יצא לכן להרגיש את זה?
אומרים שעם כל ילד מגיעה הברכה שלולומדת כעת
את מתכוונת כלכלית?רקלתשוהנ
בעיקר. כן...לומדת כעת
לאoo
ילד מביא איתו הרבה אחריות ועול כבד
אם מצפים לברכה כלשהי (חמרית/ נפשית) ולא מתכננים כוחות ומשאבים נוספים בשבילו
יש סיכוי גבוה להגיע להשרדות וקריסה
האמת שכן, אבל לא בניתי על זה מראש כמובןהמקורית
וזה לא קו שהנחה אותי בחיים מבחינת ילודה לכתחילה
כן.באתי מפעם
אבל רואים את זה בדיעבד במבט לאחור. ולא בונים על זה
למפרע כןאנונימית בהו"ל
לפני לא מבינה איך
בפועל אני רואה שעובדתית אנחנו במצב יותר טוב עם השנים ועם הילדים.
לאו דוקא כלכלית.
אפילו זה שהתקשורת שלנו השתפרה נותן הרבה יותר תמיכה נפשית לשתינו בחיים המורכבים של הורים לכמה קטנים
זה באמת מדהים מה ההורות עושה לזוגיותלומדת כעת
רגע להבהרה, לא בונה על זהלומדת כעת
אני מאוד סקפטית באמונות האלו עד שאני ממש חווה אותם בעצמי.
בדרך לחדר לידה כשבעלי מחפש עבודה כמה חודשיםשופטים
ולא מצליח להתקדם התקשר אליו מכר שעבד איתו והציע לו עבודה בדיוק כמו שרצה..
זה הכי בולט שראינו, אבל מאמינה שהברכה לא תמיד מגיעה אחד לאחד ולא תמיד רק בפן הכלכלי
זה הכי בולט שראינו, אבל מאמינה שהברכה לא תמיד מגיעה אחד לאחד ולא תמיד רק בפן הכלכלי
אדםoo
צריך לחוות ברכה כלכלית/ נפשית במהלך חייו
כמו שהוא חווה קשיים ככה יגעו גם רגעים טובים והתקדמות
אם יולדים כל כמה שנים
הגיוני שתהיה חפיפה בין לידה לבין דברים טובים
בדיוק כמו שתהיה חפיפה עם דברים פחות טובים
ממה שאני חוויתי הזמנים הכי מורכבים כלכלית היו בזמן לידה ותינוק קטן
הרבה יותר הוצאות והרבה פחות יכולת להתפתח בעבודה/ לחסוך/ להשקיע כספית
נראה לי שאם היו בודקים עובדתית ולא מיסטית
זה בדיוק הפוך מברכה כלכלית
דווקא לנורקאני
לפני הלידה היה לבעלי איזה פרוייקט רציני
שהכניס סכום מכובד
וככה ההוצאות של הלידה ואחריה לא הורגשו כמעט
להיפך, הרשינו לעצמנו להתפנק יותר אפילו
ואחרי הלידה הסתדרנו עם עבודה שבדיוק מתאימה להוצאות השוטפות+ קצת
וזה כשאני לא עובדת כי אני סטודנטית
כמובןן שלא בנינו על זה
ולקחנו בחשבון שנצטמצם בתקופה הזאת
וכן חישבנו הוצאות
במבט לאחור - כןשומשומ
אבל זה בהתבוננות אחורה, כשאני רואה נקודות ציון אז אני עושה את ההקשר.
לא בונה על זה
ילד זה הרבה יותר מברכה כלכלית כזו או אחרת
זה אתגרים ונחת
אהבה וקושי
בו זמנית
תודה לה' על הכל
לא במובן הכלכלימתיכון ועד מעון
אבל מעולם לא חיפשתי את זה, תמיד חייתי באופן שהתאים למה שיש
אני מרגישה שכל ילד מביא אור, ברכה, שמחה לבית, יכולת לשאת את הקשיים שהוא מביא איתו, גדילה נפשית ורגשית שלו.
בעיני זו ברכה גדולה מאוד
אצלנואפונה
לברית של הרביעי הגיע הבוס של בעלי
ואמר לו: וואו, אתה גר ממש רחוק!! למה שלא תעבוד חלק מהבית?
נחשב?
תזמינו אותו לבקר עוד פעם, אולי ייתן לו לעבודיעל מהדרום
לק"י
איזה בוס חביב....
רק מהבית😅
איזה בוס חביב....
ניצחת!!! הכי מבורך שיששושנושי
יש לי רק ילדה אחתרקאני
וכן, הגיעה ברכה איתה
אפשר לומר שלא היה לי מושג איך נסתדר
וראינו סייעתא דשמיא רצינית
כלכלית כן ממש ב"העכבר בלוטוס
כל ילד ברכה אחרת וחלק בדרכים הזויות
לא רוצה לפרט מידי מצד ההאוטינג
אבל דוגמא קטנה-
ההריון האחרון היה לי קשה ממש. באמת מסירות נפש. הריון שהגיע ללא תכנון והיה שיעור באמונה.
בחודש של הלידה נכנסו לנו בבת אחת חלד, מענקים, פיצויים, מתנות וכו'
הרגשתי ממש נשיקה מה'
בחיים לא ראיתי את החשבון שלנו על מצב כזה. עשרות אלפי שקלים שפע שפע
אני לא בונה על זה אבל כן במודעות ואמונה שכשאני נותנת לה' להוריד דרכי ילד, כשאני פותחת פתח לשפע הזה, ה' יפתח פתח לעוד שפע
כן. חד משמעיתהיריון רביעי
עברנו לחול ועוד לפני שמצאתי עבודה נכנסתי להיריון ממש קשה שבמהלכו לא יכולתי לעבוד. אבל במהלך כול השנה של ההיריון והלידה קרו לנו ניסים ונכנסו לנו כספים ממקומות לא צפויים. מיד בסוף החופשת לידה (שקיבלתי מביטוח לאומי בצורה לא צפויה למרות שהייתי מבוטלת לפני ועברנו לחול ) מצאתי עבודה מעולה הרבה מעבר לציפיות שלנו
בהחלטאנונימית07
עם כל ילד שהגיע, הגיעה ברכה כזו או אחרת. זה גם עניין של הסתכלות...
אין לי מלא ניסיוןכנה שנטעה
אבל מהמעט שלי - כן. ממש מובהק לי איך לפנישילדתי יגדלו לנו ההוצאות הכנסתי x בעוד שאחרי הלידה, להרגשתי באותה עבודה ומס' שעות הכנסתי יותר. אין לי דרך טבעית להסביר את זה... ומהניסיון של ההורים שלי גם, הם תמיד אמרו לנו שפתאום קיבלו סכום ממקור לא צפוי ובא להם בדיוק בזמנים שהיו צריכים. ב''ה!
כן, ממש לראות במציאותממשיכה לחלום
חד משמעית כןמולהבולה
כן ממששוקולד פרה
בשתי לידות קיבלנו פתאום העלאה פעם אחת- משכורת של הבעל פעם שניה באיזה סוג של מלגה(התשמש בצבא עלה לכולם לפני כמה שנים זה יצא לנו בדיוק ללידה)
עוד לידה -בחופשת לידה מצא י עבודה הרבה יותר טובה מבחינת שכר זמנים קרוב לבית הכל
כן ב"ה, ממש ניסי..אוהבת את השבתאחרונה
קיבלנו שובר לסטימצקיכבת שבעים
אנחנו בבית קוראים רק ספרות דתית וחרדית.
מחפשת ספר שיתאים לילדה בת 10. שיהיה נקי ולא מטופש...
לסטימצקי יש גם משחקים.מוריה
אולי שווה לבדוק את הכיוון?
או אולי למכור למישהו את השובר ולקנות ספר במקום אחר?
לא נראה לי שיש להם פרוזה דתית כמעטכורסא ירוקה
אבל יש משחקים ויש ספרים על פרשת שבוע וכאלה, יותר עיוני. אפשר גם ספר מתכונים לילדים אם מעניין אותה או משהו שקשור לתחביבים שלה - ספר על עיצוב או כזה שמלמד לצייר
אולי הסידרה "לגדול" של סיון רהב מאיר?השם שלי
או החיים על פי ינון
ואולי ספרים לא דתיים ישנים יהיו בסדר.
ואולי ספרים לא דתיים ישנים יהיו בסדר.
אני קונה שם משחקי קופסה/ קלפיםיראת גאולה
או ספרים עיוניים/ לימודיים. יש גם ספרי תשבצים / סודוקו, אם היא בקטע.
נראה לי שנלך על זה... תודה לכולן!כבת שבעים
לפעמים יש להם קומיקס "הגיע הזמן". מתוק בעיניירקלתשוהנ
נכון! יש לנו בביתכבת שבעיםאחרונה
פריקה כואבת מאוד. טריגר פגיעה!! (בעל, אישות)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בטבת תשפ"ו 21:25
חייבת לפרוק משהו שיושב עליי חזק.
לילה אחד בעלי העיר אותי באמצע השינה בצורה שלא הייתה לי נעימה בכלל. ניסיתי להזיז אותו והוא הפסיק, אבל אחרי זמן קצר התחיל שוב למרות שבעבר כבר ביקשתי ממנו במפורש שאם אני ישנה ולא מגיבה, שיפסיק ולא ינסה להעיר אותי כך.
בסוף פשוט הסכמתי, רק כדי שזה ייגמר כבר. לא מתוך רצון, אלא מעייפות ורצון לשקט.
יום למחרת ניסיתי להתלונן שכואב לי.
אמרתי לו פעם הבאה אתה לא נוגע בי בצורה כזאת, וגם לא מתחיל ככה.
מאז זה לא עוזב אותי. אני מרגישה רע, מבולבלת, עם תחושה שנחצו לי גבולות.
צריכה להגיד שזה היה לי יותר מדי.
לצערי אין לי עצות אבל מחבקת ממש! נדרש שינוי....ירושלמית במקור
ואם מתאפשר לך, אז גם עיבוד שלך לחוויה...
אוי זה נוראהבוקר יעלה
אולי ללכת איתו לעיבוד החוויה ולהבין שהוא לא יכול לנהוג כך
זה לא בסדרoo
שהוא עשה את זה
אם זה חד פעמי אפשר לתלות את זה בחוסר הבנה
צריך להיות מאד ברורה
להגיד שאת לא מוכנה שהוא יעיר אותך ולא לגעת בלי לשאול בצורה מפורשת
זה אמור לעזור להבנה שלו
זה מאד מטריד שזה קרה אבל אם זה יעזור להבנה מפה והילך זה יכול לרפא את התחושות מהמקרה
לומר לושלומית.
שאין-אין-אין מצב שהוא נוגע בך ככה, ומבחינתך זה קו אדום.
אני חושבת שאח''כ תלוי בתגובה שלו.
אם הוא מתנצל ומפנים אפשר לראות איך ממשיכים הלאה לאט ובעדינות
ואם לא, אז איך יוצרים שינוי יותר יסודי
דרך אגב, לי זה נשמע שהכיוון כאן זה יותר עבודה אישית שלו מאשר זוגיות אבל כמובן זה מתחיל מעבודה זוגיות
עונה לכולןאנונימית בהו"ל
הוא מתייחסמאלי בדרך כלל בכבוד, מרגישה שהוא אוהב אותי ואכפת לו
אמרתי לו שוב אתמול שזה היה לי ממש לא נעים מה שהוא עשה ושזה הרגיש לי ממש מטריד ושזה ממש לא היה ברצוני ושרק רציתי שזה יסתיים. ושלא יעשה את זה שוב. אז הוא הצטער וביקש סליחה.
