סוף היריון, ילדון בגמילה (והסתגלות)
ברזל ברצפה
עבודה תובענית
חוזרת גמורה
הבית הפוך…
עוד שניה ראש השנה ואין לי מושג מתי ובאיזה כח אבשל
בקיצור, נגיד שאצליח למצוא נערה שתנקה (ביישוב, די קשה למצוא)
מה אתן עושות בזמן שהיא מנקה?
ממש קשה לי להכניס לפה מישהי…
פעם הייתי מביאה מישהי לקיפול כביסה, האמת היה לי ממש לא נעים, והייתי עושה מלא דברים בבית בזמן שהיא קיפלה כי לא היה לי נעים לנוח (אבל כנראה היה לי יותר כח)…
תודה
אבל אז היא לא תנקה את החדר שלך (אלא אם תעברי מתישהו לחדר אחר)
עוד אופציה זה לצאת עם הילדון לגינה ביישוב
לעבוד בחדר כלשהו מול המחשב אם יש לך עבודה לעשות…
האמת מקסימום הייתי מכניסה אותה אומרת "תודה רבה שבאת, אני אשמח אם תעשי א,ב,ג. סליחה שאני יושבת סתם על הכורסה, אני פשוט מותשת"
היא תבין
הכל טוב
ושחררתי
באמת שיש סיטואציות שמבינים שאת לא סתם נחה להנאתך (גם זה מותר...)
ואם זה מישהי שאת פחות מכירה אז בכלל
סתם כי אני לא אוהבת שמנקים לי
הייתי בערך חודשיים אחרי לידה, אז פשוט הייתי בחדר עם הבייבי
מידי פעם יצאתי לראות מה קורה, להציע שתיה, לראות אם צריכה משהו...
איזה כיף שאתן מבינות אותי..
מה נתתן לנקות?
אשמח לשמוע מאמהות שמספרות את הבנים שלהן איזו מכונת תספורות מומלצת בעיניכן?
ואיך למדתם לספר לבד?
אבל ממליצה לך לקנות מכונה שלא צריכה חיבור לתקע, הרבה יותר נח!
למדתי מסרטונים ביוטיוב
אשמח
ואני לא ממליצה על הסרטון שראיתי, הבן אדם שם היה שחצן נורא 🤭
מכונה אלחוטית נטענת.
קצת יקר אבל שווה.
לא למדתי.
מספרת את כל הראש אותו מספר בלי פוני ועיניינים
באותה מכונה. רגילה. לא של ילדים.
מכונה של חברת sassonic
כיסינו את העלות שלה מזמן ממש. אחת הקניות הטובות שלנו ב"ה
בהתחלה עשיתי עליהם פדיחות. והיום ב"ה אני מספרת אותם טוב.....
של פיליפס, היא אחלה מכונה, אני מספרת את בעלי ואת הבן שלנו. אם יש לך שאלות ספציפיות עליה מוזמנת לשאול.
לפני זה הייתה לנו של פנסוניק והיא נדפקה די מהר ואז התספורת הייתה כואבת להם ולא יעילה, המכונה ההיא הפכה להיות חלשה כזה.
יש אחת של פיליפס בצבע ירוק, מוכרים גם בksp . היא של זקן ויש לה כמה ראשים בגדלים שונים למיטב זכרוני
יכול להתאים ממש לקטנים
סתם ככה אפשר גם מכונה רגילה לילדים. בטח אם הם לא פיציים (ילד בן 7 נגיד- אפשר עם מכונה רגילה).
בגדול הטיפ הכי חשוב! קודם תעשי את כל הראש עם המספר הכי גדול שאת מתכננת/אופציונלי. ורק אח"כ תעשי עם המספרים הקטנים יותר. (נגיד בלמעלה עושים לרוב מספר יותר גדול מהמאחורה)
לק"י
אבל על מספר גבוה 9/12.
ואני מספרת את הבנים שלי על אותו מספר בכל הראש. לא חשבתי על אופציה אחרת.
למה בעצם לספר על מספרים שונים?
זה בעצם שרק החלק הממש עליון של הראש עם מספר גבוה
והמאחורה והצדדים עם מספר קצת יותר נמוך
זה ממש לא יוצר מראה ערסי כפי שאולי את חושבת. פשוט פרופורציות יפות יותר בעין
(אישה מן השורה פשוט תגיד שהילד מסופר יפה, היא לא תוכל לשים את האצבע על ההבדל. לא עושים מספר ממש רחוק)
ומכונה אחרת סתם כי בכל העיקולים יכול להיות נוח יותר שהמכונה צרה יותר, ויותר קל לשלוט בזה
לק"י
אני אשאל את בעלי איך הספר מספר אותו. לשם הסקרנות😅
עריכה: הוא לא יודע...
מאז שגיליתי על ההריון יש לי כאבי בטן שקצת דומים למחזור אבל בעוצמה הרבה יותר נמוכה
זה תקין? זה מכניס אותי כל פעם לסרטים שהנה מגיע המחזור..
דבר שני, מתי אני צריכה לקבוע תור לרופאה?
תודה רבה🙏
עדיף לקבוע תור סביבות שבוע 8 כדי לקבוע את גיל ההריון ולקבל הפניות מהרופאה לכל מה שצריך
תודה!!
לא יודעת מתי בדיוק...
אם מישהי מזהה אשמח לדעת...
מתוקה שנכנסה למעון
בהתחלה (עוד בבית) הסכימה לשתות חלב מבקבוק של אוונט, קניתי עוד כמה בקבוקים כאלה ואז בבית היא הפסיקה לקחת
ניסיתי מאמ ולא הסכימה
ניסיתי כוס אימון והסכימה (בלי הסיליקון ששומר שלא ישפיע, החלב קצת נשפך כזה וצריך לתת בזהירות( ועכשיו שוב לא מסכימה
ניסיתי מים בכוס אימון של 360 שזה כמו כוס רגילה והיא כן מסכימה לפעמים
הבעיה שבמעון מרגיש לי שהן לא באמת מנסות לתת לה .. היא כן אוכלת כבר מוצקים אבל יוצא שלא מקבלת נוזלים במהלך הבוקר.. וזה גורם לה לעצירות
והן גם לא דוברות עברית אז ממש קשה לי לתקשר איתם ולהבין מה היה במהלך היום. המנהלת מעון מנסה לעזור אבל נראלי שיגעתי אותה כבר...
רעיונות? טיפים? חיבוקים?
לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,
הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).
אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי
לא מוכנים מכוס רגילה..
את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.
עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,
את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים
וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.
ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...
וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.
הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק
אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.
אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..
ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.
במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!
זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך
מוזמנת להמשיך לפרוק
אצלי היא עדיין לא מוכנה..
היא שותה מים מהבקבוק שלי עם קש מפיית סיליקון
חלב אי אפשר לדעת כמה באמת שתתה מזה אז מתלבטת אם לתת בבקבוק כזה
בן כמעט שנה ו10 הולך לישון בד''כ לקראת 20 וקם בין 6-7, ישן די רצוף, אולי לפעמים קם קצת וחוזר לישון עם בקבוק מים או סתם ששש ששש. לאחרונה מתעורר ולא נרדם לאיזה שעתיים במקרה הטוב. בוכה עד שבאים אליו, רוצה שישבו לידו נצח, רוצה ללכת למיטה שלנו ההורים, איך שהולכים מחכה קצת ומתחיל לבכות שוב. מההתנהגות שלו כשאני יושבת לידו לא נראה שכואב לו או שמשהו מפחיד אותו, סתם רוצה פינוק כזה.
