינתיים מסקנותיי
לשכב כמה שיוצר
כן לצאת מדי פעם, לא לנוח כל הזמן
להיות בראש שצמיד יש איך לעזור לעצמי
וכלום לא גזירת גורל
ואולי מחר נרגיש יותר טוב
זה שישה שבועות קשים וביי
לגמרי שווה את התוצאה ....
בחילות:
-תמיד לראות שאין בטן ריקה כי פשוט עולה למעלה הריק של הבטן וזה עיקר הבחילות
לאכול דברים מלוחים כשיש בחילות או שאין משהו אחר
פריכות
אובלטים
לחם בתנור עם מלח וקצת שמן מעל
-להימנע מריחות טריגרים
- הרבה מים
-ג׳ינג׳ר, תה בבונג,
-בגדול האינסטינקט שלנו כשיש בחילות זה לא לאכול או לשתות, כי ככה זה בווירוס בטן
אבל בהריון זה להיפך- לאכול דווקא ולשתות מים למרות שקשה...
- לקרוא ממש מעביר את הבחילה זה הזמן להשאיל מלא ספרים מעניינים
חוץ מזה
אם מתחיל נדודי שינה אז לא לישון אחרי אחת בצהריים כי זה באמת מקשה להירדם.. עדיף לדון בלילה וביום לקרוא
לנסות לשמור על מסגרת שעות שינה נורמליות בלילה
חיבוק ובהצלחהההה
הגיוני?
או כשאני צוחקת וכו' הרגשה שיש שומן כזה בבטן וכו'
יתכן שקשור לשריר של הבטן התחתונה ותרגילים עוזרים לחזק.
ולהתכופף מפעיל עומס על השריר של הבטן התחתונה עדיף למצוא תנוחות שלא מצריכים התכופפות
אנחנו רוצים לצאת לחופשה משפחתית בירושלים, נשמח לשמוע על אטרקציות לילדים באיזור, גילאי 5-10 ותינוקת.
ביררתי קצת על אקווריום ישראל ולא הצלחתי להבין האם זה כולל את גן החיות התנכי? או אם אפשר ללכת לשניהם באותה הזדמנות?
ובנוסף האם למישהי יש המלצה או דיס על מלון שערי ירושלים?
כמי כן המלצות למלונות טובים בעלות לא גבוהה מידי למשפחה..
הוא לא כולל את הגן חיות.
אפשר ללכת באותו יום, אבל זה תשלום בנפרד.
לגבי מלונות, מה את מחפשת? כשרות?רמה?אזור?
זה בסדר
בירושלים, מבחינת רמה שהחדרים יהיו נקיים. אוכל טוב. זה מספיק..
והם צמודים נכון? סתם כדי להבין
ואת ממליצה על האקווריום?
לק"י
טיול על החומות (לא הלכנו בסוף).
לפני שנים הייתי בנקבת השילוח, אני אהבתי. אבל לא יודעת אם זה מתאים לתינוקות (אולי במנשא).
ככה כתוב באתר שלהם.
וילדים יכולים מגיל 5 נראה לי.
אז אם מנשא מתאים, זה דווקא יכול להיות ממש מוצלח. אני זוכרת שהיינו שם כשהייתי ילדה וזו היתה ממש חויה.
וגם טיול על החומות זה רעיון יפה, אבל נראה לי גם לא מתאים עם עגלה וצריך מנשא.
במוזיאון המוסיקה היינו לפני הרבה שנים, היה מעניין לגדולים, אבל קצת פחות לקטנים (יש שם גם משקפי מציאות מדומה של בית המקדש, שזה ממש מגניב. אבל שאר המוזיאון זכור לי כפחות מותאם לקטנים).
אבל לא בטוחה שהוא מתאים לגיל 5
מצטרפת להמלצה על נקבת השילוח, רק קחי בחשבון שזה כניסה למנהרה חשוכה עם פנסים. יש ילדים שיזרמו ויש שיפחדו
הם באמת צמודים אחד לשני. ובהמשך של הכביש יש את עין לבן שזה מעין נחמד.
