אני יודעת שזו שאלה לרופא נשים, אבל חבל לי על הזמן עד שהגיע לרופא...
אולי תוכלו לעזור לי.
אני לא מניקה
לוקחת מדברת אוורה, אנחנו מותרים שבועיים , ואסורים שבועיים ויום. סיוט. אני רוצה להחליף לאמצעי אחר שאפשר להיות מותרים זמן רב יותר, במיוחד עכשיו בחופש זה ממש קשוח. ניסיתי לחבר מדבקות ולא עבד... אבדתי בים האמצעים 😵💫 הלפ!
כמה זמן לא מקבלים מחזור?
ואיך אני יודעת שהכנסתי נכון? מרגישים אותה?
לכאורה הכי פשוט, אם תסתדרי איתם.
לקחת גלולות ולחבר חבילות
לא לתת חדשות.
יש מלא סוגים של גלולות משולבות..
צריך ללכת לרופא נשים והוא ירשום לך מה שהוא יחשוב שמתאים.
את יכולה לנסות אצל רופא משפחה
ממה שאני יודעת גם במדבקות זה הורמונים כמו במשולבות
חוץ מזה שהוא מלכלך נורא, ממש קשה לטפטף עם זה, זה פשוט לא יוצא.
יש למשהי עצה או ברזל אחר יותר נוח לשימוש?
מטפטפת עם הויטמין די לכפית
מביאה באמבטיה ככה לא מפריע לי שמתלכלך כי דקה אחר כך שוטפת
איך לא חשבתי על זה?.?
לאלה שנותנות בכפית, באמבטיה, איך אתן עושות את זה טכנית?
יד אחת מחזיקה את התינוק/ת, ויד שניה לא יכולה להחזיק גם בקבוק וגם כפית?
אני מביאה לפני המקלחת את הבקבוקים וכפית
הבן שלי גדול, בו 11 חודש
בגיל חודש זה באמת יותר מלחיץ
יש זמן שעוברים לטבעת אמבטיה הזאת... ואז גם הידיים פנויות...
אני בעיקרון לא מוכנה לקלח כשיד אחת שלי מושבתת... עושה לי כאב גב...
את הברזל בתוך הכפית על דופן האמבטיה.
דבר ראשון באמבטיה מביאה ברזל.
רק אח’’כ מסבנת וכו’.
ככה עד סוף הרחצה מסיימים לירוק רוק חום😉
אני צריכה להביא לאחד הבנים שלי 24 טיפות
אני נצח מחזיקה את זה הפוך מעל הכפית ומתחננת לכל טיפה שתועיל בטובה לצאת מהמטפטפת.
פשוט סיוט!
טרכיאדהבהתחלה היא פותחת את הפה בצייתנות ולאט לאט מתחילה לזוז לכל הכיוונים תוך כדי שהברזל עומד הפוך ולא זז
ורק כשאני כבר מתייאשת, הוא מתחיל לטפטף ישר על הבגדים
אבל עדיין מתאבנת לי כבר היד
אם צריך כמות גדולה של טיפות להוציא איכשהו את הטפטפת ולקחת מהבקבוק עם מזרק קטן.
עשינו את זה פעם, לפני המון שנים, אז לא זוכרת איך עושים את זה וגם לא מה ההמרה המדוייקת (נדמה לי שעשרים טיפות זה 1 מ"ל, אבל לא בטוחה).
או לקחת ברזל בסירופ לא של טיפות.
כשהוא עומד ישר.
ויש חברות עם בקבוק לחיץ, אבל לא יודעת אם מתאים לכל הגילאים.
שצריך להיות כלפי מעלה
ולהחסיק את הבקהוק בזווית אלכסון ולא הפוך לגמרי
וגם טפיחות עדינות על התחתית
ולחמם אותו בין הידיים עוזר
אבל הכי עוזר זה בקבוק טיפות פלסטיק שאפשר ללחוץ עליו ולא המעצבנים מזכוכית
כל שלב בהריון כשמקבלת המלצה לפנות לרופא/ת נשים (בתחילה יחד עם בדיקות הדם, בהמשך גם יש עוד כמה פעמים אם אני לא טועה) - מנסה להבין מה בעצם העניין של זה?
אישית לא עורכים בדיקות או"ס כמעט, ביצעתי רק בדיקת דופק בהתחלה, וגם אם כן הייתי מעוניינת בסקירות, שקיפות וכדו' - זה אצל טכנאית או אצל האחיות, לא?
מה הרופאה תיתן לי חוץ מ'אישור' שאני עושה את הבדיקות הנכונות לפי השלבים?
אז כן, זו לא המלצה רפואית בשום צורה וזו לא הדרך שאני הייתי הולכת בה, אבל לא רואה סיבה ללכת לרופא שאת לא רוצה/צריכה ממנו שום דבר.
אם את עושה בדיקות פשוטות את יכולה לקבוע לרופא תור טלפוני או לבקש הפניות באפליקציה
כלומר בטא, דם כללי של תחילת הריון, דופק אם מרגישה צורך והעמסת סוכר.
השאלה בעיקר אם רופאת הנשים אמורה לבדוק או לתת איזה טיפול שהוא לא 'תוכן' והמלצות. נגיד כמו בדיקה פנימית וכדו' אחרי הלידה
זה משתנה בין רופאים חלק עושים בדיקה פנימית, חלק רק א'ס.
אבל בדיקה אחרי לידה לא מותנית במעקב הריון.
לי אישית לא זכור משהו בסגנון הזה במהלך מעקבי ההריון התקינים, ובטח שלא אם לא היו בדיקות מסביב.
אין בדיקות פנימיות בהריון, רק אורך צוואר/פתיחה/בדיקה לירידת מים.
רק בדיקה חיצונית אם יש צורך כלשהו, וא'ס.
לכל אחד מהטרימסטרים. וגם gbs (לא כל הרופאים חושבים שזה נחוץ) ובדיקות שתן
והרופא הוא זה שעובר על התוצאות ורואה אם הכל תקין,
מתשאל אותך על הסטוריה רפואית / משפחתית... ואם צריך הנחיות לפי זה.
באמת אם יש הריון 'משעמם' ותקין ב"ה, המעקב הוא יותר פורמלי,
יש הריונות שבצעתי את המעקב טלפונית בלבד,
באחד ההריונות הייתי אצל רופא גבר, אבל אפילו אין לי מושג איך הוא נראה 😅
ב"ה הלידה עברה בשלום ובבריאות. בסה"כ גם התקופה של אחרי הלידה בסדר, בהודיה גדולה על בתינוק המצוק והבריא, על התמיכה והעזרה שאני מקבלת מהמשפחה..