אני לפני לידה בע''ה ורוצה שהוא יישן טוב כל הלילה, שלא יתעורר, שיהיה שמח ביום ולא יעיר את הקטנה כשתהיה! וכמובן שלא אצטרך לקום לשניהם.... איך מפסיקים את הקימות האלה? די התעייפתי ממש!
אשמח לעצות טובות מניסיון
לפעמים בעקבות שינויים הם ככה, עד שעובר להם.
הייתי אומרת לך קחי אותו אלייך למיטה וזהו שתישנו טוב, אבל לא רלוונטי כי את לפני לידה.
אין לי עוד פתרונות חוץ מסבלנות.
לכן לא חושבת שיש קשר. ובדיוק בגלל הלידה אני מנסה למצוא פיתרון סופי לאירוע בלי לקחת אותו אלי
מתוק בן חודש שפשוט לא ישן יותר משעה ברצף.. מתעורר מכל פיפס
זה ככה בשבועיים האחרונים.
הוא לא היה ככה בשבועיים הראשונים, היה ישן 3-4 שעות בכיף גם עם רעש מסביב.. אני לא מצליחה להבין מה השתנה.
בנוסף לזה שכל ערב צורח מכאבים של גזים ככל הנראה שגם לזה שום דבר לא עוזר- עיסויים, תנוחות, אמבטיות, תרופות לגזים.. היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים.
אני גמורה גמורה גמורה
ולא מצליחה לעשות כלום כלום
להתחיל להתקלח ולצאת בלחץ אחרי 2 דקות כי הוא התעורר
לחשוב להתחיל לאכול ובפועל להתחיל אחרי שעתיים כי בדיוק התעורר..
וזה עוד בלי לדבר על כל הדברים הרגילים של בית- כביסות, כלים, ארגון..
בעלי שותף מלא כמובן אבל גם אצלו יש עומס..
ברוך השם על הכל. אבל אני לא מצליחה להבין איך אפשר לתפקד ככה 
אשמח לעצות או עידודים..
זה לא זמן לתפקד
רק לישון כמה שאפשר כשהוא ישן
לא תמיד יש איתי עוד זוג ידיים..
וקצת מעבר זה הדברים הרגילים של בית.. שגם ככה נראה במצב לא משהו אבל יש דברים שמרגישה שאין ברירה אלא לדאוג להם כמו כביסות ונקיון בסיסי
לאכול אפשר איתו על הידיים דברים שלא לאכול ביד אחת.. סנדוויצ'ים, ירקות, פירות
שמעתי מחברות במצב דומה שאוסתאופט תינוקות עשה פלאים.
שווה לנסות!
אולי להשכיב אותו על הבטן? אצלי הם ישנים ככה הרבה יותר טוב. כמובן רק בהשגחה ולא שנת לילה
עם מנשא טוב אפשר לעשות דברים ולאכול בנחת גם שהתינוק עלייך...
אני לא מצליחה
וכנראה שאי אפשר לאכול כל דבר, אבל זה יותר קל מלאכול עם תינוק בידיים
ואם יש לך מנשא מתאים ואת מיומנת- אפשר לשאת תינוק על הגב ואז אפשר לעשות הכל איתו ביחד...
שבגיל חודש אפשר לשים במנשא על הגב.
אלא רק בגיל שהתינוק כבר מחזיק את הראש.
אפשר לשים על הגב מגיל 0, כמובן בתנאי שהמנשא מותאם ובטיחותי והאמא מיומנת בנשיאה. (אבל לא ניסיתי בעצמי, זה רק לפי מה שהיא אומרת...)
לפי הנחיות הארגון האמריקאי בגיל הזה מנשא זה רק אם קשר עין לתינוק לראות שהוא בסדר, לשים לב שהפה מופנה לצד יוכל לנשום
ולא לשים במקום חם שלא יתחמם מדי הגוף שלו וחס וחלילה יגיע למכת חום..
להשכיב על הבטן - אצלי מאוד עוזר
לחשוף אותו לשמש ביום - עוזר לו לישון שנת לילה ולהתרגל למחזוריות של יום ולילה ( תצאי גם את איתו , יעשה טוב לשניכם)
מוצץ - כי אחרת את תיהיה המוצץ שלו
לקחת עזרה - בייביסיטר ושתתן לו מטרנה אם צריך ואת תשני בנתיים + כמה שיותר לקחת ולבקש עזרה בבית.
משמרות עם הבעל בלילה , בטוחה שהוא עובד אבל אם נניח את יכולה לישון רצוף מתשע עד אחת והוא בנתיים יקח את הילד איתו לסליחות, ואז המשמרת לך היא מאחת עד שבע זה כן משאיר לו שש שעות שינה.
זה מציל חיים.
גם אצלי הם לא ישנים רצוף בכלל. אף פעם. המנשא מאד עוזר לישון ברצף ולחבר מחזורי שינה, וגם אני יכולה לעשות קצת יותר דברים בזמן הזה.
מהניסיון שלי ככל שהם פחות ישנים הם נהיים עצבניים יותר ופחות רגועים. אז אני משקיעה הכל כדי שהתינוק יישן מספיק שעות גם אם זה לנדנד המון/ להיות איתו במנשא/ לתת לו לישון עלי.
בסוף הם גדלים וזה מסתדר!! מבינה אותך מאד!!
תנסי להוריד חומוס, שעועית לבנה, כרוב ומוצרי חלב.
אני יודעת שזה קשוח, אבל תינוק צורח זה הרבה יותר קשוח. מה שאת מתארת זה קלאסי גזים, בלילה בוכה יותר אבל גם במשך היום לא רגוע. הגזים לרוב מופיעים מגיל שבועיים שלושה, עד 3 חודשים.
מוצרי חלב- באמת זה עזר למישהי להפחית? וממש כל מה שהוא חלבי?
וב'ה עולה מאוד יפה ויציאות תקינות
וחבל שלא הפסקתי לפני
הוא צרח מלא בחודשיים הראשוניים
אבל חשבתי שזה לא הכיוון...
וממליצה להפסיק גם קטניות, כרוב -מצליבים.. וכל מוצרי החלב..
לכמה ימים, לראות אם יש הקלה,
ואז לנסות משו אחד ולראות איך מגיב
אבל אני הגעתי למסקנה שעדיף לי לאכול מעט דברים מאשר תינוק צורח.. למרות שבהתחלה היה נראלי קשה מדי להבין מה בעייתי לו...
הקטנה שלי היתה לא רגועה לא נראה לי שברמות שאת מתארת,
בערך בגיל חודש פלוס הפסקתי מוצרי חלב לגמרי
וממש עזר.
נראה לי בגיל כמה חודשים חזרתי לאט לאט כדי לראות אם משפיע לרעה.
לדעתי שווה לנסות.
שימי לב לקחת לפחות שבוע פלוס לפני שאת מסיקה מסקנות.
אמרו לי שלוקח זמן עד שההשפעה של מוצרי חלב עוברת לגמרי.
להפסיק לגמרי מוצרי חלב.
בדיוק אתמול נסיתי לאכול קצת. היום היא לא היתה רגועה. והיא ב"ה ממש תינוקת רגועה.
דבר שני- להשכיב על הבטן. עם מוצץ. יש תינוקות שלא מצליחים לישון על הגב.
אן את עדיין מרדימה רק על הגב, שימי ליד הלחי ועל החזה חיתול בד גדול, זה גם מרגיע.
סימני עייפות- גבות אדומות זה הסימן הראשון. עוד לפני הבכי.
בהצלחה.
תינוק שלא ישן זה מתיש ממש ממש.
