פורום הריון ולידה (עמוד 318)

השד למשל.

לי למשל הרופאה אמרה שיש מבנה שד מגורגר ולכן ממוגרפיה לא אמינה אצלי ואני עושה רק אולטרה סאונד.

לדעתי זה פשוט בא להנגיש את הבדיקה לכולן בקלות רבה יותר, אבל זה לא מחליף ביקור אצל כירורג שד

לבדיקת שד יש 3 חלקים: בדיקה ידנית (מישוש) אצל כירורג שד, אולטרסאונד שד וממוגרפיה. לא תמיד צריך את כל החלקים,כירוג זה הבסיסי ומזה מתחילים והוא אומר אם יש צורך בעוד דברים.

אם הכסף זה העניין אפשר לעשות בדיקת דם..

ואם זה לא אז זה באסה לבזבז על זה 

5 בדיקות 30 שח

מתכוונת לבית מרקחת

..

וזו תופעה של הגלולות

אבל גם אני בזמנו בזבזתי הרבה בדיקות בגללה 

מוזמנת להצטרף למועדון -הפותחת

אם עוד לא גילית את נפלאות איביי ועלי אקספרס לבדיקות הריון- מליצה

חצי שקל לבדיקה

והן אמינות ממש 

ואם את רוצה לעכשיו 

יש של תשובה כנה 

יש גמח בזמנו ברשת

ויש ערכות לא מאוד יקרות גם

לבזבז 40 שח לאחת נשמע לי הזוי ...לכי תעשי כבר בדיקת דם

אפשר להבין.. 4 ילדים ב6 שנים זה אומר שאת רק בלופ של הריונות ולידוח. 

הוא בקושי מכיר אותך לא הורמונלית.

שלא נדבר על הפן הכלכלי והשינויים הגדולים כל פעם. 

אין מנוס מלפתוח ולדבר. 

ממה את מתביישת בדיוק? 

לפתוח ולהגיד מה שאני מרגישה
יש לנו תאומים לפני הלידה וכן יש פער של 4 שנים בין ה3 לתינוקת
 

למה שלא תעלי בפניו בדיוק את זה? שאת רוצה קשר, קרבה, תקשורת...

שקשה לך עם המחשבה שאולי רק כשתהיו מותרים הוא "יתפנה" אלייך.

איך את מסתדרת עם ארבעה קטנטנים? יש מתח ביניכם? יש מתח כלכלי? 

נראה לי שכל הפרמטרים האלו משפיעים...

תנסי להעלות את זה בפניו אבל לא כהאשמה, אלא כמה היית רוצה שיהיה.

מתארת לעצמי שהחיים שלכם מאוד אינטנסיביים. זה לא פשוט. כל הכבוד שאת מחזיקה את הבית.

יחסים אחרי הביוץ?

אם נגמר הביוץ עדין יש רלוונטיות??

את רואה קרבה בלשבת אחרי מקווה ולהתקרב,

הוא רואה בסיטואציה הזו ניסיון שהוא לא רוצה להתנסות בו.

מאז שהתחלת גלולות היא יותר נינוח בקרבתך?

חודשיים אחרי לידה זה ממש הזמן לעצור רבע ולחשוב איך אני רוצה שהיומיום התנהל, במה להשקיע,

 ממש לבחור בתוך המציאות ולא רק לשרוד את היום כמו בסמוך ללידה.

שתדעי שיש בעלים שמרגישים שהתינוק החדש תופס מקום אצל האמא, מקום שהיה פעם שלהם.

לילדים אומרים הלב של אמא התרחב ויש מקום לכולם,

לגבי זוגיות זה יכול להיות שזה מתפרש אצלם אחד על חשבון השני (לא משנה אם זה נכון או לא)

היא צמודה אלייך 24/7, ישנה איתך, יונקת ממך.

ממש ממש צמודה, יותר ממנו.

אצלנו זה- היא הייתה *בתוכי* 9 חודשים, האכלתי אותה דרך חבל הטבור 24/7

זה שיש זמנים שהיא ישנה ואני יכולה להתנתק ממנה זה שיפור ונפרדות.

אצל הבעלים זה כזה היית בהריון השתנה *לך* הגוף,

ואחרי הלידה ישל יצור חדש שלא היה פה קודם.

זה לא שיפור של הנפרדות מההריון. לפני כן לא היה כלום, ואחרי לידה מ0 ל90 אחוז של היצמדות.

לכן חשוב להשקיע בזוגיות. ופחות להחצין כמה התינוקת הכל מושלם איתה. תשתפי אמא וחברות, שיח נשים שיכיל את זה, פחות את בעלך.

לדוגמה קנית לה כובע מתוק, לא לצפות שהוא יחווה כמוך את החוויה, של תראה איזה מתוק לה, יואו.

הוא כנראה צריך הסחות דעת כדי לא להתפתות או שהוא בורח מהקושי (לגבי הכדורגל)

לגבי היחסים וכו - את לא צריכה להתבייש

שבו, תביעי צורך

בקרבה, בהתעניינות, ביחס ותשומת לב

תשמעי גם אותו

בעז״ה הכל יהיה בסדר ❤️

ארבעה ילדים בשש שנים.. את גיבורת על , באמת!! שה' יתן לך הרבה כוחות ושמחה ❤️

לי אישית גם קשה עד היום (ואני נשואה ככל הנראה כמה וכמה שנים יותר מכם) לפתוח נושאים רגישים. לא תמיד יש לי מילים לזה וגם באופי שלי מעדיפה לא לפתוח דברים אלא להדחיק ולהמשיך הלאה

ותדעי לך שלאורך השנים גיליתי כמה הלב הפתוח והדיבור הכנה פותחים עוד שער, מעלים אותנו עוד קומה.. אז ממש מחזקת אותך לדבר על זה. 

לשתף- ככה הרגשתי. אני יודעת שלא רצית לתת לי הרגשה כזאת אבל נפגעתי מזה. בוא נדבר עלינו...

מחזקת אותך לפתוח את הדברים ושולחת כוחות! מהממת!!

מרגישה שאין לי את המילים הנכונות..
רק אחרי שמדברם אני חושבת למה לא אמרתי ככה וככה..
האמת שאני מרגישה שפשוט אין משיכה מהצד שלו..
תמיד היה אישיו של משקל - ספורט- תזונה 

ישבתי עם עצמי בשבת והבנתי שאני פשוט מפחדת לשמוע אותו אומר לי את זה ולכן אני לא פותחת ואומרת את מה שאני מרגישה 
כדי לא לשמוע ולהרגיש את הדחייה הזו

תשמע בעלי היקר, אני רוצה רגע לשתף אותך בתחושות שלי.

ורגע לפני שאני משתפת, יש לי גם בקשה, רגיש לי הנושא של תזונה ומשקל, אם אפשר שהדיבור ביננו לא יגיע לשם. 

ואז להגיד מה מפריע *לך*, מה גורם *לך* להרגיש כשהוא מתנהג בדרך מסוימת, ולסייג ולהגיד שאת מבינה מאוד אם הוא מפחד כרגע בכלל מהאפשרות שאולי יהיה הריון, אבל את צריכה להרגיש קירבה מצידו בדרכים אחרות. תסבירי שחשוב לך הקשר, וחשובה לך תחושת שותפות, וכרגע את מרגישה שהכל בינכם טכני והמצב הזה כואב לך. אולי להציע זמן זוגי נקי מרעשים וקבוע שלא מזיזים ועושים בו משהו שכיף לשניכם. לשאול אותו מה הוא מרגיש ביחס למה שאת אומרת והאם הוא שותף לתחושה הזו שדברים נעשו טכניים, ואם כן איך לדעתו כדאי לנסות לשפר את זה. 