אבל עדיין, לא פשוט, כמה שהתכוונתי לזה, שמעתי, קראתי ואני במודעות גבוהה לכל התופעות של אחרי לידה, לא קל, ואשמח לעצות ממי שעברה את זה-
תחושת הדכדוך שפתאום צפה באמצע היום בלי שום סיבה, רצון עז לבכות..רגישות יתר לכל דבר..
מטפלת בצפון החדש באהבה גדולה וגם בדאגה גדולה שכניראה באה ביחד עם הלידה והעובדה שיש עכשיו יצור קטן שאני צריכה לדאוג לכל צרכיו..
ההנקה- הייתי אצל יועצות. הנקה ומנסה מאןד, עם הזמן יש שיפור אבל עדיין התפוקה של החלב שלי נמוכה למרות כל המאמצים, העצות והנסיונות..כואב לי שאני לא מצליחה לספק לתינוק שלי חלב טבעי ובריא לאורך כל היום..
הזוגיות- פתאום בתקופה שהכי צריך יש תחושת ריחוק, פתאום תמה לה תקופה של זוג, ומרגיש לי כל כך רחוק, משונה, לא מצליחה לייצר קרבה נורמלית, עייפות, ריחוק פיזי, עומס נפשי..
מחשבות על מה יהיה כשאחזור ללימודים והעבודה.. איך מצליחים לתפקד? איך.אצליח להשאיר את התינוק בידיים של מטפלת בגיל כזה קטן??
הכל בבלבלה אחת גדולה..
תודה לאל המשפחה שלי עוזרת לי ותומכת הרבה וחש בי גם אמונה גדולה שהכל יסתדר, עם כל הבלבול, אבל עדיין זקוקה לשמוע ממי שעברה את זה..
תודה >3
כל ההתחלות קשות, וזו וואחד התחלה.
זוכרת איך בראשון שלי נכנסתי הביתה והיה ערב ואני עם כל כובד העולם על הכתפיים, ואיך אני אצליח לדאוג לו, וההנקה שלא הסתדרה בכלל בהתחלה, והלימודים, ותכף יגיע החורף, האם אני אצליח לשמור שיהיה לו מספיק חם...
וכשיצאתי לטיול בחוץ וראיתי אימהות שילדו כמה חודשים לפני והן נראות שמחות וטוב להן עם התינוק התפללתי להיות באחרי כמה חודשים האלה, שאני כבר מכירה אותו יותר ויודעת יותר מה הוא צריך...
בקיצור, כל כך כל כך מובן, ואין לי הרבה איך לעודד לימים או השבועות הקרובים, אבל את עוד תראי שיום אחד תקומי ותרגישי שעשית דרך והנה הגעת לימים האלה שהכל יותר רגוע ויותר מוכר ומצליחים לשמור על שיגרה נינוחה ומשמחת. ואם זה לא עובר ואת מרגישה אבודה ושאין לך כח לפצפון ולחיים תפני תגידי לאחות בטיפת חלב או רופא/ת המשפחה, זה לא חייב להיות ככה לאורך זמן ואפשר לסדר את זה.
מזל טוב! תאספי את הרגעים של היופי המופלא הזה, אל תתני לזה לעבור לך מתחת לאף 🤗
נראלי אם היה צריך להגדיר איך זה נראה היו כותבים בדיוק מה שכתבת!
אז זה ממש הגיוני!!
כמה דברים קטנים..
זוגיות- ממליצה ממש אח יש אפשרות להשאיר את הקטן ולצאת רק אתם יחד לשעתיים!!
עצמך- השינוי, היצור הקטן שתלוי בך, התנודות ההורמונליות- הכי ממליצה לך לצאת מדי שבוע נגיד רק את לסיבוב, בעלך עם התינוק- רגע יש לך זמן שאת לא בדאגה מתמדת שהכל בסדר , כי ככה זה בילד ראשון בעיקר..., (וגם לבעלך זה יעזור להתחבר לתינוק, אז עוד יתרון על הדרך)
הנקה- הרבה עור לעור אם מתאים לך, מפריש חומרים אצלך ואצלו שעוזרים, אפשר מקלחת עם התינוק זה חוויה מיוחדת.. אם מסתדר בטיחותית...
להניק בשכיבה, ככה יהיה לך נוח ותהיי יותר רגועה בהנקה..
ודברים שמעשירים חלב- אוכל טוב, שינה כמה שיותר, קווקר, יש כאלה שעזר להם מורינגה, חילבה..
והעצה הכיייי טובההההה!!!
*לישון מתי שרק אפשר* הכי עוזר להכל !
לגנוב חצי שעה גם אם כל הבית הפוך ובעלך נמצא לזמן קצר
כשתשני הכל ישתפר!!! המצברוח, הזוגיות, התנודות, ההנקה...
לק"י
יש זמן אחרי לידות, שתחושת הדכדוך היא נורמלית וחולפת.
יש כאלה שבזמן בהנקה, מרגישות תחושת דכדוך.
אני אחפש בגוגל.
לק"י
שהדכדוך אמור לחלוף תוך שבועיים.
הייתי מחכה עוד קצת לראות אם זה משתפר.
לגבי ההנקה- אני מבינה שזה תקין, זו תחושה זמנית שחולפת ומגיעה רק בזמן ההנקה.
התרגלנו שהולכים ובודקים לפי הספר מה נהוג
כאילו אנחנו רובוטים כאילו הנפש היא ספר ידוע מראש וזהה ואחיד לכולם.
רגע בוא נראה, אה לפי הספר כתוב כאן, שעד שבועיים זה תקין לך להיות בדכדוך, מעל שבועיים תתחילי לברר כי נשמע לא תקין...
מקצינה כמובן ויודעת את ההגיון מאחורי זה ושגם יש מציאות אמיתית של דכאון אחרי לידה וחשוב לברר ולשים לב לזה.
אבל וזה אבל חשוב לכל נפש יש סביבה אחרת, תנאים אחרים, קצב אחר ועוד המון דברים שייחודיים רק לה, לתחם את כולם תחת גרף של זמן זה.. לא יודעת לי זה קשה.
לק"י
אני מבינה שסטטיסטית לרוב זה חולף לבד אחרי שבועיים.
מעבר לזה כנראה שזה פחות חולף לבד, אז כדאי להיות עם יד על הדופק. ולמצוא דרכים לטפל בזה.
וגם אם זה לא ממש דיכאון, אז למצוא מה עושה טוב. לצאת החוצה עם התינוק, לפגוש חברות, לאכול וכו'.