שווה לנסות
אם נכנסתי להתקלח או הנחתי לי משו על הגז והניו בורן התחיל לבכות- אני אהיה הלוך ושוב ממנו אבל לא אפסיק… אני אשיר ואסביר ואדבר
אבל זכורה לי רק פעם אחת שיצאתי ממקלחת כי היה בכי…
כן זוכרת שהזדרזתי אחרי שהתחיל בכי- כלומר אני מאכילה מרדימה ונכנסת להתקלח, בנחת.
אם מתעוררת- אז אזדרז. אבל לא מראש בקטע של מרתון
אחרת אני מרגישה שאין אותי…
כי גם כשהולכים לפיפי היא יכולה פתאום לבכות נפל לה המוצץ מה אני אעשה???
הוא פשוט מתחיל בצרחות.
לא יבבות, לא בכי עדין.
צווחות!
אז להיכנס להתקלח בהנחה שמקסימום הוא יצרח אז אני אתקתק מקלחת ואצא, לא עובד. אחרי דקה של צרחות הוא ממש נחנק.
וכן, לפעמים אין אותי... אני יכולה יום שלם לנשנש כשהוא בידיים או לאכול בחיפזון תוך כדי שהוא צורח.
עם הקודמים באמת לא היתה לי בעיה.
אבל הוא עדיין תינוק מעלףףףףףף 😍😍😍😍
באסה…
זה הגיוני שאני כל הזמן אוכלת כי אחרת יש לי בחילות?
מרגישה כבר שאני עובדת בזה😒
נגיד אני אוכלת בייגלה, מסיימת, ואחרי חצי שעה חוזרת הבחילה.
כשאני אוכלת ארוחה ממש, זה עוזר נגיד לשעה וחצי.
אבל אני לא יכולה לאכול כל היום ארוחות...
אצלי בין הארוחות עזר גם כמה בייגלה בודדים, אז פשוט הייתי מנשנשת כל פעם כמות קטנה ובסוף זה לא יוצא כמות מוגזמת
אבל כן נראה לי שעבוד בלאכול יותר קל מלהיות עם בחילות כל הזמן...
זה אכן עדיף מבחילות
אכלתי ( רק פחמימות ) נון סטופ, משהו מפחיד
ממש נס שלא עליתי 20 ק''ג
אחר כך כבר לא היה לי תאבון ...
מבחינתי השלב הזה הוא שלב שצריך לשרוד אותו , אחר כך כשהגוף קצת מתחזק אפשר לנהל אוכל עם שכל. כרגע תעשי מה שטוב לך ועוזר לך
כמה שיותר בריא לפחות. למרות שרוצים סתם פחמימות ריקות.
וגם לבשל אני לא אוהבת🙈
תגידי תודה שאחרי שאת אוכלת ארוחה הבחילות עוברות לזמן מה.
זה לא ברור מאליו.
ולא נורא עוד שניה ראש השנה, תאכלי הרבה ארוחות טובות...חחח
איפה קונים?
ולא אני לא נראית אחרי לידה כמו בחודש חמישי. אני נראית בלי חודש.
פשוט ענקית נוזלת מכל כיוון בלי צורה 😅
גם ככה אני במידה גדולה אבל אחרי לידה זה באמת מיוחד.
בקיצור.
מחפשת שמלה בלי חיתוכים ובלי כלום.
עדיף צבע כהה או מקושקש.
שהתפרים/חיצוכים הוא מה שנקרא באזור הצוואר/כתף.ואז בגזרת איי או קלוש שיפול למטה מבלי להתפס לשום קימור. אם הבנתן את הסגנון.
איפה מוצאת כזה יואו
אני בד"כ מידה 4 בואכה 5 ואתמול קניתי שם שמלה מידה 3
של 60 ס"מ
אין לי מושג
בסוף צריך למדוד, אבל יש שם שמלות בגזרות שמתאימות לנשים אמיתיות במידות הגיוניות.
אבל הרבה מהשמלות עם גזרה רחבה
אני קונה שם הרבה פעמים מידה אחת פחות ממה שאני
הזמנתי כמה שמלות ובחרתי אחת ואת כל השאר החזרתי
זה היה ממש כיף כי לא הייתי צריכה להסתובב,מודדת הכל בבית
הזמנתי 4 השארתי 1
גם לבת שלי הזמנתי איזה 3, מדדנו, ו2 מחזירה כי המידה לא טובה
ההזמנה של המידות הטובות כבר בדרך
אולי סתם מיואשת מלנסות אחרות
אני קניתי כבר פעם שנייה ומאד מרוצה
ללא חיתוכים
בד נעים ומחמיא לגוף
בהל נחה שהבעל כל היום בתפילה
אני מתה מפחד
אין סיבה שילך לתפילה כל היום כשיש אישה בהריון וילדים.
הצום הרבה יותר חשוב מתפילה ביוהכ
איך את צמה בדרך כלל, ואיך את צמה בהריון.
בגילאים של הילדים.
ועד כמה הבעל נמצא וזמין.
אני אישית צמה יחסית בסדר גם בהריון.
הילדים די מעסיקים את עצמם, אבל הם יכולים גם לריב.
אני מניחה שהגדולים יותר יהיו חלק מהזמן בתפילה.
צריך לדאוג לילדים לאוכל.
עדיף דברים פשוטים שלא צריכים הרבה התעסקות, ושהילדים יהיו כמה שיותר עצמאים בלקחת את האוכל.
כדאי שהבעל יהיה זמין אם את צריכה אותו.
שתהיה לך אפשרות לשלוח מישהו לקרוא לו מבית הכנסת, או שמידי פעם יחזור הביתה לבדוק מה המצב.
אם יש לך אפשרות להיעזר בילדה/ נערה בשמירה על הילדים.
לקחת בחשבון גם מצב שהבעל לא יוכל להיות בכל התפילות, כי הצום שלך יותר חשוב.
כדאי גם להיערך לאפשרות של שבירת הצום בהתאם לצורך.
לברר מראש עם רב מה ההנחיות ומתי נדרש לשבור את הצום.
להכין כוס עם סימון של שיעורים, שיהיה אם תצטרכי.
לראות אם יש רב זמין לשאלות במהלך היום.
נשאר... או הולך חוזר כזה לבדוק מה קורה. הלכתית הצום שלך חשוב מהתפילה שלו. מה לעשות. כמובן להתייעץ עם הרופא ועם רב לפני לבדוק מה ההנחיות לשלב שלך ואם יש משהו בהריון.
ואז חוזר יחסית מוקדם ונמצא כל היום עם הילדים.
לגבי מנחה ונעילה זה תלוי מה המצב שלי אם אני במצב סביר או לא להישאר עם הילדים. פעם שעברה הערכתי לא נכון את הכוחות שלי בסוף הצום...
פעם אחת נסעתי לאמא שלי,פעם אחת הייתי אצל חמתי. זה נהוג אצלנו ככה אצל הזוגות הצעירים
והאמת שמאז שאני עם שניהם בעלי היה יותר נוכח בימי כיפור בבית. הוא היה רגיל להתפלל במקום רחוק ועכשיו ליד הבית. זכורות לי גם כמה תפילות שהתפלל בבית לאורך השנים
אין מה לעשות, duty calls
הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו אם אין אופציה לעזרה
ובא מדי פעם לבדוק מה שלומנו.
ובשנים שהילדים היו ממש קטנים הייתי נוסעת לפעמים להורים שלי (לפעמים בעלי אפילו לא בא) ואחותי הקטנה עזרה עם הילדים.
לעשות את הצום ביחד עם משפחה
אם הילדים קצת גדולים- אפשר לקנות להם משהו בסגנון של פליימוביל שווה שיעסיקו אותם מהזריחה עד השקיעה
להתארגן מראש על אוכל קל, נניח לחמניות ומעדנים שהם מוציאים מהמקרר בעצמם
ומצטרפת לזה שהבעל יכול לוותר על חלק מהתפילות במניין, או לקחת את הילדים איתו אם זה מקובל אצלכם...
