פורום הריון ולידה (עמוד 318)

לא צריך היום להגיש תלושים, מאשרים לתמצת לקחת את המידע מביטוח לאומי.

יכול להיות שלוקחים שישה חודשים, לא בטוח בכלל

רק להרשם בטופס המקוון?

ובכללי לאכול בכמויות קטנות!!

לא מתובל -חריף-מטוגן

כמה שיותר עדין ונייטרלי

ולא בערב מאוחר..לסיים כמה שיותר מוקדם

את מדברת על צרבות?

פשוט אם אני מנסה לשכב לנוח אז הכל עולה לי

בלילה זה בכלל גרוע

כשהאוכל עולה למעלה

תנסי מה שהצענו לך

ואפשר גם להטות את המזרון לחצי ישיבה עם כריות.. כי הכשיבה בעיקר מעוררת את זה

אבל לא את הגודש וגועל בגוף

אוי זה סיוטט

להתחיל את הלילה עם ראש מוגבה (אני משתמשת בכרית הנקה)

והרופאה אמרה לי לקחת את האומפרדקס לא בבוקר אלא אחהצ-ערב (על קיבה ריקה, חצי שעה לפני האוכל) אם יש לי צרבות (והאוכל עולה) בעיקר בלילה. עוד לא יכולה לשתף אם באמת עוזר.

ובלידה זה עובר בשניה שהתינוק יוצא, אם מעודד

שב"ה מאוד מאוד עזר!

לקחתי בערך ב8 על קיבה ריקה, וברבע ל9 אכלתי ארוחת ערב, והצרבות היו באמת מינוריות.

מקווה שימשיך ככה.

אני שם שנים בכל הלידות ברוך ה' אבל פעם ראשונה אחרי קיסרי

יש עוד מישהי?

ויוציאו לך הכל

בד"כ זה נכנס ישירות לקופה

עם כל המסמכים הרפואיים

תנסי להיכנס לאתר, אצלי הוא מאפשר כניסה עם מז ונייד + מסרון

תדליקי מוזיקה, תרקדו, תחגגו

ברור לארגן לעצמך משהו 🥰🥰🥰

מקסימום תחגגו שוב בהרכב משפחתי מלא בהמשך השבוע.

איזה מבאס זה שהוא לא פנוי..❤️❤️❤️

לפעמים אנחנו רוצות לצאת מעצמנו ולא להיות אלה שמתחשבנות/מצפות/מכבידות

ואז זה יוצא הפוך על הפוך, הניסיון שלנו להתגבר רק צובר עוד נקודות לרעתו

אז תחשבי בכנות עם עצמך אם ישמח אותך או לא

עם עצמך היום בתפילה והודיה אולי לכתוב לעצמך חזון וחלומות איזה פינוק אישי רק לעצמך

וכדאי לנצל יום כייף ולתכנן אותו מראש למקומות שאת רוצה עם או בלי הילדים ורק עם בעלך

לפחות ככה יוצא לי וזה ממש טוב לי

תפנקי את עצמך בכמה דברים, לא רק במשהו אחד

אם יקנה ויוסיף על זה- מה טוב

העיקר הוא שיהיה לך זיכרון טוב של כיף מהיום הולדת

עם עוגה חטיפים וברכות. אם יש זמן עושים גם חידות או משהו חמוד למי שיש יום הולדת.

גם ככה יש סעודת שבת, אז כבר מציינים את היומולדת. פשוט ונחמד. לדעתי זה קונספט קולע.

(דייט זוגי אפשר בכל מקרה לחגוג בסמיכות כשיש תאריך פנוי אבל לא חייב בדיוק בתאריך)

היום בו נולדת זה היום בו הקבלה החליט שהעולם צריך אותך

נדוש אבל נכון...

שתזכי להרבה בריאות, טוב, נחתתת שמחה וסיפוק..

שכל תפילותייך יתקבלו לברכה!!

אני מזכירה לבעלי גם אם הוא זוכר....

ליתר ביטחון כי אני לא רוצה להתאכזב

זה רצון כ"כ בריא וחשוב וקדוש אבל הרגשתי על עצמי שלפעמים מאוד שרציתי כבר להתקדם ל"יעד הבא ", לילד נוסף קצת שכחתי להיות מהרגע ולבסס ולהשקיע בקיים- בעצמי ובילדים המתוקים... פשוט להנות מהיש בלי לחשוב על מה שעדיין אין...

מקווה שזה בסדר שאני כותבת כי זה באמת כזו ברכה ורצון כ"כ עמוק ופנימי וחשוב... רק מנסה לתת עוד זווית מחשבה.. בעיקר מכיוון שהסיטואציה עכשיו שזה לא תלוי בך...

