פורום הריון ולידה (עמוד 296)

אם זה רק פליטות, זה בסדר. גם לזה עוזר להחזיק בצורה אנכית/טרמפולינה וכד'.

אם זה הקאות/ פליטות גדולות בקשת, זה כבר מדליק נורה אדומה.

אני אוהבת בגיל שבועיים בערך ללכת לרופא ילדים שיעשה בדיקה כללית מקיפה.

זה מרגיע אותי וזה גם לכל השאלות שיש לי.

אני ממליצה לך ללכת ולו בשביל להרגע.

לא צריך להשתמש בצלופן בכלל ולטרוח

פשוט לשים בשקית וזהו 

אני במחלה אני אחזור רק כשאני ארגיש טוב למה ללכת חולים ולמה להרגיש אשמה?

‏שתעשה פרצוף עד מחר מחלה זה זכות בסיסית ממש

תחזקי בעצמך את הזכות שלך להיות חולה. לנוח להבריא ולחזור לכוחותייך

(גם אינטרס שלה שלא תבואי חולה, הן מבחינת היעילות והן מבחינת הדבקה של אחרים)

אם יש איזשהו דדליין שהמחלה תוקעת אז הייתי ממסה לעשות מאמץ או להיות אמפטית/להתנצל על התזמון הלא טוב. מעבר לזה- יש ימי מחלה כדי שתוכלי להבריא!

שתעשה פרצופים עד מחר.

למה להילחם בגוף? בשביל עבודה?

תרגישי טוב.

מי שחולה נשאר בבית כדי לא  להדביק וכדי לנוח ולהתאושש על מנת שיוכל לעבוד כמו שצריך אחרי שיחלים.

החוק מאפשר לך לקבל ימי מחלה בדיוק לכן.

הפרצופים שלה הם לא חוקיים בהגדרה! 

ואת, אם כבר נשארת בבית לנוח - תנוחי! אל תאכלי את הלב, תנצלי כל רגע שאת לא עובדת עם בוסית מעצבנת כזו. 

איך אני מארגנת את התחפושות של מחר....

אין לי כוחות בעליל

כאבי ראש 

כל רגע שרותים ש ל.....

ואי ה'

מרגישה שכל העולם תלוי בי...

חובה עבודה

חובה תחפושות לילדים

משלוח לביה"ס

אין לי כח

תראי כמה קשוח לך, למה לשבת ולהיות עצובה בגלל השטות הזו? 

תורידי ממך את האבן שיושבת לך על הלב ותקלי על עצמך. 

תזכרי, היא לא עושה לך טובה! זו זכותך הבלעדית וזה מגיע לך.

את עושה לה טובה שאת לוקחת רק במקרי קיצון, אחרות מנצלות את כל ימי המחלה שלהן כל חודש. 

לא פעם ראשונה עם אותו התקן...

ובד"כ הוא לא מונע לי מחזור🤷

מתי עשית אולטרסאונד לאחרונה לבדוק שההתקן במקום?

הייתי מתחילה מבדיקה ביתית, ובמקביל לקבוע תור לאולטרסאונד.

אם הרופאה אמרה שהוא במקום הסיכוי הוא ממש אפסי..בעיקרון הוא יכול לגרום לשיבושים..

אצלי התחיל להסתדר אחרי 8 חודשים איתו חחח אני יודעת זה לא מעודד

בדיקת פרישה לבנה וצחה ביום ה30, ולמרות שהיה התקן לא הורמונלי, נכנסתי להריון

בהתחלה קראתי במקום פרישה הפרשה לבנה😱

והיו לי היום מלאאאא הפרשות לבנות 🥴

התקף לב!

בינתיים מחכה...

של ווסת החודש.. והיא יצאה נקייה לחלוטין🙈

הכל אצלי מבולבל כ"כ.

מחר אעשה בדיקת הריון...

רוצה להתפלל שאם יש נשמה שצריכה לרדת לעולם, שהקב"ה יוריד אותה דרך הורים מדהימים שמצפים כ"כ לילד, ולא דרכי.

מצד שני, רק לחשוב על לבקש דבר כזה עושה לי הרגשה רעה. מצפון.

לא חשבתי שאי פעם כ"כ אחכה למחזור.

(מצד שני, כ"כ כ"כ לא רוצה מחזור עכשיו. צריכה את בעלי נפשית ופיזית  כבר תקופה ארוכה באופן די קיצוני. אנחנו לקראת עוד סבב ואני כל הזמן רק מחפשת את החיבוק, ומפחדת מהיום שהוא כבר לא יוכל לחבק אותי) 

אני בחרתי בהתקן הורמונלי בגלל זה.

אני מודעת לתופעות הלוואי, אבל סדרי העדיפויות שלי כאלה שרוצה את המניעה הכי בטוחה שיש..

הרבה מהמחזורים 35 ימים. אני מבינה את החשש, אבל נראה לי שאין מה להילחץ עדיין.

ב"ה!

עכשיו נשאר לי רק להנות מזה שאנחנו עדיין מותרים 💪

יש צמחים שעוזרים ואולי חלקם מותרים בהנקה 

וגם שינוי תזונתי

והאמת אם זה המצב הייתי שוקלת אם כדאי להמשיך עם ההנקה או לקבל את הכוחות שלך חזרה....

תרגישי טוב!

ממש בהצלחה!

באמת שוקלת להפסיק הנקה. אם רק הייתי יודעת שהבונג'סטה באמת יעזור.. זה באמת כזה קסם? אף פעם לא לקחתי

למשל זופרן

בכל מקרה כל הריון הוא אחר

כמו שלא היה לך את זה עד היום מקווה שבעזרת השם בהריונות הבאים גם לא יהיה לך

אבל בלעדיו זה היה ייסורים ממש... 

אני במצב כזה הפסקתי את ההנקה גם ככה הייתי בלי כח ובלי יכולת לאכול נורמלי, גם בלי קשר לבונגסטה. אגב מישהי שהתייעצתי איתה אמרה לי שזה לא מוחלט שאבור בהנקה אז כדאי שתבדקי עם עם רופא שמבין בתחום

עם זה

בונגסטה זה שילוב של ויטמין b6  

עם תרופה שנותנים לבעיות שינה 

השילוב כנראה עושה את שלו

הייתי מנסה קודם רק את הויטמין b6

גם אז הנקת במקביל?

או שההנקה בהריון חדש לך?

לא יודעת מה היה בשרשור הקודם אבל אצלי ההנקה הפחיתה משמעותית את הבחילות לעומת בלי הנקה 

ולא היו כאלה בחילות

זה החליש אותי ברמה שכבר העדפתי את הבחילות... 