לא צריך משהו מיוחד ויקר
אפשר בסטוק
קניתי כלי אוכל והחבאתי
הרבה אוכל מוכן לילדים. אצלי אוהבים פסטרמות
מטפל בילדים
ומתפלל בבית.
אם את מרגישה טוב/ הילדים רגועים, הולך לתפילה וחוזר מידי פעם לראות איך את.
הצום שלך מדאורייתא.
התפילה שלו מדרבנן.
אז מכינה בערב החג לסעודה ראשונה תבשיל (תפו"א ובשר) ומכינה מראש הרבה, ושמה פלטה, וככה בצהריים יש לילדים מבושל.
ראיתי שהילדים הרבה יותר רגועים, חוסך הרבה מריבות שלהם. אולי יעזור לך גם.
חגיגית, כמו שבת או חג (למי שלא צם כמובן...)
אני בצום אחד בהריון הרגשתי זוועה ובעלי לא הלך לחלק מהתפילות.
לא היה מצב שאני אשמור על הילד.
הצום שלך הרבה יותר חשוב. וכמובן ההריון, שלא תתפתח לידה.
במקומך הייתי עושה הכנה ממש טובה לצום, שתיה מרובה מאוד בימים לפני הצום, חלבונים בערב הצום וויטמינים.
ובעלך צריך להיות זמין, אם את לא מרגישה טוב הוא אמור להישאר בבית.
שעוזרת לי בתשלום. (יש איזה בעיה לעבוד בשבת ויום כיפור תמורת כסף אז היא מביאה לה את הכסף על ערב הצון ועל סוף הצום (משהו כזה שיהיה בהבלעה, בעלי מתעסק עם זה)
יצא לי לעשות יום כיפור עם אחותי והילדים של שתינו
בלי בעלי (הוא נסע לאיפה שהיה בית כנסת בנוסח שלו)
ובשתיים היה הרבה יותר קל.
@מרגול ביקשה שאני אפתח שרשור של עבודת התבוננות בחודש אלול, בדומה לשרשורים דומים שעשיתי פה בכמה שנים קודמות.
אז נכון שהשבוע הראשון של אלול כבר מסתיים, והיצר הרע שגרם לי לדחות את פתיחת השרשור עד עכשיו, כבר כמעט שכנע אותי לוותר לגמרי.
אבל נשארו עוד שלושה שבועות של אלול, ועדיין אפשר לעשות הרבה בזמן הזה שנותר...
אז מה יהיה לנו בשרשור?
קודם כל - מבחינתי זה ממש לא שרשור רק שלי.
כדי שהוא לא ישקע עמוק בתחתית הפורום, אני מזמינה כל אחת שיש לה משהו לשתף על אלול, לכתוב פה בשרשור.
כולנו עסוקות ועמוסות, וזה קשה לחוות את אלול באמת, להצליח לעשות בעצמנו שינוי משמעותי בתקופה הזו.
אבל אנחנו יכולות לעזור אחת לשניה. ואם גם ככה אנחנו פה בפורום, אפשר להשתמש בכלי הזה כדי לעבור ביחד אלול משמעותי יותר.
אז מוזמנות לשתף פה ברעיון שקראתן, בדברים שלמדתן, בשאלות, מחשבות, קישורים לשיעורים משמעותיים, ועוד. (בבקשה לא להציף פה בדברים שסתם מופצים ברשת, או בפרסומות למיניהן, אבל משהו שהיה לכן משמעותי באופן אישי - מוזמנות לשתף פה).
וחוץ מזה, אני אשתדל לכתוב פה פעם בשבוע שאלות להתבוננות אישית. שאלות שאני מתכוונת ומקווה לענות עליהן לעצמי, ומי שרוצה - מוזמנת להצטרף.
מהניסיון שלי, ההשקעה הזו בבירור העצמי הופכת את אלול המשמעותי הרבה יותר מכל שיעור ששמעתי (בלי לזלזל בשיעורים, שיכולים להוסיף ולעורר ולעשות הרבה טוב. אבל בסוף בשביל לעשות שינוי - צריך גם את הזמן הזה להתבוננות פנימה).
בהצלחה! ושיהיה אלול משמעותי של תשובה והתקדמות!
אנחנו כבר ממש בסוף השבוע, אבל מתחשק לי כן לשים פה משהו גם לשבוע הזה. ומי שלא תספיק יכולה להצטרף גם בשבוע הבא, גם בלי להשלים את השאלה הזו.
בשלושת השבועות הקרובים נכתוב את החלומות והמטרות שלנו בשלושה מעגלים שונים של עבודה עצמית ועבודת ה':
אני מול הסביבה
אני מול עצמי
אני מול הקב"ה
אז השאלה הראשונה היא:
מה הציון שאני נותנת לעצמי בכל אחד המעגלים הנ"ל, מבחינת רמת שביעות הרצון שלי מהתפקוד שלי באותו מעגל. (ציון מ1-10).
מה יש שם שאני כן מרוצה ממנו? בנקודות שכן נתתי לעצמי מתוך ה-10, על מה נתתי את הנקודות האלו?
(והערה קטנה - לא צריך להיבהל אם הציון שיש לי הוא נמוך. זה לא אומר שאני לא בסדר, זה פשוט אומר שיש לי פער בין המקום שאני נמצאת בו למקום שאליו אני שואפת, וזה מעולה. זה אומר שיש לי לאן להתקדם...)
(זה מבוסס על תרגיל שפגשתי פעמיים בעבר, מעולם האימון האישי. פה קצת שיניתי, בהתאם למעגלים שניגע בהם בהמשך)
מקסים תודה
התחלתי לכתוב בעצמי, וראיתי שאולי צריך קצת פירוט למה בעצם כל אחד מהמעגלים מתייחס.
אז מרחיבה פה קצת יותר (ותעזרו לי לחשוב אם יש עוד תחומים בחיים שלא נכנסים באף אחת מהקטגוריות והייתן רוצות להכניס גם אותם להתבוננות).
אני מול הסביבה - בעל, ילדים, משפחה מורחבת, אנשים בעבודה, שכנים
אני מול עצמי - דברים שקשורים לעצמי, לגוף שלי, להתנהלות שלי (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון, עבודה וכו')
אני מול הקב"ה - קיום מצוות, תפילה, ברכות, אמונה וביטחון
האמת שהשאלות שכתבתי הפעם זה שלב חדש שלא הכנסתי בהתבוננויות שעשיתי בשנים קודמות. אבל אני מרגישה שזה דווקא ממש מוסיף - לפני שאני מתחילה להסתכל על מה שעוד חסר, קודם כל לראות מה אני כן מצליחה.
בהצלחה לכולן, ותודה לכל מי שהגיבה!
אז האמת שאלול פוגש אותי בתוך אסלה שירותים וגמילה. (סתם... רוב היום אני שם).
ופשוט הרגשתי שאיפה אני ואיפה אלול?! הלב כל כך רוצה... כל כך משתוקק להיות... ובפועל ב"ה בעלי בכולל לומד ואני כל היום עם הילדים מצאת החמה עד...
והיה לי הרבה הרהורים איפה אלול שלי- שלנו כנשים.
אין לי עוד ממש תובנות. אבל הרהורים:
ה' רוצה את הלב שלנו וגם אם במצב הנוכחי לא מתאפשר מעבר. ההלב זה כל כך הרבה.
