נשמע שאת עוברת הרבה מאוד
והתחושות והרגשות בתוכך מחפשים מקום.
את גם בהריון, שני
גם הוא בסיכון
גם יש תינוק קטנטן בבית
גם המצב בארץ בכללי
גם החדשות
גם מחשבות על הזוגיות והאם היא כן והאם היא לא
גם מחשבות של מה יהיה ואיך נסתדר
וואו.
זה הרבה. הרבה הרבה.
הייתי מנסה לקחת דף ועט וממש לכתוב לפי קטגוריות את כל הרשימה הנ"ל וכל יום לענות לה מה שעולה לך.
למשל הריון בסיכון - אני ב"ה מטופלת ומלווה ע"י אנשי מקצוע מומחים. וכמובן ביד הקב"ה שהכל מאיתו.
התינוק שבבית - אני ב"ה אמא שלו כבר שנה וחודשיים ואני לומדת יום יום לגדול עוד שם. ואוכל גם לקבל עזרה מהסביבה אם אצטרך.
הזוגיות - להרגיע את המחשבות המטרידות, לענות להן בפשטות ובחדות, להתחזק שם בכללי (בדיוק עניתי לך על הצד הזה בשאלה ששאלת בפורום נשואים טריים אז שם יש יותר פירוט של זה 
)
המצב בארץ - להתחזק בתפילה, תהילים, אמונה בקב"ה, להחזיר שליטה במה שכן אפשר
החדשות - לנסות למנן ולהפחית כמה שניתן. אפשר להירשם גם ל"תמצית החדשות" שמביאות בצורה שקולה את החדשות.
מחשבות מה יהיה איך נסתדר - לכתוב תוכניות פעולה לכל מיני מצבים, לבדוק רשת תמיכה של משפחה/חברים וכן הלאה בשלל התחומים, לפרוט לתתי-סעיפים קטנים את כל החששות ואז לראות איך לענות אחד אחד.
ואם את מרגישה שזה מעבר והמחשבות מעייפות ומתישות וההתקפים והחרדה ממש פוגעים כבר בתפקוד ומקשים עלייך כמובן כדאי להיעזר בעזרה מקצועית ממוקדת לטיפול בחרדות.
וכותבת עוד כמה דברים שיכולים בכללי לעזור ולהרגיע חרדות - (כמובן בשום אופן לא במקום טיפול כאשר צריך):
אז איך אפשר להרגיע את החרדה?
- למשל ע"י ספורט. פעילות גופנית מפרישה אצלנו בגוף חומרים שהם נוגדי דיכאון וחרדות בצורה מופלאה.
- להכיל את החרדה. לא לפחד ממנה (קל להגיד קשה לעשות 😊)
לדעת שהיא מסמלת רק רגש וזהו,
היא לא באמת מלמדת כלום על המציאות.
- "דאגה בלב איש - ישיחנה" - לשוחח עם בן/בת הזוג / עם חבר טוב וכן הלאה.
- לכייל לגוף את החרדה ולמקם אותה, כלומר, לבחון עם עצמי באיזה מקום בגוף אני מרגיש את זה? (ואז, היא לא חרדה כללית ענקית שנמצאת בלי שליטה ומשתלטת על כל הגוף והנפש...)
-לדבר עם החרדה אחרי שהיא נרגעה. לשאול למשל: קרה? מה הרגשתי? ממה פחדתי?"
לתת מקום וחיבוק לחלק האנושי שלנו,
לחלק שחרד בנו.
ולענות לפחד הזה, ככה בפשטות:
"שמעתי אותך.
אוקיי.
באמת זה מפחיד ל____
אבל אתה יודע מה?
כך וכך יקרה (ולפרט את הטוב והאופטימי)"
ואז החרדות ימשיכו לפלפל "אבל כך ואבל כך ואבל כך"
ואת תעני להם - שוב, בפשטות, במנטרה קבועה:
"זה ככה (להוסיף מה שענינו לפחד) וזהו"
"זה ___ וזהו"
"זה ככה וזהו"
ככה עד שימאס להן לשמוע והן יעברו לראש הבא המסכן שהן יחפרו לו...
לדוגמא, אם אני בחרדה מחוסר מסגרות בחופש הגדול,
או לענות: אוקיי אני בחרדה כי אין עכשיו מסגרות לילדים.
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מזה? האם בהכרח זה ימשך לתמיד?
האם אני יכולה לחשוב על פתרונות שיכולים לעזור כבר עכשיו?
