פורום הריון ולידה (עמוד 295)

ההתקן הלא הורמונלי

בהחלט קיצר את ימי הטהרה!

אבל מלכתחילה היו לי מחזורים מאוד ארוכים!

ואם ההתקן הייתי מקבלת כל 27  28 ימים....

בעיניי זה פחות מתאים שאישה תיזהר מלהעיק על בעלה ולכן לא תשתף

הפוך, מתוך השיתוף את עוזרת לו לכוון את עצמו יותר אלייך ולווסת ולתעדף

יש תקופות עמוסות יותר ופחות בחיים, אבל הזוגיות והביחד חשובים מאוד, ואם תשמרי בהטן וזה יגרום לך לכעוס או שתהיי מאוכזבת זה לא שווה כלום

אבל לשחרר באמת.

זו לא מצווב מהתורה לעשות תיאום ציפיות לפני חנוכה, וגם פעם התאים לכם יום קבוע לדייט אולי היום לא.

ושבת נכנסת מוקדם, יש ערב ארוך. ואם נרדמים מוקדם אז יש בוקר מוקדם.

נשמע שאת ממש נשאבת למרדף אחריו, וזה מה שמאפשר לו את הבריחה כי את מחזיקה את הצורך בקשר.

תרפי, תני לו להתגעגע, תני לו ליזום, תני לו לשאת בתוצאות הבחירות שלו.

תציבי את הגבולות שלך איפה שהם.

תשאירי לו את הדלת פתוחה אלייך, לא אומרת עכשיו לכעוס ולהיות קשה,

פשוט להפסיק את הרדיפה אבל זה צריך להיות אמיתי לא רק כלפי חוץ.

עוד זמן מה תראי אם הוא מתחיל לזוז.

אם לא, אולי זה מצריך תהליך יותר עמוק להבין מה שואב אותו כ"כ ואיך אפשר לפנות קשב לזוגיות.

שעיקר הפער הוא באיך אתם מתקשרים ובצורות ביטוי שלכם לאהבה, הערכה והשקעה בבית. ובכלל שכל אחד מבטא את זה אחרת, אז קשה לראות שלאחר זה גם חשוב, פשוט הוא משקיע בזה בצורה שונה.

זאת אומרת, כתבת לו מכתב. אני ממש מבינה מאיפה זה מגיע.

אבל זו שפה *שלך*, זו הדרך *שלך*, ולא שלו. ולכן לא משנה כמה זה באמת היה לו חשוב, מכתב זו לא הדרך לגעת בלב שלו. את רואה מכתב מהלב, יכול להיות שהוא רואה המון מלל שהוא לא יודע מה הוא אמור לעשות איתו.

ואני לא אומרת את זה בזלזול חס וחלילה לאף אחד מכם. זה פשוט שוני בדרך תקשורת, וכל עוד כל אחד מתקשר בדרך שלו, יהיה קשה לראות את השני.

את כותבת שהוא עושה משהו אחד בבית, ובזה מרגיש שעשה את חלקו. נראה שזו הפרשנות שלך לזה, וגם אמרת לו את זה. משמע, זה לא משמעותי עבורך. אבל אולי מהצד שלו זה - אני ממש אוהב את אישתי, חשוב לי להיות חלק מרות שאני מגיע ממש עייף מהעבודה. אז אתאמץ על זה. אבל את לא רואה את ההשקעה הזו כביטוי לאהבה, אלא כסימון וי. ולכן אולי את לא מצליחה לראות דרך המעשה הזה את האהבה שלו אלייך ולהתחבר אליו דרך זה.

הוא עובד, עובד קשה. גם עבודה יכולה להיות ביטוי לאהבה. לדאגה. לרצון שלא יחסר לאישתו האהובה וילדים האהובים כלום. אבל אולי אצלך זה *הוא שוב נעלם לי, הוא לא פנוי בגלל העבודה הזו*. ואז מה שאצלו זה ביטוי לאכפתיות, אצלך זה ביטוי לריחוק. ולכן זה לא נפגש. כי הוא עושה מעשה שמביע אהבה, אבל את מדברת בשפה אחרת, ולכן לא מרגישה קרובה אליו דרכו.