נרשמתי לכנס של בינת הלבנה (מהמם. בחינם מומלץ בחום). והשבוע הנושא הוא תשובת הגוף. ודיברו שם הרבה על כך שאנחנו מרגישות שהעולם של הקודש הוא מנותק מהגוף. הרבה פעמים אנחנו מרגישות שהגוף (והחיים החומריים) הוא רק מפריע לקודש. ונספק לו את הצרכים שלו ואז נוכל ללכת לשיעור תורה, ללכת לתפילה ולהתחבר לנשמה שלנו. ולא! זה לא ככה! ה' נתן לנו את הגוף. כי הוא רוצה שנתקדש יחד עם הגוף! דווקא מתוך החיים החומריים. בנוסף, התשובה הכי בסיסית היא תשובה אל הגוף. הרב קוק (ועוד) מלמד אותנו שהתשובה מתחילה מלשוב אל הגוף. במובן הפשוט זה פשוט להקשיב לגוף שלנו. לתת לו את הצרכים שלו. לתת לעצמי מקום . להתחבר לגוף שלי לאהוב אותו. לשוב אליו ולהיות שלימה איתו. זה עורר לי מחשבות על כך שהתשובה לא נמצאת בשיעורי תורה. ודווקא עם הילדים בתוך הטירוף של היום יום הבסיס זה קודם כל להקשיב לקולות של הגוף שלי. לראות מה הוא מבקש ממני ולתת לו מקום.
תשובה שבתוך החיים: כמה דברים יש לנו לתקן בתוך החיים עצמם. סתם שמתי לב שאחרי הרבה שעות עם הילדים כשהם עושים שטויות זה עולה לי על העצבים וכבבר ממש אין לי סבלנות. ופתאום אמרתי לעצמיץ תשובה זה בדיוק פה. בנקודות האלה שקשה לי. לנשום עמוק ולדבר אליהם בטון יותר רגוע. לנשום עמוק ולחשוב מה המטרה שלי בחינוך שלו כרגע ולנסות לנסח את עצמי בדרך חדשה. זה למצוא את הנק' שצריכות התקדמות ותיקון במציאות חיים שלי כרגע.
זה מה שעלה לי בנתיים.
משתדלת להתחזק בעצמי ולחשוב מה ה' רוצה ממני במציאות חיים הנוכחית. למצוא איך עושים תשובה כאמהות. ולהתפלל לחזור לפניו בתשובה שלימה.
ותודה ל @בארץ אהבתי על השרשור המדהים!
הנקודה שכתבת על לעבוד את ה' מתוך האתגרים של החיים - זו נקודה שאני ממש מתחברת אליה. מרגישה שזו ממש עבודת ה' העיקרית שלי בשנים האחרונות.
אני ממש מאמינה שכל מה שאנחנו לומדים, בסופו של דבר נועד להביא אותנו למקום שבו נצליח לבטא את החיבור לה' בתוך החיים עצמם. אם זה בעוד רגע של סבלנות כלפי הילדים, או היכולת לסלוח לבעל בתוך מריבה, או להיות ישר במקום שאפשר להרוויח קצת יותר אם בוחרים לפעול לא ביושר, להאמין ולבטוח בה' בסיטואציות שלא ברור איך הדברים יתפתחו, וכו'.
וזו ממש הזדמנות באלול לעשות רגע עצירה ולחשוב על הדברים האלו, לראות איך אני מכניסה את הקב"ה בתוך החיים שלי, איפה אני יכולה לשנות משהו ההתנהלות שלי כדי להיות יותר קרובה אליו.
בעז"ה שנזכה כולנו...
דווקא בחודש הזה שאני נמצאת בחופשת לידה עם כל הילדים וקשוח ממש
מרגישה את השם איתי ביחד עוזר לי עפ הילדים,להחליף טיטול,לבשל,וגם בכעס ובפחות נחמד מול הילדים בתקופה הזו של החופש עם שישה והבעל בצבא.. דווקא אז אני שומעת את הקול שאומר לי שלא הייתי חייבת לענות דווקא כך. שיהיתי יכולה לבחור את המילים אחרת.
שהמציאות הזו באה ללמד אותי משהו. שהלחץ הזה המאתגר עם הרבה ילדודס בבית, לא חייב להוציא את המיץ..אם נסתכל על זה קצת אחרת. ממש מרגישה את השם בתקופה הזו לוחש לי שהוא כאן איתי ושאני יכולה אחרת. בסיעתא דשמיא.
בתוך העומס של החופשת לידה ביחד עם חופש גדול...
תודה על השיתוף!
שאלות מדהימות וחשובות. מקווה שאצליח להשתתף.
היה לי ממש קשה להרגיש שאלול. בתוך כל העומס (מילואים, שאני מאוד שמחה בהם אבל עדיין עומס) לא הצלחתי לראות איך יש סיכוי שארגיש משהו. ואז החלטתי פשוט לקחת על עצמי משהו אחד קטן. אז בימים האחרונים לקחתי בע"ה להיות כל יום שעה בלי הפלאפון (ראיתי על עצמי לאחרונה שאני ממש מכורה. בורחת אליו כל הזמן).
שוב תודה ❤️
"מילואים שאני מאוד שמחה בהם"
תודה לכם!!
קראתי לא מזמן בספר של הרב פינקוס זצל שכתב על המקום הרוחני של האישה
הוא הביא את אשת הגרא כדוגמה שכתוב על מצבתה שלא היתה כמותה בדורה. משמע היא גדולת הדור לצד הרב. והוא הביא שם רעיון שהתחברתי אליו
הוא כותב - מה היא עשתה בתור גדולת הדור? היא לא שמה הרי 3 כיסויי ראש אחד על השני וסביר להניח שלא התפללה במניין גם. אולי היא אפילו לא ידעה לקרוא.. אישה היא אותה אישה גם בדורו של הגרא וגם בדור שלנו מבחינה רוחנית. היא אישה לבעלה ואם לילדיה. דואגת לצרכי הבית בעיקר. והתפקיד שלנו הוא להיות בשמחה בתוך זה.
ברור שיש תמיד במה להתחזק. ויש לאישה חובות הלכתיות. אבל הרבה פעמים אנחנו מחפשות את המעבר (גם אני כמובן) . אותי זה חיזק בלהתבונן פנימה בעשייה שלי בתוך הבית מול הילדים, מול בעלי. יש בזה הרבה עבודת השם ועבודת מידות שהרבה פעמים נח לא להתמודד איתה ולהסתכל לכיוונים אחרים
אולי לחלק מכן זה יישמע מיושן כביכול כי התקדמנו ונשים עובדות וכו. אבל בתוך כל ההתקדמות, אותי זה מיקד בסנטר. אם אשת הגרא גידלה ילדים ובישלה וניקתה וסידרה וגמלה פעוטות ושלחה וקיבלה ילדים לת"ת עדיין זכתה להיות גדולה עד שהעיד עליה בעלה ש"אין כמותה בדורה" - אולי לא צריך לחפש דברים גדולים כדי להיות גדולה אלא להתמקד בכאן ועכשיו בצורה הכי טובה.
אז במהלך השבוע הזה, אני רוצה לעשות התבוננות על המעגל שלי מול הסביבה שלי. שבעצם כולל את כל ה'בין אדם לחברו' שלי.
מדובר פה גם על קשרי משפחה - בעל, ילדים, הורים, חמים, אחים, גיסים, וכו', וגם על קשרים ממעגלים נוספים - שכנים, חברים בעבודה, בוס, וגם בכלל היחס לכלל ישראל, או למגזרים שונים בתוך עמ"י.
עבורי המעגל הזה מאתגר בהרבה היבטים.