היום יום האינטנסיבי באמת כל כך מושך למקום טכני, וזה רק טבעי ומוכר מה שאת מרגישה. אבל מצטרפת לקודמותי שלפתוח את זה בצורה נינוחה ובאוירה טובה, אין כמו זה לתחושת הקירבה שתגיע אחר כך בעזרת ה'. ואם איכשהו זה מתחרבש ולא מצליחים לדבר נינוח וזה דוקא גורם לפיצוץ, אז שוה בעיני לנסות לפנות ליעוץ זוגי חיצוני שיאפשר לכם את המרחב ואת ההנחיה הנכונה איך להגיד דברים מהלב אחד לשני. לא מספיק מכירה אם יש כאלה שמאפשרים דבר כזה נקודתי ולאו דוקא תהליך ארוך של 10-12 מפגשים, אבל מאמינה שיועצים טובים שאכפת להם יתנו אופציה כזו.

בהצלחה🧡, מחזקת אותך ללמוד להגיד מה שבליבך, זו מקפצה לזוגיות.

עדיף לך כן לנסות לדבר ולפתוח,

קחי לך רק אם מתאים לך ואם לא מתאים תתעלמי,

קודם כל זה יעיף אתכם קדימה בזוגיות 

ולידה זה דבר שבהחלט משבש את כל המוכר והידוע

ולכן כדאי שיהיה שיח.

שיח על אינטמיות מגביר אינטמיות,זה יכולת שנפתחת ודבר שני ,איך תדעי את מה מפריע לו אם לא תשאלי,ואיך הוא יידע מה מפריע לך אם לא יהיה שיח?

בין בני זוג כדאי שיהיה שיח בטוח ומכיל שמאפשר דיבור על כל דבר.

את יכולה להקדים לו ולומר שקשה לך לדבר על זה...

זה שוברים שונים. 

פשוט במקום שיש בו גם סדנאות אז אפשר כאילו לשלם משני השוברים ביחד כי כביכול הסדנא היא הטיפול, ואז זה מגדיל את הסכום שיש לך עבור המקום.

אבל לא חייבים לממש הכל באותו מקום. 

בעיקרון זה מופרד לשוברים שונים - נופש, טיפול אישי למשרת, טיפול זוגי (או שזה מוגדר אישי לבת הזוג לא בטוחה) 

לא דחפו אותי ללמוד מעבר ללימודים ככ. 

אני כן למדתי גם בבית, באמצעות שירים שתרגמתי לעצמי, וצפייה בסדרות 

אבל זה היה רצון שלי, לא קשור להורים בשום צורה. כאילו הם שמחים שאני יודעת, אבל לא עשו שום דבר מיוחד בשביל זה. את הסדרות ראיתי בלי קשר לרצון לדעת אנגלית. סתם כי אהבתי 

מגיל קטן עדיף על השקעה במורים פרטיים בגיל הגדול

סרטונים, שמע באנגלית, אפילו להקריא ספרי ילדים

לדבר קצת בבית דברים פשוטים אם אפשר 

וכזה...

חוגים ושיעורים פרטיים זה עוזר להתקדם פדגוגית

זה כמו שילד דובר עברית ילמד עברית.

כמ זה שהוא מדבר לא אומר שהוא יודע את מבנה השפה.

אבל זה לא עוזר לאוצר מילים. כל שינון כזה זאת השקעה כבירה שבסוף זוכרים ממנה לטווח הארוך די מעט.

הדרך לשפר היא ע"י חשיפה לשפה.

יש היום כמה סגנונות של לימוד בתוכנות מחשב,

והיום בעידן הAI

ממש לא צריך להשקיע בזה סכומים מטורפים.

יש כבר היום תוכניות לימוד אינטראקטיביות וזה ילך וישתכלל עם הזמן.

בקיצור יותר מחשב, חשיפה וחוויה

ופחות מורים פרטיים, ספרים ושינון סיזיפי.

משמיעים לילדים המון שירים באנגלית, ויש לנו גם אפליקציה שדרכה הם משחקים ולומשים מילים באנגלית.

מבחינת אוצר מילים, לגדול בן 6 יש אוצר מילים יפה יחסית לילד שלא דובר אנגלית ולא נחשף לדיבור יומיומי של אנגלית (צבעים, בעלי חיים, כלי תחבורה, מעט רגשות, פירות, ועוד חפצים למיניהם).

אבל מה שיותר מרשים זה - א. המבטא שלו. בגלל שהוא שומע את זה מסרטונים ומשחקים שמיועדים לדוברי אנגלית, הוא מבטא את המילים מצויין. ב. היכולת שלו להבין משפטים פשוטים, גם אם הוא לא מבין בהם כל מילה. אלא כי הוא מצליח להבין איך נשמע משפט. זה ממש לא אומר שהוא מבין הכל, אבל ההבנה שלו יפה יחסית לדרך שבה הוא נחשף. 

כשהוא יתחיל ללמוד אנגלית בבית הספר, מניחה שנראה עוד יותר את ההשפעה של זה.

הילדים לא לומדים אנגלית בחיידר ולכן מאד חשוב לי ללמד אותם בבית

עם הגדולים פחות עבד לי, השיטה לא היתה טובה והגיל היה מאוחר מדי.

עם הקטן זה עובד נהדר, הוא נחשף לאנגלית (דרך יוטיוב קידס) לפני גיל שנה ולמד לדבר במקביל בעברית ואנגלית, היום בגיל 5 יש לו אוצר של עשרות מילים והוא מכיר את רוב האותיות. כרגע הוא לומד לקרוא בעברית והתכנון שלי ללמד אותו לקרוא אנגלית מיד אחרי שהקריאה בעברית תתבסס, כדי שיתחיל לקרוא ספרים באנגלית ויפתח את השפה לעומק.

זה מה שעבד אצלנו (עוד מהמשפחה התגייסו):

1. אם כבר מחשב/טלויזיה אז רק רק באנגלית. שירים, סדרות וכו - רק אנגלית. והתחלנו את זה באיזה גיל 3-4 הוא לא היה מאוד מרוצה מזה שהוא לא מבין, אבל התרגל… (לשחק בדברים אחרים תמיד הייתה אופציה, לא העברנו ילד התעללות)
2. הקראנו לו סיפורים באנגלית. האמת פחות סיפורי ילדים אלא אח״כ בגיל 5-6 הארי פוטר וכו, ספרים אמיתיים. עם הסברים מדי פעם, אבל סה״כ קולטים. 

3. שירים שהוא אהב באנגלית תרגמנו יחד איתו מילים קשות (גם אם רוב השיר זה מילים קשות בשבילו), ואז כשהוא שר הוא הבין מה הוא אומר…

4. בגיל גדול יותר (נניח 8-10) ישבתי איתו לקרוא באנגלית. בהתחלה הוא היה מקריא משפט אחד בכל עמוד, לאט לאט מתקדמים לפסקה בעמוד, ואז עמוד עמוד (עמוד אני עמוד הוא). תוך כדי זה גם ללמוד איך הוגים למשל gh וכו כי זה דברים שהם לא הגיעו אליהם עדיין בבית הספר בזמנו. 