יש כאן עוד משהו שאת מתארת, שהתרגלתם למציאות מסוימת שבה הקשר הזוגי מתבטא בצורה מסוימת ויש לו זמנים מסוימים. אחרי לידה הדברים משתנים, וזה הגיוני שזה מתערער. אבל זו הזדמנות טובה לחשוב האם יש עוד דרכים לקשר. למרות שהמציאות משתנה.

באמת הדבר המובן זה להתערער פתאום מזה שהשגרה השתנתה. להיבהל שפתאום אין לכם את הזמן שלכם בצהריים. אבל אחרי הבהלה הראשונית, אפשר לחשוב מה התחליף.

ולצד זה ללמוד דרכים נוספות לאהוב, שמתאימות ללו"ז שלכן ולחיים שלכם שהשתנו

יכולה להגיד מהצד השני

בעבודה הקודמת היו לי פיקים של עומס ודד ליינים שצריך לעמוד בהם

הייתי ממש לחוצה, לא פנויה לשום דבר

ובעיקר עמוסה נפשית ורגשית

מה שלי הכי עזר זה שהרגשתי שבעלי שחרר ציפיות ממני לגמרי ואפילו מצא את הזמן והיכולת לעשות עבורי מחוות קטנות שהראו לי שהוא שם בשבילי (כמו להכין לי אוכל שאהבתי, להדליק לי את הדוד ולמלא לי אמבטיה)

המחשבה שבנוסף ללחץ שאתה נמצא בו אתה גם מאכזב את הבן זוג- היא ממש מבאסת ורק מוסיפה לעומס

אם זה תקופה שאמורה להסתיים בקרוב- תנסי לשחרר

אבל מכל הלב

אם זה עכשיו השגרה החדשה- תני לא כמה ימים של שחרור ואז תנסי לעשות שיחה בנחת של חישוב מסלול מחדש 

זה משמעותי לי תודה!

עכשיו זה תקופה משהו כמו של חודש חודשיים שצריך להיות שם בצהריים,ויהיה לו גם מידי פעם לעשות עבודות בבית... אבל הוא עכשיו התחיל גם בימי שישי,  פעם בשבועיים יש לו חמישי בערב משהו עד מאוחר.. ואיפה שהוא יכול הוא מנסה להכניס לימוד תורה וחברותות, התבודדות, ספורט... קיצור קשוח לי.. אמרתי לו שאני עכשיו בתהליך של לעכל את זה שהוא נמצא הרבה פחות.. כל העומס הזה די בא לי בבום

איפה שאני יכולה. אם כלכלית מתאפשר כמה שיותר מיקור חוץ, קניות אונליין או כל דבר אחר.

אם עובדים קשה אפשר לפחות להנות מהכסף הזה.

היה לכם וגם של מתכונת חיים במשך תקופה מסויימת והכל היה טוב בתמהיל שהיה,

עם הזמן נולד פה עוד צורך אולי מסיבה כלכלית אולי מסיבה של מימוש עצמי, אולי פשוט נולד צורך אמיתי בעבודה ליותר מאמץ.

והצורך הזה מזיז ומשפיע על כל מה שאתם מכירים, וזה לא רע בהכרח.

החיים הם דינמיים, כל הזמן יכול לצוץ משהו לא צפוי וזוגיות לא נמדדת בשגרה שהכל טוב, אלא דווקא כשמשהו זז.

קשה לך להגיד עליו דברים טובים כרגע, כי את רגילה להגיד דברים טובים שלא בזמן קשה.

אז זה שתצליחי להתבונן באמת ולראות באמת את הדברים הטובים בו דווקא עכשיו בתקופת הקושי, זה שווה הרבה יותר מדברים טובים בתקופת שגרה שאז לא נדרשת עבודה מיוחדת כדי להיות "טוב".

למשל דייט קצר בתקופה כזאת מראה הרבה יותר כמה הזוגיות חשובה לכם מאשר דייט ארוך בתקופה רגילה.

לקרוא חצי מכתב כשהוא עמוס, עשוי לצרוך כוחות נפשיים רבים יותר מאשר קריאת מכתב שלם בזמני קרבה ושלווה.

הלימוד הזה שווה לא רק בשביל לחזק את הזוגיות, זה יעזור בהמשך להתמודד עם כל תקשורת בזמני משבר או זמנים מאתגרים, שהם לגמרי חלק מהחיים.