במיוחד המעגל המשפחתי, שבו אני מרגישה שיש הרבה מאוד ניסיונות, בעיקר של מידת הכעס (וכמו שהרבה כתבו פה כבר - יש פה המון הזדמנויות לעבודת ה' דרך זה. אני מאמינה שהקב"ה בכוונה יצר את המסגרת המשפחתית עם האתגרים האלו, כי עצם ההתמודדות איתם זה מה שמגדל אותנו בונה בנו מידות טובות יותר).
וגם במעגלים הרחבים יותר - הרבה פעמים האתגר הוא לא בתקשורת הישירה, ששם יותר קל (לי לפחות) לשמור על יחס מכבד, אבל יש אתגרים של לשון הרע, של מחשבות שיפוטיות, ועוד.
אבל באלול אני לא מסתכלת על ה'פגמים' שלי. את זה נעשה קצת לקראת יום כיפור, שבו אנחנו מתוודים על החטאים.
אלול זה הזמן להיזכר מה המצפן שלי, לאן אני שואפת, ומה חשוב לי בחיים.
אז השאלה להתבוננות השבוע היא:
איך אני 'חולמת' את עצמי בהתנהלות שלי בתוך המעגל הזה שלי מול הסביבה. אם לא היה לי יצר הרע, והייתי יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי שום מגבלות - איך זה היה נראה.
אני ממליצה לכתוב את הדברים בלשון הווה (כך למדתי באימון שעשיתי).
בהצלחה!
אני רואה את בעלי ומבינה איתו ונמצאת איתו בחלומות שלו
אני לומדת ממנו להיות באמונה ושמחה
אני רואה את הילדים, אחד אחד, נמצאת בפניות אליהם, לא שוקעת בפלאפון, רואה את הצרכים של כל אחד ומקדמת את זה
אני חמה מאוד, מאירה אליהם פנים, מחנכת אותם לאהבת תורה ומצוות
אני נמצאת בעין טובה ובמאור פנים כלפי הסביבה שלי כולה
אני מאירה ותורמת לסביבה שלי
אני מצליחה להשקיע יותר בקשרים קצת רחוקים
וואו כיף לחלום. לכתוב בהווה ובחיוביות.
תודה ובע"ה!
נתת השראה לכולנו פה...
אני עוד לא הספקתי לכתוב השבוע. יושבת עכשיו לכתוב סוף סוף... (כותבת לעצמי כי חלק מהדברים קצת אישיים מידי בשביל לשתף פה).
מתרגשת להתחיל
השבוע אני בוחרת להתמקד במעגל שלי מול עצמי. זה מעגל שהוא כביכול לא קשור ישירות לעבודת ה', הוא פחות מתייחס למצוות בהגדרה. אבל למעשה זה גם חלק מעבודת ה'. כי הקב"ה רוצה שנהיה שלמים יותר בכל הרבדים של העשייה שלנו. לא רק במצוות שהוא נתן לנו. 'דרך ארץ' זה הבסיס וזה גם חלק מעבודת ה'.
אז פה נכלל כל מה שקשור בהתנהלות האישית שלי. אוכל לתזונה, בריאות, כושר גופני, יעילות וזריזות, קימה בבוקר, ניהול הבית, שעת השינה, שימוש בפלאפון, ניצול זמני פנאי, תרבות שאני צורכת, וכו' (מוזמנות להוסיף אם יש עוד שלא כללתי).
אף אחת מאיתנו לא אמורה להיות מושלמת בכל הדברים האלו. אנחנו לא מחפשות להוריד לעצמנו ולהגיד במה אנחנו לא בסדר.
אבל חודש אלול נותן הזדמנות להיזכר שגם פה יש אפשרות להתקדם, אפשר ליצור חלומות חדשים, ולהחליט להתחיל לצעוד לעברם.
אז השאלה להתבוננות השבוע היא:
איך אני 'חולמת' את עצמי בהתנהלות שלי בתוך המעגל הזה שלי מול עצמי. אם לא היה לי יצר הרע, והייתי יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי שום מגבלות - איך זה היה נראה.
אני ממליצה לכתוב את הדברים בלשון הווה (כך למדתי באימון שעשיתי).
בהצלחה!
המעגל שלי מול הקב"ה כולל את כל הנושא של קיום מצוות, את הקשר שלי עם הקב"ה - בתפילות, בברכות, בדיבור במילים שלי, את הביטחון בקב"ה, שאלות באמונה, וכו'.
אז השאלה להתבוננות השבוע היא:
איך אני 'חולמת' את עצמי בהתנהלות שלי בתוך המעגל הזה שלי מול הקב"ה. אם לא היה לי יצר הרע, והייתי יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי שום מגבלות - איך זה היה נראה.
אני ממליצה לכתוב את הדברים בלשון הווה (כך למדתי באימון שעשיתי).
בהצלחה!
וזה אמור לעהור מתישהו?
אני נראית נורא...
עם אקנה הורמונלי.
גם רופאת עור אמרה לי ככה.
הוא לא מפסיק למשוך ולהזיז את הראש ולהשתחרר מהאחיזה!
זה מכאיב והוא אןכל גרוע וזה לוקח פי 2 זמן שאין לי
מה עושים??
יכול להיות בגלל שהוספתי בקבוק אתמול?
היום קיצוני יותר כל הבוקר היה ככה, ולא אכל נורמלי ולכן עצבני במיוחד
כבר בבית חולים ראו, טיפלנו בזה 4 ימים אחרי שנולד...
כיום בן 4 חודשים כבר, וינק יפה עד עכשיו
אני לא מספיק מבינה בזה, אבל לקטנה שלי גם הייתה לשון קשורה והתרנו בגיל שלושה שבועות. היה נראה שזה עזר אבל כמה חודשים אח"כ היא ינקה כל הזמן בחוסר מנוחה כזה... לא בדקתי אם חזרה לה הקשירה בלשון, אבל הבנתי שזה יכול לקרות...
אפשר לשחרר עם ספריי מי מלח
לפעמים כאב שיניים, אוזניים, גזים, כל מיני תרחישים עוברים על הקטנטנים... אני זוכרת פעם הצלחתי להניק רק בעמידה תוך כדי שאני מתנועעת ... קשוח.
יכול להיות שהתחלת בקבוק עם פטמה מסויימת שקצב הזרימה שלה מהיר יותר מקצב הזרימה בהנקה ולכן זה "מעצבן" אותו והוא מתנתק ומנסה להתחבר בחזרה לסירוגין.
מתחילת ההריון אני מוגדרת בהריון בסיכון בגלל סיבה כל שהיא.
עכשיו נוספה סכרת הריון.
מרגישה שזה מביא אותי לקצה הקצוות...
רוצה לצאת לשמירת הריון (מחזק את זה שאין לי אופציה להחסיר מהעבודה לצורך בדיקות רפואיות, והכל נעשה על הזמן הפנוי שבקושי יש לי).
מישהי יודעת אם יש סיכוי שיאשרו לי?
לי אישרו בסוף ההריון
יש לך ימי מחלה לקחת?
אבל אם לא יאשרו לי
אז לא יהיה לי מספיק..
את אמורה לקבל שעות הריון לצורך בדיקות, חוץ מימי מחלה.
אם יאשרו שמירה, כנראה זה תלוי בנתונים.
אם העבודה לא מסכנת את ההריון, אלא זה יותר עומס קושי נפשי, לא נראה שיאשרו.
אם לא יצאת בזמן העבודה את לא זכאית.
ואין אצלנו אפשרות להתחיל מאוחר/לצאת מוקדם...
אם זה לא מסתדר עם אופי העבודה,
תנסי לשאול אותם איך בכל זאת את יכולה לנצל את השעות האלה.
במקום אחד שאני עובדת מותר לנצל גם היעדרות של יום שלם על שעות הריון.