לא דיברנו איתו בבית שיח יומיומי באנגלית כי האנגלית שלנו היא לא של דוברים וחבל להרוס. ספרים הקראנו במבטא כושל מעט אבל זה מה יש. 

וואלה האנגלית שלו (היום בן 13) יותר טובה משלי, אוצר מילים עשיר, יושב וקורא ספרים בני 400+ עמודים באנגלית (בעיקר ספרי פנטזיה וכו, זה מה שמעניין אותו). והמבטא האמת גם די מרשים באופן מפתיע (כנראה מהשירים והסדרות). נמצא בהקבצה של דוברי אנגלית… האמת אני מרוצה מהתהליך הזה ובעיקר מאוד שמחה בשבילו כי זה נכס לחיים.  

כל הכבוד לכם על ההשקעה!!

ובאמת נראה שב"ה הצלחתם

רק אומרת שזה לא פשוט 

מצריך הרבה אנרגיה, סבלנות,  וזמן

מגש פירות?

חלוק?

כרית הנקה? 

ספר?

??

לק"י

ההגנה היא אותה הגנה. ממליצים לעבור אם יש כתמים או דימומים.

אז אם נוח לך איתן, אין סיבה לעבור.

הן יעילות גם אם לא מניקים בכלל.

פשוט סיכוי יותר גבוה לכתמים

נתחיל מהסהכ 6 שעות בחוץ זה מאוד גבולי

אבל אוצי יוצר מטריד זה המשחקי טרמפרטורה 

בכל אופן את יכולה להריח/לטעום

בהקשר הזה, לדעתי...

קר מאוד בחוץ, זה לא שישב בשמש או משו

תנסי אולי להריח או לטעום כדי להיות בטוחה

אבל רוב הסיכויים שהוא טוב

ממליצה לטעום שלא חמוץ אם לא מגעיל אותך (לא שהחלב שלך מגעיל חלילה, אני ספיציפית לא מעיזה פשוט לטעום את שלי )

בעיני אם יש סיכוי שהחלב מקולקל עדיף כבר לתת מטרנה... 

כך אני נוהגת

לי באחד ההיריונות היה קוצר נשימה מציק כזה, שהתחיל לי די בתחילת ההיריון והמשיך עד סופו. אבל זה לא היה מסוכן. (בהיריון אחר כך גם סבלתי מזה ברמה קצת פחותה יותר ואז עשיתי בירורים אצל רופאת ריאות, והכול יצא תקין)

זה יותר תחושה של לחץ.

השאלה אם הקוצר נשימה הזה בעשיתי? וצריך ללכתוב לבדוק?

קוצר נשימה תמיד צריך לבדוק

בטח בחורף שיש הרבה דלקות ריאות

איזור ה600-800 ש"ח המפגשי התאמה + הרכישה של הדיאפרגמה והקוטל

יחסית לא יקרה, ורופאה.

לא עשיתי בסוף אצלה אלא בחינם אצל הרופאה בקופה.

מהממת ממש אבל קשה להשגה.

אשמח לשמוע על רופאה בקופה שמתעסקת בזה...

קרוב אלייך יש את ד''ר מרים אקרמן שמתאימה, דרך הקופה. אולי היא עובדת בכמה קופות, אין לי מושג.

מקסימה. ממש עדינה ומסבירה הכל בנחת

יש את דר אדית גולדשטאוב, עובדת במאוחדת ולאומית לידיעתי

מקסימה ועדינה

תמיד מקפיאים את החלות והלחמניות ליום השני כדי לאכול אח״כ בטעם טרי 

אנחנו עושים את זה כל הזמן

לא יידעת אם משנה איך קוראים לזה, למלא תינוקות יש כזה

לנו עזר שמן אמול אבל האמת שאם זה לא מפריע אז גם לא צריך..

זה פשוט בכל הקרקפת ככה וגם קצת במצח

לא היה לי את זה אצל אף ילד

זה לא מפריע לתינוק

אבל הוא כזה מתוק והיה לו כזה עור נעים פתאום נהיה לו ככה ולא עובר

לק"י

ניקיתי את זה במסרק סמיך אחרי חפיפה (אולי עדיף לשים שמן, ואז לסרק. אם זה מפריע לך. להם זה לא בטוח מפריע).

אסטמה של העור שאני מכירה זה יובש אדום ב"קפלים"- צוואר, מתחת למרפקים ולברכיים וכו'.

לאחת הבנות שלי היה בתור תינוקת ממש פצעים בקפלים של הצוואר מרוב יובש. זה עבר לה ב"ה כשקצת גדלה יותר.

ועכשיו (היא בת 6) שמתי לב שיש לה אדמומית חזקה ויבשה כזו בקפלים מתחת לברכיים. (עוד לא שאלתי אותה על זה כלום כי אני מנחשת שזה יעצבן אותה)

יכול להיות שבעצם היא סובלת מאסתמה של העור?

(גם הקילופים שהיו לה בקרקפת כתינוקת היו ברמה חריגה יחסית למה שאני מכירה)

אם זה זה, אז יש בכלל איך לטפל? והאם חייבים לטפל?

@פרח חדש - סליחה על הניצלו"ש. מהסתכלות בתמונה שהבאת נראה שאלה באמת קילופים רגילים שיש לתינוקות. באמת לא יפה במיוחד... באופן אישי אני לא עושה כלום כדי להוריד את זה.

בכל אופן, גם מהצד הזה של הקרקפת הוא נראה מתוק!🥰

מקווה שזה לא נהיה מעין הרע 

כי הוא באמת מתוק במיוחד ותופס הרבה מבטים של הסביבה.

(אני לא כזאת שמאמינה בדברים האלו אבל לפעמים עולות לי מחשבות על זה) 

למרות שגם אני חוטאת בהן... (הילדונת שלנו גם יפה באופן מיוחד יחסית אלינו ומשכה/מושכת מבטים ברחוב. וכל הזמן אני אומרת שזה שהיא הייתה תינוקת לא רגועה, וגם היום לא תמיד קל איתה, זה נגד העין הרע שהמבטים המתפעלים האלה מביאים...🤭)

לק"י

אצל הבת השלישית השתמשתי בשמן לאמבטיה ובקרם גוף של לה רוש פוזה.

גם על אקווזום קיבלתי  המלצות.

ויש דברים שמומלצים גם:

לא לעשות אמבטיות ארוכות.

לייבש את הקפלים היטב. בטפיחות.

ללבוש בגדים ממאה אחוז כותנה.

לא יודעת אם חייב לטפל. אבל זה פשוט מציק לפעמים.

כי אין לי כוח להתחיל לטפל בזה...

כי זה יכול להיות מרטיבות או זיעה

אבל היא לא תרצה שאומר לה איך להתנגב, כי מבחינתה זה כאילו שאני אומרת שהיא קטנה ולא יודעת להתקלח לבד...

כשאני מתקלחת, אני מקפידה לנגב טוב טוב כדי שלא יהיו לי פצעים... אצלי זה עוזר לומר כך באופן עקיף

ותודה גם @יעל מהדרום @124816 

אנסה לקנות בל"נ את המשחה הזו... (היא בלי מרשם, נכון?)