והרעיון לחשוב על הדברים הטובים אחד בשני ממש יפה!! אפילו הייתי עושה את זה באופן יומיומי. גם אני בתקופות פחות טובות מנהלת מחברת תודות וגם מבקשת מבורא עולם לראות את הטוב בבעלי.

ועוד משהו כשהבעל עמוס פחות יש לו ראש לכל מיני מחוות כמו דייטים (לא בגלל שהוא לא רוצה, פשוט הראש שלו ממוקד בחוץ כרגע) אבל בסוף הוא כן זורם איתך. הייתי לוקחת על עצמי את התפקיד הזה ומתכננת עוד ערבים כיפיים כאלה אפילו בבית. אצלנו נגיד אני אחראית בבית לגל החגיגות ימי הולדת, מתנות למשפחה, כל מיני ערבים שלנו, אני מיידעת את בעלי הוא מפנה זמן ועושים לבד או עם ילדים. ובסוף זה הכיף שלי, לא מתבאסת מזה, הוא שותף ונהנה מזה וחושבת שגם מעריך בסוף. 

לא משהו אקטיבי או שדורש הרבה ריכוז כי יכול להיות שתהיי מסוחררת מהסוכר והרעב והצמא.

זה לא כזה נורא, אבל לא כל כך נעים.

וגם להביא מים ואוכל קל לאחרי הבדיקה האחרונה. 

כי זה קצת הרגשה לא נעימה וכן הבאתי לימון ליתר ביטחון אני לא יודעת אם יתנו לך במים או את הבקבוקים המוכנים שאז לא צריך לימון

במוכנים- לא לקחת אפרסק!! תתעקשי

אם זה סוכר במים תוסיפי לימון זה עוזר ממש 

ממני שהתעלפה בבדיקה של 50...

אבל עשיתי גם פעמיים 100. זה לא זכור לי כנורא, רק ארוך... אז ספר טוב/סרט וכד'

ומאד חשוב משהו לאכול אחרי הבדיקה כי הסוכר צונח... ולחזור הביתה לנוח.

תבקשי ישר כסא/כורסא/מיטה מהחדר אחיות.

תביאי לך סנדויץ לסוף הבדיקה ככה שאחרי 3 שעות מייגעות תוכלי לאכול מיד ויהיה לך פחות סחרחורת

תפתחי שעון לשתיית הסוכר

בהצלחה אהובה 💕

היתה לי כורסא לנוח בה, היה לי מה לעשות בין הבדיקות, והיה בהחלט חכם להביא אוכל לאחרי. התמיסה היתה בהחלט מגעילה, אבל שרדתי...

וב"ה אפילו הרגשתי מספיק טוב להמשיך אחר כך לעבודה (נשארה לי רק שעה לעבוד, עבודה יחסית קלילה ובישיבה, וזה ממש קרוב לאיפה שנבדקתי, אז הרגשתי שיותר נכון להגיע).

וב"ה גם קיבלתי תוצאות והכל תקין🙂

אופייני לזמן ולמצב.

אל תאשימי את עצמך ותאכלי את הלב.

היא קטנטונת, ואם ישבת, אז בכלל.

אני ראיתי על עצמי שכשנחתי הדימום התגבר, דווקא כשקצת יצאתי לסיבוב הדימום נרגע

(אני עדיין מדממת... ואני כפול שבועות ממך... אז מבינה אותך מאד)

תודה💜

לפעמים אחרי חום מופיעה פריחה קלה

ויש מצב גם בוירוס בלי חום, אבל לא זוכרת בוודאות

אולי קצת בשבת, אבל לא היה לי איך למדוד.

לא היה חם שוב פעם

אבל לא זוכרת אם היה גם בלי חום

אולי מישהי אחרת תדע

כדאי למתוח את העור קצת, אם הפריחה נעלמת כשמותחים- זה פחות מדאיג.

אם כשמותחים הפריחה לא נעלמת זה יותר מחשיד וכדאי למהר לבדוק.

אם מאריכים חלד בזמן שירות פעיל או שמעל ימי מילואים בשנה?

וגובה המענק הוא ביחס לאחוז המשרה או לא?

תודה!!

לא הבנתי את זה כך, כי ביקשו מהמעסיק, ומשרד החינוך מעסיק.

אישרו לך את המענק? 

לדימומים. בעקרון אם התחלת כבר לא נראה לי כדאי שתפסיקי.