היו ימים שממש העלים את הבחילות

רק שבמקביל- עייף אותי מאוד ובבקרים הרגשתי כמו זומבי.. אבל זה היה שווה את זה לעומת הסבל של הבחילות

כל הריון הוא משהו בפני עצמו.

האמת במקומך הייתי מפסיקה קודם כל להניק.

תנסי בונג'סטה... לי זה לא עזר. רק עירויים של זופרן נוזלים ועוד איזה תרופה לא זוכרת עכשיו מה השם הגנרי.

באמת אתייעץ עם רופא.

ואנסה לקחת b6.

@יעל מהדרום  איך לוקחים ג'ינג'ר? זה גם כדורים?

לק"י

כי הרגיל היה לי מגעיל.

ואפשר לקנות שורש ג'ינג'ר ולשים חתיכה בתה למשל.

עזר לי מאוד!!

בבית ממרקחת 

גםּ אני חוויתי תופעות בהריונות מתקדמים שלא היו מוכרות לי בכלל.. הכרתי את עצמי כמי שמקיאה 2-4 פעמים בכל ההריון, ובאחרון פתאום פעמיים-4 בשבוע..

כמה קריטי לך להמשיך להניק? אין ספק שזה מעמיס על הגוף יותר. שימי רגע את המשקל החיובי של המשך ההנקה מול המחירים הנוספים שאת ושאר בני הבית מקריבים ותנסי לשקול..

תרגישי טוב בקרוב!

כרגע ממש רוצה להמשיך להניק, אבל עוד שבוע כזה אם לא אמצא פתרון אני מניחה שאשבר

ההריון שהגיע אחריו אפילו בחילות לא היו לי.

כל הריון בפני עצמו.

מסיימת שאף פעם לא הנקתי תוך כדי הריון

חשבתי שזה תאומים, או אולי בן/ בת שלא היה לי הרבה זמן

ולא... 

פשוט כל הריון והעניין שלו..

מודה שעברה לי מחשבה כזו בראש

אני הרגשתי ממש אחרת בהריון של החמישי וכולם אותו מין..

והייתי בטוחה שיש לי בן (כי הראשונה בת) ולא🤷‍♀️

גם השנייה היא בת😅

עד כדי כך שאני חוששת אולי משהו לא תקין, אבל מקווה שזה רק בגלל הפראמין (מה גם שמניסיון שלי אין מתאם בין תקינות ההריון לבין התופעות).

תודה לכולן על התגובות! עקבתי ועזרתן לי מאוד

מאחת שכל תשיעי בוכה את הנשמה שהיא רק רוצה ללדת,סובלת מסימפי גם,וורדים הכל כואב ולוחץ ומחרפן ובאמת הסבלנות זה לא הזמן לחפש אותה כי פשוט לא מצאתי אותה

חיבוק חזק בסוף זה עובר 

ובכיתי מייאוש.מתסכול.ומחוסר סבלנות,

ולא חיכתי ללדת ,בסוף זה קרה,

ההמתנה הזו היא בין הקשוחים 🫶

אצלנו אין שירת נשים כשבעלי נמצא (כשאני לבד או בעבודה אני שומעת) בעיקר דתיות, כי אני אוהבת את השירים שלהם.. או שפשוט התרגלתי, לא יוצא לי לשמוע חילוניות פחות מתחברת- זה לדעתי עניין שלך לא רואה בעיה לשמוע זמרות פחות דתיות.

שירים בבית פשוט מה שאנחנו אוהבים, שוב בעיקר דתיים כי אוהבים את הסגנון.

לפעמים יש שירים מסוימים של זמרים חילוניים שהתחברנו אליהם אז שומעים. שוב, זה בגלל השיר לא בגלל הזמר.

לגבי שירי ארץ ישראל- לאהרון ויונתן רזאל יש קצת ביצועים של כאלה וגם לזמרים אחרים דתיים

ולא שירי עגבים (שירי אהבה וכד), קל וחומר לא שירים של זמרים חילוניים

יש המון שירים של זמרים חילוניים שהם לא שירי אהבה

ולנו זה לא מתאים

בעיקר דתי, אבל לא רק. יש גם שירי ילדים ושירי ארץ ישראל ועוד כל מיני.

שירת נשים רק כשבעלי לא בסביבה.

שומעים רק שירים תורניים. של זמרים שומרי תורה ומצוות

מדליקה הרבה פעמים קול חי מיוזיק

מאמינה שהשירים משפיעים על הנשמה והרבה על מצב הרוח 

לא נראה לי שתצאי מהשרשור הזה עם מסקנה ברורה מה נכון לעשות כי זה מאוד מאוד משתנה ויש פה בפורום מגוון דתי גדול..

אצלנו שומעים כל מה שלא ממש בוטה וגס, גם באנגלית, גם זמרים לא דתיים וכו'.   

שומעת את כל סוגי המוזיקה 

מה שאני מתחברת אליו

בעלי שומע בעיקר מוזיקה חרדית

הילדים חשופים לרשת ומכירים מגוון שירים אבל שומעים בעיקר מוזיקה חרדית או כזו שמקובל (אצל החרדים) לשמוע בסגנון של חנן בן ארי/ ישי ריבו

אני בעד לשמוע הכל, מה שאוהבים.

של זמרים שומרי תורה ומצוות ומקשיבה מאוד גם שבמילים אין משהו מתנדנד..

בעלי לעומת זאת שומע הכל אבל לא עם הילדים..

עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י' באדר תשפ"ה 11:12

בס״ד

בגדול שומעים שירים שהתוכן בסדר, ממש לא רק תורני.

בכללי משתדלים בלי שירת נשים כשבעלי בסביבה, אבל נוהגים לפי ההיתר שזה בסדר שזה מוקלט והוא לא מכיר את הפנים של הזמרות כשיש ״צורך״ (נגיד לעיתים רחוקות אם אני ממש חייבת משהו שיעודד אותי ביום שאין לי טיפת כוח לבשל ובא לי שירים מסוימים).

זה בכללי.

בנוסף, אנחנו עם מתבגרים צעירים בבית שמבקשים כל מיני שירים, שחלקם עם מסרים שלא מתאימים לנו אבל עדיין לא גסים. יש זמנים שאנחנו מאפשרים משיקולים חינוכיים, כדי שנוכל לדון על הדברים וכו׳. חשוב לנו גם להראות להם שיש כל מיני גוונים של אפור כדי שגם הם בע״ה יוכלו לעשות בחירות כמה שיותר מושכלות. שהם יבינו שיש מדרג: יש שירים שהם זוועה, יש שירים שהם עם מסרים לא הכי, יש שירים יפים שלא שירי קודש, יש שירי קודש… וגם בתחום הפסול, לא הכל נורא באותה המידה. ולהיפך, גם אם תשמעו דברים לא הכי, תדעו לשים לעצמיכם גבול פנימי כי יש דברים שזה כבר ממש רע מאד לנפש לשמוע אותם.