אבל נדמה לי שעם מרשם יותר זול (כללית), לא בטוחה.

או לבקש מהרופא אם מגיעים בשביל משהו אחר 

ולא מגרדת, מספיק למרוח קרם לחות.

כבר ממש פצעים צריך משחה עם קורטיזון.

לגוף משחת אלוקום

לאזור הפנים והצוואר יש משחה מיוחדת בלי קורטיזון: אלידל.

שתיהן צריכות מרשם

בן 11, יש אדמומית כזאת מאחורי הברכיים וגם מאחורי המרפקים, מדי פעם.

הוא גם טוען שזה לא מציק לו אבל למרות זאת מדי פעם זה מגיע לרמה שהוא מגרד את זה מתוך שינה או כשהוא עסוק במשהו אחר בלי לשים לב, הגירוד גורם להחמרה.

אני מנחה אותו למרוח שם אקווה קרם אחרי המקלחת (בפועל זה כנראה קורה רק כשאני זוכרת להזכיר לו), אם הוא שם באופן עקבי אז זה עוזר, היינו פעם אצל רופאת עור כשזה היה במצב פחות טוב אז היא נתנה לנו משחה חזקה יותר ואמרה להשתמש בה אם מחמיר.

(כתינוק הוא סבל מאסטמה של העור יותר משמעותית, בעיקר בבטן ובגב)

אני אחכה כמה ימים לראות אם יש שיפור

אם לא אולי באמת אנסה עם המסרק

לק"י

אצלינו זה לא עזר🤷‍♀️

אפשר באמת לשים שמן זית, ולגרד בעדינות וזה יורד.

אבל זה יורד בד''כ גם לבד

אם רוצים אפשר גם לשטוף עם שמן אמבט לתינוקות

זה לא אסטמה, שכחתי איך זה נקרא. לתינוקות יש כל מיני תופעות בעור. זה בסדר

אני רוחצת באופן רבוע עם השמן של לה רוש פוזה ומורחת לו גם על הראש את הקרם לחות. (גם שלי קרח )

זה כמעט העלים את זה.

הבן שלי לא קירח לגמרי אבל כמעט

כמו פלומה כזאת 

תוהה אם מתאים למרוח על זה קרם לחות

קצת שומני. לי באופן אישי נראה שעדיף מראה שומני מהקשקשים האלו.

איזה שבוע את?

בכל מקרה הייתי נוסעת נשמע שזה זה

וגם עדיף לחינם מאשר חס ושלום לפספס משהו

תבשרי טוב!

קיבלתי הפנייה מהקופה לבית חולים, ובדקו עם אולטרסאונד וגם בדיקה מיוחדת שדומה לבדיקת פאפ. בדיעבד גיליתי שבסופרפארם יש פדים מיוחדים ששמים על התחתון והם משנים צבע לפי הנןזל שיוצא, וזה אומר אם יש ירידת מים.

בכל מקרה, אם אני זוכרת נכון, בבית חולים אז אמרו שאם זה כמות קטנה זה לא העניין. ממש ביררו כמה התחתון היה רטוב

העניין הוא עם שבת

אין לי כרגע פדים מיוחדים

אני חוששת להתקע שבת בבית חולים לחינם

צריכה להחליט מהר…

של מים שכנראה ירדה במהלך הלילה ולא הרגשתי ... 

אחר כך המשיך בטפטופים.. 

אם יש ירידת מים בשבוע כזה

ואין דימום

ואת מרגישה בסדר

לא חושבת שזה דחוף ללכת לבית חולים.. בד"כ זה לאט לאט מוביל ללחידה, יתחילו צירים.. 

אחת הלידות אצלי התחילה ככה

הלכתי לבית חולים אחרי כמה שעות כשהתחילו צירים צפופים

החלטתי לא לצאת לפני שבת. הלחץ היה גדול עליי… אמרתי לעצמי שאם זה יתפתח פשוט ניסע בשבת ואין מה לעשות.

תכלס לא היה משהו חריג. בשבת בבוקר שוב הרגשתי פעם אחת נזילה של הפרשה מיימית. אבל לא מעבר. אין לי צירים אבל זה די מלחיץ כי כל הלידות שלי התחילו בירידת מים בשטף ואת הצירים הרגשתי כבר בחדר לידה.

בשבת היה התאריך. אז נכנסתי לשבוע 40 למעשה.. 

מעייף

לק"י

שיהיה בשעה טובה, בקלות, בריאות ובידיים מלאות!!

הרופא שעשה לי את המעקב המליץ על זירוז בגלל האטה בגדילה כבר לפני שבועיים. מבחינתו הוא סיים איתי.

הלכתי להתייעצות פרטית אצל רופא שאני סומכת עליו וקיבלתי חוו״ד שאין סיבה ממשית לזרז.

תכלס עכשיו לא יודעת לאן אני אמורה לפנות.

הייתי שבוע שעבר בקופה בשביל מוניטור. היה רופא תורן והוא לא התייחס אליי יפה, ראה את הפרטים בתיק ואמר שהוא מחדש לי את ההפניה לזירוז וזהו מבחינתו. מה אני אמורה לעשות עכשיו?

בשעות הבוקר למעקב הריון עודף. עם הנתונים שלך הייתי מנסה ללכת מחר על הבוקר כדי לפחות להיבדק  לגבי המים והקצב של הגדילה ולקבל החלטה ביחד עם הצוות הרפואי מה הכי טוב לך ולעובר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות!

לק"י

אם יש אצליכם מרכז לבריאות האשה, תתקשרי לברר אם עושים שם מעקב.

לדוגמא אצלינו עושים עד סוף שבוע 40, ומשם בבי"ח

אז כמו שייעצתן לי, תכננתי לצאת בראשון בבוקר למיון. כך או כך שבוע 40, צריכה להבדק.

ב4 לפנות בוקר התעוררתי מתחושת לחץ באגן. לא הייתי מגדירה ככאב ממש, אבל כמו ציר חלש עמוק באגן. מפה לשם לא הצלחתי לישון (סתם כי אני בחרדות שהלידה תפתיע עוד משבוע 37). נמנמתי לסירוגין עד הבוקר. הילדים יצאו למסגרות, אמרתי לבעלי שנצא בנחת ונבדוק מה קורה. בינתיים הרגשתי את הלחץ ההוא מהלילה עוד כמה פעמים. לא חזק, לא סדיר ולא תכוף. יצאנו למיון.

אני נבדקת, פתיחה 3-4. הלם. יש לך צירים גברת… 

אמרתי שאני מרגישה משהו, אבל זה לא ממש כאב.

מפה לשם עשינו מוניטור ובדיקות ונכנסנו לחדר לידה.

המיילדת ביקשה שאקח שעה להתארגן בנחת ואקרא לה. אני כולי מבסוטה, מתחילה חוקן, מקלחת וכו. עוברת כמעט שעה ואז ציר. אני קוראת לה. פתיחה 7. 

היא יוצאת שוב, עוברים כמה רגעים ואז לחץ חזק.

קוראת לה שוב (קצת יותר בהיסטריה) והיא אומרת שהראש פה. 10 דק׳ של לחיצות טובות והנסיך הגיח לאוויר העולם.