ובקשר למינון- הייתי מתייעצת עם רופא ולא מסתמכת עלינו....

מה שכן בכדור הזה חשוב מאד להיות עקביים ולקחת בשעה קבועה. תעשי לך תזכורת בטלפון.

פרמולט נור לוקחים אחרי ביוץ ועד 5 ימים לפני התאריך המשוער של קבלת הוסת

זה פרוגרסטרון ששומר על רירית הרחם עבה

המינון נקבע בהתאם לזמן בו התחלת לקחת

לא כל כל ברור לי על סמך מה החלטת כבר להתחיל לקחת

ממליצה לקרוא את ההסבר של דפנה מאיר הי"ד בדרך נשים

ולהתיעץ עם מישהו שבין בזה

היה זכור לי שאמורים לקחת לפני הביוץ כדי שהביוץ לא יקרה ואז לא יהיה מחזור
אז זה לא נכון לקחת שבועיים לפני? כלומר גם לא לקחת שבועיים לפני התחלת הווסת אלא 5 ימים לפני שאמור הווסת להגיע 

כמו שאמרתי אני בורה בדברים האלה
לקחתי רק כדור אחד - חושבת שאני אפסיק ואתחיל שוב בעוד שבוע

תודה לכולם על ההבהרה
אין לי רופאת נשים זמינה כל כך לשאלות כאלה לצערי

כי הכדור הזה משאיר את רירית הרחם עבה ובעצם גורם לגוף שלך לחשוב שאת בהריון, הורמונים של הריון לפני הביוץ זה גורם לבלבולים והכתמות.

ההנחיה שנתנו לי היא לקחת את הכדור בין 10 ל7 ימים לפני תאריך הווסת הצפוי. 

בעיקרון כדור אחד בבוקר ואחד בערב, אבל אם מפחדים לשכוח אפשר את שניהם באותו זמן. ולהקפיד מאוד על השעה. 

אני חושבת שכדור אחד ביום זה לא המינון הנכון. 

הכדורים האלו ניתנים במרשם, את זוכרת מה היו הנחיות שקיבלת? את יכולה גם לשאול רוקחת בקופת חולים, זה חלק מהתפקיד שלהם לענות של שאלות כאלו.

להתייעץ אפילו עם רופא משפחה. ונראה לי כיום בכל קופה יש כבר מיון נשים/מרכז בריאות האישה שאפשר לבוא ולהתייעץ.

יותר חשוב מאשר שלא להתבדות בהתראת שווא

אני מכירה שבודקים ושמים פד ובודקים אם רטוב באמת (וצבע)

מה שכן, להיות על זה ולראות שאם אכן ירידת מים הייתי נוסעת הערב להבדק..

הריאות של העובר!! זה הצלת חיים צלסטון

מה שאת כותבת זה נכון בלידה במועד אולי

לחכות כחצי שעה ולראות כי יש הרבה פעמים התלבטות וחשש שאכן מתברר כלא ירידת מים..

אם זה היה כמות קטנה יחסית כמו שהיא תיארה בלי צירים ובלי כלום אני מכירה שמחכים.

הפד יספוג אותם לגמרי והיא לא תזהה את הרטיבות

הפדים היום סופגים ממש טוב..

ממולץ לשים תחתון חדש כי אז ממש רואים את הרטיבות

למה את לא מרגישה בנוח לשתף אותה. אבל למרות האי נעימות אני חושבת שזה חשוב.

את לא רוצה לעשות לעצמך נזק, אז כדאי שהיא תדע להנחות אותך

עדכנתי את המדריכה ישר כשידעתי על ההריון..

בהתחלה אפשר לעשות הכל די רגיל.. הבעיה היא בערך משבוע 20.. בכל מקרה הייתי אומרת לה לפני..

מה שכן יכולה להגיד שלהמשיך בספורט זה הדבר שעשה לי הכי טוב להריון..

כיום משתדלת לעשות רק מה שאני יכולה, בקצב שלי עם הפסקות לשתייה.. (מציינת שמשלבת כמה סוגי ספורט לא רק פילאטיס)

עד שהייתי בסטטוס הריון בסיכון (אולי ההמטומה התחילה בגלל זה? לכי תדעי..)