אני גם מאוד רוצה עוד אחד

ומונעת כי זה מה שנכון לנו כרגע מכל מיני סיבות

ובו זמנית מחזקת את עצמי להנות ממה שיש לי כרגע.

יש לי תינוק בן שנה וחודשיים שחיכיתי עבורו שנתיים ( בנוסף יש גדולים יותר) ואני כרגע כל כולי מרוכזת בלהנות מהגידול שלו

לא מתמקדת במה שאני רוצה עוד כי זה לא הזמן בשלב זה.

נקודה מאוד חשובה ונכונה.

מאוד משתדלת ליישם את זה...

אבל זה לא סותר את הנקודה הקטנה בלב שרוצה עוד..

בכל מקרה זאת תזכורת מאוד חשובה לחיים!

בתור אחת שמצפה כבר שנתיים וחצי לעוד ילד, תודה על המתוקים שבבית, אבל הכמיהה לעוד כואבת מאוד

במיוחד, שאין לדעת מתי זה יבוא

ואני מפחדת ממש מטיפולים, אז פשוט מחכה לנס כרגע

ובהחלט תמיד גם חושבת על מי שמחכות בלי ילדים בבית עדיין, וזה באמת כאב גדול והן בתפילות שלי תמיד

תודה על השיתוף! התרגשתי לקרוא.

הלוואי שהקב"ה ישלח לך את הנס שלך.

הרבה כוחות!!

שבעז"ה מיד שתוכלי ותרצי - תקבלי

מתוך בריאות וכוחות!

העסק עם הכבד נפתר כמעט לגמרי..

אבל אני צריכה לקחת מניעה לכמה חודשים...

כמה חודשים עוברים מהר

בעזרת ה' שברגע שתוכלי יהיה בקלות

ב. היא קיבלה חיסון רוטה?

אבל בכל מקרה, אם משהו נראה לך חריג, תתקשרי להתייעץ עם האחות/רופא.

עדיף לתת כמה שפחות מטרנה שלא ירד לך הכמות של החלב

ובעז''ה זה יעבור מהר

כנראה סתם קפיצת גדילה או גזים....

אין סיבה להפסיק הנקה

כי זה קל לה... לא כי חסר לה חלב

הגוף מתרגל לשעת שאיבה קבועה. תשאבי קבוע באותה השעה, ולאט לאט הכמויות יגדלו.

לא ממליצה להכין סטוק מטורף. אני זרקתי המון חלב, סתם כי עבר כבר התאריך... זה כבר שלב שמתחילים לשלב מוצקים ופחות צריך חלב.

בשביל הרגשת הביטחון שלי דואגת שיהיה לי לפחות חצי ליטר שאוב (מחולק למנות). לרוב יש לי בסביבות הליטר. גם ככה שואבת כל יום...

סדר יום יש מלא באינטרנט.

בעיקרון ארוחה אחת בבוקר של פירות, וארוחה נוספת בשעות הצהריים המוקדמות.

אם הולך טוב-אז אפשר להוסיף ארוחה נוספת בערב.

לק"י

בצהריים מרק ירקות, אפשר עם עוף/ קציצות/ עדשים (אפשר עוד קטניות, אבל אולי זה קצת כבד לבטן בגיל הזה. עדשים זה יותר עדין) - טחון או מרוסק היטב.

לתת לה כמה שהיא רוצה, ולהשלים בהנקה אחר כך. עד שזה יהפוך למנה משביעה.

ולא בטוח שהיא תזרום על זה. לא כל התינוקות בגיל הזה מתלהבים מאוכל במקום הנקה.

?

או הנקה ואז אחרי שעה בערך לתת את האוכל?

מה שאני עושה זה מניקה כשמתעוררת כמה דק, משחקת קצת ואז טעימות

והרדמה בהנקה (בקושי יונקת זה יותר צורך כדי להירדם)

אבל אני חושבת שמתי שהיא רגילה לינוק בבוקר, להתחיל עם מוצקים, ולהשלים עם הנקה.

אצלי בגיל הזה היו שני סוגים של טעימות- מציצה של דברים בלי באמת לאכול אותם כמו למצוץ תפוח או אבטיח (בזהירות כי יכול להתפורר לפה) ואכילה בכפית/ על קצה האצבע.

אצלי בהתחלה הם אכלו רק דברים במרקם חלק לגמרי, כמו גרבר, טחינה. אכלו אצלי כפית שתיים שלוש, ממש לא היו קרובים לבסס ארוחה בגיל שבעה חודשים אפילו שהתחלנו טעימות בגיל 4-5 חודשים. רק בערך בגיל עשרה חודשים התחילו ממש להחליף הנקה או בקבוק באוכל.