יש את מוזיאון המדע שהוא נחמד
עין יעל - לא הייתי שם שנים
עמק הצבאים (חינם)
טיילת החומות - ללכת על החומות יש שני מקטעים למיטב זכרוני - לכיוון שער האשפות ולכיוון שער שכם
בתוך העיר העתיקה יש כל מיני אתרים, תלוי בגיל הילדים, לא מכירה לעומק
יש פארקים קלאסיים (גן סאקר, פארק המסילה, טדי (מזרקות) גן הפעמון) ואת השוק
ימין משה ומשכנות שאננים
טיילת ארמון הנציב
לא מכירה אקווריום
אבל גן חיות זה מספיק ליום אחד
לא צריך מעבר זה מעייףףףףף
כמובן העיר העתיקה, הכותל
אפשר מוזיאון מגדל דוד
חנות הכל בשקל וחצי בתחנת רכבת הוודקה אצלנו זה אטרקציה חחח
בשנה האחרונה עברתי 2 הפלות בשבועות מתקדמים. שבוע 15 ו 16. אני אחות, עובדת במשמרות, וגם כפולות. שזה 16 שעות עבודה רצוף.
לעבודה אני נוסעת כשעתיים כל כיוון.
ב"ה אני שוב בהריון, שבוע 6. מה אני צריכה לעשות כדי לקבל שמירת הריון?
ושביטוח לאומי יאשר אותה בעיקרון
ביטוח לאומי
למיטב הבנתי, הפלות חוזרות אינן סיבה כל עוד ההריון לא מוגדר כהריון בסיכון+ סיבה רפואית שמסבירה למה הוא בסיכון
תכף אחפש ואצלם לך
לצערי, את לא האחות היחידה/ אשת צוות רפואי שעובדת המון שעות ששמעתי שעברה הפלה, ויש שמקשרים את זה לעבודה המאומצת
נראה פה שאת יכולה ללכת על סביבת עבודה מסוכנת, בהמלצה של רופא תעסוקתי
אם תקבלי המלצה, ייתכן ויאשרו, אבל למיטב ידיעתי - בלי סיבה יותר קונקרטית מלבד מאמץ ונסיעות ומצב רפואי מאובחן, זה קלוש
מה שכן, אפשר לנסות להוציא עם ההמלצה אבדן כושר עבודה דרך חברת הפנסייה שלך. לא יודעת כמה הם מחמירים בהשוואה לביטוח לאומי כי שוב, צריך סיבה רפואית שתסביר למה את לא יכולה לעבוד ומגיע לך כסף, ושתהיה מקובלת עליהם
במקרה שלך זה קצת עמום האמת לדעתי
אבל עברתי הרבה יותר הפלות כולם בשבועות הראשונים.
יש עוד בעיות ברקע שהוספנו למכתב של הרופא. אישרו לי ממש מהר משבוע 6 עד הלידה
אם יש לך רקע רפואי נוסף אפשר לנסות
היפוטראידיזם סימפטומטי סביב ההריון.
יכל להספיק?
אם רוצים משהו חינמי אפשר גני שעשועים גדולים.
את שחווית לידה קשה או טראומטית,
מזמינות אותך להשתתף במחקר על חוויית הזוגיות שאחרי לידה שכללה התערבות רפואית קשה/טראומטית,
במחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן.
לפרטים נוספים:
רוני- 052-8010081
בכל אופן, האם המחקר בודק דווקא את השפעת הלידה הקשה על הזוגיות? כלומר, נשים שחוו לידה קשה בלי השפעה על הזוגיות ב"ה - יעזרו לכן גם?
לכן לא ניתן לעשות זאת דרך שאלון בגוגל (או קוולטריקס - במקרה של מחקר אקדמי).
המטרה היא להבין את החוויה של האישה סביב הנושא הנחקר ולכן לרוב עושים סוג מחקר כזה בשיחה אישית. (כמובן שמחקר הכל בשמות בדויים ובשמירה מלאה על חסיון).
אני צודקת?
אם יש לידה טראומטית בלי חלק רפואי קשה זה גם טוב?
ממליצה אולי לעשות טופס גוגל שאפשר להירשם ולרשום פרטי קשר ואולי בקצרה את פרטי המקרה וככה תוכלו ליצור קשר וגם לסנן מה רלוונטי לכן.
