מתלבטת לקנות משאבת הנקה קומפקטית סטייל ביאמבה.
מחםשת מנוע טוב וחברה טובה
ראיתי באמזון כאלו אמריקאיות (פחות בעניין של חיקויים מאלי אקספרס) וזכור לי שפעם מישהי כתבה שיש יוצר חזקות מביאמבה
למישהי יש נסיון עם אחת טובה?
מתלבטת לקנות משאבת הנקה קומפקטית סטייל ביאמבה.
מחםשת מנוע טוב וחברה טובה
ראיתי באמזון כאלו אמריקאיות (פחות בעניין של חיקויים מאלי אקספרס) וזכור לי שפעם מישהי כתבה שיש יוצר חזקות מביאמבה
למישהי יש נסיון עם אחת טובה?
ביאמבה נחשבת חלשה יותר ממנועים אחרים אבל יש הרבה שמרוצות ממנה
אם את מחפשת מנוע חזק יותר אני ממליצה על קליניקר דואל פרו 2 או 3 . אפשר לקנות למנוע כוסיות לבישה. הן מתחברות לאותו מנוע ומכניסים אותן לחזיה. אבל במנוע נשאר בחוץ ומחובר עם חוטים. (אפשר לשים אותו בפאוצ או בבגד שיש בו כיסים)
הכל תלוי במטרת השימוש
נסיון אישי עם ווילו (willow) שהיה טוב עם השקיות ולא משהו עם הכלי הרב פעמי
שמעתי דברים טובים מאד על הזומי מיועצת הנקה וגם מחברה שהשתמשה.
מוזמנת לפרטי אם יש לך עוד שאלות
הבן שלי בן 3 ו7 חודשים.
ילד חכם כל כך כלכך
בוגר
ורבלי
מדבר מתבטא הרבה מעבר לגילו. אינטיליגנציה רגשית גבוהה.
בהפרש של שנה נולדו לו 2 אחים ומילד מאוד מפונק הפך להיות ילד שמאוד נשענים על זה שהוא הילד הבוגר המבין זה שיכול לעשות לבד. משהו בילדותיות נעלם לו בתקופה של תחילת המלחמה (נולד לו אח ואבא אחרי שבועיים יצא למילואים…).
הוא הרבה יותר מסוגר, פחות משתטה ונהנה מדברים ״פשוטים״
יש לו המון התפרצויות זעם. כועס. יכול לצרוח. זורק צעצועים.
היתה תקופה שהיה מרביץ לאחיו ועכשיו ברוך ה׳ כבר לא … רק כשהם ממש רבים על משהו.
לפני חודשיים נולדה לו אחות. הוא מקסים אליה מכיל רגיש מטפל ומאוד עדין.
עדיין יש התנהגויות שמדליקות לנו אצלו אורות אדומים כאילו הילד בדכאון. אפאתי כזה. לפעמים אומר דברים סתם בלי שבאמת מתכוון רק כי רוצה צומי או יודע שזה מה שאנחנו רוצים לשמוע… למשל מתעצבן אז אומר לא רוצה ממתק, לא רוצה מתנה… אומר שכיף לו בגן ואחרי שניה בוכה דלא רוצה ללכת. כאילו אומר דברים מאוד סותרים כל הזמן.
מציינת עלה השנה לגן עירייה.
עוד משהו שמדליק אצלי נורה אדומה זה שהוא מאוד מחפש ריגושים חזקים. הוא כן הורגל ממני המון לצאת לטייל ללכת לגינה לג׳ימבורי , לבקר חברים , שאנחנו מארחים… וכשזה לא קורה ואנחנו ״סך הכל״ חוזרים הביתה מתעצבן מאוד ושוב טנטרום.
אם לא מסכימים ביום מסוים טלוויזיה מתעצבן כל כך ברמת הצרחות. מדבר המון על מתנות ושואל מתי יקבל מתנה ומבקש מתנה לחג וליום הולדת וכולי …
אבל תכלס מההנאות הקטנות הרגילות ? לא מזיז לו. בגן לא נראה שכל כך מתעניין בפעילויות שיש בשירים , ריקודים, משימות שונות. גם הגננת אמרה שלא כל כך משתתף והוא כאילו מרחף בעולמו. למרות שהוא ילד כל כך כל כך חכם ויודע המון ממה שמלמדים בגן מספר על בריאת העולם ומה קרה ביום ככה וככה ושהיה אצלם סופר סת״ם וכולי!
בקיצור אני ממש ממש דואגת. מה ניתן לעשות ?
בגיל הזה לא מפנים את הילד לטיפול רגשי, אלא את ההורים להדרכת הורים ודרכם עוזרים לילד.
הוא מאוד קטן, והדמויות המשמעותיות עבורו הם ההורים, ולכן בדרך כלל העבודה תהיה דרככם
זה דרך הקופת חולים
מבקשים הפנייה מרופא ילדים ואז מבררים איפה יש קרוב אצלכם ושמתאים לכם.
רוצים חיבוקים נשיקות
הוא לא כ”כ זורם לרוב. די מרוחק
וכן יש דברים שנהנה מהם ומדבר איתי הרבה על דברים, שרים ביחד … אוהב מאוד ספרים וסיפורים
ואנחנו מנסים להכיל אותו אבל לא תמיד מצליחים וגם לא תמיד מבינים מה שורש הבעיה שם. לפעמים עייפות כן… אבל לא תמיד. אנחנו מפחדים שהילד חווה סוג של משבר סוג של דכאון של ילדים
זה עוזר לכם לדייק את הצרכים של הילד הספציפי שלך.
כל ילד הוא נשמה בעולם, וכל נשמה זקוקה לדברים שונים. ללכת להדרכת הורים לא מוריד מערככם כלל, להיפך, זה ממש ראוי להערכה.
רק רוצה להרגיע ולומר שזה הגיוני ובע"ה עם טיפול טוב זה יעבור לו. אז תהיי אופטימית, זה קורה להמון ילדים, משברים ושינויים הם חלק מהחיים.
דבר אחד שתפס אותי שרשמת שלפעמים לא מרשים טלוויזיה.
לדעתי זה אחד הגירויים הכי חזקים שיש ובאמת קשה לילדים לשלוט בזה.