מבחינת ההלכה יש דברים שלא וזהו, 

אבל הגבול האפור יותר מורכב, 

הרצון שלי זה כמה שיותר נקי, העניין שלכל אחת זה משהו אחר וכנראה שאין מנוס מלברר את הדרך שלי בנושא.. 

מוזיקה זה דבר שממש משפיע, 

להישאר רק עם שירים תורניים זה מצוין אבל מצד שני יש את הגבול האפור שמבלבל...

באמת שמוזיקה זה עניין רוחני ומשפיע על הנפש (או רבדים אחרים )

זה גם עניין של הרגל

מאז שהתחלתי לשמוע רק תורני בעיקר קשה לי לשמוע משהו אחר...ושירים לא נקיים יכולים גם לעשות לי איכסה כזה... 

לבית גם חושבת שנקי ותורני ממש נותן אווירה תורנית ויותר נעימה מאשר שירים אחרים...

יש גם היום ככ מבחר... 

מתעורר ב-5 וחצי ואוכל. לפעמים חוזר לישון לחצי שעה- שעה, לרוב לא. הוא ער עד 8 וחצי, ואז אוכל שוב כחצי שעה ונרדם ב-9. לפעמים אני מאכילה אותו גם באזור 7 וחצי אם הוא נודניק.

ישן 40 דקות בול. לפעמים מפרגן לי וישן 50 דקות. בשבוע האחרון אחרי רבע שעה כבר ער. ער עד 12-1, ובכל הזמן הזה הוא אוכל/ משחק/ מילל.

בערך ב-12 וחצי ככה הוא יונק ונרדם שוב ל-40 דקות.

כשהוא מתעורר באזור 1 וחצי, הוא שוב משחק/ מילל/ אוכל וכו' עד אזור 4 וחצי, שאז שוב יונק ונרדם לעוד 40 דקות בול. 

מתעורר באזור 5 ורבע/ וחצי, ונשאר ער עד בערך 7 וחצי שאז שוב יונק ונרדם ללילה.

לילה= התעוררות כל שעתיים כדי לינוק עד 5 וחצי בבוקר.

וחוזר חלילה!

מקווה שעזרתי, ואם לא לפחות פרקתי פה קצת חחח

אני מבינה שככה זה

וגם איך שהכנסת את המילל לסדר יום חחח

אני מבינה שהיללות זה חלק מהתהליך כי זה חופרררר

יש תינוקות הרבה יותר נוחים. אבל כמובן גם יש כאלה שלא חחח

הוא הרביעי שלי אז יש לי הרבה למה להשוות 🙈

איך היא אצלך? ישנה קצת יותר טוב לפחות?

חחח לגמרי...

לא מבינה אם הוא מדבר אליי, מתלונן, סתם משמיע צלילים כי זה ערב לו לאוזן, או שהוא מנסה לשכנע את הצעצועים להרים אותו 😂

היא מתחילה שנת לילה רק אחרי 22:00 

אבל קמה לגמרי באזור 7 שזה אחלה

בהלך הלילה קמה לינוק אין לי מושג כמה אני עושה את זה חצי ישנה 🤭

ובמהלך היום כמו אצלך, ערה משחקת מיללת אוכלת ישנה 40 דק' בערך ושוב....

העניין הוא שעכשיו נגיד היא עצבנית נורא

וחשבתי שאולי היא עייפה היא ערה כבר איזה 3 שעות אבל היא לא נרדמתתת

ואני לא מבינה מה היא רוצההה

אני סתם מתלוננת כי עכשיו היא אכלה לי את הראש

בזמן האחרון אין לי מספיק חלב

הבאתי לה שאוב והיא אכלה ונרדמה

אולי תנסילהשכיב אותולפני 3 שעות. אולי אפילו לפני שעתיים

מה תפסידי?

מסכימה איתך בהחלט חחח

אבל תאמיני לי שניסיתי, או שהוא לא נרדם או שהוא נרדם ומתעורר שוב אחרי 40 דקות, רק בשעה מוקדמת יותר חחח

מה שכן, אני עובדת איתו על זה שיקח מוצץ (לא הסכים כלום עד עכשיו), ואז אולי אולי אם אתן לו מוצץ אחרי 40 דקות הוא ירדם שוב. הלוואי אמן

ערה שעתיים מקסימום בין שינה לשינה.

הזמן מהקימה עד השינה הראשונה של היום, והזמן לפני השינה של הלילה יותר קצר. 

כתבתי בשביל סדר גודל

וואו היא יכולה להיות ערה 4 שעות בכיף

אבל לא השתנה בחודש האחרון:

מתעוררת בין 8:00 ל-9:00 (תלוי מתי אני קמה איתה, בדרך כלל אם אני נמרחת במיטה היא תמשיך לישון איתי) 

תנומה ראשונה ב12:00 בערך שעה

אחר כך ערה ברצף עד 15:00 או 16:00 , ואז ישנה שעתיים וחצי פלוס מינוס (אם יוצאים איתה ישנה גם שלוש שעות בכיף) לפעמים מחליפה ב2 תנומות קצרות יותר 

תנומה אחרונה באזור 18:30- 19:00 ל20 דקות חצי שעה

נרדמת באזור 20:30/21:00 תלוי בעיסוקים שלנו

מתעוררת בלילה פעם / פעמיים לינוק

וגם עובדת בפורים ...

אז דורש המון התארגנות מראש (והסעודה אצלנו.. ברמת כמעט לערוך את השולחן..) אמורה להגיע ישר לסעודה.

וזה שרוצה בערב לעשות משהו, אבל הבת שלי ישנה בשעות האלו.. אז די מסנדל לבית.

וקשה לי לחשוב על כמויות של אוכל בלי לדעת כמה אנשים באים באמת.

ואיך עושים את הפורס מפה ומקדש הזה...

וכאילו מיליון פרטים טכניים שפשוט אין לי כוח אליהם.

לגבי הילדה - זה יהיה נורא אם חד פעמי תישן מאוחר?

מה זה פורס מפה ומקדש? לא הכרתי את המושג הזה באמת

היא פשוט נודניקית ממש . ממש.

שאי אפשר לעשות כלום.. אז מעדיפה שתשן כמו שצריך במיטה שלה.