(אני קצת מבינה מה שאת אומרת, אבל זה לא שכל אחת יודעת איך הנפש שלה מגיבה במצבים כאלה וכאלה).
ולהבין שהנפש שלי היא ייחודית לי
למרות הסטיסטיקה.
זה כן עוזר לנרמול, במיוחד אחרי לידה שצריך להיות במעקב אחרי זה. ויש גם מאפיינים ייחודיים לדיכאון לאחר לידה שגם מצריכים מעקב.
אבל בגדול גם אם זה פיזיולוגי לחלוטין, ויש בזה מן האמת, הטיפול הוא בכל אופן אותו טיפול.
אם רוצים אפשר לקחת כדורים הרי גם בלי להיות תחת הגדרה של "דיכאון אחרי לידה" וטיפול ריגשי זה טוב תמיד.
אז חוץ מנרמול ומעט הבנה בנוגע לסימפטומים לא רואה למה כל כך הדחיפות לרוץ להגדיר.
והאמת גם אין לי התנגדות נחרצת להגדרות. זה עוזר? אוקי אז יש הגדרה רק בבקשה שלא נשכח את הייחודיות שלנו, זה הכל.
( זה מזכיר לי שפרקתי לחברה את התחושות שלי אחרי הלידה, וזה היה ממש סמוך ללידה יחסית, והיא הקשיבה והקשיבה ואז אמרה "ואי לב אוהב תבדקי שאין לך אולי דיכאון אחרי לידה" עכשיו, באמת?? שעה אני שופכת את נפשי וזה הפנינים שיש לך להגיד לי? במיוחד שזה כל כך לא היה קשור אליי ההגדרה הזאת, לא היה לי את הסימפטומים וזה רק הראה לי לפעמים כמה קל לרוץ להגדרות במקום שניה פשוט להקשיב ולהיות ולתמוך ולהבין...)
לק"י
לשמוע שזה נורמלי ולרוב חולף מעצמו.
(בנוסף לשאר מה שכתבו פה, שזה שינוי בחיים וכו').
בכללי אני מסכימה, שלא צריך ישר להגדיר כל דבר ולמצוא שם לכל בעיה.
יש לזה את היתרון הזה..
ותודה על השיח הנעים ☺️
זה ממש תקופה כזאת
אחרי הלידה. הורמונים. דכדוך ברמות שונות...
תחושת דאגה לתינוק. ובכללי המון תחושות שצפות...
זה ממש מובן.
אני זוכרת שהיה לי קשה שלא הצלחתי לפרוק את התחושות שלי בהתחלה וזה רק העמיס עליי יותר
עד שישבתי ופשוט כתבתי על המחשב מלא מלא מלא.
ואו כמה פרקתי.
עם ההורמונים של אחרי הלידה הכל מועצם פי 400 בערך... ואם יש לך גם רגישות בלי קשר אז בכלל...
אני לא באה לייאש, רק באה לנרמל
ולעודד שזה יכול לעבור. לתת לזה מקום. לא להבהל.
לנסות לישון כמה שאפשר זה מאוד עוזר להחלמה גם הנפשית.
ואם את יכולה לנסות למצוא חברה לדבר איתה, לכתוב על דף או כל צורת פריקה אחרת, זה מאוד עוזר
בהצלחה והמון המון מזל טוב!!! גידול קל ונעים בע"ה
מזל טוב!! וזה כלום זמן, הכל עדיין נורמלי
תני לעצמך זמן. עברת טלטלה ענקית, פיזית ונפשית. לא חושבת שיש מה לחשוב עכשיו על העתיד, חוץ מלהחזיק בראש שעוד 3 חודשים מעכשיו הכל יראה אחרת לגמרי. בעז''ה הכל יסתדר, אתם תלמדו מחדש איך לאזן ולסדר את הזוגיות, העבודה והחיים עם תינוק🙂 רק תני לזה זמן.
(וכמובן כמו שכבר כתבו פה- אם את נותנת לזה זמן אבל התחושות נשארות אותו דבר, כדאי לבדוק דיכאון אחרי לידה. אבל בשלב הזה הכל נורמלי לגמרי.
להוציא את האצבע? להילחם בזה?
היא לא בקטע של מוצץ וכן יונקת
נראה שהאצבע מרגיעה אותה כשהיא משחקת,
לא בעניין שיהרסו לה השיניים בעתיד וגם שנעבור תהליך
של לגמול אותה.
מה עושים?
הייתה מוצצת את האצבע בלי סוף
ואז כשהתחילו לצאת לה שיניים היא הפסיקה למצוץ... כנראה היה מוזר לה במציצה שיש שיניים.
שיח סודואף אחד מהילדים לפני לא הכניס, אז חדש לנו
אני משתדלת להוציא בעדינות… ולשים מוצץ
אבל לא תמיד, תלוי כמה היא רגועה.
נראה לי שחוץ מאצבע קטנה ומקומצצת הבעיה מתחילה אם הם מכניסים בגיל גדול יותר עם שיניים שאז משפיע על הרווח.
לק"י
בעיני יש לזה יתרונות: הם מכניסים לבד לפה, לא נעלם ולא לצריך לחפש ולקנות חדש.
הגדולה נגמלה לבד סביב גיל 6 (בגילאים הגדולים יותר מצצה כשהלכה לישון).
הקטנה יותר בת 5 ועדיין מוצצת כשהיא עייפה. לא מפריע לי. מקווה שתגמל לבד גם.
טוב,
אתחיל מכך שיש לי בבית בת 18, 17, 15, 14, 12,8, 4,1.5.
לא יצא מסודר אבל הבנתן.
אז ככה: עברנו כל מני דברים ואנחנו עדיין עוברים... מבחינת גיל ההתבגרות. וואי מה עברנו.
אז בת ה12 שלי מוצצת אצבע לעיתים:
יודעות מה??
סבבה לי.
הלוואי שזו תהיה הדרך שלה להרגע בחיים שלה.
זמין, זול, לא הורס את הגוף.
אם זו תהיה הדרך שלה לעבור גיל התבגרות כי היא יודעת להרגיע את עצמה- אחלה לי.
ביום שהיא תרצה היא תפסיק בעצמה.
אני בת 30, אמא לכמה ילדים, מגיעה מרקע סוציו-אקונומי גבוה, נמצאת בתפקיד ניהולי עם אחריות על עשרות עובדים.