הוא כן לפעמים מנסה להעיר אותי בצורה יותר נעימה מלטף או דרך אחרת וכבר אמרתי לו בעבר שזה בסדר אבל אם אני אומרת לו שאני עייפה אז לא לנסות שוב
אולי באמת אדבר איתו שוב עוד פעם ואסביר לו שוב בצורה הכי ברורה אם אני אומרת שאני עייפה או לא מתעוררת אז לא להמשיך לגעת בי
מרגיע שבסה"כ יחס מכבד אך עדיין שיסביר למהפלפלונת
עשה משהו שנראה מכאיב. זה חמור בעיניי. מאוד! הוא אמור להתבייש בכך.
ובכלל למה להעיר אותך? זה כיף לך או רק בשביל לרצות ולשמח אותו?
אם יודע שאפשר להעיר ורואה שזה נעים לך זה בסדר.
חשוב להבין שצריך שבעל ירצה בטובת אישתו ויכבד אותה.
לדבר על כך שהדברים יהיו ברורים ולזכור זאת גם בשעת מעשה ולא רק בדיבור. לעמוד על כך בלי להסס.
נשמע שזה חוסר הבנהooאחרונה
לפעמים עדיף להיות חד משמעיים לגבי סיטואציות
כי זה עלול ליצור אי הבנות
נניח עדיף לסכם שהוא לא מעיר בכלל מאשר לסכם שלפעמים כן ולפעמים לא (אם זה יוצר חוסר הבנה ועוגמת נפש
זה לא שווה את המחיר)
נשמע לא נעים, במיוחד אם הוא יודע שמכאיב לךפלפלונת
איך הוא מתנהג? הוא מתנהג אלייך בזילזול? את חייבת לדעתי לדבר איתו ולא להמשיך כרגיל. צריכה התנצלות והסבר. ולוודא דלא חוזר על עצמו.
חיבוק גדול🫂סטודנטית אלופה
חושבת שהוא חייב ללכת לטיפול ולעשות עבודה עם עצמו.
ואם יש לך את הכוחות אז אולי שווה לעבד את החוויה..😘
זה מקרה חד פעמי?פרח חדש
אני מנסה להיזהר בתגובה שליאנייי חדשה
אבל לי זה היה נשמע חציית קו אדום.
לי זה מרגיש ממש פגיעה.
קודמותיי היו עדינות ממני אז אני אנסה להיזהר בתגובתי, אבל!
להעיר אישה משינה נשמע לי לא מקובל.
במיוחד שזה עבור הצורך שלו בלבד ועוד בצורה שזה נעשה (מקווה שהבנתי נכון איך הוא נהג כלפייך כשהעיר אותך).
הייתי לוקחת אותו לשיחה רצינית ומבהירה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שמבחינתך זו פגיעה. ואת לא עוברת לסדר היום עד שהוא לא מטפל בעצמו וביצר שלו.
ולך, אני שולחת חיבוק גדול❣️❣️❣️
מסכימה, בעיקר שזה נעשה באופן מכאיב.פלפלונת
בעיני להעיר משינה זה לגמרי מקובל ואף נעיםמתיכון ועד מעון
כל עוד ברור לשני הצדדים שזה לגיטימי להעיר אבל לגיטימי גם לסרב להתעורר.
באופן כללי בעיני כל דבר שהוא בהסכמה הדדית מצד אחד ויכולת לסרב מהצד השני הוא מקובל לגמרי.
הבעיה לא הייתה שהעיר אלא שלא הירפה
מסכימה ומוסיפהoo
שאם לא אומרים בצורה מפורשת 'לא' זה יכול ליצור אי הבנה
לכן כדאי לדבר בצורה מפורשת וברורה
גם בזמן אמת וגם לאחר מכן אם נעשה משהו לא רצוי
כדי שזה לא יקרה שוב
מה הוא ענה לך כשאמרת לו את זה למחרת?מתואמת
איך באופן כללי הוא מתייחס אלייך?
בכל אופן, אל תישארי עם התחושות האלה❤️ תדברי איתו שוב על זה, לא בצורה מתקיפה אבל כן בצורה ברורה. ואם הוא לא עונה או עונה בזלזול - תפני לייעוץ מקצועי...
אם זה חד פעמי ובאופן כללי הוא טוב כלפייך ומתחשב בך, יכול להיות שזה נבע מעייפות ובלבול?
בכל אופן, אל תישארי עם התחושות האלה❤️ תדברי איתו שוב על זה, לא בצורה מתקיפה אבל כן בצורה ברורה. ואם הוא לא עונה או עונה בזלזול - תפני לייעוץ מקצועי...
האם בטן שיורדת מטה זה סימן ללידה קרבה ?הדרים
הריון שלישי שלי, בשניים הקודמים היו צירים, עכשיו אין לי צירים עדיין אבל ממש מרגישה תנועתיות יתר וכאילו הבטן נוחתת ממש ממש , לא זוכרת את זה מהריונות קודמים .. וגם מרגישה הורמונלית רצח וכמובן שלא באלי סתם לעלות לבית חולים ולשוב על עקבותיי
ככה אומרים. בפועל זה לא תמיד ממש קרוביעל מהדרום
לא הייתי הולכת לבית חולים בגלל זהיעל מהדרום
אם יש שינוי בדפוס תנועותשושנושי
אני חושבת שכן ממליצים להיבדק
ככה היה אצלי..
ממש לא הייתי נוסעת בגלל בטן שיורדת
תבדקי עם אחות במוקד לגבי התנועות
מסכימה לגבי התנועותיעל מהדרום
קרה לי שבועייםרקאני
בערך לפני הלידה
זה כנראה מעיד שהיא קרובה אבל קרוב זה עניין יחסי....
גם לי היה ככהאוזן הפילאחרונה
וכבר קיוויתי כל כך
לנשיםרק טוב!
חזיות הנקה
מי שהיתה קונה בעבר את החזיות הנקה של נקסט, מצאתן משהו דומה באיזשהוא מקום?
אני גם אשמח לדעתדרקונית ירוקה
לצערי לא, ממש חבל שהפסיקו לייצר אותןיראת גאולה
מצאתי טובות בפמינהיהלומה..
בלי ברזלים באיזור 140 לחזיה. עם ברזלים 150-160 לחניה. תלוי במבצע שיש
פנינה באמת מעולות.המקוריתאחרונה
איפה קונים בגדים "מחויטים"?רוני 1234
צריכה לקנות לעבודה כמה חולצות מכופתרות, חצאיות מחויטות וכדו'. הייתי ברנואר ובקסטרו ולא מצאתי… איפה אתם ממליצות לחפש?
זארה, מנגו, אסוס. סביר מאוד שבנקסט יהיהמרגול
זה מותגים יותר בינלאומיים. רנואר וקסטרו ישראלי, ובישראל פחות לובשים מחויט.
הבעיה בלקנות מכופתר אונליין זה שאין לדעת כמה חמור הצורך בגיהוץ (איך אני שונאתתתת)
הבעיה בלקנות מכופתר אונליין זה שאין לדעת כמה חמור הצורך בגיהוץ (איך אני שונאתתתת)
יש בדים סוג של סטרץ' שאין צורך לגהץ וזה נראה מחויטנפש חיה.
מצוי אולי יותר אצל תופרות
בטח שיש חולצות שלא דורשות גיהוץמרגול
נניח לגברים לשבת ממש יש. לאו דווקא סטרצ'י
אבל כשמזמינים באינטרנט קשה לדעת
יש לי של מנגו שלא צריכות גיהוץיהלומה..
מצוינות!! ממש אוהבת אותן
זארההמקוריתאחרונה
קמנו הבוקר (שבת) לפוגרום של הילדיםאובדת חצות
כל הלילה ניסיתי להחזיר את הילדים מהמיטה שלנו, לחדר שלהם
המון פעמים כל פעם מישהו אחר, ובבוקר הייתי גמורה מעייפות, באופן טבעי ומסתבר שבעלי גם ישן בבוקר כמוני והילדים- היו ערים וחגגו בסלון.
בעלי מעיר אותי בצעקות-"לא תאמיני מה הם עשו בסלון".
שפכו חלב בסלון, פיזרו סוכר, שפכו שוקולדים לקישוט עוגה וזרקו זיתים מקופסת זיתים במקרר על השטיח. לא רק זה מסתבר שהיו ליד המיחם כי עולים על שרפרף, וגם נגעו בו ובנס לא קרה כלום.
דיי הזדעזענו. בשבת שעברה אגב ניסינו לנוח רק לנמנם ואפילו לא לישון, והם עלו על שרפרפים ורוקנו את מדף הממתקים- אכלו הכל בלי רשות.
עד עכשיו אף פעם מעולם מעולם מעולם לא נחנו או ישנו. והבוקר זו הייתה טעות אבל אנחנו גמורים מהם מעייפות מכל ההרדמות שלוקחות שעות, ההרטבות והכביסות וההגעה אלינו למיטה.
כולם תמיד עוזרים להורי תינוקות אבל אנחנו ישנים עוד גרוע מזה.
1. הם בני 5- איך אתם מציעים להעניש על זה?
2. היינו אולי צריכים לדבר איתם לפני?
3. מבינה שהם לא בשלים להישאר לבד כרגע בכלל בכלל
בכללי-המריבות, השובבויות וכל הדברים מתישים אותנו. ואנחנו בעיקר מאוכזבים. כאילו, הם שמים עלינו קצוץ.
ההדרכה האחרונה שלקחתי (אני מנסה) בגישת שפר הייתה לא מועילה, היא ניסתה לומר לי לעבוד על עצמי בלא לחשוב שאני כשלון בגלל כל הכאוס בלילה.
איך זה אמור לעזור פרקטית איתם?
ממש נואשת להדרכת הורים עם מישהי ששמה גבולות בלילה-המלצות יתקבלו בברכה.
זה נכון ולא נכוןאמאשוני
יש מצבים שבהם זיהוי הצרכים הכי אפקטיבי הוא ע"י תצפית, שמשתנה מילד לילד ומסיטואציה לסיטואציה,
ויש מצבים שבהם הרובד הוא מצד אחד עמוק ולבד לא הייתי חושבת עליו לא משנה כמה הקשבה הייתה לי, מצד שני משותף להרבה ילדים, ולכן ללמוד אותו מגורם בעל ניסיון יכול מאוד לעזור.
למי שלא למד לא הייתי ממליצה להסתפק רק בתצפית.
לקרוא על זה הרבה ולהיתקל בסיטואציות שקרו לאחרים וההסבר המעמיק שעומד מאחורי הדברים ממדריכים מהתחום ממש פותח את הראש להבין איך ראש של ילד עובד.
אח"כ כבר באמת יותר קל לזהות מה רלוונטי ומה לא.
ועוד נקודה, ככל שלומדים יותר (בין אם מניסיון אישי ובין אם מניסיון של אחרים או לימוד תאורטי)
מפנימים יותר שילד מתנהג בצורה מסויימת לא סתם. לא בגלל שבא לו להיות רע או שהוא מצפצף על אמא.
ילד לא סתם פותח אוכל וזורק.
משהו גרם לו לעשות את זה.
אז גם אם לא מצליחים להבין מה בדיוק, עצם הידיעה הברורה שיש שם משהו בוודאות, המיקוד מופנה לחפש מה ואיך לעזור לו, ולא להגיב ישר להתנהגות עצמה.
העניין הוא שלוקח המון זמן לייצר ניסיון אישי ולבינתיים אפשר להיעזר בלימוד של אחרים.
אני לא יודעת מה השלב הראשון, הקשבה לילד (מעשי) או לימוד (תיאורטי), בעיני זה לא כ"כ משנה, צריך גם וגם עד שיש מספיק ניסיון.
אני באופן אישי לומדת הורות מקרבת כבר עשר שנים, ועדיין יש סיטואציות שאני אומרת לעצמי מה לעזאזל?!?