בקיצור - המדריכה וגם הרופא אמרו לי שמותר לי לעשות כל מה שעשיתי גם לפני ההריון

ככה שעשיתי הכל כ-ר-ג-י-ל. כן אמרה להקפיד שתמיד אני נושמת טוב מספיק, ברמה שיכולה להגיד משפט שלם בלי להתנשף באמצע

כן היו פעמים שעצרתי תרגיל באמצע בגלל הסיבה הזאת.

שבועיים אחרי גילוי ההריון נכנסתי לסיכון ולכן הפסקתי

בגדול מכירה שממשיכים מה שעשית לפני ההריון

המדריכה אומרת לך..

אבל חוץ מזה אני עושה דברים לפי הרגשה ויכולת שלי.. יש ימים שאני מרגישה קלילה כמו איילה ויש ימים שקצת יותר קשה לי ואז אני עושה פחות.. העיקר לשמור על תנועה וכושר.. 

כי אז הרחם גדלה גם מחוץ לאגן ועלולים בתרגילי בטן להתאמץ מדי (וזה סיכון לציריך מוקדמים וכו)

בשעה טובה

נראה חתכת פס ברור

בשעה טובה!!

היי בנות

אתמול עשיתי בדיקת דם בטא ויצא לי ערך של 760,מה שמעריכים כשבוע 5.

הווסת שלי לא סדירה כלומר אם נלך שלושה חודשים אחורה מדובר על 37,40,32

האם ההריון לא מתפתח? יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר?

עוד שבוע אעשה שוב בטא בינתיים לחוצה ומקווה שילך כמו שצריך 🙏

בטא מצוינת

את לא יודעת במילא ביוץ מדויק

את כשבוע אחרי האיחור הרמשי?

לי יצא בדיוק ככה שבוע אחרי האיחור לפי התאריך וסת

גם אצלי בדר''כ הביוץ הוא מאוחר

יצא לי בשבוע 5+0 800

אבל אחרי 5 ימים יצא 5300

והכפלה תקינה לגמרי

אז מניחה שכשבדקתי ויצא 800 כנראה היתי פחות משבוע 5 ..אולי 4+

וזה תוצאה מצוינת

תבדקי עוד יומיים אם את לא רגועה  ואם תהיה הכפלה אז מצוין 

וסת אחרונה שלי הייתה ב5.11

אתמול(23.12) עשיתי את הבטא ויצא ה765.

הרופאה אמרה שהיא מצפה שאני אהיה בשבוע 6+6 ואז כאילו רמת הבטא לא תואמת.

אבל אז אמרתי לה שהמחזור לא סדיר..

אמרה לי לחזור עוד שבוע אבל אני בלחץ 

לק"י

לפעמים יש ביוץ מאוחר פתאום.

בשביל זה כשעושים אולטרסאונד ראשון קובעים את גיל ההריון המדוייק לפי גודל העובר.

נראה לי שעוד שבועיים-שלושה תוכלי לעשות, ויגידו לך מה הגיל. ואז גם יכתבו לך תאריך ווסת מתוקן.

ובאמת אם יש לך מחזורים לא סדירים הגיוני שיש נטיה לביוץ מאוחר

ואם רק עכשיו גילית את ההריון אז הגיוני ממש שפשוט את לא בשבוע 6+

אלא 5 ואז הבטא בהחלט תקינה

אז קודם כל, הכנות שלך והמודעות העצמית מדהימות. את כל כך עמוקה ומדוייקת.

מזדהה איתך מאוד, בדברים אחרים, אבל הנקודה היא אותה נקודה.

אני חושבת שה' ברא אותנו ככה, נושאות הפכים, אז כנראה שזה מה שהוא רוצה מאיתנו. זה מתבטא בהמון תחומים ביהדות. מצד אחד הוא דורש מאיתנו ענווה, מצד שני גאווה יהודית. מצד אחד צניעות, מצד שני להיות אור לגויים. מצד אחד להשקיע בעבודת ה' העצמית שלנו, מצד שני אסור לנו לשקוע בעצמנו וצריכים לראות איך אנחנו תורמים לסביבה שלנו. מצד אחד אשה טובה עושה רצון בעלה, מצד שני אשת חיל עטרת בעלה, חכמת נשים בנתה ביתה. ועוד ועוד...