ועדיין - אני מתקשה להיגמל ממציצת אצבע. זה קורה רק בפרטיות, בלי שאף אחד מהסובבים (כולל הילדים) מודע לזה, אבל התחושה האישית מאוד לא פשוטה.
ניסיתי להיגמל לא פעם, אך ללא הצלחה אמיתית - וזה יוצר אצלי תחושת תסכול.
לגבי ההשפעה על השיניים - @אמהלה אציין שאצלי הן ישרות ומסודרות, למרות שאני מוצצת אצבע שנים רבות. אז לא בטוחה עד כמה יש קשר ישיר אצל כל אחד.
לפותחת - אני כן ממליצה לנסות למנוע מצב שבו הילדה תפתח הרגל כזה באופן קבוע. הרבה יותר קשה לשבור אותו בגיל מבוגר.
זה היה כ"כ מתוק כשהיא הייתה קטנה
היא נולדה עם האצבע בפה!
היא הייתה יפיפיה, כמו בובת חרסינה
והאצבע בפה זה היה מתיקות מושלמת
כיום
היא לא מצליחה להיגמל מהמציצה
כל מבנה הלסת שלה השתנה
הדיבור שלה השתנה- נהייתה לה דחיקת לשון
היא אוכלת בצורה לא כ"כ מנומסת כי הלסתות לא נסגרות לה טוב והלשון בורחת החוצה
אותי באופן אישי מציצת אצבע מאד מגעילה ולפעמים זה דוחה אותי
היא אמנם מוצצת רק בלילה ואף פעם לא כשרואים אותה אחרים
אבל אני כן פוגשת אותה כמה פעמים במהלך היום עם האצבע בפה.
היא צריכה עכשיו טיפול אורתודנטי רציני מאד וגם קלינאית תקשורת
כל זה לא היה לה בעבר
היה לה מבנה פנים מושלם!!!!
עם השנים זה הלך והחמיר
אם יש לך אופציה להציע לה מוצץ במקום- תעשי את זה
שווה לנסות. לא להלחם.
מכירה מישהי שכיום בגיל בוגר של 40-50
בזמני מחשבה/בהיה או סתם מנוחה/ריכוז וכו'
היא מוצצת אצבע.
וזה פשוט לא נראה טוב.. אז אני לא יודעת לגבי הפן הבריאותי בעניין אבל זה שזה נמשך ככ עד גיל גדול זה נורה אדומה(בשבילי כאמא בכל אופן) לא לתת לזה להשתרש.
בשונה ממוצץ שלי לא יצא לראות בן אדם עם זה מעבר לגיל ילדות
שני הילדים שלי עשו את זה החל מגיל שלושה חודשים, לפעמים דחפו את כל היד לפה ולפעמים ממש מצצו אצבע. בעיני זה היה רק מתוק וזהו, לא מליחץ בכלל. בכל מקרה שניהם לא מצצו אצבע והגדול נגמל גם ממוצץ די בקלות (הקטן בן שנה ושמונה עדיין עם מוצץ).
גילוי נאות, אני בעצמי מצצתי אצבע עד גיל 13, נגמלתי בעזרת כח רצון מאוד חזק. אני מאוד שמחה על הדרך הזאת שעזרה לי להירגע בתקופות לא פשוטות בילדות שלי, מבחינתי זה היה הכי נכון עבורי. (כמעט נגמלתי גם בסוף כיתה א' בעזרת מבצעים ופרסים אבל בגלל איזה שהוא טריגר ויתרו לי וחזרתי למצוץ). בגלל זה ממש לא היה אכפת לי שהילדים שלי גם ימצצו אצבע ולא נלחצתי מהעניין.
עקב מצב הבטן החמור שלי... מחפשת המלצה לקורס שמלמד לחזק את הבטן אחרי לידות ויש כל מיני דברים שרצים ברשת...
מקווה שזה בסדר לכתוב פה שמות שצצו לי... שני שאג, C.Y.B, מיכל כהן וכדומה.
אשמח להמלצות מניסיון.
תודה.
מה לא טוב בי??? מה אני עושה לא טוב?
הוא תופס טוב, אני שואבת אחרי כמעט כל הנקה
בקושי מביאה בקבוקים ממש ממש בקושי
ועדיין אם אני שואבת במקום הנקה יוצא 80 כשבקושי 90 מספיק לו
היועוצות בטיפת חלב לא טובות??
למה החלב ככה גבולי כל הזמן??
אם יש יועצת הנקה תותחית אני אשמח
לא מבינה מה לא טוב ואני ממש רוצה להחזיק בזה כי זה נוח לי
אם הוא יונק טוב, אז לכאורה אין צורך לשאוב. ואם זה רק כדי למלא מאגרים, אז תעשי את זה יותר בנחת ותדעי שתמיד יש גם תמ"ל למקרי חירום...
בכל אופן, יועצת הנקה טובה - מיה איזקס, תגגלי עליה. מקבלת באזור ירושלים.
הוא יונק כמו שצריך, או שצריך השלמה של בקבוק?
אם אין צורך, אין סיבה לשאוב כרגע.
שאיבה זה לא מדד לכמות החלב.
אני שואבת את הסוף ומביאה לו
ובאמת רק כשעשיתי את זה הוא עלה טוב במשקל
כל עוד הוא אכל מספיק.
כמה זמן הוספת לו שאוב, וכמה זמן נתת רק הנקה?
באיזה גיל זה היה?
ועכשיו הוא יכול לינוק מספיק בלי השלמות.
לדעתי כדאי להפסיק להתעסק עם שאיבות.
להניק כמה שהוא מבקש, גם אם זה בתדירות יותר גבוהה.
ולעקוב שהוא רגוע וממלא טיטולים.
אני ממש מפחדת להפסיק
לדוג בלילה אני מניקה בשכיבה, אני שומעת אותו בולי בהחלט אבל אף פעם השד לא מתרוקן לגמרי ואני מרגישה אותו פחות מלא מלילות קודמים (אם אני לא מדמיינת)
וגם כמויות של תמל לא שוות לכמויות של הנקה.
גם אם בקבוק תמל הוא אוכל 90 זה לא אומר שזו הכמות שהוא יונק.
החלב, בניגוד לתמל משנה את ההרכב שלו. אז לפעמים התינוק גדל אבל הכמות שהוכ יונק נשארת זהה פשוט כי החלב משנה את ההרכב שלו לכזה שמזין יותר
הלכתי אליה לבית לראות והכל
הכל יחסית נראה בסדר
ומה היא אומרת לי? תדעי שאני לפעמים מבשלת תוך כדי
אני יודעת שהרבה עושות את זה חופשי. אבל לשמוע את זה כאב לי
זה גן של עשרה ילדים. עד אחת
איך זה נראה לכן
הן עובדות גם בבית
ואני לוקחת את זה בחשבון
השאל האם זה בזמן רגוע יחסית…
לק"י
אולי כשהם ישנים, דברים שמתאפשר.