מה אומר ומה אדבר

קטונתי מכל החסדים!

תודה לה׳ יתברך ותודה לכן על העצות הטובות ❤️

איזה לידה😱

איזה לידה מהחלומות! ממש שמחה בשבילך!! ברוך השם!!!

כמה טוב שנסעת להיבדק!

התאוששות קלה והרבה נחת❤️

רק לוודא שהבנתי- עד פתיחה 7 הצירים לא כאבו? הרגשת רק לחץ כלשהו?

מצד אחד נשמע מדהים, מצד שני מעורר בי חרדה לדעת שיש מקרים כאלה ושיש מצב שלא אזהה שאני בלידה🙈

התחיל קצת לכאוב אבל נסבל ממש. כמה צירים בודדים עם התקדמות מטורפת. כאילו כל ציר היה סנטימטר -שתיים פתיחה… 

וכן זה בהחלט מעורר חרדה, כבר היו פה שרשורי חרדה כאלו שלקחתי בהם חלק פעיל

והרבה לילות שהתעוררתי כל שעה בבהלה.

והרבה עבודה עצמית של ביטחון בה׳.

תפילות בלי סוף, במילים שלי.

ולהפיל את עצמי לידיים של הקב״ה, להרגיש את החיבוק שלו.

תודה לכן על הברכות ❤️

מזדהה עם הלחץ/חרדה משבוע 37 לירידת מים  🙈🙈🙈🙈

סיטואציה ככ לא פשוטה

והקריעה בינה לבין שאר הילדים כואבת

אחותי תשמרי על עצמך...תהיי קשובה לכוחותייך ❤️❤️❤️❤️❤️

נשמע ממש ממש קשה.

אפשר להגיד לך מזל טוב?

אל תייסרי את עצמך יקרה, רק עכשיו עברת את הלידה... לנסוע אחרי לידה עם כאבים כאלה זה כבר מאמץ גדול מאוד וראוי לשמו.

בע"ה היא תהיה בסדר והכל יהיה בסדר. 

תעדכני!

קודם כל דבר ראשון את אחרי ניתוח גם אם לא היה אשפוז לפני ופגיה אחרי ,עצם הלידה בניתוח דורשת החלמה והתאוששות יותר ארוכה.

אז א תכניסי לך לראש שאת אלופה ששבוע אחרי לידה את ככה מצליחה לתמרן בין בית לפגיה.

ב. לא יודעת כמה רחוקה הפגיה מהבית שלכם אבל אני חושבת שיש בחיים הרבה תקופות שצריך לעשות סדר עדיפות מחדש גם אם זה כל חודשיים תעדוף חדש,ילדים ומשפחה זה דבר דינאמי והגיוני שהתעדוף יהיה דינאמי.

בעיניי תינוקת שנולדה זקוקה לאחד ההורים שלה כל יום לידה.

אפשר להסביר לילדים את המצב כמובן בהתאם לגיל ,יש לך גם חצי מהדרך דווקא בגלל האשפוז את יכולה לומר כמו שאמא הייתה מאושפזת הרבה זמן ובסוף נולדה התינוקת החמודה,כך גם עכשו התינוקת החדשה צריכה עוד קצת ביח ואמא איתה ועוד מעט נבוא הבייתה כולנו .

אין מלונית אחרי לידה בביח שילדת ? כך גם תוכלי להיות קרובה אליה וגם להתפנק ולנוח.

וכמובן שהילדים יבואו לבקר אם ניתן/לפנק במתנות

אני בטוחה שכמו כל משפחה שחווה לידה טבעי ונורמלי מאד שאמא קצת פחות נוכחת אחרי הלידה.לדעתי ורק לדעתי אם הילדים ככ חשובים לך כרגע הנסיכה שנולדה במקום הראשון

בהצלחה

בהחלט נשנה את המינון ובעלי נרתם לזה אז זה יהיה קל יותר עכשיו

תודה על ההכלה והחיזוקים הייתי צריכה את זה!

גם אנחנו עברנו בפגיות 4 ילדים. 

האחרונה הייתה עוד שבת אחת אחרי שחזרנו, הצוות הפציר בי לקבל חדר ולהישאר איתה בשבת כי אולי תשוחרר במוצש, אני שכבר הייתי מאושפזת שבוע קודם כבר לא יכלתי להסתכל על המחלקה ורק רציתי לחזור הביתה, למיטה, לילדים (בבית היה מתוק בן שנה) , גם הייתי אחרי קיסרי חירום

אחרי המון המון התלבטויות החלטתי לחזור הביתה לשבת ולעשות מה שטוב בשבילי כרגע, היא עוד תינוקת לא ממש מבינה וגם בטח שלא תזכור את זה. אנחנו אלה שנזכור את החוויה לטוב או לרע. וזה הדבר הכי טוב שיכלתי לתת לעצמי באותו השבת. קצת שקט, מנוחה וזמן איכות עם הילדים.

אז יש כאלה שיגידו ככה ויש שיגידו ככה, תעשי מה שטוב ונכון לך, כאמא, כאישה , כרעיה. 

שתשחרר מהר ותתחילו להנות ממנה ומכולם בבית 🙏

כי המצפון כ"כ עובד שעות נוספות.

והנה את באה  ואומרת לה שזו ההחלטה הטובה ביותר שעשית..

מקווה מאוד שהפותחת גם תאפשר לעצמה מה שהיא יכולה. 

איזה קטע שאצלי זה הפוך. אני מפחדת לחזור מביה"ח הביתה. להתמודד עם הקטנים+תינוק חדש וכל הגוף שהשתנה אחרי הלידה.

אבל מהחוויה שלי, שמדובר על פגיה, זה קצת שונה.

לי היה ממש קשה להיות כ"כ הרבה זמן עם הקטנה בפגיה. לראות אותה פצפונת כזאת, מחוברת למכשירים שכל הזמן מצפצפים (גם של הילדים האחרים בחדר שהיו מאושפזים), מישהו אחר שמטפל בקטנה, ותחושת חוסר אונים 🥺

רק רציתי לחזור הביתה, למקלחת שלי, למיטה שלי, לאוכל שלי, לבגדים שלי, ובעיקר- לגדולה שלי. 

לכל זה תוסיפי אי וודאות לגבי המצב של הילד, מתי ישתחרר וכו'.

אנחנו רק חיכינו להשתחרר כבר ולהגיע הביתה 

גם הקטנה שלי הייתה מאושפזת בפגיה, וזה באמת סיטואציה לא פשוטה.

מאוד הגיוני שתרצי ותצטרכי להיות בבית.

אני חושבת שזה מאוד חשוב לנפש שלך, לעשות מה שמתאים ונכון לך, להגיע אליה עם כוחות מחודשים.

בעז"ה שהיא תשתחרר בקרוב!!

תודה על הנירמול!!! אנחנו באמת לקראת שבת ונורא חוששת מההחלטה להיות בבית ואיך אתמודד עם זה נפשית אבל אחרי התגובות שלכן קיבלתי הרבה הרבה כוח וממש הרגשתי את החיבוק שלכן שכל כך צריך עכשיו

כי מי שלא בתוך זה לא יבין

כמה טוב שיש אתכן

תודה רבה!!!

🧡🧡

עם בעלי. כלא הסתדר עם הילדים או שהייתי עייפה ומותשת אז בבית.