גם יעזור כדי לא להיחשף פה
הרופא נתן לי מרשם לבונג'סטה.
אשמח להמלצות/ דיס המלצות . יש תופעות לוואי?
כל הריון איתו בשליש הראשון, היחיד שעצר לי את הבחילות והציל אותי מבחינת תפקוד
וניסיתי גינגר וכל מיני דברים טבעיים או תחליפים…
רק הבונגסטה עבד, שווה את הכסף
בהריונות קודמים לא הכרתי את זה חושבת שעוד לא המציאו
והפעם זה ממש הקל על ההקאות
הי בנות ❤️, עשיתי בדיקה והיה לי פס ממש ממש בהיר , מה אתן אומרות? יש סיכוי שיש הריון?
הלוואי שזה באמת זה 🙏🏻
תודה רבה יקירות 🥰🥰
על הנקה מלאה. אז התחלתי לתת לפי המלצת טיפת חלב.
את מציעה לבקש בדיקת דם?
אבל בפועל מהניסיון שלי לא כולם צריכים... אבל ספירת דם למצב הברזל עושים רק בגיל תשעה חודשים או שנה, ורוב הסיכויים שלא יתנו לך עכשיו
אז לא רוצה לקחת אחריות ולומר לך לא לתת, אבל אולי תתני לה נגיד יום כן יום לא? (אבל מדגישה שוב שאני לא סמכות רפואית...)
באמת היום לא נתתי לה כי היא נראתה מאוד סובלת.
נראה מחר ובהמשך..
וספציפית היתה בעיה אצלנו
היה קשה ממש
מתואמתאבל המחט הייתה תקולה... האחות התנצלה אלף פעם על כך, והיא זכרה אותנו בפעם הבאה כשבאנו לעשות שוב את ספירת הדם - משמע שזה באמת נדיר שקורה כך...
זה היה בגיל עשרה חודשים בערך.
בגיל פיצי עושים בדיקת דם דרך הרגל, ואז זה באמת יכול להיות נורא. אבל לא יודעת מה עושים בגיל 4.5 חודשים. (בכל אופן, מן הסתן הרופא לא ייתן לה הפניה)
כי לא יראו את החוסר בברזל עכשיו..
לילדים שלי היה חוסר אפילו שנתנו ברזל, רק כשממש הקפדנו והרחקנו מחלבי וביחד עם ויטמין סי עלה להם
אני לא נותנת ברזל
קרוב לגיל שנה עושה ספירת דם, עד כה אף אחד מהם לא היה אנמי.
ההמוגלובין שלך תקין?
לא יודעת להמליץ על איזה סוג
אולי כדאי להתייעץ עם הרופאה או רוקחת בבית מרקחת
1. עם איזה אמצעי נכנסת להריון?
2. אם זה היה התקן לא הורמונלי- כמה זמן הוא היה אצלך?
והאם עשית בדיקות שהוא במקום לפני?
והאם הרגשת משהו שונה עד שגילית?
ואיך גילית?
3. נכון מכאן לכל האמצעים: באיזה שלב גילית?
4. איך הגבת או הרגשת?
5. איך בעלך הגיב או הרגיש?
6. מה עזר לך להתמודד?
7. האם הילד/ה כבר נולדו?
8. אם 6 כן- האם את מחוברת אליהם ושמחה שזה קרה?
9. טיפים או עוד משהו שעזר לך?
1. אמצעי חוסם- פמקאפ (בסגנון דיאפרגמה, בדיעבד הרבה פחות מועיל)
3. באיחור- שבוע 3-4
4. גרוע מאד. בעבר ובהווה מתמודדת עם דיכאון שהחל אחרי הלידה הראשונה.
5 בעלי שמח מאד
6. כלום
7. עשיתי הפלה לפני שחלפו 40 יום. בהתייעצות עם גורמי מקצוע זו הייתה ההחלטה הנכונה עבורנו.