בתחומים מסוימים שהם לא טוב לעומת טוב אלא אולי יותר בכיוון של נכון לעומת מושך, לי עוזר לזכור שבעצם יש בתוכנו שתי נפשות - נפש אלוקית ונפש בהמית/טבעית, וכל אחת מושכת לכיוון שלה. אז זה לא שיש לנו פיצול אישיות, אלא זה נורמלי וטבעי שיש בנו רצונות מנוגדים. לפעמים אנו מרגישים יותר חזק את הרצון האלוקי, ולפעמים את הבהמי. ברגעים כאלה כדאי לעצור ולהתבונן איפה נמצא הרצון האלוקי והנשמתי שלי, ומה יכול לעזור לי להתגבר ולהתקרב עוד צעד לרצון הזה.

טוב חפרתי מספיק, חשבתי בקול... מקווה שהועלתי במשהו

אישית, בגלל שהיה לי לאחרונה פער יחסית גדול בין הילדים

אז אני נהנית במידה מסויימת מהקושי הזה ומהאינטנסביות

כי בעצמי הרגשתי איך בסוף

הכל עובר!!

וזאת תקופה שלעולם לא תחזור

והיה לי מאוד קשה השנים שכולם היו פיציים

אבל נזכרת בתקופה ובעיקר עולים לי הרגעים היפים

ואני עכשיו משתדלת להעצים את הרגעים האלו

וכן, זה לא נגמר פה

הילדים גדלים ויש להם צרכים חדשים ומסוג אחר

וגם פה

מנסה כמה שיותר לקחת את הזמנים היפים והנחמדים

נשמתי

תרימי לעצמך כל יום

אמןןן

אצלינו זה פחד אלוקים

ועוד יש לה מבטא רוסי

והיא פשוט

ק.ג.ב

🥶🥶😆

זה טובבב

אגב, קרה לי מלאאא

ואת ממשיכה לעשות תנועות כאילו את אוחזת ילד בידייך.

זה ישר לאשפוז וקרה לי אלף פעם. 😅

אני בוכה פה!!!!

נראה לי שנים אני לא ישכח

אין מצחיק מיזה

או מן הסתם אפילו לא אבא

מתבקש ומוכר 😂

שאני עוצרת כל ערב לקרוא מה כתבת, לא משנה מה!

אני אחוזת התפעלות ומרותקת לחלוטין.

לא תמיד יש לי זמן להגיב אבל בטוחה שיש עוד כמוני שלא מגיבות אבל כולנו קוראות בשקיקה.

מחכה בקוצר רוח לפרק של מחר... ומעריכה אותך מאד! וגם את הכתיבה שלך.

תודה שאת מביאה את הסיפור שלך לעולם💕

לא פשוט לחוות ככה את הדאגה של אמא שלך.

זה מהמם שלמרות שאת מספרת על פרק מורכב ביחסים ביניכן, רואים שאת מצליחה להעריך אותה בתוך זה.

וכל התהליך כאן חזק ומדהים כל כך...

המשפט בפתיחה הוא פחות סיפורי אלא רעיוני. יהיו משובצים עוד משפטים כאלה בספר?

ואו.

כואב שזה ככה

חיבוק גם לאחר זמן🩷

של רופא או של אחות פוריות במרפאה

ככה בכל אופן אני יודעת שזה צריך להיות..

אני לא לוקחת תרופות כלשהם.

זה בשביל "הרוגע" הנפשי שלי שיש ביוץ וכו

ככה שאין באמת הנחיות.

והעברתי כל פעם לצד שהנקתי בו.

ככה שתמיד ידעתי שאני צריכה עכשיו להניק מהצד בלי הגומיה.

על החזייה בצד שבו הינקת, ואחרי כל הנקה להחליף את מיקומה.

(מרגש לקרוא הודעות כאלה שלך!❤️)

אצל הראשון שמתי מדבקה על החזיה ואחרי כל הנקה החלפתי צד, בילד השני פשוט הנקתי כל פעם מאיפה שהרגיש לי יותר מלא או מאיפה שהיה לי נוח באותו רגע.