או שלא תהיה טלוויזיה או שתשחררי עד שתצליחי לתת לו מענה מתאים לדעתי. גם אני בתחילת המלחמה עם המילואים שחררתי ונתתי הרבה מסך.
לגבי טיפול מתאים לילד, תחפשי עבודה עם חיות או הידרותרפיה (בתוך מים) תתייעצי עם רופא ילדים או עם הקופה איזה אפשרויות אפשר לתת לכם.
בשבילו זה כמו חוג וכיף, בשביל ההורה והמטפל זו הזדמנות לטיפול.
אגב, אין קשר בין יכולת שכלית ליכולת חברתית וביטוי רגשי. לפעמים יש קשר הפוך דווקא.
לילדים חכמים עלולה להיות נהיה להסתגר בעולמם. אז זה כשלעצמו לא מהווה בעיה.
תתחילו מלתת לו זמן אישי. זמן עם אמא וזמן עם אבא.
אני יודעת שזה מאתגר בטירוף, אבל יכול לסייע ממש.
בהצלחה!
ונשמע שגם את התבגרת בכמה שנים 😄
אז מזל טוב על הלידה, ובע"ה שתצליחו להתאקלם לסטטוס החדש בקלות ובמהירות ותקצרו את פירות ההשקעה בשלושת המתוקים שלכם ❤️
מאחלת הרבה הצלחה!!
וחיבוק על ההתמודדות
אנחנו התחלנו טיפול בבריכה במחיר ממש סמלי דרך הקופת חולים, הרופא ילדים הפנה
מרגש ממש לשמוע שזה עוזר.
ושמחה לשמוע שמצאתם את הדרך לקבל את הטיפול.
באופן כללי בגלאים האלו לא ממהרים לשלוח ילד לטיפול רגשי. גם תחשבי מה האפקט של טיפול רגשי טוב ככל שיהיה הוא שעה בשבוע. אבל את הדמות ההקשרותית שלו ואת נמצאת איתו כמעט כל הזמן. ולכן אם את תדעי לחזק את ההתקשרות איתו, להצליח להכנס לעולמו, ויחד עם זה להציב גבולות ברורים. ההשפעה של זה על הילד תהיה גדולה יותר. הוא צריך אותך, אותכם. שתהיו שם בשבילו. ברשות להשתטות, ברשות להיות מכורבל, קטן ואהוב ומפונק גם כשהוא הבכור. ביכולת לרדת לגובה העיניים שלו שהוא רוצה משהו ולהשאר שם גם כשהוא מביע כעס, תסכול, או אכזבה מבלי להיבהל ממנו או לחוות רגשות אשם בגללו.
ממליצה מאוד על הדרכת הורים בגישה ההקשרותית.
ממש ממש על אורה פולק.
מדריכת הורים
את יכולה לראות תכנים שלה גם..
היא מקסימה ממש!!!!!
אז סופסוף הגיע החופש וכמה שחיכיתי לו כי פיזית כמעט קרסתי
ועכשיו שהוא הגיע רע לי נפשית
יש לי יותר מידי זמן למחשבות ולדאגות
אני מנסה להשליט את השכל ולהגיד לעצמי שאין סיבה לדאגה
אם בשקיפות העובר היה מצטיין רוב הסיכויים שהוא ממשיך להיות בסדר לו שם
הסקירה שבוע הבא ואני כבר משתגעת מפחד ולחץ
ויש לי מצפון שלא הלכתי לרופא שוב מאז הא"ס של הדופק. הוא אמר לבוא כל 4 שבועות ולא הלכתי
ואני גם לא מרגישה תנועות ובהריונות הקודמים תמיד הרגשתי בשלב הזה
וגם מלחיץ אותי שכבר סיפרנו לאנשים למרות שלא תיכננו. כי הבת שלי המתוקה סיפרה לאמא שלי בטלפון שאמא הקיאה וזה הספיק.
בקיצור
אשמח להרגעה
לא יודעת אפילו למה אני דואגת
נראה לי שאפילו הבטן קצת פחות שמנה מלפני שבוע
לק"י
להיות עסוקה בדברים שעושים לך טוב
באמת קשה עם כל הדאגות בהריון...
תשתדלי לחשוב טוב ולהפנות את כל הדאגות לתפילות. בעז"ה הכל יהיה בסדר.
הסתכלות מבחוץ, שום דבר ממה שאמרת לא נשמע מדאיג. מאוד הגיוני לא להרגיש תנועות בשלב הזה, אפילו אם הרגשת ההריונות קודמים, והרוב הגדול של ההריונות שמגיעים לשליש השני הם בסדר גמור.
בשורות טובות בעז"ה ♥️
זה כ"כ מתיש הדאגות האלה, החששות, המחשבות...
מצד שני אפשר שכלית להגיד לעצמנו לדאוג לא יעזור,
להתפלל בטוח יעזור
להירגע ולשמח את העובר ברוגע שלנו בטוח יעזור
וככה לאטלאט זה יעבור מהשכל ללב...
לי היה מאוד טוב לדבר איתו , עם העובר,
ממד אפשר סמן ארוך לשכב בידר לבד
באווירה שמרגיעה אותך ולדבר עם העובר בקול, לדבר עם ה', עם עצמך...
בע"ה שיהיה הריון קל , לידה קלה ותינוק בריא!!
ולגלות שהחלק הארי שלה על הפנים😵💫
פעם ראשונה שיוצא כזה מעפן
כבר עשיתי החזר, אבל וואללה מבאסס
וזה לא שפה בארץ יש מה לקנות.. עשיתי סיבוב אתמול ואכזבה!
אבל הפעם זו הייתה נפילה😵💫
קבלתי את ההזמנה באיחור של יותר משבועיים
רוב הדברים שנקנו עבור ארוע היו כבר לא רלוונטיים
באיזה שהוא שלב הם החזירו לי את הכסף כי היה נראה שהמשלוח לא מגיע
עכשיו המשלוח הגיע והם דורשים ממני תשלום מלא ולא מוכנים לקבל החזר של הפריטים שלא רלוונטיים
אין יותר מרגיז מזה
מה זה לא מוכנים לקבל את הפריטים?