1. דיאפרגמה
3. כשהמחזור לא הגיע.. דחיתי את הבדיקה וחיכיתי עוד איזה שבןע שבועיים או יותר
4. היה לי קצת מאתגר.. כי היו עוד 2 קטנים בבית
5. וואו מדהים. שמה שיהיה יהיה טוב, ונסתדר
6. שאמרו שילד כזה יהיה ילד קליל (לא ממש נכון חח)
7. כן. נסיך שלי
8.ממרחק השנים שמחה מאוד מאוד. הוא ילד קסם והם חבורה עליזה
9. לדעת שכשהם גדלים זה משתלם, והם לא זוכרים שהרגשת שאין לך מספיק זמן בשבילם
1. גלולות הריון
3. שבוע 9 בערך
4. הייתי ממש ברע עם זה רציתי להפיל בעיקרון וביררתי על זה גם
5. בעלי היה די ניטרלי נתן לי יד חוםשית להפיל או להשאיר
6. כלום לא עזר הכחשתי שאני בהריון וחייתי כאילו אני לא
7. הילדה ב"ה בת שנתיים
8.זו ילדה שיש לי קשר מאוד מיוחד איתה אני מאוהבת בה גמו שלא התאהבתי באף ילד שלי היא אצילית עדינה ופשוט מושלמת בעיני כל הילדים מקנאים בה כי אני מאוד אוהבת אותה ולא הייתי מוותרת עליה בחיים!! כל החצי שנה ה1 של החיים שלה הייתי בוכה שכמעט הפלתי את הדבר הגי טוב שקיבלתי
9. תאכלס לא עזר כלום חוץ מזה שהלידה הייתה קלה ושהילדה שהגיעה פשוט אהבת חיי ושכחתי שלא רציתי
בפרטי
אבל בעקרון
תודה לה׳ על הילדה המושלמת הזו חמסה !!!!!!
כל יום אני מודה לה׳ עליה
היא משלימה לנו את המשפחה
היא עושה אותי מאושרת
הילדים מאוהבים בה דואגים לה
באמת אין לי מילים
כמה היינו צריכים אותה
עם כל הקושי והבכי והעצבות
וכל הסבל גם של ההריון
שאפילו לאורך ההריון אמרתי לעצמי דברים מאוד קשים בקשר להריון הזה
לי דכאון אחרי לידה
שאני אפחד להתחבר לילדה
לא קרה כמובן…
מאמינה שזה קרה לך ולכן את שואלת, אז עונה:
1. עם התקן נובה טי
2. היה אצלי מספר חודשים. עשיתי בדיקה לפני והיה באמצע ממש. (גם בהמשך ההריון היה באמצע ולא זז). הרגשתי עייפות כמו בתחילת הריון וכן ראיתי שלא מקבלת מחזור, אז אחרי יום בדקתי והיו 2 פסים.
3. שלב מאד מוקדם. יום אחרי האיחור
4. ארוך...לפרטי אולי
5. די סבבה הוא רוצה הרבה ילדים אז לא ככ אכפת לו. כן קיבל ע"ע לעזור יותר בצרכי הבית ולהקל מעליי מה שאפשר
7. נולדה לפני כמעט שנתיים
8. מחוברת אולי אפילו יותר מכולם. שמחה בה מאד. אפילו שבהריון היה קשה מאד (אפילו עד לשניה האחרונה)
9. רק להתחזק באמונה ולהבין שמה שקורה לי הוא טוב ואין שום סיבה אחרת . להתפלל הרבה ולהכין את עצמך.
מעדיפה לא לפרט כאן יותר מידי.
קרה עם מניעה של קוטל זרע ומעקב אחרי פוריות.
היה קשה לגלות כי ממש הרגשתי שאני צריכה מרווח.
וגיליתי אחרי חודשיים שמשהו לא רגיל.
ומה שעזר לי הכי במצב היה התובנה שהשם מנהל את העולם וכמה שתכננתי ואמרתי שאני לא יכולה עוד הריון עכשיו השם החליט שהנשמה הזו הגיעה זמנה להגיע לעולם ואני נבחרתי לקבל אותה בזמן המדויק לה ולעזור לה בשליחות שלה בעולם.
ובטוח שאם ככה קרה הכוחות ניתנו והכל יסתדר הכי טוב.