ועם כל ההקשבה לילד עדיין לא מפצחת את זה, אז גם זה קורה ואז אני חוזרת לתאוריה וגם לפעמים מבקשת מבינה מלאכותית לנתח את המקרה בכלים של תקשורת מקרבת ולתת מספר אפשרויות, רק שיתן לי השראה של כיווני חשיבה בכלל. ויש דברים שאני מצליחה לזהות בדיעבד שרלוונטים לנו וזה ממש מועיל.
מצד שני בלי הקשבה אפקטיבית לילד, הרבה פעמים נהיה "ליד" שורש הבעיה ונפספס אותה כי אותה התנהגות אצל ילדים שונים יכולה לנבוע ממקום שונה ואם ניתן מענה לצורך שהוא לא המדוייק, לא תמיד נצליח להשפיע על ההתנהגות וזה עלול להביא לתסכול.
אז כן חשוב ממש גם להקשיב (בין אם זה למה שהוא אומר וגם למה שהוא משדר בלי מילים)
איך אתן מנהלות אחה"צ עם כמה קטנטנים?ואז את תראי
כולם מגיעים הביתה ביחד וכולם מדברים ביחד וכועסים כשלא מקשיבים להם.
יש לכם סדר מסוים או רעיון לשיפור? 😅😅
יש לכם סדר מסוים או רעיון לשיפור? 😅😅
מה בדיוק הגילאים?מתואמת
אני לפעמים אומרת בהומור: "יש לי רק שתי אוזניים, אני לא יכולה לשמוע כמה ילדים בבת אחת..."
עם השנים הם למדו לדבר כל אחד בתורו.
אבל כרגע אין לי כמעט קטנטנים, אז זה קצת יותר קל...
באמת כשיש תינוק פצפון שצריך לינוק ברגע זה, ותינוקת גדולה יותר שרעבה וצריכה שיאכילו אותה בכפית, וילדון שחייב להראות לאמא "עכשיו!" את הקשקוש שהוא יצר על הדף, ועוד ילד שבוכה כי העליבו אותו בגן -
זה כמעט בלתי אפשרי להתפנות לכולם בסדר שיצא הוגן...
ולכן כל יום מחדש צריך לתעדף את הסדר בטיפול בילדים ובהקשבה להם, ולראות איך אפשר לעשות כמה דברים במקביל (למשל לראות ציור או להקשיב לילד אפשר תוך כדי הנקה, אם התינוק יונק רגוע...)
זה באמת מורכב, ואני מתפללת בשבילך שתצליחי!
אני לפעמים עושה סבב שלכל אחד יש תור מסודרשיפור
זה עובד הכי טוב תוך כדי שאוכלים משהו
אצלי לא כולם מגיעים ביחדהשם שליאחרונה
כל פעם זה 1/2/3.
היו תקופות שאספתי שני ילדים מהגן, ושניהם רצו לספר ביחד.
כיום זה יותר רגוע.
הם עדיין רבים מי ייתן לי יד.
אפשר לעשות תור, שכל פעם מישהו אחר ידבר ראשון.
או למצוא זמן אחר להקשיב לילדים בפניות.
ואם הם לא מסתדרים, את לא מקשיבה לאף אחד.
שתי שאלות על IVFאנונימית בהו"ל
יש לנו ב"ה שני ילדים שהגיעו טבעי.
אחד בן 7, אחד בן 5.
1. מה עושים איתם בבקרים שיוצאים מוקדם לבדיקות ובמיוחד ביום של השאיבה שלא לעניין להביא מישהי שתישן אצלנו ....
2. ההורים שלי יודעים שאני בתהליכי פוריות, לא הכנסנו אותם לפרטים, אומרים להם? קוראים להם ביום של השאיבה?
עונהנעומית
1. אבא נמצא עם הילדים, את הולכת לבדיקות. (יש מקומות שאפשר עד 9:00, אז אפשר קודם לפזר אח''כ ללכת לבדיקות)
לענ''ד הבעל לא צריך לבוא לבדיקות.
2. לדעתי אין צורך לקרוא להורים ביום השאיבה, אפשר להגיד להם שהיום יש בדיקה (והם יבינו לבד), ולבקש מהם לשמור על הילדים.
בנוסף, אני לא חושבת שהשאיבה היא ממש בשמונה בבוקר ואי אפשר לפזר אותם קודם למסגרות.
בהצלחה!!
יש מגבלה עד מתי אפשר למסור את הזרע, לא?אנונימית בהו"ל
כל טיפול שונהנעומית
אצלינו הזרע היה במעבדה
אפשר להתקשר למרפאה ולשאול
הפרק זמן מחושב לפי השאיבהאולי בקרוב
הוא מביא לפני השאיבה, אם השאיבה בערב או אחה"צ אז אין טעם להביא בבוקר, יגידו לכם מתי הכי מאוחר. איפה את עושה את הטיפולים? אני עשיתי באסותא אז הכל היה אחה"צ ערב. בדיקות באמת אם את ניידת וזה לא מסובך לך להגיע אז באמת אפשר לבד.. בטח אחרי כמה בדיקות שאת כבר מקבלת ביטחון ושולטת יותר במה זה דורש, התמצאות במקום וכו'
עונה גםSheela
לגבי הבדיקות בעלך לא צריך לבוא. את יוצאת ממש מוקדם או שאת קרובה למרפאה ויכולה לצאת אחרי הפיזורים. לוקח כמה פעמים עד שלומדים לעשות את זה הכי יעיל..
לגבי שאיבה אני אף פעם לא סיפרתי במפורש. כן ביקשתי עזרה כשצריך.
לומדים לתמרן, אפשר לבקש לא להיות ראשונה בתור של השאיבה, לפעמים לא יקראו לך על הבוקר, ולפעמים כן צריך להגיע מוקדם וזה באמת לא נוח ודורש תכנון מקדים..
ממליצה בחום לעשות הקפאת זרע לפני הסבב ולחסוך לפחות את הלחץ הזה בבוקר השאיבה.
ומאחלת מכל הלב שזה יהיה סבב אחד ודי
בתור בוגרת מספר דו ספרתי של שאיבות, אני יכולה להגיד שזה פחות נורא ממה שחושבים, לומדים להסתדר עם הכל, זה שבועיים שעוברים די מהר עד הפעם הבאה..
הולכים למעקבים לבד נשמהאורוש3
לשאיבה להערך עם הורים או בייביסיטר
לא יצא לנומדברה כעדן.
בעיה כזאת
בדיקות רק אני הולכת, ושאיבה לא קיבלנו שעה מוקדמת... ואפשר לקבוע "נופש" במלון אם רוצים וככה מוצאים פתרון לילדים מראש בצורה מסודרת
עונהשושנושי
1. למעקב זקיקים את יכולה ללכת לבד, או שבעלך יצטרף אלייך כשיסיים את הפיזור. בסה''כ רוב הנשים שראיתי במחלקה היו לבד, ברור שנחמד מאוד ללכת ביחד אבל בעיניי חבל לבזבז אנרגיה של שניים.
2. מצטרפת להמלצה להקפאת זרע מראש, לפעמים מרוב לחץ ביום השאיבה הגבר פשוט לא מצליח וחבל ממש שעל זה ייפול הטיפול. תשאלי את הרופאה על זה בתחילת התהליך.
לגבי ההורים אנחנו אישית לא סיפרנו להורים, לא ראינו צורך לשתף אותם. אפשר לעדכן מלמעלה שאתם מטפלים אבל להיכנס לשיח אצל מי הבעיה ומה הפתרון - העדפנו שלא.
שאיבה והחזרה כמובן הייתי דואגת שבעלך יילך איתך. אל תדאגי מזה עכשיו, אחרי שיזמנו אותך לשאיבה ותדעי מה השעה המדויקת תכנסי לתכנון שלו. חבל לחשוב על זה עכשיו כשזה עוד לא רלוונטי. אולי בסוף בכלל יזמינו אותך לשאיבה בשעה יותר מאוחדת ועד שעה 16 תהיו בבית לאיסוף..
בתכלס הולכת לבד להחזרות למרות שזה באסושאורוש3
מותר?שושנושי
חשבתי שצריך להגיע ביחד
אם הגבר לא מאשר את זה? איך זה אפשרי זה הרי הזרע (והילד) גם שלו
צריך בתחילת הסבבנעומית
בהחזרה הראשונה,
אם ההחזרה לא מצליחה, ויש עוברים מוקפאים אפשר גם לבד.
אישר בשאיבה בחתימהאורוש3
תודה על המענה, חידשתן לישושנושי
גם אני עשיתיטרמפולינהאחרונה
Ivf, עם 2 ילדים בבית
לכל המעקבים והבדיקות הלכתי לבד ובעלי היה עם הילדים
השאיבה היתה ב8 בבוקר, אז ב7 שמתי אותם אצל חברה בבנין ליד, והיא לקחה אותם למסגרות
ולהחזרה הלכתי לבד...
בהצלחה!
שבוע טוב-היסטרוסקופיה אבחנתית-שואלת לחברהטארקו
מחפשת המלצה למקום/רופא להיסטרוסקופיה אבחנתית באזור השומרון-מרכז,
שיש להם הסדר עם כללית/כללית מושלם.
ואני אשמח גם להסבר איך אפשר לקבוע אצלם.
תודה רבה!
אין לכללית היסטרוסקופיה בהסדרSheela
יש רק בקופות עצמן
לדעתי במודיעין יש
אם יש ביטוח פרטי אפשר דרכו
אז אשמח לפרטים לגבי הקופותטארקו
כי כשהיא ביררה אמרו לה שאין בקופה ושתחפש בהסדר...
אני הייתי אצל תמר צור במעייני הישועה. ממליצהפלפלונת
אפשר לעשות בבתי החולים עם טופס 17פרח חדש
יש במעייני הישועה למשל
אני יודעת שיש שם רופאה מצויינת שעושה את זה
מירב רז
^^השקט הזה
ממליצה גם על ד"ר מרב רז במעייני הישועה
צריך טופס 17
בבילינסון יש, באיכילוב יש, צריך טופס 17ירושלמית במקור
ממליצה על מעייני הישועה. תורים קרובים ורופאה טובהבעלת תשובהאחרונה
קושי מול בעליפותח את ידך
הי לכולן
פעם ראשונה כותבת כאן אבל שנים קוראת.
רציתי להתייעץ לגבי הקשר עם בעלי. בעיקר מול הדברים שקשים לי ואני יודעת שאין כ"כ איך לשנות. בעלי עם קשב וריכוז וקצת מעופף ובן אדם פחות מעשי, הקטע החזק יותר אצלו זה הפן הרוחני. זה אומר שקשה לו לתקתק דברים. אם עושה משהו מתרכז בו ולא מצליח לעשות או לשים לב לעוד דברים במקביל. מבחינת עבודות בית כמעט שלא עוזר, עושה כמה דברים קטנים קבועים כמו להוריד פח וזהו בערך. בזמנים לחוצים כמו ערב פסח או מעבר דירה הקושי מתעצם כי הכל עלי. ואני מרגישה שגם אם הוא רוצה הוא לא באמת מצליח. אבל מה שהכי קשה לי זה העניין שאני מרגישה לפעמים שהוא לא רואה אותי. אני יכולה לקרוע את עצמי מעבודה קשה בבית והוא אפילו לא מתייחס ולא שם לב- וזה לא מרוע חלילה אלא באמת כי הוא לא מצליח לשים לב בגלל החוסר ריכוז שלו. הוא גם לא כ"כ מצליח לבטא את הרגשות שלו במילים. למרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו הוא כמעט לא מבטא את זה.