כי שבת זה דיכאון להיות לבד בלי טלפון ובלי תעסוקה נוספת

אצלי שבת לא אופציה בכלל כי לא מצאתי דדירה בקרבת הבי"ח , ואני לא אשאיר את הילדים עוד שבת בלעדינו (עברנו כמה בגלל האשפוז)

וכי אני גם ממש צמאה לשבת ביתית

אני לא יודעת כמה זמן עוד תיהיו מאושפזים בפגיה, אבל את צריכה כוחות להמשך. הקטנה שלך צריכה אותך במיטב, בזמן שאת שם וגם כשהיא תשתחרר, בעז"ה.

והיא מרגישה אתץ האהבה גם מרחוק.

כל הכבוד שאת מקשיבה לשכל אפילו שברגש זה ממש קשה

אני בטוחה שהאחיות יטפלו בה נהדר ותחזרי אליה עם כוחות מחודשים

שולחת לך חיבוק חם. 

יש לי ממש דמעות לקרוא אותך.

איזו סיטואציה קשה ושברירית... 

את גם אחרי לידה סופר קשוחה

וגם לראות אותה כזאת חסרת אונים ובודדה...

ולדאוג לה.ולדאוג לילדים בבית,.והנסיעות....

אמל'ה!!! 

תנסי כמה שיותר לדמיין אותה תינוקת מתוקה צוחקת בקול, זוחלת , עושה בלאגן בבית כולם צוחקים ממנה. תדמיינו אותה ילדה שובבה, מצחיקה, רצה ומלאת חיים. 

תזכרי שזה זמני. זמני. זמני. 

הכל יעבור!!

המון המון כוחות! , 

מקווה שתכף הכל מאחוריכם בע''ה. בריאות ונחת. ממליצה לבקש כמה שיותר עזרה מכל מי שאפשר. 

תודה רבה!! מהקרובים לא הרגשתי כזאת הכלה וואו

תתפללו שבאמת יישאר לי כוח גם להמשך ושהיא "תפצה" אותנו הנסיכה ברוגע ובגדילה טובה ובריאה

קשוח קשוח אבל כל מילה שלכן זה כוח

❤️

תחזיקי מעמד עוד קצת...

או משהו כזה..שהסידור הפנימי של המדפים משפיעה על כמה המקרר יכול להכיל אבל לא זוכרת פרטים כ"כ.. תנסי לגגל אולי

יש לי אותו כבר כמעט 15 שנה

יש לו רק 3 מדפי זכוכית גדולים+2 מגירות ירקות

אז זה נטו מקום אחסון.

אני ממש מרוצה וממליצה.

אנחנו ב"ה משפחה גדולה ואני מבשלת סירים ענקיים

אף פעם לא הייתי צריכה להשאיר משהו בחוץ...

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת יתרו🕯 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1360916#14755611

אמנם הפסוק הזה לא נמצא בפרשתנו, אבל גם בפרשה יש דימוי של אדם לעץ/צומח - יתרו אומר למשה "נבול תיבול" אם הוא ימשיך לשפוט את העם לבדו.

התורה, שאותה אנו מקבלים בפרשתנו, גם היא משולה לעץ - "עץ חיים היא למחזיקים בה".

וכך מתקשרת הפרשה שלנו לט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות...

(אפשר מן הסתם להעמיק בזה עוד הרבה, ושמעתי שיעור יפה של הרב ינון קלזאן שעוסק בנושא הזה בין השאר. ממליצה לשמוע...)

מקווה להספיק גם לשמוע את השיעור, תודה על הקישור ששלחת...

מסתבר שיש לא מעט מקורות שמחברים בין מצוות קריאת שמע למתן תורה.

כשאנחנו קוראים קריאת שמע, ובמיוחד את הפסוק הראשון 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' (שאותו כתוב שראוי שכל אדם יגיד, כדי לקבל עליו עול מלכות שמיים. כולל נשים שפטורות ממצוות קריאת שמע) - אנחנו בעצם נזכרים במעמד מתן תורה, ובמיוחד בשתי הדיברות הראשונות שנאמרו לנו ישירות מפי הגבורה - 

"אנכי ה' אלוקיך" - "ה' אלוקינו"

"לא יהיה לך" - "ה' אחד".

וכך כתוב בתלמוד הירושלמי:

"תניא: מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל

יום, א"ר לוי: מפני שעשרת הדברות כלולין

בהן, אנכי ה' אלוקיך- שמע ישראל ה'

אלוקינו, לא יהיה לך - ה' אחד וכו'"

(ירושלמי ברכות פ"א ה"ה)

מקווה לזכור אותו עכשיו בכל פעם שאקרא קריאת שמע... זה ייתן םה ממד אחר, של קבלת תורה!

במעמד הר סיני אנחנו רואים שהקב"ה מתגלה אלינו דווקא דרך הערפל. זה חוזר על עצמו גם בעוד מקומות, שהתגלות השכינה מתבטאת בענן/ערפל.

הנתיבות שלום לפרשת וילך מסביר שזה מלמד אותנו שהקב"ה נמצא דווקא בתוך המקום המוסתר. דווקא בחושך, בענן ובערפל (שלפי דבריו אלו שלוש מדרגות של חושך, כל אחת קשה מהקודמת) הקב"ה נמצא. ודווקא דרך הקושי אנחנו יכולים להגיע לקרבת אלוקים.

"... שג' המחיצות חושך ענן וערפל זו קשה מזו, וערפל קשה מכולם שהוא חשכה עבותה. ואמר על זה מרן אדמו"ר בב"א זי"ע, "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים", משה גילה שבתוך הערפל, בתוך החושך דחושך, שם האלוקים... והיינו שקודם קבלת התורה גילו ליהודי שידע מה עומד לפניו שבבואו לקבל את התורה עליו לעבור מקודם חושך ענן וערפל, כי להגיע לקבלת התורה ולהגיע אל ה' יתברך שייך רק לאחר שעובר את כל ההסתרים והמחיצות, אך יחד עם זה עליו להאמין ולדעת שבתוך הערפל שם האלוקים, שכל זה אחיזת עיניים ובאמת אין שום מחיצות בין ישראל לאביהם שבשמיים.. עתה הגילויים גדולים ביותר אך העבודה של יהודי היא לעבור חושך ענן וערפל"...

זה מזכיר לי קטע חזק שהרב סבתו כותב בספר שלו 'תיאום כוונות', בו הוא מספר על מלחמת יום כיפור שבה הוא לחם. (זה מתוך האחרית דבר שהוא כתב לכבוד 40 שנה למלחמה. חלק מהסיפור מוזכר גם בספר עצמו, שם הוא מספר שהמט"ק שמוזכר פה הודיע לו כשהם נכנסו יחד לטנק שהוא אתאיסט גמור...).

"המט"ק צועק לי בקשר: אש! אש! יורים עלינו! סבתו, תתפלל!

ואני אומר לו: תתפלל אתה! והוא משיב, אבל אני לא יודע להתפלל. ואני מאמץ את כוחי ומכוון עץ דעתי קורא: אנא ה', הושיעה נא! אנא ה', הושיעה נא!