(כשהבן שלה התגייס, היא אמרה לנו שהיא תעשה לו כביסות כשהוא חוזר. או שבימי שישי היא ספרה לי שהיא מבשלת מוקדם בבוקר).
לבשל כשיש ילדים ערים, זה לא כמו לשבת על הספה כשהם משחקים, ותוך כדי לקפל כביסה.
(שזה גם לא נראה לי הגיוני. אלא אם כן, הם ממש מעסיקים את עצמם ולא צריך לשחק איתם בכלל).
קחי בחשבון שלפי ההנחיות של רישוי מעונות מעל 6 ילדים צריך רישוי למסגרת, ולפי הרישוי אם יש מעל 6 ילדים חייבים 2 נשות צוות באזור כל הזמן. ברגע שיש 2 נשות צוות יש פילוח כמה ילדים אפשר בהתאם לגיל שלהם. (כלומר בגיל שנתיים וחצי זה תקין עד 11 ילדים למטפלת, רק אם באותו חדר יחד איתה עובדת עוד מטפלת שהיא עם ה11 ילדים שלה..)
אז אם היא לבד זה בוודאי אומר שאין רישוי. לשיקולך והחלטתך...
אם התקן לגיל הוא 11 אז היא לא צריכה עוד מישהי, לא? אז איך אם היא לבד זה אומר שאין לה רישוי?
הרציונל הוא שהן יוכלו לגבות אחת את השניה
לק"י
המטבח צמוד למקום שבו הילדים נמצאים?
למרות שגם אז זה לא נראה לי...
הכי לגיטימי לשאול אותה מי שומר על הילדים בזמן שהיא במטבח.
מעסיקים את עצמם
זה ליד המטבח
השאלה אם יש לך אופציה אחרת.
(היא מסיימת לעבוד מוקדם, שתבשל אחרי. כשאני בעבודה אני לא מביאה איתי עבודות מהבית🤷♀️ כן מארגנת לפעמים דברים בכיתה, כשהילדים בהפסקה בכיתה ועסוקים).
לא מכירה אותה או את הבית, אבל אם ילד גורר כיסא למרפסת והיא לא שמה לב. או מטפס על משהו
מפחיד
מה היא תעשה בחורף? המרפסת רלוונטית?
או בימים חמים מאוד?
כשאני מבשלת קשה לשים לב מה קורה מסביב, וזה עוד 10 ילדים
גיל שנתיים פעלתני מאוד
נקודה למחשבה ובדיקה....
היא במטבח,
הם במרפסת...
כלומר היא אפילו לא יכולה לראות אותם (אולי גם לא לשמוע?)
הכוונה שהם לידה ממש
אגב אם היא הופכת את זה ללמידה זה יכול להיות מקסים. גזר- כתום, קישוא- ירוק לספור ירקות וכו וכמובן לכבד את הילדים בתוצרת אם היא ממש זורמת הייתה לי מטפלת שעשתה ככה ודווקא נהניתי מהרעיון כי זה העשיר את הילדים
רק גילאי שנתיים?
אם את חייבת לשלוח לשם אז רק עם מקליט, אבל נשמע שהיא אחת כזאת שעושה מה שמתאים לה.
איך היא הולכת לשירותים
לא יודעת
מאתגר לי להיות לבד על שלושה
איך החא לבד על עשר?
אמורים לעבור בסוף אוגוסט אבל משום מה האנשים
שנמצאים בדירה לא נותנים תאריך יעד סופי למרות שאנחנו סגרנו עם בעל הדירה
על תאריך בסוף אוגוסט
שפתאום הם אומרים שממש חוששים שלא תרצה לצאת מהדירה ולא ברור על רקע מה החשש
ואני בהריון ועם ילדים בבית ולחוצה מזה מאוד!!!!!
שדיברנו על תיקון הליקויים בדירה ובעלת הדירה פתאום מתחילה לגמגם בקשר לתיקונים
שמי שחי בדירה כעת צריך לתקן והיא עוד צריכה לראות כי לא ראתה את הדירה כמה שנים 🤐
השאלה אם בעלי יודע לצבוע,כי אולי אנחנו נצבע וכשנצא לא נצטרך לצבוע
מה הקטע 😭😭😭😭
אם אין- לעשות בזריזות / לחפש בהקדם דירה חדשה...
נשמע שתחושת הבטן שלך די מוצדקת, יש פה הרבה דברים מלחיצים.
מהניסיון (הרב) שלי עם דירות שכורות- חייבים להיות מאוד ברורים והחלטיים, לא לתת למשכירים/שוכרים למרוח אתכם. יש לך שאלות? להרים טלפון לבעל הדירה ולשאול הכל בלי להתבייש ולדרוש תשובות. במיוחד שאת במצב כזה, הייתי מתעקשת לברר הכל מראש כדי שמקסימום יהיה לך חודש לחפש דירה חדשה. בהצלחה!
נשמע לך טיפשי?
כי היא רצתה שנחתום מיד אחרי תשעה באב וכך גם אנחנו בגדול
אני אמורה לחפור לזו ששוכרת כיום את הדירה? זה נשמע לי הזוי
תכתבי לה הודעה, שאם היא לא מספקת התחייבות לפינוי המושכר מבחינתכם אתם לא משכירים ממנה וזכרון הדברים מבוטל
זה מהותי לקיןם החוזה
וגם, אם חותמים חוזה, שיהיו בו סעיפים שמחייבים אותה בתיקונים שהיא חייבת בהם ממילא כמו צנרת, מים, גז, חשמל
הייתי מכניסה גם מזגנים האמת
תלחצי עליה להבטיח שבתאריך שקבעתם הכל מוכן ומאורגן
זה האחריות של המשכיר
שהיא תתמודד מול השוכר הבעייתי
לק"י
הדירה באותו מצב, כלומר קיבלנו לא צבועה, ולא היינו צריכים לצבוע (בסוף כן הבאנו מישהו לצבוע את רובה, כי היא נראתה זוועה. הילדים קשקשו על הקירות.... אבל אם היינו שומרים עליה יותר, לא היינו צריכים).
שאר הדברים באמת נשמעים מוזר.
מציעה לדרוש תשובות החלטיות בתקיפות.