אצל הראשון (שכן הקפדתי להניק כל פעם מצד אחר) היה לי א-סימטריה בין הצדדים, היה צד אחד הרבה יותר מלא מהשני לאורך כל תקופת ההנקה. אצל השני גם היה את זה, אותו צד שהיה גדול יותר אצל הראשון היה ככה גם אצל השני, אבל אולי פחות מובהק. עכשיו אני עדיין מניקה, חלקית מאוד (ועדיין לא מקפידה להניק כל פעם מצד אחר, פשוט מה שמרגיש יותר מלא או סתם אחד מהם אם שניהם אותו דבר) ועכשיו כבר אין בכלל א-סימטריה, הם די דומים בכמויות (בשניהם כמויות הרבה יותר קטנות כי הוא כבר אוכל מוצקים)

@מתואמת ה' ישמור אותך! תודה רבה!! וגם אני לא מעכלת💞 תודה לה'!

זה מה שאני עושה בהתחלה כשזה חשוב למניעת גודש. שבת לא נורא אם אני טועה פה ושם כי זה רק יום אחד.

מושג מה קורה איתי……… אז לא בטח שאני רושמת את הצדדים של ההנקות אלה, אלא אם כן נקודתית ממש חשוב לי להקפיד על הצדדים.

אבל לי זה לא ההכי עבד

אולי לך כן

מעולה בכל מקרה…

זה להניק אותו בצד אחד ולשאוב בצד השני

ואז אין חשש שאחד מהם לא נשאב ואז עלול להיות דלקת או שיגמר החלב

גם פעם או פעמיים הנקתי בצד אחד, ואז חיתלתי כדי שהוא יקום והנקתי גם בצד השני- שזה האידיאל אבל נקווה שיעבוד תמיד

כי כל ההצעות המהממות שלכן- אני חוששת שאשכח אם מה שמקופל/צמיד וכו אם זה הצד שהנקתי או שצריכה להניק

כמו שאמרתי- זיכרון שואף לאפס🙈😅

שאיבה במקביל להנקה יגרום לגוף לייצר עודף חלב

ולא כדאי להניק רק צד אחד שלא יפתח העדפת צד

היה לנו את זה לתקופה וזה נורא..

ההמלצה שלי היא *לנשום עמוק* ופשוט לזרום

גם אם תניקי פעמיים רצוף מאותו צד לא יקרה כלום, מקסימום אם תרגישי קצת גודש תשאבי / תסחטי להקלה

בהצלחה!

בהמשך הגוף לומד לייצר בהתאם לדרישה.. 

אני שאבתי לתקופה וזה עשה לי מלא בלאגן

(אחרי הלידה כמו במצבך כן שאבתי מידי פעם להקלה על הגודש אבל לא מעבר..)

אבל ברוך ה' אם הגוף יתאים את עצמו אז אני רגועה

תודה רבה🙏🙏🙏

איך ואיפה ישבץי וכו, רוב הפעמים מצליחה להזכר.. 

ועוד שיטה שלא עושה בכוונה אבל לא סוגרת את החזיה ואז ברור איפה הנקתי פעם אחרונה אז אני סוגרת אותהומניקה מהשני חחח

אבל באמת רעיון להמשך בע"ה אולי שאהיה חייבת להתעסק בעוד משהו חחח

אחרי פחות משבועיים הוא נשבר והתייאשתי🙈🤭

באמת חופר!

אפשר גם להרגיש איזה שד מלא יותר (ואז את נראית מהבולה למי שלא מבין מה את עושה אבל למי אכפת😂)

חלק מהם עד קרוב לגיל שנתיים ואף פעם לא זכרתי מה היה הצד הקודם

הייתי ממששת את השד ומרגישה מה מלא יותר, לא בטוחה שתמיד צדקתי אבל ב''ה לא היו לי אף פעם דלקות

(הייתה לי דלקת רק פעם אחת, אחרי לידה)

אבל מבינה את הרצון להרגיש איזשהו ביטחון שלא לפספס כלום...

וצלחתי אותו ב''ה, משם זה זרם

גם ככל שגדלים יותר מניקים פחות

וגם כנראה בגלל שיש לי משרד פרטי עם מפתח שאני יכולה לנעול ולשאוב

והעיקר חסד שגמל עליי ריבונו של עולם 

בראשון נגמר באמת כי נקלטתי

בשני נגמר שבועיים אחרי שחזרתי לעבודה

לי זה מתאפשר כי אני עובדת מהבית... (שולחת לגנון רק כשהם מגיעים כבר לגיל שקשה לעבוד איתם)

אבל הגיוני שלרוב העולם זה לא אפשרי...