באותה שעה נגלה לי סוד התפילה, וסוד האמונה המלאה את כל חדרי הלב. קפצנו מן הטנק, ורוני הנהג צועק לי כשאנו רצים שפופים: חיים, מה אתה מרגיש? ושנינו צעקנו יחד:

שיויתי ה' לנגדי תמיד!"

וגם במלחמה עכשיו אנחנו רואים, איך החיבור לקב"ה לפעמים מתגלה דווקא דרך הירידה למחשכים, לקושי הכי גדול...

ואני נותנת לה פרוסת לחם בערב עם ממרח

לפעמים גם חביתה, אבל מקפידה שתהיה רכה 

ירקות גם מנסה לתת לה, עדיין בודקת איך היא מתמודדת עם זה

חוץ מזה מרקים למיניהם וביסקוויטים

והרבה טעימות של טחינה, חומוס, גבינות, אבוקדו וכדו'

אני מבינתי ההנקה/ מטרנה זה כרגיל

וכל האוכל זה בנוסף להנקה ולא במקום.

אז המטרנה/הנקה כאילו כרגיל,

והמוצקים זה יותר טעימות אני מבינה

אז מתי מגיע השלב שזה ממש ארוחה והם שבעים מזה כמו ממטרנה?

ותודה! 

אבל כשהגדולה שלי הייתה בסביבות הגיל הזה, והייתי איתה בבית, זה פחות או יותר מה שהיא אכלה -

מתעוררת - בקבוק (לא הייתה אוכלת בלילה)

אחרי בערך שעתיים - מנה של פירות (תפוח / אגס / בננה, לפעמים שילוב של כמה פירות, כמובן, קצת מכל אחד) עם מנת שומן (אבוקדו / טחינה / חמאת בוטנים/ חמאת שקדים). אז הייתי מוסיפה לה פירורי ביסקוויט, אבל היום אני מעדיפה שיבולת שועל, בריא יותר. אגב, הקטנה שלי אוהבת בערך כל דבר עם בננה, אני יכולה לשים לה גם בננה, גם אבוקדו, גם שיבולת שועל וגם טחינה או חמאת אגוזים כלשהי, והיא תטרוף את זה, מתוקה קטנה שלי .

צהריים - מרק טחון

ערב- פה תמיד הסתבכתי, אבל בעיקר כי הבת שלי הייתה אז קצת בררנית ולא אכלה הרבה דברים, גם חששנו מרגישות לחלב, אז הרבה דברים ירדו. לקטנה שלי היום אני מביאה חביתה רכה מקושקשת מעורבבת עם גבינה (גם פה אפשר להוסיף שיבולת שועל) או ביצה קשה מעורבבת עם גבינה או אבוקדו. אופציה נוספת - לפעמים אני מכינה גם לגדולה שלי פנקייקים או שלוליות גבינה, אז מביאה גם לקטנה. אפשר גם דייסה (אם כי אצלי היא פחות התחברה).

אח''כ מקלחת, בקבוק מטרנה עם דייסה ולילה טוב.

שימי לב שזה גם תלוי במיומנות האכילה של הקטנה, אם צריך טחון / מעוך, או שאפשר גם חתיכות קטנות

לא מגיעה לשם עדיין

היא עוד התחילה להתעורר בלילה למטרנה  שזה בכלל מבאס

ותודה על הרעיונות!!! 

לק"י

אז בגיל עשרה חודשים נשמע לי לגמרי לגיטימי לתצ רק תמ"ל לפני השינה.

איזה 3 בערך... 

בגיל הזה כמה בקבוקים ביממה... לא כולם מצליחים להתבסס על מוצקים מהר ומצליחים לאכול לבד מגוון מאכלים... 

בעיני זה ממש בסדר. 

לק"י

לא כתבתי "לתת תמ"ל רק לפני השינה", אלא "לתת רק תמ"ל לפני השינה".

אם אני נגיד לוקחת שלושה ימים, ואז מפסיקה לכמה ימים ושוב לוקחת שלושה ימים וכו'?

ניסית לשלב עם אקמול במקביל או ברוטציה?

ולא רק באמצעות משככי כאבים?

פזיותרפיה? אוסטאופטיה? אקיוליבריו?

נשמע מטורף לסבול ככה

אני מתלבטת אם ללכת שוב, אבל ממש הביך אותי של ב*י בגדים, וגם עלה הון ועזר רק לשלושה שבועות...

משככי כאבים ממש לא מומל ים לשימוש יומיומי בטח בהריון.. קשה לדעתמה ההשפעות..

ו.. עוד רגע טזה מאחורייך!!!!!

חזקי ואמצי❤️❤️❤️❤️

וחוץ מזה

נעלי ספןרט טובות

לשבת תמיד על משהו גבוה שהאגן יהיה גבוה מהברכיים

לא לסחוב

לעשותתנועות סימטריות

נשימות עמוקות

בבצלחה גדולהיקרה!!!!

תשקיעי בעצמך

תחשבי שמשכךיעזור לך לכמה שעות וזה יקל עלייך למש'ך רוב ביממה..

את לב הבית והבית צריך אותך בפניות רגשית ובטוב, כמה שמתאפשר....

לא עוזר לכאבים של הסימפי קדימה, אבל אם הכאב לא רק שם, אז זה ממש קצת מנוחה למוח מהכאבים. 

פרפקט טנס - Tens

לי זה גם אחרי ההריון חוץ מהקדימה שעובר אחרי בערך חודשיים 

אם את מכירה את עצמך שזה ממשיך אחרי הלידה גם (מקווה מאוד מאוד בשבילך שלא) אז אני ממש ממליצה על הטנס, אני אפילו ישנה איתו. זה כמובן פיתרון לכאבים ולא טיפול, ויש סבסוד מהקופה לטנס לי עלה 200+-.  

לכאבים בעצם הזנב אני שמה משני הצדדים של העמוד שידרה ובמפרקי הירכיים איפה שכואב. 

אין לי עוד המלצות חוץ מזה, אני גם מנסה למצוא פיתרון מהשורש לבעיה 😐

לזה חודש וחצי לעבור.

אבל הפעם המצב חמור יותר, אז אני מקווה שזה לא אומר שייקח לזה יותר לעבור

תודה רבה על ההמלצה!

זה עוזר גם למפרקי הירכיים?

לדעתי אם אני זוכרת נכון מוריד את הטסיות דם שזה די בעייתי. בטוח יש על זה מידע באינטרנט. 

לי עם כאבי מחזור (יודעת שזה שונה) קיבלתי נקסין (עם מרשם, מרופא משפחה) שלהבנתי זה עדיף. כדור כל 12שעות ואפשר לשלב עם משככי כאבים אחרים. 

תנסי לשאול את הרופא משפחה מה כדאי, אליו בדרכ יש תורים יחסית זמינים 

או כל תרופה נוגדת דלקת אחרת, ועוד הרבה תרופות אחרות בגלל תגובות בין תרופתיות

וחייב לקחת אותה על קיבה מלאה, כי חלק מהסיכונים בתרופה הזו היא יצירת כיב בקיבה

ויש להימנע מחשיפה לשמש ככל הניתן כשלוקחים אותה וממש לא מומלץ לקחת ביחד עם הורמונים, כי זה מעלה סיכון לקריש דם

אני לוקחת תרופה אחרת מהמשפחה הזו לעתים קרובות לצערי, אבל זה לא משכך כאבים סטנדרטי ולא סתם הוא במרשם. 