יש תינוקות יותר מהירים מהתינוקות שלי, אבל זה לא נראה לי בגלל משהו בתהליך איתם, אלא אופי, בשלות וכו' שתלוי בתינוק.

לגבי שאיבות, אם את מניקה הנקה מלאה ותוך כדי שואבת אז ממש הגיוני שיצא כל פעם 15-30. אם זה מטריד אותך תנסי פעם לשאוב במקום הנקה ואחר כך לתת לה את הבקבוק ששאבת. זה לא יעזור למלא את הסטוק אבל יעזור לך לדעת שאת מסוגלת לשאוב. אם זה לא עובד אולי שווה להחליף קונוס במשאבה או לשנות משהו בשאיבה.

אני הכנתי לי מאגר של שקיות עם 30, ותוך כדי העבודה כששאבתי (דו"צ והרבה זמן יחסית) אז שאבתי מנות מלאות למחר, כשהתחיל לרדת קצת הכמות אז חזרתי להגדיל את הסטוק עם מנות של 30 ששאבתי אחרי הנקות.

עם קרחון טוב.

לדעתי כל ציידנית רכה עם קרחונים טובים תעשה את העבודה.

היום ראיתי

אני אגב נוסעת 40 דקות לעבודה עם אוכל, כשמוציאים מהמקרר ושמים במקרר בעבודה לא ראיתי צורך בצידנית בכלל

@משה , איך יכול להיות אותו ניק?

משו קורה לפורומים בשבוע האחרון, וזה מבאס ממש

טופל לדעתי אבל התיקון עלה אחרי 11 היום.

איך יכול להיות באמת אותו ניק בדיוק? בלי שום תוספת?

ואיך נדע מה המקורית המקורית?😉

או כזה שכמעט ולא רואים כמו נקודה קטנה.

אני מטפל בזה.

צידנית גב Apple

ויש מלא בשיין.

בגדים זולים אפשר בשיין

בשמיז יש עכשיו מבצעים אם מתאים לך הסגנון יש שם מבחר ובמבצע זה זול

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

כשמגיעים לעגלה.. זה פשוט הזוי מה שהם עושים..

רציתי לבצע רכישה.. המחירים עלו באיזה 10 15 שקלים יותר לכל פריט..וכשהורדתי כמות המחיר נשאר אותו דבר!!!

החלטתי לוותר ולקנות פריטים שממש חשוב לי ובארץ אני לא מוצאת...

וגם עם הקופונים, בדר"כ צריך לבחור קופון ובעגלה הוא מכניס לך בחישוב את הקופון וזה פשוט לא הגיוני שהמחיר עדין גבוהה וזה לא כלל משלוח מה שקרה לי..

הרעיון הוא לעשות שם קניות קטנות

אני משחקת עם הפריטים בסל ומשתמשת במקודות של התגובות

אבל תכלס, אם זה פריט שאני רוצה הוא בדרכ שווה לי גם במחיר בלי הנחה ביחס למחירים בארץ

זה ממש לא!

מצדיעה לך שאת מתפקדת כך איכשהוא, נשמע קשה ממש. הלוואי שבאמת הורמוקס יעזור כמו שזה נשמע

*חברה אמרה לי שהסירופ של הוורמוקס מגעיל ושיש סוכריות מציצה שהן יותר נעימות למשתמש... 

אני לא נתתי גם לבת השניה שלי, אבל היא עדיין עם טיטול וזה קצת אחרת מבחינת ההתעסקות שלה באזור שם..

ותכבסי מצעים ומגבות בהרתחה. 

וחכי עוד לילה, אם עדיין יכאב תביאי ורמוקס...

כלומר אם עשית משהו נגד תולעים וזה עזר כנראה היו תולעים גם אם לא ראית אותם.

ראיתי בהמשך השרשור שכנראה מצאת תולעת..

יש כל מיני שיטות טבעיות נגד תולעים ודברים שיכולים לעזור לכם ללילה שקט כבר הלילה.

תכלס הטיפ הכי טוב הנושא קיבלתי כאן, לא זוכר ממי.. לשים לו גרביים ולהניח בשקע של כף הרגל שן שום. ברפלקסולוגיה זה האיזור של מערכת העיכול ואיכשהו זה משפיע על התולעים לא לצאת.

אח"כ תשקלי לתת משהו למניעה

גרעיני דלעת אומרים שמאוד עוזר

אז אולי תכיני להם משהו פעם בשבוע שעשוי ממלא גרעינים.

ואין לו? זה לא מסוכן?

או שעדיף לעשות עוד בדיקה כדי לוודא

ומי לוקח? כל המשפחה?

וזה עם מרשם?

אולי לא הכי בריא כמו כל תרופה.

אבל יש דברים שאי אפשר לחיות איתם פשוט.