וזה גם ממש משפיע לה על יום אחרי 

שעושים את הסעודה של פורים מחוברת לסעודה של שבת 

אצלנו ההנחיה ההלכתית היא לצאת ידי חובת סעודה מוקדם בבוקר, אחרי קריאת מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים כדי להיכנס לשבת רעבים 

אם הייתי צריכה לארגן סעודה ארוכה ארוכה ככה גמני הייתי חושבת שהז ממש ממש קשה האמת 

ולגבי הילדה- אז תזרמי עם מה שהיא צריכה וזהו. בסוף היא תגדל. באמת לא שווה אם יש לזה השפעה

לק"י

נשמע לי הרבה יותר נוח להפריד את סעודת פורים מסעודת שבת.

גם אם זה אומר שסעודת פורים תהיה קטנה ופשוטה יותר מהרגיל.

אולי יעזור לכם...

מהרב אייל וורד.

(לא יודעת אם הכל מחייב לעשות בדיוק ככה, או שיש בזה מנהגים שונים. אנחנו לא עושים ככה אז אין לי ניסיון מעשי).

*פורס מפה  ומקדש  הלכה למעשה*

 הרב איל ורד

•יתפללו מנחה גדולה.

•לכתחילה ישבו לסעוד לפני שעה עשירית. [ שהרי זמן מנחה קטנה הוא תשע שעות וחצי, ולכתחילה אין לקבוע סעודה, גם לא סעודת מצווה  אחר שעה זו. ] שעה עשירית- 15.30בקרוב]

•אך גם אם יושבים אחרי שעה זו – הדבר מותר שהרי אין בזה פגיעה בכבוד השבת משום שזו אותה סעודה. 

•בזמן הדלקת נרות – ידליקו הנשים נרות בברכה. אפשר להדליק  במקום שאוכלים, או בבית  בו ישנים.  זמן הדלקת נרות – 17:28

•כעשר דקות לפני שקיעה  יש לומר ' בואי בשלום,  ולקבל שבת. - שקיעה ב 17:48.

•מרגע שקיבלנו שבת – אסור להמשיך לאכול שהרי נתחייבנו בקידוש.  ולכן יש לחכות מעט לזמן שקיעה. פורסים מפה על המאכלים. שרים שלום עליכם ואשת חיל בלב רוטט,  מוזגים כוס יין ואומרים ' ויכולו'. ואז ברכת הקידוש אך *לא מברכים בורא פרי הגפן* שהרי אנחנו באמצע הסעודה וכבר ברכנו על הגפן בתחילה. 

מסיימים  את הקידוש ושותים מהיין.

•מביאים לשולחן לחם משנה ואוכלים ממנו.  אך *לא מברכים המוציא*.כדאי מאוד לאכול כזית פת אחרי  צאת  הכוכבים לכבוד סעודת שבת. 

•תוך כדי הסעודה – ניתן לומר את מזמורי קבלת שבת כולם. ולהאריך כטוב לב המלך ביין. 

•כשהסתיימה הסעודה. מברכים ברכת המזון. אומרים  על הניסים[ שהרי הסעודה החלה בפורים וכעת גם טו אדר ] ורצה והחליצנו [ שהרי סעדנו סעודת שבת]. 

•עומדים להתפלל ערבית בכוונה עצומה.

ממש עושה סדר

זה ממש בסיסי בעיניי, להתארגן לפי מספר סועדים מסויים

הייתי סוגרת את זה לפני הכל. הפתעות בדמות עוד כמה סועדים שלא ציפית להם ברגע האחרון זה מאוד לא נעים

בפורים תמיד יכולות להיות הפתעות... 

אבל יחסית יש כיוון 

לארח אם את עובדת באותו יום. אלא אם לא עובדת  בחמישי או לפחות ברביעי. אחרת זה באמת כוחות על.

רק בשישי.

ממש יכולה להתכונן מראש.

להיזכר בגודל הנס והעוצמה של האירוע.

כמה טררם היית מוכנה להשקיע כדי למנוע את ה7/10

שעדיין לא התאוששנו ממנו?

אז תחשבי מה זה שואה.

אז תחשבי מה זה פורים.

אני חושבת שזו פעם יחידה בגלות שליהודים ניתנה את הזכות להיקהל על נפשם.

זה ממש ממש טררם. כן זה מה שזה. אי אפשר לעשות מהאירוע ההיסטורי הזה משהו יותר רגוע.

ימי זיכרון יש לנו יומיים וגם זה לא מספיק ולא משקף את ההסטוריה היהודית רווית דם ומכאוב. 

פורים יש לנו אחד. (אוקי יש גם פסח וחנוכה שחוגגים בהם הצלה, אבל בעיני זה לא דומה)

אם לדעתך הטטרם הטכני לא משקף את מהות היום- אז יש עוד כמה ימים לתכנן איך את רוצה שיראה.

זה חג של הרבה לחץ וציפייה חברתית, וחלק מהגדילה שלנו זו היכולת לבחור. 

לעצור, לחשוב לתכנן ולא להיגרר.

בעיני יום התחפושות במסגרות החינוך זה פורים של ילדים. בחג עצמו אנחנו ההורים מכתיבים את הסדר.

כדאי לתכנן מהסוף:

שבת- איך כמה ואיפה. לבשל כמה שיותר מראש.

סעודת פורים- כנ"ל.

ואז לחשוב על בוקר פורים. אפילו לא חייבים שהילדים יתחפשו. מה שטוב לך רצוי בפני הקב"ה. העיקר לזכור את עיקר היום.

בהצלחה!

זו ממש עבודה שלי כל שנה, לנקות את רעשי הרקע שנוספו לחג הזה ולחפש את המהות. כי אני ממש לא אוהבת את פורים מאז שאני ילדה ועד היום.. 

תודה על התזכורת החשובה הזו

כי הוא לא הועיל לי בכלום

תחפושת לילד קניתי מזמן

משלוחי מנות מדברים קנויים בלבד שמה בתוך שקית מעוצבת, כנ״ל משלוחי מנות של הילדים.

לסעודה אני אבשל בקטנה עם בעלי בבוקר של שישי 

לא נוסעת לשום מקום כי זה צפוף השנה 

ואז לא נשאר שום לחץ ואפשר להנות מהחג 

שקט ורגוע?

אני מרגישה שזה לא חג

אם שקט מידי אני מרגישה שאני מפספסת את החג...