ונלחצת עוד יותר חחח
בעלי בדעה שמחכה עד אחרי תשעה באב כמו שאמרו... ואני ממש לא מצליחה
למעט במשא ומתן בתשעת הימים
אולי באמת כדאי לחכות
אבל תעמדו על שלכם כשסגרו איתם הכל
צבע ושפכטל? תיקונים של כלים סניטריים כמו ברזים חדשים שצריך שם
אבל צבע ושפכטל זה הדברים הפחות קריטיים בעיניי
קריטי שתקח אחריות על צנרת, ביוב, תקינות של השירותים וכו, ריסוס נגד מזיקים כאלו ואחרים…
עם קירות מלוכלכים ולא הכי חלקים אפשר לחיות, עם ביוב שצף לא.
ברור עדיף שתקח אחריות על הכל… אבל קודם תתעקשי על הקריטי
כי אני גרה במקום עם מצוקת דיור גדולה
אז עד שמצאנו
אבל בגדול הדירה במצב טוב,מדובר בדברים יחסית קטנים לכןמרגיש לי
שבעלת הדירה קמצנית וזה נוראי בעיניי
שלום לכולן סליחה שזה לא קשור באופן ישר😅
אז הבינוני שלי כבר גדול וכבד למיטת תינוק ואנחנו רוצים להעביר אותו למיטה.
חשבנו כבר לקנות מיטת חבר ואז הוא ישן במיטה הנמוכה יותר עם המעקה (ובמילא לגדול מיטת המעבר מתחילה להיות קטנה) יש למישהי המלצה על מיטת חבר או משהו בסגנון
שמצד אחד תראה נורמלית (לא ברזלים כאלה כמו פעם-מצטערת ממש,חשוב לי שיראה יפה בעין)
אבל מצד שני תחזיק להרבה שנים (כמובן שאני מבינה שלפעמים עם השנים והמעברים יש בלאי מסוים בתקווה שלא ננדוד יותר מידיי).
ראיתי כל מיני מיטות חבר אבל פוחדת שכבר לא יהיו מתאימות מגיל מסוים.
אם יש קישורים זה יהיה מעולה😃
תודה
לק"י
קנינו מיטת קומותיים נפתחת עם מגירות.
אחת המגרות נהרסה. חלק מהצבע התקלף.
לא עברו שנתיים מאז שקנינו....
(לא יודעת אם זה קשור להדברה שעשינו או לא, אבל בכל זאת לא ממליצה).
האמת באזור שלנו מוסרים הרבה וחלק במצב ממש טוב אולי תחפשי ממסירה.
לנו יש של עצמלה שקנינו ביד 2, בסך הכל נראה לי שמחזיק טוב.
בשנה הבאה התאומים עולים ב"ה לגן חובה,
הם היו שנתיים בגן עם כל החברים ואיתם הם אמורים לעלות לגן החובה.
התאומים שלי אוהבים ומתוקים ויש ביניהם קשר חם ואוהב, יכולים לריב ואז לעשות קואליציה נגדנו או חיבוק חם ביניהם, או סתם דברים שמחממים את הלב.
עד עכשיו לא שקלתי להפריד, כי לא הייתה סיבה. אבל....
העניין הוא שתאום אחד מהמם (טוב לב ותקשורתי וחברותי במיוחד), בגן-הוא ילד מדהים, מקשיב יפה, משתתף, ילד שגננות אוהבות ואחיו התאום השני, שמהמם גם (ילד חכם, סקרן ושובה לב אבל קשה לו עם סמכות וגבולות) הוא ילד שיש לו קושי במסגרת, בוכה, משתטח, לא מקשיב, סלקטיבי, יש לו אג'נדות משלו, הגננת או אני יכולות לומר איקס והוא יעשה וואי ולכן יש לו קשיים ובצהרון במיוחד בצהרון ששם אין להן זמן וסבלנות להכיל את זה. יכול לעשות סתם שטויות, לירוק, יש סיפור בגן ולו דווקא בא לשחק בפינת הבובות. (עשינו לו איבחון וגם לתחושתנו וב"ה כך יצא באיבחון שאין בעיה, אלא הצפה רגשית, ויסות חושי כי הילד מאד חכם).
אני מרגישה שזה פוגע בתאום שמתנהג יפה שאחיו במוקד, הגננת אומרת בפירוש שרגשית הוא מרגיש אחריות לאחיו. אחיו מפרק לו מגדל שבנה ועוד.
וגם כלפי האח שצריך להשתפר בהתנהגות, בטח לא עוזר כשאחיך כבר תפס את המסגרת של "הילד הטוב". לכאורה, מתבקש להפריד.
(רק אציין שבבית זה מוזר והפוך-התאום שבגן מתנהג יפה מאתגר אותנו בבכי ופינוק ולפעמים נושך את אחיו, ודווקא השובב אפילו שמקשה עלינו גם בבית, רגוע ובוגר בסיטואציות אחרות).
ומצד שני יש שתי סיבות טובות לא להפריד:
-שניהם זקוקים זה לזה (הם בטח לא מבינים הרי את ההשלכות-אבל רוצים את החיבור). שאלתי אותם וכל אחד רוצה את אחיו איתו.
- הגן שהם עולים אליו מאד טוב ואיכותי, וחבל לפגוע ברמת ההשכלה מה גם שיהיה צוות מצוין ככה הבנו ואולי הם יכילו את התאום השובב
- הייתי רוצה לתת צאנס חדש לתאום השובב במקום אחר במנותק אבל הוא יפסיד את החברים שלו שהוא מכיר שנתיים.
הגננת הנוכחית ציינה שהיא לא בהכרח חושבת שכדאי להפריד, כי יש ביניהם קשר טוב וחיבור כל עוד הגננת הבאה תדע על הקושי (שאחד לוקח אחריות על השני ודואג לו) ותדע לעשות איתו את אותה עבודה של הפרדה (השובב צריך להיות אחראי על מעשיו-ולא אתה אחראי עליו).
שהתאום שמתנהג יפה קצת נפגע,
כי אנחנו כל הזמן עובדים עם התאום השובב להבין מה פשר ההתנהגות, מה הוא רוצה לאותת לנו, איך לעזור, אולי בפרסים אולי בעידודים והעצמה. הוא כמו חידה כי הוא חכם ומסקרן, ומשתף ברגשות שלו בצורה בוגרת. אבל הקשיים שלו תופסים את כל המקום בחדר. ולפעמים אפילו כועסים על התאום שמתנהג יפה, למה בבית הוא לא מתנהג כך?