אני גם מביאה מראש.

מבקשת באפליקציה מרשם מהרופא ושומרת סגור בבית.

יש לי תמיד ואם הילד מתעורר חייבת שיהיה לי זמין אחרת זה לילה לבן וגם הילד מסכן ממש מיזה.

סובל.

וגם אם לא.

אבל כשיש תולעים- אין מנוס מלקחת.
לא הייתי מביאה לכל המשפחה.
וכדאי להתייעץ עם רופאה, כי לוקחים פעם ראשונה ועוד פעם שבוע אחרי...יש כללים, כדי שיחסל גם את הבצים אחרת, יחזור לו.

הכי טוב- בפרט שאת לא בטוחה שזה תולעים, למרוח ואזלין בפי הטבעת וקצת בפנים גם, ואם זו תולעת כשהיא יוצאת היא נתפסת בזה כמו דבק ומתה (או משחת החתלה, לא זוכרת עכשיו את השם של המשחה, יכולה לבדוק...)

גם אם לא רואים כלום.

תתני ישר לשניהם כי רוב הסיכויים שמדביקים אחד את השני, לכם - החלטה שלך.

מה שכן, מאוד חשוב - תחליפי מצעים, מגבות, פיגמה, תחתונים, לגזור ציפורניים, לכל מי שלוקח את התרופה. אומרים לכבס בהרתחה - אני מכבסת על 30/40 מעלות וזה גם נראה לי בסדר...

אחרי עשרה ימים אותו דבר, מנה וכביסות וכו.

מאז שאני מקפידה איתם מאוד לשטוף ידיים עם סבון אחרי כל שהיה בשירותים, גם אם זה רק להוריד מים אחרי שגילינו ששכחו 🤭 - התולעים פחתו פלאים

אמל'הההה...

פעם ראשונה בחיים שנתקלתי ביצור הדוחה הזה אתמול בלילה, 🤢🤢🤢 הוצאתי עם מגבון ומאותו רגע, שקט. הילד ממש השתגע 3 לילות וימים, כמה שהסתכלתי לא ראיתי כלום כי כל פעם שהתולעת יצאה הוא התכווץ מרוב שזה הציק לו, נתתי לו ורמוקס, זה נורא ואיום כמה דסר כזה קטן יכול להוציא מהדעת!

בעבר היה לבן אחר שלי, לא ראיתי כלום רק הרופאה אמרה לתת ורמוקס לפי התיאור ואחרי שתי לילות לבנים סוף סוף ישן... אם את חושדת בתולעים נותנים לכל המשפחה ורמוקס כי זה נורא מדבק! 

ולומר לה שרק שם היא יכולה לישון...

ואולי גם לשאול אותה למה היא מגיעה אלייך בלילה. אולי בתשובה שלה תוכלי למצוא התחלה של פתרון...

וכשהיא באה אלייך ואת לא שמה לב אז את יכולה כשכן שמת לב להעביר אל השמיכה או המזרן.

אצלי זה עד כל כך שהילד היה פשוט מביא את הכרית והשמיכה שלו, נשכב על הפוך שפרוש על הרצפה לידי אפילו בלי להעיר אותי. המשיך גם כשהיה תינוק בחדר ולא הפריע לי בכלל. והפסיק מעצמו באיזה שהוא שלב, לא זוכרת אבל זה היה תקופה לא ארוכה.

ומוכנים לספוג כמה לילות עם פחות ישנה

לעשות לה הכנה

לדבר איתה..דרך הצגה או סיפורים

אבל ברגע שזה כלל אז הז כלל

מתעוררת- באים אליה מציעים לה מים או משהו שמרגיע אותה

אפשר לשיר לה..וכו

וגם אם בוכה מסבירים בנעימות אבל בבטחון שכל הילדים ישנים במיטה 'להם..ושגם  היא ישנה במיטה שלה והז הכי נעים ואמא תעזור לך להתרגל

מנסיון לש כל הרגל הם מפנימים

אבל צריך התמדה

ואמון

ולשדר בטחון

אם תכנעי לה הז לא יעבוד

ואגב לילדים הבאים- אמלי נגיד אין מצב בעולם

ישלד ישן איתי בחדר

לא בנויה לזה

עד גיל שנה אם י ש צורך ספציפי זה יקרה

מאז והלאה פשוט מעולם לא אופציה

הם לא מעלים בדעתם אפילו אופציה כזאת מ4וב שזה מוחלט אצלי

אז הכי טוב בעיני להבא- לא לאפשר אף פעם

אם י שלילה חריג שחולים או משהו כזה אני אשכב לידם בחדר לשהם ולא להפך

ולא לישון בלילה זה לא אופציה בסוף הריון..