נכון שלא כדאי לקחת אופטלגין, אבל גם התרופה הזו לא חפה מתופעות לוואי בכלל לעומת משככים אחרים יותר ׳קלים׳

בקיצור, ממליצה לקרוא את העלון לצרכן ולהיוועץברופא לפני נטילה ממושכת של התרופה הזו, למרות שהיד קלה על ההדק (מי כמוני יודעת) ולנסות דברים אחרים שיקלו במקום

ולפותחת היקרה - כואב לך כי יש לך סימפיזיוליזיס.ממליצה לברר יל הטיפול של דר גיל פומפ לטיפול באמצעות בוטוקס ולנוח הרבה במקום להאביס את עצמך במשככים

שולחת חיבוק❤️ 

תורידי הילוך

תהיי קשובה לגוף

ותלכי לעוד מהטיפולים שעזרו לך

וכן, זה עלול להיות מסוכן, אופטלגין הוא כמו רולטה רוסית. הוא טוב עד שהוא יכול לגרום חלילה לנזק משמעותי וחלילה למוות, בלי התראה מוקדמת בגללסיבוך בכדוריות האדם הלבנות וירד מהמדפים כמעט בכל מדינות הoecd, אז הייצי חושבת פעמיים לפני 

רק הסיבוב של ההחזרה מהגנים גומר לי את הצורה, ואין חניה/ תחבורה ציבורית, אז זה חייב להיות ברגל.

ועבודה יומיים בשבוע, והכנת אוכל, ועזרה לקטן בשירותים, ומקלחות, ולהוריד להם משחקים מהמדפים הגבוהים - זה המינימום, והוא לבדו כואב לי נורא...

אני זוכרת שגם לך היה ממש קשוח. מה עשית באמת??

אני ממש מחפשת עזרה בתשלום, אבל לא מוצאת...

אני אומרת מה שאני אומרת

שום סיבוב ברגל לקחת את הילדים, בקושי מהמטבח לסחון הצלחתי ללכת

בעלי היה מלביש אותי

מקלחות פעם בכמה ימים או שהוא היה עושה את זה

אוכל בקטנה

ושוכבת רוב הזמן

ועדיין סבלתי נורא

הבן שלי היה בן שנה וחודשיים כשהבת שלי נולדה, זה גם גיל של תיזוזים וכו

ועדיין, לא עלה בדעתי לעשות את כל מה שאת עושה לבד

את ממש צריכה עזרה נשמה שלי

רו לחשוב על משהו אחר שייקל

אבל זה יכול להיות גומר ממש

מקתחותלהעביר לפעמיים בשבוע

שבעלך יעשה

זה ממש טוחן..

ליזום הפסקות מנוחה על הספה של עשר דקות לפחות פעם בשנה

אם את גרה באזור מודיעין עלית, יש מישהי מעולה שמאוד עוזרת עם כאבים מסוג זה בהריון.

זה יעזור לך להפחית כאב מהשורש. גם אוסתאופתיה יכולה מאוד לעזור.

צועק למנוחה

בעיניי זה הזמן לקחת הפסקה מהחיים השוטפים, להעביר את השרביט לבעלך שיהיה אבא במשרה מלאה ולנוח  24/7

וברור שלא ללכת לעבודה

המחיר (הפיזי/ נפשי/ כספי) שכנראה תשלמי על המאמץ והכאבים והאופטלגין, יכול להיות מאד גבוה, בעיניי זה מצב חירום שאומר לעצור הכל ולחכות שיעבור, כן גם אם יקח חודשים שלוש, שום דבר לא קודם לזה.

אני אישית הייתי במנוחה 5 שבועות לפני הלידה כי היה לי קשה ללכת, קשה בלבד, בכלל לא ניסיתי לבדוק מה יקרה אם אלך עם הקושי, החיים נעצרו עד הלידה וזה היה מזל כי הייתי צריכה את המנוחה הזו ואת ההקשבה לגוף כדי לעבור בשלום את הלידה והחודשים הראשונים אחרי. 

אני חושבת שאת חייבת להבין שאת צריכה מנוחה מלאה, השאלה היא מה את כן עושה ולא מה את מורידה.

בתקופה שאני הייתי עם כאבים כאלה באגן הייתי במיטה, הכל הכל עבר לבעלי. 

הוא הוציא החזיר בישל שטף הכל.

ואם לא הוא צריך למצוא מישהו אחר, זה לא סביר לסבול את הכאבים האלה בגלל מאמץ שלא נמצא לו פתרון.

ניסית לקבל שמירה מביטוח לאומי?

אפשר לקבל על זה החזר מהסל לידה

סעיף של החזר על הכנה ללידה. תנצלי את זה...

בהצלחה, תרגישי טוב, איזו אלופה שאת!!!

פרטים? זה יהיה לי מעולה..

תעשי בגוגל קרן הסיוע/ כל זכות החזר לטיפול זוגי

זה במידה ולא השתמשתם

תודה לכל מי שכתבה לי לנוח יותר!

@המקורית 

@אוהבת את השבת 

@oo 

@רקלתשוהנ 

אתן ממש צודקות, אני חייבת להיכנס בראש למצב של פחות עשייה.

לפחות מצאתי למחר עוזרת! ב"ה! (אומנם בעלי מנקה תמיד, אבל בזכות זה הוא פנוי לעזור לי יותר בדברים האחרים...)

ואיזה אלופות אתן ששרדתן את זה! עכשיו כשאני בתוך זה אני מבינה את גודל הסיוט...

היא מאשדוד אם רלוונטי לך כדאי ללכת. הלכתי גם לפני לידה וגם אחרי לידה בכמה לידות וממש החזירה לי את האיזון לגוף. אשלח אם רלוונטי לך.

כאבי אגן בסוף ההריון זה סיוט...

כמה נקודות שלמדתי מהניסיון הכואב.

 משתדלת להיות בפעילות והליכה לא מאומצת כמה שיותר כי ברגע שאני יושבת בבית ולא זזה כואב לי יותר אחרי.

אז כן להפעיל את הילדים השכנים החברות הבעל במה שאפשר ולהוריד פעילות מאומצת מצד אחד ומצד שני לנסות להכניס תרגילי חיזוק רצפת האגן והליכה רגוע לשגרה תוך הקשבה לגוף אם זה מחמיר את הכאב או משפר.

לי לצערי לא עזר הטנס אולי לא ידעתי  למקם אותו בלידה ממש עזר לי מאוד אבל לכאבי אגן לא הרגשתי השפעה. אבל שווה לנסות אפשר להשאיל מיד שרה לפני שקונים. 

וחשיבה מחזקת תקחי לך משפטי חיזוק חיוביים שנותנים לך כוח. עם נשימות עמוקות לי זה עזר מאוד להתמודד נפשית עם הכאב של הסוף.

משהו כמו הבוטח בהשם חסד יסובבנו לנשום ולזכור שיש ביטחון מוחלט בהשם שידאג להכל לכוח ולכאב ודברים יסתדרו הכי טוב.

או הרפו ודעו כי טוב השם לנשום להרפות לשחרר מה שלא בשליטה שלי השם ידאג לכוח ליום הזה שיהיה בקלות לשבוע לשבת וכדו 

מאחלת לך שיעבור בקלות ובבריאות!