איזה באסהה
שלא אפשרית לי. נתנו לי אופציה לשלם דרך איזה חברת שמתווכת כספים. לא מוכנה לזרוק את הכסף שלי לפח במקום שאני לא מכירה.
העוגמת נפש שלך קרתה בגללם
הם יכלו לדאוג לזה שהחבילה שלך לא תגיע אחרי ההחזר ולא עשו את זה + לא נותנים לך להחזיר
והם אנטישמים
לא הייתי מוותרת בקלות
את חמודה וצודקת כמובן. אבל לא רוצה לחיות עםאמהלהחשש שגזלתי. גם אם זה מאנטישמיים... אין החרגה בתורה ממי מותר לגזול
לאיסוף כל ההזמנה
כל פעם תגיבי את זה
והם כבר יחליטו
אבל לא נורא, מילאתי סל חדש חחח ומסתבר שהוא הרבה יותר מדויק לי, אני מקווה, אבל יקר פי 3 מההחזר כמעט.. אז מתלבטת אם להשאיר ולהזמין והכי הרבה להחזיר או להוריד פריטים:/
שונאת להתעסק בהזמנות, זה גוזל לי מלא זמן ואני צריכה גם למדוד את עצמי ומתעצלת
ורק בדיעבד בהערות היה כתוב שזה 46-50. איזה מרגיזים! אוף! איזה פדיחה עוד שלחתי כמתנה
המידה 2..
מקווה שתצליחי לבטל/ לשנות
בגדול ההחזר הוא חינם, פעם אחת לכל חבילה
החזר שני לחבילה עולה כסף
אפשר לבחור באיסוף על ידי שליח או לשים בנק איסוף
אני בחרתי הפעם נק איסוף כי היא ממש קרובה לי והשליחים תמיד באים מתי שאני עובדת
וכן, ברור שצריך להחזיר את הפריטים עצמם
פותחים החזר, מסמנים את הפריטים, בוחרים כיך האיסוף יתבצע, ומדפיסים תעודת החזרה שמדבירים על השקית
זה כזה מתסכל!!!!
בשבוע האחרון יש לי הפרשות קצת מימיות.
כמות ממש מועטה, פעם ביומיים כמה טיפות, תחתון קצת לח..
רוב הזמן אין כלום.
כרגע שבוע 20+4 ב״ה
ביום שני שעבר (יום אחרי שהתחיל) הייתי אצל הרופא והכל היה תקין (בדק הכל..)
קרה לכן? אני קצת לחוצה
תודה רבה!
"אבל למה הכל רע לך כל הזמן?!
יש לך הכל,
בית יפה,
ילדים טובים,
בריאות
אין לי כוח לשמוע שכל הזמן רע לך
והוא צודק, באמת יש לי את הכל ואולי אני סתם מתלוננת
אבל הוא לא מבין שאני מרגישה כזאת ריקנות
כזאת אפס
כזאת כשלון
כזאת כלןם
כזאת שאני שום דבר בעולם הזה
שהכל לא טוב לי, ואני לא מוצאת שמחה בשום דבר
שיש לי ריק בלב
שיש ימים שאני חא רוצה לחיות יותר
שאני רוצה פשוט שהכאב יגמר
ויהיה לי שקט.
והוא לא מבין, שכמה שזה נכונה האמירה שלו,
ובאמת כמה שאני מתלוננת למרות שיש לי באמת מלא דברים להודות בהם
האמירה הזאת רק גורמת לי
לצלול למקומות אפלים,
להרגיש דחויה ואהובה על תנאי
להרגיש בודדה,
אני פשוט מרגישה בודדה
וכואב לי
כואב לי
ומתחשק לי לצעוק
דיּייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
די כבר
די אבא שבשמיים
כואב לי כל כך
לא ככה רציתי שיהיו החיים שלי
לא ככה דמיינתי אותם
רציתי להיות במקום טוב
במקום יותר שמח
אבל אני לא מצליחה
אני צוללת פנימה, לבד
לבד
לבד
אני לבד,
הגעתי לעולם לבד
וכנראה אצא ממנו לבד
וזה כל כך כואב
שאני, שבשבילי נברא העולם
אני אפר ועפר
לסבול ולהרגיש שאני שם לבד ולא מבינים אותי
וכשבן הזוג לא מבין אותי שם, ואי זה ייסורים.
מבינה אותך מאוד 😔
אני מאמינה שלא נועדנו לסבול!
ואגב באמת הרבה פעמים אין קשר בין החיים שקורים כלפי חוץ וההצלחות שקורות שם אם הן קורות לבין ההרגשה שרע לי ולא טוב לי
ואת זה לאנשים מסוימים קשה מאוד להבין
הכי קל להבין כשהמשוואה פשוטה יותר-
חיים קשים= הרגשה קשה
חיים יפים= הרגשה טובה
מי יגיד להם שהנפש לא בדיוק עובדת ככה....
שבית, ילדים, פרנסה טובה, אוכל, מיטה חמה לישון עליה, בגדים ללבוש וכו'
לא תמיד הם הסיבה לאושר או שמחה...
או לפחות לא בהכרח אמורים לגרום לי להרגיש כך.
ויש סיבות להרגשה הרעה,
אבל לפעמים זה נסתר מנגד עיננו
וקשה לטפל...
אבל אני מאמינה שאפשר ושיש תקווה!!
בע"ה
נשמע קשה מאוד...
מגיע לך להרגיש יותר טוב!
הוא יודע שאת מרגישה ככה?
את נמצאת במעקב/טיפול אצל מישהו?
תחושות קשות ומבלבלות...
זוכרת שגם לי קרה משהו דומה, כשאחותי אמרה לי, "החיים שלך ממש תותים, אה?" בעוד אני נשרפתי מבפנים בגלל דיכאון אחרי לידה... (אז עוד לא הייתי מסוגלת לשתף אותה במה שעובר עליי)
אז אצלך זה שונה לגמרי, כי זה בעלך, והוא אמור להיות הכי מכיל ומבין שיש בשבילך - אבל באמת אם מסתכלים על זה בעיניים של היגיון (וגברים נוהגים להסתכל על הכול בהיגיון) אז הוא צודק, רק שכנראה חסר לו במשוואה העניין של דיכאון...