אני צריכה אמצע ואף פעם לא מצליחה להגיע לאיזון הזה

פורים זה חג רועש

מוזיקה בחוץ

אנשים באים

הילדים  הולכים וחוזרים

יושבים ביחד לסעודה

יש הרבה אקשן

זה לא סותר שאני לא צריכה לעמוד ולטרוח אלא יושבת בניחותא בכורסא ונהנת

כדי שיהיה שמח זה או לארח או להתארח

כשמתארחים או מארחים לא חייבים להתאמץ 

אפשר ללמוד להתאים כל דבר לקצב שלך

פשוט לדעתי זה לא מדוייק הניסוח

כי כן כשמארחים יש מישמות שפשוט חייב לעשות

אפילו הלפנות חלל מתאים בבית ולפתוח ושלחן וקניות גדולות ובישולים בכמות גדולה יותר ועריכת שולחן

אי אפשר להמנע מהכל

אבללל

מאוד מאוד מסכימה איתך

שאם אנחנו עוצרות לפני

ובודקות מה המלאי כוחות שלנו

ומה הזמן מאפשר

ומה אנחנו רוצות וחשוב לנו

ולא מצפות להכללל ומושלם

אלא יוצרות סדרי עדיפויות 

במה נכון לי להשקיע ועד כמה ובאיהז אופן

ומתי להתחיל כדי שיהיה בנחת

ומה יעזור לי

ועל מה אני מוותרת מראש

באמת אבל נראה לי שכנראה שתינו לא פרפקציוניסטיות😉 לי נגיד יחסית קל לשחרר ולתעדף...

מי משתמודדת עם דרישה לשלמות מאוד קשה לה הסדרי עדיפויות ולשחרר

וזה לא עוזר לה כשאומרים לה- נו אז תעשי פחות

אבל י ש דרכים אחרות ללמוד איך לחיות בהתאמה לכוחות ובחיבור לעצמינו

זה מסע אישי שכל אחת סוללת את הדרך שלה

אבל בעיני הז משתלם

השנה נגיד החלטתי שלא בא לי להשקיע במשלוחי מנות

שהמניע היחיד זה מה יחשבו

והחלטתי לשא רוצה שזה ינהל אותי

אז מצאתי קונספט קליל ונח לי וזהו

 (באירוח של ליל הסדר) האורחים מביאים חלק מהאוכל, בעלי והילד מכינים את השאר, לפעמים אני מכינה בקטנה. האורחים עוזרים לערוך/ לפנות/ לסדר, ככה הרבה שנים.

חייב זה כמעט תמיד עניין של הסתכלות 

ואני לא לא פרפקציוניסטית 

אני מינימליסטית 😉

והשיטה לפני שהולכים ליישום, הכוונה לא להתייחסלזה כספר הוראות אלא להתחבר למה שעומד בבסיס הרעיון והגישה 

וגם כשכבר הולכים על משו - חשוב להתמיד, אבל באותה מידה, לדעת לסגת כשזה מרגיש לא נכון לבית שלכם. וגם, לילדים שונים ייתכן ויתאימו גישות שונות. אני ממש רואה איך הילדים מאוד שונים, וגישה שתתאים לבן, מאוד לא מתאימה לבת

אין לי עצה למשו ספציפי כי לא מעורה בגישות ספציפיות ולא ניסיתי 

אבל אם הייתי שוקלת, אז ככה

ובעיקר חשוב שאת תתחברי ויכולה ליישם את ה'שיטה'. אן השיטה לא אותנטית ולא מתחברת אלייך זה פשוט ישפריץ לא נכון. 

שאם אני מטבעי קצת קשה ולא משתפכת אולי ללכת לגישה יותר היקשרותית וכו'?

או להיפך... 

לשינוי. בעיקר. 

דברים שלא טבעיים לי אבל אני מתנסה ומשתכללת עם הזמן.

כל הנושא של ההקשבה לרגשות של הילד, והומור בגיוס של ילד למשימה זה מאד לא טבעי לי

ואני משתכללת עם זה לאט לאט...

באופן טבעי אני נוטה להתייחס לילד כאל יותר בוגר מהגיל שלו, לסמוך עליו, לשחרר ולצפות ממנו.

ואני רואה בזה את החסרונות ואת הייתרונות

ואני מרגישה שיש כל מיני גישות סותרות במהות, בייחס, בתפיסת ההורה

לא יודעת אוף ממש מבולבלת

דווקא אם צד אחד בא לך טבעי, אז לנסות לאזן עם גישה אחרת.

ממליצה לך על הבית להורות מקרבת,

ולא על הגישה ההיקשרותית.

זה על אותה סקאלה, אבל לדעתי בגישה ההיקשרותית יש משהו קצת רך מדי ונגרר,

לעומת תקשורת מקרבת שבה לצד ההורי יש את האחריות וההובלה של התהליך. אני הרגשתי שזה יותר מתיישב לי נכון.

אולי ההבחנה הזאת לא נכונה, אבל זאת ההרגשה שלי ואני באופי שלי ממש כמו שאת תיארת.

בהתחלה כשלמדתי לקח לי כמה חודשים טובים להבין את הפרינציפ לעומק ולעשות שינוי חשיבתי ממש לשנות את הדינמיקה אצלי. ואז פשוט ראיתי שינוי בבית וזה היה מדהים אז הקפדתי לחזור וללמוד שוב ולחדד עוד ועוד.

אחרי כמה שנים למדתי הדרכת הורים בגישת שפר, שזה יותר כמו האופי שאת תיארת שזה גם טוב ללמוד את זה לעומק כדי להבין איך לעשות את זה נכון. ואיך לשחרר שליטה ועצמאות באמת ולא רק לפי תחושות בטן.

בקיצור ממליצה מאוד על התוכנית של הבית להורות מקרבת בשלב הזה.

עשית קורס מקוון שלהם או פרונטאלי?

אני רואה כרגע שיש רק מקוון, מומלץ?

אחרי שקראתי כמה מאמרים שלהם ואהבתי את הגישה.

יכולה להבין למה זה נתפס רך ונגרר אבל זה ממש לא. כל השיח שם הוא על הובלה וגבולות מתוך קשר 

כותבת בעיקר למי שקוראת שלא תבין משהו לא נכון

ואז כשסה יעבודזה יהיה במקומות הלא נכונים

גיבשתי גישה בעצמי על סמך ניסוי וטעיה

כן קראתי והקשבתי לחומר בנושא אבל אף פעם לא לקחתי שיטה או גישה אלא רק טכניקות שיכולות להתאים לגישה שלי

בעיניי אם רוצים ללכת להדרכת הורים צריך קודם לגבש את הדרך הרצויה 

אחרת סתם הולכים לאיבוד 

אבל יוצא מצב שאני לא הולכת ללמוד כמו שצריך, כי לא ברור לי מה,

ואני תוהה לעצמי איך מגבשים דרך.

היה ברור בתור ילדה איזו אמא אני רוצה להיות 

רק חידדתי פרטים קטנים עם השנים

את יכולה לבדוק עם עצמך איך את רוצה שיראה הקשר והתקשורת שלך עם הילדים ומשם להמשיך

שאין גישה אחת נכונה

אפשר ללמוד גישה אחת מרכזית שאת מאוד מסכימה איתה וגם שאת מוכנה לשאת בשינויים והמאמצים שדרושים מכן כהורים להשקיע התהליכים לטווח רחוק.