העניין הוא שבסוף עם כל ההבנה שלי זה יוצר ריחוק ומצטבר אצלי כעס עליו ואני לא מצליחה להשתחרר מזה ולראות את הטוב שבו( ויש הרבה טוב). אני מתוסכלת מאוד כי זה דברים שאי אפשר לשנות כ"כ וניסינו- אנחנו נשואים סביב 20 שנה.
אשמח לעצות שלכן. תודה יקרות!!!
תפסיקי לקרוע את עצמךDoughnut
אחד הדברים הקשים זה ללמוד להוריד עול, כי מטבענו אנחנו מתאמצות ואז מצפות שיתאמצו עבורנו חזרה.
תעשי מה שאת יכולה ולא טיפה אחת יותר מזה. קחי עזרה בתשלום או שתתני לדברים לחכות, יש בסיס שחייבים לעשות והרבה דברים שנראית לנו הכרחיים- ניתן לדחות או להסתדר בלעדיהם.
אז תתחילי מלהוריד מעצמך מטלות, קחי לך זמנים שאת מפנקת את עצמך ועושה לך טוב וכיף, תתני לעצמך זמן איכות קבוע ותדאגי לעצמך- אני די בטוחה שכשזה יקרה יהיה לך יותר קל לראות את הטוב בבעלך.
היי קודם כל חיבוק מבין מאוד!!פרח חדש
הכי מבינה אותך בעולם,
בעיקר בפן הטכני
להחזיק הכל על הראש והכתפיים שלך
זה באמת מורכב!
והעצות של 'אל תעשי ואז בטוח הוא יעשה',
זה כנראה מגיע ממי שלא ממש חוותה את זה ומבינה איך עובד הראש של אדם עם קשיי קשב וריכוז.
מה שכן עוזר אצלינו,
אחרי הרבה שיחות בענין
הקמנו קבוצת וואצאפ משותפת שם אנחנו רושמים את הדברים שצריך לעשות
יש קבוצה של 'דחוף'
וקבוצה אחרת של 'מתי שמתאפשר'
זה מאוד מפקס אותו
ככה לפני חגים וזמנים מורכבים.
ואני גם נעזרת ביום יום
יש לי עוזרת פעם בשבוע לכמה שעות, אנחנו עוברות יחד על כל הבית כי לבד באמת מאוד קשה (חלק מהילדים שלי גם עם קשיי קשב)
אין אצלינו גיהוצים
משתמשת הרבה בחד פעמי
אלו דברים שביום יום מאוד עושים הקלה.
מתמודדת עם כמעט אותו דברעדינה אבל בשטח
ומתחילה לשאול את עצמי שאלות.. עוקבת
הוא מאובחן?על הנס
זה דיי חשוב כי אם כן אולי כדאי לשקול לקבל טיפול תרופתי ואם הוא לוקח אפשר אולי לשנות בזה משהו....
דבר נוסף ללכת לייעוץ זוגי שמתמחה במיוחד בהפרעת קשב וריכוז,זה לגמרי משנה את התמונה.
אם הוא לא מאובחן וזה יותר השערה שלך לכי את לייעוץ או לטיפול.זה יכול גם לתת לך כוחות וגם לתת לך כלים לשנות דינמיקה בינכם.
סביר להניח שאם חזר הביתה מבחוץ הוא חוזר מוצף ממש ומותש פי שניים ואז בבית ממש קשה לו הוא ממש לא מסוגל פיזית לעזור.
לא מאובחןפותח את ידך
הוא לא מאובחן. אבל אין שאלה בכלל. חלק מהאחים שלו גם ככה. זה דבר שידעתי עוד לפני החתונה. וגם 4 מתוך הילדים שלנו עם קשב..
לא חושבת שירצה טיפול תרופתי. ב"ה מבחינת עבודה הוא במקום טוב ומצליח להביא את הטוב שבו.
אם את מכירה אנשי מקצוע שמתמחים בתחום אשמח לשמוע.
ותודה לכל העונותפותח את ידך
עצם ההבנה שלכן מחממת את הלב. תודה
את אומרת ומפרטת לו את מה שעשית?מתואמת
מציגה לו מול העיניים את כל הדברים האלה?
"תראה איך סידרתי את הארון הזה לכבוד פסח - היה פה בלגן לא נורמלי של דברים לא קשורים, ועכשיו הוא נעים יותר לעין וקל יותר למצוא בו דברים."
"ראית איך הדחתי סוף סוף את כל הכלים בכיור החלבי? איזה כיף שעכשיו לא צריך לדוג בו כוסות בשביל הקפה..."
"תראה, בזכות זה שארזתי היום את כל החפצים בחדר שלנו למעבר הדירה - מצאתי לך את הספר שחיפשת הרבה זמן! איזה יופי, נכון?"
אם הוא לא אטום לגמרי, הוא לפחות יאמר תודה בשמחה רבה. ואולי, אם הוא מסוגל, הוא אפילו יציע קצת עזרה...
ואם הוא מציע - אז לקפוץ עליה בשתי ידיים, אבל לתת לו משהו מדויק ומפורט: "תוכל להחזיר את כל הכלים השטופים לארון? הכוסות נמצאות במדף העליון, הסכו"ם במגירה והצלחות כאן במדף הזה." וכן הלאה. כמובן - בקלילות ומתוך הודיה, שלא יהיה מטיפני כזה...
ועוד נקודה: קשיי קשב הם האבחנה היחידה שיש לו? כי את מתארת שהוא לא מצליח לבטא את הרגשות שלו, וזה נשמע לי פחות קשור לקשיי קשב...
וחוץ מזה - יש לו איזשהו טיפול לקשיי הקשב? לאו דווקא תרופתי, אבל כן משהו...
את נשמע אישה מדהימה ואלופה - אחרות במקומך כבר מזמן היו קורסות! אז תרימי לעצמך ותטפחי לעצמך על השכם❤️
הי יקרה,באתי מפעם
בנאדם לא כ''כ יכול להעריך משהו שהוא לא חווה אותו.
את מתארת שאת עושה הכל בבית, בעלך לא רגיל נניח לעשות כלים, כביסה, שטיפה...
זה כבר חלק מהחיים שלו שהבית מתנקה , הבגדים מתכבסים....
אני נזכרת בילדות/ברווקות שלי, למרות שהייתי עוזרת בבית לסדר, לשטוף קצת, אף פעם לא ידעתי
באמת כמה עבודה זה לנהל בית! כי הייתי רגילה שהבית מתנקה, הכביסה מתכבסת,
נכון שהייתי עוזרת מידי פעם לקפל ולפנות אבל בגדול האחריות היתה על ההורים שלי. ואז אחרי
שנישאתי ונהיתי בעצמי אמא לילדים גיליתי כמה עבודה זה לנהל בית!
אז למעשה, אני מציעה לך מידי פעם לתת לו לחוות את מה שאת עושה, למשל מה שהכי קשה לך-
נגיד שטיפה זו עבודה פיזית מאוד קשה בעיני, תגידי לו , וואי מאמי, אני מה זה עמוסה היום, אולי אתה תשטוף במקומי?
הכי חשוב לא להעיר לו על השטיפה! מה שיצא- יצא. או אם יש לך הר של כביסה תגידי לו- כפרה עליך אולי תקפל איתי פה?
תני לו לחוות מה את עוברת. אם הוא יתלונן, תגידי לו- תחשוב שיש לי את זה כל יום, פלוס לדאוג לילדים לארוחת בוקר, צהריים וערב. פלוס לכבס
פלוס לשטוף את ההר של הכלים, לטאטא.... פתאום זה נראה המון. תאירי את עיניו כל יום מה עשית,
וואי אל תשאל, כל הספה הזאת בבוקר היתה מלאה כביסה, אני גאה בעצמי שקיפלתי הכל.
תדברי על זה, תני לו לחוות.
פעם אחת אמרתי לבעלי אם הוא יכול להכין את הקופסאות אוכל לילדים לבית ספר, פתאום הוא קלט שיש פה תפקיד שנעשה מידי יום וזה עוד משהו שדורש.
חיבוק ענק, ממש מבינה אותך.ממתקית
האמת מזכיר את בעלי...
גם לא עושה כלום, אבל באמת כלום בבית חוץ מלזרוק אשפה.
אבל, עוזר לי הרבה עם הילדים, מספר להם, מעסיק אותם, משחק איתם. וזה מצויין לי.
וויתרתי מזמן על העזרה בניקיון...
אני הרבה הרבה מחמיאה לו, מפרגנת, הוא לא יודע מה זה בכלל.
כמו שכתבה לך פה מישהי, אני אומרת " תראה אתה עולה למיטה נקיה כל המצעים החלפתי היום, הכל ריחני , תריח" זה יסתכם בתודה אולי יבוא עם חיוך.
מבאס, עדיין עובדת על עניין התודה ולראות אותי ומחמאות. ככה זה בנים לא?
לא. זה תלוי אופי.ירושלמית במקור
(או חינוך/מנטליותו/ווטאבר. אבל בעלי למשל לא ככה)ירושלמית במקור
לא כל הגברים ככהפותח את ידך
בדיוק היה אצלנו לא מזמן קרוב משפחה שממש דאג לאשתו. יודע לעשות הכל בבית. מבשל. מתקתק. אז בעלי שאל אותי- היית רוצה שגם אני אהיה כזה נכון? וזה היה לי ממש בום בלב כזה כי הרגשתי את התסכול שלו גם מזה שיש לו רצון אבל בפועל לא מצליח.
ועם הילדים הוא עוזר?ממתקית
האמת, יצא לי לראות בעלים כאלה שיודעים גם לנקות ולשטוף, אצלנו זה לא קיים.
דווקא לי זה לא מפריע שבעלי לא כזה. אבל למה בעלך רוצה ולא מצליח? בגלל בעיית הקשב?
אם תכתבי לו משימות ברורות ומפורטות שהוא צריך לעשות, הוא גם יתקשה?
סתם שאלה,שלומית.
למה למשל את מחליפה לו מצעים לבד? מה ההגיון? זה לא כביסה שאחרת לא יהיה מה ללבוש...
את יכולה להודיע חגיגית שהיום מחליפים מצעים ותחליפו ביחד... גם יהיה לך יותר קל וגם אולי הוא יותר יעריך
האמת? כיף לי לפנק אותו...ממתקית
אבל וואלה רעיון להגיד לו יחד איתי, מה שאני אגיד לו הוא יעשה ישר בלי וויכוחים.
ביננו אני לא אחליף מצעים שנה- הוא לא ישים לב, בגלל זה כשאני מחליפה הוא די אדיש בתגובה בעניין הזה ובכלל...
ובאמת באמת שהוא עוזר מאוד עם הילדים ברמה גבוהה מאוד, ברמה שהולך לוותיקין בשבת כדי להגיע מוקדם ולהיות עם כל הקטנים עד שאני אקום, אבל את ניקיון השולחן של סעודת שבת, עריכה ,טיטוא אני עושה בלילה כשהוא ישן...
אני יודעת שבעלי אדיש באופיו ולכן לא מתרגש בדברים.
באסה, ולכן מזדהה גם עם אחרות שכותבות כך על בעליהן, הייתה שבוע שעבר עוד אחת שכתבה משהו בסגנון.
מזדההפותח את ידך
גם בעלי- לא מאוד מטריד אותו אם מסודר או לא. ובכללי כל עולם החומר לא מאוד מעניין אותו. אז כנראה בגלל זה גם לא שם לב כ"כ אם עשיתי דברים בבית.
גם אצלינו ככהפרח חדש
הוא גם לא שם לב כמעט לחיצוניות של האנשים
כשהוא הולך ברחוב הוא יכול לעבור מולי ולא לשים לב חח
היום הוא כבר למד שחשוב לי שהוא ישים לב למראה שלי
ללבוש שלי
וגם להחמיא
אבל זה קרה עם הזמן
תלמדי אותו לשים לבבתאל1
זה דבר נרכש בהחלט.