אז קשה לאבחן מההודעה הכואבת שכתבת (כתבת יפה ונוגע, אגב), אבל מציעה לך לבדוק אם אולי את חווה דיכאון. ואם כן - אז אפשר לטפל בזה...
הרבה כוחות!
תחושות רעות לא מגיעות בהכרח מדברים רעים שקורים בחיים, אלה מהתנהלות פנימית שלא מיטיבה עם הנפש/ הגוף.
ממליצה ליצור ולהיצמד להתנהלות והרגלים טובים יומיומיים שעושים טוב לגוף והנפש, עוגנים יומיומיים מגנים ועוטפים את הגוף והנפש. (תזונה טובה, ספורט, תחביבים, לשמוע/ לקרוא תכנים שעושים טוב, להאט את קצב החיים, להיות קשובים לגוף ולנפש)
גם אני הייתי במקום הזה
וסליחה מראש אם זה לא מה שרצית לשמוע
אבל ציפרלקס שינה את חיי ככ לטובה
זה לא שהקשיים נעלמו
אבל הרבה יותר קל להתנהל מולם בלי לשקוע
אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד שהייתי במקום הזה
אולי הייתי במקומות קרובים.
אבל גם לי היו תקופות קשות ואפלות.
חוסר עניין וריקנות בכל מה שקורה.
ומתישהו הבנתי שאם לא אני אף אחד לא יעזור לי
וקודם כל אני צריכה לעזור לעצמי.
דבר ראשון מצאתי פסיכולוגית שתלווה אותי (חיפשתי ברשת, תביני כמה נואשת הייתי)
דבר שני חשבתי מה אני אוהבת לעשות וכייף לי לעשות
קניתי ערכות יצירה במחיר מופקע באינטרנט
הייתי חייבת משהו שירים אותי לפני שאני טובעת
וחיכיתי כ"כ הרבה זמן שמישהו יעזור לי
ואז הבנתי שהמישהו הזה זה רק אני.
חיבוק גדול!!
תאמיני שעוד יהיו ימים טובים ויפים יותר.
ממה שאת כותבת, נשמע קלאסי לדכאון
ולא קשור מה יש לך או אין לך בחיים, הדכאון ידאג לכסות את זה בעננה אפלה וחשוכה
ולא, גם הבעל שאמור להיות הכי קרוב בעולם לא תמיד מבין ולא תמיד יכול להכיל את זה.
והאמת יקרה, שרק את יכולה לעזור לעצמך
לכי לטיפול
מגיע לך להיות מאושרת ולהנות מכל הטוב שיש לך

יש מחלות שקטות ושקופות,
אבל הן לא פחות משפיעות על החיים ממחלות פיזיות.
קשה כשלא רואים את המצוקה שלך.
יש היום הרבה יותר מודעות וטיפול. כדאי לעשות את הצעד.
הרבה פעמים דווקא המטפל מצליח לרתום את הסביבה לטיפול.
בעלך לא איש רע, הוא פשוט לא מצליח לראות דברים שקופים. ילמדו אותו ובע"ה הוא יוכל להיות לך לעזר וללכת איתך יד ביד עד לרפואה שלמה ובריאות איתנה.
שולחת המון כוחות וחיבוקים למסע הריפוי!
לצערי התחלתי אחרי שה' לקח לי משהו..
כדאי להתחיל בלי שזה יקרה
החוויה של השחור הזה, שמשתלט על התאים במוח...
אני בחרתי במסלול הארוך כי תרופות לא עזרו לי, ואני חושבת שהתהום בנפש היא לא דבר שנמחק ונעלם- היא דבר שלומדים לחיות לצדו, ועם הזמן החיים כל כך מתעצמים, עד שאין סיבה לשקוע לתוכה.
אבל מי שעובר סרט נפשי- יכול למצוא שם הרבה עומק, הרבה חוכמה להבין למה הנפש שלי מגיבה ככה, הרבה הבנה לכל מיני מצבים אנושיים מורכבים.
חיבוק גדול.
כשאנחנו אימהות פחות יש לנו פריווילגיה או יכולת לתת לתחושות האלו מקום.
פשוט מפני שהילדים דורשים את שלהם...
ולפעמים זה קשה, כי את צריכה להציג הצגה
אבל ההצגה הזאת זה החבל שמושך אותנו לחיים על פני האדמה, החוצה מן התהום.
בקיצור, מבינה אותך מאוד מאוד.
תאמיני בנפש שלך. היא חזקה. היא תאיר לך את הדרך.
נסי להיזכר בדברים שאהבת לפני הדיכאון. מי היית?
זה ייתן לך מצפן לדעת איפה להתחיל...
ושוב חיבוק
ואת צריכה עזרה מקצועית
אל תישארי עם ההרגשות האלו
מגיע לך חיים טובים ומאושרים
אני מכירה את המקום שאת מדברת עליו ממש מקרוב.
הייתי שם לגמרי.
ואני מבינה את הכאב שלך, שהוא אמיתי ונורא וצורב ושום מחשבה וידיעה על זה ש'יש לי הכל' לא תעזור לרפא אותו.
אז רציתי להגיד לך שאת אישה נפלאה. ומגיע לך כל הטוב שבעולם. מגיע לך טוב אמיתי וחי ומורגש. מגיע לך שמחה עד בלי די.
והתובנה העיקרית שאני הבנתי בחיים שלי- זה שהשמחה והעצב הם כאן, כל הזמן. ההבדל הוא "רק" בשאלה מה נבחר לקחת לעצמנו.
ובדיוק כמו שאפשר להיות עצובים עד בלי סוף גם בלי סיבה חיצונית נראית לעין- אפשר גם להיות שמחים סתם ככה.
לכן מה שמכריע איך נרגיש- זה הכלי שאנחנו הופכות להיות. אם נהיה כלי קיבול לעצב, נתמלא בעצב.
אם נהיה כלי קיבול לשמחה, נתמלא בשמחה.
אולי זה נשמע קיצ'י ונדוש, אבל זה ממש ככה.