ומתוך זה לזכור שלא לכל ילד התפיסה המרכזית תתאים ויהיה צורך ללמוד עבורו ספציפית שיטה שונה כדי לקדם אותו, אז פה צריך יותר מאמץ באמת לחפש מה שמתאים ונכון למקרה הנוכחי.

והיו לי לא מעט פעמים שהנחיית הורים היא סהכ עבורי כלי אבל לא הצלחתי לקדם את ההנחיה מהלימוד למעשה רק בגלל שאני הייתי צריכה לעבור תהליך לשינוי תפיסות, ודפוסים שרק לאחר פתירת החסימות הצלחתי ליישם את הכלים שלמדתי בהנחיית הורים

מה מרגיש לך נכון ומה מתיישב על ליבך.

כן ממליצה (וכך עשיתי בעצמי) לנסות להבין לעומק כל שיטה ולבחון האם זה נכון, ללמוד עליהן קצת בעד ונגד.

יש שיטות שיכולות להיות מאד בעייתיות.

ולפעמים אולי יהיה נכון לך לאמץ נקודות שנכונות בעינייך מכל שיטה, ולוותר על אחרות.

טוב ללמוד כמה שיותר כדי לקבל תמונה יותר מלאה ויותר כלים. אבל לא ללכת על זה ברצינות ורחוק מדי. 

יכול להיות השיטה תביא לך שקט תעשייתי אבל כן תזיק בטווח ארוך.

עכשיו משאבים של זמן וכסף על ההורות שלי כדי לשכלל ולפתח אותה, 

ואני מוגבלת לא יכולה הכל

אז כן צריכה להתמקד... לא בקטע פאנטי של גישה אחת  וכזה אלא בקטע של נוכחות בלמידה של משהו לעומק

אני אישית רואה שמורה אחרי כמה שנים טובות של ניסיון מבין פי מאה מהיועצת . יועצות שלא מלמדות בכלל לא מבינות כלום. אותו דבר לגבי הורות , אם יש מישהי שבאמת גידלה ילדים ויש לה תוצאות טובות כדאי להקשיב. מצד שני אם מישהו יש לו הרבה הרצאות אבל הוא רואה ילדים עשר דקות ביום אז אין טעם, כי לא הוא גידל את הילדים. 

שאלה היא גם מה המטרה. נגיד , אני לא רואה קשר ישיר בין עצמאות בגיל קטן לעצמאות בגיל בוגר. 

לגבי דינמיקה משפחתית. בכל מיני שיטות הורה פשוט עושה צעד אחורה וילדים מפסיקים לבוא אליו עם כל מיני בעיות. אבל זה שהם לא באים לא אומר הבעיות נפתרו. 

וטוב שיש גישה פתוחה שיודעת לברור מה את מסכימה ורואה שמתאים לכם ומה לא.

אני חושבת שבמקומך הייתי הולכת על משהו שיצא לך להיחשף ולהסכים עם הרבה תכנים, וזה בסדר לא להסכים עם הכל, ולא צריך להכניס הביתה מה שהלב שלך מתנגד לו. טוב בעיני גם להמשיך לשמוע עוד תכנים ממקורות נוספים- זה מעשיר ופותח את הראש, והאמת לא נמצאת רק במקום אחד.

תסמכי על החושים ההוריים שלך, ויחד עם הכלים שתקבלי מקורס או הדרכה שאת בוחרת, או אפילו כמה כאלה- את תשתכללי ותהפכי את זה למשהו הרבה יותר שלם שמתאים לבית שלכם. בהצלחה!

אבל התקן לא הורמונאלי, לא יודעת לאיזה התכוונת..

אני יותר נוטה ללא הורמונלי 

גם צריכה משהו שמתאים בהנקה

לא הורמונלי, ואחרי חצי שנה נכנסתי להריון.. ועשיתי ביקורות כמו שצריך, ההתקן ישב פיקס במקום. חשוב לי להשמיע את הקול הזה, אפילו שיבואו עכשיו כל אלה שיגידו שזה סיכוי נמוך וכמעט ולא קורה וכו' וכו'.. אני בניתי על זה שזה סיכוי נמוך ואין סיכוי, ובסוף קרה אצלי, וזה לא פשוט בכלל

בתקופתי היא קיבלה במשגב לדך, תסתכלי באפליקציה איפה היא מקבלת כיום. 

היא היתה ממש רגישה ומקצועית, ההתקנה תיק תק תוך כמה דקות את בחוץ.

מה שכן, היא מבקשת 2 תורים - אחד להסברים שחשוב לה להסביר ולהחתים אותך על הסיכונים, והשני להתקנה עצמה. 

לגבי מתי להתחיל את המניעה זה עניין של ניהול סיכונים, עד כמה קריטי לך שלא להכנס להריון. 

את אומרת שעד היום המחזור חזר לך רק שנה אחרי הלידה, אבל מה אם הפעם הוא יפתיע? הבעיה היא שאפשר להכנס להריון לפני מחזור כי בעצם הביוץ הוא לפני המחזור וככה אי אפשר לדעת. הגוף משתנה בין לידה ללידה ולכן אם חשוב לך ממש- לא הייתי לוקחת סיכון ופשוט מתקינה בזמן הקרוב את ההתקן. 

ממליצה על התקן הורמונלי - מירנה. 

כי זה שפעמים קודמות לא קיבלת שנה לא מחייב שגם הפעם יהיה ככה...

מתי עדיף להתחיל זה תלוי עד כמה את חוששת מהריון כרגע....

אני באופן אישי שמתי ב2 הפעמים כ6 שבועות אחרי הלידה

היה לי עוד כמה ימים דימום קל וזהו....

הפעם שמתי התקן מירנה. אני רק 4 חוד' אחרי הלידה, אז לא יכולה עדיין לספר איך הוא עובד עלי....

בהצלחה בהחלטה

את יכולה לנסות להבין אם יש לה שעות קבועות של שינה בבוקר ואז נגיד טיול בעגלה, חזרה הביתה למשחק, אוכל שוב לישון..

זה נראה לי בעיקר למצוא מה את עושה כשהיא ערה, כי לתינוקות יש פחות עניין ב'פעילויות'

משתנה לפעמים השינה קצרה.. כשהיא ערה שמה קצת על הבטן שתרים את הראש והיא לא אוהבת בכלל

אבל טוב שאת מקפידה על זה

אם השעות שלה קבועות זה מדהים ממש! איזה כיף

אז תשלחי טיול, מפגש עם חברות, משחק וכ'ו כשהיא ערה

היא לא צריכה יותר מדי מעבר בשלב הזה

קימה - אוכל - פעילות - שינה.