אני כן עבדתי על זה עם השנים- מפרטת מה עשיתי, מחמיאה לעצמי על הספקים אם הספקתי...
ומבקשת כמובן שישתתף בעזרה.
יכולה לומר שהוא ממש השתפר עם השנים. פעם הייתי עצבנית שאנחנו כולה זוג או זוג עם ילד בבית קטן ולא מספיקים להגיע לבדיקת חמץ בזמן! הייתי מתביישת בזה ממש. כאילו מה כבר יש לנו לנקות ולהספיק? אבל לבד ברור שלא יכלתי וציפיתי לעזרה שבאה נוראאא לאט ועם הרבה הסחות באמצע שהייתי מתחרפנת.
היום אני יכולה להגיד שהוא עושה המון לפסח וגם בימי שישי לשבת, למרות שעדיין יש מה לשפר אבל גם אני לא מושלמת.
לא כל הגבריםרקאני
בעלי גם עם קשב וריכוז
ובכל זאת מחמיא לי הרבה
ואם לא מחמיא אני מזכירה לו
"תראה שטפתי כלים, עשיתי כביסות וניקיתי את כל המטבח"
ישר הוא מחמיא ומתלהב
על אוכל הוא תמיד מחמיא
סדר וניקיון לפעמים הוא לא שם לב שעשיתי
אבל כן עוזר בעצמו הרבה
בעינייoo
הדרך לטפל בכעס הזה
הוא לקחת אחריות אישית
אם מתנהלים נכון
אנשים סביבנו לא אמורים להכעיס אותנו
כדאי לבחור לעשות בקצב ובצורה שמתאים באופן אישי
ולא מה ש'צריך' או 'מצופה'
וגם לא לצפות מבן הזוג שיעשה/ יעריך
אפשר לנסות לגרום לו לעשות/ להעריך
אבל כדאי להתחיל עם הורדת הציפייה
ככה הכעס יכול להעלם
וככה אפשר להתנהל יותר נכון
צודקתפותח את ידך
צודקת. בסוף זה אחריות אישית שלי. רק שאני באמת לא יודעת ולא מצליחה להתנהל נכון עם זה
הדרךoo
לשינוי התנהלות היא בצעדים קטנים
כל פעם לעבוד על נושא אחד על שינוי קטן אחד
כשמצליחים ליישם אותו עוברים לשינוי הבא
גם בעלי קשרהמקורית
מאובחן אבל לא מטופל
התמודדתי ומתמודדת עם דברים דומים
השנקל שלי - אל תעשי לו הנחות, אבל זה תלוי בך וצריך בשביל זה סבלנות והרבה לשחרר
הסוד הוא - כשאת לוקחת אחריות, הוא משחרר. והקשב הוא תירוץ נוח שמקבע אותו בעמדה של מוגבלות מולך, אז יש לו סיבה. וגם לך.
נורא נח לנו להיכנס לעמדת הdoing. אנחנו יותר טובות בזה הרי. יותר יעילות. אבל בסוף יוצא שהוא מיותר כביכול כלפי חוץ, ועם זאת הציפייה נשארת וגורמת לתסכולים
אז אל
תביעי רצון בעזרה, תביעי צורך רגשי בשותפות ורגש, ותני לו. ובעיקר -- תני לך לנוח.
סיכמתם שיעשה משו? מבחינתך זה לא קיים יותר. אל תעשי.
לשחררפותח את ידך
באמת יש דבר אחד ששחרתי לגמרי והוא עושה עם הילדים- לפנות שולחן אחרי סעודות שבת. אני הולכת לחדר לנוח אחרי הסעודה ואין להם ברירה הם פשוט עושים. צריכה לאט לאט לשחרר בעוד תחומים
מנסה לעזור קצתבתאל1
קודם כל- הוא לוקח ריטלין? יש לו רופא שנותן לו מרשמים? אם לא- אז אתמול. ותעזרי לו לקחת את המרשם בזמן לבית מרקחת (עם תז ורק הוא יכול לקחת והמרשם מוגבל בזמן... כל הדברים שקשה לקשב וריכוז אבל נו שיהיה... )
אני מרגישה שבלי ריטלין בעלי לא מוצא את ידיו ורגליו ורק הולך פה ממקום למקום בלי להועיל לעצמו ולבית.
דבר שני-
כשיש הרבה משימות אז מאד קשה להם להתחיל או לעשות משהו בכלל והם קופאים. אז לדעת את זה ואפשר לעזור בלומר משימה אחת שתשמחי שהוא יעשה וזה יעזור לך. משהו אחד ספציפי ומוגדר עם התחלה וסוף.
לא- לסדר את הבית או הסלון... זה לא ספציפי.
לקרוא הרבה על קשב וריכוז מאד יעזור לך לקבל את זה וגם לעזור לו ולעצמך. כי את מצפה ממנו לכל מיני דברים שהוא לא יכול לעשות בתנאים מסוימים. ואפשר לעקוף חלק מהדברים ולנסות לרכוש דרכי התנהלות שונות. זה דורש עבודה וידע.
גם הוא יכול לשנות התנהלות -זה לא בשמיים. שיתחיל לקרוא ולשמוע, יש סרטונים באינטרנט יש אנשים שאפשר לעקוב אחריהם שנותנים טיפים ועצות. ואפשר גם לטפל..
כל מילה.על הנסאחרונה
אימהות- תפרגנו למורות של הילדים שלכןאמונה :)
אחת האימהות פרגנה לי עכשיו בצורה כ"כ משמחת, וגם אמרה שתעביר למחנכת את המסר
וואו כמה שזב שימח אותי
ואנינ סה"כ מורה מקצועית, ומאוד רגילה שמדברים איתי רק כשיש בעיות...
ובלי לעשות אפליות, פשוט ברמת ה-מתי אני עושה הרבה מעבר למה שאני צריכה בשביל בת מסויימת- הרבה יותר מתחשק לעשות את זה לבת של הורים שמעריכים
זהו, אז סתם אומרת ששווה לפרגן למורות, גם כי זה עושה להן טוב על הנשמה וגם כי הילד שלכן בטוח לא יפסיד
(ברור שאני לא עושה אפליות... אבל נגיד לאחרונה בת ביקשה ממני משהו שממש לא הייתי חייבת לעשות- להשקיע הרבה בלחפש לה חומר מסויים שיעזור לה ללמוד קצת יותר טוב, וואללה באמת עשיתי את זה הרבה בגלל שאמא שלה תמיד מעריכה אז נפרגן... לא להתעצבן עלי;))
איזה כיף לשמוע!!רוני 1234
איך היא פירגנה? פשוט שלחה לך הודעה?
האמת שכל שנה באסיפות הורים אני מתפעמת מהמורים של הילדים שלי. רובם מדהימים, ממש רואים את הילדים שלי בלי קשר לציונים ואכפתיים מאד. יש לכם מקצוע קשה אבל מדהים באמת לגעת בכל כך הרבה לבבות.
האמת שכל שנה באסיפות הורים אני מתפעמת מהמורים של הילדים שלי. רובם מדהימים, ממש רואים את הילדים שלי בלי קשר לציונים ואכפתיים מאד. יש לכם מקצוע קשה אבל מדהים באמת לגעת בכל כך הרבה לבבות.
תודהאמונה :)
דיברתי איתה בטלפון, דווקא על קושי של הילדה שלה, וממש פרגנה... וזה כיף כי דווקא שיחות כאלה מועדות לפורענות
איזה כיף שזו הראיה שלך, בטוחה שזה עובר למורים
מסכימה ממשהבוקר יעלהאחרונה
יצא ששלחו הודעה טובה למנהלת עלי ופרגנו באמת מהלב
זה פשוט מרחיב את הלב
ואני גם רק מורה מקצועית..
..יגל ליבי
שאלה מביכה - קשרים בשיעראור.י
טוב אז הגיעו מים עד נפש אם אני כותבת את זה פה.
שילוב של מילואים ותחילת הריון קשוחה במיוחד (יחד עם 3 קטנטנים) גרמו לי להזנחה כללית פושעת של עצמי, והצטברו לי קשרים בשיער ברמה קיצונית שבאמת אי אפשר להתיר. וניסינו. זה ברמה של לעשות גלאח ואני ממש לא רוצה...
להפתעתי הסתבר שיש מקצוע כזה של התרת קשרים בשיער למקרי קיצון כאלו, אבל הבעיה שכל מי שראיתי באינטרנט רחוקה...
רציתי לשאול אם במקרה מישהי מכירה מישהי שעוסקת בזה בירושלים? או בסביבה?
אולי מכאן תבוא הישועה, הלוואי
ניסית קרם בשיער? אולי למרוח שמן ללילה שלם ולמחרתנפש חיה.
לשים מרכך + לשטוף את השיער ?
לא מכירה אישית אבל ראיתי פרסוםמקרמה
בלבלראסטה בירושלים
אולי יש אופציהשלומית.
לגזור את הקשרים הגדולים והמסובכים ביותר ואת השאר לפתוח. אם השיער שלך לא ממש דקיק זה בקושי פוגע במראה הכללי.
אופציה נוספת: לגזור קצר, משהו כמו קארה ואז הרבה יותר קל להתיר, גם בלי גלאח...
האמת שלדעתי לא באמת שווה לשלם על זה, עדיף למצוא איזה פתרון ביניים, אבל כמובן זה אישי
אפשר גם לגזור "לאורך"רוני 1234
כלומר לגזור את השיער מלמעלה למטה (בתוך הקשר) במקום לגזור את הקשר עצמו אם לא רוצים לקצר את השיער.
כדאי לבקש עזרה מאחות/אמא/חברה כי גברים פחות יודעים להתמודד עם זה 😂
לא מכירה. הייתי מנסה לשים על עצמי בקבוק מרכך שלםכתבתנו
ולאט לאט אולי בעזרת מסרק רחב כזה מתחילה לפתוח מכיוון השורשים. מקסימום הולכים בסוף למישהי מקצועית
הייתי שם וגיליתי שזה פתיראנונימית בהו"ל
אני גם חשבתי שאצטרך גלאח אבל תקדישי לפחות שעה שיש לך זמן בנחת ותתחילי לסרק לאט מלמטה למעלה, כל פעם עוד קשר אחד
ייתלשו המון שערות תוך כדי אבל בסוף תצליחי. אם את בהריון ואתם מותרים ובעלך לא נגעל אז שהוא ינסה אולי זה יהיה יותר קל. מצב מבאס מאד ומביך
חיבוק.תולעת השני
זה משהו שהתמודדתי איתו (מכלי שני).
בהצלחה. ♥️
אז אני ממש מבינה איך מגיעים למצב כזה. יש לי 100% הכלה ו-0 שיפוטיות. את עושה את הכי טוב שלך עבור המשפחה שלך ואת מתארת תוצאה הגיונית מאד.
דברים שאני עשיתי:
קודם כל, לדעת שזה ייקח הרבה זמן. אז או שאת משבצת לעצמך בלו''ז כמה שעות פנויות או שתשבצי כמה ''בלוקים'' של זמן כדי לשפר את המצב לאט-לאט.
להשתמש בהמון מרכך על שיער רטוב, להתחיל לסרק מלמטה (קצוות השיער) ולאט לאט לעלות ככל שהקשרים נפרמים.