(אשמח גם לדבר איתך בטלפון אם יתאים לך. אני חושבת שאני ניק מספיק ותיק כאן בשביל שתוכלי להרגיש עם זה בנוח. אם את רוצה תכתבי לי במסר).
ממש כמו בגלי לידה. שהדרך היחידה להוריד את סף הכאב היא פשוט להרפות לתוכו ולתת לו להיות. ככה גם בכאב נפשי ככל שנתנגד אליו הכאב ילך ויגדל. תחשבי על כאב רגשי כמו על ילד שקיבל מכה הוא ירצה שתראי אותו, תסכימי לו לכאוב, ותציעי רק חיבוק. ברגע שתסכימי לזה הוא יחלוף.
זה לפעמים יכול להחוות כמאוד מפחיד, כאילו הרגש יציף אותי ולא ישאר ממני כלום. אבל זה כמו גל בים הןא מציף שוטף את כולך ואת בהרפיה בתוכו, מסכימה להתמסר אליו. מסכימה לך להרגיש בודדה, לא אהובה. ורק שתסכימי להיות שם עם עצמך ללא ביקורת, ללא האשמה עצמית. ובתחושת לגיטימציה מלאה. ובלי סטופר בלי להסתכל ולבדוק כל רגע מתי הוא יעבור. זה יכול לקחת שעות, לפעמים גם ימים זה בסדר.
ואם את מרגישה שאת צריכה ליווי שם כי מפחיד אותך להיות שם לבד תקחי.
יש המון כלים, וליווים שיכולים להתאים.
אני מלווה נשים בדיוק במקומות האלה בעזרת כלים רגשיים שמביאים המון טוב ושמחה פנימית. מוזמנת.
לאחרונה הבת שלי בת כמעט חודשיים מתעוררת הרבה מתנועות לא רצוניות בידיים
אני רוצה שהיא תישן יותר טוב
תנוחת עיטוף תעזור? איך בעצם עושים את זה? סתם שמיכות סביבה או משהן מסוים?
ואז היא לא תתעורר מהרפלקס מורו (הרפלקס שמעיף את הידיים)
תסתכלי ביוטיוב, יש הרבה סרטונים בעיקרון על איך לעשות עיטוף, רק שימי לב שיש לה נתיב אוויר פתוח.. לפעמים השמיכה בעיטוף מגיעה קרוב לפנים.
אנחנו לא ידענו באופן קבוע עיטוף, רק כשהרגשנו שהיא צריכה ולדעתי זה עזר לה
גם שלי בגיל הזה עובד טוב.
כן לפעמים זה מעצבן אותה בשניות הראשונות שהידיים לא חופשיות. אז אני מחזיקה אותן בעדינות בכזה שששש.... ואחרי רגע נרגעת. אצלנו זה עובד מעולה
(ולא תמיד אני עושה עיטוף לפעמים מספיק אצלי רק לדחוף את הקצוות של השמיכה מתחת לזרועות לכיוון הגב. זה גם מחמם וגם עוטף ןמרגיע את התנועות הלא רצוניות)
בהצלחה אחות❤️
אם היה ביוץ טיפה מאוחר יש סיכוי שבהמשך יהיה חיובי..
אם לא אז מקווה שבחודש הבא
הקטני שלי בן שנה ו 11 חודשים עושה צעדים ראשונים 🥳
אני לא מאמינה אבל זה קורה!!
בתפילה שמפה רק ילך ויתקדם ציק צק
תודה לכן על החיזוקים🙏
בטח כל-כך חיכית לזה והנה זה קרה
ב''ה תודה לבורא עולם
בשעה טובה!
אמן מפה יגדל ויצמח ובקרוב תתרוצצי אחרי שני הקטנים ותתלונני שאין לך רגע מנוחה 🤣
הרבה נחת ובשורות טובות!
להודות על חסדיו בכל יום ויום, בהצלחה בכל
כולי דמעות של אושר שאני רואה אותו הולך קצת פה ושם
מקווה לראות עכשיו את הקטנה מתפתחת כמו שצריך בע"ה
זה ממש ממש מרגש❤️
אבן דרך ממש ממש משמעותית
אף פעם כשעשיתי לא יצא לי 2 קווים חזקים
והאם זה משנה באיזו שעה ביום מבצעים את הבדיקה?
אם עשיתי בלילה יכול להיות שהתשובה פחות אמינה?
מנסה כבר כמה חודשים להיכנס להריון ולא יודעת איך לתזמן את הביוץ..
אישית, אני סומכת עליהן
כי יצא לי תמיד בזמן הביוץ 2 פסים כהים (לפעמים זה היה בשילוב מעקב זקיקים אז ידעתי שזה נכון וככה כבר למדתי לחודשים אחרים)
אבל יכול להיות שאת צריכה לבדוק פעמיים ביום
ב11 בערך ועוד פעם ב5-6
לפעמים רק ככה תופסים אותו
זה תרומה ליצרנים... מחילה....
ממליצה לעשות בדיקת דם ביום המקווה ועוד בדיקה שבוע אחרי לוודא שהביוץ אחרי הטבילה...
זה נותן מידע פי אלף יותר אמין
בודקים מלקראת צהרים עד הערב
רצוי בשעה קבועה
או אפילו פעמיים ביום בימים עם סבירות גבוהה
אני בדקתי במשך שנים
ולרוב היו אמינות
אבל כן אומרת שהחיובי המובהק יכל להופיע אחרי כמה ימים של בדיקות חיוביות..ורק אז היה הביוץ
ככה שאם היתי מפסיקה לבדוק אחרי החיובי הראשון היתי מפספסת ביוץ.
ואגב זה אני יודעת בוודאות כי באותו הזמן עשיתי גם מעקב זקיקים
השנה גם אני בקטגוריה הזו, כנראה לכל החיים ויש לי כמה תובנות.
זה לא כיף להיות נכה.
לא נחמד להיות תלויה באחרים.
זה סיוט להיות מוגבלת בניידות.
קשה מאד לא להצליח לדאוג לעצמך ולילדים.
הכי נורא זה ללכת מרופא לרופא לבדיקה לפיזיותרפיה ושום דבר לא מתקדם.