במיוחד שבכל מקרה זה לא יעזור כי אני לא אחכה לה ערה שהיא תבוא... והיא מגיעה וישנה לידי לוקח הרבה זמן עד שאני שמה לב שהיא שם.

אם היא מגיעה כשאני עוד ערה היא בלי בעיה הולכת לחדר שלה ונותנת לי לשבת לידה

בגלל סמיכות הזמנים של המילואים והלידה.

האם בעלך היה לאחרונה במילואים או שהוא עכשיו יוצא?

אם עד עכשיו הוא היה בבית ולא חל שיפור מעם כלביא, מאוד יכול להיות כשהוא יצא היא לא תהיה בנויה לתהליך של לא לבוא אליכם לחדר.

וגם מיטה פנויה זה קורץ..

תנסי מזרון כמו שהציעו, וכשהוא במילואים שיהיו דברים על המיטה, שלא יהיה לה פיזית מקום לידך.

אם איכשהו הוא לא יצא למילואים בסוף, אז ממש כדאי שהוא יקח אחריות על התהליך.

כל פעם שהיא באה הוא מחזיר אותה ויושב לידה בחדר שלה עד שהיא נרדמת.

אמא ביום, אבא בלילה. חודשיים לפני לידה זה ממש הזמן.

אבל אם הוא כן יצא למילואים אז תנסי בטוב בחודש הקרוב, אם יעבוד הרווחת.

יש לכם ספונת?

אצלנו אחרי לידה עם הפרשים דומים, התינוק במטחברת, האח/ אחות בספונת.

ככה יש להם את המקום שמוגדר שלהם, אבל הוא לא באמת נוח, אז כשהם בשלים להישאר במיטה הם פחות ופחות באים אלינו.

אין ספונת..  

אבל המזרון נשמע באמת רעיון טוב וננסה לממש אותו

רק צריכה לברר איפה שמתי את הסדינים של המזרן הקטן, העפתי את הרוב כשהעברתי אותה למיטת אחים ומסרתי את המיטב מעבר

לק"י

(בנוסף לבן 2.9.... אבל הוא עוד הקטן פה).

אני התחלתי איתה מבצע, שכל לילה שהיא ישנה במיטה שלה- היא מקבלת מדבקה. אחרי מספר מדבקות היא תקבל הפתעה.

מקווה שיעזור לה להתרגל לישון במיטה שלה. כי נראה לי שהיא פשוט מתעוררת ובאה. לא מנסה להירדם במיטה שלה.

וגם אני לא מתעוררת תמיד כשהיא באה.

נראה מה יהיה ואיך יהיה 😀

אני מרגישה שמגיעה כם כוח לסבב הזה כי מאז סוף תשרי היה לנו חופש מהמילואים..

ובעיניי אם אני מחליטה על משהו שהוא לא, אז אחרי דיבור חוזר ונשנה אני מתחילה להציב גבולות חדים יותר ועוזרת לילד ליישם... אנחנו ביחד מול הכלל... 

ועוזר לי לישון טוב יותר זה מבורך.. עד גיל שנה לגמרי ישנים איתי וגם אחרי באים לינוק בלילה וממשיכים בלינה משותפת.

ברגע שזה מפריע יותר מדי אז עוצרת את זה.

עם שני הגדולים בגיל שנתיים עד שנתיים וחצי כבר היה תינוק קטן יותר. איתה גם בגלל שלא היה עוד תינוק עדיין וגם בגלל המלחמה שכל פעם הרגיש לי זמן לא טוב לשים גבול (או שלא הפריע לי כי המיטה הייתה כולה שלי אז היה מספיק מרחב לשתינו) איכשהו הגענו לגיל 3 וחצי וזה עוד לא קרה..

הבטוח הזה..

הגדול בקושי בקושי מגיע, רק אם היה לו חלום ממש רע.

השני מגיע לעיתים רחוקות מאוד. אבל זה ממקום שהוא התבגר מעצמו וכבר לא צריך את זה. ולא אני כיוונתי לשם.. ( כן ניווטתי, אבל לא ממש כיוונתי, והוא עשה את זה מעצמו)

לנעול כדי שהיא תדפוק ונלך איתה למיטה שלה.

אבל מרגיש לי שזה יהיה לה מקום לא טוב..

השארתי לה הלילה מזרון, ודיברתי איתה והסברתי לה למה מפריע לי שהיא באה.. נראה מה יהיה ואיך יהיה.

באמת עד הלידה ממש התקשיתי לאכוף את זה... כששמתי לב כן ניסיתי להעביר חזרה או לבקש שתחזור אבל האמת שלא רבתי אם זה דרש יותר מ10 דקות.