לצאת באמצע היום ולחזור זאת אופציה?
הדרך לקבל את זה היא מאוד מסובכת.
ולא בהכרח עוזרת לך למה שאת צריכה.
תפני למשא שימצאו לך פתרון שלא פוגע לך בשכר
חברת הפנסיה שלך אם שמירת הריון כלולה בפוליסה
תבררי מולם
אגב שמירה יכולה להיות גם בגלל אופי העבודה. זא יש לך קושי x, העבודה היא כזו וכזו, ויש לך המלצה לשמירה מהגורמים הרלוונטיים ואישורים רפואיים
אני יצאתי ככה פעמיים לשמירה
רק בעמידה ולא יכלתי לעמוד הרבה זמן
העבירו אותי לעבודה בישיבה, אחרת, בהתייעצות עם רופא תעסוקתי וזה לא עזר עדיין היה לי קשה לעבוד יום עבודה שלם או בכלל אז המליצו לי שמירה ובל אישרו
המעסיק צריך לציין בטופס של בל שאין לו עבודה אחרת להציע לך
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאיעעעאיאיאיאיאי
יש למישהי המלצה לשידה כזו?
ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.
שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.
עברו איתנו אלף דירות.
עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.
יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.
אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.
בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..
זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש
את מיכולה לחפש באתר שלהם מה את רוצה ולבוא מוכנה לחנות כך שלא יהיה צריך להסתובב.
מאמינה שיש דרך להזמין בלי לבוא בחנות, עם עלות משלוח...
פעם שניה בשבועיים האחרונים.
פעם ראשונה זה היה כשבעלי לא הסכים לו לעשות משהו מסוכן שמאוד רצה
והערב הוא אמר את זה אחרי שרב עם אחותו.
הוא אמר שהוא רוצה למות ולחיות בדור אחר שהיא לא תהיה בו.
הוא התחיל בדיוק לפני שבועיים את הלימודים,
היום היה מאודד עייף, אני יודעת שהתאמץ וגם שרב עם איזה חבר שלא מסתדר איתו ככ.
חוץ מזה ב"ה הוא ילד שמח, חכם (יש מצב שמחונן), אהוב על החברים, רגיש לאחרים ואיכפתי כזה
נשמע חריג מאוד? לאן הולכים עם זה?
תודה לכל מי שמגיבה, עוקבת מהניק שלי
להתייעץ עם יועצת ביה"ס או פסיכולוג ביה"ס.
הוא לא יתוייג כמישהו בעייתי? או שזה באמת חריג ובעייתי ולא מצוי?
ויכול להיות שמצריך בירור.
יש פרוטוקול מסודר איך לבדוק,
לכן כדאי לפנות לאנשי מקצוע מהתחום.
מקווה שהיועצת אצלם בבית ספר טובה, פסיכולוגית כרגע אין…
לראות שזה לא מגיע ממניעים אובדניים.
לרוב זה נגמר בהבנה שסתם היה עצבני או עייף וכו...
ולא עושים עם זה כלום.
קחי בחשבון שאם תשתפי את היועצת, היא לא תבליג על זה.
אם זה היה חד פעמי וזהו- אולי הייתי שוכחת.
אם קורה שוב- תשתפי את יועצת בית הספר, רק מקצועית לוודא שאין לו נטיות אובדניות (ולרוב רואים שאין והכל בסדר...)
לשתף יועצת בית ספר לא יעזור אצלנו.
היא לא משהו בכלל.
כן מתכננת לקחת אותו לאיזשהו טיפול.
לא בגלל זה.
אלא בגלל שאני מרגישה שהוא מוצף.
ואיזה סוג טיפול חשבת?
תגובות לא פרופורציונלית.
בלילה כשהבית יורד הילוך הוא מאד מתרפק ומתחבק.
את מבינה שרוב היום היה מסיכות ומגננות.
בעיקר התקפי הזעם שלו
כרגע חשבתי על 3 המימדים. אמא שלי טוענת שאמור לעזור לו בע"ה.
לקחתי אותו לטיפול רגשי והמטפלת 'פיטרה' אותנו בטענה שעד שלא נפתור את הבעיות הזוגיות שלנו אין לה איך לעזור לנו.
יפה שאת לוקחת את זה ככה בטוב, לפחות זה נשמע ככה.
זה פחות תיאור שמזכיר לי את הבן שלי אבל כן יש זמנים שאני מרגישה שהוא לא נותן לעצמו להתפרק והוא במגננות.
תודה ובהצלחה לכם!!
אם היא בעצם אומרת שהיא לא מסוגלת אני לא אתווכח איתה.
בכל מקרה שמתי לב שהוא מאד נרגע בחופש הגדול. משהו בו התבגר כזה.
עדיין התקפי זעם אבל הרבה פחות.
קשור לעוד כל מיני דברים.
ובהצלחה בע"ה
שיהיו בשורות טובות
יש לה ניסיון טיפולי מעמיק?
רק יודעת שהיא נחשבת מומלצת פה בסביבה.
ולא באמת מתכוונים למשמעות של זה, אלא רוצים לבטא תסכול גדול מאוד, או שמצאו שהמשפט הזה הפעיל אתכם, או שהם מחקים מישהו שדיבר ככה.
אבל מוכרחים אבחנה מקצועית כדי לוודא שלא מדובר באובדנות. כשמדובר על נושא קריטי כל כך, אף הורה לא רוצה חלילה לפספס גם אם הסיכוי קטן.
לא להילחץמתואמתכן להתייעץ. עם פסיכולוג. אפשר מפגש אחד שלכם איתו, והוא יגיד אם הוא רוצה לפגוש גם את הילד.
(על פניו זה נשמע יותר כמו מניפולציה מאשר רצון אמיתי למות)
פשוט לחפש פסיכולוג ילדים באיזור ולקבוע פגישה איתו? בלי הילד?
אבל אני אישית ממליצה ללכת לפסיכולוג פרטי - יותר מהיר, יותר דיסקרטי וגם לרוב (לדעתי) יותר מקצועי.
מצויינים.
עובדים גם בשפח. אז לא בהכרח שיותר מקצועי בכל מקרה. לדעתי לפחות
יש הרבה פסיכולוגים שיוצאים לעצמאות עם הנסיון שצברו בשפ"ח
המקוריתאחרונהבכל מקרה לא הייתי מזלזלת בכך גם אם לא מתכוון באמת לאובדנות, נשמע קריאה לסיוע
כמה הוא כועס או פגוע
וואו אני לא מאמינה שזה קורה לי ואני פותחת כזה שרשור
פשוט הזוי לי
והוא ילד כזה מביע ויודע לשיים רגשות בדרכ
ובעלי אומר שאני סתם מגזימה ולעשות עם זה משהו רק ייצר בעיה, הוא לא רוצה לעשות עם זה כלום
לא מתרגש וזהו
מול הילד. כלומר, עדיף בשלב זה לא לערב את הילד בחששות, כי זה יכול להגדיל אצלו את העניין ולהפוך אותו לבעיה גם אם הוא לא.
לכן תתייעצו בלעדיו דבר ראשון. את יכולה גם בעצמך, אם בעלך לא רוצה...
ובהמשך עבר למסגרת שיותר התאימה לו.
לבן שלי התבטאות בסגנון של 'אני לא רוצה לחיות בעולם הזה' (זה היה קושי שעלה סביב המלחמה).
התקשרתי לקופת חולים. יש מוקד של מענה טלפונית של הקופה להתייעצות בענייני נפש.
היתה שיחה ארוכה, מבררת ונותנת כלים.
נשאלתי שאלות כדי לדייק את הבנת הסיטואציה וקבלתי מענה.