אם אתם נתקלים באדם נכה בבקשה אל תרחמו עליו. תתייחסו אליו בכבוד כמו לכל אחד אחר. אם אתם חושבים שהוא תקוע תציעו עזרה בעדינות ואל תכריחו אותו להיעזר. אל תחנו סתם בחניית נכים ואל תחסמו אותה.
תזכרו, אם לאדם קשה ללכת זה לא אומר שהוא לא שומע או לא מבין שמדברים עליו.
זהו פרקתי קצת, תודה למי שקראה💜
ובינתיים - תודה ששיתפת ♥️
תודה יקרה על השיתוף והמילים החשובותאמהלהשבעז"ה תחלימי במהרה החלמה שלמה ושיהיה לכם תמיד רק טוב
זוכרת אותך.
מתפללת בשבילך🙏
בס״ד
שה׳ ישלח לך בריאות איתנה
ואת כל הכוחות שאת זקוקה בינתיים.
תודה שכתבת!!!
❤️
חיבוק גדול על ההתמודדות
והרבה הצלחה ובריאות בהמשך ❤️
שתפת על זה כאן?
בכל אופן נשמע קשוח ממש.. איזו הגדרה מטלטלת...
חיבוק גדול ומלא מלא כח!!
תרגישי טוב!!!
תודה על התזכורת החשובה!
לא שיתפתי פה יותר מידי בחודשים האחרונים, עדיין קשה לי לשתף ולפעמים גם אני חוששת מאאוטינג😅
הלוואי שבזכות החנוכה הזה נזכה להרבה ניסים
היי יקרות
לצערי המצב הרפואי שלי החמיר ועליתי במשקל בצורה ממש חריגה. אני לא יכולה לעשות ספורט (עושה פיזיותרפיה ותרגילים אבל זה לא עוזר לירידה במשקל)
בתזונה מאוזנת אני מצליחה לרדת אבל לא מספיק. לרוב אני גם לא מצליחה לדאוג לעצמי לאוכל (אין לי כח לפרט, רוב הזמן אפילו לחתוך ירקות מורכב לי)
הגעתי למסקנה שהדרך היחידה לרדת במשקל זה זריקות למרות שממש לא מתחשק לי. יש מישהי שהתנסתה ויש לה תובנות? מה קורה אחרי שמפסיקים את הזריקות?
ואם יש מישהי שיש לה תובנות אחרות לירידה במשקל אני אשמח לשמוע
תודה
יש דרך להחליף או לבטל את המשלוח הזה?
זאת גם מתנה אז עוד פדיחה, כי הזמנתי מידה ענקית
לא נארז אז בוודאי שאפשרי.
אם את לא מוצאת פונקציה כזו אולי תבטלי את ההזמנה ותזמיני מחדש/תיצרי קשר בבוקר עם שירות לקוחות
ככל הנראה עד הבוקר לא יעשו כלום עם ההזמנה
בהצלחה
מקווה שבבוקר אצליח. אוף. כפרת עוונות. בחיים לא קרה לי
לקוחות.
כמו שבחנות נותנים לך 14 ימים בדכ..ככה יש זמן מוגדר שבו ניתן להחליף או לבטל.
ולפעמים ניתן להחליף בחנויות ולא באתר.
תקראי את האותיות הקטנות של החלפות והחזרות באתר ממנו רכשת.אולי אפילו בצאט אם יש שם
הייתי מראש כותבת למקבלת שנית לה משהו אבל נלחץ לך על מידה גדולה בטעות ואת מתנצלת, לא היה אפשר לשנות.
אפשר תמיד להחליף תוך 14 יום
ליתר דיוק - לבת כמעט שלוש (בעוד חודשיים וחצי) ולבת כמעט שש (בעוד חודש וחצי).
הרבה פעמים הגדולה מבין שתיהן רוצה לשחק במשחקי קופסה, ולא תמיד אני או האחים הגדולים שלה פנויים. הקטנה, לעומת זאת, תמיד שמחה לשחק ב"משחקים של גדולים"
לכן מחפשת משחקים שיוכלו להתאים לשתיהן. אפשר גם רעיונות למשחקים שאייצר בעצמי.
אבל נוסיף לאתגר את העובדה שבת השש חכמה יחסית לגילה ובת השלוש מעוכבת יחסית בהבנה... אז בעצם צריך למצוא משחק שיתאים לפער גילאים גדול יותר...
יש למישהי רעיון?
תודה!
בלגן
חתחתול
לוטי קרוטי
פיקולינו
סלט יווני
מלך הפלאפל
מרוץ הצבים, תפוס תנוצה, תפוס תדרקון (משחקים מעולים! לא מאה אחוז בטוחה לגבי הגיל)
אין אין איך אני אוהבת משחקי קןפסאא מחכה שהילדים יגדלו😅
מרוץ הצבעים
סט גוניור
דומינו חיות
דאבל
ואז הגדולה תעזור לקטנה כי הם יחד באותה מטרה.
או לבנות פאזל או משהו כזה
כל משחק שהוא אחד נגד השני לדעתי לא יכול לעבוד טוב...
באמת פעם היה לנו את המשחק הכבאים באים. אולי כדאי שנקנה אותו שוב.
פאזלים הן באמת עושות ביחד לפעמים.
תודה גם לכולן על הרעיונות! מהמשחקים שהצעתן יש לנו את חתחתול ודאבל, אבל נראה לי שהם עדיין יהיו קשים בשביל הקטנה... (חתחתול - צריך לדעת מספרים. ודאבל - צריך לזהות מהר. אבל אולי היא כן יכולה ללמוד את זה...)
אבדוק גם את שאר המשחקים שהצעתן.
ששם זה גם כולל תרגול של הזיכרון.
לעשות לפי תור ולא לפי מהירות.
אפשר לגוון את הכללים בכל מיני דרכים -
- לכל אחת יש חצי ערימה, כל פעם שתיהן פותחות קלף וכל פעם מי שתורה צריכה למצוא מה זהה בין הקלפים.
- יש קלף אחד מרכזי, לכל אחת יש חצי חבילה, וכל אחת בתורה פותחת קלף מהערימה שלה וצריכה למצוא את מה שדומה בין הקלף שלה לקלף המרכזי.