האם אני יכולה לקבל את התרחיש הכי גרוע שיקרה אם לא יהיו מסגרות אף פעם? (קבלה מאוד מרככת)
חשוב גם להבין שהחרדות הן כמו גל - גל שעובר בסוף.
לזרום עם הגל, לא ללכת נגדו, להבין שהוא מתחיל, ממשיך ומסתיים.
יש לו התחלה, אמצע וסוף.
כשיש את המחשבות האלה אפשר לנסות לצאת קצת מההשתבללות רק בעצמי ובראש ולצאת קצת החוצה - לאוויר
לראות אנשים
לשמוע רעשים
להריח ריחות
לראות מראות
טבע
חיים,
תזוזה בחוץ.
זה מוציא אותנו קצת מהאני אל העולם ויכול מאוד לעזור בזה.
דבר נוסף שיכול לעזור גם כשזה קורה ללכת בצורת "אינסוף/8" ממש עם הגוף ללכת על 8 מדומיין בריצפה -
ובכללי אלכסונים בגוף -
יד ימין נוגעת ברגל שמאל,
יד שמאל נוגעת ברגל ימין -
זה גם עוזר קצת להוציא ולהתנער מהחרדות שבאות האלכסונים.
- אפשר גם להשתעל קצת. זה גם יכול טיפה לשחרר.
אפשר לומר בקול רגוע או בראש בקול רגוע:
"הכלל בסדרר (במלרע, ועם שהייה על האות האחרונה בכל מילה)
"אניי בסדרר (כנ"ל)
לפחות 3 פעמים בטון הכי רך ומרגיע שיש לך.
- אפשר לכווץ הכי חזק את האגרופים ולשחרר אותם ישר ולהוסיף את האמירה מהסעיף הקודם או בלי אמירה - רק לנשום ולהוציא אוויר בשיחרור.
- להתפלל על זה
- מקלחת חמה ומפנקת
- לצייר / לכתוב את החרדה
- לשמוע מוזיקה
- שתיית מים קרים בלגימות קטנות
- לנשום עמוק עמוק ולהכניס אוויר מהאף ולהוציא לאט לאט מהפה.
ולנסות לעשות הפרדה בין מה שיש לנו עליו שליטה, לבין מה שאין לנו עליו שליטה.
כי חשוב גם להבין שבתוך חרדה, הקושי הגדול ביותר הוא חוויות חוסר האונים ואיבוד השליטה, ואלו שניהם רגשות שמעוררים את מנגנוני ההישרדות שלנו, וזה מאוד מתיש ומעייף להיות בהישרדות מתמדת...
רשימה של הדברים שיש לנו שליטה ואין לנו שליטה יכולה להפחית את החוויות האלה כי היא מחזירה לנו את השליטה והניהול של החיים שלנו.
- אפשר גם לשים על החרדה סימני שאלה.
לשאול: האומנם?
האומנם מה שאני מפחדת ממנו כעת באמת ככה?
כי הרבה פעמים החרדה גורמת לנו לעשות הכללות –"הכל רע" וכן הלאה,
וכאשר אנו מצליחים להוריד את הדברים לרמה *הספציפית* - הספציפיות הזו נוגדת חרדה, כי היא יוצרת לנו הבחנה ומופרדות.
לכן ננסה לפרק את ה"הכל רע" הזה לכמה שיותר פירוטים וחלקים ספציפיים וזה יכול לעזור.
חשוב גם להתחזק בהבנה שכאשר יש התקף חרדה זה מאוד דומה למערבולת בים –
צריך לא להיאבק בים, לא לשחות בכוח ולנסות בכוח לצאת ממנה – אלא לזרום וללכת *יחד* עם זה.
לשחרר!
ואז – הגל יקח אותנו איתו ויוציא אותנו מזה מכיוון ובמקום אחר.
לא לפחד מדי מהגל של החרדה והתקף החרדה וכל התחושות האלו בתוכו.
לדעת שזה גל!
ומטבעו הוא עובר!
דווקא להתחבר אליו, והגל בטוח יעבור, כי ככה הוא בנוי!
צריך גם להרגיש *בגוף* את הגל של התקף החרדה, לזרום איתו יחד, עד שיעבור לאט לאט. לדבר אותו, לדבר איתו, להרגיש מה קורה בכל איבר בגוף, *להיות שם*, זה עובר בסוף!
לא להתעלם אלא הפוך להיות עם זה ביחד! ולאט לאט הגל עובר.
ב"הצלחה רבה יקרה ותרגישי טוב ❤