התובנה הזו ממש החזיקה אותי לא ליפול לדיכאון עם כל הקשיים הפיזיים והנפשיים בהריון ואחרי הלידה.
בפועל הכל היה ממש מדויק ודברים שלא ידעתי איך יסתדרו הסתדרו הכי טוב.
אני כל הזמן אומרת שהיא נשמה מיוחדת כזו חיובית שמוסיפה חיות ושמחה בבית ובכל מקום שנמצאת.
קרה לי פעמיים
פעם עם התקן ג'יינהפיקס (לא הורמונלי), בטוח היה במקום (שנה וחצי) גיליתי ביום האיחור.
בהתחלה הייתי סבבה עם זה. בעלי היה היסטרי נורא כי ממש לא היה מוכן, זה גרם לי לא לרצות רק בגלל התגובה שלו. עברנו שלושה שבועות קשים ממש.
ההריון לא התפתח ונפל בשבוע 6. (הרגיש לי ממש לטובה למרות שאם היה ממשיך היינו איכשהו מתגברים).
פעם שניה אחרי שנה, ההתקן היה במקום. "פלקסיטי" (לא הורמונלי). הייתי כבר במחשבות על להוציא ככה שזה התקבל בצורה קצת יותר מאוזנת.
היו הרבה בלאגנים רפואיים סביב ההוצאה שלו, אך ב"ה בסוף היה בסדר. הריון לא פשוט (כי ככה זה אצלי, לא חריג)
זכינו בילדה מתוקה מדבש, האוצר של הבית. כולם מחוברים אליה ברמות קשות. היא עם בטחון עצמי שאין לאף אחד אצלנו בכמויות כמו שלה...
מה שכן, אחרי ההריון הלכנו לייעוץ מיוחד להבין אילו אמצעי מניעה מתאימים לנו עקב מה שקרה. (התקן הרומונלי החזיק 4 שנים ב"ה בלי פיקשושים ב"ה...)
בדרך כלל אין לו תופעות לוואי הורמונליות.
אם מי ששם את ההתקן, מספיק מקצועי - אין סיבה שהוא יזוז.
אם את חוששת, את יכולה ללכת כל כמה חודשים לעשות אולטרסאונד, לוודא שהוא במקום.
לי הרופאה הסבירה שאני סופר פוריה והכמויות נחושת בהתקן לא השפיעו כמו שצריך.
התקן נחשב בטוח אבל תמיד יש סיכוי קלוש.
בגלל שזה קרה לי פעמיים לא לקחתי סיכון פעם נוספת. (למרות שאם ה' החליט הכל יכול להיות, אלא להרגיש שעשיתי יותר השתדלות).
ענו לך לגבי ההורמונלי. זה כמויות מאוד קטנות של הורמונים ולא הרגשתי את זה בכלל לעומת נוברינג וגלולות שהשפיעו עלי מאוד לרעה.
חוץ מזה שהתקן הורמונלי ממעט או מונע ווסת ולי זה היה ממש משמעותי מווסתות מאוד מאוד כבדות וארוכות למינימום - תענוג!
אני ממליצה בחום...
כלומר איזה סוג בדיוק מבין ההורמונליים?
היו בהתחלה דימומי הסתגלות למשך כמה שבועות (הכינו אותי לחודשים).
אחר כך צריך ללמוד להתנהל עם הכתמים על מנת שלא להיאסר.
לא הרגשתי השפעות הורמונליות בכלל.
זה השפיע ממש לטובה על הווסת, על הוורידים.
לי זה היה מעולה, הבנתי גם שהרוב מסתדרות טוב ומרוצות.
1. הרגשת שזה גורם להשמנה או מעכב ירידה במשקל או עושה נפיחות בבטן וכד'? (כי אצלי המחזור דווקא מרזה בימים שאחרי הדם אז אם לא יהיה מחזור חוששת להתנפח.. וגם מהורמונים..)
2. בכללי היית מגדירה אותך עם רגישות גדולה יחסית? כי אני רגישה מאוד ולכן חוששת ממינון אפילו נמוך של הורמונים מחשש שזה ישפיע עליי רע גם..
תודה!