- אפשר בדומה לרעיון הקודם, אבל הקלף המרכזי כל פעם מתחלף עם הקלף האחרון שנפתח (נגיד הגדולה פותחת את הקלף שלה, מוצאת מה זהה ביניהם ואז מניחה את שלה מעל ועכשיו הוא הופך להיות הקלף המרכזי). אפשר גם להניח מעל אבל קצת ליד ואז לאט לאט נבנה זחל ארוך (לא יודעת אם ההסבר שלי מובן).
זה דווקא משחק שאפשר להתחיל לשחק ממש בגיל צעיר, אם מורידים את אפקט התחרות עם הגדולים יותר.
או עץ הקופים או שטח אש או כל דבר בסגנון הזה.
איך הבת הקטנה ומוטוריקה?
אם הקטנה מעוכבת לא הייתי נותנת לה להתמודד עם משחקים מעל לרמה שלה, שלא יצבור לה חוויות שליליות.
משחקי דגם לא נחשבים למשחק קופסה?
אני מתלבטת לגבי היכולת המוטורית שלה. היא מציירת (די מדויק) וגוזרת, אז אולי הן כן טובות...
ובקשר לצבירת החוויות השליליות חלילה - כרגע נראה שהיא לא מאוד מבינה, אבל אולי באמת צריך לשים לב לזה.
משחקי דגם זה גם רעיון. יש לך קישור לדוגמה?
צורה יצירה - מרכז לגנים ולתלמיד
אבל יש הרבה מהסגנון הזה.
פעם היה לנו משחק בסגנון הזה:
התאים מגיל 3 ועד 10.
בהתחלה כמה דגמים קלים והעתקתי את הדגמים עם צבעים לדף ריבועים שיהיה לילדים קל לספור.
אח"כ כבר השתמשו בדוגמאות האמיתיות.
עוד קישור להבין את הסגנון:
משחק פחות מוכר ובטח יהיה קשה יותר לאתר:
עם הקטנים לא משחקים לפי הכללים, אלא לכל אחד יש משגר ומנסים לקלוע מה שמצליחים.
אבל צריך תיווך ועזרה.
בת ה6 לדעתי תשמח לעזור לאחותה הקטנה.
מקסימום הקטנה סתם תשים כובעים בפנים בלי המשגר עד שתגדל עוד קצת.
הבן שלי בן 4 ממש צולף והוא לא מאוד מפותח מוטורית אז לכן חושבת שיכול להתאים גם לקטנים אחרי שמלמדים אותם להחזיק נכון את המשגר.
(צריך לשלוט בעוצמה ובכיוון של משגר הכובעים)
אתחיל לחפש משחקים כאלה, או להכין בעצמי.
נזכרת שפעם הכנתי לבת השש (כשהייתה קטנה יותר) צורות כאלה לגזירה וליצירת "ציורים". אולי נדםיס שוב וננסה להמציא מהן משחקים שונים שיתאימו לשתיהן...
אם את מחפשת משהו כזה.
את החלקים עצמם תדפיסי, תצבעי, תדביקי על בריסטול ותגזרי שוב. (או לניילן ולגזור)
את הדוגמאות מדפיסים רק את המסגרת וצריך לבנות לבד.
אפשר לעשות לקטנה דוגמאות עם הקווים בפנים (שזה בעצם הפיתרון אבל ככה יהיה תואם את ההבנה שלה)
דוגמה לחידה ופתרון:
https://www.pinterest.com/shlomo0132/%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%9D/
החידה זה הצורה באפור, והפתרון הוא הצבעוני (אפשר גם להדפיס בשחור לבן)
לוטי קריטי, עץ הקופים, פנגווין במלכוד, מלך הפלאפל, פרצופים מצחיקים.
אני יודעת נגיד שמי שלובשת מכנס, יש טיפ לשים חולצה ארוכה בסגנון טוניקה וזה נראה טוב.
ואני שמה חולצה חצאית (אפילו שזה להריון) ונראית בלון מכל כיוון
או שמה שמלה ונראית שק ענק
אופ כבר שום דבר לא מחמיא לי!
איזה טיפ יש ללבוש צנוע בהריון וגם סביר ופרופורציונלי?
חצאיות קצרות וצרות ןלא מתנפנפות
חיתוך מתחת לחזה
לחלק את הגוף ל2 חלקים...
אקססוריז שאת אוהבת
אני דווקא ממש אוהבת את המראה שלי בהריון
הכי חי ונשי.הלוואי ותמצאי משהו שיחבר אותך
שמלות סריג ישרות או ריב יכולות להיות ממש יפות
קניתי בהריון מידה -2 יותר ככה שזה לא היה מידי צמוד
קניתי בבגדי הריון של hm
אותו דבר רק עם חצאית צרה יחסית ולא ארוכה מידי, חולצה ארוכה וקצת צרה. אפשר גם להוסיף חגורה דקה מעל הבטן.
אני אף פעם לא קניתי בגדי הריון, זה לא בהכרח מחמיא...
חוצמיזה, תנסי ביוטיוב לכתוב סטייליסטית להריון משהו כזה, יתן לך כיוונים.
מהריון בקיץ, כי אפשר בעזרת שכבות ליצור חתכים יפים. נגיד שמלת סריג או שמלה עם חיתוך במותן כמו שהבנות אמרו ומעל שכבה כמו בלייזר, קרדיגן ארוך או ג'קט עור יוצרים קו אנכי וככה הבטן פחות בולטת
עד לא מזמן לבשתי את הבגדים הרגילים, והייתי ממש נראת כמו בלון. השתדלתי ךשים את החול ה על החצאית כדי שהיא תצמיד אותה לגוף אבל זה לא ת יד עזר
קניתי עכשיו שמלות שמתאימות להריון והנקה ממקימי והן יושבות ממש יפה!! יש להם עד 60% ויצא לי שמלות בין 113-150..
"לחתוך" : לא לללבוש משהו שלם.. כי זה עושה תחושה שאת ענקית:
בהריון מה שמהמם בעיניי זה שמלות/ טוניקות עם פתח צוואר וי עמוק עם גופיה, שמסתיימות מעל הברך ואז חצאית עיפרון מתחת לברך.
צר מתחת לחזה, ונפתח
מקווה שהובנתי...