הפעילות כוללת החלפת טיטול/ אמבטיה / עיסוי אם את עושה / זמן בטן (חשוב מאוד!) / להסתכל על מובייל מנגן.

בלילה לא עושים זמן פעילות, ועדיף גם למעט בהחתלות אם שייך.

אני משתדלת לעשות לבן ה3 חודשים שלי שגרה כזאת (אוכל פעילות שינה). זה לא לפי שעות אלא פשוט לפי סדר.

בפעילות הוא משחק עם מובייל שתלוי מעליו ואני מנמיכה לו את זה כדי שינסה לתפוס. ואני משתדלת לשים אותו הרבה על הבטן.

שינה אצלו בערך 40 דק כל פעם.

תודה יקרות

ואין לה סדר יום קבוע בכלל

זה בעיה?

חצי שנה זה עדיין פצפון ורוב ההמלצות לסדר יום שראיתי זה מגיל חצי שנה

בד"כ זה עושה להם סדר שהם 'יודעים' מה הדבר הבא ורגועים יותר

אף פעם לא מאוחר מדי

וגם תינוקות שלא היה להם סדר יום גדלו להיות אחלה מבוגרים😉

חוץ מפעם אחת שגדל זקיק, בכל הסבבים לא התפתחו לי זקיקים = לא היה לי ביוץ = לא היה בכלל אופציה להקלט.

רק שלקחתי איקקלומין היה לי ביוץ וב"ה אני מניקה כרגע בונבון מושלם בליעה"ר

בעז"ה זה יגיע!!!!

וזה שווה!!!!

אני כל יום אומרת לילדון שלי שהכל היה שווה!!!!!

כל הדמעות, כל הבדיקות, כל הזריקות

כל הכאבים וכל עוגמות הנפש

הכל

שיהיה בעז"ה חודש של בשורות טובות ותזכו לזש"ק בבריאות, בקלות ובשמחה

היום פעמים שלא היה ביוץ, כמה פעמים היה ביוץ ולפעמים היה צריך לשנות מינון בשביל שיהיה ביוץ. פעם אחת גם נקלטתי (הייתה הפלה אבל זה כנראה לא קשור כי היו לי עוד הפלות והריונות כימיים) אם הבעיה היא ביוץ זה ממש יכול לעבוד! סבב שני זה ממש התחלה, זה עוד לגמרי יכול להגיע! אני חושבת שנקלטתי בפעם השלישית או אולי אפילו רביעית, כבר לא כ"כ זוכרת, שלקחתי.. בהצלחה!

אני לקחתישני כדורים ביום והיה ביוץ ואפילו בדקת דם תקינה , אבל לא יודעת למה לא הלך טוב ולא נקלטתי ,

יש לי הרגשה לא יפה ומפחדת  

הסיכוי להריון באותו חודש הוא בערך 25%. לא מדייקת

כך שזה לא אומר שום דבר!!!!

בפעם הראשונה או השנייה שמנסים, גם בטיפולים..ב"ה שהיה ביוץ, זה כנראה המינון שמתאים לך (לי באמת היה ביוץ כמה פעמים עם 2 כדורים אבל אח"כ היה צריך להעלות ל3) אז עוד לא אומר כלום כרגע שלא נקלטת.. אל תכניסי את עצמך לסרטים! בעז"ה עוד קצת

זה היה לפני כמה שנים והתגלגלתי עוד בגלל הפלות וכו'.. שזה לא קשור לצורך בטיפולים..

בשתיהן בסבב השני, אחרי שבראשון לא היתה תגובה של הגוף בכלל

בסיבוב השני.

הרבה הצלחה

זה כדור אחר..

ממה שידוע לי איקקלומין נוטה יוצר לעשות כמה זקיקים ויש בזה סיכון להריונות מרובי עוברים

אצלי היו שלושה זקיקים אבל רק אחד נקלט ב"ה. כן היה לי אחר כך סוג של גרוי יתר שחלתי עם ציסטות גדולות שלקח להן תקופה להיספג

האדון כרגע שר פה בשירותים

הרופא שלי אמר שאם הלטרוזול לא יעבוד (הגוף לא יגיב אליו) נעבור לאיקקלומין. הלטרוזול מגדל בד"כ זקיק אחד והאיקקלומין הרבה פעמים מגדל כמות של זקיקים, שזה פחות מומלץ כי זה יכול להוביל להריון מרובה עוברים וזה הריון בסיכון אז הרופאים פחות אוהבים. המטרה היא אמא ותינוק בריאים. 

ככה זכור לי שהסבירו לא

האסטרוגן בשחלה. האיאקלומין חוסם את האסטרוגן. הם פועלים בצורה שנה ולכן הגוף מגיב באופן שונה.

בעקרון האיאקלומין הוא ותיק מאד, אבל יש לו תופעות לוואי של גירוי יתר שחלתי וכו'

לכן רוב רופאי הפוריות מעדיפים כיום להתחיל את הפרוטוקול עם לטרוזול.

הכל תלוי כמובן בסיבה לטיפולים ומשתנים נוספים.

זה בגדול...

אני לא בטוחה אם אוטומטית שני עוברים זה מאה אחוז הריון בסיכון, במיוחד אם הם לא זהים. אבל זה בוודאי מורכב יותר מהריון יחיד ויש יותר סיכונים.

אני נכנסתי עם איקקלומין להריון שלישיה... זה לא אמור לקרות כי עקרונית אם רואים הרבה זקיקים במעקב מעדיפים לוותר על ניסיונות באותו חודש כדי למנוע את זה. לא יודעת מה היה אצלי ולמה הרופאה לא חשדה. וזה וואחד הריון בסיכון. ב"ה ילדתי בשבוע סביר וכולם בסדר, אבל זה ממש לא מובן מאליו

נכנסתי ל3 הריונות עם לטרוזול וכל פעם היה 5-6 סבבים של לטרוזול

הרופא אמרה לי לקחת רק 4 סבבים 

אני לקחתי חמש סבבים, היה ביוץ ולא נקלטתי

התקדמנו לטיפולים כבדים יותר, אחרי הרבה זמן הרגשתי שזה יותר מדי וביקשתי מבעלי לעשות הפסקה של חודש.

בחודש הזה, מעל הטבע ממש, נקלטתי.

הציפיה הזאת לא פשוטה, היא מייסרת ממש.

אבל תדעי שלכל נשמה יש את הזמן שלה לרדת לעולם וה' לא שוכח אף אחד.

שולחת חיבוק גדול גדול!! 

חלקם הסתיימו עם ילד בידיים וחלקם לא . ..

הגאולה תגיע.