לא יודעת אם לכל קופה יש, אבל שווה חבדוק
לפני הלידה וממתי כדאי
החל מבגדים שזה כמובן,
אבל מנשא, משאבה וכו'
מה כדאי שיהיה כבר בימים הראשונים?
בגדים- בגדי גוף, רגליות, שכבה עליונה, כובע, שמיכות, חיתולי בד
טיטולים, מגבונים, משחת החתלה, משטח החתלה
אמבטיה לתינוקות (בהתחלה אפשר גם בכיור מתאים), סבון, מגבת, מספריים לציפורניים
מוצץ, בקבוק
עגלה
עריסה/ מיטת תינוק
משאבה בדרך כלל לא צריך מייד, אלא אם יש צורך.
מנשא גם בדרך כלל לא ממש בהתחלה.
להמשך אפשר גם טרמפולינה/ משטח פעילות/ אוניברסיטה/ צעצועים מתאימים
הכי ראשוני בעיניי -
בגדים
עגלה + תיק + סדין
סלקל/כיסא בטיחות לאוטו
חיתולי בד
שמיכה וכובע
טיטולים ומגבונים
אבקת כביסה של תינוקות אם את בקטע
סבון תינוקות, משחת החתלה וכאלה
סינר הנקה
כדאי לקנות לפני, אלא אם את מאלה שלא קונים מראש בגלל עין הרע, אז לדעתי אפשר לעשות הזמנה בחנות ואז מבקשים שישלחו, או לפחות לברר ולבחור הכל כדי שישאר לשלוח מישהו לקנות/להזמין אונליין.
עוד ברשימה:
עריסה (אפשר להשאיל מיד שרה או גמ"ח מיטחברת)
סדינים לעריסה
שידת החתלה (מתחלק למי שלא יכולה בלי למי שלא מבינה למה צריך)
מוצצים ובקבוקים - בהתאם לרצון ולצורך
אמבטיה
כרית הנקה
מנשא ומשאבה בעיניי זה לא בימים הראשונים, לפחות לא בטוח...
משאבה יש בבית חולים ומי אמר שתצטרכי אח"כ- הייתי עושה בירורים ומתכווננת למה תרצי לקנות ואז להזמין או לשלוח מישהו במידת הצורך
מנשא לקח לי זמן עד שהתחלתי להשתמש, אם את חושבת שיהיה שימושי מיד אז אפשר לקנות, אבל שוב בעיניי זה לא דבר כזה ראשוני
יש רשימות באתרים של מוצרי תינוקות אם את מחפשת השראה למה עוד
בעיניי את הדברים הגדולים והקריטיים חשוב לברר ולבחור מראש, ואת הדברים הקטנים או המוטלים בספק אפשר להשאיר לאח"כ... לשלוח מישהו לסופרפארם או להזמין אונליין מהמיטה.
ובניתי לי רשימה משלי. בלי דברים שבעיני מיותרים או דברים שכן היו לי בכל זאת. עשיתי בדיקה גם בבית, יש דברים שמחכה איתם כמובן כי לא דחוף וגם נראה מה נקבל, מה נשיג ממשפחה וכו'.
לי כן מאד עזר משאבה ידנית הכי פשוטה שיש לימים הראשונים ממש.
זה עזר לי לשחרר גודש עד שהתאזנו הכמויות
וגם השאלתי לחברה שרק ילדה ורצתה לשאוב טיפה בחדר.
ממש אשמח להסבר-לא הצלחתי עד כה. מתסכל.
עם הוראות של גוגל (טרום עידן AI)
עם אפליקציה שחתכה את הקובץ שהורדתי מטיקטוק שהכיל את הצלצול
לא זוכרת את האפליקציה/ את ההוראות כי זה היה מזמן
תנסי לקבל הוראות מגימיני ולחפש אפליקציה שעוזרת לעשות את התהליך
בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,
כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,
מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.
תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.
בשעה טובה ובקלות!
למה להיות לבד?
הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.
היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.
לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.
למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...
מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.
יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.
ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...
לתאומים הברית נדחתה?
אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...
וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...
אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.
אז לוקחת את המילים שלי בחזרה
(תשובה גם ל @יעל מהדרום )
לק"י
שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.
אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..
העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.
כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.
ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...
וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה
לק"י
לשבת כדאי בכל מקרה.
ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.
(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)
לברר מראש על מוהל,
אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.
אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.
בגדים לבנות,
מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.
אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.
אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.
אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...
לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...
בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.
איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות
האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.
האם רוצים נגן/ צלם
האם רוצים עמדת צילום ועיצוב
כל זה זה עלויות.
תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)
ומה אם ברית בשבת.
תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)
אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.
אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.
הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)
ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.
בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)
לחשוב על כיוונים לשם 😃
כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.
מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.
בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,
אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.
אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.
אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.
אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.
אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...
לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.
במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.
בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,
התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.
מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.
המלצות שלי ליום של הברית:
להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.
אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.
שחררי מעצמך את העול הזה.
כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.
כלום כלום לא קשור אלייך.
עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.
מה שחסר שבעלך יטפל.
אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.
קודם כל מזל טוב ובריאות!!!
כדאי לסגור על מוהל מוסמך ומיומן עם ניסיון
לגשש לגבי מקומות לעריכת הברית
אם את אוהבת שליטה ממש אז להכין את כל מה שהמוהל צריך ,שזה בדרך כלל משחה מיוחדת לריפוי הברית, חיתולים,טיטולים
כדאי לקנות בקבוקים, בגדים,
ובעיקר לנשום ולהינות מהזמן הזה שהוא קטנציקקקק
שיהיה במזל ....!
לגבי הקיסרי לא יודעת להגיד על עצמי
אבל נראה לי שכדאי לא לעשות משהו ענק עם מלא מוזמנים שאת צריכה להתחיל לעמוד מלא ולהצטלם וללכת הרבה... גם בלי קיסרי זה קשוח אז קיסרי ...
הייתי עושה משהו קטן רק למשפחה הקרובה אבא אמא ,זבא וסבתא ,אחים משני הצדדים וזהו...
לק"י
לפחות משחות שונות. אם בכלל צריך.
לא כל כך הכנתי מראש אבל ביררתי מראש,
תקציב
מה האופציות של קייטרינג בתקציב
מיקום
שבת/יום חול, בוקר /צהריים
איפה ומי קונה חדפ
מי יכול לעזור לערוך (שכנים/נערים).
אספנו המלצות על מוהלים
הבאגז שלנו באוטו קטן ולכן צריכה משהו שייכנס.
לידה חמישית בעז"ה כך שאין מקום מיותר ב"ה.
אם זו עגלות שיש גם ביד 2, זה יהיה מושלם
אני צריכה שם של חברת עגלות כדי שאדע מה לחפש...
תודה רבה..
לא מניסיון אבל נראה מגניב
מתואמתואז היה נהיית שטוחה כזאת.
ל יד 2, יותר משתלם אילת ואז גם יש לך אחריות ל4 שנים
בכל מקרה לחברה יש את הספורט ליין הדגם שמתקפל עם האמבטיה ולטעמי הבוגבו יותר יציבה ונוחה
מוסיפה שיש מצב שהספורטליין מתקפלת יותר קטן, אולי שווה לבדוק את זה
אבל קחי בחשבון שזה לא כ"כ קומפקטי. בטויוטה ורסו למשל זה לא נכנס.
מה שכן, אחד הדגמים שלהם נחשב מותאם לטיסות, אז אולי הוא כן ייכנס לבגאז' קטן. כדאי ללכת לחנות ולבקש לבדוק.