בשבוע 28 עם דלקת גרון חריפה. לא יכולה לבלוע כלום גם עם משככי כאבים.
זה מסוכן?
אני יודעת שבתחילת ההיריון לא אכלתי כמה חודשים, אבל אז זה היה שלב אחר, וגם הייתי עם נוזלים בווריד. עכשיו אני חוששת.
והשאלה הנוספת - למישהי יש ניסיון עם אבצס בגרון? אני חוששת שיש לי, כי בצד אחד הכאבים הרבה יותר חריפים מדלקת גרון רגילה, וגם מקרינים לכל הסביבה.
הרופא אמר לי שאין לי למה לבדוק את זה לפני שעוברות 48 שעות מתחילת האנטיביוטיקה, אבל אם זה זה אני לא רוצה לבזבז זמן, במיוחד בגלל עניין האוכל וההריון.
מהניסיון שלי אנטיביוטיקה ממש משפיעה מהר ויש הטבה כבר אחרי פעמיים שלקחתי אז תחכי לראות אם יש שיפור.
לגבי אוכל זה בטח לא מומלץ אבל חושבת שעובר לוקח מה שהוא צריך ואת זאת שנחלשת מזה..
תנסי לבקש שיכינו לך מרק עוף ותשתי רק את הנוזלים.
רפואה שלמה ומהירה
התחלתי אנטיביוטיקה אתמול בערב, אני לוקחת 1000 מ"ג מוקסיפן ביום.
הלוואי שישפיע כבר. כבר כמה לילות לא ישנתי בגלל הכאבים
וגם הילדון עם דלקת ריאות כבר יותר משבוע, ורק היום גילינו את הסיבה לחולי... חגיגה...
אני לא יודעת איך אצליח לבלוע מרק. גם את הרוק אני מוציאה לטישו
לי קורה לא פעם, אחרי הרפס, שיש לי כאב גרון באחד הצדדים, אני כמעט בטוחה שזה הרפס, אף פעם לא בדקתי.. זה לא מאוד כואב, וזה פשוט עובר אחרי יום יומיים, לא יודעת מה להגיד לך על אבצס
וגם לא על הצום הארוך.. הייתי כן משתדלת אפילו לשתות מיץ או שייק קפוא, אולי יעזור ופחות תרגישי את הכאב
התייבשות מסוכנת גם לך וגם לעןבר..
אם זה ממשיך נראה לי כדאי ללכת לקבל עירוי
ותרגישי טוב מהר❤️❤️
שימי לב אם יש קושי מיוחד בבליעה תהיי ערנית ותלכי שוב
רפואה שלימה !
ומי אבחן לו? רופא משפחה או אא"ג?
כולם חולים עכשיו רציני,😣
ניסית שייק?
והאמץ שהייתי מנסה להשיג גורם רפואי
נשמע שאלה רצינית...
בהצלחה גדולה!!!❤️❤️❤️
אם במצב רגיל את בריאה ואוכלת מהכל, אז הגוף יתמודד.
העובר לוקח מה שהוא צריך מהאמא.
הגוף שלך הוא שיספוג את החוסרים.
אבל אם זה רק כמה ימים זה לא נורא.
קרה לי 10 ימים שבקושי הצלחתי לאכול כמה כפות מרק נוזלי פושר ביום.
חוץ מרעב חזק וחולשה כללית, הגוף היה בסדר עם זה.
אם התחלת לקחת אנטיביוטיקה תוך יומיים אמור להיות שיפור. תתחילי מלאכול מרק עוף (רק את הנוזל שלו) פושר
אפילו 2-3 כפות כל שעתיים, ולאט לאט לפי איך שתרגישי תנסי לעלות בהדרגה אבל עם מרקמים חלקים שיהיה קל לבלוע.
רפואה שלמה!!
עוקבת מרחוק
עוברת כל מיני
מקווה שנתחזק מהכל
כרגע אני קצת חלשה מנטלית
שתהיה לנו שבת שלום!
שנזכה לצאת מן הבור למלוכה
מהר מהר מהר
מתוך ההפיכה , מעמק הבכא
אל כתר מלוכה.
בפרט ובכלל.
אמן.
את, מוסיפה לנו המון למרחב פה,
חיבוקים על בתקופה ועת מה שאת עוברת!
בע"ה שתזכי ונזכה כולנו לישועות ולניסים!
אני 4 חודשים אחרי לידה ויש לי נשירה מטורפת בשיער, מלווה בזה שהשיער ממש השתנה ונהיה מקורזל ומלא קשרים. יש לי שיער מתולתל ארוך וזה נהיה פשוט סיוט כל חפיפה..
למישהיא יש רעיון לתרופת סבתא/ תוסף תזונה או כל משהוא שיעזור?
תודה
להפסיק שימוש בשמפו ומרכך רגילים ועברתי להשתמש בשמפו של ערוגות (בלי מרכך)
לקחתי תוסף תזונה של אלטמן רוטס hr. (הם אומרים שלא ממליצים בהנקה)
ולאכול טוב, לבדוק שאין חסרים תזונתיים. בעיקר אם זכור לי נכון קבוצת ויטמינים B (בתוכם חומצה פולית)
בהצלחה ❣️
להוריד את כל השמפו והמרכך ולחפוף רק במים
ולשתות משקה אלוורה של פוקה (אסור בהריון מותר בהנקה)
דבר שלישי הבנתי ששמן קיק מאודדד עוזר!
בכלל הוא טוב להכל
מרפא פצעים יותר טוב ממשלה אנטיביוטית
מחכה לזה כדי שגם השיער בגוף ינשור 😂😂
ולי עזר לחפוף פחות
תנועות חלשות מהרגיל?
מרגישה תנועות אבל יותר עדינות , עכשיו שבוע 32
אציין שאני חרדתית 😑
אז הלכתי לבדוק...
ב''ה רוב הפעמים זה היה ''סתם''
ממש!
מצד שני צריך לזכור שסטרס גם לא בריא לעובר....
וגם להטרטר לבדיקות זה מתיש
מצד שלישי תקשיבי לעצמך....
מבלבל חחח לא יודעת כמה עזרתי...
חיבוק בכל מקרה!!