כל פעם קוראת שירשורים כאלה, ומתעלפת כמה נשים צדקניות יש סביבנו.

שה' ישלח לכן את כל השפע השמור לכן בקלות ובטוב אמן

ממש מרגיע

מעל האינוטויול שמה קמח תפוחי אדמה כדי למנוע מהטיטול שפשוף בעור. 

יש לילדה גם שלשול? יציאות חומציות?

אם כן - צריך לטפל בשלשול כי זה יגרום לתפרחת לחזור.

אם יש לך אומץ כדאי לאוורר את המקום

אני משאירה את הילד אחרי המעון עם חיתול בד כדי לתת לאזור לנשום קצת.. 

כן צודקת צריך לאוורר לה קצת

ולמעון או מה שחייב מגבונים לקנות ללא בישום

לאכול הרבה יוגורט ולקחת פרובוטיקה.

אני מנסה להגיד להם "תגיד מה אתה רוצה"

לא אכפת מה האח האחר , פשוט שידע לבקש יפה מה 'הוא' רוצה

והגבתי גם בשביל לשמוע רעונות חכמים מאחרות

לעזור לכל ילד לחזור פנימה במקום להתמקד באחיו.

לדוגמה הוא שואל כמה מלפפונים הבאת לו, לשאול אתה רוצה עוד מלפפונים? אתה עדיין רעב? אם נראה לך שהכיוון לשם

אם הנקודה היא דווקא מי מקבל יותר מקום שיכול להיות מהתיאור שיש ביניהם תחרות כזאת, הייתי שואלת אתה רוצה שיהיו לך הכי הרבה מלפפונים/אתה רוצה שאמא תביא לשניכם אותו מספר מלפפונים?

אתה דואג ורוצה לדעת שאתה חשוב לי ואני אוהבת אותך?

אתה יודע שאני אוהבת אותך מאד מאד.

אם אתה רוצה עוד מלפפון אתה יכול לבקש.

בעיקר-

לנסות להבין מה יש בעומק מעבר למריבה החיצונית,

ולעזור לילד להבין לבטא ולתמלל את הקושי והצורך שלו.

בהתחלה אנחני מבטאים עבורם, ונותנים להם לענות לנו בכן ולא ולכוון אותנו. ככל שהם ישצעו את זה יותר הם ילמדו בעצמם להבין ולבטא את התחושות והצרכים שלהם בע"ה

רק רוצה להגיד שהגדולה לא כזאת גדולה. זה טבעי לצפות ממנה ליותר, אבל היא באמת די קטנה, גם אם לך היא מרגישה כבר גדולה.

אני יכולה לגלות לך שאני מתוסכלת באותה מידה כשהגדולה שלי (בת 11 כבר) לפעמים רבה עם אחים שלה כמו ילדה קטנה. וגם איתה אני מנסה להזכיר לעצמי שעם כל כמה שהיא באמת כבר די גדולה (וכן רואים את זה שהיא התבגרה בהרבה דברים), היא עדיין ילדה, וגם לה יש את המקומות והרגעים שהיא עוד קטנה מידי בשביל להתנהג בצורה בוגרת.

הן זהות, כך שיש חיכוכים הרבה מעבר לזוג תאומי אחוה / אחים קרובים

אני שמתי לב שהן כל הזמן רבות מי תהיה ראשונה

את מי אני אסרק ראשונה

את מי אני אכסה ראשונה בלילה....

מי תיטול ידיים

מי תספר פרשת שבוע

מי תראה את הציור מהגן

מי תשב בצד ימין של השולחן

זה פשוט לא נגמר.

אז לימדתי אותן לעשות תורנות, הסברתי להן הכי בפשטות

שתיכן רוצות בדיוק את אותו דבר. וזה לא אפשרי

אז נעשה תורנות, כל פעם מישהי אחרת תהיה ראשונה

והסברתי להן שקשה לי לזכור מי אמורה להיות ראשונה אז שתנסנה לעשות לעצמן סימנים.

מאז- התחלנו לחיות. כמובן שעדיין יש הרבה חיכוכים, אבל אולי דווקא בגלל שהן תאומות זה מעלה שהיא בעצם חיסרון- כי הן רוצות בטובת השניה

ואז תהיה האחת שתמיד מוותרת.... 

ואני לא מסכימה לזה כי אין סיבה שX תמיד תוותר לY

ואני אומרת לה את לא צריכה לוותר. מותר גם לה

והמון המון מדברת ומסבירה- נכון שאתן תאומות

אבל אתן שני אנשים שונים

ואני לא יכולה למדוד את גודל העוגה שתהיה בדיוק אותו דבר

ולא יכולה לספור את הבסלי שלא פספסתי אחד

אני משתדלת, ואתן משתדלות להבין שלא תמיד יהיה לכן הכל זהה.

זה לא קל בכלל,

אבל זה בית ספר לחיים,

שיעור בדחיית סיפוקים

שיעור בנתינה

שיעור בראיית הזולת- לצאת מעצמי ולראות את השני, ועוד ועוד

לדעתי, המקום שלנו כהורים זה לא להגיד כל הזמן מי צריך עכשיו לוותר ומי לא בסדר

אלא להראות להם את היופי שבדאגה לשני, את החשיבות של להבין שגם השני רוצה כמוני

ופחות לבוא בקטע של את הגדולה ואת צריכה לוותר....

איך בעלי תמיד אומר? התפקיד שלנו כהורים זה:

"לדבר, לדבר ושוב- לדבר" פשוט לתמלל להם את החיים

ולהסביר להם שוב ושוב

אני גם מחזירה להם את השאלה (אל תשאל הי למה מישכנדו קיבל יותר, תגיד לי אם אתה רוצה עוד קצת, מאוד בריא ללמד אותם להגיד בפה מלא אני רוצה x) 

וגם עונה להם שנכון, העולם לא הוגן בהסתכלות של הרגע, אבל כשהוא היה בגילך אז גם הוא לא עשה ולא הרשינו לו את כל מה שהוא היום עושה, ולפעמים יוצא לי (אני לא מכונה) יותר גדול בשבילך ולפעמים יותר גדול בשבילו. ולפעמים אתה מקבל משהו חדש, ואתה לא שם לב שהוא לא קיבל ולא שואל למה אני קיבלתי והוא לא, רק כשאתה לא מקבל אתה שם לב, נכון? 

אז החלוקה היא לא תמיד הוגנת בו ברגע, אבל אם מודדים לזמן ארוך זה דוקא כן די הוגן. 

זה לא שהמריבות מפסיקות, אבל זה נותן היגיון והסבר שבעצם אין מישהו מקופח תמיד, והם בסוף גם יודעים להגיד או להשלים לעצמם כשאני אומרת נכון זה לא הוגן.