אחרי הלידה בשבוע הראשון פשוט אמרתי לה- התינוק פה תתני לו נשיקה אין מקום את יכולה לישון במיטה של אבא או במיטה שלך.

יום 1 אמרתי לה שתביא את הספה הקטנה הנפתחת שלה (עד הלידה היא ממש לא הסכימה)

אחרי הלידה השינה שלי קלה יותר ושמתי לב ברגע שהיא הגיעה לחדר...

אחר כך התחיל עם כלביא וישנו יחד בממ"ד אחריו נתתי להן יומיים במיטה של בעלי כשהוא היה במילואים ואז הסברתי להם שהוא חוזר לשבת וצריך מיטה אז כל אחת בשלה

זה עבד בזכות איך שהיא קיבלה את התינוק במלא אהבה ולא בקנאה. אם היה אחרת כנראה זה לא היה מוצלח

בת כמה היא?

כי זה ממש יכול להיות טריגר להרגשה שהתינוק לקח לה את המקום..

גם אצלי היא ממש מחכה ללידה בכיליון עיניים😍

הילדים שלי יותר רגישים וכמעט כולם עברו שלב שהגיעו כל לילה למיטה שלי. מבחינתי זה צורך שלהם, ולא היה לי לב לשלול לבד לחדר, וגם לא היה לי כוחות ללכת לשכב לידם.

אז פשוט ככה זה נשאר, לאט לאט רובם הפסיקו, ומי שלא מאמינה שיפסיק בקרוב, זה לא נמשך לנצח.

מבינה שזה לא מתאים לכולם, אצלנו זה רוב הזמן היה בסדר גמור ונתן לי לישון יותר טוב.

(הילדים שלי לא דברנים גדולים ולא בנויים לחפירות אז הרגשתי ככה אני מאפשרת להם מקום בטוח בלי לשאול שאלות או לבקש בקשות, נכנסים למיטה וזהו ומרגישים בבית)

זו באמת הסיבה שלא הצבתי פה גבול נוקשה עד עכשיו.

מרגיש לי שזה מרחב בטוח עבורם.

אבל מה עשית כשנולד עוד תינוק אם הגדול עוד לא היה בשל לזה?

מקווה שבאמת הפתרון של המזרון יהיה פתרון מוצלח.

אצלי קצת יותר חמור - אותו סיפור עם שני ילדים - בני שלוש ושש.

צריכה ללדת בקרוב, ואצלי יש הרבה תכונה בחדר השינה לאחר הלידה (התינוקות שלי ערים בלילה).

ממש לא נראה לי שייך שהמצב יימשך ואנחנו מתקשים לעשות את השינוי, אבל נראה שזה באמת נצרך.

לעשות את השינוי לאחר הלידה נראה לי פחות מוצלח - ככה יקשרו את לידת האח החדש לזה שהם "מפסידים" שינה עם אבא ואימא.

עוקבת אחר ההצעות שיש כאן ומקווה שנצליח למצוא פתרון❤️

אני מבינה את הצורך שלו בבטחון ובקרבה 

מצד שני זה ממש יכול להפריע לי לישון

מה שעוזר זה אני סוגרת/ נועלת את החדר

ואז כשהוא מגיע אני אומרת לו שהוא יכול להיכנס אבל לישון על שמיכה/ מזרון ליד המיטה ולא לעלות על המיטה עד הבוקר 

(צריך להיות איתו ברורים כי זה הרגל שהוא עושה מתוך שינה )....

ואז בהמשך אפשר גם להשאיר מראש פתוח שברור לו שהוא רק על השמיכה ולא עולה....

זה מקל עלי...

מקווה שבעתיד הוא יתרגל גם לישון לילה שלם במיטה שלו

אבל זה מעל לכוחותי לקום להחזיר אותו ולשכב איתו במיטה שלו...

לא כתבת בן כמה הוא אבל אני ממש בנחת איתה בגלל שאני יודעת שיבוא יום וזה יעבור לה.. כמו שעבר לשני הגדולים.

רק עכשיו רוצה לתת לה דחיפה קטנה לשם אז 😉

הוא בן 4.5 

זה צורך מובן והגיוני שלה

וזה גם מובן שלא מתאים לך

אבל עוד רגע מילואים, אני לא הייתי מצליחה להחזיק ככה תהליך.

בהנחה וכרגע זה סביר לך שבזמן המילואים היא תבוא אליך, אז הייתי מרפה מזה

מבינה את החשש מה יהיה אחרי הלידה, אבל אחרי הלידה תתמודדו עם מה שהיה אחרי הלידה

לנו דווקא היה פעם שחששנו מה יהיה אחרי הלידה, אבל בגלל שהפרדנו מיטות אחרי הלידה הבן שלי הבין שזה לא אפשרי והיה יותר קל לעשות איתו תהליך...