לחלק את השיער לחלקים בעזרת האצבעות ולפרום חלק-חלק. (לעשות ''שביל'' באמצע ואז לחלק גם אותו לחצי שוב. קצת כמו כשעושים תסרוקת ומחלקים את השיער לרבעים, קדימה-ימינה, קדימה-שמאלה, אחורה-ימינה, אחורה-שמאלה)
עם שיער יבש, להחזיק גוש שיער ולמשוך מתוכו שערה-שערה. זו עיצה שקראתי על איך לפרום פתילות קשורות של ציצית וזה עובד פלאים. פשוט להחזיק את הגוש ביד הלא-דומיננטית שלך, ובעזרת היד הדומיננטית לבודד שערה-שערה, להחזיק קרוב לשורש שלה (איפה שהיא מתחברת לראש) ולמשוך לאט ובעדינות מתוך הקשר. בסופו של דבר נשאר לך גוש שיער מנותק ביד - כל השיערות שנשרו באופן טבעי ולא השתחררו מהשיער בגלל הקשרים. (קצת כמו כשמסתרקים עם מברשת ואז מנקים אותה ונשאר לנו כדור שיער ביד)
יוצא לי להגיע לירושלים לפעמים, מתחשק לי להציע להגיע אלייך ולעזור. (אפילו שלעצמי אין לי זמן, אז אין לי מושג עד כמה זה מציאותי... 🤦🏻♀️)
אם מתחשק לך לכתוב לי באישי מה האיזור שלך בירושלים אשמח לראות אם יש סיכוי שאהיה בסביבה שלך.
בהצלחה. ♥️
תודה ממש לכל מי שענתה!אור.י
האמת שניסיתי גם בעזרת בעלי והתייאשתי אחרי בערך שעה של עבודה..
אבל עלו כאן עיצות שאנסה לבדוק.
תודה על ההכלה שלכן ועל העזרה!
תשפכי שמן על השיער, מהשורשים וכמובן על הקשרים.חצי שני
אחרי שהוא יושב על השיער תנסי במקסימום הסבלנות להפריד כל קבוצה שאת מצליחה החל מהקצוות ולאט לעלות לשורש. עם האצבעות ולא עם מברשת!
לסרק מלמטה למעלה עם מברשת רק אחרי שאת מגיעה למצב המיוחל של הרבה קבוצות קטנות של שיער קשור
גם לי זה קרה...אמא טובה---דיה!
שפכתי על השיער כמעט בקבוק שלם של מרכך, ואחרי כמה זמן התחלתי לסרק *עם המרכך על השיער* במשך *כמה שעות*, ורק את מה שלא נפתר אחרי כמה שעות - גזרתי.
אחרי כמה חודשים השיר גדל וכבר לא ראו שחלקו גזור...
קורה לי מלא...אוהבת את השבת
אני גוזרת חלקים ואז מסרקת
תכלס כל עוד חלק נשאר ארוך לא שמים לב יותר מדי..
ולפעמים זה באמת לסרק שעה שעתיים
עכשיו גזרתי מלא כי לא הסתרקתי כמה חודשים🙊🙊
כדאי להתחיל למרוח הרבה מרכך ללילה שלםממשיכה לחלום
ואז בבוקר לנסות שוב
לא כדאי להיות עם מרכך לילה שלםאישהואימא
עלול לעשות סוג של כוויות בקרקפת וקשקשים נוראיים... הכרתי מישהי שעשתה את זה וזה מה שקרה לה...
כוויות בקרקפת? עשינו את זה מלא פעמים נגד כיניםחילזון 123
והכל היה בסדר.
זה לא הכי בריא לשיער אולי, אבל לא נראה לי שברמה שמפעם אחת יקרה משהו
כןאישהואימא
כל העור שלה ניהיה אדום והתקלף עם הזמן(דומה למה שקורה שנשרפים מהשמש)
אז אולי היא רגישה במיוחד אצלינו מעולם לא קרה עםחילזון 123אחרונה
כמה סוגים
יש סוג שכתוב שאפשר להשאיר, אולי של פנטןמרימוש!
מוזר לא הייתי מצפהממשיכה לחלום
עוד משהו שחשבתי עליומקרמה
את יגולה לעשות מסיכה של שמן קוקוס ושמן חוחובה
(יחס של 2/1 לטובת הקוקוס)
מנסיון שלי ממש מרכך את השיער
מחפשת המלצה למנשא מגיל לידהואז את תראי
שיעזור לי להעביר בכיף אחהצ עם כמה ילדים.
בעבר ניסיתי והיה לי ממממש כבד אז לא חובבת מנשאים.
תודההה
מגיל לידה אני חושבת שכדאי מנשאי בד, רלוונטי?בעלת תשובה
ארגו (נדמה לי שהדגם "אומני")יעל מהדרום
לק"י
אני משתמשת באחד שקניתי מאלי'.
אבל זה כן מכביד עלי. אולי אני לא מסדרת טוב.
לא נראה לי שיש מנשארק טוב!
שיתאים מגיל לידה ועד גיל גדול ויהיה נוח ובריא בכל הגילאים לאם ולתינוק.
ראיתי שיש מנשא בד חדש שהוא 2 רצועות שתפורות בצורת עיגול כל אחת בנפרד. נוח לשים. ומתאים מגיל לידה עד כמה חודשים.
מגיל 3-4 חודשים אני ממליצה על ארגו. לא היה ממש נוח. כשהילד גודל אז היתי שמה על הגב שלי.
אבל לא בטוחה כמה זה נוח לעבודות בית. לי היה נוח להסתובב בחוץ כשאני רוב הזמן עומדת או מקסימום יושבת ואוכלת נניח באירוע. אבל לא לבשל, לכבס, לתפעל ילדים נוספים שצריך לשבת לידם וכו. זה רק בגיל קטנטן שהם לא חוסמים לי את כל המרחב שלפני. ולא מכבידים על כל תנןעה והתכופפות.
אני עם ארגו מגיל חודש וחצייעל מהדרום
יכול להיות שזה תלוי סוגיםרק טוב!
הארגו שלי ישן. מעל 10 שנים. ולגיל קטן צריך מתאם. לי ממש לא היה נוח עם המתאם. (הבעיה במנשא שיש לי שהפיסוק לא מותאם לגיל קטנטן)
אז כן, בשלי יש רצועות עם סקוצ'ים שמסדרים לפי הגיליעל מהדרום
אנח השתמשתי בארגו מגיל שלושה שבועותאפונה
בלי מתאם, פשוט הכנסתי את שתי הרגליים פנימה בלי פישוק בכלל, בתנוחה עוברית. רק צריך לשים לב שיש נתיב אויר.
(מאמינה שזה לא תקני אבל תכלס לא חושבת שבעייתי)
(מאמינה שזה לא תקני אבל תכלס לא חושבת שבעייתי)
ארגו אומני מתאים מגיל לידה בלי מתאםהשם שלי
בעיקרון מ 3.5 קילו, אבל השתמשתי גם בפחות.
מה פתאם יש מסמןן ארגו מגיל לידהבורות המים
בלי מתאם
מה שכן לפעמים הם קטנים ועוד לא מתאים כי הראש מדי בלוע בפנים
ארגו אומני נקרא ..
במנשאים החדשים כבר לא עושים מתאםעדיין טרייה
גם בגלל שבמתאם הרגליים בפנים וזה פחות טוב. בכל הדגמים החדשים משנים את המידות בהתאם לגיל בלי מתאם.
יש כזהאפונה
אאל"ט מאי טאי של טופה טופ.
אבל הוא מנשא קשירות, לחובבות ז'אנר הרצועות המשתרכות.
לי יש כזה מנשאבארץ אהבתי
אהוב עלי ביותר.
מתאים ממשקל 3 קילו ועד משקלים מכובדים...
עם השני שלי השתמשתי בהתחלה במנשא בד ארוך (מבד נמתח) ובגיל 4 חודשים כבר נהיה לי ממש כבד, ואז עברתי למנשא הזה (מאי טאי) והיה לי ממש הקלה. הוא מחזיק בצורה הרבה יותר טובה. אני ממש נהנית ממנו...
יש...לי יש מאי טאי של טופה טופ מגיל לידה עד 3 בערךשוקולד פרה
השתמשתי גם לניו בורן
וגם לילדה בת שנה היה מעולה
מאי טאי של טופה טופאיזמרגד1
דורש קצת תרגול של הקשירה בהתחלה, (לי לקח משהו כמו 3 פעמים עם סרטון ואחרי זה כל פעם שהתינוק גדל קצת מדייקים את הקשירה) אבל ממש נוח! לי היה סביר לסחוב בו גם תינוק בן שנה, ואם את זורמת עם נשיאה על הגב זה לא אמור להיות כבד...
אני כמעט בטוחה שגם מולטי ואיזה טופ הם מגיל לידה(אהבת עולם)
והם מנשאי ילקוט.
בכללי טופה טופ זו חברה מעולה, עדיין ממליצה לחפש גמח ולהשאיל לפני שקונים, לא תמיד מה שנוח לאחת נוח לאחרת.
לגמרי כדאי לנסות לפני שקוניםאיזמרגד1
(אני השאלתי מגיסתי כדי לבדוק שאני מתחברת)
אפשר גם ללכת למדריכות נשיאה, שבודקות ביחד איתך איזה מנשא מתאים לך ועוזרות לדייק את המנח של התינוק...
לי יש איזי טופ וכן הוא מגיל לידה וממש נוח.עדיין טרייה
יש לי מאמזון והיה ממש מממש מממממש נוחשושנושי
מנשא מבד אריג, נעים לא נמתח
עדיין משתמשת בו לילד שני בן שנה וחודש
עולה 80 שקל ויש מלא צבעים
לדעתי לא מתאים לאישה בהיקף מותן של 100 ומעלה (מידה 2-3 איקס כנראה), כי הסרט ששמים מעל הבייבי, ארוך אבל לדעתי לא מספיק..
יש לי גם מנשא בייביורן מיראקל וההוא מאמזון יותר נוח לי..
קוראת את התגובות ורואה שיש מלא המלצות על ארגושושנושי
אז רק מסייגת שלא לוקחת אחריות ויכול להיות שארגו יותר נוח, אני אישית לא ניסיתי.
חבל שאין פה אחת שמדדה את כל המנשאים כדי לחוות את דעתה
אני הלכתי לגמח(אהבת עולם)
ומי שמתחזקת אותו מודדת את כל מה שיש לה והמליצה ממש על של טופה טופ, אבל בסוף זה עניין גם של מבנה גוף וכזה.
הוא נראה ממש נוח..חבל שלא ניסיתי אותו הפעם😅יעל מהדרום
מצטרפת בהמלצה לגבי המנשא הזהרוני_רון
מה ההבדל בינו לבין כל מנשא בד אחר?רק טוב!
יש יתרון למנשאי בד בגיל הקטנטן. אבל מעצבן לקשור אותם. במיוחד ברחוב...
הוא מגיע קשור ותפור כבררוני_רון
זה ממש רק ללבוש
היה לי מאוד מאוד נח עם ניו בורן פיצי. הוצאתי מהאוטו למנשא ומהמנשא לאוטו. ברחוב כמובן...
סליחה על העיכובשושנושי
תקשיבי הוא מושלם ואין לי שת''פ איתם
אחרי איזה חודש שלא השתמשתי במנשא כי דיי הילד כמעט בן שנה וחצי, שמתי לב שדווקא בימים הקפואים ממש נוח לפזר עם זה כי הילד מקבל את החום גוף שלי.
לענייננו,
את מקבלת 2 חלקים
חלק ראשון מגיע מראש 2 רצועות ארוכות שתפורות ביחד. את מכניסה לטבעות פעם אחת ולתמיד. מלבישה ומוציאה מהראש כמו חולצה.
מכניסה את הילד, מהדקת קצת (מזה להדק? מושכת 2 רצועות שמחוברות לטבעת)
שלב שני יש רצועה שהיא משתמשת בתור שכבת הגנה נוספת, את שמה על הילד ועל הגב שלך ממש כמו חגורה עם קשר, זה הכל.
תראי המוצר, יש חוות דעת עם סרטונים תראי איך הן קושרות את זה.