מרגישה שאנחנו הכי משקיעים בשניהם, גם בזמן איכות נפרד. וכן מעניקים. אני סתם רגישה וחושבת שאולי זו גם נקודה שצריך לשים לב אליה.
וואהו, תאומים זה עולם.
אבל כשעבדתי במסגרות ראיתי כמה תאומים ביחד זה מורכב
בעיני ודאי להפריד
בטח כשיש כזאת מורכבות
ממליצה ממש להפריד.
בתאומים מאד נפוץ שאחד תופס תפקיד כלשהו, אז השני חייב דוקא לתפוס את התפקיד ההפוך. לכן עדיף שכל אחד יהיה במסגרת שונה, ולא יהיה מושפע מההתנהגות של התאום שלו.
אם את חושבת שהצוות בגן מתאים מאד לשובב אז תעבירי את השני לגן אחר.
בכל אופן אם מסיבה כלשהי לא תפרידי השנה-זה הכרחי בכיתה א'.
ותמיד הפרידו ביני לבין התאומה שלי במסגרות.
חוץ מקייטנות אף פעם לא היינו יחד
והיה לנו קשר מצויין, למעשה עד היום אנחנו מאוד מאוד קרובות וקשורות אחת לשניה.
אני בטוחה שיש קשר לזה שלכל אחת היה את המרחב שלה ואת החברות שלה.
מוריד הרבה קונפליקטים וקנאה ותחרות.
במיוחד שיש שוני ביננו, אחת יותר חברותית, השניה יותר מוכשרת. יש הבדלים וזה עוד יותר מקור לקנאה.
ממש ממש מומלץ להפריד ביניהם בעיני.
שלדעתה אין צורך וכבר בכיתה א'.
וסליחה שסותרת את מה שהגננת אמרה, אבל לעניות דעתי ממה שכתבת זה זועק שהם צריכים מרחבים שונים.
אחד לא מתנהג יפה במסגרת - השני מושלם במסגרת - כי באיזשהו מקום הוא מרגיש שבשביל לקבל את היחס הטוב הוא צריך להיות הילד הטוב ואין לו מקום במסגרת להיות הוא בעצמו, הרי כל שטות שהוא יעשה ישר תגרור השוואות לאח ה"רע".
ומצד שני זה לא שבאופי שלו הוא ילד רגוע ושקט, הוא צריך לפרוק את זה וזה יוצא עליכם בבית. שם הוא הילד ה"קשה", כי זה המקום היחיד שהוא בטוח בו, וגם ממילא השיח על הילד הלא בסדר סהכ מופנה לאחיו, כי הרבה פעמים הורים מתאמצים יותר על ההתנהגות של ילדים במסגרת ומשאירים את הטיפול בהתנהגות של הבית לשלב מאוחר יותר.
הילד שמאתגר יותר במסגרת לעומת זאת רואה שאחיו "מושלם" במסגרת ואין לו גם ככה סיכוי להגיע למקום הזה, כבר יש עליו תוית, אז כדי לקבל יחס הוא צריך ללכת לקיצוניות השלילית. מזה שבבית הוא יותר קל, דווקא נשמע לי שזו פשוט הדרך שלו לקבל יחס ולא ממש כי יש לו איזה בעיה אמיתית להתנהג יפה. ויסות חושי זה קושי שאמור להתפרס בכל שעות היום, גם אם בגן זה יותר.
ותחשבי מה המחירים במקרה הכי גרוע - אם תפרידו אותם וזה לא נצרך הם פשוט יגדלו כמו אחים, יוכלו להיות חברים טובים, וגם אם ההפרדה לא היתה נצרכת היא גם לא אסון, כמו שאחים צמודים נמצאים במסגרות נפרדות ויכול להיות להם קשר מהמם מחוץ למסגרת.
לעומת זאת אם לא תפרידו וזה כן נצרך, הקשיים הנפשיים שלפחות אחד מהם אם לא שניהם עלולים לפתח לאורך שנה הם די גדולים.
אני אישית הייתי מפרידה. לדעתי התועלת גדולה מהעלות
במיוחד כשמדובר בתאומים לא זהים
במיוחד שמדובר בתאומים שכ"כ שונים באופי
זה לא יפגע להם כלום בקשר המיוחד ביניהם
הם לא פתאום יהפכו ל"סתם אחים"
כי הם חיו יחדיו 9 חודשים וזה עמוק ממה שאנחנו מסוגלים להבין
אבל מכל התאורים והשרשורים שאת פותחת
זה פשוט זועק שהפרדה תעשה להם טוב.
הם לא יצטרכו להוכיח אחד לשני ולכם מי יותר חזק/יותר שובב/יותר טוב/יותר רגוע
פשוט כל אחד יהיה הכי טוב במקומו
התאומות שלי זהות, אין בינהן שום הבדל באופי/בתכונות/בנראות
וכשהתחלתי קצת להפריד ביציאות/טיפולים וכד'
זה עשה להן רק טוב
ובעז"ה הן עולות לכיתה א'
וכמובן כל אחת תהיה בכיתה נפרדת
ואני יודעת שזה מה שנכון לעשות
לנו לא היה אופציה להפריד בכלל כי יש רק גן אחד שרלוונטי לנו בישוב
אני חושבת שלפני כל הדרכת הורים/פסיכולגים וכד' זה הצעד הכי חשוב ונכון לעשות
אני באופן אישי התייעצתי עם הפסיכולוגית של הגן
והיא נתנה לי טיפים, הכוונה ואומץ איך להתחיל את ההפרדה וכו'
זה עשה להן שינוי עצום ורק לטובה
לגבי מה שכתבת שחשוב להפריד תאומים לא זהים
תאומים זהים זה גם ממש חשוב להפריד כי מתבלבלים ביניהם
עבדתי בגן שבו עד סוף השנתיים צוות הגן לא הצליח להבדיל ושאל את הילדות כל הזמן מי את? מי את? וכעסו או החמיאו לילדה הלא נכונה וכן הלאה וזה יצר קושי ממש גדול.
ואם יש תכם תאומים זהים ואתם לא מפאידים לפחות תקפידו:
לא להלביש אותו דבר
לקנות נעליים שונות
תסרוקת שונה
משקפיים שונים
וכו כל דבר שיכול לעזור להבדיל ביניהם באופן קבוע.
לנו אפשרות כי פשוט לא היה עוד גן. רק גן אנגלית שלא רלוונטי אצלנו
וכמובן שהקפדנו על הבדלים קבועים בנראות.
לא התכוונתי שלא חשוב להפריד זהים. רק אצל תאומי אחווה דווקא השוני בינהם גורם ליותר השוואות
מנסיון משפחתי...