מציעה כן לשים עכשיו מזרון, לומר שעכשיו אבא לא נמצא אז אפשר במיטה, ואחרי שיהיה לנו תינוק היא תוכל לבוא למזרון, כי במיטה לא יהיה מקום.

כמובן אם כן מתאים לך לעשות כרגע תהליך אז מעולה, זה פשוט ידרוש ממך, ומבחינתי לפחות סוף הריון ומילואים זה לא זמן לתהליכים, אבל אם אצלך זה אחרת אז תעשי את זה כבר עכשיו.

מילואים לבד וסוף הריון לבד אולי הייתי עושה משהו אבל השילוב של שניהם ביחד גורם לי להרגיש שתהליכים גדולים עלי,במיוחד תהליכים שכרוכים בחוסר שינה.

נשמע לי שבאמת הכי הגיוני שאעבוד בשיטה שאת מתארת.. שהיא כבר תכיר את המזון והוא יהיה המקום שלה ומצד שני כן אהיה גמישה...

להבין עכשיו שהמזרון בשבילה מאשר להעביר אותה רק בהמשך.

תנסי כמה ימים רצוף גם אם יהיה טיפה קשה, זה לא שהיא לבד. את איתה, מלטפת הכל,

פשוט לא באותו מפלס.

כשאבא לא יהיה בבית..

בכל מקרה הבוקר זה עבד מעולה.

מבחינתה זה המקום שלה. היא כעסה על האח שהעז להתקרב😅

כלומר שהיא לא תצטרך לעבור מהמיטה שלך למזרון בגלל אבא ובגלל התינוק, שזה לא יהיה פרס ניחומים מקום שלישי,

אלא מלכתחילה שתהיה מבסוטה על זה.

בכל אופן בהצלחה בכל החלטה!

בעיניי תינוק חדש זו פחות הבעיה.. הבעיה הגדולה זה הזוגית.

ולכן אני לא מאפקרת להתחיל את הלילה במיטה איתי, אלא רק באמצע הלילה/ בבוקר לבוא

ויש לי תינוק קטן, והחמוד שמעליו מגיע באמצע הלילה ויודע לישון בצד השני...

בסופו של דבר אני מרגישה שיש בזה משהו עוטף, אוהב וקרוב שנותן אהבה

ילד בן 3.5 שמאוד מאוד אוהב לישון איתי במיטה ולי מאוד לא נח.

היו תקופות שיותר הרשיתי כי אני מרגישה שזה צורך מאוד חזק

אבל מתישהו הבנתי שזה ממש לא אפשרי כי אני ישנה גרוע איתו

דיברנו איתו והסברנו שעם אמא אפשר לבוא לישון רק בבוקר כשיש אור

ובאמת הרבה בקרים הוא בא לישון איתי (לצערי לפעמים זה גם שש בבוקר כי כבר יש אור...)

אם מגיע באמצע הלילה אז אנחנו לא מרשים לו ומלווים אותו למיטה שלו.

אם את לא מתעוררת כשהיא מגיעה ונשכבת איתך, אני מציעה לנעול את הדלת כמה לילות.

תדברו איתה קודם, תסבירו לה שזה מאוד לא נח לאמא וקשה לה לישון איתה אז אתם מרשים נגיד רק בבוקר.

או מרשים רק חיבוק ונשיקה בלילה וחוזרים לישון במיטה.

היא הביעה הבנה ובגרות והייתה נורא חמודה🙂

בפועל הלילה היא הרגישה לא טוב וקמה כמה פעמים אבל בגלל שזאת הייתה התעוררות מלאה של שתינו היא חזרה למיטה שלה כל פעם.

בבוקר היא באה ושכבה יפה ממש במזרון. נראה מה יהיה הלילה 😀

ביום יומיים הקרובים

בהצלחה ובשורות טובות

בד"כ כשהזקיק מגיע ל23 כבר מזריקים.

ואם את בביוץ כבר אז אולי צריך לשנות פרוטוקול לפעם הבאה כדי שתספיקו את ההזרעה אחרי טבילה וכו'

מעדיף שיתפוצץ לבד

אבל ברוך השם עדיין לא היה ביוץ פשוט יש כאבים 

לפי הסטיק אני כנראה אהיה בביוץ בשעות הקרובות

כל כמה ימים היית במעקב?

אבל לא מצליחה אפילו לטבול.. כל הזמן יש כתמים ודימומים.. 

ליבי איתך, 

קשה פי מאה כשיש מילואים בסיפור... 

הלוואי והחודש בעז"ה!!

מבינה ככ ונמצאת במצב דומה אבל החלטתי לשמוח באותו הרגע, מה מחר כבר לא בשליטתי..