הבנתי, תודה רבהבית פרטיאחרונה
רבה
כתבתי בטעות שנה וחודש, אז לא אתן יודעות שלאשושנושי
שגיאת הקלדה
מחפשת רעיונות לתחפושתתותית11
לבת שנתיים מתוקה
אשמח לשמוע ❣️
משהו שהיא מכירה ואוהבתיעל מהדרום
מה שנוח ללבוש..כורסא ירוקה
אני אוהבת תחפושות שקל ללבוש אותם כמו בגדים רגילים. פוקס מוכרים אוברולים מתוקים לתחפושת (כבר לא זוכרת מה בדיוק ההיצע אבל נראה לי שיש מיקי מאוס, פו הדוב, סופרמן וכאלה) או אפילו במקסטוק שיש דברים מאד חמודים פשוטים ונוחים
בגיל הזה לבת נשמע לישושנושיאחרונה
שחצאית טוטו תעבוד מעולה, עם שילוב של קשת לשיער (נגיד חצאית חומה, עם קשת במבי. חצאית ורודה עם כתר נסיכה ועוד כאלה), או משהו אחר שמכירה
אם זו חיה שמכירה, דמות
וכו'
דיקור סיני לפוריותאנונימית בהו"ל
היי חשבתי שאולי כדאי לי לעשות דיקור סיני לקראת הivf...
אשמח אם יש למישהי המלצה, עם עדיפות לאישה מומחית שעובדת עם מאוחדת באזור הדרום שפלה
אבל אפשר גם גבר ואני יכולה גם לנסוע יותר רחוק...
תודה רבה!
מקפיצה. בהצלחהאמהלה
יש לי המלצה למישהי פרטית.אחות אחתאחרונה
אם את רוצה, תפני אליי בפרטי.
מחזור/ דימום לאחר הפלה טבעיתLoli
אז ככה אמרתי הפלה בשבוע 7 אחרי שלא עלתה כמו שצריך לא הצלחתי כאילו להתנקות רק דימום כל הזמן ובנוסף קיבלתי מחזור לאחר ארבעה שבועות ואני כבר שבועיים וחצי עם דימום של מחזור האם זה הגיוני תקין או שצריך לפנות לרופא ?
התחרפנתי לגמרי ללא מגע ללא חיבוק כבר חודש וחצי חייבת כבר שיסתדר
כדאי ללכת לעשות אולטרה סאונד לראות שאין שאריתאמהלהאחרונה
שלא יצאה.
חיבוק גדול!!!!
שה' ימלא חסרונכם
ובעז"ה בקרוב ממש תצליחי לטבול בבריאות ובשמחה
איך אתן מתכוננות ללידה חוזרת?ואילו פינו
מרגישה שמגיעה לא מוכנה.. לידה רביעית בעזרת ה
אין לי באמת זמן לקורס.. (וגם לא רוצה להוציא הרבה כסף עכשיו)
גם טכנית וגם נפשית וגם פיזית...
לא התכוננתי, למרות שחששתי...🙊יעל מהדרום
לק"י
טכנית- דאגתי למה שצריך.
בעיקר דמיינתי לידה מהירה😂
מה שכן הייתי רוצה, זה ללמוד נשימות וכאלהיעל מהדרום
לק"י
ואם למדת בעבר, אז לתרגל.
ואם למדת בעבר, אז לתרגל.
לגבי זהרק טוב!
באחת הלידות בעלי הזכיר לי כל הזמן לנשום. וזה היה משמעותי מאוד בצירים. נשימות רגילות עמוקות. אבל מרוב כל מה שעוברים בלידה אז זה לא בא באינסטינקט והתזכורת הזאת בכל ציר היתה מעולה ומועילה.
מה דאגת טכנית.. ?ואילו פינו
הראש שלי חסום..
בגדים לתינוק, מוצרי היגיינה לאחרי הלידהלומדת כעת
חזיית הנקה אם יש צורך לחדש
בגדי הנקה אם את רוצה צורך לקנות
משאבת הנקה - יש? לשטוף טוב ולעקר.
עגלה?
עריסה
טרמפולינה/אוניברסיטה
סלקל
מנשא
כל אלו אם אין וצריכים אז קונים ואם יש אז מכבסים...
בגדים לתינוק, תיק ללידה ולאשפוז, עריסה, סלקל, עגלהיעל מהדרום
לק"י
מצעים לעגלה/ עריסה/ שמיכות לתינוק.
מנשא- הזמנתי מאלי'. אבל זה לא דחוף לפני הלידה, אם יש בבית או שקונים במקום זמין.
מבחינה טכניתהשם שלי
לתכנן סידור לילדים האחרים, לקחת בחשבון אפשרויות שונות להתפתחות הלידה.
להכין תיק ללידה ולאשפוז.
לארגן דברים לילדים לימים שלא תהיי.
לארגן ציוד לתינוק- לכבס בגדים, עגלה, מיטה, טיטולים, סבון וכד'
אם זה בן, להתארגן לברית- לברר על מקום, קייטרינג, מוהל וכד'
אני קראתי בלידה רביעית ספר הכנה ללידהמתיכון ועד מעון
שהתאים לאופן שבו רציתי ללדת.
מבחינה טכנית לדאוג שיש את כל מה שצריך- בגדים וציוד לתינוק, אוכל מבושל, מישהו שיהיה עם הילדים שניסע ללדת
נפשית דיברתי עם בעלי על החששות שלי (בכל לידה) הזכרתי מה אני צריכה ממנו ובעיקר דמיינתי איך אני רוצה שהלידה תראה
יש כמה דברים שאפשרשלומית.
לי היה מאוד חשוב להתכונן ו"להכנס לאוירה'' גם בלידות חוזרות. ויש כל מיני רעיונות, זורקת כמה שעזרו לי:
* מפגש חד פעמי עם דולה
* קריאת ספרים שקשורים ללידה
* האזנה לפודקאסטים קשורים
* רכישת קורס וירטואלי להכנה ללידה
* האזנה להרפיות/ דמיון מודרך
* פירוק חששות לגורמים והעלאת פתרונות פרקטיים
* התקשורת בטלפון/כניסה לאתר של מחלקת היולדות איפה שמתכוונים ללדת ובירור על דברים שחשובים לי
*חפירה אינסופית לבעל ותכנונים משותפים
* האזנה לסיפורי לידה של חברות (מעודדים בלבד)
* סידור בגדים לקטנטן (לנוהגות)
*הכנת פלייליסט
גם אני הרגשתי ככה וילדתי בכל זאת שמש בשמיים
ערב אחד ראיתי ביוטיוב איזה הכנה ללידה, משהו מאוד בסיסי וקצר.
אירגנתי תיק לידה ותיק לילדים לזמן שאסע ללדת.
כיבסתי את הכיסוי של הסלקל וכמה בגדי תינוקות, וזהו.
כן ידעתי והייתי רגועה שיש לנו עגלה, סלקל, עריסה ובגדים לגיל הפיצי, אה, וגם קניתי חבילת טיטולים אחת מידה 2.
אבל גם אני לא הייתי רגועה והרגשתי שאני בכלל לא מתכוננת ללידה ומן סטרס כזה, אבל בסוף בלידה עצמה ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד עם הצירים, בין השאר כי חוויתי את זה כבר בלידות הקודמות.
בעיקר לדבר על מה שאת מרגישה.ואז את תראי
עם בעלך, עם חברה ואם צריך אז גם עיבוד לידה. אפשר גם במפגש או שניים וזה מאוד משמעותי.
מעבר לזה לארגן תיק לידה, לארגן ציוד לבייבי, לחשוב מי נשאר עם הילדים.
לעשות מה שעושה לך טוב...
ולנשוםםםם
וואי, תודה לכן! מה להכין לילדים לזמן שאני נוסעת?ואילו פינו
ומה לשים בתיק לידה?
לילדיםהשם שלי
זה תלוי אם הם נשארים בבית, או נוסעים למקום אחר.
אם הם בבית, לא צריך להכין יותר מידי.
צריך שמי שנמצא איתם ידע איפה כל דבר נמצא. אם הילדים מספיק גדולים, הם יכולים לדעת בעצמם.
אפשר לסדר סטים של בגדים, שצריך רק לשלוף מהארון והכל כבר מסודר.
להשתדל שהבגדים יהיו מכובסים ומסודרים בארונות.
שיהיה את האוכל שהם רגילים לקחת למסגרות ולאכול בבית.
אפשר לבשל מראש ולהקפיא.
ציוד כמו ספרי לימוד ומכשירי כתיבה, שידעו איפה נמצא.
בקבוקים ומוצצים זמינים.
אם הילדים לא יהיו בבית, כדאי לארוז לכל אחד כמה סטים של בגדים, ומה שלוקחים בדרך כלל כשמתארחים.
בתיק לידה צריך לקחת דברים ללידה עצמה ולאשפוז שאחריה.
תעודת זהות, מטען לטלפון, קצת כסף, אוכל ושתיה לך ולמלווים, מטפחת נוחה, סידור, מסמכים רפואיים של ההריון.
לאשפוז צריך מברשת ומשחת שיניים, סבון, שמפו, נעלי בית/ כפכפים, בגדים נוחים (או בגדים של הבית חולים), חזיית הנקה, אם רוצים מוצץ לתינוק, בגדים לשחרור, תעסוקה, נדנודים
אפשר להשאיר בבית או לקחת לבית חולים מתנות לילדים הגדולים.
זה ממש תלוי מתי הלידה תקרה..ואילו פינו
מניחה שיהיו בבית רוב הזמן, אלא אם יצא קרוב לשבת..
החוסר וודאות קצת מחרפנת אותי שאני לא באמת יכולה להכין להם תיק..
תודה על הפירוט!
בני כמה הילדים בערך?מרגול
לא ילדתי, כן שמרתי על ילדים של אחרים😄
אם הם בררנים באוכל, ויש לך כוחות כרגע, אולי להקפיא דברים שהם אוהבים? נניח קציצות ברוטב. ואז נניח יכינו להם אורז בצד.
אם יש לך כוח כרגע, הייתי משקיעה בלכתוב הנחיות מדויקות על כל ילד. איפה הגן ומה צריך לשים לו בתיק. באיזה שעה להגיע. ישן עם בקבוק? מוצץ? משהו שהוא ספציפי בו?
הוראות כלליות על הבית (סכו"ם חלבי בשרי וכו), איך מחממים את המים למקלחת של הילדים… דברים כאלה.
ואם יש להם כמות גדולה של בגדים, הכי כדאי לשים לכל ילד סט בשקית. נניח 2 סטים של לילה (פיג'מה, טיטול אם צריך, וכו), ו2 של יום (בגדים לגן, כולל סוודר אם קר)
כי לחפש איפה מאוחסנות הגרביים ואיפה הנעליים זה לא תמיד קל😅 ולחפור לאישה בלידה/אחרי לידה זה גם לא נעים.
בגדול, להשאיר למי ששומר עליהם כמה שפחות מקום לשאלות, כמה שפחות אופציה שישלחו לך הודעה עם שאלה על הילדים…
ואפשר (וכדאי) להכין אותם לזה. כשאמא תלך ללדת, x תבוא לשמור עליכם, או סבתא. והם יטפלו בכם, ואתם תקשיבו לה ותעזרו לה לטפל באח הקטן יותר. כזה…
3, 5,7ואילו פינו
הקטן גמול
לבושים מהערב בבגדים של הבוקר ויודעים כל אחד לקחת לעצמם בגדים ללבוש (כולל הקטן)
הכל יחסית ממש מסודר וברור
הם לא בררנים באוכל..
קצת קשה להכין אותם מי יגיע כי זה מאוד תלוי מתי זה יקרה ומה הזמינות של המשפחה שלי..