זה לא הורגש כביקורת, את מהממת.אמהלהאחרונהואני מסכימה איתך לגמרי
מישהי מכירה? יודעת למי צריכה לפנות כדי לתאם?
אז לי אמרו שאני צריכה בדיקה חוזרת בגלל ששתיתי חצי כוס חלב שעתיים לפני כן.
שלום לכולן
יצאה שלילית אבל נראה לי שלא בדקתי מספיק טוב
מה דעתכן?
והיית מקבלת הודעה מתאימה.
אם זה שלילי זה אומר שהיה מה לבדוק
אני לא הייתי מתעכבת על זה
אם כי אני ממש לא מהווה חוות דעת רפואית או מקצועית
אולי אפשר לשאול את הרופא נשים בפעם הבאה
וגם חיובי
תמיד יש את המחשבה של לא בדקתי אוב תהיי רגועה
אם היה לך, היה יוצא חיובי.
אם לא היו סומכים על זה, לא היו נותנים לעשות לבד.
מספיק נגיעה קלה באזור כדי שאם החיידק נמצא הוא הגיע למקל ולמעבדה.
אצלי תמידדדד יוצא חיובי
לא מבינה מה כבר אפשר לבדוק לא נכון
זה בדיקה מאוד קלה
לא יודעת..
העיקר הרגעתן
לפחות לפי מה שהרופאה הסבירה לי....
ניסיתי מלא דורדוראנטים...
ממש אשמח להמלצות שלכן למשהו טוב..
שמעתי הרבה שממליצים על אבקת סודה לשתיה. לא ניסיתי בעצמי
אבל זה גם תלוי בבד שלובשים
יש בדים שיותר מסריח איתם
וזה מעולה לי!!! את לא מבינה כמה פשוט פלאים
גם בעלי עבר להשתמש בו
הוא עדין נעים נושם לא חונק
ממש ממליצה. קניתי בשאול תמרוקים 13.9 ליחידה אם לא טועה
ואז אני שממה ישירות על בית השחי מיד אחרי מקלחת, על עור יבש.
צריך לשים לב שאם יש גירוי זה נורא שורף, אז לא כדאי לשתמש
אני מתקלחת בערב - אז שמה אחרי ייבוש.
איך שמים בבוקר?
הסטיק של פור אוור עוזר לי לחצי יום.. זה הכי הרבה בנתיים שהרגשתי..
סודה לשתייה פחות מתחשק לי לנסות כי זה מלכלך..
חלאבילין לא עזר לי בכלל.
האבן מינרלית בינתיים היה לי הכי טוב.
טבעי ונעים, זו פשוט אבן מינרלית שמרטיבים ומעבירים על בית השחי.
זה מחזיק לשנה ++.
מערבבת שמן קוקוס
חמאת שיאה
קורנפלור
וסודה לשתיה
אפשר גם להוסיף שמן אתרי לבנדר/ לימון גרוס
אפשר גם לפדר סודה כמו שהבנות אמרו, ניסיתי, זה עובד🙂פשוט לי נעים יותר לשים את זה כמשחה
הבאה
להעשיר את עצמי
יש לכן רעיונות למה יכול להיות?
מתלבטת על תואר שני כבל לא כ"כ מתחשק לי...
יש קורסים שששורים לרפואה והלכה במכון פועה, קורסים בנושאים שקשורים לנשיות בבניין שלם, קורסים שונים על זוגיות והורות, קורסים באומנות, בצילום, בתוכנות שונות במחשב, בארגון הבית ועוד ועוד ועוד...
היום בכל נושא אפשרי יש קורסים דיגיטליים...
חוץ מזה יש גם מליון קורסים בפתוחה שאפשר ללמוד אם זה מעניין אותך
אולי תכווני מה תחומי העניין שלך וננסה לעזור
מאנונימי כי שאלתי עוד כמה נשים שיש מצב שנמצאות פה...
ב"ה התינוקוש החדש והמתוק ישן בימים האחרונים 4, 5, 6 שעות בלילה.
בעיקרון שמחתי מזה מאוד חח אבל פתאום חושבת,
צריך להעיר בגיל הזה כדי לאכול?
מה דעתכן?
תודה מראש למגיבות
הנחייה זה להעיר תינוק ששוקל פחות מ 3 ק"ג.
אם במהלך היום הוא אוכל טוב וממלא טיטולים אז זה בסדר.
אם הוא נראה חלש, נרדם ולא מסיים את האוכל ואין מספיק טיטולים, אז כדאי להעיר.
ואפשר גם לבדוק אם הוא עולה במשקל.
וגם אני מכירה את ההנחיה של מעל 3 קילו לא מעירים.
כשהתחיל לישון הרבה בלילה הייתי דואגת שבמהלך היום יאכל טוב ולא יישן 6 שעות במהלך היום
כי להרגשתי כשי שימשיך לעלית ולא יישאר 3 קילו לא כדאי שהוא יפתח מרווחים כאלה גם ביום
וגם כי איך שאני מכירה את עצמי אני ממש לא יקום באמצע הלילה כדי להעיר אותו לאוכל חזק ממני
נשים יקרות
כמו שכתבתי פה הרבה-
עברתי גירושין והיום אני נשואה ועם שני מתוקים ב"ה.
המילים והרגשות שאספתי בדרך יצאו בעז"ה בקרוב לאור בספרון.
ובינתים יש פה קובץ מתנה - "אישה באב"
לימים של חודש אב, על חורבן אישי וכללי ותקווה.
אפשר להעביר הלאה באהבה, רק לנשים.
וגם התראיינתי בפודקאסט על הקובץ הזה לפני שנתיים, \מצורף קישור.
פרק מס' 19- "סדק (בלב) זה מקום שנותן לקב"ה להיכנס" - אישה באב - פרק מיוחד עם נגה סיתרי
ויצא שלילי
אפשר להספיד את החודש
אין לי כח לעוד סבב לעוד שבועיים המתנה
אחרי על הציפיה המתוחה והתקווה וכל מה שעברת בדרך
שולחת חיבוק
אני יודעת שזה לא עוזר
אבל תדעי שמבינים ללב..וזה ממש נסיון❤️ הלוואי ותראי ישועות בקרוב
אבל רואה שכתוב שמומלץ לחכות עם הבטא 14 יום מהביוץ...
אז אולי יש עוד סיכוי?
למה דווקא 11?
רק מלקרוא את ההודעה שלך יצאה לי אנחת כבדות
זה קושי אמאלההה
חיבוק ענק