יש ספרים שהם נטו עליליתיים, והתובנות משולבות בהם כחלק מהמחשבות ומהדיבורים של הגיבורים, ויש ספרים שהם חצי עלילייתים וחצי הדרכתיים.

את פשוט צריכה לבחור מה הסגנון שאת רוצה בשביל הספר שלך

חייב לבחור סגנון?

חשובות. לומדת ממך המון!

האמת שעד גיל שנה אני זורמת עם הקימות גם אם זה אחרי שעתיים

אני יוצאת מנקודת הנחה שזה או רעב והוא צריך אוכל

או פינוק והוא רוצה אותי ואז ההנקה עוזרת לו.

הנקה זה מעבר לאוכל

אגב, אתמול בלית ברירה הבאתי לו מטרנה לפני השינה

וחשבתי לעצמי מעניין מה יהיה בלילה

קם כרגיל וללא שינוי..

אבל אני ממש מבינה את הקושי לקום כמה פעמים בלילה.. זה קשה מאוד

עצמאית, ושישנים פחות טוב, כי ככה זה, כמו כל תכונה אנושית אחרת אנשים, וגם תינוקות, שונים זה מזה.

אז זה לא שאת עושה משהו לא בסדר, ובהחלט ייתכן גם שאם לא תעשי כלום זה יסתדר, או לפחות ישתפר, מעצמו בהמשך.

בשביל כן לשפר את המצב, התשובה הקלאסית שאני מכירה, אחרי שפסלת דברים שמפריעים( אגב גם לא פירטת האם זה תמיד היה ככה או שבזמן האחרון, וזה כן פשוט משתנה מעצמו סביב ענייני שיניים, צינון וכו')

כמו רעב, חום/קור, צינון חיתול וכו',

זה להפריד הנקה מהרדמה, ולהרגיל להרדמות עצמאית. אפשר להתחיל במהלך היום, כי זה בכל זאת מאתגר ולוקח זמן וקשה באמצע הלילה להתחיל להתעקש, ואחרי שהולך טוב במהלך היום להסתגל להרגיל כך גם כשמשכיבים ללילה, ובסוף להתנהל כך גם כשמתעוררת בלילה. 

אני במצב כזה משאירה לישון איתי

נשמע קשוח ממש להיות ערים איתה בלילה

היא פרסמה אחלה מתכון

עם סרטוני הדרכה סופר מפורטים

אנסה לצרף קישור לדרייב שלה - שמעתי מחברות שהכינו והיו מאוד מרוצות 

פעם ראשונה לפני שנתיים העזתי להכין סופגניות אמיתיות.

עשיתי עם המתכון של חן במטבח. והוא מעולה! מאז הכנתי עוד כמה פעמים. כבר מכינה כמות וחצי כי הכל מתחסל.

אין מה להשוות לקנויות. ואפשר להקפיא אם נשאר עודף. 

מתנות מהמטבח - מתנות תוצרת בית למי שאוהבים - פודי - Foody

הנקת אי פעם?

לי זה היה בעקבות רקמת שד שצמחה שם

מה זה רקמת שד שגדלה שם?

חא מכירה

זה צד שגם ככה בקושי יש בו חלב מלכתחילה

ובחודשים האחרונים הוא כבר כמעט גמול.יונק פעם ביום גג פעמיים לכמה דקות

ומהצד הזה עוד פחות

זה לא גודש

או משהו כזה

באמת התלבטתי אם יכל להיות קשור אבל היה לי מוזר

רקמת שד. ולפעמים מצטבר גם שם חלב.

מציעה לפנות לכירורגית שד.

וואי איהז מוזר חח

לא דעתי שיש דברים כאלה

קבעתי תור לכירורג רגיל לא ידעתי שיש גם ספציפי לזה

תבדקי שזה כירורג שמתחמחה בשד.

תתקשרי למרפאה לבקש.

גם לא במרחק נסיעה סביר

רק שעה וחצי+

וזה קצת מסובך לי אני בלי רכב

לכירורג רגיל זה לא יעוזר?

אני חושבת, שאם הוא לא מתמחה בזה, זה כמו ללכת לכל רופא אחר.

בעיקר כדי לשלול שזה לא מהשו מעבר ...

ואולי אני טועה.
 

בכל מקרה שיהיה בבריאות .

תודה 

לדוג בשבילך בירושלים, ממליצה לעשות חיפוש בגודל לפי האזור שלך

בהצלחה