אנחנו נערכים לכמה אפשרויות...
אבל זה מחדד לי להכין אותם לאפשרויות השונות, ושלי יהיה ברור מה הן..
אני כבר שבועיים בכוננות לידה, גם כן לידה רביעית..אנונימית בהו"ל
כל ערב מכינה לילדים בגדים לבוקר שאם נצא באמצע הלילה..
משתדלת שהבית יהיה במצב סביר
לקפל כל כביסה שנקיה מיד שיהיה זמין בארונות
מבחינת אוכל התיאשתי כי כבר גמרנו כל מה שהכנתי..
יהיה טוב
בקלות ובידיים מלאות בעזרת ה!ואילו פינו
אני שונאת לקפל כביסה.. זה נהיה תפקיד של בעלי.. אבל לדאוג שהבית יהיה מאופס בכל ערב זה בהחלט חשוב..
חחח נמאס לנו כבראנונימית בהו"ל
אבל קנינו לכבוד הלידה שואב שוטף אז חונכים אותו כרגע ומשתדלים שהבית יהיה סביר
משאירה בבית ילדים חמודים ועצמאיים יחסית אבל קטנים אז ברור שמישהו יצטרך להכנס.
עוד משהו חשוב-
כל יום שמה בתיק של הגן מה שקריטי להם, נניח בקבוק אהוב, מוצץ, עוד כמה טיטולים ספייר למי שעוד לא גמול,
על הצד שלא אנחנו נאסוף אותם.
אלופהואילו פינואחרונה
מבינה לגמרי שנמאס.. אני רק בתחילת תשיעי..אז יודעת שיש לי עוד חודש בערך...
אני צופה שוב בחלקים הפרקטיים מהקורס המקוון שקניתישיפור
ללידה ראשונה
בעע.. הקורס שלקחתי ללידה ראשונה לוקחת עוד כסףואילו פינו
כדי לצפות ללידות חוזרות.
הקישור לצפייה היה רק לשנה.
ממש מכעיס אותי.
גיליתי שאני מקנאה ממש. ומשווהאנונימית בהו"ל
והייתי בטוחה שאני לא שם כבר.
עשיתי המון עבודה עם עצמי לאורך השנים ומרגישה שאני הולכת אחורה אחורה.
זה כואב לי מאוד.
אחותי מתחילה לצאת לדייטים עכשיו
אמא שלי לחוצה שזה יהיה הראשון וזהו
כללל היום כל הדיבור הוא סביב זה
אני מתביישת אבל מרגישה שאני ממש נדחקת הצידה
קונים לה בגדים בלי סוף
מדברים עליה ואיתה בלי סוף
כל הנושאי שיחה סובבים סביב זה
ובכלל, עצם זה שהיא בוחרת מישהו שונה מבעלי
גורם לי להשוות
מה יש לי
ומה היא תקבל
ובעלי באמת מדהים!!! ממש!! מכל הבחינות!
אבל אם פתאום מי שהיא תביא יהיה יותר עשיר? יותר חתיך? יותר אהוב במשפחה?
וכל ההתרגשות סביבה
וסביב המדויט שעוד לא יצאה איתו
אבל בראש של כולם היא מתחתנת איתו
ואני גם רוצה מלא בגדים חדשים
ושמישהו אחר יממן לי אותם
ויותר תשומת לב
איזה תינוקת אני
וכמה לא מפרגנת אני
וזאת אחותי!!! אני אמורה רק לרצות לפרגן לה עוד ועוד
תמיד כשהייתי קוראת שרשורים על קנאה לא הייתי מבינה איך מגיעים למצב הזה
האמת שגם עכשיו לא מספיק ברור לי מה ככ מקפיץ אותי
אבל אני ממש לא בטוב.
אוף
להתחיל בך ❤נגמרו לי השמות
את.
את הראשונה שיכולה להעניק לעצמך את כל הטוב הזה.
את ההרגשה עד כמה את אהובה
את ההרגשה עד כמה טוב לך
את ההרגשה עד כמה את חשובה
את ההרגשה של תשומת לב, שאת שמה לב לעצמך.
איזה פלא של בריאה את!
בת של מלך מלכי המלכים!
כמה אור ייחודי יש בך!
רוצה לכתוב רגע כמה חוזקות שאת ממש אוהבת בך?
התחלת וכתבת כבר על אישך שלך
שהוא *באמת* מדהים (ועם 3 סימני קריאה! )
שהוא *ממש* מדהים
ושהוא מדהים *מכל הבחינות*
וואו.
רגע, עצירה.
איזה יופי!
בואי תנשמי את זה רגע יקרה
תגידי את זה לעצמך, בקול
אפילו תצעקי את זה:
האיש שלי מדהים! באמת!
וממש!
ומכל הבחינות!
איזה כיף לי
איזו זכות!
תודה לך ה' הטוב!
ואח"כ להמשיך ולהודות על עוד כל מה שטוב בו
ועל עוד כל מה שטוב *בך*
ממש להביט דבר דבר בחיים
להתמלא רגע בזה
זה מבקש מקום
ניראות
תתני לכל הטוב הזה מקום רק לרגע
אח"כ תנשמי שוב
ותביטי בסיטואציה מבחוץ, במבט-על כזה:
מה שם בעצם כואב?
בואי תראי רגע מתוך דברייך מה יכול אולי לשפוך עוד קצת אור על התשובה,
והפעם ביחס רק אלייך ולמה שכתבת עלייך ולא על אחותך:
אז את:
מרגישה שאת ממש נדחקת הצידה,
מרגישה שאמא בלחץ ודיבור סביב השעון רק על משהו שהוא לא את ולא קשור אלייך,
לא מדברים עלייך, לא מדברים איתך,
לא קונים לך בגדים,
ואת כ"כ רוצה בגדים חדשים, ושמישהו אחר יממן אותם, אבא ואמא,
חששות של מה אם תראי שלאחותך יש מישהו שיותר מבעלך, יותר עשיר, יותר חתיך, יותר אהוב במשפחה,
רצון ליותר תשומת לב.
וואו יקרה הקשבת לו, לכאב?
הצלחת רגע לראות אותו ומה הוא רוצה לומר לך?
רק במיקוד פנימה, אל עצמך, לא החוצה.
תראי אותו שם
תחבקי את הכאב הזה
כאב שצף גם בהווה
ואולי אולי גם בעבר? במקומות שהרגשת אולי צורך להילחם על תשומת לב לפעמים?
להרגיש אהובה בלי השוואות, אלא אהובה בשלמות ובתמיד?
להרגיש עוד קצת תשומת לב?
עוד קצת יחס, פינוק, דיבור עלייך ואלייך מאמא? מהמשפחה?
להרגיש שאת ובעלך אהובים במשפחה ללא עוררין ותמיד?
להרגיש שאת לא נדחקת הצידה לפעמים?
הכאב הזה רוצה לומר לך משהו, תקשיבי לו
והוא מבקש לקבל מקום ולהתרפא באמת, מהשורש
קודם כל ע"י נתינת כל הדברים הללו את לעצמך.
יש בך הכל
ואת שווה וטובה ואהובה ומוערכת
בדיוק כמו שאת
וגם בעלך היקר
בדיוק כמו שהוא
וזה באמת האושר האמיתי
לא יותר, לא פחות, אלא מה שזה - האושר עצמו. השלווה עצמה. המהות עצמה. הערך עצמו שלא תלוי בדבר. החיים עצמם.
וחיזוק שלך לעצמך שם
חיבוק המקום הכאוב ונתינת כמות של אהבה לך של עכשיו, וגם לך הילדה,
לאהוב אותך
וגם התחזקות באהבה שלך לבעלך, לאהבה של בעלך אלייך
ובאהבה של אמא אלייך, ושל כל המשפחה
ושימת הדברים במקום הנכון שלהם, ללא פרשנות אלא לנשום את כל הטוב שכן יש, והבנה של סיטואציות שונות בחיים שדורשות מההורים לעיתים מיקוד רק בילד אחד בתקופת זמן מסוימת, אך ודאי שאין זה מעיד שלא אוהבים או לא אכפת מהאחרים.
וגם להבין שכן, בטח המקום שלנו כילדים להורים שלנו הוא נמשך תמיד ולא רק כשאנו ילדות. והרצון הזה שיראו אותנו, שיתעניינו בנו, שידברו עלינו ואיתנו, שיתנו לנו פינוקים, ככה סתם, רק כי הם ההורים שלנו, שיתנו לנו תשומת לב, שיאהבו אותנו, זה הכי הכי טבעי ואנושי שיש בעולם ❤
ואת בסדר גמור שאת מרגישה ככה
מותר לך
ואת טובה
מאוד טובה.
ואהובה
מאוד אהובה.
❤
חיבוק גדול גם ממני אלייך 
וואו יקרהאנונימית בהו"ל
אני ממש בוכה פה
איך הייתי צריכה לקרוא בדיוק משהו כזה עכשיו
את מדהימה! תודה עלייך!
(האמת קיוויתי שתעני לי❤️)
ואיך אני יודעת מה הכאב רוצה לומר לי?
❤❤ ב"הנגמרו לי השמות
אני ממש שמחה לשמוע יקרה, ברוך ה' ממש 🙏
ולגבי השאלה - אני חושבת שכבר התחלת להקשיב לכאב בכך שכתבת את ההודעה.
פירטתי בהודעה הקודמת חלק מהדברים שאולי הוא רוצה לומר לך, נסי לראות אם משהו שם מתיישב לך,
ובעיקר להמשיך ולהקשיב לו
את יכולה לשאול את עצמך: מה כואב לי?
לקחת דף ועט ופשוט לכתוב בצורה זורמת ובלי חסמים כל מה שיוצא.
את יכולה גם להקשיב לגוף ולשאול אותו: איפה זה כואב לי? מה אני מרגישה בגוף?
להניח יד על המקום שמכווץ / או כואב / או מדבר אלייך בתחושה גופנית ולנשום יחד איתו
לומר לו: אני מקשיבה לך. אני כאן.
אח"כ את יכולה לכתוב את כל הרגשות שעולים לך
ממש לתת מקום לרגש
לתת לו שם, הקשר, הבנה
לנסות לראות גם מה הייתה המחשבה שקדמה לו ולכתוב אותה (בד"כ אלו מחשבות אוטומטיות שעולות לנו)
לראות מה העוצמה של הרגש והמחשבה
לסמן לך את המחשבה, הרגש, התחושה בגוף והתגובה בפועל
ולהמשיך להתבונן בכך, בכאב.
לתת לו מקום, ניראות, חמלה, הבנה
ובהמשך ב"ה גם פתרון וריפוי שלם בכל דרך שאפשר ונכון 🙏❤
הולכת לנסות. המון המון תודה❤️אנונימית בהו"ל
(ערכתי והוספתי כעת משהו נוסף)נגמרו לי השמות
והמון הצלחה!
מדהימה את! 💪
וואי זה בטח ממש לא מה שאת צריכה לשמועאפונה
אבל חייבת לכתוב שזה נשמע לי חוויה סופר מלחיצה לצאת עם מישהו
כשכלללל המשפחה יודעת וצולה תקוות והכל
איך תהיה לה הנחת לבחון אותו, אותה ואת שניהם ולבסס קשר בתוך הקלחת הזו??
האמת שלא הייתי נבהלתאיזמרגד1אחרונה
גם לי היה את אותו קטע עם אחותי הקטנה, של להשוות בין מה שקיבלנו ובין החתן שלה לבעלי וכו'. עבר לי...
השתדלתי להפוך את זה לעניין שלי עם עצמי- להגיד שאני רוצה לעצמי דברים, כמו תשומת לב ופינוקים וכאלה בלי לערב אותה בזה ולהשתדל לפנק אותי בדברים שיכלתי...