1. הפעם באמת נשארתי עם 6 קילו עודף מההריון שלא ירדו (עליתי 22). אולי זה בגלל ההתקן, אני לא יכולה לומר בוודאות, גם יש לי היפרדות ביטנית די משמעותית ככה שבטנונת יש לי תמיד.
2. אני חושבת שכן. גלולות ואמצעים הורמונליים אחרים עשו לי ממש רע וניסיתי הרבה.
אני לא רוצה לשכנע--- אבל לדעתי אם רוצים למנוע לטווח של מעל שנה - שווה לנסות.
אין פה מדיי מה "לייעץ" זה פשוט יותר בטוח. אני גם שמתי אחרי הלידה עם ההתקן וב"ה מחזיק
חשוב לדעת שאין יותר מדיי אופציות ואין נוסחת קסם למניעת הריון. גם אני חיפשתי ונברתי הרבה זמן. ההתקן ההורמונלי נחשב להכי בטוח כיום (כמה שהוא מיושן...) ואני ממש שמחה שמשתמשת בו, בכלל לא מבינה למה נשים דלוקות על הלא הורמונלי היה לי איתו זוועה זוועה מכל הבחינות. עם ההורמונלי ברכה ושלווה.
כאלו שטוב להן איתו. והסוד באמצעי מניעה הוא להכיר את היתרונות והחסרונות, ולבחור מתוך שיקול דעת שמתאים לכל אישה וזוג.
אין מה לשווק אמצעי מניעה מסוים, כמו שאין מה להעביר ביקורת על אחרת.
אין אמצעי מניעה מושלם, וצריך להכיר בזה.
ובאמת לא ברור למה נשים מרגישות צורך לרדת על אמצעי מניעה מסויים אם הוא לא התאים להן, או לשווק בהתלהבות את מה שכן התאים להן.
משום מה השיח סביב זה (הרבה פעמים כאן בפורום), הוא מאוד אמוציונלי שכל אחת מנסה לשכנע שהניסיון שלה הוא הנכון והקובע.
וזה פשוט לא עובד ככה
כל אישה שונה. כל זוג שונה. הן מבחינת בגוף, בן מבחינת סדרי העדיפויות. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, הוא להעביר מידע אינפורמטיבי מתוך חוויה אישית, ושכל אישה תכיר את היתרונות והחסרונות ותבחק מה שהכי מתאים **לה**.
למרות שזה לא הכי נחשב מניעה
עדיין
אחרי הריונות צפופים נכנסתי להריון
היה לי קשה לשמוח
היום הוא בן חצי שנה , איזה נסיך בלי עין הרע, קשה לי לחשוב שלא שמחתי בהריון
1.עם גלולות
2.בהפסקה בין גלולות המחזור פשוט לא הגיע
4.אני שמחתי מאד,בעלי לא יותר נכון להגיד שהוא נכנס לדיכאון
7.כן היא ילדה מדהימה ממש.
8. היא בפרוש ילדה של אמא.
3 הריונות
(מסייגת שהיתה סיבה כל פעם... פעם אחת היא נכנסה לא טוב אז הוצאתי והכנסתי מחדש, אבל לא חשבתי למרוח שוב קוטל. בפעם השניה שכחתי לשים אותה, בשלישית חיפפתי במעקב אחרי הביוץ והפסקתי להשתמש לפני הזמן). כשהשתמשתי כמו שצריך, ואפילו הרבה פחות, לא נקלטתי.)
3. סביב האיחור. בפעם ששכחתי לשים ידעתי מיד שזה יסתיים בהיריון.
4. בשלוות נפש. באף אחד מהמקרים המניעה לא בערה בי. ב"ה זה לא היה הריונות עם תינוק קטן ברקע.
5. כנ"ל.
6. לא היתה התמודדות מיוחדת.
7. שניים מהם נולדו חיים, אחד לא (עובר שסבל ממומים רבים והפסקנו את ההיריון).
8. מתוקים בצורה יוצאת דופן, ממש רמה גבוהה. וגם התינוק שלא זכינו לגדל יקר לליבנו מאד.
9. אין לי טיפים... לא היה לי קושי מיוחד. אני חושבת שלדאוג לרווחתך זה חשוב תמיד, ובמיוחד בסיטואציה כזו.