שולחת לך מלא כוחות!!🫂

תנסי אולי להיעזר בתגובות. היא נראית ככה?

I just found this on AliExpress:

US $421.54 | EU STOCK 4 in1 baby stroller Multifunctional newborn baby carriage Foldable Basket type seat Lightweight Travel Pram car seat

Eu מלאי 4 in1 עגלה התינוק רב תכליתי תינוק car coldable סוג סל מושב car - AliExpress 1501

במה את צריכה עזרה?

אני נהנית מהעגלה מאוד.

החיסרון היחיד שמצאתי שהיא לא מתגלגלת טוב במדרגות.

משהו נתקע בכל מדרגה. 

אתר ג'ינג'ים לימודי נחמד (צריך יוזר בשבילו ממשרד החינוך או בדרך אחרת)

אפליקציית toca boca

אפליקציה של ציור

סרטי דיסני או סתם סרטים שאפשר להראות לילדים?

ורדינון

חיפזון וזהירון

בליפי (עברית/ אנגלית)

טרו

סרטוני בישול/ יצירה

אומנם זה שני דברים שונים, אבל משיקים.

פו הדב, לילו וסטיץ'

ניסיתי גם מלך האריות ומואנה, אבל חלק פחדו

לק"י

סרט עם סיפור מזעזע (אח שהורג את אח שלו, ועושה לאחייו ייסורי מצפון).

לק"י

הוא שעמם אותי.

אבל בתור מבוגרת, הוא גרוע בעיני לילדים. ולכן לילדים שלי אני לא אראה אותו כרגע.

לא רואה למה להראות כזה דבר לילדים

אולי למתבגרים

חחחח

וראיתי את הסרט עשרות פעמים. כילדה הקטע הזה היה אחד הפחות חשובים/ מעניינים בעיניי. רק תפנית בעלילה. כשגדלתי יותר זה התחיל להעציב/ לרגש.

כילדה פחדתי משלגיה 🤷‍♀️

ברור ששלגיה מפחיד

רוב סרטי הילדים זה אגדות גרמניות או משהו כזה, מה לילדים הטובים שלנו ולאכזריות הזאת...

כשיש יותר יכולת ויסות והבנה.

בתור מבוגרת אני נהנית מהסרטים האלו....

בגיל 4-5 עוד אפשר ללמד להנות מדברים פשוטים ופשטניים יותר.

בכלל, כשמתחילים בגיל צעיר עם דברים 'גדולים' אז כשגדלים הרף של הרצון לריגושים רק עולה ועולה

ראינו פעם אצל סבא וסבתא שלי. לא זוכרת אפילו מה היה שם, אבל זוכרת שזה היה מפחיד ולכן לא ראינו שוב.

מה שהיינו רואים אצלם הרבה פעמים היה במבי ודמבו (בבמבי אמא שלי 'צינזרה' את הסוף עם השריפה כי זה גם היה מפחיד...).

ואהבנו גם את מרי פופינס, בעיקר את החלק שנכנסים לציורי מדרכה.

הראשון הישן לא מפחיד בכלל אם אני לא טועה.

יש אחכ אחד עם טיגר ועוד אחד שכן הם טיפה יותר מפחידים

מבחינתי פו הדב זה הכי קליל ותמים שיכול להיות.

למרות שכשאני חושבת על זה כן יש קטע בסוף שהם מגיעים למן מערה מפחידה כזאת..

במבי מבחינתי יותר מפחיד, ודמבו בכלל, איזו התנהגות מגעילה של מבוגרים כלפי צעיר ששונה פיזית. הם קוראים לו דמבו! שאמא שלו נתנה לו את השם ג'מבו

האמת שראינו את הסרטים באנגלית, ולא באמת הבנו הכל. אבל תכלס העלילה שלהם באמת עצובה...

ובפו הדב באמת פחדנו מהמערה. אבל כתבו פה שיש עוד סרטי פו הדב פחות מפחידים.

לי זה עושה נוסטלגיה כיפית של סבא וסבתא להיזכר בו😊

אבל תכלס העלילה שלו באמת עצובה....

פרקים ביטיוב של ניידת החלומות, צור משלנו, שלומי וסתם...

בעיקר ליסודי. אבל מתאים גם לגן .

זה בתשלום חודשי אבל לדעתי שווה לעשות לחודש חודשיים לחופש

יש את האתר הסוד של מיה, לדעתי זה חמוד, וחלק מהפעילויות פתוחות בחינם

יש לנו זוג כסאות, בשימוש רציף 6 שנים.

נוחים לנו ולילדים, מגיל שנתיים עד שאין צורך בכיסא- גיל 8-9.

באמת צריכה לבדוק כבר תוקף